מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

בניתוח resurfacing מגלפים ומצפים רק את הסחוס החולה בראש הירך ושומרים על צוואר הירך והעצם, בניגוד לניתוח המסורתי שחותך נתח עצם גדול ומשתיל שתל גדול. · הגישה השתנתה: במקום 'ברך ישרה' אחידה לכולם כדי שהשתל יחזיק מעמד, היום משחזרים את האנטומיה הטבעית הייחודית לכל מטופל, מה שמשפר משמעותית את שביעות הרצון מול 15-20% שסבלו מכאבים אחרי הניתוח המסורתי. · שימור הצוואר והעצם מאפשר ניתוח חוזר פשוט יותר כעבור כ-20 שנה (החלפה מלאה), בעוד שבהחלפה מלאה מההתחלה האפשרות הזו אובדת. · שוחט מבצע את ה-resurfacing בגישה קדמית הנמנעת מחיתוך שרירים, גישה שרק שניים-שלושה מרכזים בעולם מבצעים, ומובילה לפחות זיהומים, פחות תמותה והחלמה מהירה יותר. · בזכות שתלים קרמיים חדשים אפשר עכשיו לבצע את הניתוח גם בנשים, אחרי שבעבר השתלים המתכתיים מנעו זאת, ובמרכז כבר יש רשימת המתנה.

בריאות ואיכות חיים

זמן בריאות - המרכז הרפואי שמיר

הפודקסיה

30 פרקים

על התוכנית

זמן בריאות הוא הפודקאסט הרשמי המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), העוסק בסוגיות רפואיות בדיסציפלינות שונות ומגוונות. הפודקאסט מארח רופאים ואנשי מקצוע המספרים על הנעשה בין כתלי המרכז הרפואי ומשתפים בחוויות אישיות, טכנולוגיות פורצות דרך ומחקרים חדשניים

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

מה זה זמן בריאות - המרכז הרפואי שמיר?

זמן בריאות - המרכז הרפואי שמיר הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית בריאות ואיכות חיים מאת הפודקסיה. הפודקאסט הרשמי של המרכז הרפואי שמיר מציג את החזית הטכנולוגית של הרפואה בישראל לצד גישה טיפולית אנושית והוליסטית. בארכיון 30 פרקים, אורך פרק ממוצע כ-30 דקות.

התוכנית במספרים
קטגוריה	בריאות ואיכות חיים
פרקים בארכיון	30
אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים)	כ-30 דקות
הפרק האחרון	13 ביולי 2023
פרקים עם ניתוח עומק	6

עודכן: 30 ביולי 2026

תובנות

מה היה קורה אם אנדי מארי היה עובר ניתוח אחר

פרופ' נועם שוחט מסביר את ההבדל בין החלפת מפרק מסורתית, שחותכת נתח עצם גדול, לבין שיטת ה-resurfacing שמחדשת רק את הסחוס החולה ושומרת על האנטומיה הטבעית - והשאלה אם זה מה שמכריע חזרה לספורט.

במקום אחר אלדד יעקובי בודק אם שחקן עם IQ גבוה יותר בעשר נקודות יהיה טוב יותר, ומסביר איך אלף זריקות לסל בונות 'תבנית תנועתית' שמשחררת קשב. כל פרק כאן הוא מדע בגובה העיניים.

מידע רפואי אמין ממקור מוסמך, בלי סלוגנים.

בריאותרפואהכושרקוגניציהתזונה

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI - מאת זמן בריאות - המרכז הרפואי שמיר

פרקים אחרונים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

4.5

תובנות לפרק

הפודקאסט הרשמי של המרכז הרפואי שמיר מציג את החזית הטכנולוגית של הרפואה בישראל לצד גישה טיפולית אנושית והוליסטית.

המנחה

הפודקאסט מוגש כפלטפורמה רשמית של המרכז הרפואי שמיר, ללא דמות מנחה קבועה המזוהה בשמה לאורך כל הפרקים. המגישים מתפקדים כמתווכים מקצועיים בין המומחים הרפואיים לקהל המאזינים, תוך שמירה על טון ענייני, מכבד וממוקד במידע רפואי מהימן.

הסגנון

התוכנית מתנהלת בסגנון ראיון אינפורמטיבי ונגיש, המאזן בין עומק מקצועי לבין שפה ברורה המובנת לציבור הרחב. המבנה האופייני כולל הצגת הבעיה הרפואית, פירוט הגישה החדשנית של המרכז וסיפורי מקרה המדגימים את ההשפעה על חיי המטופל.

חדשנות בגישות ניתוחיות ורפואיותאינטגרציה בין גוף לנפשרפואה מותאמת אישית לצרכי המטופלהטיפול ההוליסטי בילדים ובני נוערקידום יכולות קוגניטיביות ופיזיולוגיות

תובנות הזהב מהארכיון

הגוף והנפש אינם ישויות נפרדות; טיפול פיזי ללא מעטפת רגשית לרוב אינו ממצה את יכולת ההחלמה
הצלחה רפואית נמדדת לא רק בפתרון הבעיה הפיזית, אלא בשיפור איכות החיים והחזרת השליטה למטופל
חדשנות אמיתית מחייבת נכונות לערער על פרוטוקולים מסורתיים ולפתח גישות המותאמות לייחודיות של כל מטופל
ספורטאים ומתמודדים עם מוגבלויות מספקים תובנות דומות על פוטנציאל מערכת העצבים האנושית ועל דרכי שיפור הביצועים שלה

למי זה מתאים

הפודקאסט מיועד למטופלים, משפחות, אנשי מקצוע בתחומי הרפואה והחינוך, וכל מי שמתעניין בחידושים רפואיים ובגישה רפואית הומנית.

השאלות הבולטות בארכיון

החלפות מפרקים ושיטת ה-resurfacing במרכז הרפואי שמיר

אם אנדי מארי היה עושה את הניתוח בשיטה אחרת, הוא לא היה חוזר לטניס? שוחט משיב שאי אפשר לקבוע שלא היה חוזר, אבל בהחלפה מלאה פוגעים משמעותית באנטומיה הטבעית, ולכן קשה הרבה יותר לחזות חזרה לפעילות אינטנסיבית כמו ריצה ותנועה מהירה.

הקשר בין יכולת קוגניטיבית לביצועים בספורט ותאי הלחץ במרכז הרפואי שמיר

אם ניקח שני שחקנים בעלי יכולת כלייה זהה, אחד עם IQ גבוה יותר בעשר נקודות, האם המוכשר יותר קוגניטיבית יהיה שחקן מוצלח יותר, ואת היכולת הזו אפשר בכלל לשפר?

שיחה עם אלדד יעקבי, פיזיולוג מאמץ ומהנדס ספורט, מנהל מכון אלפא.

איפה עובר הקו בין לנסות פתרונות חדשים ולצאת מהקופסה רפואית, לבין לשמור על הניתוחים והפרוצדורות השמרניות והמוכרות?

הפרעות אכילה אצל מתבגרים: אבחון, גורמים והטיפול המשולש

איפה עובר הגבול בין הטיפול הרפואי לפסיכולוגי? - ועל כך עונה ד"ר רייזלר נחרצות: "אין הבדל, גוף ונפש זה יחידה אחת, ואי אפשר להפריד ביניהם."

מתוך הארכיון

האם נכון להגיד שחלה עלייה מאוד גדולה בכמות הילדים המובחנים על הרצף בעשורים האחרונים, או שפשוט שומעים עליהם יותר כי הנושא פחות מוסתר?

מתוך הארכיון

מהו קו הגבול שבו הורה צריך להבין שמדובר בתופעה גופנית המצריכה התערבות מנטלית ולא רק רפואית?

6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של זמן בריאות - המרכז הרפואי שמיר זה הפודקאסט שלי - דברו איתי זה הפודקאסט שלך? קבל גישה לדוח

פרקים עם ניתוח מלא

סיכום מעמיק · מתוך הפרק

פרופ' נועם שוחט מסביר איך שיטת ה-resurfacing לחידוש מפרק הירך שומרת על העצם הטבעית ומחזירה אפילו ספורטאים מקצועיים לפעילות מלאה.

פרק עם פרופסור נועם שוחט, מנהל השירות להחלפת מפרקים במרכז הרפואי שמיר, על עולם החלפות המפרקים ובמיוחד על שיטת ה-resurfacing (חידוש פני השטח) של מפרק הירך שהמרכז חלוץ בה. שוחט מסביר את ההבדל בין הניתוח המסורתי, שבו חותכים את ראש הירך יחד עם הצוואר ומשתילים שתל גדול, לבין ה-resurfacing שבו מגלפים רק את הסחוס החולה ומצפים את הראש בשתל קטן, תוך שמירה על כמה שיותר עצם טבעית. הפרק מתאים למי שסובל משחיקת סחוס ואוסטאוארתריטיס בברך או בירך, וכן למי שמתעניין בגישות ניתוחיות חדשניות ובהתאמת הטיפול האישית למטופל. עוד עולים בו היתרונות של הגישה הקדמית, הירידה בזיהומים ובתמותה, וההחזרה המהירה לשגרה הכוללת גם ספורט תחרותי.

בניתוח resurfacing מגלפים ומצפים רק את הסחוס החולה בראש הירך ושומרים על צוואר הירך והעצם, בניגוד לניתוח המסורתי שחותך נתח עצם גדול ומשתיל שתל גדול.
הגישה השתנתה: במקום 'ברך ישרה' אחידה לכולם כדי שהשתל יחזיק מעמד, היום משחזרים את האנטומיה הטבעית הייחודית לכל מטופל, מה שמשפר משמעותית את שביעות הרצון מול 15-20% שסבלו מכאבים אחרי הניתוח המסורתי.
שימור הצוואר והעצם מאפשר ניתוח חוזר פשוט יותר כעבור כ-20 שנה (החלפה מלאה), בעוד שבהחלפה מלאה מההתחלה האפשרות הזו אובדת.
שוחט מבצע את ה-resurfacing בגישה קדמית הנמנעת מחיתוך שרירים, גישה שרק שניים-שלושה מרכזים בעולם מבצעים, ומובילה לפחות זיהומים, פחות תמותה והחלמה מהירה יותר.
בזכות שתלים קרמיים חדשים אפשר עכשיו לבצע את הניתוח גם בנשים, אחרי שבעבר השתלים המתכתיים מנעו זאת, ובמרכז כבר יש רשימת המתנה.

השאלה הבולטת בפרק

סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה

סיכום קצר

הפודקאסט של המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) מכניס מאזינים לחדר הניתוח ולמעבדה - מהחלפת מפרק בשיטה חדשנית ועד הקשר בין IQ לכדורסל.

פרופ' נועם שוחט מסביר את שיטת ה-resurfacing למפרק ירך: מגלפים ומצפים רק את הסחוס החולה ושומרים על העצם הטבעית, במקום לחתוך נתח עצם גדול כמו בניתוח המסורתי.
אלדד יעקובי טוען שמהירות תגובה ועיבוד מידע אצל ספורטאים אינם רק גנטיקה - אפשר למדוד ולשפר אותם רפואית.
ד"ר אוסנת זמורה מספרת שכשליש עד מחצית מהמקרים בכירורגיית ילדים אינם מתוכננים - ולכן גמישות מחשבתית היא חלק מהעבודה.

"אם אנדי מארי היה עושה את הניתוח בשיטה אחרת, הוא היה חוזר לטניס?" - על שאלה כזו עונה פרופ' נועם שוחט, מנהל השירות להחלפת מפרקים בשמיר, באחד הפרקים. התשובה שלו פותחת חלון לעולם שלרוב נשאר מאחורי הקלעים.

שוחט מסביר את ה-resurfacing, שיטה שהמרכז חלוץ בה: במקום לחתוך את ראש הירך עם הצוואר ולהשתיל שתל גדול, מגלפים ומצפים רק את הסחוס החולה ושומרים על מקסימום עצם טבעית. הגישה השתנתה - במקום 'ברך ישרה' אחידה לכולם, היום משחזרים את האנטומיה הייחודית של כל מטופל.

אבל הפרקים לא נשארים בחדר הניתוח. אלדד יעקובי, פיזיולוג מאמץ, מדבר על הגבול בין ספורט לרפואה וטוען שמהירות תגובה ועיבוד מידע אצל ספורטאים אינם רק גנטיקה אלא משהו שאפשר למדוד ולשפר.

ד"ר אוסנת זמורה מכירורגיית ילדים מספרת שכשליש עד מחצית מהמקרים אצלה אינם מתוכננים, ושההחלמה של ילד לא נובעת רק מפתרון הבעיה הפיזית אלא גם מההשקעה בצד הרגשי. מי שסקרן לדעת מה באמת קורה בין כותלי בית חולים - ישמע כאן רפואה בגובה העיניים.

רפואה בריאות מדע בית חולים מחקר טכנולוגיה רפואית

נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה

הפרק האחרון13 ביולי 2023

פרק 19 - פרופ' עודד זמורה, מנהל החטיבה הכירורגית.

פרקים אחרונים

פרק 19 - פרופ' עודד זמורה, מנהל החטיבה הכירורגית.
13 ביולי 202328 דק׳
שיחה עם פרופ' נועם שוחט, מנהל היח’ להחלפת מפרקים.
5 באוקטובר 202524 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
פרק מתוך פודקאסט "זמן בריאות" של המרכז הרפואי שמיר, בשיחה עם פרופ' נועם שוחט, מנהל היחידה להחלפת מפרקים. הפרק עוסק בהחלפות מפרקים ובמיוחד בשיטת ה-Resurfacing החדשה והייחודית. מתאים למתעניינים באורתופדיה ובפתרונות רפואיים מתקדמים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- שיטת ה-Resurfacing מוצגת כגישה חדשה וייחודית להחלפת מפרקים במרכז הרפואי שמיר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
פרק מתוך פודקאסט "זמן בריאות" של המרכז הרפואי שמיר, בשיחה עם פרופ' נועם שוחט, מנהל היחידה להחלפת מפרקים. הפרק עוסק בהחלפות מפרקים ובמיוחד בשיטת ה-Resurfacing החדשה והייחודית. מתאים למתעניינים באורתופדיה ובפתרונות רפואיים מתקדמים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
שיטת ה-Resurfacing מוצגת כגישה חדשה וייחודית להחלפת מפרקים במרכז הרפואי שמיר.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
שיחה עם אלדד יעקבי, פיזיולוג מאמץ ומהנדס ספורט, מנהל מכון אלפא.
8 בספטמבר 202534 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
אלדד יעקובי, פיזיולוג קליני במרכז הרפואי שמיר, מסביר את הממשק בין הגוף למערכת העצבים. הוא מדגיש כי ספורטאי על לא מסתמכים רק על אימונים פיזיים, אלא משקיעים משאבים אדירים בשיפור היכולת הקוגניטיבית ועיבוד המידע תוך כדי משחק. לדבריו, העבודה עם ספורטאים אולימפיים עוזרת למכון להבין איך לתמוך בשיקום של אנשים עם מוגבלויות נוירולוגיות, תוך שימוש בכלים כמו תאי לחץ.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- ספורטאים משקיעים בשיפור יכולות קוגניטיביות כדי לפנות 'רוחב פס' במוח, מה שמאפשר להם לבצע פעולות אוטומטיות תוך כדי עיבוד נתונים מורכב.
- המחקר והטיפול בספורטאים מול אנשים עם פגיעות נוירולוגיות מזינים זה את זה; המכון משתמש בידע שנצבר ממערכות עצבים בריאות ומאומנות כדי לעזור לאנשים עם מוגבלויות.
- הגישה המודרנית לשיפור ביצועים משלבת הנדסת גוף, תזונה, ותאי לחץ, במטרה להאריך את תקופת השיא של הספורטאי ולמנוע שחיקה.
- ההבדל בין שחקן טוב לשחקן מעולה טמון לעיתים ביכולת לראות יותר פרטים במקביל ולצפות את המהלך הבא בזכות מהירות עיבוד קוגניטיבית גבוהה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
אלדד יעקובי, פיזיולוג קליני במרכז הרפואי שמיר, מסביר את הממשק בין הגוף למערכת העצבים. הוא מדגיש כי ספורטאי על לא מסתמכים רק על אימונים פיזיים, אלא משקיעים משאבים אדירים בשיפור היכולת הקוגניטיבית ועיבוד המידע תוך כדי משחק. לדבריו, העבודה עם ספורטאים אולימפיים עוזרת למכון להבין איך לתמוך בשיקום של אנשים עם מוגבלויות נוירולוגיות, תוך שימוש בכלים כמו תאי לחץ.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ספורטאים משקיעים בשיפור יכולות קוגניטיביות כדי לפנות 'רוחב פס' במוח, מה שמאפשר להם לבצע פעולות אוטומטיות תוך כדי עיבוד נתונים מורכב. · המחקר והטיפול בספורטאים מול אנשים עם פגיעות נוירולוגיות מזינים זה את זה; המכון משתמש בידע שנצבר ממערכות עצבים בריאות ומאומנות כדי לעזור לאנשים עם מוגבלויות. · הגישה המודרנית לשיפור ביצועים משלבת הנדסת גוף, תזונה, ותאי לחץ, במטרה להאריך את תקופת השיא של הספורטאי ולמנוע שחיקה. · ההבדל בין שחקן טוב לשחקן מעולה טמון לעיתים ביכולת לראות יותר פרטים במקביל ולצפות את המהלך הבא בזכות מהירות עיבוד קוגניטיבית גבוהה.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
שיחה עם ד"ר אסנת זמורה, מנהלת מחלקת כירורגית ילדים, במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא)
21 במאי 202532 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
פרק מ"זמן בריאות" בשיחה עם ד"ר אסנת זמורה, מנהלת מחלקת כירורגיית ילדים בשמיר. הפרק עוסק בפרוצדורות שמצילות ילדים לא רק פיזית אלא גם חברתית ורגשית, עם סיפורים מרגשים ממקרים מיוחדים. מתאים להורים ולמתעניינים ברפואת ילדים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- פרוצדורות כירורגיות מצילות ילדים לא רק פיזית אלא גם מבחינה חברתית ורגשית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
פרק מ"זמן בריאות" בשיחה עם ד"ר אסנת זמורה, מנהלת מחלקת כירורגיית ילדים בשמיר. הפרק עוסק בפרוצדורות שמצילות ילדים לא רק פיזית אלא גם חברתית ורגשית, עם סיפורים מרגשים ממקרים מיוחדים. מתאים להורים ולמתעניינים ברפואת ילדים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
פרוצדורות כירורגיות מצילות ילדים לא רק פיזית אלא גם מבחינה חברתית ורגשית.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 25- שיחה עם ד"ר גדי רייזלר, מנהל היחידה לאישפוז יום ילדים והפרעות אכילה ויו"ר חטיבת הילדים במרכז הרפואי שמיר
19 באפריל 202530 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח את עדי, קלינאית תקשורת, ואת איה, עובדת סוציאלית, מהמכון להתפתחות הילד במרכז הרפואי שמיר. הן מדברות על תהליך האבחון המקיף במכון, על העלייה המודעת בכמות הילדים המאובחנים על הרצף, ועל החשיבות הקריטית בתמיכה בהורים עצמם. המרואיינות מציגות את גישת המכון, הדוגלת בטיפול הוליסטי הכולל קבוצות תמיכה להורים כחלק בלתי נפרד מהתהליך השיקומי של הילד.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- טיפול בילד על הרצף אינו שלם ללא התייחסות רגשית להורים, שהם דמויות ההתקשרות המרכזיות בחייו.
- העלייה במספר המקרים המאובחנים נובעת משילוב של מודעות גבוהה יותר, כלי אבחון מדויקים המאפשרים זיהוי בגיל צעיר, וגורמים סביבתיים.
- קבוצות תמיכה להורים המבוססות על שיתוף חוויות מספקות כלים להתמודדות רגשית שלא ניתן להקנות בחדר הטיפולים האישי בלבד.
- המכון להתפתחות הילד בבית החולים מתמחה במקרים מורכבים רפואית והתפתחותית, החל מגיל אפס ועד גיל שש.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק מארח את עדי, קלינאית תקשורת, ואת איה, עובדת סוציאלית, מהמכון להתפתחות הילד במרכז הרפואי שמיר. הן מדברות על תהליך האבחון המקיף במכון, על העלייה המודעת בכמות הילדים המאובחנים על הרצף, ועל החשיבות הקריטית בתמיכה בהורים עצמם. המרואיינות מציגות את גישת המכון, הדוגלת בטיפול הוליסטי הכולל קבוצות תמיכה להורים כחלק בלתי נפרד מהתהליך השיקומי של הילד.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
טיפול בילד על הרצף אינו שלם ללא התייחסות רגשית להורים, שהם דמויות ההתקשרות המרכזיות בחייו. · העלייה במספר המקרים המאובחנים נובעת משילוב של מודעות גבוהה יותר, כלי אבחון מדויקים המאפשרים זיהוי בגיל צעיר, וגורמים סביבתיים. · קבוצות תמיכה להורים המבוססות על שיתוף חוויות מספקות כלים להתמודדות רגשית שלא ניתן להקנות בחדר הטיפולים האישי בלבד. · המכון להתפתחות הילד בבית החולים מתמחה במקרים מורכבים רפואית והתפתחותית, החל מגיל אפס ועד גיל שש.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 24-שיחה עם גב’ איה ורדי, עו”ס וגב’ עדי דיין, רכזת תחום קלינאי תקשורת - מהמכון להתפתחות הילד
26 בפברואר 202529 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
דוקטור רועד בר דוד, פסיכולוג שיקומי ומנהל מרפאת גפן, מתאר כיצד המרפאה מעניקה מענה לילדים הסובלים מתלונות גופניות ללא הסבר רפואי ברור. השיחה בוחנת את הקשר הדו-כיווני בין מצב רגשי לתסמינים פיזיים, את תפקיד ההורים בזיהוי המצוקה, ואת החשיבות של פנייה לטיפול כאשר התסמינים פוגעים בתפקוד היומיומי. הפרק מדגיש כי לא מדובר בהפרדה מוחלטת בין גוף לנפש, אלא באינטראקציה מתמדת המשפיעה על בריאות הילד.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- תסמינים גופניים כמו כאבי בטן או כאבי ראש עשויים להיות ביטוי חיצוני למצוקה רגשית אצל ילדים.
- לא קיימת הפרדה דיכוטומית בין גוף לנפש, שכן כל גורם משפיע על השני בצורה דו-כיוונית.
- הקריטריון המרכזי לפנייה לטיפול הוא מידת ההפרעה של התסמינים לתפקודו של הילד בחיי היומיום.
- תפקיד ההורים הוא קריטי לא רק בזיהוי המצוקה ובפנייה לעזרה, אלא גם בליווי הילד בתהליך הטיפולי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
דוקטור רועד בר דוד, פסיכולוג שיקומי ומנהל מרפאת גפן, מתאר כיצד המרפאה מעניקה מענה לילדים הסובלים מתלונות גופניות ללא הסבר רפואי ברור. השיחה בוחנת את הקשר הדו-כיווני בין מצב רגשי לתסמינים פיזיים, את תפקיד ההורים בזיהוי המצוקה, ואת החשיבות של פנייה לטיפול כאשר התסמינים פוגעים בתפקוד היומיומי. הפרק מדגיש כי לא מדובר בהפרדה מוחלטת בין גוף לנפש, אלא באינטראקציה מתמדת המשפיעה על בריאות הילד.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
תסמינים גופניים כמו כאבי בטן או כאבי ראש עשויים להיות ביטוי חיצוני למצוקה רגשית אצל ילדים. · לא קיימת הפרדה דיכוטומית בין גוף לנפש, שכן כל גורם משפיע על השני בצורה דו-כיוונית. · הקריטריון המרכזי לפנייה לטיפול הוא מידת ההפרעה של התסמינים לתפקודו של הילד בחיי היומיום. · תפקיד ההורים הוא קריטי לא רק בזיהוי המצוקה ובפנייה לעזרה, אלא גם בליווי הילד בתהליך הטיפולי.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 23 - שיחה עם ד"ר אוהד בר דוד, מנהל מרפאת גפן - שירות פסיכולוגי לילדים
2 במרץ 202431 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
פרק 23 מ"זמן בריאות" בשיחה עם ד"ר אוהד בר דוד, פסיכולוג שיקומי ומנהל מרפאת גפן בשמיר. הפרק עוסק בקשר בין גוף לנפש אצל ילדים ובהשפעת המלחמה בעזה על מצבם הנפשי. מתאים להורים ולאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש של ילדים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- ההשפעה של המלחמה בעזה על מצבם הנפשי של ילדים, מנקודת מבט של פסיכולוגיה שיקומית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
פרק 23 מ"זמן בריאות" בשיחה עם ד"ר אוהד בר דוד, פסיכולוג שיקומי ומנהל מרפאת גפן בשמיר. הפרק עוסק בקשר בין גוף לנפש אצל ילדים ובהשפעת המלחמה בעזה על מצבם הנפשי. מתאים להורים ולאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש של ילדים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ההשפעה של המלחמה בעזה על מצבם הנפשי של ילדים, מנקודת מבט של פסיכולוגיה שיקומית.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 23 - שיחה עם ד"ר אוהד בר דוד, מנהל מרפאת גפן – שירות פסיכולוגי לילדים
2 במרץ 202431 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
פרק 23 מ"זמן בריאות" בשיחה עם ד"ר אוהד בר דוד, פסיכולוג שיקומי ומנהל מרפאת גפן בשמיר. הפרק עוסק בקשר בין גוף לנפש אצל ילדים ובהשפעת המלחמה בעזה על מצבם הנפשי. מתאים להורים ולאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש של ילדים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- ההשפעה של המלחמה בעזה על מצבם הנפשי של ילדים, מנקודת מבט של פסיכולוגיה שיקומית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
פרק 23 מ"זמן בריאות" בשיחה עם ד"ר אוהד בר דוד, פסיכולוג שיקומי ומנהל מרפאת גפן בשמיר. הפרק עוסק בקשר בין גוף לנפש אצל ילדים ובהשפעת המלחמה בעזה על מצבם הנפשי. מתאים להורים ולאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש של ילדים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ההשפעה של המלחמה בעזה על מצבם הנפשי של ילדים, מנקודת מבט של פסיכולוגיה שיקומית.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 22 -פרק מיוחד ומרגש על הנצלת זרע במלחמת חרבות ברזל
13 בינואר 202428 דק׳
פרק 21 - ד"ר איתי גת, מנהל בנק הזרע
6 בספטמבר 202333 דק׳
פרק 20 -לימודי הסיעוד ובבית הספר לסיעוד -ד"ר אפרת דנינו
29 באוגוסט 202331 דק׳
פרק 19 – פרופ' עודד זמורה, מנהל החטיבה הכירורגית.
13 ביולי 202328 דק׳