השבוע - פודקאסט הארץ
הארץ104 פרקים
על התוכנית
"השבוע" - הפודקאסט השבועי של "הארץ". מדי יום שלישי וחמישי יארח ליאור קודנר את מיטב המומחים, הכותבים והעיתונאים כדי לדבר על הנושאים המרכזיים שעל סדר היום.
מה זה השבוע - פודקאסט הארץ?
השבוע - פודקאסט הארץ הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית חדשות ואקטואליה מאת הארץ. ניתוח מעמיק ורב-ממדי של צמתי הכרעה פוליטיים, ביטחוניים וחברתיים, החושף את המורכבות והסתירות שמעצבות את המציאות הישראלית. בארכיון 104 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-2 ימים, אורך פרק ממוצע כ-62 דקות.
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 104 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-2 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-62 דקות |
| הפרק האחרון | 19 ביולי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
הפער בין הנרטיב הרשמי למה שקורה באמת בשטח
זה הקו שחוזר בכל פרק. בשיחה עם הבמאי יוסף סידר על "בופור", על המרחק בין סיפורי הניצחון לבין תחושת הטרגדיה: "איך אפשר לספר את הסיפור הישראלי אחרי המלחמה?". בפרק אחר, ניתוח של חוק יסוד לימוד תורה כמנגנון לעקיפת סנקציות, ושל המיאוס הגובר ברחוב החרדי כלפי מנהיגיו.
עמוס הראל וסימה שיין בוחנים את ההסלמה מול איראן ואת המלכוד האסטרטגי, ושואלים "האם ניתן לדרוש מישראל לא להגיב אחרי שיורים עליה טילים?".
ניתוח מפוכח של צמתי הכרעה ביטחוניים, פוליטיים וחברתיים, בלי קיצורי דרך.
ניתוח מעמיק ורב-ממדי של צמתי הכרעה פוליטיים, ביטחוניים וחברתיים, החושף את המורכבות והסתירות שמעצבות את המציאות הישראלית.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בסגנון אנליטי ומעמיק, עם דגש על שיחות עם אורחים מומחים בנושאי פוליטיקה, ביטחון, חברה וטכנולוגיה. הטון רציני ומטרתו להציע הבנה מפוכחת וביקורתית של דילמות מורכבות, לעיתים דרך עדויות אישיות.
תובנות הזהב מהארכיון
- קיים פער עמוק בין נרטיבים רשמיים, פוליטיים וצבאיים, לבין המציאות המורכבת בשטח והתחושות האמיתיות של הציבור.
- החברה הישראלית חווה תהליכי ניכור פנימיים ותזוזות עמוקות בזהות הפוליטית והחברתית, כולל תסכול גובר מההנהגה.
- המדינה מתמודדת עם אתגרי אכיפה ותכנון אסטרטגי ארוך טווח, דבר המוביל למשברים מתמשכים ולחוסר מוכנות.
- גורמים חיצוניים כמו מעצמות עולמיות וטכנולוגיות חדשניות משפיעים באופן דרמטי על המציאות הישראלית והאנושית, לעיתים באופן לא צפוי או מורכב.
התוכנית מיועדת למאזינים המבקשים להבין לעומק את הדינמיקות הפוליטיות, הביטחוניות, החברתיות והטכנולוגיות המורכבות בישראל ובעולם.
השאלות הבולטות בארכיון
האם ירידת הילודה היא בעיה, או דווקא פתרון לפיצוץ האוכלוסין ולמשבר האקלים?
האם הוא הסיבה או הדבר הכי חשוב כרגע, בזמן שבו אנחנו נמצאים בהפסקת אש, שחיילים יכולים להיפגע?
האם אנחנו על סף איום קיומי על מדינת ישראל, וכמה אנטישמיות באמת יש בסיפור הזה לעומת ביקורת לגיטימית על מדיניות?
הרגע שבו החוקרת מגלה שהוצע לה אישית כרטיס לטיסת חלל של בזוס במחיר מוזל לכ-600 אלף דולר, והיא הפנתה את ההצעה לסוכנות החלל במקום לקחת אותה לעצמה
מה האנושות עושה שוב ושוב - מפתחת פתרונות טכנולוגיים שנראים הגיוניים בהתחלה, אך בסופו של דבר מובילים להתרסקות חברתית ומקשים עלינו לתקשר עם בני אדם?
מה האינטרס של טראמפ להוציא את זה החוצה, את כל הכביסה המלוכלכת הזאת?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
מדריכים שבהם התוכנית מופיעה
פרקים עם ניתוח מלא
שיחה דמוגרפית על ירידת הילודה בעולם בעקבות הסמארטפון, ועל הילודה הגבוהה והחריגה של ישראל.
פרק של 'השבוע', פודקאסט של הארץ בהנחיית ליאור קודנר, המארח את פרופ' לריסה רמניק ופרופ' איציק ססון. השיחה עוסקת בירידה בילודה ברחבי העולם ובקשר שלה לסמארטפון, ובשאלה מדוע דווקא בישראל הילודה נשארת גבוהה. הפרק מיועד למתעניינים בדמוגרפיה ובחברה, ושווה האזנה בזכות הניתוח של מגמות עולם והשוואה לישראל.
- מחקר חדש קושר את ירידת הפריון לכניסת הסמארטפון: באזורים עם כיסוי סלולרי נרחב יותר נראתה ירידה גדולה יותר בפריון בקרב צעירים.
- הדוברים מסבירים שהירידה מתרכזת בקרב אנשים ללא זוגיות יציבה, בעוד אצל זוגות יציבים מספר הילדים כמעט אינו משתנה.
- ישראל מתוארת כ'חברה ממוקדת ילד' עם תרבות פרונטליסטית חזקה, שבה שלושה ילדים הם נורמה גם אצל חילונים.
- עולי ברית המועצות, שהגיעו מתרבות הממוקדת באיכות ולא בכמות הילדים, התיישרו עם הזמן לנורמה הישראלית והגדילו את מספר ילדיהם.
- הפריון בישראל נמצא במגמת ירידה מתונה מאז 2018, כשהמנבא הדמוגרפי המשמעותי ביותר הוא רמת הדתיות.
האם ירידת הילודה היא בעיה, או דווקא פתרון לפיצוץ האוכלוסין ולמשבר האקלים?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
ליאור קודנר מארח כתבי הארץ לשיחת עומק על מה שבאמת מזיז את סדר היום - לבנון, איראן, והפער בין הנרטיב הרשמי למה שקורה בשטח.
- בפרק על הסלמה מול איראן עמוס הראל וסימה שיין מתארים מבוכה בצמרת הישראלית - היכולת האיראנית להפר הפסקת אש ולתקוף באור יום נופלת על דרג מדיני בלי תכנון אסטרטגי לטווח ארוך.
- הבמאי יוסף סידר מנתח דרך 'בופור' את הפער בין נרטיב הניצחון לטרגדיה בשטח, ושואל איך בכלל מספרים את הסיפור הישראלי אחרי מלחמה - בלי שיתבסס רק על נקמה.
- בפירוק הפסקת האש בלבנון מתבהר ניואנס שנעלם בכותרות: זה לא הסכם אלא הנחיה אמריקאית, וחיזבאללה כלל אינו צד בו.
"האם אפשר לדרוש מישראל לא להגיב אחרי שהאיראנים יורים טילים על שטחה?" - השאלה הזו, שעולה באחד הפרקים, מתמצתת בדיוק את מה שליאור קודנר מנסה לעשות פעמיים בשבוע: לעצור את זרם הכותרות ולשבת עם מי שמסקר אותן מקרוב.
כשעמוס הראל וסימה שיין מתיישבים לדבר על ההסלמה מול איראן, הם לא מסתפקים בעדכון. שניהם מתארים תחושת מבוכה בצמרת הישראלית מול היכולת האיראנית להפר הפסקת אש ולתקוף באור יום, ומצביעים על דרג מדיני שמתפקד בלי תכנון אסטרטגי לטווח ארוך, תחת לחצים אמריקאיים משתנים.
אחד הפרקים החזקים יוצא מהאקטואליה ונכנס לתרבות. הבמאי יוסף סידר מדבר על 'בופור' שלו כדי לחדד פער שכואב גם היום - בין נרטיב ההישג הצבאי לבין הטרגדיה האנושית בשטח. "איך מספרים את הסיפור הישראלי אחרי המלחמה?" הוא שואל, ומסרב לנרטיב שמתבסס רק על נקמה או מריקת מצפון.
גם כשהנושא נשמע מוכר, הפודקאסט מחזיר את הדיוק. בשיחה על הפסקת האש בלבנון מבהירים יניב קובוביץ' וטל שניידר ניואנס שהכותרות פספסו: זה לא הסכם מלא אלא הנחיה אמריקאית למניעת תקיפות בעומק, בעוד הלחימה בשטח נמשכת וחיזבאללה ממשיך לפעול עצמאית.
היתרון של פודקאסט מבית עיתון ותיק הוא הגישה לאנשים שכותבים את הסיפור, לא רק קוראים אותו. מי שמחפש אקטואליה ישראלית עם עומק, ולא עוד מחזור של אותן כותרות, ימצא כאן מסגרת קבועה ורצינית.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
"יש תיאוריה שהתקשורת סולחת לו כי הוא לא מקדם את החוקים של ביבי. אבל האיש נאשם בשוחד חמור"
פרקים אחרונים
"יש תיאוריה שהתקשורת סולחת לו כי הוא לא מקדם את החוקים של ביבי. אבל האיש נאשם בשוחד חמור"
19 ביולי 202621 דק׳"החרדים יבגדו בנתניהו רק אם יבינו שהוא גמור" | פרק 625
16 ביולי 20261 שע׳ 19 דק׳"נדרשות 10 שנים לתכנן תוכנית להפלת משטר באיראן. נתניהו הסתפק ב-3 חודשים" | פרק 624
14 ביולי 20261 שע׳ 26 דק׳בדקנו אילו שאלות הוציאו את הסטודנטים הישראלים "סתומים" ב-OECD
12 ביולי 202635 דק׳"כל צמרת המשטרה נאמנה לבן גביר ותישאר כזו גם אחרי הבחירות" | פרק 623
9 ביולי 20261 שע׳ 8 דק׳"שופטי העליון בחרדה אמיתית שיבואו לעצור אותם בלילה. אני חושב שהם לא טועים" | פרק 622
7 ביולי 20261 שע׳ 37 דק׳"הביולוגיה חושפת למה התינוק האנושי הוא היצור הכי חסר אונים בטבע"
5 ביולי 202630 דק׳אביעד גליקמן: "חושש מאוד שיהיה פה רצח של היועצת המשפטית או של עיתונאי" | פרק 621
2 ביולי 20261 שע׳ 40 דק׳"אם ארדן או אדלשטיין ירוצו במפלגה חדשה הם יכולים להביא לגוש השינוי את השלטון" | פרק 620
30 ביוני 20261 שע׳ 12 דק׳"ישראלים לא מפסיקים לעשות ילדים. איכות החיים תצנח והתושבים האיכותיים יעזבו"
28 ביוני 202633 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
השימוש המוגבר בטלפונים חכמים ובילוי זמן רב מול מסכים משנים את הדינמיקה החברתית ופוגעים ביכולת ליצור זוגיות יציבה. בעוד שבעולם רואים ירידה בילודה, ישראל ממשיכה להציג נתונים גבוהים, אך המומחים מזהירים מפני השלכות כלכליות וחברתיות של עתיד צפוף יותר. הדיון עוסק גם במתח שבין רצון למימוש עצמי לבין הקמת משפחה בעולם פוסט-מודרני.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הירידה בילודה בולטת במיוחד בקרב צעירים בגילאי 16-25, שזנחו מפגשים חברתיים פיזיים לטובת שהות ממושכת מול מסכים.
- ההחלטה להביא ילדים הפכה לבחירה סגנונית (lifestyle choice) ולא למסלול חיים מחייב כמקובל בעבר.
- הסינים ממשיכים להוליד מעט ילדים גם לאחר ביטול מדיניות הילד האחד, מה שמעיד על שינוי עמוק בתפיסת החיים.
- קיים פער בין הרצון האידיאלי של אנשים למספר ילדים גדול יותר לבין היכולת המעשית לממש זאת בתוך מירוץ הקריירה והמשאבים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
השימוש המוגבר בטלפונים חכמים ובילוי זמן רב מול מסכים משנים את הדינמיקה החברתית ופוגעים ביכולת ליצור זוגיות יציבה. בעוד שבעולם רואים ירידה בילודה, ישראל ממשיכה להציג נתונים גבוהים, אך המומחים מזהירים מפני השלכות כלכליות וחברתיות של עתיד צפוף יותר. הדיון עוסק גם במתח שבין רצון למימוש עצמי לבין הקמת משפחה בעולם פוסט-מודרני.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הירידה בילודה בולטת במיוחד בקרב צעירים בגילאי 16-25, שזנחו מפגשים חברתיים פיזיים לטובת שהות ממושכת מול מסכים. · ההחלטה להביא ילדים הפכה לבחירה סגנונית (lifestyle choice) ולא למסלול חיים מחייב כמקובל בעבר. · הסינים ממשיכים להוליד מעט ילדים גם לאחר ביטול מדיניות הילד האחד, מה שמעיד על שינוי עמוק בתפיסת החיים. · קיים פער בין הרצון האידיאלי של אנשים למספר ילדים גדול יותר לבין היכולת המעשית לממש זאת בתוך מירוץ הקריירה והמשאבים.
נעם תיבון: "כשאומרים בישראל 'הרגנו עשרות מחבלים' תדעו שמשקרים בגלל שהמורל נמוך" | פרק 619
25 ביוני 20261 שע׳ 12 דק׳"אם טראמפ יזהה בקרוב מחליף לנתניהו הוא יתחיל להעביר לו את השלטון" | פרק 618
23 ביוני 20261 שע׳ 7 דק׳"המודל החדש של אנתרופיק מאפשר להאקר פשוט לפרוץ לחברות ענק בקלות"
21 ביוני 202626 דק׳"בחקירה ראינו שנתניהו הוא מגדולי הדור של השקרנים. חסר כל בושה" | פרק 617
18 ביוני 20261 שע׳ 11 דק׳"באיראן ראו אתמול את נתניהו וחייכו. ישראל פספסה את כל ההזדמנויות שהיו לה" | פרק 616
16 ביוני 20261 שע׳ 13 דק׳
פודקאסטים דומים
אמריקה בייבי
אמריקה בייבי -הפודקאסט של קובי ברדה
הפודקאסט של נדב פרי
All•in & Nadav Perry
עושים חשבון Osim Heshbon
רשת עושים היסטוריה
קטעים משידור
גלצ
השעה הבינלאומית עם ערן סיקורל
כאן
אחד ביום
N12