אפרכסתפודקאסט של אמיר אורן

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

פרקים עם ניתוח מלא

• טל שניידר (״מלחמה משלהן״) על החזיתות - הקרבית והפנימית - של לוחמות ומפקדות בצה״ל, בשלוש שנות מלחמה
• משה רביב: גולדה מאיר, כשאושפזה בחשאי, הורתה לעוזריה לומר לה אם ייפגע כושרה השכלי
• חגית עופרן על שלום עכשיו - אז ועכשיו - ומעקב ההתנחלויות, המאחזים, הגבעות והחוות ושאר שיטות ההשתלטות על פלסטינים ושטחיהם
• גיא חזות: ״מוקד הכשלון הפיקודי והמודיעיני ב-7 באוקטובר - באוגדת עזה״
• חיים שילוח על ראשית סיירת מטכ״ל, חקירות באמ״ן ובשב״כ, המילוט מטהרן והאם אפשר לרמות את הפוליגרף
• עודד נהרי על טקסים ומסדרים, משטר ומשמעת, קצינים ונגדים, צה״ל וצבאות זרים, נשיאים ורמטכ״לים
• איתן פלג: בעדותו במשפט אבישי רביב נראה הרוצח יגאל עמיר פיקח ושרמנטי - חלום כל אם לבת דתיה
• סער צור: כשהרצי הלוי רצה שאפנה את הפיקוד על גיס ואפרוש ומצה״ל, הגבתי בהצעה שיממש בהתפטרותו את אחריותו כרמטכ״ל לכשלון הצבא

פרקים אחרונים

• אבי ברבר חוזר לאפרכסת: ״כשבאחת החקירות בשבי הסורי נסחפתי ודיברתי יותר מדי, התביישתי ולא סלחתי לעצמי״

  22 באוקטובר 2026·1 שע׳ 3 דק׳

• יעקב זיגדון על התותחנים בסולטן יעקב, בענבי זעם (״פרס טען שבגללם הפסיד לנתניהו״) ובמלחמת 7 באוקטובר

  10 באוקטובר 2026·1 שע׳ 13 דק׳

• אבי ברבר: ״כשחברינו מחיל האוויר הפציצו את המטכ״ל הסורי, שבמרתפו נכלאנו, חשדנו שרוצים להשתיק אותנו״

  7 באוקטובר 2026·1 שע׳ 7 דק׳
  אורחים:אבנר וילן

• אבנר וילן על נגבה ו״תלפיות״, 81 והמוסד, טכנולוגיה ומבצעים, AI, נתניהו ונזקיו

  1 באוקטובר 2026·1 שע׳ 5 דק׳
  אורחים:טל שניידר

• טל שניידר (״מלחמה משלהן״) על החזיתות - הקרבית והפנימית - של לוחמות ומפקדות בצה״ל, בשלוש שנות מלחמה

  28 בספטמבר 2026·56 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  טל שניידר, מחברת הספר ״מלחמה משלהן״, מתארת את לחימת הנשים בבלימת מתקפת שבעה באוקטובר ואת ההיסטוריה של לוחמות ושבויות מלחמת העצמאות. למרות השתלבותן של לוחמות ביחידות מובחרות וגדודים מעורבים, צה״ל ממשיך למנוע מנשים להשתלב בשריון המתמרן ובחטיבות החי״ר. במקביל, גורמים פוליטיים שמרניים שהתנגדו לשירות נשים בטענה של חשש מנפילתן בשבי, הצביעו בממשלה נגד עסקאות לשחרור חיילות ותצפיתניות חטופות. צה״ל נשען כיום על נשים המהוות מעל עשרים אחוזים מכלל הלוחמים, ואינו יכול לעמוד במשימותיו הביטחוניות בלעדיהן.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • לוחמות מהוות מעל עשרים אחוזים מהכוח הלוחם בצה״ל, והפיקוד הבכיר מודה כי לא ניתן להגן על גבולות המדינה בלעדיהן.
  • ההכשרה של טנקיסטיות בסיירים זהה לחלוטין להכשרת שריונרים בשיזפון מבחינת תרגולות, ציוד ומאמץ, אך צה״ל נמנע מלהגדירן כלוחמות חוד.
  • מפקדים מכהנים בסיירת מטכ״ל הגישו תצהיר חסוי לבג״ץ ובו הבהירו את הצורך המבצעי בשילוב לוחמות ביחידה.
  • נשים לחמו בשורות האצ״ל, ההגנה והלח״י במלחמת העצמאות ואף נפלו בשבי הסורי, אך סיפורן הוסתר ממורשת הקרב הרשמית.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• אריה ברנע על עימות עם ברוך גולדשטיין, לקחי השואה וערכים בתיכון ובצבא אחרי 7 באוקטובר

  19 בספטמבר 2026·41 דק׳
  אורחים:מתן וילנאי

• מתן וילנאי על צה״ל אז וכיום, געגועים לחברים ופקודים, סיכול מינויו לרמטכ״ל ורשמיו ממשפחת נתניהו

  16 בספטמבר 2026·51 דק׳

• עידן ירון על יגאל עמיר, צלפים ומתנקשים, נוער החוות, רשתות ומפלגות וסירוס פוליטי של יכולת השב״כ לעצור ולסכל

  13 בספטמבר 2026·47 דק׳

• יואב הר אבן על איך פועלת לשכת הרמטכ״ל, מלאי החימושים, מבנה זרוע היבשה ומנגנון התיחקור לעזה

  10 בספטמבר 2026·1 שע׳ 21 דק׳

• אודי שני חוזר ל״אפרכסת״

  6 בספטמבר 2026·1 שע׳ 28 דק׳

• משה רביב: גולדה מאיר, כשאושפזה בחשאי, הורתה לעוזריה לומר לה אם ייפגע כושרה השכלי

  19 ביולי 2026·1 שע׳ 13 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  עודד נהרי מתאר את תפקידו רב השנים כראש מדור אירועים וטקסים בצה"ל ומדגיש את חשיבות תרגילי הסדר והמשמעת בגיבוש חיילים. הוא מנתח את השפעת המנטליות הישראלית על תפיסת המשמעת הצבאית ומצביע על הצורך בשיפור ההכשרות המקצועיות. השיחה נוגעת גם באתגרים הפיקודיים בניהול טקסים ממלכתיים ובשינויים שעבר הצבא לאורך השנים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • תרגילי סדר מסייעים להפוך קבוצת צעירים מרקעים שונים ליחידה מגובשת בעלת משמעת עצמית.
  • צה"ל אימץ דפוסי משמעת מהצבא הבריטי, אך נדרש להתאימם למנטליות המזרח תיכונית.
  • קיצור הכשרות בצה"ל הוביל לעיתים לויתור על תכנים מקצועיים וערכיים שנתפסו כפחות חשובים.
  • היעדר משמעת וסדר עלול להוביל לתוצאות טרגיות באירועי ירי דו-צדדי בשדה הקרב.
  • טקסים ממלכתיים משמשים ככלי להפגנת עוצמה לאומית וליצירת קשרים דיפלומטיים בין מנהיגים.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• חגית עופרן על שלום עכשיו - אז ועכשיו - ומעקב ההתנחלויות, המאחזים, הגבעות והחוות ושאר שיטות ההשתלטות על פלסטינים ושטחיהם

  17 ביולי 2026·54 דק׳
  אורחים:מוקי בצר
  אמ;לקסיכום הפרק

  עורך הדין איתן פלג סוקר את עבודתו כסנגור בתיקים ביטחוניים רגישים, בהם פרשת אבישי רביב וחקירות חוקרי שב"כ. הוא מביע ביקורת על תהליכי קבלת ההחלטות בשירות ועל האופן שבו מטופל הטרור היהודי בשטחים. לדבריו, המערכת המשפטית והביטחונית מתמודדת עם לחצים חיצוניים ופוליטיים המשפיעים על תפקודה המקצועי.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • השירות נכשל במניעת אירועי השבעה באוקטובר וסובל ממשבר אמון פנימי וחיצוני.
  • הגדרת הטרור היהודי עברה שינוי המצמצם את המקרים הנכללים תחתיה, מה שפוגע באכיפה.
  • מינוי ראש שירות מבחוץ לגיטימי לאחר משבר, אך מחייב כישורים מודיעיניים מובהקים שאינם קיימים אצל כל מועמד.
  • העומס במערכת המשפט והלחץ הציבורי על שופטים פוגעים ביכולתם לקבל החלטות מנותקות משיקולים זרים.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• מוקי בצר על הפשיטות הייחודיות - ביירות ואנטבה - והדרך מסיירת מטכ״ל לשלדג - חלק ב'

  2 ביוני 2026·1 שע׳ 5 דק׳

• גיא חזות: ״מוקד הכשלון הפיקודי והמודיעיני ב-7 באוקטובר - באוגדת עזה״

  31 באוגוסט 2026·1 שע׳ 12 דק׳
  אורחים:חיים שילוח
  אמ;לקסיכום הפרק

  גיא חזות מתאר את מורשתו הצבאית במשפחתו ואת שירותו בחטיבת הצנחנים, כולל תפקידיו כמפקד גדודים וחטיבות. הוא מדגיש את החשיבות של התאמת קצינים לתפקידים במטה הכללי, וטוען כי לעיתים קצינים מצטיינים בשדה הקרב לא מקודמים לתפקידים אסטרטגיים. הכשלון המרכזי ב-7 באוקטובר מיוחס לאוגדת עזה, שהייתה אחראית לניהול המודיעין והתגובה בשטח, אך לא הצליחה למנוע את הפתעת האויב.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • גדוד 890 משמר מורשת של מקצועיות וערכים, שהובילה להצטיינות במלחמת חרבות ברזל.
  • הקידום בצה"ל לא תמיד משקף יכולות מערכיות, ויש תקרת זכוכית בין דרג טקטי למערכתי.
  • אוגדת עזה הייתה ה"שוער בשער" ב-7 באוקטובר, וכישלונה היה גורם מרכזי באסון.
  • השינוי בדוקטרינה הביטחונית מ'הרתעה והכרעה' ל'ווילה בג'ונגל' תרם להיחלשות צבא היבשה.
  • הקיצוצים בתקציב ובקיצור השירות פגעו ביכולת ההגנה, במיוחד ביהודה ושומרון ובגבולות הצפון והדרום.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מה גיא חזות אומר שהיה מרכז הכובד של הכישלון ב-7 באוקטובר?

  הוא אומר במפורש: רבותיי, זו האוגדה. הנימוק שלו הוא שכל מקורות המודיעין זורמים אל קמ״ן אוגדת עזה, ולכן הוא ולא ראש אמ״ן, ראש המוסד או ראש השב״כ מחזיק את התמונה הטובה ביותר על מה שקורה בעזה. מפקד האוגדה הוא לשיטתו השוער היחיד בשער, ובליל השישה באוקטובר הבעיה גולגלה ממנו לאלוף הפיקוד ואחר כך לרמטכ״ל. הוא מדגיש שזה לא מסיר אחריות מהרצי הלוי, אבל שהתנהלות אחרת של האוגדה יכלה למנוע את האסון או לצמצם אותו.

  ▾מה קרה בחג שני של פסח 2018 שגיא חזות מביא כדוגמה נגדית?

  הקמ״ן נכנס אליו למשרד עם ידיעה מודיעינית כללית מאוד על כוונה של דאעש בסיני לפגוע בישראלים ששוהים במלונות במרחב טאבה. הוא צלל לעומק הידיעה, ביצע הערכת מצב שבה שיתף את אנשי 8200 ואת השב״כ, והבין שיש בעיה. אחר כך הרים טלפון לרח״ט מבצעים איציק תורג׳מן ואמר לו שהוא מעלה התראה, עוד לפני שעדכן את אלוף הפיקוד אייל זמיר, ורק בשלב הבא עדכן את האלוף כדי שלא יאמרו עליו שעקף סמכות. הוא הכניס את האוגדה לכוננות וקיבל את כל המשאבים שביקש, כולל יחידות וחיל אוויר.

  ▾מה ההבדל שגיא חזות מתאר בין צבא ההייטק לצבא הפרשים?

  לפי המחקר שלו, נקודת ההתפצלות היא סוף מלחמת יום כיפור. בבניין הכוח הפיזי נבנה עד לבנון הראשונה צבא היבשה הגדול והחזק בתולדות העם היהודי, אבל בתרבות הארגונית שני הצבאות נפרדים. חיל האוויר מקבל את בני פלד, שמשנה את התרבות הארגונית ובונה את היסודות של מה שמוכר היום, ואילו צבא היבשה נכנס למלחמת גנרלים שמונעת תחקור שורשי והפקת לקחים בדרג הראשון, השני והשלישי. התוצאה ב-1982 היא צבא מאומן וחזק שלא עומד במשימה שהדרג המדיני שם לו, למרות עליונות מוחלטת על אש״ף ועל הסורים.

  ▾מה גיא חזות אומר על 22 הגדודים ביהודה ושומרון מול 8 הגדודים בעזה ובגליל?

  הוא מציג את הפער בלי לרכך אותו: ב-6 באוקטובר עמדו מול שני צבאות טרור, שיכלו במעבר משגרה לחירום של שש שעות לפלוש ולכבוש את הגליל ואת הנגב המערבי, 8 גדודים בלבד, 4 בעזה ו-4 בגליל, בעוד ביהודה ושומרון היו 22 גדודים ויש הסופרים 24. אבל את המסקנה המתבקשת הוא הופך: לדבריו בלי 22 גדודים ביהודה ושומרון אין מדינת ישראל, כי מהר חברה שולטים על גוש דן, וחמאס בדרום הר חברון מחובר משפחתית לפזורה הבדואית ברצף קרקעי עד עזה. השאלה הנכונה בעיניו היא למה בגליל ובנגב המערבי לא החזיקו יותר, והתשובה שלו נוגעת בתקציב שירד מ-33 אחוז מהתל״ג ב-84 ל-3.7 אחוזים.

  ▾מה השתנה במהדורה האנגלית של הספר של גיא חזות?

  הספר נכתב בשנת הקורונה בסינגפור, הרבה לפני 7 באוקטובר, ויצא לאור בעברית כמו שנכתב עם אפילוג אחד שניתח את המלחמה עד קיץ 2024. המהדורה האנגלית, שנקראת New guard, no guard אחרי שאנשי השיווק ויתרו על שם הפרשים, מנתחת את כל המלחמה כולל שאגת הארי, ומוסיפה פרק על השאלה למה זו המלחמה הארוכה בתולדות מדינת ישראל. המסקנה שלו שם היא שלא ידענו לתרגם הצלחות טקטיות בשדה הקרב להישגים אסטרטגיים, והוא עובר זירה זירה, עזה, לבנון ואיראן, ומראה איך זה נכשל בכל אחת.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• חיים שילוח על ראשית סיירת מטכ״ל, חקירות באמ״ן ובשב״כ, המילוט מטהרן והאם אפשר לרמות את הפוליגרף

  27 באוגוסט 2026·1 שע׳ 27 דק׳
  אורחים:עודד נהרי
  אמ;לקסיכום הפרק

  חיים שילוח, יליד דמשק, היה מהבנים המייסדים של סיירת מטכ"ל והמשיך לשרת ביחידות מודיעין שונות, כולל שירות הביטחון הכללי (יחידה 154/504) והשב"כ. הוא מתאר את הקשיים בעליית המשפחה לארץ, ההכשרה הראשונית בסיירת מטכ"ל, פעולות חדירה וגניבות בסיסים, ושירותו בחקירות בשטח ובמילואים. שילוח מתאר גם את תפקידו כקצין ביטחון בטהרן בתקופה שלפני המהפכה האיראנית ואת המילוט המורכב משם. הוא מדבר על ניסיונו עם פוליגרף ועל האופן שבו חקירותיו הביאו להצלחות משמעותיות.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • סיירת מטכ"ל החלה כיחידה קטנה ומסודרת שהכינה לחדירות לבסיסי חיל האוויר ולפעולות מודיעיניות, אך לא הייתה מודעת במלואה לתכלית הסופית.
  • ההכשרה כללה לימוד ערבית ניב מצרי וסורי, וכן אימונים פיזיים קשים שכללו כפיפות צמיחה וכוויות מאספלט חם.
  • שילוח היה מעורב בחקירות בשטח, בעיקר נגד בדואים בסיני, והצליח להביא להודאות רבות ולחשיפת חוליות טרור.
  • הוא שימש קצין ביטחון בטהרן בזמן המהפכה האיראנית, והשתתף בתוכנית מילוט מסובכת שהצילה חיים של ישראלים, כולל יוסף הרמלין.
  • למרות ניסיונו הרב, שילוח סבור כי אי אפשר לרמות את הפוליגרף, אך ניתן לרמות את המפעיל שלו.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מה חיים שילוח אומר על השאלה אם אפשר לרמות את הפוליגרף?

  התשובה שלו מפרידה בין המכשיר לאדם: אי אפשר לרמות את הפוליגרף, אפשר לרמות את הפוליגרפיסט. את ההסבר הוא נותן בגוף, הפוליגרף עובד על הגוף שלך, ולכן הוא לא מכיר אדם שיכול לשקר בלי שזה יופיע. את התרגילים שאפשר לעשות למפעיל הוא מסרב לפרט, ומגדיר אותם סודות מקצוע, אבל אומר שהוא בטוח שבהרבה מקרים הערימו גם עליו.

  ▾איך התחילה סיירת מטכ״ל לפי מי שהיה במחזור הראשון שלה?

  שני קצינים, אברהם ארנן ויצחק שושן, הגיעו לגדוד 50 בנחל מוצנח, העמידו את החיילים בשורה וביקשו מתנדבים בלי לומר לְמה. אחרי ריאיון קצר נאמר לו אתה תשמע מאיתנו, ורק אחרי קורס חבלה קיבל הוראה לקחת קיטבג לרמת גן ואחר כך לקריה, לשבת על ספסל ליד השקם ולחכות. שלושה או ארבעה ימים הם ישנו על רצפת אנגר בסירקין עד שהגיע מפקד עם מעדר והתחילו להקים אוהלים. הם היו 14 איש, שני מורים לערבית לימדו אותם ניב מצרי וניב סורי בשתי כיתות, ואף אחד לא אמר להם מה תכלית היחידה.

  ▾מה קרה בערב שבועות עם הנחקר שביקש לנוח?

  אחרי שעות ארוכות של חקירה הנחקר קרא לו וביקש: תן לי לנוח, אני יודע שיש לכם שבועות, תבוא אחרי החג ואני אספר לך. שילוח דיווח, וראש השירות צלצל אליו ושאל אם הוא נורמלי ומה יקרה אם החוליה תבצע מחר פיגוע. הוא ענה שהוא לא יכול אחרת, ויתרו לו, והוא הכניס את האיש לחדר ונתן לו הכול. ביום ראשון קיבל חוליה של שבעה אנשים שכללה את אביו של הנחקר, שלושה אחים ודוד, וההסבר שקיבל היה שביום שישי היה יום ההולדת של אביו והוא לא רצה להסגיר אותם באותו יום.

  ▾מה קרה בטהרן ברגע שהנציגות הישראלית נפרצה?

  שילוח הגיע לנציגות ביום שישי בבוקר עם שני מאבטחים ואיש מוסד כדי שמרדכי בן פורת, שליחו של מנחם בגין, יוכל לשלוח מברק. בהתחלה היה שקט, ואז הוא ראה מלמעלה אלפי אנשים שמנסים להיכנס דרך חדר הביטחון והורה לחבריו לעזוב את המברק ולצאת בדרך המילוט שהוכנה מראש. הוא נשאר לראות מה קורה, וכשלקחו פטישים ושברו את הקיר הבין שזה הסוף, ואז גילה את בן פורת יושב וכותב בחדר השגריר הענק והחשוך לאור ניצוצות. הוא הוציא אותו, הכניס אותו למכונית ונסע ישר לביתו של השגריר יוסף הרמלין להודיע שהנציגות נפרצה.

  ▾מה חיים שילוח למד על בני אדם מ-55 שנות חקירות?

  התובנה המרכזית שלו היא שאדם שעשה משהו, גם דבר שיכול להביא עליו רעה, מת לספר את זה, והמלאכה היא להיות האדם שלו יספרו. הוא מדגיש שמעולם לא למד חקירה ומעולם לא הרים יד, ושהצלחות אדירות הגיעו דווקא מסבלנות ומשאלות עדינות. הכישלון בעיניו מתחיל כשהחוקר אומר יש לי מידע עליך, כי אז הנחקר עונה מה אתה יודע עליי, אתה לא יודע שום דבר. מהעיקרון הזה הוא גוזר גם את עמדתו על מנהיגות: אדם שלא מודה שהוא טעה רק ייכנס לבור עמוק יותר.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• עודד נהרי על טקסים ומסדרים, משטר ומשמעת, קצינים ונגדים, צה״ל וצבאות זרים, נשיאים ורמטכ״לים

  1 באוגוסט 2026·52 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  עודד נהרי שירת 42 שנים בצה"ל, בעיקר כראש מדור אירועים וטקסים במטה הכללי, ומדבר על חשיבות המשמעת והטקסים הצבאיים. הוא מדגיש את הקושי לשמר משמעת קפדנית בישראל לעומת צבאות אחרים, ואת הצורך בתרגילי סדר כחלק מהכשרת החיילים. נהרי מתאר את הקשר בין טקסים לבין אמון הציבור בצבא, ואת הפגיעה באמון בעקבות אירועים כמו 7 באוקטובר. הוא מתייחס גם לשינויים חברתיים בצה"ל, כמו שירות חרדים ונשים בתפקידי משמעת.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • צה"ל ירש את תפיסת המשמעת מהצבא הבריטי, אך לא אימץ שיטות קפדניות כמו בסין או ברוסיה.
  • תרגילי סדר הם כלי חשוב לאיחוד חיילים מקבוצות שונות ולפיתוח משמעת עצמית.
  • הכשרות בצה"ל התקצרו עם השנים, מה שפוגע ברמת המשמעת וההכנה של החיילים.
  • טקסים צבאיים מחזקים את אמון הציבור בצבא, והם חלק בלתי נפרד מהייצוג הממלכתי.
  • שינויים חברתיים בצה"ל מחייבים התאמות, כמו מסגרות חד-מגדריות לשירות חרדים ונשים בתפקידי משמעת.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כמה שנים כיהן עודד נהרי כראש מדור אירועים וטקסים במטה הכללי, ומה מיוחד במדור הזה?

  עודד נהרי שירת 42 שנים בצה״ל, מתוכן 27 שנים כראש מדור אירועים וטקסים, שנמצא בענף משטר ומשמעת במחלקת פרט באגף כוח אדם. בעבר היו במדור יותר אנשים, אבל בעקבות התוכניות הרב-שנתיות והקיצוצים הוא הפך למדור של איש אחד.

  ▾מה ענה עודד נהרי לרמטכ״ל שחזר מסין נלהב מהמסדרים שראה שם?

  נהרי אמר לרמטכ״ל שכאורח על במה עשו לו הצגה, ושאת שיטות האימון הוא לא ראה. לדבריו, בסרטונים שדלפו למערב הסינים שמים סיכות בצווארונים, משקולות עופרת על הידיים וקושרים חיילים בחוטי ברזל כדי לשמור על השורה, ובארץ זה לא יעבוד בגלל ההורים והכתבים הצבאיים.

  ▾למה עודד נהרי חושב שצה״ל צריך להקדיש יותר זמן לתרגילי סדר בהכשרות?

  לדבריו, תרגילי סדר הם אחת הדרכים הטובות ביותר להפוך בני 18 מרקעים שונים לקבוצה אחת ולבנות משמעת עצמית, כפי שקורה בקורס חובלים ובבית הספר לטיסה. הוא מבקר את קיצור ההכשרות, וטוען שחייל שמסיים טירונות בלי לדעת את מבנה צה״ל והדרגות הוא בעיה.

  ▾מה היה המסלול הצבאי של עודד נהרי מהגיוס ועד מדור הטקסים?

  נהרי, יליד נהריה, התגייס ב-1984 לקורס מ״כים בבה״ד 4 בבית אל, ושירת שם כמ״כ, סמל ורס״פ. ב-1989 יצא לקורס נגדי משמעת והיה רס״ר בבה״ד 12, ובקיץ 1999 הגיע למדור הטקסים בעקבות היכרות עם קצין השלישות שמעון דרעי, שחיפש מחליף.

  ▾מדוע לדעת עודד נהרי יש יתרון לכך שנגד לשעבר מפקד על טקסים ממלכתיים?

  נהרי מספר שבמשמר כבוד לראש ממשלת בריטניה טוני בלר, מפקד המשמר התרגש כל כך שהלך הצידה והקיא. לדבריו, מי שכבר הכין טקסים לאפיפיור או לנשיא ארצות הברית בוש מתרגש הרבה פחות ויודע להחזיק את המערכת רגועה, ולכן ב-2001 קיבל דרגות ייצוג של סרן.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• איתן פלג: בעדותו במשפט אבישי רביב נראה הרוצח יגאל עמיר פיקח ושרמנטי - חלום כל אם לבת דתיה

  28 ביולי 2026·1 שע׳ 10 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  איתן פלג, עורך דין ובעל רקע בשירות הביטחון הכללי, מספר על דרכו משירות במודיעין ועד לימודי משפטים וייצוג בתיקים ביטחוניים קשים. הוא מתאר תיקים בולטים בהם טיפל, ביניהם מקרים של חקירות מוות בחקירות שב"כ, ותיקו של אבישי רביב שהורשע באי מניעת פשע ברצח יצחק רבין וזוכה בבית המשפט. פלג מתייחס למצב הקשה של השב"כ לאחר 7 באוקטובר, לביקורת על מינוי ראשי שירות, ולמקרים של טרור יהודי בשטחים שלא טופלו כראוי. כמו כן, הוא מתאר את בעיות מערכת המשפט, בעיקר עומס, מינויים ושיקולים פוליטיים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • פלג הציג חוקרים בשירות הביטחון הכללי שנחשדו בטלטול חקירה אך לא הורשעו פלילית, והיו גם מקרים בהם חוקרים הוקרבו.
  • התיק של אבישי רביב, שבו זוכה, היה משפט קשה עם לחצים פוליטיים ומשפטיים רבים.
  • פלג מבקר את מינוי דוד זיני לראש השב"כ, וטוען כי חסרו לו הכישורים והניסיון הדרושים.
  • ישנה הטיה בהגדרת טרור יהודי כיום, שמגבילה את ההגדרה רק למקרים של רצח מתוכנן.
  • מערכת המשפט סובלת מעומס כבד, מינויים לא ענייניים ולחצים חיצוניים על שופטים.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כיצד עורך הדין איתן פלג מתאר את התנהלות שירות הביטחון הכללי לאחר אירועי ה-7 באוקטובר?

  איתן פלג מתאר את שירות הביטחון הכללי לאחר ה-7 באוקטובר במצב רע מאוד, עם כישלונות של המנהלים, מחלקות פנימיות ובעיות מבניות, וטוען שהשירות היה צריך להיות במצב ספיגה ולא במאבק פנימי שפגע בו.

  ▾מה הייתה העמדה המשפטית והמהלך של איתן פלג בתיק של אבישי רביב?

  פלג ייצג את אבישי רביב, שהועמד לדין על אי מניעת פשע, והצליח לזכותו לאחר שהוכיח שההאשמות לא היו מבוססות, למרות התנגדות השירות והלחצים להעמידו לדין, ואף הגיש עתירה לבג״ץ נגד ההחלטה שלא להעמידו לדין.

  ▾איזה מקרים של אלימות וטרור יהודי בשטחים מתאר איתן פלג, וכיצד הוא מתייחס לטיפול הרשויות בהם?

  פלג מתאר מקרים של ירי ופציעה של פלסטינים על ידי מתנחלים, כמו פציעתו של זכריה אל-עדרה וההריגה של עודה אל-הדלין, וטוען שהמשטרה והפרקליטות לא טיפלו כראוי בתיקים אלו, עם סגירת תיקים וערעורים מתמשכים ללא ענישה משמעותית.

  ▾כיצד מתייחס איתן פלג למינוי דוד זיני לראש שירות הביטחון הכללי ומה הטענות המרכזיות שלו כלפי מינוי זה?

  פלג מתנגד למינוי דוד זיני כראש שירות הביטחון הכללי, בטענה שאין לו את הכישורים המודיעיניים הנדרשים, שהמינוי היה מוטעה, ושהוא נותן תחמושת לביקורת כלפיו בשל חוסר קשב והגדרת טרור יהודי מצומצמת מדי.

  ▾מהן התובנות של איתן פלג לגבי מערכת המשפט בישראל במצבה הנוכחי, במיוחד בנוגע לעומס ולמינויים?

  פלג מציין כי מערכת המשפט סובלת מעומס בלתי אפשרי, שופטים לא מספיק בקיאים בתיקים, מינויים לא ענייניים, אך גם יש שופטים טובים במיוחד, ומביע דאגה מהלחץ הציבורי והפוליטי שמשפיע על שופטים, בעיקר בעניינים פוליטיים ורגישים.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• סער צור: כשהרצי הלוי רצה שאפנה את הפיקוד על גיס ואפרוש ומצה״ל, הגבתי בהצעה שיממש בהתפטרותו את אחריותו כרמטכ״ל לכשלון הצבא

  3 באוגוסט 2026·1 שע׳ 9 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  סער צור, אלוף במילואים ושריונאי ותיק, מתאר את דרכו הצבאית ואת התפקידים השונים שמילא, כולל מפקד גייס לבנון ומפקד אוגדות. הוא מדגיש את חשיבות הגייס כמחיצה בין הפיקוד לאוגדות, במיוחד בזירות מורכבות כמו צפון ודרום, וטוען שיש צורך לשמר ולהחזיר את הגייס במבנה הצבאי. בנוסף, הוא מדבר על הצורך בשינוי מבני בזרוע היבשה, הקטנת החטיבות והטמעת רובוטיקה ובינה מלאכותית כדי להתמודד עם האתגרים העתידיים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • גייס הוא הדרג הטקטי הבכיר ביותר ומאפשר לפיקוד להתרכז באסטרטגיה, ולכן חיוני לשמור על קיומו.
  • הטנק נשאר כלי מרכזי בלחימה היבשתית, גם בזירות עירוניות וצפופות, בזכות יכולותיו המתקדמות והחיבור לחיל האוויר ולתותחנים.
  • הטמעת רובוטיקה וכלים אוטונומיים בזרוע היבשה היא הכרחית, אך יש להימנע מפיקוד רובוטי נפרד ולהתמקד בשילוב אדם-מכונה.
  • הקצינים צריכים לעבור תפקידים מגוונים, כולל חיל רגלים ושריון, כדי לפתח מיומנויות רחבות ולהכין אותם לפיקוד צוות קרב.
  • הכשרות צבאיות מתקדמות כמו קורס מפקדי אוגדות תורמות רבות להבנת תפקידים בכירים ולשפה משותפת בין מפקדים.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כיצד סער צור מתאר את תפקידו של הגייס בצה"ל ומה הסיבה לדעתו לכך שגייס הוא הכרחי גם כיום?

  סער צור מסביר שהגייס הוא הדרג הטקטי הבכיר ביותר בצה"ל, האחראי על תכנון תוכניות אופרטיביות, אימונים ותרגילים של היחידות בפיקוד. הוא מדגיש שהגייס מאפשר לפיקוד להתרכז ברמה האסטרטגית, ומביא כדוגמה את מלחמת שבעה באוקטובר, שבה לדעתו היעדר גייס בפיקוד דרום פגע במוכנות הצבא.

  ▾איזה שינוי מבני וארגוני סער צור מציע לזרוע היבשה של צה"ל בעקבות הניסיון המבצעי והטכנולוגי?

  סער צור מציע להפחית את גודל היחידות ולהפוך אותן ליחידות רב-ממדיות שמשלבות כלים רובוטיים ואוטונומיים עם חיילים, תוך יצירת מפקדים יבשתיים במקום מפקדי חטיבות לפי חילות, כדי להתאים את המבנה למלחמות עתידיות ולשפר את היעילות והגמישות בשדה הקרב.

  ▾מה עמדתו של סער צור לגבי השימוש בטכנולוגיות רובוטיות ובינה מלאכותית בלחימה היבשתית בעתיד הקרוב?

  סער צור מאמין ששילוב אדם-מכונה הוא העתיד בלחימה היבשתית, וטוען שבחמש-עשר השנים הקרובות לא יהיו רובוטים עצמאיים אלא כלים חצי אוטונומיים הנשלטים מרחוק, שיקטינו את הסיכון לחיילים ויאפשרו לחימה יעילה יותר, תוך שימוש בבינה מלאכותית לשיפור עבודת המטה והקצאת המשאבים בזמן אמת.

  ▾כיצד סער צור מתייחס למערכת היחסים בין חיל האוויר לזרוע היבשה וכיצד זה השתנה במלחמות האחרונות?

  סער צור מתאר מערכת יחסים מורכבת בין חיל האוויר לזרוע היבשה, עם חשש הדדי וחוסר אמון בעבר, אך מציין שבמלחמות האחרונות, במיוחד תחת פיקוד אביב כוכבי, התפתח חיבור דיגיטלי ושיתוף פעולה הדוק שמאפשר סינכרון מדויק בין חיל האוויר ליחידות היבשה, כולל תקיפה מדויקת במרחקים קטנים מכוחותינו.

  ▾מה הייתה עמדתו של סער צור לגבי התנהלות הרמטכ"ל הרצי הלוי לאחר מלחמת שבעה באוקטובר וכיצד הוא הגיב להצעה לפרוש?

  סער צור מספר שהרצי הלוי רצה שיפנה את הפיקוד על גיס ויפרוש, והוא הגיב בהצעה שיממש בהתפטרותו את אחריותו כרמטכ"ל לכישלון הצבא. הוא מביע ביקורת על התנהלות מקצועית וערכית אחרי המלחמה, כולל מינויים שנעשו במהלך הלחימה, ומדגיש את תחושת האחריות הכבדה של כל המעורבים.

  לניתוח המלא של הפרק ←

פודקאסטים דומים

גילי פיינשטיין מחילת הארנב - קריירה אפקטיביות והתפתחות אישית

גילי פיינשטיין

כלכלה ועסקים59 פרקים

אקסטרה Be.Po

בי פו

טלוויזיה וקולנוע15 פרקים

היסטוריה עם יובל מלחי - קטעים

יובל מלחי

היסטוריה299 פרקים

אסטרטגיה לישראל

המרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל

חדשות ואקטואליה121 פרקים

הפודקאסט של רפאל ביתאן - תרבות חברה ורוח

רפאל ביתאן

תרבות וספרות9 פרקים

יזמות מסקראצ׳

נתן לייבזון

כלכלה ועסקים3 פרקים