This Week in Neuroscienceפודקאסט של וינסנט רקנילו
וינסנט רקנילו
72 פרקים
על התוכנית
A podcast about the nervous system.
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה This Week in Neuroscience?
This Week in Neuroscience הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית מדע מאת וינסנט רקנילו. בארכיון 72 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-77 דקות.
| קטגוריה | מדע |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 72 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בחודש |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-77 דקות |
| הפרק האחרון | 29 באוקטובר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 3 |
עודכן:
תובנות הזהב מהארכיון
- האסטרוציטים נחשבו בעבר לתאים שמסייעים לניורונים הסמוכים להם בלבד.
- התקשורת בין האסטרוציטים מתבצעת דרך חיבורים שנקראים gap junctions.
- החוקרים פיתחו שיטה חדשה המאפשרת לעקוב אחרי התקשורת בין האסטרוציטים בזמן אמת.
- המחקר מצביע על כך שהאסטרוציטים חשובים לפונקציות קוגניטיביות רבות.
- האסטרוציטים האנושיים מורכבים יותר מאלו של עכברים, עם רשתות מורכבות יותר.
- gap junctions באסטרוציטים מאפשרים העברת מולקולות קטנות וחלבונים לאורך רשתות ארוכות טווח במוח.
- הסרת gap junctions באסטרוציטים גורמת לפגיעה בארגון המרחבי שלהם ובתפקוד הקוגניטיבי של העכברים.
- השיטה החדשה מאפשרת סימון ביוטיני של חלבונים העוברים דרך gap junctions ומיפוי הרשתות במוח של עכברים חיים.
- אסטרוציטים באזורים שונים במוח יוצרים רשתות שונות שאינן תמיד תואמות את הקשרים הנוירונליים הרגילים.
- רשתות אסטרוציטים גדלות ומתחזקות במצבים של מחלות נוירודגנרטיביות כמו גלאוקומה.
- ARC נוצר מרטרוטרנספוזון שנכנס לגנום, ולכן הוא מרכיב קפסידים דמויי נגיף ומשתמש בביולוגיה ויראלית בתוך נוירון רגיל.
- בהיעדר ARC הטאו נותר תקוע בדנדריטים ובגוף התא בעכברים בגיל ארבעה חודשים, עם דילול שכבת גופי התא שמעיד על מוות תאי מוגבר, אך בגיל שמונה חודשים ההבדל בין הגנוטיפים נעלם.
- לפי מודלים של אלפא-פולד הטאו נצמד לחלק החיצוני של הקפסיד ולא נארז בתוכו, מפני שחלל הקפסיד קטן וטעון שלילית, והצורה המזורחנת נוטה להיקשר יותר מהצורה הלא מזורחנת.
- ניסויי אימונו-גולד מצביעים על קפסיד אחד לכל שלפוחית, בדומה למה שמקובל לגבי HIV.
- ההפרשה של ARC נראית כניצן מפני התא שאינו תלוי במערכת ESCRT, ולכן זהו מסלול שונה מהאקסוזום הקלאסי, וחלבון הממברנה IRSp53 מגייס את הקפסיד לממברנה.
השאלות הבולטות בארכיון
איך ניתן לנצל את הממצאים החדשים על אסטרוציטים כדי לפתח טיפולים למחלות נוירולוגיות?
מהם המנגנונים המולקולריים המדויקים שמאפשרים לאסטרוציטים לבחור עם אילו תאים אחרים ליצור רשתות תקשורת ספציפיות במוח?
למה בכלל קיים מסלול שמעביר טאו, אפילו טאו נורמלי ובריא, מתא אחד לשני בשלפוחיות?
3 פרקים = 3 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
TWiN 76: Light Switches Go To Stockholm
פרקים אחרונים
TWiN 76: Light Switches Go To Stockholm
29 באוקטובר 20261 שע׳ 19 דק׳TWiN 75: Arc, tau, and Alzheimer's
29 בספטמבר 20261 שע׳ 8 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בנוירונים שבהם ARC הושתק כמעט לא נמצא טאו בשלפוחיות החוץ-תאיות, והאפקט חזר גם בעכברים טרנסגניים שמבטאים טאו אנושי מוטנטי לאחר הכלאה עם נוקאאוט ל-ARC. שלפוחיות שבודדו ממוח של אנשים שנפטרו מאלצהיימר הכילו גם ARC וגם טאו בקורלציה ביניהם, ושלפוחיות מעכברי נוקאאוט לא הצליחו לזרוע אגרגציה בתאי מדווח. בניסוי העברה עם וירוס שמבטא GFP וטאו ביחס אחד לאחד זוהו תאי מקור לפי הזוהר הירוק, ותאים חיוביים לטאו בלי GFP נחשבו לאירוע העברה, ובהיעדר ARC כמעט לא נצפו אירועים כאלה, לא בתרבית ולא במוח החי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ARC נוצר מרטרוטרנספוזון שנכנס לגנום, ולכן הוא מרכיב קפסידים דמויי נגיף ומשתמש בביולוגיה ויראלית בתוך נוירון רגיל.
- בהיעדר ARC הטאו נותר תקוע בדנדריטים ובגוף התא בעכברים בגיל ארבעה חודשים, עם דילול שכבת גופי התא שמעיד על מוות תאי מוגבר, אך בגיל שמונה חודשים ההבדל בין הגנוטיפים נעלם.
- לפי מודלים של אלפא-פולד הטאו נצמד לחלק החיצוני של הקפסיד ולא נארז בתוכו, מפני שחלל הקפסיד קטן וטעון שלילית, והצורה המזורחנת נוטה להיקשר יותר מהצורה הלא מזורחנת.
- ניסויי אימונו-גולד מצביעים על קפסיד אחד לכל שלפוחית, בדומה למה שמקובל לגבי HIV.
- ההפרשה של ARC נראית כניצן מפני התא שאינו תלוי במערכת ESCRT, ולכן זהו מסלול שונה מהאקסוזום הקלאסי, וחלבון הממברנה IRSp53 מגייס את הקפסיד לממברנה.
TWiN 73: The price of a bigger brain
25 ביוני 20261 שע׳ 26 דק׳TWiN 72: What cesarean babies miss
1 ביוני 20261 שע׳ 9 דק׳TWiN 71: Psychedelics rewire the brain from within
29 באפריל 20261 שע׳ 31 דק׳TWiN 70: Unraveling the axon wrap
17 במרץ 20261 שע׳ 19 דק׳TWiN 69: Fibromyalgia and the microbiome
5 במרץ 20261 שע׳ 11 דק׳TWiN 62: Memories of bad food
23 ביולי 20251 שע׳ 21 דק׳TWiN 74: Plastic astrocyte networks with Melissa Cooper
30 ביולי 20261 שע׳ 6 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
אסטרוציטים, שבעבר נחשבו לתאי תמיכה בלבד, מתקשרים זה עם זה לאורך מרחקים גדולים באמצעות gap junctions העשויים מחלבון קונקסין 43. פיתוח שיטה חדשה שמשלבת ביוטינילציה עם וירוס AAV מאפשרת למפות את הרשתות האלה במוח בעכברים חיים. הרשתות האלו מחברות אזורים מוחיים שלא בהכרח מקושרים נוירונלית, ויש להן תפקידים חשובים בפונקציות קוגניטיביות ובהגנה על אזורים מוחיים מתפקודים פגומים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- gap junctions באסטרוציטים מאפשרים העברת מולקולות קטנות וחלבונים לאורך רשתות ארוכות טווח במוח.
- הסרת gap junctions באסטרוציטים גורמת לפגיעה בארגון המרחבי שלהם ובתפקוד הקוגניטיבי של העכברים.
- השיטה החדשה מאפשרת סימון ביוטיני של חלבונים העוברים דרך gap junctions ומיפוי הרשתות במוח של עכברים חיים.
- אסטרוציטים באזורים שונים במוח יוצרים רשתות שונות שאינן תמיד תואמות את הקשרים הנוירונליים הרגילים.
- רשתות אסטרוציטים גדלות ומתחזקות במצבים של מחלות נוירודגנרטיביות כמו גלאוקומה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾איך מליסה קופר מסמנת את רשתות האסטרוציטים במוח של עכבר ער?
קופר חיברה שני רעיונות: צבע שמוצמד לביוטין, שעובר בקלות דרך gap junctions, ואנזים לסימון בביוטין בשם TurboID שמשמש לחקר אינטראקציות בין חלבונים. היא הצמידה את האנזים לחלבון הקונקסין והחדירה אותו לאסטרוציטים בעזרת וירוס AAV5, כך שכל מולקולה שעוברת דרך gap junction מקבלת סימון ביוטין.
▾למה טים צ'ונג משווה את השיטה של מליסה קופר לביקורת דרכונים?
צ'ונג, שמגיע מהונג קונג, מספר שבכל כניסה לארה"ב הדרכון שלו מוחתם. לדבריו קופר הכניסה «ביקורת דרכונים» זעירה לתוך חלבון הקונקסין, כך שכל מה שעובר דרכו מקבל חותמת, והביקורת עצמה מסומנת בתג נפרד, ולכן אפשר לעקוב לאן הגיעו החותמות ולשרטט את הרשת.
▾מה היה הקושי בשיטות הישנות לחקר תקשורת בין אסטרוציטים?
בשיטה הקודמת חתכו פרוסת מוח והזריקו צבע לאסטרוציט אחד, אבל אפשר היה לעקוב אחרי ההתפשטות רק כ-20 דקות לכל היותר. החיתוך עצמו הוא פציעה שמשנה את הרקמה, והתמונה דו-ממדית, כך שקשרים לאזורים בפרוסות סמוכות פשוט לא נראים.
▾מה קורה לעכברים כשמסלקים מהאסטרוציטים שלהם את ה-gap junctions?
לפי קופר צריך לסלק גם את קונקסין 43 וגם את קונקסין 30, כי בלי הראשון התאים עוברים לייצר את השני. עכברים כאלה נראים חרדתיים, מתקשים לזכור ולמצוא דרך במבוך, ואם מציגים להם שוב ושוב את אותו עכבר הם מתייחסים אליו כחדש, «they just keep making a new friend every day».
▾איך מתן ביוטין לעכבר נותן שליטה בזמן הסימון של הרשת?
מערכת העצבים המרכזית של העכבר מכילה מעט מאוד ביוטין, ולכן אחרי הזרקת הווירוס לא מופיעות חותמות עד שנותנים לעכבר ביוטין. קופר מסבירה שכך היא יכולה לבחור מתי הסימון מתרחש, למשל רק בלילה או רק אחרי שהעכבר למד משהו.
שיווק והכנסות מThis Week in Neuroscience: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך This Week in Neuroscience מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של This Week in Neuroscience אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית מדע. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את This Week in Neuroscience היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 72 הפרקים של This Week in Neuroscience הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של This Week in Neuroscience כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-72 הפרקים של This Week in Neuroscience הופכים למגזין?
- 72 פרקים = 72 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של This Week in Neuroscience, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
פרונטירז - מדע לצעירים
יובל מלחי
שלושה שיודעים Three Who Know
כאן
המעבדה The Lab
כאן
תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב
מדע בגובה האוזניים
כתבות מוקלטות של מכון דוידסון לחינוך מדעי
עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi
רשת עושים היסטוריה