מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

S-קטמין הוא וריאציה של קטמין הניתנת כתרסיס אף לטיפול בדיכאון, ובדרך כלל ניתן בבתי חולים ובמרפאות ללא פסיכותרפיה - והחידוש הוא בהוספת עבודה קבוצתית ומוזיקלית כדי להעצים ולהבנות את החוויה. · תובנה אונגיאנית מכוננת: לצד ה'אני' שמדבר קיים גם 'אני' שמתבונן ב'אני', ומכאן עולה הרעיון של 'עצמי' - מרכז אישיות רחב יותר מהאגו, וה'אני' עצמו הוא רכיב וירטואלי ומתפתח ולא ישות קבועה. · המנדלה, לפי הגישה היונגיאנית, היא צורת ה'עצמי' - והיא יכולה להופיע באופן ספונטני כפיצוי בזמנים של ניתוק מהעצמי, כפי שניב מתאר מציור חוזר מילדותו שהבין רק מאוחר יותר שהיה מנדלה. · שיטת GIM של הלן בוני פותחה כעבודה פסיכדלית ללא חומרים אחרי שה-LSD יצא מהחוק - מזרון, כיסוי עיניים, מדיטציה עמוקה ופלייליסט מוזיקה קלאסית הבנוי כמסע עם פתיחה, קונפליקט ופתרון. · בחוויית הקטמין החזקה ביותר שלו ניב מתאר התמוססות אגו (היעלמות הביוגרפיה והזהות) שבה עלה הדימוי של 'תבור של עולם' - חיבור בין מדרש יהודי על אבן השתייה והתהום לבין הנפש בשפה יונגיאנית.

למה החרדה נשארת גם אחרי שהמצב הביטחוני נרגע?

המקרה שנדון בפרק הוא בחור בן 27 שסבל מחרדות כל חייו, ובשנה האחרונה הפך דרוך, מתקשה לישון וקופץ מכל רעש. ההסבר הוא שמערכת עיבוד המידע לומדת ומתעדכנת ללא הפסקה, ממש כמו עדכוני גרסה בפלאפון, אבל כשאירוע נקלט כמסכן חיים הלמידה הופכת ללא אדפטיבית והיכולת לעדכן נפגמת, ולכן הגוף נשאר דרוך גם כשהאיום חלף.

מהו משל ההכנה לטלוויזיה שמסביר למה אצל חלק מהאנשים התפתחה הפרעת חרדה?

המטפל מספר שאין לו טלוויזיה בבית, אבל בקיר הדירה יש הכנה מוכנה, וכל טכנאי שייכנס יזהה אותה מיד. באותו אופן אנשים הגיעו למלחמה עם הכנות שונות, ואצל מי שהגיע עם תשתית מוכנה יותר האירוע פתח את הסדק ולמעשה שבר את הקיר, ומשם התפתחה הפרעת חרדה שלא הולכת לשום מקום.

איך מבדילים בין תגובה נורמלית למלחמה לבין חרדה שדורשת טיפול?

אם ברדיו מודיעים על 3,000 טילים איראניים בדרך והתגובה היא לחץ וחרדה, זו תגובה נורמלית למצב לא נורמלי ואיננה סיבה טובה לטיפול. הסימן המבחין הוא התגובתיות: כשאמבולנס שחולף ברחוב מייצר את אותו פחד, אותן מחשבות קטסטרופליות ואותם תסמינים סומטיים חזקים, מדובר כבר במשהו אחר.

איך נראה טיפול בשיטת אי אם די אר במטופל שפיתח חרדה אחרי המלחמה?

העבודה נעה בשלושה כיוונים: עיבוד הזיכרונות מהמלחמה עצמה, חזרה אחורה לחוויות ילדות או בגרות שבנו את התבנית החרדתית, ובנייה קדימה של תגובה אדפטיבית לשאלה איך היית רוצה להגיב בפעם הבאה שאמבולנס חולף. במקביל המטופל לומד תרגילי הרפיה ומקבל חיזוק משאבים.

האם צריך תמיד לפתוח את אירועי העבר בטיפול?

לא. הגישה שמוצגת היא להתחיל בעבודה ממוקדת לגמרי על אירועי המלחמה, ואם זה מספיק המטופל מסיים ונוסע לשלום, ורק אם זה לא מספיק ממליץ המטפל לפתוח את אירועי העבר ולעבד אותם. הוא מוסיף שאנשי טיפול לפעמים שוכחים שיש בחיים המון דברים מהנים יותר מטיפול, ולכן הוא ממליץ למטופלים לעשות דברים כיפיים.

פסיכולוגיה

מדברים.ות פסיכולוגיה

Roy Adam

28 פרקים

על התוכנית

״לפסיכולוגיה יש עבר ארוך, אבל רק היסטוריה קצרה״ אמר אבינגהאוס, ובאמת שלא טעה. למרות שהתחום קיים מעט מעל מאה שנה, כמויות מטורפות של ידע הצטברו כאן אני, רועי אדם, פסיכולוג במקצועי, ביחד אתכם.ן נגלה לא מעט מהידע הזה - אבל את החלקים המשמעותיים, המעניינים, והרלוונטיים שיש לעולם המדהים הזה להציע רוצה להגיד לי משהו? משהו התחבר לך בפרק ורוצה לשתף? יותר ממוזמנ.ת לפנות אלי royadam.psy@gmail.com

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

מה זה מדברים.ות פסיכולוגיה?

מדברים.ות פסיכולוגיה הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית פסיכולוגיה מאת Roy Adam. פודקאסט מעמיק ורב-ממדי החוקר את נבכי הנפש האנושית, מציג שיטות טיפול פורצות דרך ומספק תובנות על מסע ההתפתחות והריפוי האישי. בארכיון 28 פרקים, אורך פרק ממוצע כ-39 דקות.

התוכנית במספרים
קטגוריה	פסיכולוגיה
פרקים בארכיון	28
אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים)	כ-39 דקות
הפרק האחרון	30 באפריל 2026
פרקים עם ניתוח עומק	7

עודכן: 30 ביולי 2026

תובנות

"אם יש 'אני' שמתבונן ב'אני' - חייב להיות משהו גדול יותר שהוא גם כן אני"

רואי מנהל שיחות עומק על הנפש, ולא מפחד מהמורכב. ניב, פסיכותרפיסט יונגיאני ומטפל במוזיקה, מתאר טיפול פסיכדלי בליווי קטמין ומוזיקה קלאסית, ומשאיר על השולחן שאלה יונגיאנית מכוננת: לצד ה'אני' שמדבר יש 'אני' שמתבונן, ומכאן עולה ה'עצמי' - מרכז אישיות רחב יותר מהאגו.

פרקים אחרים מפרקים את EMDR. דוקטור אודי אורן מסביר שהשם מטעה: תנועות עיניים הן רק אמצעי אחד לגירוי בילטרלי, וההבדל בין זיכרון מעובד ללא מעובד הוא שהאחרון נחווה בהווה ולא כעבר.

ובמקרה של חרדה מתמשכת אחרי המצב הביטחוני, השאלה שהמטופל מביא לחדר - 'למה אני לא נרגע? למה המציאות משתנה ואני לא' - מקבלת הסבר על סדקים נפשיים מוקדמים שמכריעים את התגובה.

פסיכולוגיהבריאות הנפשהתפתחות אישיתשיטות טיפולמודעות

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI - מאת מדברים.ות פסיכולוגיה

פרקים אחרונים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

4.9

תובנות לפרק

פודקאסט מעמיק ורב-ממדי החוקר את נבכי הנפש האנושית, מציג שיטות טיפול פורצות דרך ומספק תובנות על מסע ההתפתחות והריפוי האישי.

המנחה

רואי, המנחה, מפגין סקרנות עמוקה ונכונות לחקור נושאים מורכבים בבריאות הנפש ובפסיכולוגיה. הוא מציע פלטפורמה לשיחות כנות, מעמיקות ואישיות עם מומחים, תוך התעניינות רחבה במסעות התפתחותיים ותובנות חדשניות.

הסגנון

התוכנית מאופיינת בסגנון ראיון מעמיק ודיאלוג פתוח, המשלב סיפורים אישיים, תיאוריות פסיכולוגיות ופרקטיקות טיפוליות. הקצב מתון ומאפשר התפתחות רעיונות, עם דגש על פירוק מיתוסים והצגת מבט מקצועי ואנושי על נפש האדם.

בריאות הנפש וטיפול (פסיכדלי, EMDR, חרדה, טריכוטילומניה)פסיכולוגיה יונגיאנית ותיאוריות נפשהתפתחות אישית, משברים ומסע לגילוי עצמיהקשר בין גוף לנפש ועיבוד טראומההשפעות חברתיות ודיגיטליות על הזהות

תובנות הזהב מהארכיון

מעבר לאגו: קיומו של 'עצמי' עמוק יותר ורחב יותר מהאגו המודע, והחשיבות של חיבור אליו לריפוי והתפתחות.
השפעת טראומה ועיבוד זיכרונות: חוויות קשות ולא מעובדות (אף מוקדמות) יוצרות 'סדקים' בנפש ומשבשות למידה אדפטיבית, ושיטות טיפול שונות מיועדות לעבדן.
ריפוי הוליסטי: הדגש על טיפול שאינו רק קוגניטיבי, אלא משלב מרכיבים רגשיים, גופניים ומוזיקליים.
מסע אינדיבידואציה: הנרטיב החוזר של פרטים היוצאים למסע חיפוש עצמי, התמודדות עם משברים ויצירת מסלול חיים אותנטי.
שבירת שתיקה: הנורמליזציה של שיח פתוח על קשיים נפשיים ושיטות טיפול מגוונות, במטרה להפחית סטיגמה ולספק תמיכה.

למי זה מתאים

התוכנית מתאימה למתעניינים בפסיכולוגיה, בריאות הנפש, התפתחות אישית ושיטות טיפול מגוונות, וכן לאנשי מקצוע בתחום המבקשים להרחיב את הידע וההבנה שלהם.

השאלות הבולטות בארכיון

ניב: ממוזיקה ויונג אל טיפול פסיכדלי בקטמין

אם יש 'אני', ויש עוד דברים נוספים, אז חייב להיות דבר גדול יותר שהוא גם כן אני?

פרק 24 - מפגש עם ד"ר אודי אורן - על אי.אמ.די.אר, זכרונות וטראומה

למה צריכים את התוספת הביזארית הזו? מהצד זה נראה הזוי.

7 פרקים = 7 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של מדברים.ות פסיכולוגיה זה הפודקאסט שלי - דברו איתי זה הפודקאסט שלך? קבל גישה לדוח

פרקים עם ניתוח מלא

סיכום מעמיק · מתוך הפרק

פסיכותרפיסט אונגיאני ומטפל במוזיקה מספר איך החיבור בין יונג, מוזיקה ופסיכדליה הוביל אותו לפתח טיפול בסיוע קטמין.

האורח ניב, פסיכותרפיסט אונגיאני ומטפל במוזיקה, מתארח אצל המנחה רואי ופורש את המסע האישי והמקצועי שלו אל תחום הטיפול הפסיכדלי בסיוע קטמין (S-קטמין). הוא מתאר כיצד התעניינות בפסיכולוגיה של יונג, שנחשף אליה דרך הרצאות של מריו מיקולינסר, ואהבתו למוזיקה התלכדו לכדי שיטת עבודה - כולל פרויקט קבוצתי מבוסס מוזיקה עם מטופלי S-קטמין בבית החולים מעייני הישועה ובאקדמית אונו. לאורך הפרק נשזרים מושגי יסוד אונגיאניים (אגו ועצמי, ארכיטיפים, אינדיבידואציה, מנדלה, מסע הגיבור) לצד שמות מפתח בעולם הטיפול הפסיכדלי כמו סטניסלב גרוף, הלן בוני (שיטת GIM) ופיל וולפסון. מתאים למתעניינים בפסיכולוגיה יונגיאנית, בטיפול במוזיקה ובמדע ובחוויה של טיפולים פסיכדליים. שווה האזנה בזכות שילוב לא שכיח של תיאוריה עמוקה עם סיפור אישי וחוויתי כן.

S-קטמין הוא וריאציה של קטמין הניתנת כתרסיס אף לטיפול בדיכאון, ובדרך כלל ניתן בבתי חולים ובמרפאות ללא פסיכותרפיה - והחידוש הוא בהוספת עבודה קבוצתית ומוזיקלית כדי להעצים ולהבנות את החוויה.
תובנה אונגיאנית מכוננת: לצד ה'אני' שמדבר קיים גם 'אני' שמתבונן ב'אני', ומכאן עולה הרעיון של 'עצמי' - מרכז אישיות רחב יותר מהאגו, וה'אני' עצמו הוא רכיב וירטואלי ומתפתח ולא ישות קבועה.
המנדלה, לפי הגישה היונגיאנית, היא צורת ה'עצמי' - והיא יכולה להופיע באופן ספונטני כפיצוי בזמנים של ניתוק מהעצמי, כפי שניב מתאר מציור חוזר מילדותו שהבין רק מאוחר יותר שהיה מנדלה.
שיטת GIM של הלן בוני פותחה כעבודה פסיכדלית ללא חומרים אחרי שה-LSD יצא מהחוק - מזרון, כיסוי עיניים, מדיטציה עמוקה ופלייליסט מוזיקה קלאסית הבנוי כמסע עם פתיחה, קונפליקט ופתרון.
בחוויית הקטמין החזקה ביותר שלו ניב מתאר התמוססות אגו (היעלמות הביוגרפיה והזהות) שבה עלה הדימוי של 'תבור של עולם' - חיבור בין מדרש יהודי על אבן השתייה והתהום לבין הנפש בשפה יונגיאנית.

השאלה הבולטת בפרק

אם יש 'אני', ויש עוד דברים נוספים, אז חייב להיות דבר גדול יותר שהוא גם כן אני?

סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה

סיכום קצר

רועי אדם לוקח נושאים מעולם הנפש - מ-EMDR ועד תלישת שיער - ומפרק אותם עם מומחים, בלי לפשט יתר על המידה ובלי ז'רגון.

פרק שמסביר מה זה EMDR ולמה תנועות העיניים נראות "הזויות מהצד": זה לא היפנוזה אלא 'גירוי בילטרלי' שמסייע לעבד זיכרונות תקועים, וזה עובד גם בגירוי שמיעתי או תחושתי
ההבחנה בין זיכרון מעובד ללא מעובד: זיכרון לא מעובד נחווה כאילו הוא קורה עכשיו, ולכן המציאות משתנה אבל האדם לא נרגע
שיחה על טריכוטילומניה (תלישת שיער) עם עומר, מייסד קהילה: לא תמיד מאחורי זה טראומה - לפעמים זה פשוט הרגל אוטומטי ממוקד-גוף שנתקע

"למה אני לא נרגע? המציאות השתנתה, ואני לא." השאלה הזו, שעולה בפרק על חרדה, היא בעצם המנוע של "מדברים.ות פסיכולוגיה". רועי אדם לא מספק כותרות מרגיעות - הוא מסביר את המנגנון: זיכרון שלא עובד נחווה כאילו הוא קורה ברגע זה, ולכן הגוף ממשיך להגיב כאילו הסכנה עדיין כאן.

משם השיחה נכנסת לעומק של EMDR. בפרק עם ד"ר אודי אורן עולה ההסתייגות שכולם חושבים: "למה צריך את התוספת הביזארית הזו? מהצד זה נראה הזוי." אורן מפרק את המיתוס - זו לא היפנוזה, ותנועות העיניים הן רק דרך אחת ל"גירוי בילטרלי" שמסייע לעבד חוויות תקועות, שעובד גם דרך גירוי שמיעתי או תחושתי.

ואדם לא נשאר בתוך החדר הטיפולי. בפרק על טריכוטילומניה, תלישת שיער, מתארח עומר שהקים סביב זה קהילה. הוא מספר על אובדן השליטה, אבל גם שובר תפיסה רווחת: לא תמיד יש מאחורי זה טראומה. לפעמים זה פשוט הרגל אוטומטי ממשפחת ה-BFRB, כמו כסיסת ציפורניים, שנתקע וקשה להשתחרר ממנו.

מה שמייחד את הפודקאסט הוא דווקא הצניעות. באחד הפרקים נאמר במפורש שטיפול הוא לא תחליף לחיים, ושחלק מההחלמה זה פשוט לחזור לעשות דברים שמעשירים ומשמחים.

פסיכולוגיה נפש ידע בריאות נפשית חברה הנגשה

נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה

הפרק האחרון30 באפריל 2026

פרק 25 - פגישה עם ניב - על מוזיקה, טיפול מלווה קטמין והנפש שלנו

אמ;לקסיכום הפרק ב-AI

שיחה עם ניב ארביב-דוגו, מטפל במוזיקה, פסיכותרפיסט יונגיאני ומטפל פסיכדלי המתמחה בפסיכותרפיה נתמכת קטמין (KAP). הפרק עוסק בייחודיות של הטיפול הפסיכדלי החוקי, במה ניתן לצפות בתהליך, ובמטאפורות שמרחיבות את ההבנה. מתאים למתעניינים בטיפולים פסיכדליים ובמוזיקה כטיפול.

קראו עוד ▾

ניב ארביב-דוגו על טיפול פסיכדלי נתמך קטמין - הטיפול הפסיכדלי החוקי היחיד מחוץ למחקר.

טיפול נתמך קטמין הוא הטיפול הפסיכדלי החוקי היחיד שניתן מחוץ למחקר
ניב מוביל פיילוט לטיפול קבוצתי מבוסס מוזיקה במרפאת אסקטמין

פרקים אחרונים

פרק 25 - פגישה עם ניב - על מוזיקה, טיפול מלווה קטמין והנפש שלנו
30 באפריל 202650 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
ניב, פסיכותרפיסט יונגיאני ומטפל במוזיקה, מספר איך הסקרנות כלפי הנפש הובילה אותו מפסיכולוגיה אל יונג, ומשם אל טיפול במוזיקה ופסיכדליה. הרצאות של מריו מקולינסר נתנו לו שפה לרעיונות כמו אגו, פרסונה, צל ועצמי. בהמשך הוא נחשף לסטן גרוף, להלן בוני ולשיטת G.I.M, שמשתמשת במדיטציה עמוקה, כיסוי עיניים ופלייליסט מוזיקלי כדי לעורר תהליך רגשי. כיום הוא מפתח טיפול פסיכדלי בסיוע קטמין שמבוסס על עבודה מוזיקלית, ומשתתף בפרויקט קבוצתי עם מטופלי S-קטמין בבית חולים מעיני הישועה. בשיחה הוא מסביר שהמוזיקה אינה קישוט לטיפול, אלא דרך לבנות חוויה עם פתיחה, שיא, קונפליקט ופתרון, בדומה למסע הגיבור ולתהליך האינדיבידואציה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- האני שמתאר את עצמו באמצעות תכונות אינו קבוע. ניב רואה בו רכיב שמשתנה לאורך החיים כחלק מתהליך האינדיבידואציה.
- המוזיקה יכולה להחזיק מבנה רגשי שלם, עם פתיחה, שיא, קונפליקט ופתרון, ולכן היא משמשת בסיס לעבודה הטיפולית.
- שיטת G.I.M נולדה מתוך חיבור בין עבודה מוזיקלית לבין הסטינג של טיפול פסיכדלי, גם בלי שימוש בחומרים.
- מנדלה עשויה להופיע באופן ספונטני בתקופות של ניתוק ולשמש סמל של העצמי ופיצוי נפשי.
- הפרויקט עם מטופלי S-קטמין מוסיף עבודה קבוצתית ומוזיקלית לטיפול שניתן כתרסיס אף, במטרה להפוך את החוויה למובנית יותר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
ניב, פסיכותרפיסט יונגיאני ומטפל במוזיקה, מספר איך הסקרנות כלפי הנפש הובילה אותו מפסיכולוגיה אל יונג, ומשם אל טיפול במוזיקה ופסיכדליה. הרצאות של מריו מקולינסר נתנו לו שפה לרעיונות כמו אגו, פרסונה, צל ועצמי. בהמשך הוא נחשף לסטן גרוף, להלן בוני ולשיטת G.I.M, שמשתמשת במדיטציה עמוקה, כיסוי עיניים ופלייליסט מוזיקלי כדי לעורר תהליך רגשי. כיום הוא מפתח טיפול פסיכדלי בסיוע קטמין שמבוסס על עבודה מוזיקלית, ומשתתף בפרויקט קבוצתי עם מטופלי S-קטמין בבית חולים מעיני הישועה. בשיחה הוא מסביר שהמוזיקה אינה קישוט לטיפול, אלא דרך לבנות חוויה עם פתיחה, שיא, קונפליקט ופתרון, בדומה למסע הגיבור ולתהליך האינדיבידואציה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
האני שמתאר את עצמו באמצעות תכונות אינו קבוע. ניב רואה בו רכיב שמשתנה לאורך החיים כחלק מתהליך האינדיבידואציה. · המוזיקה יכולה להחזיק מבנה רגשי שלם, עם פתיחה, שיא, קונפליקט ופתרון, ולכן היא משמשת בסיס לעבודה הטיפולית. · שיטת G.I.M נולדה מתוך חיבור בין עבודה מוזיקלית לבין הסטינג של טיפול פסיכדלי, גם בלי שימוש בחומרים. · מנדלה עשויה להופיע באופן ספונטני בתקופות של ניתוק ולשמש סמל של העצמי ופיצוי נפשי. · הפרויקט עם מטופלי S-קטמין מוסיף עבודה קבוצתית ומוזיקלית לטיפול שניתן כתרסיס אף, במטרה להפוך את החוויה למובנית יותר.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק בונוס - הדרכה על תאור מקרה
8 בפברואר 20269 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
בחור בן 27 מגיע לטיפול אחרי שנה שבה החרדה תפסה תאוצה על רקע המצב הביטחוני. גם כשהמציאות נרגעה, הגוף שלו נשאר קפוץ, השינה נפגעה וכל רעש מקפיץ אותו. ההסבר שניתן הוא שמערכת עיבוד המידע לומדת ומתעדכנת בלי הפסקה, אבל אירועים שנתפסים כמסכני חיים עלולים להיתקע וליצור תגובתיות חזקה. מכאן עוברים לחשיבה טיפולית: לבדוק אם הפחד, המחשבות הקטסטרופליות והתגובות הגופניות מוכרים מחוויות קודמות, ולעבוד ב-EMDR גם על הזיכרונות מהמצב הביטחוני וגם, במקרה הצורך, על חוויות מוקדמות שבנו תבנית חרדתית. לצד העיבוד מוצעים תרגילי הרפיה, חיזוק משאבים ובנייה של תגובה עתידית מסתגלת. הגישה נשארת פרקטית ומדורגת: מתחילים בעבודה ממוקדת, מרחיבים רק אם צריך, ולא הופכים כל קושי בחיים לטיפול.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- תגובה חרדתית בזמן סכנה יכולה להיות תגובה נורמלית למצב לא נורמלי. הקושי מתחיל כשהתגובה ממשיכה לפעול גם מול גירוי כמו סירנה של אמבולנס, כשהאיום כבר אינו נוכח.
- אירוע מאיים עשוי לפתוח סדקים שכבר היו קיימים. לכן הבירור אינו נעצר במה שקרה לאחרונה, אלא בודק אם אותה תגובתיות הופיעה בעבר הקרוב, בעבר הרחוק או בילדות.
- טיפול EMDR מתואר כעבודה בשלושה כיוונים: עיבוד הזיכרונות שהפעילו את החרדה, חזרה לחוויות קודמות שבנו את התבנית, וחיזוק תגובות אדפטיביות למצבים עתידיים.
- הטיפול המוצע מתחיל בצורה ממוקדת לגמרי. אם עיבוד האירועים האחרונים מספיק והמטופל מרגיש טוב, אין צורך לפתוח את כל העבר.
- עיבוד זיכרונות אינו עומד לבד. תרגילי הרפיה, חיזוק משאבים ודברים כיפים בחיים מוצגים כחלק מהיכולת של המטופל לחזור לאיזון.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾למה החרדה נשארת גם אחרי שהמצב הביטחוני נרגע?
המקרה שנדון בפרק הוא בחור בן 27 שסבל מחרדות כל חייו, ובשנה האחרונה הפך דרוך, מתקשה לישון וקופץ מכל רעש. ההסבר הוא שמערכת עיבוד המידע לומדת ומתעדכנת ללא הפסקה, ממש כמו עדכוני גרסה בפלאפון, אבל כשאירוע נקלט כמסכן חיים הלמידה הופכת ללא אדפטיבית והיכולת לעדכן נפגמת, ולכן הגוף נשאר דרוך גם כשהאיום חלף.
▾מהו משל ההכנה לטלוויזיה שמסביר למה אצל חלק מהאנשים התפתחה הפרעת חרדה?
המטפל מספר שאין לו טלוויזיה בבית, אבל בקיר הדירה יש הכנה מוכנה, וכל טכנאי שייכנס יזהה אותה מיד. באותו אופן אנשים הגיעו למלחמה עם הכנות שונות, ואצל מי שהגיע עם תשתית מוכנה יותר האירוע פתח את הסדק ולמעשה שבר את הקיר, ומשם התפתחה הפרעת חרדה שלא הולכת לשום מקום.
▾איך מבדילים בין תגובה נורמלית למלחמה לבין חרדה שדורשת טיפול?
אם ברדיו מודיעים על 3,000 טילים איראניים בדרך והתגובה היא לחץ וחרדה, זו תגובה נורמלית למצב לא נורמלי ואיננה סיבה טובה לטיפול. הסימן המבחין הוא התגובתיות: כשאמבולנס שחולף ברחוב מייצר את אותו פחד, אותן מחשבות קטסטרופליות ואותם תסמינים סומטיים חזקים, מדובר כבר במשהו אחר.
▾איך נראה טיפול בשיטת אי אם די אר במטופל שפיתח חרדה אחרי המלחמה?
העבודה נעה בשלושה כיוונים: עיבוד הזיכרונות מהמלחמה עצמה, חזרה אחורה לחוויות ילדות או בגרות שבנו את התבנית החרדתית, ובנייה קדימה של תגובה אדפטיבית לשאלה איך היית רוצה להגיב בפעם הבאה שאמבולנס חולף. במקביל המטופל לומד תרגילי הרפיה ומקבל חיזוק משאבים.
▾האם צריך תמיד לפתוח את אירועי העבר בטיפול?
לא. הגישה שמוצגת היא להתחיל בעבודה ממוקדת לגמרי על אירועי המלחמה, ואם זה מספיק המטופל מסיים ונוסע לשלום, ורק אם זה לא מספיק ממליץ המטפל לפתוח את אירועי העבר ולעבד אותם. הוא מוסיף שאנשי טיפול לפעמים שוכחים שיש בחיים המון דברים מהנים יותר מטיפול, ולכן הוא ממליץ למטופלים לעשות דברים כיפיים.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 24 - מפגש עם ד"ר אודי אורן - על אי.אמ.די.אר, זכרונות וטראומה
8 בפברואר 202654 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
דוקטור אודי אורן מסביר ש-EMDR היא גישה פסיכותרפויטית ממוקדת זיכרון, שנועדה לעבד אירועי עבר שעדיין מעוררים מצוקה בהווה. השיטה משלבת מרכיבים קוגניטיביים, רגשיים וסומטיים, ומסתמכת על גירוי בילטרלי - כמו תנועות עיניים, צלילים או תופים - כדי להוריד את רמת העוררות סביב הזיכרון. למרות שבעבר נתפסה ככלי לטיפול ב-PTSD בלבד, כיום ברור שהיא יעילה למגוון רחב של קשיים והפרעות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- מטרת הטיפול היא להפוך זיכרון שלא עובד כראוי ונחווה כרלוונטי להווה, לזיכרון רגיל של העבר שלא מעורר מצוקה.
- הגירוי הבילטרלי אינו מוזר או אזוטרי כפי שהוא נראה מבחוץ; יש לו בסיס מחקרי רחב ככלי להרגעה ולשינוי האופן שבו המוח תופס זיכרונות טעונים.
- EMDR אינה קשורה להיפנוזה; בעוד שהיפנוטרפיסט מוביל ומכוון את התהליך, מטפל בשיטה הזו מנחה את המטופל תוך הבנה שונה בתכלית של המנגנונים המוחיים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
דוקטור אודי אורן מסביר ש-EMDR היא גישה פסיכותרפויטית ממוקדת זיכרון, שנועדה לעבד אירועי עבר שעדיין מעוררים מצוקה בהווה. השיטה משלבת מרכיבים קוגניטיביים, רגשיים וסומטיים, ומסתמכת על גירוי בילטרלי - כמו תנועות עיניים, צלילים או תופים - כדי להוריד את רמת העוררות סביב הזיכרון. למרות שבעבר נתפסה ככלי לטיפול ב-PTSD בלבד, כיום ברור שהיא יעילה למגוון רחב של קשיים והפרעות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מטרת הטיפול היא להפוך זיכרון שלא עובד כראוי ונחווה כרלוונטי להווה, לזיכרון רגיל של העבר שלא מעורר מצוקה. · הגירוי הבילטרלי אינו מוזר או אזוטרי כפי שהוא נראה מבחוץ; יש לו בסיס מחקרי רחב ככלי להרגעה ולשינוי האופן שבו המוח תופס זיכרונות טעונים. · EMDR אינה קשורה להיפנוזה; בעוד שהיפנוטרפיסט מוביל ומכוון את התהליך, מטפל בשיטה הזו מנחה את המטופל תוך הבנה שונה בתכלית של המנגנונים המוחיים.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 23 - מה אפשר לעשות עם תלישת שיער? (או טריכוטילומניה) - פגישה עם עומר
1 בפברואר 202651 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
עומר מתמודד במשך שנים עם תלישת שיער מהזקן ומנהל את קהילת טריכוטילומניה ישראל יחד עם אור. הוא מתאר הרגל גופני ממשפחת ההרגלים הממוקדים בגוף, לצד כסיסת ציפורניים, חיטוט בעור וכילוב שפתיים. מבחינתו הקושי התחיל כשהבין שהוא רוצה להפסיק ולא מצליח: היד עולה לזקן בלי מחשבה, בעוד שהורדתה דורשת קשב ואנרגיה. הניסיונות החוזרים הזכירו לו החלטות של "ממחר דיאטה", עד שהבין שכוחות הרצון לבדם לא עובדים ושצריך התערבות מקצועית. השיחה גם מפרקת את הסטיגמה סביב התופעה. אצל עומר לא עמדה מאחוריה טראומה או דרמה נפשית, אלא הרגל התנהגותי שהתקבע וממשיך לפעול גם בלי לחץ או חרדה. הוא מדגיש שהאירוע יכול להתקיים בנפרד מ-OCD ומחרדה, ושדבריו נשענים על ההתמודדות האישית, ניהול הקהילה והעבודה עם האפליקציה סולו-אונו, ולא על ניסיון טיפולי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הרגל נעשה בעייתי כשהאדם רוצה להפסיק, מנסה שוב ושוב ומגלה שאין לו שליטה עליו.
- בתלישת שיער הפעולה יכולה להתחיל באופן אוטומטי בזמן נהיגה, צפייה בטלוויזיה, למידה, שימוש בטלפון או סטרס.
- הפעולה האוטומטית קלה, אבל עצירתה דורשת תשומת לב ואנרגיה. הפער הזה מזין את תחושת חוסר השליטה.
- לא בכל מקרה מסתתר סיפור דרמטי. לפעמים זה הרגל התנהגותי שנתקע ומקיים את עצמו.
- חרדה יכולה להגביר את התלישה, אבל התלישה יכולה להתרחש גם בלי חרדה ובלי מחשבות טורדניות.
- הסוד והיעדר המודעות הציבורית מכבידים על המתמודדים ומקשים עליהם להסביר לסביבה מה עובר עליהם.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
עומר מתמודד במשך שנים עם תלישת שיער מהזקן ומנהל את קהילת טריכוטילומניה ישראל יחד עם אור. הוא מתאר הרגל גופני ממשפחת ההרגלים הממוקדים בגוף, לצד כסיסת ציפורניים, חיטוט בעור וכילוב שפתיים. מבחינתו הקושי התחיל כשהבין שהוא רוצה להפסיק ולא מצליח: היד עולה לזקן בלי מחשבה, בעוד שהורדתה דורשת קשב ואנרגיה. הניסיונות החוזרים הזכירו לו החלטות של "ממחר דיאטה", עד שהבין שכוחות הרצון לבדם לא עובדים ושצריך התערבות מקצועית. השיחה גם מפרקת את הסטיגמה סביב התופעה. אצל עומר לא עמדה מאחוריה טראומה או דרמה נפשית, אלא הרגל התנהגותי שהתקבע וממשיך לפעול גם בלי לחץ או חרדה. הוא מדגיש שהאירוע יכול להתקיים בנפרד מ-OCD ומחרדה, ושדבריו נשענים על ההתמודדות האישית, ניהול הקהילה והעבודה עם האפליקציה סולו-אונו, ולא על ניסיון טיפולי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הרגל נעשה בעייתי כשהאדם רוצה להפסיק, מנסה שוב ושוב ומגלה שאין לו שליטה עליו. · בתלישת שיער הפעולה יכולה להתחיל באופן אוטומטי בזמן נהיגה, צפייה בטלוויזיה, למידה, שימוש בטלפון או סטרס. · הפעולה האוטומטית קלה, אבל עצירתה דורשת תשומת לב ואנרגיה. הפער הזה מזין את תחושת חוסר השליטה. · לא בכל מקרה מסתתר סיפור דרמטי. לפעמים זה הרגל התנהגותי שנתקע ומקיים את עצמו. · חרדה יכולה להגביר את התלישה, אבל התלישה יכולה להתרחש גם בלי חרדה ובלי מחשבות טורדניות. · הסוד והיעדר המודעות הציבורית מכבידים על המתמודדים ומקשים עליהם להסביר לסביבה מה עובר עליהם.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 22 - פגישה עם חיים - מאחורי הקלעים של האבחונים הפסיכולוגיים
14 בדצמבר 202531 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
השיחה נכנסת אל מאחורי הקלעים של האבחונים הפסיכולוגיים: מה בודקים, מי מבצע אותם, איך נראה התהליך מתחילתו ועד קבלת הדוח, ומה קורה כשהממצאים לא מתיישבים עם הציפיות של המשפחה. חיים מתאר אבחונים פסיכודיאגנוסטיים, אבחונים ללקויות למידה, אבחוני תקשורת ואבחונים נוירופסיכולוגיים. חלק מרכזי מוקדש לאבחוני תקשורת ולהבדל בין קשיים בספקטרום האוטיסטי לבין ביישנות, חרדה חברתית או חוסר עניין חברתי. השיחה נוגעת גם בלחצים מצד הורים ומוסדות, בפערים בין מאבחנים ובהשלכות של אבחון לא מדויק.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- לפני שמתחילים צריך לברר איזה אבחון באמת מתאים לצורך, מי המאבחן הנכון ואיך נכון לחלק את התהליך.
- אבחון כולל מטלות, שיחות ולעיתים משחק עם ילדים, ולאחר מכן נכתב דוח עם רקע, תיאור ההתנהגות, חלקים קוגניטיביים ורגשיים והמלצות.
- לחץ מצד הורים או מוסדות הוא מידע שכדאי להקשיב לו, אבל המסקנות צריכות להיקבע באופן עצמאי ובלתי תלוי.
- קושי חברתי לבדו אינו מעיד על הספקטרום האוטיסטי. נדרש מקבץ מאפיינים שכולל גם קושי בהבנת הזולת ובהתנהלות במצבים חברתיים לא פורמליים.
- אבחון לא מדויק עלול להכניס ילדים ובוגרים למסגרות תחת כותרות שאינן מתאימות להם.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
השיחה נכנסת אל מאחורי הקלעים של האבחונים הפסיכולוגיים: מה בודקים, מי מבצע אותם, איך נראה התהליך מתחילתו ועד קבלת הדוח, ומה קורה כשהממצאים לא מתיישבים עם הציפיות של המשפחה. חיים מתאר אבחונים פסיכודיאגנוסטיים, אבחונים ללקויות למידה, אבחוני תקשורת ואבחונים נוירופסיכולוגיים. חלק מרכזי מוקדש לאבחוני תקשורת ולהבדל בין קשיים בספקטרום האוטיסטי לבין ביישנות, חרדה חברתית או חוסר עניין חברתי. השיחה נוגעת גם בלחצים מצד הורים ומוסדות, בפערים בין מאבחנים ובהשלכות של אבחון לא מדויק.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
לפני שמתחילים צריך לברר איזה אבחון באמת מתאים לצורך, מי המאבחן הנכון ואיך נכון לחלק את התהליך. · אבחון כולל מטלות, שיחות ולעיתים משחק עם ילדים, ולאחר מכן נכתב דוח עם רקע, תיאור ההתנהגות, חלקים קוגניטיביים ורגשיים והמלצות. · לחץ מצד הורים או מוסדות הוא מידע שכדאי להקשיב לו, אבל המסקנות צריכות להיקבע באופן עצמאי ובלתי תלוי. · קושי חברתי לבדו אינו מעיד על הספקטרום האוטיסטי. נדרש מקבץ מאפיינים שכולל גם קושי בהבנת הזולת ובהתנהלות במצבים חברתיים לא פורמליים. · אבחון לא מדויק עלול להכניס ילדים ובוגרים למסגרות תחת כותרות שאינן מתאימות להם.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 21 - ריאיון עם יונתן אבירן - על התנגשות של שני דורות
24 באוקטובר 202541 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
יונתן גדל במושב בשרון בתוך מסלול שנראה כמעט מוכן מראש: בית ספר, צבא, לימודים, עבודה ופנסיה. הוא ניסה להתאים את עצמו לתבנית הזאת, התחיל מסלול לוחם, יצא לקצונה ושאף להיות הדמות הנכונה. בשנה השלישית לשירות, בתפקידו הראשון כקצין, הדברים התחילו להתפרק מבחינה נפשית. התקופה הזאת הכריחה אותו לבדוק מה באמת חשוב לו, והחזירה לקדמת הבמה ערכים כמו חופש, יצירה ומוזיקה. הוא כותב שירים מגיל שש, קבע הופעות והקים להקה, אבל במשך שנים התייחס למוזיקה כאל תחביב שלא נכנס למסלול המקובל. היום הוא מזדהה יותר עם דור Z, בעיקר בזכות החופש להגדיר את עצמו מחדש ולא לבחור עיסוק אחד לכל החיים. לצד החופש הזה מגיע בלבול: הרשתות החברתיות נותנות לו במה לקדם שירים, הופעות ומחשבות אישיות, אך גם מטשטשות את הגבול בין הזהות הדיגיטלית לבין האדם שפוגש חברים, משפחה, בת זוג ואנשים מהמילואים. השאלה שנשארת פתוחה היא כמה לחשוף, מול מי, והאם שתי הזהויות האלה יכולות לחיות יחד בלי לפצל אותו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- המסלול המסודר מעניק ודאות כי תמיד ברור מה השלב הבא, אבל הוא עלול להרחיק אדם מהרצונות ומהערכים שלו.
- המשבר בשירות הצבאי הפך את שאלת הזהות ממשהו מופשט לבדיקה מעשית של חופש, יצירה והבחירה לעסוק במוזיקה.
- ההזדהות של יונתן עם דור Z קשורה לאפשרות להחליף כיוון, לשלב כמה פעילויות ולהמציא את עצמך מחדש.
- הרשתות החברתיות פתחו ליונתן מקום לביטוי ולחשיפה לתכנים על הנפש, דברים שלדבריו הודחקו בתיכון ובצבא.
- הזהות הדיגיטלית אינה רק גרסה מקוונת של האדם. היא נבנית מול קהל רחב ועלולה להתנגש ביחסים פרטיים עם משפחה, חברים ואנשים מהעבודה או מהמילואים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
יונתן גדל במושב בשרון בתוך מסלול שנראה כמעט מוכן מראש: בית ספר, צבא, לימודים, עבודה ופנסיה. הוא ניסה להתאים את עצמו לתבנית הזאת, התחיל מסלול לוחם, יצא לקצונה ושאף להיות הדמות הנכונה. בשנה השלישית לשירות, בתפקידו הראשון כקצין, הדברים התחילו להתפרק מבחינה נפשית. התקופה הזאת הכריחה אותו לבדוק מה באמת חשוב לו, והחזירה לקדמת הבמה ערכים כמו חופש, יצירה ומוזיקה. הוא כותב שירים מגיל שש, קבע הופעות והקים להקה, אבל במשך שנים התייחס למוזיקה כאל תחביב שלא נכנס למסלול המקובל. היום הוא מזדהה יותר עם דור Z, בעיקר בזכות החופש להגדיר את עצמו מחדש ולא לבחור עיסוק אחד לכל החיים. לצד החופש הזה מגיע בלבול: הרשתות החברתיות נותנות לו במה לקדם שירים, הופעות ומחשבות אישיות, אך גם מטשטשות את הגבול בין הזהות הדיגיטלית לבין האדם שפוגש חברים, משפחה, בת זוג ואנשים מהמילואים. השאלה שנשארת פתוחה היא כמה לחשוף, מול מי, והאם שתי הזהויות האלה יכולות לחיות יחד בלי לפצל אותו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המסלול המסודר מעניק ודאות כי תמיד ברור מה השלב הבא, אבל הוא עלול להרחיק אדם מהרצונות ומהערכים שלו. · המשבר בשירות הצבאי הפך את שאלת הזהות ממשהו מופשט לבדיקה מעשית של חופש, יצירה והבחירה לעסוק במוזיקה. · ההזדהות של יונתן עם דור Z קשורה לאפשרות להחליף כיוון, לשלב כמה פעילויות ולהמציא את עצמך מחדש. · הרשתות החברתיות פתחו ליונתן מקום לביטוי ולחשיפה לתכנים על הנפש, דברים שלדבריו הודחקו בתיכון ובצבא. · הזהות הדיגיטלית אינה רק גרסה מקוונת של האדם. היא נבנית מול קהל רחב ועלולה להתנגש ביחסים פרטיים עם משפחה, חברים ואנשים מהעבודה או מהמילואים.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק בונוס - מחוסר וויסות רגשי אל בלאנס נפשי
11 באוקטובר 202544 דק׳
פרק 20 - ריאיון עם דור המקסים על הדור שלו
24 ביולי 202529 דק׳
פרק 19 - הדור שלך דפוק. וגם שלי. וגם של כולנו
3 ביולי 202547 דק׳
פרק 18 - על האובססיה ועל הקומפולסיה: מה זה או.סי.די ולמה זה חשוב
11 במאי 202527 דק׳