במחשבה שנייהפודקאסט של משפחה פודקאסט
4 פרקים
על התוכנית
יוסי אליטוב ועו”ד אבי בלום בסדרת מפגשים עם בכירי התקשורת הישראלית
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה במחשבה שנייה?
במחשבה שנייה הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית יהדות ודת מאת משפחה פודקאסט. פודקאסט המציב את העולם החרדי במרכז השיח הישראלי, לניתוח נוקב של חיבורים, פערים וזהויות. בארכיון 4 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-33 דקות.
| קטגוריה | יהדות ודת |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 4 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-33 דקות |
| הפרק האחרון | 3 באוקטובר 2022 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 3 |
עודכן:
פודקאסט המציב את העולם החרדי במרכז השיח הישראלי, לניתוח נוקב של חיבורים, פערים וזהויות.
המנחה
יוסי אליטוב ואבי בלום הם עיתונאים המגיעים מתוך העולם החרדי, המנהלים דיאלוג עומק עם דמויות מפתח בחברה הישראלית. הם משמשים כגשר המנגיש את נקודת המבט החרדית תוך הגנה על עקרונותיה, ואינם חוששים להתעמת עם תפיסות עולם חיצוניות.
הסגנון
התוכנית מתאפיינת בשיחות עומק אינטלקטואליות וניתוח פרשני של סוגיות ליבה בחברה הישראלית. סגנון ההגשה רציני ומכובד, המעודד התנגשות דעות מנומקת בין המארחים לאורחיהם הבכירים.
תובנות הזהב מהארכיון
- השיח התקשורתי על החרדים עובר תהליך של התבגרות: מסיקור קוריוזים שטחי לניסיון להבנה אנושית ועמוקה.
- שורש הריחוק בין המגזרים אינו נובע רק מחוסר ידע, אלא מתחושת זרות הדדית עמוקה.
- ההצבעה החרדית נתפסת בראש ובראשונה כמצווה דתית ומחויבות פנימית, מה שמחליש את הרלוונטיות של הישגים פוליטיים קונקרטיים.
- האליטה החילונית מגדירה את נורמות השיח הציבורי, מה שמאפשר לגיטימציה של התבטאויות בוטות כלפי המגזר החרדי שאינן נסבלות כלפי מיעוטים אחרים.
התוכנית מתאימה למאזינים המבקשים להעמיק בהבנת השסעים והמגמות המרכזיים בחברה הישראלית, עם דגש על הקשר המורכב בין הציבור החרדי למדינה.
השאלות הבולטות בארכיון
למה בתלמודי התורה של שס יש ליבה והם נחשבים חרדים טובים, ואצל האשכנזים זה 'רק על גופתי'?
איך משפיעים החיכוכים הפנימיים במפלגות החרדיות על הייצוג והכוח הפוליטי של המגזר בישראל?
איך ניתן לשבור את ההגמוניה התרבותית והפוליטית שמדכאת את המזרחיות ומונעת שוויון אמיתי?
3 פרקים = 3 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
חיים לוינסון מתארח אצל אליטוב ובלום ומתעמת איתם על לימודי הליבה, התקציבים לחברה הערבית והפוליטיקה החרדית סביב נתניהו.
בראיון מתעמת חיים לוינסון עם יוסי אליטוב ואבי בלום על שאלת לימודי הליבה במוסדות החרדים, ומול הטענה על 50 מיליארד שקל לחברה הערבית הוא טוען שמדובר בכסף לצמיחה ושגם בלז עצמה מתלוננת על יחס החינוך העצמאי. הדיון מתרחב לפוליטיקת הזהויות שבה הציבור החרדי מצביע לשס וליהדות התורה כמצווה דתית בלי קשר לביצועים, ולתופעת 'רק ביבי' מול 'רק לא ביבי'. לוינסון מבקר את היעדר האידיאולוגיה הכלכלית בהחלטות הפוליטיות ומספר על ביקורו בארצות הברית, שם מצא ויכוחי ליבה דומים. לסיום הוא מעריך שחל שיפור ביחס התקשורת לציבור החרדי ב-22 שנות עבודתו, מכיסוי קוריוזים שטחי לכיסוי מעמיק יותר.
- לטענת לוינסון התקציב לחברה הערבית מכוון לצמיחה, ומניעת לימודי בסיס היא כסף שמדכא צמיחה כי אנשים מתקשים להשתלב בשוק העבודה.
- סוגיית הליבה משמשת לדבריו 'קרדום' פוליטי לבחירות, ולא יזמה אמיתית של מערכת החינוך.
- הטענות של חסידות בלז על יחס החינוך העצמאי החרדי מקבילות לטענות החרדים כלפי מדינת ישראל - אך מה שמשלנו נחשב לגיטימי.
- פוליטיקת הזהויות גורמת להצבעה אוטומטית: החרדי מצביע כמצווה דתית והשמאלן מצביע לפי מחנה, ללא קשר לביצועי הנבחרים.
- הציבור המסורתי של הליכוד מחבק את החרדים מתקופת הקורונה, וזה מכתיב למפלגות החרדיות ללכת עם נתניהו.
- לוינסון מזהה שיפור בכיסוי התקשורתי של החרדים - מעיסוק בקוריוזים שטחיים לכיסוי מעמיק יותר, ותופעות כמו כביש בר אילן נעלמו.
למה בתלמודי התורה של שס יש ליבה והם נחשבים חרדים טובים, ואצל האשכנזים זה 'רק על גופתי'?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
במחשבה שנייה - פרק 4 - העיתונאי חיים לוינסון
פרקים אחרונים
במחשבה שנייה - פרק 4 - העיתונאי חיים לוינסון
3 באוקטובר 202229 דק׳אורחים:חיים לוינסוןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בראיון מתעמת חיים לוינסון עם יוסי אליטוב ואבי בלום על שאלת לימודי הליבה במוסדות החרדים, ומול הטענה על 50 מיליארד שקל לחברה הערבית הוא טוען שמדובר בכסף לצמיחה ושגם בלז עצמה מתלוננת על יחס החינוך העצמאי. הדיון מתרחב לפוליטיקת הזהויות שבה הציבור החרדי מצביע לשס וליהדות התורה כמצווה דתית בלי קשר לביצועים, ולתופעת 'רק ביבי' מול 'רק לא ביבי'. לוינסון מבקר את היעדר האידיאולוגיה הכלכלית בהחלטות הפוליטיות ומספר על ביקורו בארצות הברית, שם מצא ויכוחי ליבה דומים. לסיום הוא מעריך שחל שיפור ביחס התקשורת לציבור החרדי ב-22 שנות עבודתו, מכיסוי קוריוזים שטחי לכיסוי מעמיק יותר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- לטענת לוינסון התקציב לחברה הערבית מכוון לצמיחה, ומניעת לימודי בסיס היא כסף שמדכא צמיחה כי אנשים מתקשים להשתלב בשוק העבודה.
- סוגיית הליבה משמשת לדבריו 'קרדום' פוליטי לבחירות, ולא יזמה אמיתית של מערכת החינוך.
- הטענות של חסידות בלז על יחס החינוך העצמאי החרדי מקבילות לטענות החרדים כלפי מדינת ישראל - אך מה שמשלנו נחשב לגיטימי.
- פוליטיקת הזהויות גורמת להצבעה אוטומטית: החרדי מצביע כמצווה דתית והשמאלן מצביע לפי מחנה, ללא קשר לביצועי הנבחרים.
- הציבור המסורתי של הליכוד מחבק את החרדים מתקופת הקורונה, וזה מכתיב למפלגות החרדיות ללכת עם נתניהו.
- לוינסון מזהה שיפור בכיסוי התקשורתי של החרדים - מעיסוק בקוריוזים שטחיים לכיסוי מעמיק יותר, ותופעות כמו כביש בר אילן נעלמו.
במחשבה שנייה - פרק 3 - העיתונאי יאיר שרקי
30 באוגוסט 202234 דק׳אורחים:יאיר שרקילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפוליטיקה החרדית נמצאת במשבר פנימי, עם חיכוכים בין משה גפני לאריה דרי וחסמים בתקשורת בין מחנות שונים. יש חשש מפיצול שיפגע בייצוג החרדי, אך כולם מסכימים שירוצו יחד בסופו של דבר. הציבור הישראלי החילוני עדיין לא מכיר לעומק את הדמויות החרדיות, ויש קושי למכור אותן כראויות ואנושיות. מצד שני, יש שינוי בתפיסה התקשורתית כלפי החרדים, עם יותר סיקור של סיפורים חיוביים ומורכבים, לצד דיון גם בנושאים קשים כמו הפרות הקורונה והמצוקה במגזר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- היעדר שיח בין מנהיגים חרדיים כמו גפני לרב גולדכנוף מעיד על משבר תקשורתי ופוליטי חריג במגזר.
- הרב קנייבסקי היה ציר מרכזי שמנע חיכוכים פנימיים, והיעדרו גורם להחרפת המאבקים.
- הציבור הישראלי החילוני מתקשה להתחבר לדמויות כמו גפני ודרי, שרואים בהם פוליטיקאים מנוסים אך עם חסרונות בתדמית.
- התקשורת הישראלית משנה את הגישה כלפי החברה החרדית ומתחילה להציג גם סיפורים חיוביים ומורכבים, לא רק שליליים.
- הכתב לענייני חרדים צריך לשמש גשר להבנת החברה החרדית, במיוחד כשיש השלכות חברתיות ופוליטיות משמעותיות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה המשמעות של חוסר התקשורת בין הרב גפני לרב גולדכנוף כפי שמתואר בפרק?
לפי יאיר שרקי, חוסר התקשורת בין הרב גפני לרב גולדכנוף הוא אירוע כמעט חסר תקדים שמדגים את הקרע העמוק בפוליטיקה החרדית, כאשר אין שיח או ויכוח בין הצדדים, מה שמקשה על התפקוד הפוליטי בתוך המחנה.
▾כיצד מתואר היחס של הציבור הישראלי לדמויות כמו משה גפני ואריה דרי בפרק?
הציבור הישראלי עדיין לא מכיר לעומק את משה גפני, אך הוא נתפס כאדם עצמאי יחסית ביחס לנתניהו, בעוד שאריה דרי ספג ירידה בתדמיתו בישראל היצרנית בשל חוסר עמידה בערבות פוליטית, בעיקר לאחר תמיכתו בבני גנץ.
▾מה הגישה של יאיר שרקי כלפי סיקור החברה החרדית בתקשורת הכללית?
יאיר שרקי מדגיש שהחברה הישראלית מגלה עניין בחברה החרדית ומבינה שהיא חלק הולך וגדל מהאוכלוסייה, ולכן יש ביקוש לסיפורים מעניינים ולא רק שליליים, והוא עצמו מנסה להציג גם זוויות חיוביות כמו פעילות חסד או יצרנות בתוך המגזר.
▾מה הסיכון בפיצול המפלגות החרדיות כפי שנדון בפרק ומה ההשפעה האפשרית על ההצבעה במגזר החרדי?
הריצה בנפרד של המפלגות החרדיות עלולה לגרום לאובדן קולות משמעותי, כולל אלפי מצביעים שיישארו בבית, אך מצד שני ישנם קולות חדשים במגזר שיכולים להצביע אם תהיה ריצה נפרדת, מה שיכול לשבור את השוויון הפוליטי ולשנות את המפה.
▾באיזה אופן יאיר שרקי מתייחס לתפקידו ככתב לענייני חרדים בהקשר של סיקור אירועים שליליים במגזר?
שרקי מציין כי לעיתים יש צורך בכתב חרדי שיסביר את ההשלכות של אירועים שליליים על החברה החרדית, במיוחד כשמדובר בדמויות מוכרות במגזר, אך הוא מדגיש שאין צורך להבליט את הזהות החרדית כשמדובר בפשעים של יחידים שאינם בעלי משמעות ציבורית רחבה.
במחשבה שנייה - פרק 2 - ד”ר אבישי בן חיים
17 באוגוסט 202237 דק׳אורחים:אבישי בן חייםלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
השיח מתמקד במאבק של שס להגן על הבנות הספרדיות מול דיכוי מתמשך מצד ההגמוניה הישראלית, שמורכבת בעיקר מהאליטה היישובית מאז שנות ה-30. אבישי בן חיים מדגיש את הברית בין מנהיגים כמו הרב עובדיה יוסף, בגין, נתניהו והרצל כמי שמייצגים את הברית עם פשוטי העם. הוא מציג את שס כתנועה שנרדפת פוליטית במשך 30 שנה, ובפרט את אריה דרי שנמצא תחת מתקפות משפטיות ופוליטיות, אך טוען שיהיה זכאי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שס נרדפת על ידי ההגמוניה הישראלית במשך 30 שנה, אך היא מייצגת מאבק אמיתי לשוויון מזרחי.
- ההגמוניה היא קבוצה תרבותית ופוליטית שמאז שנות ה-30 שולטת בישראל ומכתיבה מה נחשב טוב ורע.
- הברית בין מנהיגים כמו הרב עובדיה יוסף, בגין, נתניהו והרצל מבוססת על ברית עם פשוטי העם ולא עם האליטות.
- התקשורת החרדית והדתית עצמה ערוכה לפעול לפי ערכי ההגמוניה, גם אם לא במודע.
- אריה דרי, כסמל של שס, סובל מרדיפה פוליטית ומשפטית, אך יש סיכוי שיזוכה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהי ההגמוניה כפי שמוסבר בפרק ואיך היא משפיעה על התקשורת בישראל?
ההגמוניה מתוארת כקבוצה בעלת שליטה תרבותית שהנהיגה את ישראל מאז שנות ה-30, בעיקר דרך מפאי ותנועת העבודה, והיא קובעת מה נחשב לטוב ולרע, ומשפיעה על התקשורת והמשפט בישראל, כך שעיתונאים מהישראל השנייה נדרשים לפעול לפי ערכיה.
▾כיצד מתואר המאבק של אריה דרי והשפעתו על ישראל השנייה?
אריה דרי מתואר כלוחם זכויות אדם שנרדף במשך 30 שנה על ידי מערכת המשפט וההגמוניה, אך למרות זאת נחשב לסמל של המאבק של ישראל השנייה, כשהוא מייצג את המאבק לשוויון ולכוח פוליטי בתוך החברה הישראלית.
▾מהי הברית בין הביתרים וכיצד היא מתקשרת לישראל השנייה?
הברית בין הביתרים היא ברית פוליטית בין תלמידי ביתר של ג'בוטינסקי לנועדי ביתר ירושלים, המייצגת את ישראל השנייה, והיא מסמלת את הקשר בין האליטות הציוניות דתיות לבין המאבק הלאומי והמזרחי בישראל.
במחשבה שנייה - פרק 1 - העיתונאי נחום ברנע
3 באוגוסט 202230 דק׳אורחים:נחום ברניה
שיווק והכנסות מבמחשבה שנייה: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך במחשבה שנייה מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של במחשבה שנייה אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית יהדות ודת. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את במחשבה שנייה היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 4 הפרקים של במחשבה שנייה הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של במחשבה שנייה כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-4 הפרקים של במחשבה שנייה הופכים למגזין?
- 4 פרקים = 4 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של במחשבה שנייה, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
