השבוע - פודקאסט הארץ
104 פרקים
על התוכנית
"השבוע" - הפודקאסט השבועי של "הארץ". מדי יום שלישי וחמישי יארח ליאור קודנר את מיטב המומחים, הכותבים והעיתונאים כדי לדבר על הנושאים המרכזיים שעל סדר היום.
מה זה השבוע - פודקאסט הארץ?
השבוע - פודקאסט הארץ הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית חדשות ואקטואליה מאת הארץ. ניתוח מעמיק ורב-ממדי של צמתי הכרעה פוליטיים, ביטחוניים וחברתיים, החושף את המורכבות והסתירות שמעצבות את המציאות הישראלית. בארכיון 104 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-2 ימים, אורך פרק ממוצע כ-61 דקות.
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 104 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-2 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-61 דקות |
| הפרק האחרון | 10 בספטמבר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 21 |
עודכן:
הפער בין הנרטיב הרשמי למה שקורה באמת בשטח
זה הקו שחוזר בכל פרק. בשיחה עם הבמאי יוסף סידר על "בופור", על המרחק בין סיפורי הניצחון לבין תחושת הטרגדיה: "איך אפשר לספר את הסיפור הישראלי אחרי המלחמה?". בפרק אחר, ניתוח של חוק יסוד לימוד תורה כמנגנון לעקיפת סנקציות, ושל המיאוס הגובר ברחוב החרדי כלפי מנהיגיו.
עמוס הראל וסימה שיין בוחנים את ההסלמה מול איראן ואת המלכוד האסטרטגי, ושואלים "האם ניתן לדרוש מישראל לא להגיב אחרי שיורים עליה טילים?".
ניתוח מפוכח של צמתי הכרעה ביטחוניים, פוליטיים וחברתיים, בלי קיצורי דרך.
ניתוח מעמיק ורב-ממדי של צמתי הכרעה פוליטיים, ביטחוניים וחברתיים, החושף את המורכבות והסתירות שמעצבות את המציאות הישראלית.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בסגנון אנליטי ומעמיק, עם דגש על שיחות עם אורחים מומחים בנושאי פוליטיקה, ביטחון, חברה וטכנולוגיה. הטון רציני ומטרתו להציע הבנה מפוכחת וביקורתית של דילמות מורכבות, לעיתים דרך עדויות אישיות.
תובנות הזהב מהארכיון
- קיים פער עמוק בין נרטיבים רשמיים, פוליטיים וצבאיים, לבין המציאות המורכבת בשטח והתחושות האמיתיות של הציבור.
- החברה הישראלית חווה תהליכי ניכור פנימיים ותזוזות עמוקות בזהות הפוליטית והחברתית, כולל תסכול גובר מההנהגה.
- המדינה מתמודדת עם אתגרי אכיפה ותכנון אסטרטגי ארוך טווח, דבר המוביל למשברים מתמשכים ולחוסר מוכנות.
- גורמים חיצוניים כמו מעצמות עולמיות וטכנולוגיות חדשניות משפיעים באופן דרמטי על המציאות הישראלית והאנושית, לעיתים באופן לא צפוי או מורכב.
התוכנית מיועדת למאזינים המבקשים להבין לעומק את הדינמיקות הפוליטיות, הביטחוניות, החברתיות והטכנולוגיות המורכבות בישראל ובעולם.
השאלות הבולטות בארכיון
עד כמה השפיעה הצבעה אסטרטגית על תוצאות הסקרים?
מה יקרה אם הליכוד לא יצליח לשמור על התמיכה של המצביעים המזרחיים?
איך נוכל להתכונן לגלי חום קיצוניים בעתיד?
כיצד ש"ס מתכוונת להתמודד עם ירידת התמיכה בקרב הבוחרים שלה?
האם ניתן להבטיח את טוהר הבחירות כאשר גורמים פוליטיים מנסים לערער את הלגיטימיות של ועדת הבחירות מראש?
האם המדינות העשירות יצליחו לעצור את גלי ההגירה או שהן נידונות להפוך לאוכלוסייה מעורבת בתוך דורות ספורים?
האם החרם התרבותי על ישראל הוא תוצר של אנטישמיות מובנית או תגובה פוליטית לגיטימית למדיניות הממשלה?
כיצד ייתכן שחבר כנסת הנאשם בשוחד חמור, המגובה בהקלטות ובעדי מדינה, ממשיך לכהן כראש ועדת הכלכלה ולקבל החלטות על תקציבי מיליארדים ללא מחאה ציבורית?
21 פרקים = 21 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
מדריכים שבהם התוכנית מופיעה
פרקים עם ניתוח מלא
- "אנשים עזבו את הליכוד אחרי איראן. בעיקר לטובת בן גביר" | פרק 629
- "מוזר מאוד ששני הבנים של ראש הממשלה החליפו את השם שלהם" | פרק 632
- "אתם קוראים לנו ביביסטים. כלומר, אתם מניחים שאני אהבל שמקבל הוראות מנתניהו" | פרק 634
- "הלוואי שהמודלים טועים, אבל אנחנו בדרך לאירוע אקלים היסטורי בעוד 4 חודשים"
- כשקהל המצביעים שלו קרוע, דרעי בונה על יום כיפור ועל הרבנים מהטיקטוק | פרק 633
- "אירופה תצטרך לבחור - להפוך למבצר או להתערבב דמוגרפית"
- ארי פולמן: "נתניהו ייפול באוקטובר, אבל חכו מה יקרה כשעזה תיפתח ויבינו מה עשינו" | פרק 631
- "יש תיאוריה שהתקשורת סולחת לו כי הוא לא מקדם את החוקים של ביבי. אבל האיש נאשם בשוחד חמור"
ליאור קודנר מארח כתבי הארץ לשיחת עומק על מה שבאמת מזיז את סדר היום - לבנון, איראן, והפער בין הנרטיב הרשמי למה שקורה בשטח.
- בפרק על הסלמה מול איראן עמוס הראל וסימה שיין מתארים מבוכה בצמרת הישראלית - היכולת האיראנית להפר הפסקת אש ולתקוף באור יום נופלת על דרג מדיני בלי תכנון אסטרטגי לטווח ארוך.
- הבמאי יוסף סידר מנתח דרך 'בופור' את הפער בין נרטיב הניצחון לטרגדיה בשטח, ושואל איך בכלל מספרים את הסיפור הישראלי אחרי מלחמה - בלי שיתבסס רק על נקמה.
- בפירוק הפסקת האש בלבנון מתבהר ניואנס שנעלם בכותרות: זה לא הסכם אלא הנחיה אמריקאית, וחיזבאללה כלל אינו צד בו.
"האם אפשר לדרוש מישראל לא להגיב אחרי שהאיראנים יורים טילים על שטחה?" - השאלה הזו, שעולה באחד הפרקים, מתמצתת בדיוק את מה שליאור קודנר מנסה לעשות פעמיים בשבוע: לעצור את זרם הכותרות ולשבת עם מי שמסקר אותן מקרוב.
כשעמוס הראל וסימה שיין מתיישבים לדבר על ההסלמה מול איראן, הם לא מסתפקים בעדכון. שניהם מתארים תחושת מבוכה בצמרת הישראלית מול היכולת האיראנית להפר הפסקת אש ולתקוף באור יום, ומצביעים על דרג מדיני שמתפקד בלי תכנון אסטרטגי לטווח ארוך, תחת לחצים אמריקאיים משתנים.
אחד הפרקים החזקים יוצא מהאקטואליה ונכנס לתרבות. הבמאי יוסף סידר מדבר על 'בופור' שלו כדי לחדד פער שכואב גם היום - בין נרטיב ההישג הצבאי לבין הטרגדיה האנושית בשטח. "איך מספרים את הסיפור הישראלי אחרי המלחמה?" הוא שואל, ומסרב לנרטיב שמתבסס רק על נקמה או מריקת מצפון.
גם כשהנושא נשמע מוכר, הפודקאסט מחזיר את הדיוק. בשיחה על הפסקת האש בלבנון מבהירים יניב קובוביץ' וטל שניידר ניואנס שהכותרות פספסו: זה לא הסכם מלא אלא הנחיה אמריקאית למניעת תקיפות בעומק, בעוד הלחימה בשטח נמשכת וחיזבאללה ממשיך לפעול עצמאית.
היתרון של פודקאסט מבית עיתון ותיק הוא הגישה לאנשים שכותבים את הסיפור, לא רק קוראים אותו. מי שמחפש אקטואליה ישראלית עם עומק, ולא עוד מחזור של אותן כותרות, ימצא כאן מסגרת קבועה ורצינית.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
"אנחנו סתם בדיכאון. בסוף זה 16 אנשים שאמרו בסקר שיצביעו להנדל או וינטר" | פרק 671
פרקים אחרונים
"אנחנו סתם בדיכאון. בסוף זה 16 אנשים שאמרו בסקר שיצביעו להנדל או וינטר" | פרק 671
10 בספטמבר 20261 שע׳ 18 דק׳"קיבלתי את המידע מיד אחרי הטבח. לקח לי שנה וחצי לוודא שנתניהו הוזהר לפני 7.10" | פרק 670
8 בספטמבר 202640 דק׳"וירוסים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית הם כבר לא מדע בדיוני, אלא איום ממשי"
6 בספטמבר 202630 דק׳"בשמאל חושבים שכל הציונות הדתית הם אוכלי מוות. אם הם לא יתפכחו נהיה בבעיה" | פרק 639
3 בספטמבר 20261 שע׳ 24 דק׳"שרה נתניהו היא אשפית תקשורת. לא סתם היא דיברה על בגידה" | פרק 638
1 בספטמבר 20261 שע׳ 10 דק׳"היית במערכת יחסים עם נרקסיסט פסיכופט. כשיצאתי החלטתי לחקור מה זה גזלייט"
2 באוגוסט 202633 דק׳"אנשים עזבו את הליכוד אחרי איראן. בעיקר לטובת בן גביר" | פרק 629
30 ביולי 20261 שע׳ 22 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפודקאסט נדונה המצב הפוליטי בישראל לקראת הבחירות הקרובות, עם התמקדות בסקרים המצביעים על יציבות בגושים הפוליטיים. המומחים דיברו על אחוז החסימה והשפעתו על המפלגות, כמו גם על הצבעה אסטרטגית של הציבור.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הגושים הפוליטיים בישראל התייצבו מאז אוגוסט 2024.
- הסקרים מראים על ירידה משמעותית בתמיכה בקואליציה לאחר אירועים דרמטיים.
- אחוז החסימה יכול לשנות את המפה הפוליטית באופן משמעותי.
- הצבעה אסטרטגית משפיעה על החלטות הבוחרים, במיוחד במפלגות על סף אחוז החסימה.
- סקר הוא לא תחזית, אלא משקף את תמונת המצב באותו רגע.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהן המגמות בסקרים הנוכחיים של מפלגות הימין המתון?
לפי דליה שנדלין, מפלגות ימין מתון רבות מצליחות לעבור את אחוז החסימה, והגושים הפוליטיים התייצבו מאז אוקטובר 2024, עם שינויים קלים בלבד.
▾איך משפיעים הסקרים על ההצבעה האסטרטגית של הציבור?
הצבעה אסטרטגית מתבצעת כאשר בוחרים מצביעים למפלגה שהם רוצים להציל או כזו שמשרתת את האינטרסים שלהם, דבר שמושפע מאוד מהסקרים המפורסמים.
▾מהו אחוז המתלבטים בין הגושים בבחירות הנוכחיות?
כ-10% מהמצביעים מתלבטים בין הגושים, נתון נמוך יחסית למערכות בחירות קודמות, מה שמעיד על סטגנציה במעבר בין הגושים.
▾מהו תפקיד אחוז החסימה במערכת הבחירות הנוכחית?
אחוז החסימה הוא קריטי, מכיוון שמפלגות רבות לא מצליחות לעבור אותו, מה שעלול לשנות את המפה הפוליטית ולמנוע ממפלגות מסוימות להיכנס לכנסת.
▾כיצד השפיעו האירועים הביטחוניים על הסקרים?
אירועים כמו התקיפה על בכירים בכוח אל-קודס בדמאסק גרמו לעלייה קלה בסקרים עבור הליכוד, אך לא שינו את התמונה הכללית של הסטגנציה בין הגושים.
"בעלי חיים משקרים בשירה שלהם בדיוק כמו בני אדם בטינדר"
30 באוגוסט 202627 דק׳אפרת רייטן: "התחלנו עם אפס מנדטים. זה לא מקרה שאנשי המחאה השתלבו אצלנו" | פרק 637
27 באוגוסט 20261 שע׳ 17 דק׳"הטורקים משכנעים את העולם שישראל היא המדינה המשוגעת של המזרח התיכון" | פרק 636
25 באוגוסט 20261 שע׳ 8 דק׳"מוזר מאוד ששני הבנים של ראש הממשלה החליפו את השם שלהם" | פרק 632
11 באוגוסט 20261 שע׳ 29 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
דין לבנה מפרט את האתגרים הלוגיסטיים והטכנולוגיים לקראת הבחירות, כולל התמודדות עם סרטוני פייק ניוז ושימוש בבינה מלאכותית. אורי משגב מציג תחקיר על מימון המדינה למעונות משפחת נתניהו ועל שינויי השמות של בני המשפחה. פרופ' יוסי יובל ופרופ' לי קורן דנים בשימוש בטכנולוגיה כדי לפענח תקשורת של בעלי חיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ועדת הבחירות המרכזית משתפת פעולה עם רשתות חברתיות וגופי ביטחון כדי להסיר מידע כוזב שמנסה לערער את אמון הציבור בתהליך.
- שיטת הבחירות בישראל נותרה אנלוגית בבסיסה, מה שמקשה על פריצות סייבר לפתקי ההצבעה עצמם.
- התחקיר על משפחת נתניהו מצביע על דפוס של ניצול כספי ציבור למימון נכסים ואבטחה לאורך עשורים.
- חוקרים משתמשים בבינה מלאכותית כדי לזהות דפוסים בתקשורת של בעלי חיים, אך עדיין קיימת מורכבות בהבנת המשמעות הרגשית והחברתית של הקולות.
"אתם קוראים לנו ביביסטים. כלומר, אתם מניחים שאני אהבל שמקבל הוראות מנתניהו" | פרק 634
18 באוגוסט 20261 שע׳ 11 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק נדונה השפעת הבחירות הפנימיות בליכוד על המפלגה והמצביעים. ניתוח התופעה המזרחית בליכוד מראה שהמצביעים רואים את עצמם כחלק מהזהות היהודית והלאומית, ולא רק כקבוצה מעמדית. השיח סביב המערכת המשפטית וההפיכה המשטרית משפיע על תחושת הביטחון של המצביעים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המצביעים המזרחיים בליכוד לא רואים את עצמם רק כקבוצה מעמדית.
- התחושה היא שהליכוד מספק מענה לתחושות של נחסמות.
- שבעה באוקטובר שינה את הדינמיקה הפנימית בליכוד.
- ישנה תחושת אכזבה בקרב חלק מהמצביעים, אך הם לא מוצאים חלופות.
- המערכת המשפטית נתפסת כאיום על הזהות היהודית והלאומית.
"הלוואי שהמודלים טועים, אבל אנחנו בדרך לאירוע אקלים היסטורי בעוד 4 חודשים"
16 באוגוסט 202636 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפודקאסט נדונה השפעת החום הגובר על הבריאות והחקלאות, במיוחד באירופה, שם תשתיות אינן מוכנות לגלי חום חריגים. דוקטור אבנר גרוס הסביר כיצד המזגן הפך למשאב חיוני, כמו מים וחשמל, והאם יש פתרונות נוספים להתמודדות עם החום.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- באירופה חווים גלי חום קיצוניים שלא היו מוכנים להם, מה שמוביל לתמותה עודפת.
- המזגן הפך למשאב חיוני באירופה, אך תשתיות רבות אינן מתאימות לשימוש בו.
- התחממות כדור הארץ גורמת לבעיות חקלאיות חמורות, במיוחד במדינות התלויות ביבולי חיטה.
- אל-ניניו צפוי להחמיר את המצב האקלימי ולגרום לבעיות חקלאיות נוספות.
- הפתרונות הטכנולוגיים הקיימים עדיין לא מספיקים כדי להתמודד עם האתגרים האקלימיים.
כשקהל המצביעים שלו קרוע, דרעי בונה על יום כיפור ועל הרבנים מהטיקטוק | פרק 633
13 באוגוסט 20261 שע׳ 20 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק נדונה מצבה של מפלגת ש"ס לקראת הבחירות הקרובות, עם דגש על האתגרים שדרעי מתמודד עמם. במהלך השיחה, נדונה השפעת הרב עובדיה יוסף על המפלגה והקהל המצביעים שלה, כמו גם השפעות גלי החום וההתחממות הגלובלית על החברה הישראלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הבוחרים של ש"ס מתלבטים בין הצבעה למפלגות אחרות בעקבות חוקים כמו חוק הגיוס.
- הקמפיינים של ש"ס מתמקדים בהחזרת קולות מהעבר, במיוחד סביב דמויות כמו הרב עובדיה.
- הקהל של ש"ס כולל גם צעירים שמחפשים משמעות וזהות בתוך החברה הישראלית.
"אירופה תצטרך לבחור - להפוך למבצר או להתערבב דמוגרפית"
9 באוגוסט 202629 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
עשרות אלפי מהגרים נכנסו למובלעת הספרדית סאוטה כחלק מלחץ פוליטי של מרוקו על ספרד. האיחוד האירופי מגיב בחשש מפני אובדן שליטה בגבולות, בעוד מדינות היבשת מתמודדות עם שאלות של זהות לאומית וילודה נמוכה. השילוב בין הגירה לבין תמריצי רווחה נדיבים מעורר ויכוח פוליטי פנימי עמוק במדינות המערב.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ספרד נהנית מהגירה של דוברי ספרדית קתולים מאמריקה הלטינית, שמשתלבים בקלות רבה יותר מאוכלוסיות מוסלמיות מצפון אפריקה.
- מדינות אירופה הפכו להומוגניות לאורך מאות שנים באמצעות תהליכי טיהור וגירוש, ולכן קשה להן להפוך למדינות רב-תרבותיות בטווח קצר.
- טורקיה ומרוקו משמרות השפעה על המהגרים שלהן באירופה באמצעות רשתות חברתיות ואזרחות כפולה, מה שמעכב את תהליך האסימילציה.
- מערכות הרווחה הנדיבות באירופה מהוות תמריץ משיכה משמעותי עבור מהגרים, בניגוד למודלים של הגירה המבוססים על עבודה בלבד.
- הדמוגרפיה של אפריקה מול אירופה מחייבת את המדינות העשירות לבחור בין הפיכה למבצר סגור לבין שינוי דמוגרפי עמוק.
ארי פולמן: "נתניהו ייפול באוקטובר, אבל חכו מה יקרה כשעזה תיפתח ויבינו מה עשינו" | פרק 631
6 באוגוסט 20261 שע׳ 9 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הסופרת איריס ליאל והבמאי ארי פולמן משוחחים על הקשיים בהפצת יצירה ישראלית בעולם ועל החרם המשתקף בביטול תמיכות ממשלתיות אירופיות. דוקטור יוסי הרפז מנתח את משבר ההגירה בסאוטה ככלי לחץ פוליטי של מרוקו על ספרד ואת השלכותיו על מדיניות האיחוד האירופי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- סופרים ויוצרים ישראלים חווים נסיגה איטית ומתמשכת בשיתופי פעולה בינלאומיים עוד לפני פרוץ המלחמה הנוכחית.
- החרם על קולנוענים ישראלים מתבטא בעיקר בסירוב של מפיקים אירופיים להגיש פרויקטים לקרנות תמיכה מחשש לביקורת.
- המשבר בסאוטה משקף מתח גיאופוליטי ארוך שנים בין מרוקו לספרד ולא רק סוגיה הומניטרית של הגירה.
- מדינות אירופה מתקשות להגיע לאסימילציה של מהגרים מוסלמים בשל זהויות תרבותיות ודתיות מנוגדות וקשיים במערכת הרווחה.
"יש תיאוריה שהתקשורת סולחת לו כי הוא לא מקדם את החוקים של ביבי. אבל האיש נאשם בשוחד חמור"
19 ביולי 202621 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
דוד ביטן עומד לדין בגין עשרה סעיפי שוחד, מרמה והפרת אמונים בהיקף של כ-700 אלף שקלים, בעיקר מתקופתו כסגן ראש עיריית ראשון לציון. למרות כתב האישום החמור והעובדה שהוא מנהל את ועדת הכלכלה האחראית על תקציבי עתק, ביטן ממשיך לכהן כחבר כנסת פעיל. העיתונאי איתמר בז עוקב מקרוב אחר הדיונים בבית המשפט ומציג את קווי ההגנה של ביטן, הטוען כי מדובר בפרקטיקה פוליטית מקובלת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- דוד ביטן מואשם בניהול קופה סודית באמצעות עסקן ליכוד שהפך לעד מדינה, אשר החזיק בקשרים עם משפחת הפשע ג'רושי.
- ביטן ניסה להכשיר בנייה בלתי חוקית בשכונת ג'ואריש ברמלה, השווה עשרות מיליוני שקלים, באמצעות כינוס ישיבה מיוחדת בכנסת עם גורמי מקצוע ופוליטיקאים.
- בפרשת הוד השרון, איים ביטן על ראש העיר חי אדיב כי יעצור תקציבים בוועדת הכספים אם העירייה לא תשלם לקבלן מסוים.
- רשת חצי חינם הייתה מעורבת בפרשת השוחד, כאשר מנהלת ברשת קיבלה סיוע מביטן באישור פרוצדורלי ונתבקשה לתרום בתמורה 10,000 שקלים לפריימריז.
- היעדר הסיקור התקשורתי של המשפט נובע בעיקר מעומס על כתבי המשפט ומחוסר עניין ציבורי, ולא בהכרח מעסקה סודית לחסימת הרפורמות של שלמה קרעי.
"החרדים יבגדו בנתניהו רק אם יבינו שהוא גמור" | פרק 625
16 ביולי 20261 שע׳ 19 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הכנסת העשרים וחמש מסיימת את דרכה בחקיקה שנועדה להכשיר השתמטות משירות צבאי ולהעניק מעמד יסוד ללימוד תורה. המהלכים הפוליטיים משקפים את ניסיונו של בנימין נתניהו להבטיח את נאמנות המפלגות החרדיות גם לאחר הבחירות הקרובות. במקביל, נמשך משפטו של דוד ביטן באשמת שוחד, בעוד התקשורת ממעטת לעסוק בפרטי העדויות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חוק יסוד לימוד תורה נועד להעניק עליונות ערכית ללומדי תורה על פני עילות שוויון בבג"ץ.
- התשלום הפוליטי לחרדים ברגע האחרון נועד להבטיח את הישרדות הגוש גם לאחר פיזור הכנסת.
- הביקורת על אריה דרעי בתוך הציבור החרדי נובעת מתחושת אכזבה של הפלגים הקנאיים מהישגי המפלגה.
- האופוזיציה נמנעת משימוש בכלים פרלמנטריים אפקטיביים ומסתמכת יתר על המידה על התערבות בג"ץ.
- המשפט של דוד ביטן חושף שיטות עבודה פוליטיות ישנות של שוחד וקשרים עם גורמים עברייניים.
"נדרשות 10 שנים לתכנן תוכנית להפלת משטר באיראן. נתניהו הסתפק ב-3 חודשים" | פרק 624
14 ביולי 20261 שע׳ 26 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מיכאל האוזר טוב מציג תחקיר על מבצע חשאי של המוסד שנועד להפיל את המשטר באיראן ולהמליך את מחמוד אחמדינג'אד, תוכנית שנכשלה בעקבות נסיגת ארצות הברית והתנגדות טורקיה. בחלק השני, חברת הכנסת נעמה לזימי מתארת את הבחירות הקרובות כמאבק על צביונה הליברלי של המדינה, ומדגישה את החשיבות של שותפות יהודית-ערבית ושל החלפת בכירים שסרחו בשירות הציבורי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מבצע "החתול במגפיים" התבסס על גיוסו של נשיא איראן לשעבר, מחמוד אחמדינג'אד, ועל אימון של כ-16,000 לוחמים כורדים במטרה לכבוש ערים במערב איראן.
- התוכנית קרסה לאחר שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ביטל את שיתוף הפעולה בעקבות לחץ מצד נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן.
- חברת הכנסת נעמה לזימי קוראת לשותפות פוליטית מלאה עם החברה הערבית וטוענת כי רוב מצביעי מחנה השינוי תומכים בישיבה משותפת עם מפלגת רע"מ בקואליציה.
- לזימי מצהירה כי ביום שאחרי חילופי השלטון יהיה צורך להחליף בעלי תפקידים בשירות הציבורי ובמשטרה שפעלו בשירות הקואליציה ולא בשירות המדינה.
בדקנו אילו שאלות הוציאו את הסטודנטים הישראלים "סתומים" ב-OECD
12 ביולי 202635 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מבחני פיא"ק של ה-OECD הציגו נתונים מדאיגים לפיהם צעירים ישראלים בני 25 ומעלה מתקשים בשאלות בסיסיות במתמטיקה ובהבנת הנקרא בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. שרת החינוך לשעבר, פרופ' יולי תמיר, וכתב החינוך ליאור דטל, דנים בהזנחה המערכתית המתמשכת, במחסור החמור במורים איכותיים ובחוסר התכנון הלאומי. בעוד שעולות קריאות מצד גורמים שונים לסגור את משרד החינוך ולבזר את סמכויותיו לרשויות המקומיות, תמיר מתנגדת לכך בתוקף ומזהירה כי הדבר יעמיק את הפערים החברתיים ויפקיר את הרשויות החלשות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- נתוני ה-OECD המדאיגים מתייחסים לסטודנטים שלמדו במערכת החינוך לפני חמש עד עשר שנים, וההערכה היא שהמצב הנוכחי כיום גרוע עוד יותר, במיוחד לאחר משבר הקורונה.
- שר החינוך הנוכחי, יואב קיש, מעכב את פרסום נתוני המדידה של תלמידי ישראל המבוצעים על ידי הגוף הממשלתי ראמ"ה, דבר המקשה על אבחון הבעיות ושיפורן.
- פירוק משרד החינוך והעברת הסמכויות לרשויות המקומיות עלולים ליצור מערכת חינוך דו-מעמדית, שבה רשויות חזקות ועשירות ישגשגו בעוד שרשויות חלשות ובפריפריה יופקרו ללא משאבים.
- מערכת החינוך סובלת ממחסור חמור במורים מקצועיים, כאשר מורים רבים מלמדים מקצועות שלא הוכשרו אליהם, ומספר המורים ללא תעודת הוראה הולך וגדל.
- פתרון משבר החינוך דורש התמקצעות פדגוגית, מתן תמיכה רגשית ממוקדת לתלמידים ולמורים שחוקים, והקמת כוח משימה לאומי ממוקד במקום ביזור וחלוקת תקציבים מגזריים.
"כל צמרת המשטרה נאמנה לבן גביר ותישאר כזו גם אחרי הבחירות" | פרק 623
9 ביולי 20261 שע׳ 8 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
המשטרה סובלת ממחסור של כ-1,470 שוטרי סיור בתחנות, בזמן שתנאי הקבלה וההכשרה קוצרו משמעותית לשבעה שבועות בלבד. המפכ"ל לשעבר משה קראדי מזהיר כי קידום קצינים על בסיס נאמנות פוליטית במקום מצוינות פוגע קשות בערכי הארגון ובאמון הציבור. במקביל, שיעור פענוח הרציחות במגזר הערבי צנח לחמישה אחוזים בלבד, בעוד השר לביטחון לאומי מנצל את העימותים לצרכים פוליטיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- משטרת ישראל מתמודדת עם מחסור חמור של 1,470 שוטרים בתחנות, בעיקר בתפקידי סיור במחוזות תל אביב, ירושלים והמרכז.
- דרישות הסף לקבלה למשטרה הונמכו, ובחלק מהמחוזות ניתן להתמנות לחוקר ללא תעודת בגרות אלא עם 12 שנות לימוד בלבד.
- שיעור פענוח מקרי הרצח במגזר הערבי עומד על חמישה אחוזים בלבד בשנת 2026, לעומת כ-19 אחוזים בשנה הקודמת.
- השר איתמר בן גביר הגדיל את תקציב המשטרה והקים מטות ומרחבים חדשים, אך משה קראדי מגדיר זאת כחלוקת ג'ובים פוליטיים לקצינים נאמנים.
- הנשיא דונלד טראמפ שוקל לאשר מחדש מכירת מטוסי F-35 לטורקיה, צעד שמעורר דאגה עמוקה בישראל בשל אובדן היתרון האיכותי באזור.
"שופטי העליון בחרדה אמיתית שיבואו לעצור אותם בלילה. אני חושב שהם לא טועים" | פרק 622
7 ביולי 20261 שע׳ 37 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מלחמת הרשויות בישראל מגיעה לשיא חדש כאשר הממשלה מצהירה שלא תכבד את פסיקות בג"ץ, בעוד השופטים מזהירים מפני אנרכיה ומאיימים בתביעות אישיות נגד פקידים שיסרבו לציית לחוק. בזירה האזורית, טורקיה בראשות ארדואן ממצבת את עצמה כמעצמה מתווכת ומנצלת את יחסיה עם ממשל טראמפ לחיזוק מעמדה מול ישראל ואיראן. במקביל, נתוני ה-OECD חושפים כי הסטודנטים בישראל מדורגים במקומות הנמוכים ביותר במתמטיקה ובהבנת הנקרא, מה שמעורר דיון נוקב על קריסת מערכת החינוך והצורך ברפורמות מבניות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שופטי בית המשפט העליון חשים חרדה אמיתית מפני פגיעה פיזית או מעצר אישי בעקבות ההסלמה בעימות עם הממשלה.
- בנימין נתניהו משתמש במשבר החוקתי ובמלחמה בבית המשפט ככלי קמפיין מרכזי להלהטת מצביעי הליכוד לקראת הבחירות.
- טורקיה וישראל מתפקדות כיום כיריבות גיאופוליטיות משמעותיות במרחב הים התיכון, והסבירות לשילוב כוחות צבאיים טורקיים בעזה נמוכה מאוד בשל התנגדות ישראלית.
- הירידה ביכולות האוריינות העמוקה והבנת הנקרא היא מגמה עולמית, אך בישראל היא חמורה במיוחד בשל הזנחה מתמשכת ומחסור חריף במורים מקצועיים.
"הביולוגיה חושפת למה התינוק האנושי הוא היצור הכי חסר אונים בטבע"
5 ביולי 202630 דק׳אביעד גליקמן: "חושש מאוד שיהיה פה רצח של היועצת המשפטית או של עיתונאי" | פרק 621
2 ביולי 20261 שע׳ 40 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק נדונה החפירה במערת עמוד בה נמצא שלד של תינוק ניאנדרטלי בן חצי שנה. הממצאים מראים שהניאנדרטלים גדלו בצורה שונה מבני האדם המודרניים, עם קצב גדילה מהיר יותר בשלב מוקדם.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הניאנדרטלים קיבלו קצב גדילה מהיר יותר בשלב מוקדם.
- השלד של התינוק הניאנדרטלי היה בן חצי שנה ולא תשעה חודשים.
- הניאנדרטלים לא חוו קפיצת גדילה בגיל ההתבגרות.
- יש הבדל משמעותי בין מבנה הלסת של ניאנדרטלים לבני אדם.
- אין עדויות לכך שבני אדם היו אחראים להכחדת הניאנדרטלים.
"אם ארדן או אדלשטיין ירוצו במפלגה חדשה הם יכולים להביא לגוש השינוי את השלטון" | פרק 620
30 ביוני 20261 שע׳ 12 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
איימן עודה מדגיש את החשיבות של אחדות בין המפלגות הערביות בבחירות הקרובות, כדי להעלות את אחוז ההצבעה ולמנוע מהגוש הפשיסטי להמשיך בשלטון. הוא מציין את הצורך במצע פוליטי משותף, גם אם הוא טכני, כדי להבטיח שהקול הערבי יישמע.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- יש צורך באחדות בין המפלגות הערביות כדי להעלות את אחוז ההצבעה.
- המצב הנוכחי דורש מהערבים להתאגד למען מטרה משותפת.
- הקול הערבי יכול להשפיע משמעותית על תוצאות הבחירות אם יישמע בצורה מאוחדת.
"ישראלים לא מפסיקים לעשות ילדים. איכות החיים תצנח והתושבים האיכותיים יעזבו"
28 ביוני 202633 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרופסורים לריסה רמניק ואיציק ססון מנתחים את הקשר בין חשיפה לטכנולוגיה סלולרית לירידה בפריון בקרב צעירים. הם מסבירים כיצד שינויים מבניים באורח החיים והיעדר זוגיות יציבה משפיעים על ההחלטה להביא ילדים. בישראל, למרות מגמת ירידה מתונה, התרבות הממוקדת במשפחה ממשיכה להוביל לשיעורי ילודה גבוהים בהשוואה למדינות המערב.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מחקרים מצביעים על מתאם בין כיסוי סלולרי נרחב לירידה בשיעורי הילודה בקרב צעירים בשל מעבר לבילוי וירטואלי על חשבון מפגשים פיזיים.
- הירידה בפריון בקרב זוגות נשואים בישראל מתונה מאוד, בעוד הבעיה המרכזית היא הקושי ביצירת זוגיות יציבה בקרב צעירים.
- העלייה בישראל מובילה לאימוץ מהיר של נורמות הילודה המקומיות, כאשר דור ההמשך של העולים מתקרב לממוצע הילודה הישראלי.
- התחזיות הדמוגרפיות לגבי האוכלוסייה הערבית בישראל השתנו, שכן שיעור הפריון שלהם נמצא במגמת ירידה עקבית מזה עשורים.
- הגדרת רמת החיים הרצויה היא שאלה פוליטית, שכן משאבי כדור הארץ מוגבלים ביחס לצריכה המערבית הגבוהה.
נעם תיבון: "כשאומרים בישראל 'הרגנו עשרות מחבלים' תדעו שמשקרים בגלל שהמורל נמוך" | פרק 619
25 ביוני 20261 שע׳ 12 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
האלוף במילואים נועם תיבון והכתב בר פלג מתארים את הלחימה בלבנון תחת הפסקת האש, ומצביעים על היעדר יעדים מדיניים ברורים ועל איום הרחפנים הגובר שמסכן את חיילי צה"ל בשטח. בחלקו השני של הדיון, הפרופסורים לריסה רמניק ואיציק ששון מנתחים את השפעת הטכנולוגיה והאי-ודאות על הירידה בפריון העולמי, ומסבירים מדוע ישראל נותרת חריגה עם שיעורי ילודה גבוהים וצפיפות גוברת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הדיווחים על עשרות ומאות מחבלים הרוגים בלבנון הם לרוב מנופחים ונועדו להעלות את המורל הציבורי, שכן החיילים בשטח כמעט ואינם נתקלים באויב פנים אל פנים.
- איום הרחפנים בלבנון מהווה מחדל חמור של צה"ל, שלא נערך אליו כראוי ולא למד מהניסיון המצטבר של המלחמה באוקראינה.
- האינטרנט הסלולרי והסמארטפונים תורמים לירידה בפריון העולמי על ידי צמצום המפגשים הפיזיים בין צעירים ויצירת משבר בזוגיות.
- החברה הישראלית נותרת חריגה בשיעורי הילודה הגבוהים שלה בשל תרבות פרונוטליסטית חזקה ותחושת איום קיומי המעודדת ילודה כתגובת נגד.
- הגידול הדמוגרפי הצפוי בישראל ל-16 מיליון תושבים עד שנת 2050 יביא לירידה חריפה באיכות החיים וללחץ כבד על התשתיות, אם לא יבוצע תכנון נכון.
"אם טראמפ יזהה בקרוב מחליף לנתניהו הוא יתחיל להעביר לו את השלטון" | פרק 618
23 ביוני 20261 שע׳ 7 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
היחסים בין ישראל לארצות הברית הגיעו לשפל עמוק המאיים על הווטו האמריקאי בארגונים בינלאומיים ועל אספקת הנשק, לדברי ערן עציון וצ'אק פרייליך. במקביל, תחקיר עיתון הארץ חושף כי מאז ביטול חוק ההתנתקות הוקמו בצפון הגדה 18 התנחלויות וחמישה בסיסי צבא חדשים. מהלכים אלו מובלים בגלוי על ידי הדרג המדיני והמתנחלים במטרה למנוע אפשרות עתידית להסדר מדיני או להיפרדות מהפלסטינים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- התמיכה הציבורית בישראל בארצות הברית נמצאת בירידה חסרת תקדים, כאשר לראשונה בסקרים נרשמת תמיכה גבוהה יותר בפלסטינים מאשר בישראל בקרב חלקים מהציבור האמריקאי.
- ביטול חוק ההתנתקות בצפון הגדה הוביל להקמה מהירה של מאחזים ובסיסי צבא קבועים בתוך שטחי A ו-B, המייצרים חיכוך יומיומי קשה עם האוכלוסייה הפלסטינית המקומית.
- הממשל האמריקאי הגביל את מכירת תצלומי הלוויין ברזולוציה גבוהה של המזרח התיכון בעקבות המלחמה באיראן, דבר שהקשה על מעקב עיתונאי אחר הבנייה בשטחים.
- הקהילה היהודית בארצות הברית עוברת שינוי דמוגרפי עמוק עם שיעורי נישואי תערובת גבוהים, המוביל להתרחקות הולכת וגוברת של הדור הצעיר מהזדהות עם מדיניות הממשלה בישראל.
"המודל החדש של אנתרופיק מאפשר להאקר פשוט לפרוץ לחברות ענק בקלות"
21 ביוני 202626 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הממשל האמריקאי אסר על הפצת מודל הבינה המלאכותית החדש של חברת אנטרופיק מחשש שישמש למציאת חולשות סייבר ופיתוח מתקפות מורכבות. בעקבות המגבלה, שהחילה איסור גישה גם על עובדי החברה שאינם אזרחים אמריקאים, חסמה אנטרופיק את המודל לכולם. פרופ' נדב כהן מסביר את ההשלכות הכלכליות של עלויות החישוב הגבוהות ואת המאבק הגיאופוליטי מול המודלים הסיניים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המודל החדש של אנטרופיק נחסם לשימוש ציבורי בשל יכולתו לאתר חולשות אבטחה בתוכנות נפוצות ולאפשר להאקרים ביתיים לבצע מתקפות סייבר מתוחכמות.
- חברות טכנולוגיה מובילות עשויות לעודד רגולציה ובטיחות לא רק מתוך דאגה לאנושות, אלא כאסטרטגיה לחסימת מתחרים קטנים ומודלים בקוד פתוח.
- עלויות החישוב הגבוהות של מודלי השפה הגדולים (כלכלת הטוקנים) גורמות לחברות לשרוף תקציבים שנתיים תוך רבעון אחד, ולעיתים הופכות העסקת עובד אנושי לזולה יותר.
- המאבק בין אנטרופיק לפנטגון, שהחל בסירובה של החברה לאפשר שימוש במודל שלה לתקיפות צבאיות, עומד ברקע ההחלטה הממשלתית להגביל את הפצת המודל.
- המודלים הפתוחים של סין נחשבים לטובים ביותר בקטגוריית הקוד הפתוח, והגבלת המודלים האמריקאיים עלולה לדחוף ארגונים ברחבי העולם להשתמש בהם.
"בחקירה ראינו שנתניהו הוא מגדולי הדור של השקרנים. חסר כל בושה" | פרק 617
18 ביוני 20261 שע׳ 11 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק נדונה העדות של בנימין נתניהו בתיקי האלפים, והשפעתה על מעמדו המשפטי. המשתתפים דנים בשקרים המיוחסים לו בעדות ובקשרים המורכבים בין פוליטיקאים לעיתונאים. כמו כן, נדונה הצלחת סרטי האימה בתקציב נמוך בקולנוע.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- העדות של נתניהו נמשכת שנה וחצי ומעלה שאלות על אמינותו.
- הקשרים בין פוליטיקאים לעיתונאים יכולים להיחשב לשוחד.
- סרטי אימה בתקציב נמוך מצליחים בקופות, מה שמעיד על שינוי בהעדפות הקהל.
- נתניהו טוען שהסיקור התקשורתי לא עניין אותו, אך יש ראיות סותרות.
- הקולנוע הישראלי מתקשה להפיק סרטי אימה מצליחים.
שיווק והכנסות מהשבוע - פודקאסט הארץ: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך השבוע - פודקאסט הארץ מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של השבוע - פודקאסט הארץ אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית חדשות ואקטואליה. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את השבוע - פודקאסט הארץ היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 104 הפרקים של השבוע - פודקאסט הארץ הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של השבוע - פודקאסט הארץ כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-104 הפרקים של השבוע - פודקאסט הארץ הופכים למגזין?
- 104 פרקים = 104 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של השבוע - פודקאסט הארץ, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
על הדרך | שיחות עם טובי פולק
טובי פולק
למען השם
דניאל הרטמן, תומר פרסיקו, אלון שלו ומשואה שגיב
שניים בוחרים
משפחה פודקאסט
אבא תרחם Father have mercy
כאן
קטעים משידור
גלצ
השעה הבינלאומית עם ערן סיקורל
כאן