במחשבה שנייה
משפחה פודקאסט4 פרקים
על התוכנית
יוסי אליטוב ועו”ד אבי בלום בסדרת מפגשים עם בכירי התקשורת הישראלית
מה זה במחשבה שנייה?
במחשבה שנייה הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית יהדות ודת מאת משפחה פודקאסט. פודקאסט המציב את העולם החרדי במרכז השיח הישראלי, לניתוח נוקב של חיבורים, פערים וזהויות. בארכיון 4 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-33 דקות.
| קטגוריה | יהדות ודת |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 4 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-33 דקות |
| הפרק האחרון | 3 באוקטובר 2022 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 5 |
עודכן:
פודקאסט המציב את העולם החרדי במרכז השיח הישראלי, לניתוח נוקב של חיבורים, פערים וזהויות.
המנחה
יוסי אליטוב ואבי בלום הם עיתונאים המגיעים מתוך העולם החרדי, המנהלים דיאלוג עומק עם דמויות מפתח בחברה הישראלית. הם משמשים כגשר המנגיש את נקודת המבט החרדית תוך הגנה על עקרונותיה, ואינם חוששים להתעמת עם תפיסות עולם חיצוניות.
הסגנון
התוכנית מתאפיינת בשיחות עומק אינטלקטואליות וניתוח פרשני של סוגיות ליבה בחברה הישראלית. סגנון ההגשה רציני ומכובד, המעודד התנגשות דעות מנומקת בין המארחים לאורחיהם הבכירים.
תובנות הזהב מהארכיון
- השיח התקשורתי על החרדים עובר תהליך של התבגרות: מסיקור קוריוזים שטחי לניסיון להבנה אנושית ועמוקה.
- שורש הריחוק בין המגזרים אינו נובע רק מחוסר ידע, אלא מתחושת זרות הדדית עמוקה.
- ההצבעה החרדית נתפסת בראש ובראשונה כמצווה דתית ומחויבות פנימית, מה שמחליש את הרלוונטיות של הישגים פוליטיים קונקרטיים.
- האליטה החילונית מגדירה את נורמות השיח הציבורי, מה שמאפשר לגיטימציה של התבטאויות בוטות כלפי המגזר החרדי שאינן נסבלות כלפי מיעוטים אחרים.
התוכנית מתאימה למאזינים המבקשים להעמיק בהבנת השסעים והמגמות המרכזיים בחברה הישראלית, עם דגש על הקשר המורכב בין הציבור החרדי למדינה.
השאלות הבולטות בארכיון
למה בתלמודי התורה של שס יש ליבה והם נחשבים חרדים טובים, ואצל האשכנזים זה 'רק על גופתי'?
האם קיים מנהיג פוליטי בישראל שנבחר על בסיס ביצועים מוכחים ולא על בסיס זהות, ומה יצטרך לקרות כדי שיתאפשר כזה שיח?
איך קרה שהאיש החכם והמנוסה הזה, אריה דרי, שהיה מלך הטלוויזיות בשנות ה-90, הפך לדמות שאלפים תוקפים בכל ציוץ - איפה הוא טועה, או שהוא מצליח והישראלים טועים?
אם החרדים, הימנים והמזרחים נמצאים היום בכל מקום בתקשורת ובמערכת המשפט, אולי אתה מספר סיפור של פעם ולא של היום?
איפה האלמנט של הפחד של האדם החילוני מכך שהחרדים משתלטים לו על המרחב?
5 פרקים = 5 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
חיים לוינסון מתארח אצל אליטוב ובלום ומתעמת איתם על לימודי הליבה, התקציבים לחברה הערבית והפוליטיקה החרדית סביב נתניהו.
בראיון מתעמת חיים לוינסון עם יוסי אליטוב ואבי בלום על שאלת לימודי הליבה במוסדות החרדים, ומול הטענה על 50 מיליארד שקל לחברה הערבית הוא טוען שמדובר בכסף לצמיחה ושגם בלז עצמה מתלוננת על יחס החינוך העצמאי. הדיון מתרחב לפוליטיקת הזהויות שבה הציבור החרדי מצביע לשס וליהדות התורה כמצווה דתית בלי קשר לביצועים, ולתופעת 'רק ביבי' מול 'רק לא ביבי'. לוינסון מבקר את היעדר האידיאולוגיה הכלכלית בהחלטות הפוליטיות ומספר על ביקורו בארצות הברית, שם מצא ויכוחי ליבה דומים. לסיום הוא מעריך שחל שיפור ביחס התקשורת לציבור החרדי ב-22 שנות עבודתו, מכיסוי קוריוזים שטחי לכיסוי מעמיק יותר.
- לטענת לוינסון התקציב לחברה הערבית מכוון לצמיחה, ומניעת לימודי בסיס היא כסף שמדכא צמיחה כי אנשים מתקשים להשתלב בשוק העבודה.
- סוגיית הליבה משמשת לדבריו 'קרדום' פוליטי לבחירות, ולא יזמה אמיתית של מערכת החינוך.
- הטענות של חסידות בלז על יחס החינוך העצמאי החרדי מקבילות לטענות החרדים כלפי מדינת ישראל - אך מה שמשלנו נחשב לגיטימי.
- פוליטיקת הזהויות גורמת להצבעה אוטומטית: החרדי מצביע כמצווה דתית והשמאלן מצביע לפי מחנה, ללא קשר לביצועי הנבחרים.
- הציבור המסורתי של הליכוד מחבק את החרדים מתקופת הקורונה, וזה מכתיב למפלגות החרדיות ללכת עם נתניהו.
- לוינסון מזהה שיפור בכיסוי התקשורתי של החרדים - מעיסוק בקוריוזים שטחיים לכיסוי מעמיק יותר, ותופעות כמו כביש בר אילן נעלמו.
למה בתלמודי התורה של שס יש ליבה והם נחשבים חרדים טובים, ואצל האשכנזים זה 'רק על גופתי'?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
במחשבה שנייה - פרק 4 - העיתונאי חיים לוינסון
פרקים אחרונים
במחשבה שנייה - פרק 4 - העיתונאי חיים לוינסון
3 באוקטובר 202229 דק׳אורחים:חיים לוינסוןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בראיון מתעמת חיים לוינסון עם יוסי אליטוב ואבי בלום על שאלת לימודי הליבה במוסדות החרדים, ומול הטענה על 50 מיליארד שקל לחברה הערבית הוא טוען שמדובר בכסף לצמיחה ושגם בלז עצמה מתלוננת על יחס החינוך העצמאי. הדיון מתרחב לפוליטיקת הזהויות שבה הציבור החרדי מצביע לשס וליהדות התורה כמצווה דתית בלי קשר לביצועים, ולתופעת 'רק ביבי' מול 'רק לא ביבי'. לוינסון מבקר את היעדר האידיאולוגיה הכלכלית בהחלטות הפוליטיות ומספר על ביקורו בארצות הברית, שם מצא ויכוחי ליבה דומים. לסיום הוא מעריך שחל שיפור ביחס התקשורת לציבור החרדי ב-22 שנות עבודתו, מכיסוי קוריוזים שטחי לכיסוי מעמיק יותר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- לטענת לוינסון התקציב לחברה הערבית מכוון לצמיחה, ומניעת לימודי בסיס היא כסף שמדכא צמיחה כי אנשים מתקשים להשתלב בשוק העבודה.
- סוגיית הליבה משמשת לדבריו 'קרדום' פוליטי לבחירות, ולא יזמה אמיתית של מערכת החינוך.
- הטענות של חסידות בלז על יחס החינוך העצמאי החרדי מקבילות לטענות החרדים כלפי מדינת ישראל - אך מה שמשלנו נחשב לגיטימי.
- פוליטיקת הזהויות גורמת להצבעה אוטומטית: החרדי מצביע כמצווה דתית והשמאלן מצביע לפי מחנה, ללא קשר לביצועי הנבחרים.
- הציבור המסורתי של הליכוד מחבק את החרדים מתקופת הקורונה, וזה מכתיב למפלגות החרדיות ללכת עם נתניהו.
- לוינסון מזהה שיפור בכיסוי התקשורתי של החרדים - מעיסוק בקוריוזים שטחיים לכיסוי מעמיק יותר, ותופעות כמו כביש בר אילן נעלמו.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בראיון מתעמת חיים לוינסון עם יוסי אליטוב ואבי בלום על שאלת לימודי הליבה במוסדות החרדים, ומול הטענה על 50 מיליארד שקל לחברה הערבית הוא טוען שמדובר בכסף לצמיחה ושגם בלז עצמה מתלוננת על יחס החינוך העצמאי. הדיון מתרחב לפוליטיקת הזהויות שבה הציבור החרדי מצביע לשס וליהדות התורה כמצווה דתית בלי קשר לביצועים, ולתופעת 'רק ביבי' מול 'רק לא ביבי'. לוינסון מבקר את היעדר האידיאולוגיה הכלכלית בהחלטות הפוליטיות ומספר על ביקורו בארצות הברית, שם מצא ויכוחי ליבה דומים. לסיום הוא מעריך שחל שיפור ביחס התקשורת לציבור החרדי ב-22 שנות עבודתו, מכיסוי קוריוזים שטחי לכיסוי מעמיק יותר.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
לטענת לוינסון התקציב לחברה הערבית מכוון לצמיחה, ומניעת לימודי בסיס היא כסף שמדכא צמיחה כי אנשים מתקשים להשתלב בשוק העבודה. · סוגיית הליבה משמשת לדבריו 'קרדום' פוליטי לבחירות, ולא יזמה אמיתית של מערכת החינוך. · הטענות של חסידות בלז על יחס החינוך העצמאי החרדי מקבילות לטענות החרדים כלפי מדינת ישראל - אך מה שמשלנו נחשב לגיטימי. · פוליטיקת הזהויות גורמת להצבעה אוטומטית: החרדי מצביע כמצווה דתית והשמאלן מצביע לפי מחנה, ללא קשר לביצועי הנבחרים. · הציבור המסורתי של הליכוד מחבק את החרדים מתקופת הקורונה, וזה מכתיב למפלגות החרדיות ללכת עם נתניהו. · לוינסון מזהה שיפור בכיסוי התקשורתי של החרדים - מעיסוק בקוריוזים שטחיים לכיסוי מעמיק יותר, ותופעות כמו כביש בר אילן נעלמו.
במחשבה שנייה - פרק 3 - העיתונאי יאיר שרקי
30 באוגוסט 202234 דק׳אורחים:יאיר שרקילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק מארחים יוסי אליטוב ואבי בלום את הכתב יאיר שרקי לשיחה על המשבר בתוך המחנה החרדי, על רקע הקרע בין הליטאים לחסידים, החיכוכים בין גפני לדרי, והעובדה שראשי החצרות כמעט אינם מדברים זה עם זה. שרקי קושר את השינוי לפטירת הרב קנייבסקי ולמעבר ההנהגה לבית הרב אדלשטיין, שהוא 'פחות ביביסטי'. הם משחקים בתרחיש של ריצה נפרדת מול ריצה משותפת ומשמעותו למספר המנדטים ולסף ה-61. בהמשך נדונות דמויותיהם של גפני, דרי וגולדכנוף בעיני הציבור החילוני, וכן השינוי בסיקור התקשורתי של החברה החרדית מסיפורים שליליים לסיפורים מעניינים ואנושיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שרקי מצביע על כך שמושגפני וגולדכנוף 'פשוט לא מדברים' - היעדר שיח, לא ויכוח - כאירוע כמעט חסר תקדים בפוליטיקה החרדית.
- שורש המשבר לדבריו הוא פטירת הרב קנייבסקי ומעבר ההנהגה לבית הרב אדלשטיין, בית 'פחות ביביסטי' שחוסם ערוץ ישיר לראש הממשלה.
- ריצה נפרדת היא 'שעשוע של מספרים' שיכול לשבור את התקו: גיוס מלא של הפלג הירושלמי, חסידי רב שאול אלטר וכניסת חב"ד עשויים להוסיף מנדטים.
- דרי מאבד אהדה בקרב 'ישראל הראשונה' לא רק בגלל הפרת הערבות לבני גנץ אלא משום שנתפס כמגן הגדול של נתניהו וש"ס כסניף ליכוד מיליטנטי.
- חל שינוי בסיקור התקשורתי של החרדים - מחיפוש הסיפורים השליליים לסקרנות אנושית, במקביל לגל הסדרות והסרטים על החברה החרדית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק מארחים יוסי אליטוב ואבי בלום את הכתב יאיר שרקי לשיחה על המשבר בתוך המחנה החרדי, על רקע הקרע בין הליטאים לחסידים, החיכוכים בין גפני לדרי, והעובדה שראשי החצרות כמעט אינם מדברים זה עם זה. שרקי קושר את השינוי לפטירת הרב קנייבסקי ולמעבר ההנהגה לבית הרב אדלשטיין, שהוא 'פחות ביביסטי'. הם משחקים בתרחיש של ריצה נפרדת מול ריצה משותפת ומשמעותו למספר המנדטים ולסף ה-61. בהמשך נדונות דמויותיהם של גפני, דרי וגולדכנוף בעיני הציבור החילוני, וכן השינוי בסיקור התקשורתי של החברה החרדית מסיפורים שליליים לסיפורים מעניינים ואנושיים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
שרקי מצביע על כך שמושגפני וגולדכנוף 'פשוט לא מדברים' - היעדר שיח, לא ויכוח - כאירוע כמעט חסר תקדים בפוליטיקה החרדית. · שורש המשבר לדבריו הוא פטירת הרב קנייבסקי ומעבר ההנהגה לבית הרב אדלשטיין, בית 'פחות ביביסטי' שחוסם ערוץ ישיר לראש הממשלה. · ריצה נפרדת היא 'שעשוע של מספרים' שיכול לשבור את התקו: גיוס מלא של הפלג הירושלמי, חסידי רב שאול אלטר וכניסת חב"ד עשויים להוסיף מנדטים. · דרי מאבד אהדה בקרב 'ישראל הראשונה' לא רק בגלל הפרת הערבות לבני גנץ אלא משום שנתפס כמגן הגדול של נתניהו וש"ס כסניף ליכוד מיליטנטי. · חל שינוי בסיקור התקשורתי של החרדים - מחיפוש הסיפורים השליליים לסקרנות אנושית, במקביל לגל הסדרות והסרטים על החברה החרדית.
במחשבה שנייה - פרק 2 - ד”ר אבישי בן חיים
17 באוגוסט 202237 דק׳אורחים:אבישי בן חייםלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בראיון בפודקאסט "משפחה" משוחחים יוסי אליטוב ואבי בלום עם דוקטור אבישי בן חיים על ספרו "ישראל השנייה". בן חיים טוען כי קיימת הגמוניה ישובית בת עשורים, שמקורה בתנועת העבודה, השולטת בתרבות, בתקשורת, בבית המשפט ובפרקליטות וקובעת מה טוב ומה רע. לדבריו אותה הגמוניה החלישה ורדפה את שס במשך שלושים שנה, ואז מאשימה אותה שאינה מגנה על הספרדים. הוא משרטט ציר משותף לבגין, נתניהו, הרב עובדיה יוסף, הרצל והרבי מליובאוויטש סביב הברית עם פשוטי העם והשימוש בדת ככוח לאומי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בן חיים מבחין בין הציבור הציוני־דתי הרחב, שהוא חלק מ"ישראל השנייה", לבין אליטה ציונית־דתית קטנה שלטענתו שייכת למערך הדיכוי.
- לדבריו כוחה של ההגמוניה אינו בפקודות או מועצה מסודרת אלא בכך שכולם מפנימים מעצמם מה טוב ומה רע ופועלים לפי ערכיה.
- הוא מתאר את התקשורת החרדית כמי שנערכת על ידי ההגמוניה ופועלת לא לטובת מאבקה שלה, בעוד שהצד השני אינו מציף שאלות מקבילות.
- בן חיים מציג את מהפך 1977 לא רק כמהפך פוליטי אלא כמהפך אמוני שהחזיר את המילים "אלוהים" ו"יהדות" לחיים הציבוריים.
- הוא טובע את המושג "ברית בין הביתרים" לתיאור הברית בין תלמידי ביתר של ג'בוטינסקי לבין ישראל השנייה, וטוען שברית זו מתפרקת ומשנה את המבנה הפוליטי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בראיון בפודקאסט "משפחה" משוחחים יוסי אליטוב ואבי בלום עם דוקטור אבישי בן חיים על ספרו "ישראל השנייה". בן חיים טוען כי קיימת הגמוניה ישובית בת עשורים, שמקורה בתנועת העבודה, השולטת בתרבות, בתקשורת, בבית המשפט ובפרקליטות וקובעת מה טוב ומה רע. לדבריו אותה הגמוניה החלישה ורדפה את שס במשך שלושים שנה, ואז מאשימה אותה שאינה מגנה על הספרדים. הוא משרטט ציר משותף לבגין, נתניהו, הרב עובדיה יוסף, הרצל והרבי מליובאוויטש סביב הברית עם פשוטי העם והשימוש בדת ככוח לאומי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
בן חיים מבחין בין הציבור הציוני־דתי הרחב, שהוא חלק מ"ישראל השנייה", לבין אליטה ציונית־דתית קטנה שלטענתו שייכת למערך הדיכוי. · לדבריו כוחה של ההגמוניה אינו בפקודות או מועצה מסודרת אלא בכך שכולם מפנימים מעצמם מה טוב ומה רע ופועלים לפי ערכיה. · הוא מתאר את התקשורת החרדית כמי שנערכת על ידי ההגמוניה ופועלת לא לטובת מאבקה שלה, בעוד שהצד השני אינו מציף שאלות מקבילות. · בן חיים מציג את מהפך 1977 לא רק כמהפך פוליטי אלא כמהפך אמוני שהחזיר את המילים "אלוהים" ו"יהדות" לחיים הציבוריים. · הוא טובע את המושג "ברית בין הביתרים" לתיאור הברית בין תלמידי ביתר של ג'בוטינסקי לבין ישראל השנייה, וטוען שברית זו מתפרקת ומשנה את המבנה הפוליטי.
במחשבה שנייה - פרק 1 - העיתונאי נחום ברנע
3 באוגוסט 202230 דק׳אורחים:נחום ברניהלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק הפותח של פודקאסט חדש המוקדש למפגש בין חרדיות לישראליות מארחים יוסי ליטור ואבי בלום את העיתונאי נחום ברניה. ברניה מתאר את היכרותו עם העולם החרדי בירושלים ואת מקור הזרות ההדדית, וטוען שהמגזר החרדי גדל מאוד ומשתלב היום בכל תחומי החיים - עריכת דין, רפואה, הייטק ובנייה. הדיון נסוב על עליית הבוטות בשיח הציבורי, על התבטאויות ליברמן מול הסגנון של יוסי שריד בעבר, ועל הקושי של החברה הישראלית לקבל את החרדים תוך שמירה על זהותם. ברניה מספר על כישלונו לקדם פתיחת האוניברסיטה העברית לחרדים בהפרדה, והמארחים והאורח חלוקים בשאלה האם האחריות מוטלת על החברה הכללית או על המגזר החרדי עצמו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ברניה מבחין בין בורות לזרות ביחס לחרדים, וטוען שהזרות ההדדית - ולא רק חוסר הידע - היא שורש הריחוק בין המגזרים.
- לטענת המארחים החילונים חוששים מהחרדים בו-זמנית עם גדילתם, והחרדים מצדם שומרים על 'חומות גטו' מתוך מחויבות למערכת ההלכה שלהם.
- ברניה מצביע על מעבר היסטורי מדרישת השמאל בשנות התשעים ('תנו לנו לחיות, אל תתערבו') לשיח של ליברמן היום ('איננו מוכנים לשאת אתכם, אתם עולים יקר') - שיח של היפרדות במקום סובלנות.
- התבטאויות בוטות נגד החרדים אינן גובות מחיר ציבורי, בעוד שמגזרי מיעוט אחרים זוכים להגנה - מה שמלמד שמותר בישראל לדבר על חרדים בגסות.
- ברניה מספר שנכשל בניסיונו כחבר ועד מנהל לפתוח את האוניברסיטה העברית לחרדים בהפרדה מגדרית, כי הפרופסורים חסמו זאת בטענה שהדבר בוגד בערכי המוסד.
- המארחים טוענים שהתבטאויות עוינות אינן מזמינות השתלבות אלא דוחקות את החרדים ימינה ומחזקות את תלותם בפוליטיקאים החרדים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה סיפר נחום ברניה על החוויה שלו כשפתח מטרייה במאה שערים?
כשביקר במאה שערים ביום שישי גשום עם חבריו מהצבא, הם פתחו מטריות וחטפו צעקות מהתושבים. רק אחר כך הבינו שפתיחת מטרייה נחשבת חילול שבת. ברניה תיאר את האירוע כשילוב של בורות וזרות.
▾כמה שנים חי נחום ברניה בירושלים לפני שעבר לתל אביב?
ברניה חי בירושלים 45 שנה. הוא הדגיש שלא עזב את העיר אלא «פרשתי ממנה 60 קילומטר מערבה», ואמר בהומור שתל אביב היא פרוור של ירושלים.
▾מה ניסה נחום ברניה לקדם כחבר הוועד המנהל של האוניברסיטה העברית, ולמה נכשל?
הוא ניסה לפתוח את האוניברסיטה העברית לחרדים, כולל מכינה בהפרדה מגדרית. הפרופסורים נלחמו בזה בכל כוחם בטענה שהפרדה מגדרית פוגעת בערכי האוניברסיטה, והיא נפתחה רק כדי סדק.
▾איזה הבדל מציב ברניה בין יוסי שריד לאביגדור ליברמן ביחסם לחרדים?
לדבריו יוסי שריד ביטא סולידריות והבין ששניהם שייכים לאותו עם, ואילו ליברמן מדבר איתם כמו שאוקראינה מדברת עם רוסיה. ברניה מתגעגע ליוסי שריד כי גם בוויכוח עם החרדים לא היה פופוליסט.
▾כיצד מתאר ברניה את השינוי בשיח מול הציבור החרדי מאז שנות התשעים?
בשנות התשעים, אצל יוסי שריד ותומי לפיד, הדרישה הייתה «אל תתערבו לנו בחיים שלנו». השיח של ליברמן ואחרים, לדבריו, אחר לגמרי: «אנחנו לא מוכנים לשאת אתכם יותר, אתם עולים לנו יקר מדי».
פודקאסטים דומים
אליטוב ובלום | ללא צנזורה
משפחה פודקאסט
פרויקט ״חמוש בארצנו״
אופק ברנע Ofek Barnea
שניים בוחרים
משפחה פודקאסט
חרדית מדוברת
חרדית מדוברת
כאן ועכשיו - שיחות עם הרב אורי שרקי
Ourim
פוליטיקה לנוער
Unknown