"איראן בעמדת כוח. יש סיכוי סביר שיהיה הסכם בלי הבנות על גרעין ונישאר במצב מפחיד" | פרק 614

שיחת הצעקות של טראמפ עם נתניהו חושפת עד כמה ישראל ויתרה על הפעלת הכוח של צה"ל — ולמה ה"הפסקת אש" בלבנון בכלל לא הפסקת אש.

הפרק פותח בדיווח של ברק רביד על שיחת טלפון סוערת בין דונלד טראמפ לבנימין נתניהו, שבה טראמפ כינה אותו "משוגע" והזכיר לו שבזכותו הוא לא יושב בכלא — אמירות שטראמפ עצמו אישר כעבור 24 שעות. הכתב הצבאי יניב קובוביץ' והפרשנית המדינית טל שניידר מנתחים את ה"הפסקת אש" בלבנון שאיננה כזו: צה"ל ממשיך לספוג נפגעים מרחפני נפץ, חיזבאללה אינו צד בהסכם, ואין לא תוכנית כניסה ולא תוכנית יציאה. הדיון נוגע בלב העניין — ישראל ויתרה למעשה על העצמאות בהפעלת הכוח הצבאי, כשטראמפ עוצר תקיפות ומחזיר מטוסים מהאוויר. הפרק מיועד למי שרוצה הבנה ביקורתית ועומק של יחסי ישראל-ארה"ב והזירה הצפונית, מעבר לכותרות.

תובנות מרכזיות

• טראמפ אישר בעצמו מול המצלמות את תוכן שיחת הצעקות עם נתניהו — כולל "משוגע" ו"מנעתי ממך להיכנס לכלא" — מה שמעיד שמישהו בממשל רצה מאוד שהדברים האלה יצאו החוצה.
• ה"הפסקת אש" בלבנון היא פיקציה: כל צד נותן פרשנות משלו, חיזבאללה אינו צד במשא ומתן ויקבל הפסקת אש רק מול איראן, ובשטח עדיין נשלחים עשרות רחפני נפץ ולוחמים נפצעים מדי יום.
• לפי הניתוח בפרק, ישראל ויתרה הלכה למעשה על הפעלת הכוח של צה"ל — נשיא ארה"ב הוא שמחליט; טראמפ עצר את התקיפה בלבנון, החזיר מטוסים חמושים מהאוויר ועצר את ישראל גם בעזה.
• נתניהו תזמן הודעה לוחמנית וסרטון מאופר על כיבוש הבופור ליום שבו היה בבית המשפט — מהלך מתוזמן מראש שנועד לשדר לבייס הישראלי "זה קורה", אך הוביל ישירות לשיחות הצעקות מטראמפ.
• אין הישגים בשטח, ולכן מחפשים סמלים: לפי קובוביץ', הפיכת הבופור לסמל היא בריחה מהיעדר תכלית — "אין סמל ששווה דם חיילים", כשגם אין תוכנית כניסה וגם אין תוכנית יציאה מלבנון.