שש אחרי המלחמהפודקאסט של כלכליסט
5 פרקים
על התוכנית
מסתכלים קדימה ליום שאחרי המלחמה: מפגשי אונליין של כלכליסט ופועלים טק, על הסוגיות הבוערות של מדינת ישראל ביום שאחרי המלחמה. סדרת מפגשי 1:1 עם אנשי השעה של ישראל בתחומי ההייטק, כלכלה, בריאות, חוסן לאומי וחוסן אישי. נבחן לעומק את הסוגיות החשובות בחייה של החברה בישראל, את הדרכים לשיקום המשק ונשמע מה כדאי וצריך לעשות 'כבר מחר בבוקר'.
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה שש אחרי המלחמה?
שש אחרי המלחמה הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית כלכלה ועסקים מאת כלכליסט. פודקאסט המנתח את החוסן הישראלי, הכלכלי והחברתי בצל המלחמה דרך נקודות מבט של מובילי דעה ואנשי מקצוע. בארכיון 5 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-4 ימים, אורך פרק ממוצע כ-14 דקות.
| קטגוריה | כלכלה ועסקים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 5 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-4 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-14 דקות |
| הפרק האחרון | 20 בדצמבר 2023 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 3 |
עודכן:
פודקאסט המנתח את החוסן הישראלי, הכלכלי והחברתי בצל המלחמה דרך נקודות מבט של מובילי דעה ואנשי מקצוע.
המנחה
החומר שסופק אינו כולל מידע על המנחה או דמותו. מתוך תוכן הפרקים עולה שמדובר במנחה המבקש לנתח את המצב הישראלי המורכב בראי מקצועי וערכי, מתוך ניסיון להפיק תובנות בונות.
הסגנון
תוכנית בעלת טון רציני, אנליטי ומעמיק. הראיונות מתמקדים בסוגיות אקטואליות בוערות ומנתחים את המצב בישראל מנקודות מבט של מומחים, תוך שמירה על מבנה מובנה ואינטלקטואלי.
תובנות הזהב מהארכיון
- הון פסיכולוגי, הכולל תקווה ומסוגלות עצמית, הוא המנוע המרכזי להישרדות וצמיחה בישראל גם בתנאי לחץ.
- משברים לאומיים יוצרים שינוי מבני במגזרים שלמים, ממעבר לקהילתיות ועד לחיפוש מודלים חדשים לשילוב והנהגה.
- החברה האזרחית בישראל הופכת לגורם משלים חיוני למדינה, אך אינה יכולה להוות תחליף מלא למערכות ממשלתיות.
- ישנו קשר ישיר בין חוסן כלכלי לבין חוסן מנטלי, כאשר היזמות הישראלית משמשת כעוגן אסטרטגי לצליחת תקופות של אי-ודאות.
התוכנית מתאימה למאזינים המחפשים הבנה מעמיקה של האתגרים הלאומיים, הכלכליים והחברתיים של ישראל בזמן מלחמה, ומקבלים כלים לחשיבה והשראה.
השאלות הבולטות בארכיון
איך שומרים על תחושת הקהילתיות והנתינה שהתגברה במלחמה ומונעת שיבה לדרכים הישנות?
איך ניתן להגדיל את התמיכה הממשלתית והחברתית לפעילות ההסברה הישראלית שמובלת על ידי ערבים ישראלים?
כיצד ניתן להבטיח שמערכת הבריאות תזכה להשקעה תקציבית מתאימה ותשפר את המיגון שלה כדי לעמוד באתגרים העתידיים אחרי המלחמה?
3 פרקים = 3 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
היזמים הישראלים שומרים על חוסן ותקווה גבוהים גם בתקופת משברים רצופים בזכות תחושת קהילתיות חזקה.
היזמים הישראלים מתמודדים עם משברים רצופים כמו הקורונה, משבר מקרו-כלכלי ומלחמה, תוך שמירה על הון פסיכולוגי גבוה הכולל תקווה, מסוגלות עצמית ואופטימיות. תחושת הקהילתיות והנתינה בין היזמים מחזקת את החוסן שלהם ומאפשרת התמודדות טובה יותר עם הלחצים. מחקר המשתמש בינה מלאכותית מצא שהסנטימנט של היזמים נשאר חיובי וניטרלי גם במצבי משבר קשים, והקהילתיות נשמרת גם ביום שאחרי המשבר.
- היזמים הישראלים מציגים רמות גבוהות של הון פסיכולוגי הכולל תקווה, מסוגלות עצמית ואופטימיות, שמנטרלים במידה מסוימת את הלחצים הקשים.
- תחושת הקהילתיות והנתינה בין היזמים מחזקת את החוסן ומובילה לשיתופי פעולה גם בין מתחרים.
- הלחצים והטראומה גבוהים מאוד, אך היזמים משתמשים במנטרה 'יהיה בסדר' כדי להתניע את הפעולה.
- נשים יזמיות מדווחות על רמות חוסן גבוהות יותר מגברים, בעוד שאופטימיות גבוהה יותר אצל גברים, במיוחד בסקטורים טכנולוגיים מתקדמים.
- בינה מלאכותית משמשת לניתוח סנטימנטים ומראה שהתחושות החיוביות והקהילתיות נשמרות גם במצבי משבר קשים.
איך שומרים על תחושת הקהילתיות והנתינה שהתגברה במלחמה ומונעת שיבה לדרכים הישנות?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
פרופ' דפנה קריב: יזמות, הייטק וחוסן עסקי
פרקים אחרונים
פרופ' דפנה קריב: יזמות, הייטק וחוסן עסקי
20 בדצמבר 202316 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
היזמים הישראלים מתמודדים עם משברים רצופים כמו הקורונה, משבר מקרו-כלכלי ומלחמה, תוך שמירה על הון פסיכולוגי גבוה הכולל תקווה, מסוגלות עצמית ואופטימיות. תחושת הקהילתיות והנתינה בין היזמים מחזקת את החוסן שלהם ומאפשרת התמודדות טובה יותר עם הלחצים. מחקר המשתמש בינה מלאכותית מצא שהסנטימנט של היזמים נשאר חיובי וניטרלי גם במצבי משבר קשים, והקהילתיות נשמרת גם ביום שאחרי המשבר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- היזמים הישראלים מציגים רמות גבוהות של הון פסיכולוגי הכולל תקווה, מסוגלות עצמית ואופטימיות, שמנטרלים במידה מסוימת את הלחצים הקשים.
- תחושת הקהילתיות והנתינה בין היזמים מחזקת את החוסן ומובילה לשיתופי פעולה גם בין מתחרים.
- הלחצים והטראומה גבוהים מאוד, אך היזמים משתמשים במנטרה 'יהיה בסדר' כדי להתניע את הפעולה.
- נשים יזמיות מדווחות על רמות חוסן גבוהות יותר מגברים, בעוד שאופטימיות גבוהה יותר אצל גברים, במיוחד בסקטורים טכנולוגיים מתקדמים.
- בינה מלאכותית משמשת לניתוח סנטימנטים ומראה שהתחושות החיוביות והקהילתיות נשמרות גם במצבי משבר קשים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהו המתכון הסודי שפרופ' דפנה קריב מזהה אצל יזמים ישראלים להתמודדות עם משברים רצופים?
המתכון הסודי הוא תחושת שייכות לקהילה, המשלבת נתינה וקבלה, שמייצרת הון פסיכולוגי גבוה המאפשר ליזמים להתמודד עם לחצים כלכליים ותפעוליים רבים.
▾כיצד מתבטאת אצל יזמים ישראלים ההון הפסיכולוגי שמסייע להם לשרוד משברים כמו הקורונה והמלחמה?
ההון הפסיכולוגי מורכב מתקווה עם חזון לעתיד, מסוגלות עצמית שמעניקה ביטחון ביכולות, ואופטימיות שמניעה לפעולה וחדוות עשייה, כל אלה מנטרלים במידה מסוימת את רמות הלחץ הגבוהות.
▾מהם השינויים שהמלחמה הביאה בהיבט של קהילתיות ושיתוף פעולה בין יזמים וחברות הייטק בישראל?
המלחמה הגבירה את תחושת הקהילתיות, שברה מוסכמות ותחרות, ויצרה שיתופי פעולה בין מתחרים לטובת פרויקטים חברתיים ותמיכה בסטארט-אפים, מה שמחזק את האקוסיסטם היזמי.
▾כיצד הבינה המלאכותית סייעה במחקר להבין את מצב הרוח והתחושות של יזמים ישראלים בתקופת המשברים?
הבינה המלאכותית ניתחה נרטיבים וסנטימנטים בשיחות עם יזמים, והראתה ששמרו על סנטימנט חיובי גבוה, במיוחד בתחושת קהילתיות, מסוגלות וחוסן, גם בהדמיות לעתיד אחרי המשבר.
▾מהם ההבדלים בין נשים לגברים יזמים בישראל מבחינת חוסן ואופטימיות במחקר של פרופ' דפנה קריב?
נשים יזמיות מדווחות על רמות חוסן גבוהות יותר מגברים, בעוד שהאופטימיות המדווחת גבוהה יותר אצל גברים, במיוחד בסקטורים טכנולוגיים כמו סייבר שבהם יש יותר גברים ואופטימיות.
יוסף חדאד: חיזוק ההסברה בזירה הישראלית והבינלאומית
18 בדצמבר 202316 דק׳אורחים:יוסף חדאדלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
יוסף חדד, פעיל הסברה ומנכ״ל עמותת ביחד ערבים זה לזה, מדבר על ההסברה הישראלית המגוונת שהוא מוביל בשלוש שפות ועל תרומתם של ערבים נוצרים, מוסלמים ודרוזים לפעילות. הוא מדגיש את הצורך בתמיכה הדדית בין החברה הערבית לישראלית, ומצביע על כישלונות מנהיגותיים בחברה הערבית. הסקר של מרכז דיין מראה על עלייה בזיהוי הישראלי בקרב ערבים ישראלים לאחר מלחמת אוקטובר. כמו כן, הוא מדבר על חשיבות השירות הלאומי והצבאי בחברה הערבית, ועל הקשיים שנוצרים מהתנגדות מנהיגים מסוימים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- יוסף חדד מפעיל הסברה בשלוש שפות - ערבית, עברית ואנגלית - ומשתמש גם ב-AI להרחבת ההגעה לשפות נוספות.
- החברה הערבית הישראלית מראה על עלייה בזיהוי הישראלי על פי סקר מרכז דיין לאחר מלחמת אוקטובר.
- העמותה ביחד ערבים זה לזה פועלת לחיבור בין החברה הערבית לישראלית ולהסברה בתוך ובחוץ.
- יש התנגדות משמעותית מצד מנהיגים ערביים לשירות הלאומי, מה שמקשה על השתלבות צעירים ערבים בחברה הישראלית.
- יוסף חדד מסרב לקבל פיקוח על התכנים שלו, מתוך רצון לשמור על אמינות מול הקהל.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד יוסף חדאד מסביר את ההצלחה שלו כפעיל הסברה ישראלי בזירה הבינלאומית ובקרב קהלים שונים?
יוסף חדאד מציין שהוא מביא זוויות מכל הצדדים, כולל ביקורת על התקשורת הערבית והמערבית, ומדבר בשלוש שפות - ערבית, עברית ואנגלית, מה שמאפשר לו להגיע לקהלים מגוונים ולהנגיש את ההסברה הישראלית גם לערבים וגם למערביים.
▾מה הסיבה המרכזית לכך שיוסף חדאד אינו מקבל תמיכה ממשלתית לפעילות ההסברה שלו?
יוסף מספר שהיה לו ניסיון לקבל תמיכה בעבר, אך סירב לקבל הצעות שהגבילו את חופש הפעולה שלו, כמו דרישה להעביר אישורים על הפוסטים שלו, כי הוא לא מוכן שיפקחו על התכנים שהוא מעלה כדי לשמור על האמון עם הקהל שלו.
▾מהי התופעה שהופיעה במשלחת של ערבים ישראלים לארצות הברית במסגרת פעילות ההסברה, וכיצד יוסף חדאד מתייחס אליה?
במשלחת הופיעה התייצבות אנטי-ישראלית חזקה, שקיוותה שדוברים ערבים-ישראלים ידברו נגד ישראל, אך יוסף מדגיש שהתגובה הייתה הפוכה, כשהוא הציג תמונה שונה וטען שאין אפרטהייד בישראל, מה שהשפיע לטובת ההסברה בקרב קהל הפיפטי-פיפטי.
▾כיצד יוסף חדאד מתאר את השינוי בתפיסת הזהות בקרב ערביי ישראל מאז מלחמת חרבות ברזל לפי סקר מרכז דיין?
יוסף מציין שסקר מרכז דיין מראה על עלייה משמעותית בזיהוי הישראלי בקרב ערביי ישראל, עם 33% שמזדהים כישראלים לעומת 32% כערבים, וירידה בזיהוי הפלסטיני ל-8%, מה שמעיד על רצון גובר להשתלב בחברה הישראלית.
▾מהי הבעיה המרכזית שמונעת מערבים ישראלים להתגייס לצה״ל, וכיצד יוסף חדאד מציע להתמודד איתה?
הבעיה היא לחץ חברתי ומשפחתי בתוך החברה הערבית, כולל פחד מאלימות וקיצוניות, אך יוסף מדגיש שיש רצון להשתלב ושינוי אפשרי אם תהיה אחריות הדדית בין המדינה למנהיגים הערביים, תוך מתן גב ותמיכה לערבים שרוצים לשרת בצבא או בשירות הלאומי.
גיגי לוי־וייס: יזמות בתקופת מלחמה
14 בדצמבר 202314 דק׳ד"ר אסנת לבציון־קורח: מערכת הבריאות בחזית
12 בדצמבר 202312 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
דוקטור אסנת לבציון־קורח מתארת את האתגרים הקשים של מערכת הבריאות במהלך המלחמה, כולל טיפול בפצועים רבים וקבלת חטופים משוחררים מעזה. היא מדגישה את הצורך בשיפור מיגון בתי החולים ובהשקעה משמעותית בבריאות, במיוחד בבריאות הנפש, שמערכת הבריאות סובלת ממחסור חמור במטפלים ותקנים. בנוסף, היא מצביעה על השפעות המלחמה על החברה הישראלית, כולל טראומה נרחבת וצורך בתמיכה מתמשכת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בית החולים שמיר קלט חטופים משוחררים מעזה ויצר עבורם סביבה בטוחה ומכילה.
- מערכת הבריאות בישראל מתפקדת היטב תחת לחץ, אך סובלת מגרעונות תקציביים חמורים לפני המלחמה.
- קיים מחסור חמור במטפלים ופסיכיאטרים, במיוחד בבריאות הנפש, עם זמני המתנה ארוכים לטיפולים.
- המלחמה גרמה לטראומה נרחבת לא רק לחיילים אלא לאוכלוסייה כולה, וצפוי משבר תפקודי משמעותי בעתיד.
- היעדר נשים בקבלת החלטות בממשלה ובמערכות הביטחון מהווה בעיה משמעותית שמונעת קבלת החלטות שקולות וטובות יותר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד תיארה ד"ר אסנת לבציון־קורח את האתגרים הרגשיים והמקצועיים שחוותה בעת הטיפול בפצועים בזמן המלחמה?
ד"ר לבציון־קורח תיארה רגע קשה שבו נאלצה לטפל בפצועים בזמן שהבן שלה היה בשדה הקרב, והדגישה את הקושי לשלב בין התפקוד המקצועי לבין הדאגה האישית, כשהיא מתמודדת עם חוסר שליטה ותקווה לטוב.
▾באיזה אופן התכונן המרכז הרפואי שמיר לקבל את החטופים ששוחררו מעזה, וכיצד התייחס הצוות לצרכיהם הייחודיים?
המרכז הרפואי שמיר נערך מראש לקבלת החטופים, תוך התמקדות ביצירת סביבה מבודדת, סטרילית ומפנקת, עם דגש על תמיכה רגשית ויצירת תחושת משפחה, כולל טקסי פרידה וסיוע רוחני שהעניקו תחושת ביטחון וחמימות.
▾מהם האתגרים המרכזיים שמערכת הבריאות בישראל צפויה להתמודד איתם לאחר סיום המלחמה, לפי דברי ד"ר לבציון־קורח?
האתגרים המרכזיים כוללים את המשך הגרעונות הכספיים של בתי החולים, מחסור במיגון מתאים, במיוחד בבתי החולים, וכן מחסור חמור במטפלים ובפסיכיאטרים, במיוחד בתחום בריאות הנפש, שצפוי לגדול בעקבות הטראומות מהמלחמה.
▾כיצד מתמודדת מערכת הבריאות עם סוגיית בריאות הנפש בתקופת המלחמה ומה הציפיות לעתיד בתחום זה?
ד"ר לבציון־קורח ציינה שמערכת הבריאות סובלת ממחסור חמור במטפלים ופסיכיאטרים, כאשר תורים לפסיכיאטרים לילדים מגיעים לעיתים רק בעוד שנה, והדגישה את הצורך בהשקעה משמעותית בבריאות הנפש, במיוחד לאור הצפוי להיות משבר תפקודי לאחר המלחמה.
▾איזה שינוי תפיסתי הדגישה ד"ר לבציון־קורח לגבי מעורבות נשים בקבלת החלטות בעקבות אירועי השיבה באוקטובר?
ד"ר לבציון־קורח הדגישה את הצורך במעורבות נשים בקבלת ההחלטות, וטענה כי היעדר נשים בממשלה ובשולחנות קבלת ההחלטות פגע בתהליכים, וכי נוכחות נשים תוביל להחלטות טובות, חכמות ושקולות יותר.
יזהר שי: עתיד ההייטק הישראלי
6 בדצמבר 202311 דק׳אורחים:יזהר שי
שיווק והכנסות משש אחרי המלחמה: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך שש אחרי המלחמה מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של שש אחרי המלחמה אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית כלכלה ועסקים. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את שש אחרי המלחמה היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 5 הפרקים של שש אחרי המלחמה הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של שש אחרי המלחמה כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-5 הפרקים של שש אחרי המלחמה הופכים למגזין?
- 5 פרקים = 5 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של שש אחרי המלחמה, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
מוסף כלכליסט
כלכליסט
מקום אחר - שיחות והרהורים על יצירה עברית ברחבי העולם
אופיר מינץ־מנור
קול ישראל - אוצרות הארכיון - Kol Israel Archives
כאן
Hebrew Time - זמן עברית
נדיה אורס
תשמעו סיפור עם בן שני
כאן
במחשבה שנייה
משפחה פודקאסט