אנטי-מרקטינג - פודקאסט על שיווק, תוכן וכל מה שביניהם
Lior Barkan
51 פרקים
פודקאסט על שיווק ותוכן בהנחיית אדי קנבסקי וליאור ברקן ממשרד השיווק אנטי-מרקטינג, המתמחה בשיווק באמצעות תוכן.
לאוסף פרקי הפודקאסט הקודמים ומידע נוסף על אנטי-מרקטינג, ניתן להיכנס לאתר שלנו: https://www.antimarketing.co.il/
תובנות הזהב מהארכיון
- מעורבות (אנגייג'מנט) היא הכל ברשת חברתית — בלעדיה לא משנה כמה התוכן מקצועי, האלגוריתם פשוט לא יחשוף אותו.
- "שיטת התיעוד": במקום לחשוב כל בוקר מה לכתוב, מתעדים בנקודות את מה שעובר עליך ביום-יום והופכים את הסיפורים לתוכן — זה מונע בלוק יצירתי.
- כל אדם הוא מספר סיפורים מטבעו; סיפור על משהו שהכעיס אותך בעבודה מכיל כבר את כל הרכיבים שעובדים בלינקדאין — קריירה, רגש וצד אישי.
- הטעות הגדולה בשיווק היא לדבר "צורך ופתרון" בלי לבדוק אם הנמען בכלל פתוח לנושא — ב-90% מהמקרים הוא לא.
- עסק B2B צריך להיות בפלטפורמה שבה נמצא קהל המטרה שלו; לינקדאין חזק בהייטק, עריכת דין, פיננסים ושיווק, ופחות מתאים לתחומים אחרים.
- פוקוס צר והתמחות ספציפית במובייל יצרו בידול חד מול סוכנויות דיגיטל גדולות ואפשרו כניסה לשוק שלא היה בו אף אחד.
- החדירה ללקוחות ענק אמריקאים נעשתה דרך 'חוצפה ישראלית', קשרים אישיים והצבעה על פער ברור מול המתחרים, גם כשהתקציב היה זניח עבור הלקוח.
- שירות שהתחיל כייעוץ של כמה שעות ב-ASO הפך לשירות שנמכר בעשרות אלפי דולרים עם צוותי קריאטיב ווידאו.
- עם לקוחות חדשים נכון לדעת מה לא לקחת ולסרב גם למכרזים גדולים שמעבר ליכולת, אך עם לקוחות קיימים האסטרטגיה היא להרחיב שירותים ולומר כן.
- הבידול האמיתי הוא עבודה על הפאנל בתוך המוצר עצמו — אונבורדינג ושימור — ולא רק על הבאת תנועה עד לאפסטור.
- עיצוב חוויית משתמש נועד בעיקר לקדם אינטרסים עסקיים של הארגון, ולעיתים החוויה האיכותית למשתמש היא רק כיסוי למטרה האמיתית.
- טיימר חמש השניות של נטפליקס בסוף פרק תוכנן בכוונה כך שלא יספיק זמן להחליט להפסיק — האשליה של בחירה כשהממשק כבר בחר עבורך.
- מתכנן מנוסה יודע לסדר אלמנטים ויזואליים שיובילו את מסלול סריקת העיניים בכ-80% רמת ביטחון להתנהגות הרצויה, על בסיס מחקרי אי-טרקינג ובדיקות שמישות.
- ההבדל בין חוויית משתמש לחוויית לקוח הוא רמת הזום: UX עוסק רק במפגש הדיגיטלי, ואילו חוויית לקוח מסתכלת על כל ציר הזמן של המסע.
- הדיגיטל הפך לגורם מכריע בבחירת מוצרים כמו בנק — אנשים בוחרים לפי איכות האפליקציה ולא לפי הסניף, אך עדיין קיים צורך אנושי במצבי משבר.
- איחוד תפקידי תכנון, עיצוב ופיתוח באדם אחד מתוך חיסכון בכוח אדם פוגע באיכות המוצר הסופי.
- הפרק הראשון מקבל דירוג אלגוריתמי ראשוני לפי מספר מאזינים וזמן שימור, וזה מניע את כל ההפצה האורגנית בהמשך
- הכלל המרכזי הוא לתת ערך מלא בלי חומר פרסומי — כשנותנים הכל, אנשים יהפכו עולמות כדי למצוא את היוצר גם בלי אזכור המותג
- פרק ארוך עדיף על קצר בתחום נותני השירותים, כי רק בעומק אפשר לגעת בכאב האמיתי של הלקוח ולתת לו מענה
- מי שנשאר עד סוף הפרק הוא הלקוח הפוטנציאלי, ולכן אסור לקצר ולחסוך מהמאזינים את הערך המלא
- צריך להיכנס ישר לעניינים עם הוק ושאלה ראשונה חזקה, בלי פתיח ארוך או מוזיקה, כי מתחילת הפרק נוטשים מאזינים רבים
- עדיף לנתח נתונים אמיתיים מספוטיפיי ואפל פודקאסט מאשר לנחש, כי אף יוצר לא באמת יודע איך המאזינים שלו מתנהגים
- אומוטנאשי בנוי על שלושה עקרונות: להיות צעד לפני הלקוח, תשומת לב לפרטים הקטנים ומקצועיות מדויקת.
- 25 אחוז מהפניות ללקסוס אינן קשורות לרכב כלל, מה שמעיד על עומק מערכת היחסים עם הלקוח.
ועוד 9 תובנות לאורך הפרקים…
השאלות הבולטות בארכיון
אתה זכית באח הגדול ואתה אדם מפורסם — כמה לסלבריות שלך יש השפעה על ההצלחה שלך בלינקדאין?
איך אתם מגיעים למצב שחברה מסכימה לתת לכם לשנות את המוצר עצמו ולא רק לשווק אותו?
איך אתה יודע לאן העיניים הולכות ובאיזה סדר המשתמש סורק את המסך?
איך אתה מוצא את הכאבים האלה של הלקוחות שלך?
איך מתמודדים עם תחרות כשכל המוצרים בתחום הפרימיום מעולים, ואיך גורמים ללקוח להעדיף אתכם על פני המתחרה?
איך אפשר לספר את הסיפור על הלקוחות או על האנשים שאתם עוזרים להם, ועדיין לחבר את זה לארגון?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
דודי מליץ מסביר איך פיצח את לינקדאין דרך "שיטת התיעוד" והבנת המוטיבציות של הגולשים בפלטפורמה.
בפרק של אנטי מרקטינג מארחים ליאור ברקן ועדי קנבסקי את דודי מליץ, מומחה שיווק B2B להייטק ופיננסים. דודי מספר שבמשבר כלכלי ב-2017–2018 חיפש ערוץ שיווקי זול והשקיע בלינקדאין, אך נכשל חודשים עם פוסטים ללא מעורבות. אחרי ניתוח מעמיק של פוסטים מצליחים פיתח את "שיטת התיעוד" — תיעוד יומיומי של חוויות אישיות והפיכתן לסיפורים — שהביא לזינוק במעורבות ובלידים. התובנה המרכזית שלו: כדי להצליח צריך להבין מה מניע את האנשים בפלטפורמה, בדיוק כפי שגולש נכנס לאתר ספורט כדי לצרוך תוכן ספורט.
- מעורבות (אנגייג'מנט) היא הכל ברשת חברתית — בלעדיה לא משנה כמה התוכן מקצועי, האלגוריתם פשוט לא יחשוף אותו.
- "שיטת התיעוד": במקום לחשוב כל בוקר מה לכתוב, מתעדים בנקודות את מה שעובר עליך ביום-יום והופכים את הסיפורים לתוכן — זה מונע בלוק יצירתי.
- כל אדם הוא מספר סיפורים מטבעו; סיפור על משהו שהכעיס אותך בעבודה מכיל כבר את כל הרכיבים שעובדים בלינקדאין — קריירה, רגש וצד אישי.
- הטעות הגדולה בשיווק היא לדבר "צורך ופתרון" בלי לבדוק אם הנמען בכלל פתוח לנושא — ב-90% מהמקרים הוא לא.
- עסק B2B צריך להיות בפלטפורמה שבה נמצא קהל המטרה שלו; לינקדאין חזק בהייטק, עריכת דין, פיננסים ושיווק, ופחות מתאים לתחומים אחרים.
אתה זכית באח הגדול ואתה אדם מפורסם — כמה לסלבריות שלך יש השפעה על ההצלחה שלך בלינקדאין?
פרק 50: דודי מליץ, בעלי משרד שיווק ומומחה לליקדאין
פרקים אחרונים
פרק 50: דודי מליץ, בעלי משרד שיווק ומומחה לליקדאין
3 באוקטובר 202348 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
בפרק של אנטי מרקטינג מארחים ליאור ברקן ועדי קנבסקי את דודי מליץ, מומחה שיווק B2B להייטק ופיננסים. דודי מספר שבמשבר כלכלי ב-2017–2018 חיפש ערוץ שיווקי זול והשקיע בלינקדאין, אך נכשל חודשים עם פוסטים ללא מעורבות. אחרי ניתוח מעמיק של פוסטים מצליחים פיתח את "שיטת התיעוד" — תיעוד יומיומי של חוויות אישיות והפיכתן לסיפורים — שהביא לזינוק במעורבות ובלידים. התובנה המרכזית שלו: כדי להצליח צריך להבין מה מניע את האנשים בפלטפורמה, בדיוק כפי שגולש נכנס לאתר ספורט כדי לצרוך תוכן ספורט.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מעורבות (אנגייג'מנט) היא הכל ברשת חברתית — בלעדיה לא משנה כמה התוכן מקצועי, האלגוריתם פשוט לא יחשוף אותו.
- "שיטת התיעוד": במקום לחשוב כל בוקר מה לכתוב, מתעדים בנקודות את מה שעובר עליך ביום-יום והופכים את הסיפורים לתוכן — זה מונע בלוק יצירתי.
- כל אדם הוא מספר סיפורים מטבעו; סיפור על משהו שהכעיס אותך בעבודה מכיל כבר את כל הרכיבים שעובדים בלינקדאין — קריירה, רגש וצד אישי.
- הטעות הגדולה בשיווק היא לדבר "צורך ופתרון" בלי לבדוק אם הנמען בכלל פתוח לנושא — ב-90% מהמקרים הוא לא.
- עסק B2B צריך להיות בפלטפורמה שבה נמצא קהל המטרה שלו; לינקדאין חזק בהייטק, עריכת דין, פיננסים ושיווק, ופחות מתאים לתחומים אחרים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק של אנטי מרקטינג מארחים ליאור ברקן ועדי קנבסקי את דודי מליץ, מומחה שיווק B2B להייטק ופיננסים. דודי מספר שבמשבר כלכלי ב-2017–2018 חיפש ערוץ שיווקי זול והשקיע בלינקדאין, אך נכשל חודשים עם פוסטים ללא מעורבות. אחרי ניתוח מעמיק של פוסטים מצליחים פיתח את "שיטת התיעוד" — תיעוד יומיומי של חוויות אישיות והפיכתן לסיפורים — שהביא לזינוק במעורבות ובלידים. התובנה המרכזית שלו: כדי להצליח צריך להבין מה מניע את האנשים בפלטפורמה, בדיוק כפי שגולש נכנס לאתר ספורט כדי לצרוך תוכן ספורט.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מעורבות (אנגייג'מנט) היא הכל ברשת חברתית — בלעדיה לא משנה כמה התוכן מקצועי, האלגוריתם פשוט לא יחשוף אותו. · "שיטת התיעוד": במקום לחשוב כל בוקר מה לכתוב, מתעדים בנקודות את מה שעובר עליך ביום-יום והופכים את הסיפורים לתוכן — זה מונע בלוק יצירתי. · כל אדם הוא מספר סיפורים מטבעו; סיפור על משהו שהכעיס אותך בעבודה מכיל כבר את כל הרכיבים שעובדים בלינקדאין — קריירה, רגש וצד אישי. · הטעות הגדולה בשיווק היא לדבר "צורך ופתרון" בלי לבדוק אם הנמען בכלל פתוח לנושא — ב-90% מהמקרים הוא לא. · עסק B2B צריך להיות בפלטפורמה שבה נמצא קהל המטרה שלו; לינקדאין חזק בהייטק, עריכת דין, פיננסים ושיווק, ופחות מתאים לתחומים אחרים.
פרק 49: ליאור אלדן, בעלים שותף של סוכנות השיווק הדיגיטלי Moburst
27 בספטמבר 202340 דק׳אורחים:יור אלדןאמ;לקסיכום הפרק
בראיון בפודקאסט אנטי מרקטינג מתארח יור אלדן, מייסד-שותף במוברסט, שהתחיל את דרכו ב-SEO וניהול מוניטין ופנה ב-2013 לשיווק מובייל ואפליקציות כשהתחום היה בראשיתו. הוא מסביר כיצד הפוקוס הצר על מובייל ו-ASO יצר בידול מול הסוכנויות הגדולות, ואיך החוצפה הישראלית והרעב אפשרו לחבור ללקוחות ענק כמו דנקן דונאטס, אובר וגוגל. עם הזמן עברה החברה מ'מובייל אונלי' ל'מובייל פירסט', גייסה כסף ורכשה סוכנויות כדי להתרחב לבניית אתרים, וידאו ופיתוח. אלדן מדגיש את ההתמחות הייחודית של מוברסט בעבודה גם על המוצר עצמו ולא רק על הפרסום, וכן את המעבר מאסטרטגיית פוקוס לאסטרטגיית 'Land and Expand' מול לקוחות קיימים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- פוקוס צר והתמחות ספציפית במובייל יצרו בידול חד מול סוכנויות דיגיטל גדולות ואפשרו כניסה לשוק שלא היה בו אף אחד.
- החדירה ללקוחות ענק אמריקאים נעשתה דרך 'חוצפה ישראלית', קשרים אישיים והצבעה על פער ברור מול המתחרים, גם כשהתקציב היה זניח עבור הלקוח.
- שירות שהתחיל כייעוץ של כמה שעות ב-ASO הפך לשירות שנמכר בעשרות אלפי דולרים עם צוותי קריאטיב ווידאו.
- עם לקוחות חדשים נכון לדעת מה לא לקחת ולסרב גם למכרזים גדולים שמעבר ליכולת, אך עם לקוחות קיימים האסטרטגיה היא להרחיב שירותים ולומר כן.
- הבידול האמיתי הוא עבודה על הפאנל בתוך המוצר עצמו — אונבורדינג ושימור — ולא רק על הבאת תנועה עד לאפסטור.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בראיון בפודקאסט אנטי מרקטינג מתארח יור אלדן, מייסד-שותף במוברסט, שהתחיל את דרכו ב-SEO וניהול מוניטין ופנה ב-2013 לשיווק מובייל ואפליקציות כשהתחום היה בראשיתו. הוא מסביר כיצד הפוקוס הצר על מובייל ו-ASO יצר בידול מול הסוכנויות הגדולות, ואיך החוצפה הישראלית והרעב אפשרו לחבור ללקוחות ענק כמו דנקן דונאטס, אובר וגוגל. עם הזמן עברה החברה מ'מובייל אונלי' ל'מובייל פירסט', גייסה כסף ורכשה סוכנויות כדי להתרחב לבניית אתרים, וידאו ופיתוח. אלדן מדגיש את ההתמחות הייחודית של מוברסט בעבודה גם על המוצר עצמו ולא רק על הפרסום, וכן את המעבר מאסטרטגיית פוקוס לאסטרטגיית 'Land and Expand' מול לקוחות קיימים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
פוקוס צר והתמחות ספציפית במובייל יצרו בידול חד מול סוכנויות דיגיטל גדולות ואפשרו כניסה לשוק שלא היה בו אף אחד. · החדירה ללקוחות ענק אמריקאים נעשתה דרך 'חוצפה ישראלית', קשרים אישיים והצבעה על פער ברור מול המתחרים, גם כשהתקציב היה זניח עבור הלקוח. · שירות שהתחיל כייעוץ של כמה שעות ב-ASO הפך לשירות שנמכר בעשרות אלפי דולרים עם צוותי קריאטיב ווידאו. · עם לקוחות חדשים נכון לדעת מה לא לקחת ולסרב גם למכרזים גדולים שמעבר ליכולת, אך עם לקוחות קיימים האסטרטגיה היא להרחיב שירותים ולומר כן. · הבידול האמיתי הוא עבודה על הפאנל בתוך המוצר עצמו — אונבורדינג ושימור — ולא רק על הבאת תנועה עד לאפסטור.
פרק 48: טל פלורנטין, מומחה לחווית משתמש
19 בספטמבר 20231 שע׳ 1 דק׳אורחים:טל פלורנטיןאמ;לקסיכום הפרק
בפרק מתארח טל פלורנטין, מומחה חוויית משתמש, שמבהיר את ההבדלים בין חוויית משתמש, ממשק משתמש וחוויית לקוח. הוא מסביר שעיצוב חוויית משתמש אינו רק אסתטיקה אלא כלי להובלת התנהגות המשתמש לטובת אינטרסים עסקיים, תוך שילוב פסיכולוגיה, שיווק ומחקר. דרך דוגמת ההפעלה האוטומטית של נטפליקס הוא ממחיש כיצד עיצוב משתלט על קבלת ההחלטות ויוצר אשליה של בחירה חופשית. כן עולות שאלות אתיות על הגבול בין שירות למשתמש לבין ניצולו, וכיצד הדיגיטל הפך משמעותי בבחירת מוצרים כמו בנקים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- עיצוב חוויית משתמש נועד בעיקר לקדם אינטרסים עסקיים של הארגון, ולעיתים החוויה האיכותית למשתמש היא רק כיסוי למטרה האמיתית.
- טיימר חמש השניות של נטפליקס בסוף פרק תוכנן בכוונה כך שלא יספיק זמן להחליט להפסיק — האשליה של בחירה כשהממשק כבר בחר עבורך.
- מתכנן מנוסה יודע לסדר אלמנטים ויזואליים שיובילו את מסלול סריקת העיניים בכ-80% רמת ביטחון להתנהגות הרצויה, על בסיס מחקרי אי-טרקינג ובדיקות שמישות.
- ההבדל בין חוויית משתמש לחוויית לקוח הוא רמת הזום: UX עוסק רק במפגש הדיגיטלי, ואילו חוויית לקוח מסתכלת על כל ציר הזמן של המסע.
- הדיגיטל הפך לגורם מכריע בבחירת מוצרים כמו בנק — אנשים בוחרים לפי איכות האפליקציה ולא לפי הסניף, אך עדיין קיים צורך אנושי במצבי משבר.
- איחוד תפקידי תכנון, עיצוב ופיתוח באדם אחד מתוך חיסכון בכוח אדם פוגע באיכות המוצר הסופי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק מתארח טל פלורנטין, מומחה חוויית משתמש, שמבהיר את ההבדלים בין חוויית משתמש, ממשק משתמש וחוויית לקוח. הוא מסביר שעיצוב חוויית משתמש אינו רק אסתטיקה אלא כלי להובלת התנהגות המשתמש לטובת אינטרסים עסקיים, תוך שילוב פסיכולוגיה, שיווק ומחקר. דרך דוגמת ההפעלה האוטומטית של נטפליקס הוא ממחיש כיצד עיצוב משתלט על קבלת ההחלטות ויוצר אשליה של בחירה חופשית. כן עולות שאלות אתיות על הגבול בין שירות למשתמש לבין ניצולו, וכיצד הדיגיטל הפך משמעותי בבחירת מוצרים כמו בנקים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
עיצוב חוויית משתמש נועד בעיקר לקדם אינטרסים עסקיים של הארגון, ולעיתים החוויה האיכותית למשתמש היא רק כיסוי למטרה האמיתית. · טיימר חמש השניות של נטפליקס בסוף פרק תוכנן בכוונה כך שלא יספיק זמן להחליט להפסיק — האשליה של בחירה כשהממשק כבר בחר עבורך. · מתכנן מנוסה יודע לסדר אלמנטים ויזואליים שיובילו את מסלול סריקת העיניים בכ-80% רמת ביטחון להתנהגות הרצויה, על בסיס מחקרי אי-טרקינג ובדיקות שמישות. · ההבדל בין חוויית משתמש לחוויית לקוח הוא רמת הזום: UX עוסק רק במפגש הדיגיטלי, ואילו חוויית לקוח מסתכלת על כל ציר הזמן של המסע. · הדיגיטל הפך לגורם מכריע בבחירת מוצרים כמו בנק — אנשים בוחרים לפי איכות האפליקציה ולא לפי הסניף, אך עדיין קיים צורך אנושי במצבי משבר. · איחוד תפקידי תכנון, עיצוב ופיתוח באדם אחד מתוך חיסכון בכוח אדם פוגע באיכות המוצר הסופי.
פרק 47: שהם לוי, איש יח"צ ומפיק פודקאסטים
12 בספטמבר 202349 דק׳אורחים:שוהם לויאמ;לקסיכום הפרק
בפרק מתארח שוהם לוי, בעל משרד יחסי ציבור ומפיק פודקאסטים לארגונים, לשיחה על איך להצליח בתחום הפודקאסטים. הוא מסביר שהפרק הראשון קריטי כי האלגוריתמים של אפל וספוטיפיי מדרגים אותו לפי מספר מאזינים וזמן שימור, ושצריך להעמיס בו ערך בלי שום חומר פרסומי. נדונות טעויות נפוצות כמו הפיכת הפודקאסט לפלטפורמת פרסום, התלבטות יתר מתוך הנחה שמכירים את המאזינים, והאמונה שפרק חייב להיות קצר. לסיכום הוא מדגיש ניתוח נתונים אמיתי בכלים כמו Spotify for Podcasters ואפל פודקאסט במקום ניחוש, וחשיבות חוויית ההאזנה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הפרק הראשון מקבל דירוג אלגוריתמי ראשוני לפי מספר מאזינים וזמן שימור, וזה מניע את כל ההפצה האורגנית בהמשך
- הכלל המרכזי הוא לתת ערך מלא בלי חומר פרסומי — כשנותנים הכל, אנשים יהפכו עולמות כדי למצוא את היוצר גם בלי אזכור המותג
- פרק ארוך עדיף על קצר בתחום נותני השירותים, כי רק בעומק אפשר לגעת בכאב האמיתי של הלקוח ולתת לו מענה
- מי שנשאר עד סוף הפרק הוא הלקוח הפוטנציאלי, ולכן אסור לקצר ולחסוך מהמאזינים את הערך המלא
- צריך להיכנס ישר לעניינים עם הוק ושאלה ראשונה חזקה, בלי פתיח ארוך או מוזיקה, כי מתחילת הפרק נוטשים מאזינים רבים
- עדיף לנתח נתונים אמיתיים מספוטיפיי ואפל פודקאסט מאשר לנחש, כי אף יוצר לא באמת יודע איך המאזינים שלו מתנהגים
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק מתארח שוהם לוי, בעל משרד יחסי ציבור ומפיק פודקאסטים לארגונים, לשיחה על איך להצליח בתחום הפודקאסטים. הוא מסביר שהפרק הראשון קריטי כי האלגוריתמים של אפל וספוטיפיי מדרגים אותו לפי מספר מאזינים וזמן שימור, ושצריך להעמיס בו ערך בלי שום חומר פרסומי. נדונות טעויות נפוצות כמו הפיכת הפודקאסט לפלטפורמת פרסום, התלבטות יתר מתוך הנחה שמכירים את המאזינים, והאמונה שפרק חייב להיות קצר. לסיכום הוא מדגיש ניתוח נתונים אמיתי בכלים כמו Spotify for Podcasters ואפל פודקאסט במקום ניחוש, וחשיבות חוויית ההאזנה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הפרק הראשון מקבל דירוג אלגוריתמי ראשוני לפי מספר מאזינים וזמן שימור, וזה מניע את כל ההפצה האורגנית בהמשך · הכלל המרכזי הוא לתת ערך מלא בלי חומר פרסומי — כשנותנים הכל, אנשים יהפכו עולמות כדי למצוא את היוצר גם בלי אזכור המותג · פרק ארוך עדיף על קצר בתחום נותני השירותים, כי רק בעומק אפשר לגעת בכאב האמיתי של הלקוח ולתת לו מענה · מי שנשאר עד סוף הפרק הוא הלקוח הפוטנציאלי, ולכן אסור לקצר ולחסוך מהמאזינים את הערך המלא · צריך להיכנס ישר לעניינים עם הוק ושאלה ראשונה חזקה, בלי פתיח ארוך או מוזיקה, כי מתחילת הפרק נוטשים מאזינים רבים · עדיף לנתח נתונים אמיתיים מספוטיפיי ואפל פודקאסט מאשר לנחש, כי אף יוצר לא באמת יודע איך המאזינים שלו מתנהגים
פרק 46: צאלה וקסמן גונן, מנהלת חוית לקוח בלקסוס ישראל
5 בספטמבר 202335 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
בפרק מתארחת צאלה וקסמן גונן, מנהלת חוויית הלקוח בלקסוס ישראל, שמסבירה את גישת ה'לופ' ואת ערך ה'אומוטנאשי' הבנוי על שלושה עקרונות: צעד אחד לפני הלקוח, תשומת לב לפרטים הקטנים ומקצועיות. היא מדגימה כיצד לקסוס מכירה את הלקוח לעומק דרך שאלון, צופה את צרכיו ומעניקה מעטפת שירות מעבר לרכב, כולל קונסיירג', לימוזינה ושיתופי פעולה עם מותגי פרימיום. נדון גם הבידול של מותג פרימיום, מושג ה'תקומי' (אומן שעבר 28 שנות הכשרה), והניסיון שלה לשנות את תרבות השירות בעיריית כפר סבא דרך תהליכים, הדרכות ומדידה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אומוטנאשי בנוי על שלושה עקרונות: להיות צעד לפני הלקוח, תשומת לב לפרטים הקטנים ומקצועיות מדויקת.
- 25 אחוז מהפניות ללקסוס אינן קשורות לרכב כלל, מה שמעיד על עומק מערכת היחסים עם הלקוח.
- הבידול בשוק פרימיום שבו המוצרים דומים נשען על חוויית הלקוח ועל מעטפת השירות ולא על הרכב עצמו.
- שינוי תרבות שירות מתבסס על שלושה צירים: ניהול תהליכים, הדרכות התנהגותיות ובקרות ומדידה.
- הצעד הראשון לשינוי הוא ללמוד ממי שכבר מצליח, ולכן נלמדו מחוללי השינוי בחברות עסקיות מובילות.
- מושג ה'תקומי' מבטא מצוינות פרימיום: רק אומן עם 28 שנות ניסיון מורשה לבדוק את הרכב לפני יציאתו.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק מתארחת צאלה וקסמן גונן, מנהלת חוויית הלקוח בלקסוס ישראל, שמסבירה את גישת ה'לופ' ואת ערך ה'אומוטנאשי' הבנוי על שלושה עקרונות: צעד אחד לפני הלקוח, תשומת לב לפרטים הקטנים ומקצועיות. היא מדגימה כיצד לקסוס מכירה את הלקוח לעומק דרך שאלון, צופה את צרכיו ומעניקה מעטפת שירות מעבר לרכב, כולל קונסיירג', לימוזינה ושיתופי פעולה עם מותגי פרימיום. נדון גם הבידול של מותג פרימיום, מושג ה'תקומי' (אומן שעבר 28 שנות הכשרה), והניסיון שלה לשנות את תרבות השירות בעיריית כפר סבא דרך תהליכים, הדרכות ומדידה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
אומוטנאשי בנוי על שלושה עקרונות: להיות צעד לפני הלקוח, תשומת לב לפרטים הקטנים ומקצועיות מדויקת. · 25 אחוז מהפניות ללקסוס אינן קשורות לרכב כלל, מה שמעיד על עומק מערכת היחסים עם הלקוח. · הבידול בשוק פרימיום שבו המוצרים דומים נשען על חוויית הלקוח ועל מעטפת השירות ולא על הרכב עצמו. · שינוי תרבות שירות מתבסס על שלושה צירים: ניהול תהליכים, הדרכות התנהגותיות ובקרות ומדידה. · הצעד הראשון לשינוי הוא ללמוד ממי שכבר מצליח, ולכן נלמדו מחוללי השינוי בחברות עסקיות מובילות. · מושג ה'תקומי' מבטא מצוינות פרימיום: רק אומן עם 28 שנות ניסיון מורשה לבדוק את הרכב לפני יציאתו.
פרק 45: טניה קורח, מנהלת שיווק במגדל אור - עמותת יעדים לצפון
29 באוגוסט 202344 דק׳אורחים:טניה קורחאמ;לקסיכום הפרק
בפרק מתארחת טניה קורח, מנהלת קשרי קהילה ופיתוח משאבים במרכז מגדל אור (עמותת ייעדים לצפון) הנותן שירותים לאנשים עם עיוורון או לקות ראייה. טניה טוענת שעמותות רבות יושבות על מכרה זהב שיווקי אך לא מנצלות אותו, כי המודעות לשיווק בעולם העמותות נמוכה. היא מבחינה בין ארבעה סוגי סיפורים — של הארגון, של מקבלי השירות, של התורמים ושל העובדים — וקובעת שהסיפור של הארגון עצמו אינו מעניין, ושיש להעמיד את האדם במרכז. כדוגמה היא מביאה קמפיין מימון המונים מוצלח לאופני טנדם שגייס כ-12 אלף שקל, שהצליח כי התורם יכול היה לראות בעיני רוחו את התוצאה הקונקרטית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הסיפור של הארגון עצמו לא מעניין את הקהל; מה שמוכר ומגייס תרומות הוא הסיפור האישי של האדם שמקבל את השירות, כשהמסר על העמותה מושחל בעקיפין דרכו.
- שיווק בעמותה דורש תשוקה אמיתית ולא רק ביצוע טכני; כשהתפקיד נופל על אדם אחד שאינו אוהב שיווק או בא מתחום אחר, התוצאה פחות עובדת.
- תורם נדיב יותר כשהוא יכול לראות בעיני רוחו את התוצאה הקונקרטית של תרומתו — תמונה ברורה של אדם עיוור רוכב על אופני טנדם עבדה טוב יותר מבקשה למימון תוכנה מופשטת.
- להציג סכום מדויק ויעד עוזר לגיוס: לומר 'כבר יש לנו 30% ואנחנו צריכים השלמה' (מאצ'ינג) מגביר את הנכונות לתרום, בדומה לקבצן שמבקש סכום ספציפי למטרה ברורה.
- עדיף לדבר על 'גיוס שותפים' ולא 'תורמים' — תחושת שותפות, ליווי לאורך הדרך והצגת התוצאה הסופית הם שהופכים תורם חד-פעמי לתורם קבוע.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק מתארחת טניה קורח, מנהלת קשרי קהילה ופיתוח משאבים במרכז מגדל אור (עמותת ייעדים לצפון) הנותן שירותים לאנשים עם עיוורון או לקות ראייה. טניה טוענת שעמותות רבות יושבות על מכרה זהב שיווקי אך לא מנצלות אותו, כי המודעות לשיווק בעולם העמותות נמוכה. היא מבחינה בין ארבעה סוגי סיפורים — של הארגון, של מקבלי השירות, של התורמים ושל העובדים — וקובעת שהסיפור של הארגון עצמו אינו מעניין, ושיש להעמיד את האדם במרכז. כדוגמה היא מביאה קמפיין מימון המונים מוצלח לאופני טנדם שגייס כ-12 אלף שקל, שהצליח כי התורם יכול היה לראות בעיני רוחו את התוצאה הקונקרטית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הסיפור של הארגון עצמו לא מעניין את הקהל; מה שמוכר ומגייס תרומות הוא הסיפור האישי של האדם שמקבל את השירות, כשהמסר על העמותה מושחל בעקיפין דרכו. · שיווק בעמותה דורש תשוקה אמיתית ולא רק ביצוע טכני; כשהתפקיד נופל על אדם אחד שאינו אוהב שיווק או בא מתחום אחר, התוצאה פחות עובדת. · תורם נדיב יותר כשהוא יכול לראות בעיני רוחו את התוצאה הקונקרטית של תרומתו — תמונה ברורה של אדם עיוור רוכב על אופני טנדם עבדה טוב יותר מבקשה למימון תוכנה מופשטת. · להציג סכום מדויק ויעד עוזר לגיוס: לומר 'כבר יש לנו 30% ואנחנו צריכים השלמה' (מאצ'ינג) מגביר את הנכונות לתרום, בדומה לקבצן שמבקש סכום ספציפי למטרה ברורה. · עדיף לדבר על 'גיוס שותפים' ולא 'תורמים' — תחושת שותפות, ליווי לאורך הדרך והצגת התוצאה הסופית הם שהופכים תורם חד-פעמי לתורם קבוע.
פודקאסטים דומים
אני צריך את זה למחר! אנשי ארט, מנהלי שיווק ומה שבינהם
Sima Aharoni
מנהלים נדל״ן
אייל לביא
טרגטת - חדשות השיווק הדיגיטלי
טרגטת - חדשות השיווק הדיגיטלי
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
The Itay Verchik Show
itay verchik