איילה מה לי ולה
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם.
/ הפרק במספרים
| פורסם | 21 באוקטובר 2026 |
|---|---|
| אורך | 47 דק׳ |
| הנושא המרכזי | אמון במדע, דיכאון, יתושים ושבילי טבע |
| אורחים | יונתן ברקהיים, נעמה הררי אוזן, ורד שפירה |
| קטגוריה | מדע |
על מה הפרק עם יונתן ברקהיים?
לפי מדד וולקאם ב-140 מדינות ירד האמון במדע מ-43 אחוז ב-2020 ל-32 אחוז, ולירידה מצטרפים ממצאים על טיפול בדיכאון מהבית, משיכת יתושים לפי מיקרוביום העור, ותכנון שבילים לפי רגישות חיות בר.
לפי מדד וולקאם, שנערך ב-140 מדינות עם כ-1,070 נשאלים בממוצע בכל מדינה וכ-140,000 בני אדם בסך הכול, ירד האמון במדע מ-43 אחוז ב-2020 ל-32 אחוז, ויונתן ברקהיים ממכון דוידסון קושר את נקודת המפנה לקורונה, דיסאינפורמציה והטלת ספק פופוליסטית במדע. פרופ' מור נחום מהאוניברסיטה העברית דיווחה שניסוי בינלאומי ב-109 נבדקים, עם משחק וידאו וגריעה מוחית לא פולשנית מהבית, הצליח אצל כ-80 אחוז מהמשתתפים, אבל קבוצת הטיפול וקבוצת הדמה השתפרו במידה דומה, כשליש מציון הדיכאון. עליסיה קיסר הציגה מחקר מפלורידה על 119 נבדקים ושלושה מיני יתושים: אף אדם לא משך את שלושת המינים, והמשיכה קשורה לריח גוף ולחיידקי העור. ד״ר יובל צוקרמן מאוניברסיטת בן-גוריון תיעדה בשישה אזורים כ-50 מצלמות בכל אחד, מצאה ארבעה סוגי תגובה של חיות בר לשבילים חדשים, וממליצה לתכנן שבילים לפי בתי גידול ולהתחשב בהפרעה של מאות מטרים.
בניסוי הדיכאון שתי הקבוצות השתפרו משמעותית, ורבע מהמשתתפים שהיו משוכנעים פעמיים שהם בקבוצת הביקורת השתפרו הכי פחות, בלי קשר לטיפול שקיבלו בפועל.
/ תובנות מרכזיות
- ב-2020 מידת האמון במדע הייתה 43 אחוז, והיום 32 אחוז בלבד, במחקר שכלל 140,000 בני אדם ב-140 מדינות.
- נרשם קשר רוחבי בין מי שהעידו שהם חיים בנוחות כלכלית לבין אמון רב במדע ובמדענים, עם השכלה כמשתנה מתערב.
- מאה ותשעה נבדקים בשלושה מרכזים חולקו באקראי לטיפול פעיל או לדמה; כ-80 אחוז הצליחו להשלים את הטיפול מהבית, ושתי הקבוצות ירדו בערך בשליש בציון הדיכאון, שיפור של 7 עד 8 נקודות.
- ב-119 נבדקים אף אדם לא משך את שלושת מיני היתושים יחד, והעדס המצרי נמשך יותר לגברים.
- קרקל נעלם מהאזור עם פתיחת שבילים, צבי הנגב התרחקו מאות מטרים, שועל מצוי ודרבן נמשכו לשבילים, ויש מינים שנשארו אדישים.
למה בחברה מערבית שהיא חברת שפע, גם בלי מלחמות, יש כל כך הרבה דיכאון?
- 1להגדיל שקיפות ויושרה במדע ולהיות קשובים לציבור, לא לחיות במגדל שן.
- 2לפני סלילת שביל חדש לערוך סקר מינים ולהימנע מאזורי פעילות של מינים רגישים כמו קרקל.
- 3לתכנן שבילים מחוץ לאזורים חיוניים עם מים, עצים ומזון, ולזכור שההפרעה רחבה מאות מטרים ולא רק על הקו.
- 4לטייל רק על השביל ורק בשעות המותרות, בלי רעש ושאריות אוכל.
- 5אם משתמשים באימון קוגניטיבי לשיפור סימפטומים, להמשיך בו באופן רציף כמו כושר, כי האפקט יורד כשמפסיקים.
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
שאל את הפרק (Chat with Episode)
קבל תשובות מיידיות מתוך תמלול וניתוח ה-AI
שאלות מומלצות בלחיצה אחת:
נתונים מהפרק
אחוזים מהפרק
מתיאור הפרק
סקר עולמי קושר בין מצוקה כלכלית לבין ירידה באמון במדע / חולים בדיכאון קליני יכולים לנהל באופן עצמאי ובטוח פרוטוקול טיפולי מורכב מהבית / מדוע יש אנשים שיתושים נמשכים אליהם יותר מאשר לאחרים? / מה קורה לחיות הבר כשפותחים שבילי טיול חדשים, בשטחים שלא היו נגישים למטיילים? / אורחים: יהונתן ברקהיים, פרופ' מור נחום, אליסה קיסר, ד"ר יובל צוקרמן מגישה: צליל אברהם, עורך: יונתן כיתאין, מפיקה: תמר בנימין, טכנאי: ארז שלום See omnystudio.com/listener for privacy information.
/ נושאים קשורים
איך נוצר העמוד הזה
1,813 פרקים של שלושה שיודעים Three Who Know = 1,813 מאמרים שגוגל מדרג
את התקציר והניתוח בעמוד הזה הפקנו אוטומטית מתוך האודיו של הפרק, בלי שאיש כתב מילה. זה בדיוק מה ש-AuthorityRank עושה לארכיון שלם: כל פרק הופך למאמר עברי איכותי שמדורג בגוגל ומצוטט על ידי ChatGPT ו-Perplexity, ומתפרסם אוטומטית במגזין משלכם.
הארכיון שלכם הוא אודיו מת שמנועי החיפוש לא מוצאים. אנחנו הופכים אותו לנכס שמביא תנועה כל חודש.