הביולוגיה של הרגשותפודקאסט של אול אין
35 פרקים
על התוכנית
ד"ר ליאת יקיר היא ביולוגית, דוקטור לגנטיקה מולקולרית ומרצה מוערכת בפודקאסט חדש שינסה לפרק את מערכת ההפעלה האנושית. הרגשות שלנו הם הכוח שמניע אותנו, אבל מה באמת עומד מאחוריהם? בפודקאסט הזה נצלול אל עומק מערכת ההפעלה הרגשית של בני האדם, ונחקור את מנגנוני המוח, ההורמונים והגנים שמעצבים את מי שאנחנו – ואת מי שאנחנו אוהבים. בכל פרק, ליאת משלבת מדע, פסיכולוגיה ואומנות, כדי לפצח את הסודות שמאחורי הרגשות הכי עוצמתיים שלנו.
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה הביולוגיה של הרגשות?
הביולוגיה של הרגשות הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית פסיכולוגיה מאת אול אין. פודקאסט מרתק החושף את הביולוגיה, האבולוציה והנוירו-מדע שמאחורי ההתנהגות האנושית, הרגשות והמערכות יחסים, ומציע הבנה עמוקה וכלים מעשיים לחיים. בארכיון 35 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-69 דקות.
| קטגוריה | פסיכולוגיה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 35 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-69 דקות |
| הפרק האחרון | 14 באוקטובר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 13 |
עודכן:
למה השפה הטיפולית לא מדברת אל גברים
ד"ר ליאת יקיר לוקחת רגשות שנדמים מובנים מאליהם - אהבה, מתח, מיניות - ומראה את המנגנון האבולוציוני והנוירו-ביולוגי שמתחתם. אחד הפרקים שואל ישירות מדוע השפה הטיפולית המסורתית נחשבת "מוטה נקבית".
השיחות מחברות מחקר לחיי הזוגיות וההורות: איך מגשרים על פער בצרכים מיניים, ולמה תרבות מעצבת תפיסות אבל לא מבטלת את הביולוגיה.
יוצאים מכאן עם הבנה מבוססת ידע של עצמך ושל הקרובים אליך, לא עם עוד קלישאות על רגשות.
פודקאסט מרתק החושף את הביולוגיה, האבולוציה והנוירו-מדע שמאחורי ההתנהגות האנושית, הרגשות והמערכות יחסים, ומציע הבנה עמוקה וכלים מעשיים לחיים.
המנחה
דוקטור ליאת יקיר היא המנחה המרכזית, אשת מדע ומומחית לביולוגיה והתנהגות אנושית, המסבירה תופעות מורכבות דרך עדשה אבולוציונית ונוירו-ביולוגית. היא מציגה נקודת מבט מבוססת מחקר, המשלבת בין מדעים מדויקים לפסיכולוגיה וחברה.
הסגנון
התוכנית מוגשת בסגנון דיון מעמיק ומושכל, המאופיין בקצב רגוע וטון חינוכי. דוקטור יקיר מנתחת נושאים שונים באמצעות הסברים ביולוגיים ומדעיים, ולעיתים מארחת מומחים נוספים לשיחות העשרה, כשהיא מרחיבה את השיח מעבר לתפיסות מקובלות.
תובנות הזהב מהארכיון
- התנהגויות אנושיות מורכבות, כולל אהבה, מלחמה ונטייה מינית, מושרשות במנגנונים ביולוגיים ואבולוציוניים קדומים, והבנתם חיונית להתפתחותנו.
- החברה והתרבות מעצבות תפיסות רבות, אך הן אינן מבטלות את ההשפעה העמוקה של הביולוגיה על הרגשות, המיניות והאינטראקציות הבין-אישיות שלנו.
- קיימת דינמיקה מתמדת בין הגוף לנפש, והשפעה הדדית בין תהליכים הורמונליים ומוחיים למצבים רגשיים, שניתן ללמוד לזהות ולנהל.
- היכולת לפתח חוסן ושמחה גם במציאות מורכבת תלויה בהבנה ואימון של המוח לחבר מחדש לתשוקה ולחיות, מעבר למנגנוני הישרדות בלבד.
- רבות מהתופעות הנצפות בהיסטוריה האנושית חוזרות על עצמן בשל כוחות ביולוגיים בסיסיים שאינם משתנים בקצב התקדמות הטכנולוגיה.
התוכנית מתאימה לכל מי שסקרן להבין את המנגנונים הביולוגיים והפסיכולוגיים העמוקים שמעצבים את קיומנו, ומחפש תובנות מדעיות ופרקטיות לחיים אישיים וזוגיים.
השאלות הבולטות בארכיון
איך גירוי בילטרלי מרגיע את האמיגדלה ומאפשר למוח לעבד אירוע שנשאר תקוע?
איך מזהים בזמן אמת את הדגלים האדומים במערכות יחסים עם אנשים בעלי תכונות פסיכופתיות ונרקסיסטיות, וכיצד ניתן להתגונן מהם בצורה יעילה?
איך שומרים על הזוגיות והאינטימיות כאשר מערכת העצבים של בן הזוג נמצאת במצב הישרדותי מתמיד?
כיצד האבולוציה משמרת נטייה הומוסקסואלית לאורך הדורות אם אינה מובילה לרבייה ישירה?
כיצד ניתן לזהות דיכאון סמוי אצל גברים כאשר התסמינים שלו מתחפשים לעבודת יתר, להישגיות ולתפקוד גבוה?
איך ניתן להשתחרר ממלכודת החוסן ההישרדותית ולהחזיר את תחושת החיות והמשמעות אל מול מציאות מורכבת?
כיצד ניתן להשתמש באיתותים פיזיולוגיים של הגוף כדי לשלוט במערכת העצבים ולהפחית סטרס בזמן אמת?
13 פרקים = 13 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
- פרק 34 | כשהסטרס מתחיל לכאוב: הקשר בין כאב, חרדה ושינה
- פרק 31 | למה האנשים הכי כריזמטיים הם לפעמים הכי מסוכנים? | עם אפרת הראל היימן
- פרק 29 | האם אהבה יכולה לרפא טראומה? | עם נטע ברזילי
- פרק 28 | האם נטייה מינית היא בחירה
- פרק 27 | הדיכאון הנסתר של הגברים - למה דיכאון נראה אחרת אצל גברים ?
- פרק 25 | מלחמה על החיות: איך לנצח את "מלכודת החוסן" ולהחזיר את הג'וי לחיים
- פרק 24 | הביולוגיה של הסטרס ואיך מחזירים שליטה לגוף דרך ביו-פידבק?
- פרק 36 | מי מטפל במטפלים? התמודדות עם שחיקת אמפתיה וטראומה
קורין קיציס וד״ר ליאת יקיר - להבין את מערכת ההפעלה שלנו
פרקים אחרונים
קורין קיציס וד״ר ליאת יקיר - להבין את מערכת ההפעלה שלנו
14 באוקטובר 202656 דק׳פרק 32 | אפשר לרפא את הלב, אבל אי אפשר לעשות את זה לבד
29 ביולי 20261 שע׳ 46 דק׳פרק 34 | כשהסטרס מתחיל לכאוב: הקשר בין כאב, חרדה ושינה
24 באוגוסט 202655 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
אחרי קורונה, שבעה באוקטובר ומלחמת איראן עולות בקליניקה תלונות סומטיות: כאבים, הפרעות שינה, דפיקות לב וביקורים דחופים במיון, בלי נזק לרקמות שאפשר להוכיח בבדיקה. כאב הוא חוויה רגשית ותחושתית שהמוח מעבד לפי זיכרון, אמונות ותרבות, ואותם נוירוטרנסמיטורים שמעורבים במצב רוח מעורבים גם בכאב כרוני. סטרס מוריד את סף הכאב, הכאב מקלקל שינה, וחוסר שינה מגביר כאב וחרדה; חלון של כשלושה חודשים עלול להפוך כאב חד למחלה כרונית. לכן שוללים דגלים אדומים בשאלות, מטפלים בכאב ובשינה במקביל לבירור, ומחזירים תנועה, משמעות וקשר אנושי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אין דין כאב מאותו גירוי אצל שני אנשים; ההגדרה שגובשה בשנות העשרים של המאה היא חוויה רגשית ותחושתית.
- נוסיצפטורים בפריפריה מעבירים נזק רקמה דרך עמוד השדרה למוח, וההיפותלמוס והקורטקס הפרונטלי מעבדים מה מרגישים ומה עושים עם זה.
- בכאב כרוני משתמשים במשפחת SSRI כמו ציפרלקס ובתרופות אנטיאפילפטיות ממשפחת הגבפנטינואידים כדי לאזן נוירוטרנסמיטורים משובשים.
- הצלחת טיפול בכאב נמדדת בפחות כאב, בשיפור מצב רוח, בתפקוד יומי ובשינה, ולא רק בסרגל עוצמה.
- דגלים אדומים בכאב גב כוללים הארה משינה עמוקה, אובדן שליטה על סוגרים וחסר נוירולוגי כמו רגל צונחת; בכאב ראש: הארה בלילה, בחילות והקאות, חום, ירידה במשקל והזעות לילה.
פרק 33 | פרופ' גיל זלצמן: מה גורם לדיכאון ואיך אפשר למנוע אובדנות?
10 באוגוסט 202650 דק׳פרק 35 | יש רייטינג לאהבה: שרון אדם על אחדות בעולם שמעדיף לריב
7 בספטמבר 20261 שע׳ 9 דק׳פרק 21 | האם המוח הנשי מתוכנת לדאגה - ואיך משחררים אותו מזה?
8 במרץ 20261 שע׳ 21 דק׳פרק 20 | מוח, רגש והורמונים בגיל המעבר
23 בפברואר 20261 שע׳ 1 דק׳פרק 19 | המוח הוא איבר המין הכי גדול בגוף
12 בפברואר 20261 שע׳ 13 דק׳פרק 31 | למה האנשים הכי כריזמטיים הם לפעמים הכי מסוכנים? | עם אפרת הראל היימן
15 ביולי 20261 שע׳ 18 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
נרקסיזם ופסיכופתיה הן הפרעות אישיות שמאפיינות אנשים עם חוסר אמפתיה, מניפולציות ותחושת עליונות. מערכות יחסים עם אנשים אלו מתחילות לעיתים בהפצצת אהבה שמובילה לתלות רגשית, ואז לתהליכי התעללות רגשית, גזלייטינג ושליטה. הפסיכופתים מתאפיינים בתכנון מוקפד, היעדר מצפון ויכולת לזייף אמפתיה, והם יכולים להימצא גם בעמדות הנהגה בחברה ובארגונים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הנרקסיסט הממאיר משלב תכונות נרקסיסטיות עם פגיעות פסיכופתיות, וגורם נזק רגשי עמוק בסביבתו הקרובה.
- גזלייטינג הוא מנגנון מרכזי במערכות יחסים מסוכנות, בו המתעלל מטשטש את המציאות של הקורבן ומשחק עם תודעתו.
- פסיכופתים משתמשים ב'ריגול נפשי' כדי ללמוד את חולשות הקורבן וליצור תלות רגשית באמצעות הפצצת אהבה ואוקסיטוצין.
- התלות שנוצרת במערכות יחסים רעילות דומה להתמכרות, עם מעגל של פרידה וחזרה שמקשה על יציאה מהקשר.
- תכונות פסיכופתיות נפוצות גם בקרב מנהלים ואנשים בעמדות כוח, מה שמקשה על זיהוי והגנה מפני התעללות.
פרק 30 | איך ייראה הטיפול בפוסט טראומה בעתיד? | עם ד"ר אורן טנא
30 ביוני 202654 דק׳פרק 29 | האם אהבה יכולה לרפא טראומה? | עם נטע ברזילי
23 ביוני 20261 שע׳ 17 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
נטע ברזילי משתפת בחוויותיה מזוגיות עם בן זוג לשעבר שחזר משירות מילואים בעזה ובלבנון עם פוסט-טראומה, ומתארת כיצד תרגמה את חוויות מערכת העצבים לאלבומה החדש. ד"ר ליאת יקיר מסבירה את השפעות הסטרס על האמיגדלה, השינה והפרשת האוקסיטוצין, לצד המחיר הנפשי של טראומה משנית ושחיקת מטפלים. השתיים דנות בחשיבות התמיכה בסביבה הקרובה, בתפקידם של כלבים טיפוליים ובצורך במציאת מענה רגשי וקהילתי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הורמון האוקסיטוצין מופרש במצבי סטרס רגילים כדי לעודד חיפוש נחמה, אך בפוסט-טראומה מנגנון זה משתבש והרמה שלו יורדת.
- מטפלים ובני זוג של פוסט-טראומטיים חווים טראומה משנית ושחיקה רגשית עקב הפעלה מתמדת של נוירוני מראה והזדהות אמפתית.
- פגיעה באיכות השינה מונעת מהמוח לעבד חוויות רגשיות בלילה ומותירה את מערכת העצבים במצב של עוררות יתר מתמדת.
- כלבים טיפוליים מסייעים לוויסות רגשי מכיוון שהם מעניקים אהבה ללא תנאי וללא ציפיות או צרכים מבן הזוג.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾איך מסבירה ד"ר ליאת יקיר את ההתנגשות בין מערכת ההישרדות למערכת ההתקשרות אצל אדם בטראומה?
לדבריה, כשמערכת ההישרדות מופעלת, מערכת ההתקשרות נחבאת, והטראומה משאירה את האדם במצב של fight, flight, freeze. לכן ניסיון של בת הזוג להתקרב ולהציל עלול להיחוות אצלו כטריגר, בדומה לדימוי של חיה פצועה שתוקפת, בורחת או מתנתקת כשמתקרבים אליה.
▾מה הקשר בין השיר סרנדה של נטע ברזילי לטראומה משנית?
ליאת יקיר מתארת את סרנדה כשיר על טראומה משנית, ומצביעה על השורה על הניסיון לתת הכול ואז «לבכות במקלחת» כמחיר האישי שמשלם המטפל. נטע מספרת שבמסגרת ההזדהות עם גיא מילאה בעצמה את השאלונים ואף לקחה איתו פטריות מרפא ומלטונין, למרות שלא הייתה לה בעיית שינה.
▾אילו שלושה אזורי מוח מעורבים בעיבוד חוויה שלילית, ומה משתבש בהם בפוסט-טראומה?
ליאת יקיר מונה את האמיגדלה שמזהה איומים, את ההיפוקמפוס שאחראי על הזיכרון ומעביר את החוויה לעבר, ואת האונה המצחית-קדמית שאומרת שיש משאבים להתמודד. בטראומה ההיפוקמפוס לא מצליח להעביר את האירוע לעבר, והיא מדגימה זאת דרך השורה מהשיר אוקסיטוצין «יצאת ואתה עדיין בפנים».
▾למה פוסט-טראומה פוגעת בשינה, ומה ניסו נטע וגיא לעשות כדי להתמודד עם ההתעוררויות בלילה?
לפי ליאת יקיר, העיבוד הרגשי נעשה בלילה בשנת רם, אבל עוררות היתר של האמיגדלה מונעת שינה ולכן המוח לא מעבד את החוויה. נטע מספרת על התעוררויות כל לילה בשלוש, ועל היגיינת שינה שכללה כיבוי טלפונים שעתיים לפני השינה, הפסקת שתייה, לא לאכול אחרי שבע והימנעות מוחלטת מסוכר.
▾מה אומר גיא על אבחנה שגויה באמצעות משל הגמבה והלימון?
נטע מצטטת את גיא שאומר שמנסים להכניס גמבה לצורה של לימון, לוחצים את התבנית חזק, ובסוף היא גדלה להיות גמבה בצורת לימון. לדבריה, שיוך של אדם לקבוצות עם תסמינים שאינם דומים לשלו שומט את הקרקע, בעוד שהכרה ראשונית שקיבל גיא ממשרד הביטחון אחרי הדוח של הפסיכיאטר הכניסה אוויר.
פרק 28 | האם נטייה מינית היא בחירה
11 ביוני 202653 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
דוקטור ליאת יקיר ועומר שריר מנתחים את הבסיס הביולוגי של נטייה מינית ומציגים מחקרים מעולם החי המראים התנהגויות חד-מיניות במאות מינים של בעלי חיים. הפרק בוחן את השפעת הסביבה ההורמונלית ברחם, כגון חשיפה לטסטוסטרון ונוגדנים אמהיים במסגרת אפקט האח הגדול, על התפתחות המוח והמשיכה המינית. בנוסף נדונות תיאוריות אבולוציוניות לגבי תרומת הנטייה המינית ללכידות הקבוצתית, לצד הרעיון שהגמישות המינית והצורך במגע נשענים על מנגנון הורמון האוקסיטוצין.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- כ-1,500 מינים של בעלי חיים מציגים נטיות מיניות חד-מיניות או דו-מיניות, דבר המעיד על כך שמדובר בתופעה טבעית בעלת שורשים ביולוגיים.
- התנהגות הומוסקסואלית בטבע עשויה להעניק יתרון אבולוציוני לקבוצה על ידי הפחתת האגרסיביות והתחרות בין זכרים וחיזוק הקשרים החברתיים.
- בעוד שאיברי המין נקבעים בשבוע השמיני להריון על ידי הגן SRI והורמון הטסטוסטרון, הנטייה המינית במוח מתחילה להתעצב רק בסביבות השבוע ה-13.
- מחקרי תאומים זהים מראים כי גנטיקה מסבירה עד 25% בלבד מההתנהגות החד-מינית, בעוד שיתרת ההשפעה מיוחסת לגורמים אפיגנטיים וסביבתיים ברחם.
- הורמון האוקסיטוצין מעורר מגע וקרבה ללא תלות במין הביולוגי, בעוד שאזורי המוח המצחיים מציבים גבולות נורמטיביים בהתאם למוסכמות החברתיות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾בכמה מינים של בעלי חיים נצפתה משיכה לבני אותו מין, לפי ד"ר ליאת יקיר?
ד"ר ליאת יקיר מציינת כ-1,500 מינים שנבדקו, בעיקר יונקים ועופות, שבהם אחוז עד עשרה אחוז מהאוכלוסייה מראים משיכה לבני אותו מין. בין הדוגמאות שהיא מביאה: אריות, בונובו, פינגווינים, ברבורים שחורים באוסטרליה שבהם 6% מהזוגות הם זוגות זכרים, וכבשים שבהם 8% מהזכרים נמשכים לזכרים.
▾מה עשה זוג פינגווינים זכרים בגן חיות בהולנד ב-2019?
לפי הסיפור שמובא בשיחה, זוג פינגווינים זכרים בגן חיות בהולנד השתוקק כל כך לגדל צאצא, שהוא חטף גוזל מזוג הטרוסקסואלי וגידל אותו בעצמו. הדוגמה מגיעה לצד ההסבר שאצל ברווזים, אווזים ופינגווינים נוצרים זוגות זכרים שחיים יחד, לעונה או לכל החיים.
▾מהו אפקט האח הגדול ומה המשמעות של העלייה ב-33%?
לפי אפקט האח הגדול, הסיכוי של גבר להיות הומוסקסואל עולה ב-33% על כל אח בן בוגר ממנו במשפחה, תצפית שחוזרת במספר מחקרים ובתרבויות שונות. ליאת יקיר מדגישה שמדובר בעלייה יחסית על שיעור בסיס של אחוז עד שניים, כלומר זה לא 30% סיכוי להיות הומוסקסואל.
▾מה טוענת היפותזת הנקבה הפורייה, ומה מצא המחקר מאיטליה?
ההיפותזה גורסת שנקבה שיש לה אחים הומוסקסואלים נהנית מיותר עזרה של המשפחה בגידול הצאצאים. מחקר מאיטליה שמוזכר בשיחה מצא שלבנות משפחה של גברים הומוסקסואלים יש פי 1.3 יותר ילדים מאשר לבנות משפחה של גברים הטרוסקסואלים, אך ליאת יקיר מסייגת שאלה «ניחושים מושכלים» ואיש לא הוכיח זאת.
▾למה לדברי ליאת יקיר מדענים נמנעו מלחקור את הביולוגיה של הנטייה המינית?
ליאת יקיר מסבירה שזה נושא נפיץ וטעון, ושמדענים לא אוהבים לצאת מהקונצנזוס ולספוג ביקורת מהחברה. היא מזכירה שב-DSM נטייה חד-מינית הוגדרה כסטייה פסיכולוגית עד אמצע שנות ה-80, וטוענת שלמדע יש בתחום הזה היסטוריה אפלה כי גם המדע הוא פוליטי.
פרק 27 | הדיכאון הנסתר של הגברים - למה דיכאון נראה אחרת אצל גברים ?
25 במאי 20261 שע׳ 0 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ד"ר ליאת יקיר ותמיר אשמן משוחחים על הדיכאון הסמוי אצל גברים, המתכסה לעיתים קרובות מאחורי תפקוד יתר, הישגיות בקריירה, רוגז והתמכרויות לחומרים ולעבודה. השניים מציגים את הנתונים הקשים של התאבדויות והתמכרויות בישראל ומסבירים כיצד נסיגה ברמת הטסטוסטרון בגיל המעבר הגברי עשויה להוביל לניתוק רגשי, למחלות פסיכוסומטיות ולמשברים זוגיים. תמיר אשמן מנתח את מושג מלכודת הגבריות ואת מיתוס זכר האלפא, ומציע מודל של גבריות אינטגרטיבית הלומדת לבקש עזרה, לזהות רגשות ולהסתייע במעגלי גברים לוויסות רגשי ולביסוס תקשורת אינטימית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- כ-80% מכלל ההתאבדויות וכ-90% מהמכורים לחומרים בישראל הם גברים, נתון המצביע על המחיר הקטלני של הדיכאון הסמוי ועל הקושי של גברים לפנות לטיפול.
- מושג זכר האלפא מבוסס על טעות מחקרית מתצפיות בזאבים בשבי, בעוד שמנהיגות טבעית בלהקות זאבים חופשיות אינה נשענת על כוחניות אלא על לכידות וחופש.
- השפה הטיפולית המסורתית נבנתה בדפוסים המתאימים יותר לנשים, בעוד שגברים זקוקים למרחב מעשי כמו מעגלי גברים שאינו שופט אותם ואינו מתפרש אצלם כחולשה.
- ירידת הריכוז של הורמון הטסטוסטרון בגיל המעבר הגברי עשויה לעורר משבר זהות קשה אצל גברים שביססו את כל ערכם העצמי על קריירה והישגים חיצוניים.
- היכולת של גבר להודות בחוסר אונים ולבקש עזרה מבת הזוג או מהסביבה מהווה ביטוי של גבורה וחוסן נפשי, בניגוד לתפיסה הישנה שראתה בתלות חולשה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾למה תמיר אשמן מכנה את הדיכאון של גברים "דיכאון שקוף"?
לדברי תמיר אשמן, הדיכאון הגברי הוא ההפך מהדימוי המוכר של הסתגרות וכיבוי: זה דיכאון של עודף תפקוד, יומנים עמוסים וקידוש הקריירה, תוך הזנחת הזוגיות, האבהות והנפש. הוא מזהיר שפסיכיאטר שלא הוכשר בטיפול רגיש מגדר עלול לא לזהות אותו בכלל.
▾אילו סימנים של דיכאון סמוי אצל גברים מונה תמיר אשמן?
אשמן מונה רוגז, התפרצויות זעם, הסתגרויות ממושכות וכמויות מוגזמות של וויד ואלכוהול במהלך היום ובסוף היום. לדבריו, הדבר שהכי מפחיד גבר בדיכאון סמוי הוא אינטימיות, כלומר שיח קרוב ומקרב עם בת הזוג.
▾אילו נתונים מביא תמיר אשמן כדי להראות שהדיכאון הגברי קטלני?
אשמן מציין שבכל שנה מתאבדים בישראל 500 בני אדם, ו-400 מהם גברים, וש-90% מהמכורים בארץ הם גברים. הוא מוסיף שדפוסי התוכנה הגברית מקצרים את חיי הגברים בכ-4.5 עד 6 שנים, ושהעשור הקריטי הוא בין גיל 45 ל-55-60.
▾איזה ספר השפיע על הדרך שבה תמיר אשמן מטפל בגברים?
כשהתחיל לטפל בגברים ב-1996 הגיע לידיו הספר «אני לא רוצה לדבר על זה» של טרנס ריל, שכולו מוקדש לדיכאון הסמוי של גברים. לדבריו הספר «עשה לי כל כך הרבה סדר» והשפיע על האופן שבו הוא פוגש גברים במעגל.
▾מה עונה תמיר אשמן לגבר שמתלונן שאשתו בזבזנית?
במעגלי הגברים הוא מבקש מהגבר להביא תדפיס חשבון בנק ולבדוק כמה הוא מוציא על עצמו, לעומת בת הזוג שהולכת לפילאטיס, ליוגה ולטיפול. לדבריו, מאחורי התלונה מסתתרת קנאה בכך שהיא מטפחת את עצמה, בזמן שהוא מחזיק לבד את החרדה הכלכלית ואת החזרי המשכנתה.
פרק 26 | נשים, גברים, אהבה ובגידות
11 במאי 20261 שע׳ 53 דק׳אורחים:ורד זילברברגפרק 25 | מלחמה על החיות: איך לנצח את "מלכודת החוסן" ולהחזיר את הג'וי לחיים
26 באפריל 20261 שע׳ 8 דק׳אורחים:נועה שטרן-ליפשיץלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ד"ר ליאת יקיר מארחת את ורד זילברברג לשיחה על מלכודת החוסן ועל הדרכים להחזרת החיוניות בזמני משבר. הפרק מבהיר כי במצבי לחץ ממושכים המוח מכבה מנגנונים של שמחה וסקרנות לטובת הישרדות, דבר המוביל לשחיקה ולכהות חושים. מנגד, תרגול כלים של ג'וי אינטליג'נס, כגון צילום רגעים מנטלי, שימוש בתודעת 'כן וגם' והכרת תודה עצמית, מזין את המערכת בהורמונים מעודדי רגיעה ומחזיר את תחושת השליטה בחיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המוח מתוכנת לזהות סכנות ולהעדיף הישרדות, ולכן הוא מכבה באופן אוטומטי מנגנונים יקרים מבחינה אנרגטית כמו סקרנות ושמחה.
- עומס משימות וחוב דיגיטלי מצטבר מייצרים תחושת מינוס מתמדת המרוקנת את הקיבולת האנושית עוד לפני התמודדות עם מצבי חירום.
- סייברינג או צילום מנטלי של רגע חיובי והשהייה בו מייצרים זיכרון רגשי המאפשר למוח לצאת ממצב ההמתנה ההישרדותי.
- החלפת התגובה האוטומטית של 'כן אבל' בגישת 'כן וגם' פותחת את המוח להרחבה, ליצירתיות ולתחושת מסוגלות מחודשת.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה זו מלכודת החוסן לפי ורד זילברברג?
ורד זילברברג מסבירה שחוסן הוא גלגל ההצלה שמונע מאיתנו לטבוע בנהר סוער, אבל יותר מדי חוסן בלבד גורם למוח להינעל על הישרדות. במצב הזה הוא מכבה יצירתיות, סקרנות ורגש, ואנחנו ממשיכים לתפקד אבל מרגישים «אטום כזה, חלול».
▾מה ההבדל בין ג'וי אינטליג'נס לבין חוסן?
לדברי ורד זילברברג, חוסן הוא גלגל ההצלה שמחזיק אותנו מעל המים, ואילו ג'וי אינטליג'נס הוא הסירה שלוקחת אותנו מעבר להישרדות בנהר של החיים. ד"ר ליאת יקיר מדגישה שזה לא אושר ולא חשיבה חיובית, אלא כלים פרקטיים לשינוי הכימיה של המוח.
▾איזה דימוי של טלפון משמש בשיחה כדי להסביר את מצב המוח בתקופת מלחמה?
המוח נמשל לטלפון שעבר ל-safe mode: הוא עדיין מתפקד, אבל מכבה את האפליקציות היקרות. ורד זילברברג מוסיפה שחלק מאיתנו כבר ירדו מתחת לקו הסוללה, ולכן השאלה היא לא רק מה מרוקן אותנו.
▾מה זה משבר הקיבולת האנושית ואיך הוא קשור ל-275 הפרעות ביום?
ורד זילברברג מתארת את המושג מתוך עבודות של דלויט ומייקרוסופט: פער בין מה שאדם יכול לעשות לבין מה שמצופה ממנו. היא מציינת 275 הפרעות ביום, כשתי הפרעות בדקה של טלפון, וואטסאפים ופגישות, וטוענת שהעבודה ההיברידית וה-AI רק מגבירים את העומס.
▾מה הוא חוב דיגיטלי שעליו מדברת ורד זילברברג?
חוב דיגיטלי הוא התחושה הקבועה שאנחנו במינוס: ערימת מיילים שלא נפתחו, וואטסאפים שלא נענו ומישהו שמחכה למשימה. ורד זילברברג מתארת את זה כמצב של דפיציט, שבו «מישהו ייעלב ממני תכף, כי לא עניתי לו».
פרק 24 | הביולוגיה של הסטרס ואיך מחזירים שליטה לגוף דרך ביו-פידבק?
9 באפריל 202648 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ביופידבק משמש כמראה פיזיולוגית המציגה בזמן אמת מדדים כמו שונות קצב הלב (HRV) וטונוס השרירים. נועה שטרן-ליפשיץ מציגה כיצד זיהוי הסטרס מאפשר להתאים תרגילים קצרים יומיים להפחתת עוררות סימפתטית ולהפעלת עצב הווגוס. תרגול פיזיולוגי מבוסס נשימות מווסתות, עיסוי אוזניים וטכניקות קרקע מעביר איתות רגיעה מהגוף למוח ומסייע בהפחתת כאבים כרוניים ושיפור השינה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שונות גבוהה בקצב הלב (HRV) מעידה על גמישות פיזיולוגית, חוסן רגשי ויכולת התאוששות טובה יותר ממחלות.
- עבודה פיזית ישירה על הגוף מייצרת מנגנוני רגיעה אוטומטיים ויעילה יותר ממאמץ תודעתי ממושך.
- גירוי עצב הווגוס באמצעות נשיפה מוארכת, גרגור מים או עיסוי באוזן מפעיל את מערכת הרגיעה הפרסימפטטית.
- מתח שרירי מתמשך מחמיר כאבים כרוניים ויכול להביא לפציעות פיזיות ממאמץ קל.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾איך הגיעה נועה שטרן-ליפשיץ לעבודה עם ביו-פידבק?
היא התחילה כמדריכת פילאטיס, ובעקבות פציעה למדה רפואה סינית ויפנית והתמחתה בטיפול בכאב. כשבן זוגה סבל מכאב עצבי חזק בתקופת הקורונה, אחרי שהוציאו עשרות אלפי שקלים על טיפולים, מטופל סיפר לה על פסיכולוג שמציג לו את מערכת העצבים על מסך. בעלה חזר עם חיישן קטן לתרגול ביתי, וכשהסטרס ירד הכאב נעלם.
▾למה לב שפועם כמו מטרונום הוא דווקא לא סימן לבריאות?
שונות קצב הלב, HRV, מודדת את המרווחים בין פעימה לפעימה, ונועה משווה זאת למדידת המרחקים בין 65 ילדים שעומדים בשורה. שונות גבוהה מעידה על גמישות ועל פעילות של המערכת הפרסימפתטית, וכן על חוסן נפשי, על יכולת להחלים ממחלות ועל אורך חיים. נשימה, ובמיוחד נשיפה ארוכה עם שפתיים קפוצות, היא אחת הדרכים הטובות לשפר אותה.
▾איך נראה תרגול ביו-פידבק עם חיישן על האצבע?
החיישן נראה כמו מד סטורציה ומתחבר לאפליקציה שמציגה את המערכת הסימפתטית ואת ה-HRV. קוצב מנחה את השאיפה והנשיפה לפי המדדים האישיים, וסרגל נע בין אדום לירוק. אצל נועה הקצב המתאים היה 9 נשימות לדקה, ואצל ד"ר ליאת יקיר 7.2, וכשנועה עצרה את הנשימה הסרגל זז לכיוון האדום.
▾למה נועה שטרן-ליפשיץ אומרת שצריך להתאים את מדדי הסטרס לישראלים?
כל חודש היא מתחילה ללוות קבוצה של 14 משתתפים, והיא רואה שנתוני נקודת הפתיחה הולכים ויורדים לאור המלחמה. לדבריה, אם בסטנדרט העולמי מדד סימפתטי של 60 ומעלה נחשב טוב, בישראל היא כבר רואה בטווח של 30 עד 60 תוצאה טובה, כי יש כאן «סטיית תקן של אנשים שעברו הרבה».
▾מה קרה למשתתפת שהרגישה רגועה אבל המכשיר הראה שהיא בלחץ גבוה?
היא אמרה לנועה שהיא מרגישה «ממש סבבה» ושנראה לה שהמכשיר משקר. לאורך התוכנית התברר שהיא הייתה במצב freeze ובכלל לא הרגישה רגשות, ובמהלך הסדנה והטיפול התחילה להרגיש אותם שוב. היא אמרה שזה שווה «פי מיליון» לחיות את החיים בעוצמה הזאת, גם כשזה כואב.
פרק 36 | מי מטפל במטפלים? התמודדות עם שחיקת אמפתיה וטראומה
23 בספטמבר 202652 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
שחיקת אמפתיה, או עייפות מחמלה, מתרחשת כאשר מטפלים מתרוקנים רגשית ופיזית עקב עומס הטיפול והטראומות שהם נחשפים אליהן. בישראל קיימת מחסור חמור במטפלים מקצועיים, שהחמיר בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר והטראומה הלאומית המתמשכת. יש צורך בהדרכות מקצועיות, תמיכה ארגונית, ופתרונות טכנולוגיים כדי לשמר את המטפלים ולשפר את איכות הטיפול. בנוסף, חשוב להרחיב את חלון הסבילות של המטפל באמצעות פעילות גופנית, מיינדפולנס וניהול נכון של הגבולות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- טראומה משנית ושחיקת אמפתיה הן תופעות מוכרות בקרב מטפלים, עם תסמינים פיזיים ורגשיים כמו נדודי שינה, התפרצויות כעס ותחושת התרוקנות.
- מחסור במטפלים מקצועיים בישראל הוא תופעה חמורה שהחמירה בעקבות אירועים לאומיים וטראומות מצטברות.
- הרחבת חלון הסבילות של המטפל באמצעות תרגול גופני ומיינדפולנס היא כלי מרכזי למניעת שחיקה.
- תמיכה ארגונית והדרכות מקצועיות הן קריטיות לשימור המטפלים ולשיפור היכולת שלהם להתמודד עם עומס הטיפול.
- טכנולוגיות חדשות, כמו נוירופידבק ו-VR, מאפשרות תמיכה נוספת במטפלים ובמטופלים, ומרחיבות את אפשרויות הטיפול.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהם הסימנים הביולוגיים וההתנהגותיים שמצביעים על שחיקת אמפתיה אצל מטפלים?
הסימנים כוללים הפרעות שינה, כאבי ראש, מתח בכתפיים, שינויים בהתנהגות כמו אכילה לא מבוקרת או צפייה מופרזת בטלוויזיה, רגשות של כעס ועצבים או אדישות וניתוק רגשי. לעיתים המטפל רוצה רק להיות לבד בסוף יום העבודה, מה שמצביע על התרוקנות רגשית.
▾כיצד טראומה מתמשכת ומצטברת משפיעה על המטפלים ועל יכולתם להעניק טיפול איכותי?
טראומה מתמשכת יוצרת 'טראומה על טראומה' שמצמצמת את חלון הסיבולת של המטפל, מעלה את רמת הסטרס ומקשה על שמירת הגבולות. המטפלים עצמם חווים סטרס גבוה, מה שמוביל לשחיקה מהירה יותר, וכתוצאה מכך פגיעה במסוגלות ובאיכות הטיפול שהם יכולים להעניק.
▾מהם האתגרים המרכזיים שמטפלים מקצועיים מתמודדים איתם בעקבות אירועים לאומיים כמו ה-7 באוקטובר?
האתגרים כוללים מחסור חמור במטפלים, עומס פגישות עם מטופלים במצוקה קשה, התמודדות עם טראומה משנית, קשיים אישיים כמו פינוי מבית, חשש כלכלי, והצורך לשלב טיפול מקצועי עם מציאות אישית מורכבת, כמו בן זוג במילואים.
▾כיצד ארגונים ועמותות יכולים לתמוך במטפלים כדי למנוע שחיקת אמפתיה ולשמר את כוח האדם בתחום הטיפול?
תמיכה כוללת מתן הדרכות מקצועיות שוטפות, יצירת קבוצות תמיכה של עמיתים, מתן כלים להתמודדות עם טראומה, הקפדה על שימור המטפלים באמצעות תמריצים ותקציבים, והכנסת תקציבים להדרכה ותקורה לצד הטיפול. כמו כן, חשוב להקשיב לצרכי המטפלים ולתת להם מקום לביטוי.
▾איזה תפקיד יכולה טכנולוגיה למלא בשיפור התמיכה במטפלים ובהפחתת העומס עליהם?
טכנולוגיה יכולה לסייע באיתור ומניעה, להפחית את העומס על המטפל באמצעות כלים לאבטחת מידע וסיכום פגישות, לאמן מטפלים בין הטיפולים, להציע טיפולים משלימים כמו נוירופידבק, ולספק זמינות גבוהה באמצעות טיפול מרחוק, חדרים אימרסיביים ו-VR, שמאפשרים גם שמירה על אנונימיות במצבים רגישים.
כתבות במגזין על התוכנית
שיווק והכנסות מהביולוגיה של הרגשות: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך הביולוגיה של הרגשות מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של הביולוגיה של הרגשות אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית פסיכולוגיה. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את הביולוגיה של הרגשות היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 35 הפרקים של הביולוגיה של הרגשות הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של הביולוגיה של הרגשות כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-35 הפרקים של הביולוגיה של הרגשות הופכים למגזין?
- 35 פרקים = 35 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של הביולוגיה של הרגשות, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
שיחות על אהבה - פודקאסט על אהבה וזוגיות במחשבת ישראל
עינב רבק
עכשיו אתה מדבר !Now you're talking Podcast
כאן
בשביל הנפש - על האדם, פסיכולוגיה ומה שביניהם | תל אביב 360
אוניברסיטת תל אביב
גלעד ויובל עושים קליניקה
גלעד הורוביץ ויובל דובי
זוג על מלא - גלי לוי צדק
גלי
מיקוד, השראה וחיבור אנושי עם מיקי ברקל
מיקי ברקל