סרוויס Service Podcast
כאן | Kan
179 פרקים
על התוכנית
תוכנית האוכל השבועית של כאן. שיחות עם השפים המובילים על חומרי הגלם הטובים והתופעות המעניינות של עולם הקולינריה. זכויות מסעדנים, חמוצים ומותססים ,אוכל מטוסים, שפים בחו"ל וגם מתכונים. מגישה ועורכת רונה גרשון תלמי
מה זה סרוויס Service Podcast?
סרוויס Service Podcast הוא פודקאסט ישראלי מאת כאן | Kan. הפודקאסט סרוויס חוקר את עולם הקולינריה הישראלי והעולמי כעדשה למגמות תרבותיות, חברתיות, סביבתיות והיסטוריות רחבות. בארכיון 179 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-28 דקות.
| פרקים בארכיון | 179 |
|---|---|
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-28 דקות |
| הפרק האחרון | 1 במרץ 2023 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
אוכל כעדשה לחברה - והמיתוס על הניתוק התל-אביבי
רונה גרשון טלמי ושירי קאץ מסתכלות על עולם הקולינריה כדרך לקרוא תרבות וחברה. בפרק אחד אורחים מובילים בענף - לילך ספיר, אביבית פריאל-אביחי, אבירם כץ - מנפצים את המיתוס על הניתוק התל-אביבי ומספרים על פעילותם במחאה, ועל החשש שהיחלשות הדמוקרטיה תפגע בזכויות נשים.
בפרק סיכום הן סוקרות ארבע שנים של שיח קולינרי: מההיסטוריה העתיקה של האוכל, דרך השפעות הקורונה על הביטחון התזונתי, ועד פוד-טק וחוויות חושיות חדשות. אוכל שהוא הרבה יותר מצורך קיומי.
הפודקאסט סרוויס חוקר את עולם הקולינריה הישראלי והעולמי כעדשה למגמות תרבותיות, חברתיות, סביבתיות והיסטוריות רחבות.
המנחה
רונה גרשון טלמי ושירי קאץ הן מנחות בעלות נקודת מבט אינטלקטואלית ומעמיקה, אשר סוקרות את עולם הקולינריה דרך פריזמה רחבה של תרבות, חברה וחדשנות, ומארחות מומחים מתחומים שונים.
הסגנון
התוכנית מציגה פורמט של דיון וראיונות עם מומחים, בקצב נינוח וטון אנליטי, ומטרתה לנתץ מיתוסים ולהציע מבט רחב על הקשר בין אוכל לזהות, חברה וסביבה.
תובנות הזהב מהארכיון
- האוכל מהווה מרכיב מרכזי בזהות התרבותית וביצירה אנושית, ולא רק צורך קיומי בסיסי.
- עולם הקולינריה אינו מנותק מהמציאות האזרחית, אלא משקף ומושפע מאירועים חברתיים ופוליטיים.
- בחירות סביבתיות בתחום המזון (כמו כלים רב-פעמיים) מורכבות ודורשות ניתוח מעמיק של מחזור חיים, מעבר לאינטואיציה.
- מדריכים קולינריים בינלאומיים התפתחו לפלטפורמות גלובליות המדרגות מגוון רחב של מוסדות, כולל אוכל רחוב, ויכולים לקדם תיירות אוכל גם בפריפריה.
- בישול מסורתי משמש ככלי רב עוצמה לשימור תרבות וקשרים בין-דוריים, תוך התאמה לכלים מודרניים.
התוכנית מתאימה לחובבי קולינריה, תרבות וחדשנות, ומספקת להם פרספקטיבה עשירה ומעוררת מחשבה על עולם האוכל המשתנה והקשריו הרחבים.
השאלות הבולטות בארכיון
מה זה אומר אוכל אתיופי עם הפנים קדימה?
עד כמה העיר תל אביב והברים שלה מנותקים מהמציאות הפוליטית במדינה?
האם באמת יש ירידה בכמות השימוש שלנו בשקיות הניילון שאנחנו עושים בהם שימוש, גם אם אין בהם ידיות אחיזה?
האם היה כלכלי יותר להשקיע את כספי הציבור בהטסת משפיעני אינסטגרם וטיקטוק מאשר בהבאת מדריך מישלן לישראל?
האם חדרי האוכל המודרניים בהייטק, המזינים את "הפועלים החדשים", הם הגלגול העכשווי של מסעדות הפועלים ההיסטוריות?
האם השימור של מסורות בישול מהעבר הוא בהכרח נכון ורלוונטי לאמצעים ולצורת החיים המודרנית?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
פודקאסט סרוויס מסכם ארבע שנים של עיסוק בקולינריה, מהארכיאולוגיה של האוכל ועד לטכנולוגיות העתיד, תוך הדגשת האוכל כמרכיב זהות ותרבות.
בפרק הסיכום של הפודקאסט סרוויס, המגישות רונה גרשון טלמי ושירי קאץ סוקרות את התפתחות השיח הקולינרי בארבע השנים האחרונות. הפרק נוגע במגוון נושאים, החל מההיסטוריה העתיקה של האוכל, דרך השפעות הקורונה והמשברים הגלובליים על הביטחון התזונתי, ועד לפיתוחי הפוד-טק והעתיד של הצלחת. הפרק מיועד לחובבי קולינריה, תרבות וחדשנות, ומציע מבט רחב על הקשר בין מה שאנו אוכלים למי שאנחנו. זוהי הזדמנות לשמוע סיכום אינטלקטואלי ומעורר מחשבה על עולם האוכל המשתנה.
- האוכל מהווה מרכיב מרכזי בזהות התרבותית וביצירה אנושית, ולא רק צורך קיומי.
- המגזר החקלאי בישראל ניצב בפני אתגרים אקוטיים של שינויי אקלים וביטחון תזונתי, ללא תוכנית חומש לאומית מספקת.
- חוויות חושיות באכילה מושפעות לא רק מהטעם, אלא גם מצלילים והגדרות טעם חדשות כמו פאנקי וקוקומי.
- המסעדות העניקו לאנשים תחושת אופק ותקווה בתקופות של בידוד וסגרים.
מה זה אומר אוכל אתיופי עם הפנים קדימה?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
סרוויס
פרקים אחרונים
סרוויס
1 במרץ 202325 דק׳אורחים:שחר סגלטל ניסןקובי אריאלירונה גרשון טלמיאיליין סולוויאלעזר טמנוהגר חג'אג' ברגרטמי מרוןטמיר צוברישירי קאץלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק הסיכום של הפודקאסט סרוויס, המגישות רונה גרשון טלמי ושירי קאץ סוקרות את התפתחות השיח הקולינרי בארבע השנים האחרונות. הפרק נוגע במגוון נושאים, החל מההיסטוריה העתיקה של האוכל, דרך השפעות הקורונה והמשברים הגלובליים על הביטחון התזונתי, ועד לפיתוחי הפוד-טק והעתיד של הצלחת. הפרק מיועד לחובבי קולינריה, תרבות וחדשנות, ומציע מבט רחב על הקשר בין מה שאנו אוכלים למי שאנחנו. זוהי הזדמנות לשמוע סיכום אינטלקטואלי ומעורר מחשבה על עולם האוכל המשתנה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- האוכל מהווה מרכיב מרכזי בזהות התרבותית וביצירה אנושית, ולא רק צורך קיומי.
- המגזר החקלאי בישראל ניצב בפני אתגרים אקוטיים של שינויי אקלים וביטחון תזונתי, ללא תוכנית חומש לאומית מספקת.
- חוויות חושיות באכילה מושפעות לא רק מהטעם, אלא גם מצלילים והגדרות טעם חדשות כמו פאנקי וקוקומי.
- המסעדות העניקו לאנשים תחושת אופק ותקווה בתקופות של בידוד וסגרים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק הסיכום של הפודקאסט סרוויס, המגישות רונה גרשון טלמי ושירי קאץ סוקרות את התפתחות השיח הקולינרי בארבע השנים האחרונות. הפרק נוגע במגוון נושאים, החל מההיסטוריה העתיקה של האוכל, דרך השפעות הקורונה והמשברים הגלובליים על הביטחון התזונתי, ועד לפיתוחי הפוד-טק והעתיד של הצלחת. הפרק מיועד לחובבי קולינריה, תרבות וחדשנות, ומציע מבט רחב על הקשר בין מה שאנו אוכלים למי שאנחנו. זוהי הזדמנות לשמוע סיכום אינטלקטואלי ומעורר מחשבה על עולם האוכל המשתנה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
האוכל מהווה מרכיב מרכזי בזהות התרבותית וביצירה אנושית, ולא רק צורך קיומי. · המגזר החקלאי בישראל ניצב בפני אתגרים אקוטיים של שינויי אקלים וביטחון תזונתי, ללא תוכנית חומש לאומית מספקת. · חוויות חושיות באכילה מושפעות לא רק מהטעם, אלא גם מצלילים והגדרות טעם חדשות כמו פאנקי וקוקומי. · המסעדות העניקו לאנשים תחושת אופק ותקווה בתקופות של בידוד וסגרים.
המחאה על הבר
20 בפברואר 202327 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח את לילך ספיר, אביבית פריאל-אביחי ואבירם כץ, דמויות מובילות בעולם הקולינריה הישראלי, המשתפות בתחושותיהן ובפעילותן האקטיבית בהפגנות. השיחה בוחנת את הקשר בין המציאות האזרחית המתוחה לבין עולם הבילויים, ומנפצת את המיתוס על הניתוק התל-אביבי. האורחים מדברים על החשש משינויים דמוקרטיים, על ההשפעה הכלכלית של חוסר היציבות, ועל הדרך שבה פוליטיקה מחלחלת לשיחות על הבר. זהו פרק חשוב למי שמחפש להבין את הלך הרוח בקרב אנשי תרבות ועסקים בתקופה של מחאה חברתית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- עולם הקולינריה אינו מנותק מהמציאות, אלא מהווה חלק פעיל ובלתי נפרד מהמחאה האזרחית.
- ישנו חשש מוחשי בקרב נשים בעולם הקולינריה כי היחלשות הדמוקרטיה תוביל לפגיעה בזכויותיהן ובחוסנן.
- חוסר יציבות פוליטית וחברתית משפיע ישירות על דפוסי הצריכה, שכן הציבור עצוב יותר וממעיט בחגיגות ובילויים.
- הבר והמסעדה מתפקדים כמרחב ציבורי שבו אנשים מחליפים דעות ומגבשים עמדות על המציאות המשתנה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מארח את לילך ספיר, אביבית פריאל-אביחי ואבירם כץ, דמויות מובילות בעולם הקולינריה הישראלי, המשתפות בתחושותיהן ובפעילותן האקטיבית בהפגנות. השיחה בוחנת את הקשר בין המציאות האזרחית המתוחה לבין עולם הבילויים, ומנפצת את המיתוס על הניתוק התל-אביבי. האורחים מדברים על החשש משינויים דמוקרטיים, על ההשפעה הכלכלית של חוסר היציבות, ועל הדרך שבה פוליטיקה מחלחלת לשיחות על הבר. זהו פרק חשוב למי שמחפש להבין את הלך הרוח בקרב אנשי תרבות ועסקים בתקופה של מחאה חברתית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
עולם הקולינריה אינו מנותק מהמציאות, אלא מהווה חלק פעיל ובלתי נפרד מהמחאה האזרחית. · ישנו חשש מוחשי בקרב נשים בעולם הקולינריה כי היחלשות הדמוקרטיה תוביל לפגיעה בזכויותיהן ובחוסנן. · חוסר יציבות פוליטית וחברתית משפיע ישירות על דפוסי הצריכה, שכן הציבור עצוב יותר וממעיט בחגיגות ובילויים. · הבר והמסעדה מתפקדים כמרחב ציבורי שבו אנשים מחליפים דעות ומגבשים עמדות על המציאות המשתנה.
סרוויס חד פעמי
9 בפברואר 202328 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח את פרופסור אופירה אילון כדי לבחון את ההשלכות הסביבתיות של כלים חד-פעמיים בעקבות ביטול המס עליהם בישראל. השיחה מנתצת מיתוסים ומסבירה כי השיקול בין חד-פעמי לרב-פעמי אינו חד-משמעי ותלוי בשיטות ניתוח מחזור חיים. המאזינים ילמדו על המורכבות בבחירת תחליפים אקולוגיים ועל החשיבות של הרגלי צריכה נכונים. זהו פרק חשוב לכל מי שתוהה כיצד באמת ניתן להפחית את טביעת הרגל הסביבתית בחיי היום-יום.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ישראל היא מהמובילות בעולם בצריכת כלים חד-פעמיים, פי חמישה מאשר באיחוד האירופי.
- ניתוח מחזור חיים מראה כי כלים רב-פעמיים אינם תמיד עדיפים סביבתית, ותלויים בכמות השימושים בהם ובאופן שטיפתם.
- כלים מתכלים או ברי-קומפוסטציה אינם מועילים ללא מערכות תעשייתיות מתאימות לטיפול בהם.
- חוק השקיות צמצם הזמנות של שקיות גופייה מהיצרנים, אך לא בהכרח הפחית את השימוש הכללי בשקיות פלסטיק מסוגים אחרים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מארח את פרופסור אופירה אילון כדי לבחון את ההשלכות הסביבתיות של כלים חד-פעמיים בעקבות ביטול המס עליהם בישראל. השיחה מנתצת מיתוסים ומסבירה כי השיקול בין חד-פעמי לרב-פעמי אינו חד-משמעי ותלוי בשיטות ניתוח מחזור חיים. המאזינים ילמדו על המורכבות בבחירת תחליפים אקולוגיים ועל החשיבות של הרגלי צריכה נכונים. זהו פרק חשוב לכל מי שתוהה כיצד באמת ניתן להפחית את טביעת הרגל הסביבתית בחיי היום-יום.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ישראל היא מהמובילות בעולם בצריכת כלים חד-פעמיים, פי חמישה מאשר באיחוד האירופי. · ניתוח מחזור חיים מראה כי כלים רב-פעמיים אינם תמיד עדיפים סביבתית, ותלויים בכמות השימושים בהם ובאופן שטיפתם. · כלים מתכלים או ברי-קומפוסטציה אינם מועילים ללא מערכות תעשייתיות מתאימות לטיפול בהם. · חוק השקיות צמצם הזמנות של שקיות גופייה מהיצרנים, אך לא בהכרח הפחית את השימוש הכללי בשקיות פלסטיק מסוגים אחרים.
רוצה כוכב מישלן
1 בפברואר 202327 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בהחלטה השנויה במחלוקת של שר התיירות הנכנס לבחון מחדש את ההסכם עם מדריך מישלן. המנחות מארחות את השף חיים כהן, שמסביר מדוע לדעתו המדריך חיוני לתיירות חוץ, מדגיש את השינוי שעבר המדריך למודל גלובלי ומשוחרר יותר, וכיצד הוא יכול לקדם גם מסעדות בפריפריה. הפרק כולל גם מבט על הקשר בין מסעדות למדריכים בעולם ועל חלופות דיגיטליות כמו רשתות חברתיות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מדריך מישלן המודרני השתחרר מהקונספט הצרפתי הנוקשה והפך לפלטפורמה גלובלית המדרגת גם דוכני אוכל פשוטים ולא רק מסעדות יוקרה.
- הגעת המדריך לישראל עשויה לשמש כעוגן כלכלי ולקדם תיירות אוכל לא רק בתל אביב אלא גם בפריפריה.
- אין סתירה מהותית בין השקעה במדריך מישלן לבין שימוש במשפיעני רשת לקידום קולינרי; שניהם כלים משלימים.
- השפעת המדריך על מסעדנים עלולה להיות כבדה ושוחקת, אך עבור רבים מדובר ביעד שאיפה לגיטימי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בהחלטה השנויה במחלוקת של שר התיירות הנכנס לבחון מחדש את ההסכם עם מדריך מישלן. המנחות מארחות את השף חיים כהן, שמסביר מדוע לדעתו המדריך חיוני לתיירות חוץ, מדגיש את השינוי שעבר המדריך למודל גלובלי ומשוחרר יותר, וכיצד הוא יכול לקדם גם מסעדות בפריפריה. הפרק כולל גם מבט על הקשר בין מסעדות למדריכים בעולם ועל חלופות דיגיטליות כמו רשתות חברתיות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מדריך מישלן המודרני השתחרר מהקונספט הצרפתי הנוקשה והפך לפלטפורמה גלובלית המדרגת גם דוכני אוכל פשוטים ולא רק מסעדות יוקרה. · הגעת המדריך לישראל עשויה לשמש כעוגן כלכלי ולקדם תיירות אוכל לא רק בתל אביב אלא גם בפריפריה. · אין סתירה מהותית בין השקעה במדריך מישלן לבין שימוש במשפיעני רשת לקידום קולינרי; שניהם כלים משלימים. · השפעת המדריך על מסעדנים עלולה להיות כבדה ושוחקת, אך עבור רבים מדובר ביעד שאיפה לגיטימי.
מסעדות פועלים
25 בינואר 202329 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח את רונה זינגר, אוצרת התערוכה "בית, הרחק מהבית", לשיחה על התפתחותן של מסעדות הפועלים בישראל. הדיון עובר מהמסעדות השיתופיות של ראשית הציונות, דרך השתקפות גלי העלייה בתפריטים, ועד לפתרונות ההזנה המודרניים בהייטק. הפרק מיועד לחובבי קולינריה, היסטוריה חברתית ומי שמחפש להבין את הקשר שבין אוכל לזהות ישראלית. כדאי להאזין כדי לגלות איך השתנה המושג "פועל" וכיצד הפכו מסעדות פועלים ממקום שמספק צרכים פיזיים בסיסיים לאתרי נוסטלגיה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מסעדות הפועלים הראשונות בשנות ה-20 וה-30 דמו יותר לחדרי אוכל קיבוציים והתבססו על שובע במחיר נוח באמצעות כרטיסיות.
- השם "בית, הרחק מהבית" מתייחס גם לגעגוע לבית הפיזי שנזנח במהלך יום העבודה, וגם לבית הסימבולי והתרבותי של העולים.
- כל גל עלייה לישראל יצר שכבה חדשה של מעמד פועלים, מה שהוביל לגיוון אתני של המזון שהוגש במסעדות אלו.
- הגדרה של מסעדת פועלים כוללת הסכם לא כתוב לשובע, מנות גדולות ברוחב לב, אוכל בסירי ענק עם הרבה רוטב, ושעות פעילות המותאמות לימי עבודה פיזיים.
- קיים קו דמיון בין הצורך להסביע פועלי בניין בעבר לבין הצורך של חברות הייטק להאכיל את עובדיהן ביעילות כיום.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מארח את רונה זינגר, אוצרת התערוכה "בית, הרחק מהבית", לשיחה על התפתחותן של מסעדות הפועלים בישראל. הדיון עובר מהמסעדות השיתופיות של ראשית הציונות, דרך השתקפות גלי העלייה בתפריטים, ועד לפתרונות ההזנה המודרניים בהייטק. הפרק מיועד לחובבי קולינריה, היסטוריה חברתית ומי שמחפש להבין את הקשר שבין אוכל לזהות ישראלית. כדאי להאזין כדי לגלות איך השתנה המושג "פועל" וכיצד הפכו מסעדות פועלים ממקום שמספק צרכים פיזיים בסיסיים לאתרי נוסטלגיה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מסעדות הפועלים הראשונות בשנות ה-20 וה-30 דמו יותר לחדרי אוכל קיבוציים והתבססו על שובע במחיר נוח באמצעות כרטיסיות. · השם "בית, הרחק מהבית" מתייחס גם לגעגוע לבית הפיזי שנזנח במהלך יום העבודה, וגם לבית הסימבולי והתרבותי של העולים. · כל גל עלייה לישראל יצר שכבה חדשה של מעמד פועלים, מה שהוביל לגיוון אתני של המזון שהוגש במסעדות אלו. · הגדרה של מסעדת פועלים כוללת הסכם לא כתוב לשובע, מנות גדולות ברוחב לב, אוכל בסירי ענק עם הרבה רוטב, ושעות פעילות המותאמות לימי עבודה פיזיים. · קיים קו דמיון בין הצורך להסביע פועלי בניין בעבר לבין הצורך של חברות הייטק להאכיל את עובדיהן ביעילות כיום.
הבצק של פעם
17 בינואר 202329 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
התוכנית סרוויס מארחת את השפית רינת צדוק לשיחה על מסורת הבצקים, בדגש על הג'חנון התימני. רינת משתפת בתהליך ההכנה המסורתי, בחשיבות השומן והאפייה הממושכת, ובזיכרונות הילדות מהמטבח של סבתה ודודתה. הדיון עוסק בחיבור שבין שימור מסורות משפחתיות לבין המטבח המקומי המודרני, תוך התייחסות לפסטיבל הג'חנון הקרוב. הפרק מיועד לחובבי קולינריה ומתעניינים בתרבות אוכל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הכנת ג'חנון מסורתי דורשת טכניקה של פתיחת הבצק עד לשקיפות וגלגולו עם שומן, לצד אפייה איטית מאוד שנמשכת לפחות 12 שעות.
- סמנה היא חמאה מזוקקת שמוציאים ממנה את מוצקי החלב, לעיתים בתוספת עישון להענקת טעם ייחודי.
- זיכרונות קולינריים משפחתיים טבועים עמוק בנו, גם אם לא הבנו את חשיבותם בילדות, והם צפים ועולים בהקשרים שונים בחיים הבוגרים.
- בישול יכול לשמש ככלי לשימור תרבות וקשר בין-דורי, גם כאשר היישום נעשה בכלים מודרניים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
התוכנית סרוויס מארחת את השפית רינת צדוק לשיחה על מסורת הבצקים, בדגש על הג'חנון התימני. רינת משתפת בתהליך ההכנה המסורתי, בחשיבות השומן והאפייה הממושכת, ובזיכרונות הילדות מהמטבח של סבתה ודודתה. הדיון עוסק בחיבור שבין שימור מסורות משפחתיות לבין המטבח המקומי המודרני, תוך התייחסות לפסטיבל הג'חנון הקרוב. הפרק מיועד לחובבי קולינריה ומתעניינים בתרבות אוכל.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הכנת ג'חנון מסורתי דורשת טכניקה של פתיחת הבצק עד לשקיפות וגלגולו עם שומן, לצד אפייה איטית מאוד שנמשכת לפחות 12 שעות. · סמנה היא חמאה מזוקקת שמוציאים ממנה את מוצקי החלב, לעיתים בתוספת עישון להענקת טעם ייחודי. · זיכרונות קולינריים משפחתיים טבועים עמוק בנו, גם אם לא הבנו את חשיבותם בילדות, והם צפים ועולים בהקשרים שונים בחיים הבוגרים. · בישול יכול לשמש ככלי לשימור תרבות וקשר בין-דורי, גם כאשר היישום נעשה בכלים מודרניים.
קרמבו אז ועכשיו
10 בינואר 202328 דק׳נמתח כמו מוצרלה
3 בינואר 202330 דק׳תזונה ופוריות
27 בדצמבר 202228 דק׳נפרדים ממוסדות קולינריים
20 בדצמבר 202227 דק׳
פודקאסטים דומים
מדברים מהבטן
בית הפודיום
לשבת לקחת
נדב בורנשטיין וכפיר ארביב
טום אביב | רק לא אוכל
אודיותר | Audioter
דברי טעם
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב | מחלקת ניהול תיירות ופנאי
פודקאסט קלוזליין
clotheslineiwc
מה יש בזה
קובי מלמד ואלעד יצחקיאן