קוקיז
כלכליסט79 פרקים
על התוכנית
קוקיז, פודקאסט הטכנולוגיה של "כלכליסט", מנתח את הנושאים הבוערים בעולמות ההייטק והסטארט-אפים, המקומיים והבינלאומיים
מה זה קוקיז?
קוקיז הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית הייטק וסטארטאפים מאת כלכליסט. ניתוח מעמיק של המערכות הסבוכות המעצבות את פני ההייטק הישראלי והשפעתו על העולם. בארכיון 79 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-22 דקות.
| קטגוריה | הייטק וסטארטאפים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 79 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-22 דקות |
| הפרק האחרון | 14 באוגוסט 2023 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
ניתוח מעמיק של המערכות הסבוכות המעצבות את פני ההייטק הישראלי והשפעתו על העולם.
המנחה
המנחה מציג גישה אנליטית ומעמיקה, המתמקדת בחקירת נקודות המפגש המורכבות שבין טכנולוגיה, פוליטיקה, רגולציה וכלכלה. הניתוח מתבצע מתוך ראייה ביקורתית ומקצועית, תוך חיפוש מתמיד אחר השלכות המקרו של מגמות מיקרו בתעשיית ההייטק.
הסגנון
התוכנית מבוססת על ראיונות עומק עם מומחים ואנשי מפתח בתעשייה המנתחים את אירועי השעה מפרספקטיבה רחבה. הקצב יסודי, הטון רציני וענייני, והמבנה אופייני לדיוני מומחים המבקשים לפענח סוגיות מורכבות לקהל מקצועי.
תובנות הזהב מהארכיון
- ההייטק אינו אי מבודד אלא תלוי באופן מוחלט ביציבות המשפטית והפוליטית של המדינה
- משברים כלכליים משמשים כזרז לחשיפת כשלי התנהלות וזיופים בחברות שפעלו תחת מעטה צמיחה
- רגולציה אינה רק נטל אלא מנגנון הכרחי לשמירה על אמון השוק והמשכיות עסקית בינלאומית
- כוחם של המעסיקים בשוק העבודה מושפע ישירות משינויים מאקרו-כלכליים המשנים את יכולת המיקוח של העובדים
התוכנית מיועדת לעובדים, מנהלים ומשקיעים בהייטק המבקשים להבין את המעטפת הכלכלית, הפוליטית והרגולטורית המשפיעה על עבודתם ועל עתיד התעשייה.
השאלות הבולטות בארכיון
מה החשש הכי גדול שלנו שמצריך רגולציה על AI?
השאלה היא, אם הירידה הזאת בפריון היא לא מתכזזת עם חיסכון אחר למעסיק, למשל, ברגע שעובדים מהבית או עובדים פחות במשרד אז צריך פחות שטח משרדים?
למה רק עכשיו מיקרוסופט מפתחת שבבים בישראל, אחרי שחברות כמו אינטל, אמזון ואפל כבר עושות זאת שנים?
אוקיי, ביטול עילת הסבירות, מה זה בכלל קשור להייטק?
שוב אני חוזרת לשאלה ששאלנו גם מה, יהיה לזה השלכות על השוק הישראלי, של חברות הייטק, של חברות פינטק?
כיצד השילוב של היחלשות מערכת המשפט והעדר מעמד תאימות (Adequacy) מול האיחוד האירופי צפוי להשפיע על חברות הייטק ישראליות המנהלות מידע רגיש?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
הפרק עוסק בצורך הדחוף ברגולציה מדינתית על בינה מלאכותית כדי להתמודד עם הסיכונים הכלכליים, החברתיים והקיומיים שהיא מציבה.
הפרק צולל לאתגרי הרגולציה על בינה מלאכותית עם ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר. השיחה מנתחת את הסכנות המרכזיות של הטכנולוגיה, החל מפגיעה בשוק העבודה ועד ליצירת "עובדות מלאכותיות" המערערות את תפיסת המציאות שלנו. הדיון מבהיר מדוע אי אפשר לסמוך על רגולציה עצמית של חברות הטכנולוגיה ומדגיש את החשיבות של התערבות מדינתית. האזנה חיונית להבנת הסיכונים העמוקים של מהפכת ה-AI והצעדים שחייבים להינקט כדי להישמר מפניה.
- שלא כמו במהפכות טכנולוגיות קודמות, הפעם הרגולטורים מתעוררים מוקדם, אך בזמן שאירופה מובילה חקיקה מחייבת, ארה"ב עדיין מהססת ומעדיפה הסדרה עצמית וולונטרית של החברות.
- ההסתמכות על רגולציה עצמית של חברות ה-AI היא נאיבית; הן משקיעות סכומי עתק בלובינג כדי למנוע חקיקה מכבידה, בדומה לחברות הטבק והנשק בעבר.
- הסכנות המרכזיות מ-AI אינן מדע בדיוני, אלא כוללות פגיעה מקרו-כלכלית בשוק העבודה, יכולת לגרום נזקים ממשיים בעולם הפיזי והסייבר, וערעור על תפיסת המציאות על ידי ייצור 'עובדות מלאכותיות'.
- הנגישות הגבוהה למודלי AI רבי עוצמה מאפשרת כמעט לכל אדם לגרום נזק משמעותי, מה שמתואר בפרק כ'חלוקת רובים להמונים'.
מה החשש הכי גדול שלנו שמצריך רגולציה על AI?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
אם לא נתעורר, ישראל תהפוך לחצר האחורית של AI
פרקים אחרונים
אם לא נתעורר, ישראל תהפוך לחצר האחורית של AI
14 באוגוסט 202323 דק׳אם רוצים חדשנות, את פריצות הדרך האמיתיות, צריך להביא אנשים למשרד
8 באוגוסט 202320 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מנתח את מגמת החזרה לעבודה מהמשרד, שהגיעה אפילו לחברת זום, סמל העבודה מרחוק. דרך שיחה עם הכתבת סופי שולמן, נבחנות הסיבות לירידה בפרודוקטיביות, הפגיעה בחדשנות, ושינוי מאזן הכוחות בשוק העבודה שהחזיר את הכוח למעסיקים. הדיון מיועד לעובדים ומנהלים בהייטק ומספק תמונה עדכנית על עתיד המודל ההיברידי וההשפעות שלו על שני הצדדים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שינוי מאזן הכוחות בשוק העבודה, בעקבות פיטורים וקיצוצים, נתן למעסיקים יותר כוח לדרוש חזרה למשרד, שכן עובדים כבר לא יכולים להיות בררניים כפי שהיו.
- ההנחה שניתן לחסוך באופן משמעותי בשטחי משרדים התבררה כלא מדויקת; בפועל, הצורך במרחב אישי גדול יותר והקושי לנהל הגעה גמישה הפכו את החיסכון לשולי.
- חדשנות ופריצות דרך אמיתיות דורשות מפגש וסיעור מוחות פיזי, והן נפגעות משמעותית כשהעובדים מבודדים ועובדים מהבית.
- עובדים שעובדים מרחוק באופן קבוע עלולים להיות בסיכון גבוה יותר לפיטורים, מכיוון שהריחוק הפיזי מהמנהלים והקולגות הופך אותם ל"רחוקים מהעין" וקלים יותר לשחרור.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מנתח את מגמת החזרה לעבודה מהמשרד, שהגיעה אפילו לחברת זום, סמל העבודה מרחוק. דרך שיחה עם הכתבת סופי שולמן, נבחנות הסיבות לירידה בפרודוקטיביות, הפגיעה בחדשנות, ושינוי מאזן הכוחות בשוק העבודה שהחזיר את הכוח למעסיקים. הדיון מיועד לעובדים ומנהלים בהייטק ומספק תמונה עדכנית על עתיד המודל ההיברידי וההשפעות שלו על שני הצדדים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
שינוי מאזן הכוחות בשוק העבודה, בעקבות פיטורים וקיצוצים, נתן למעסיקים יותר כוח לדרוש חזרה למשרד, שכן עובדים כבר לא יכולים להיות בררניים כפי שהיו. · ההנחה שניתן לחסוך באופן משמעותי בשטחי משרדים התבררה כלא מדויקת; בפועל, הצורך במרחב אישי גדול יותר והקושי לנהל הגעה גמישה הפכו את החיסכון לשולי. · חדשנות ופריצות דרך אמיתיות דורשות מפגש וסיעור מוחות פיזי, והן נפגעות משמעותית כשהעובדים מבודדים ועובדים מהבית. · עובדים שעובדים מרחוק באופן קבוע עלולים להיות בסיכון גבוה יותר לפיטורים, מכיוון שהריחוק הפיזי מהמנהלים והקולגות הופך אותם ל"רחוקים מהעין" וקלים יותר לשחרור.
בכיר במיקרוסופט: עשרות מיליונים בעולם ייהנו מפיתוח שנעשה בחיפה
31 ביולי 202318 דק׳בכירי מחאת ההייטק: לא רוצים למחות ברחוב, אבל אין לנו ברירה
24 ביולי 202317 דק׳לא אתפלא אם יתגלו עוד הונאות בהייטק הישראלי
20 ביולי 202318 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מספק ניתוח מעמיק של שתי פרשות מרכזיות בעולם ההייטק והטכנולוגיה. בחלק הראשון, הכתב מאיר אורבך מכלכליסט חושף את פרטי פרשת המרמה לכאורה בחברת הפינטק וסטו, שמסבירה כיצד זויפו ערבויות בהיקפים עצומים ומה ההשלכות האפשריות על השוק. בחלק השני, נדונה הצלחתה של נטפליקס להגדיל את בסיס המנויים שלה, לאו דווקא דרך תוכן חדש, אלא באמצעות המהלך השנוי במחלוקת של הגבלת שיתוף סיסמאות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- פרשת וסטו נחשפה כאשר אחת מחברות הביטוח ניסתה לממש ערבות וגילתה שהיא חסרת ערך, מה שהצית בדיקה רחבה יותר וחשף זיוף שיטתי לכאורה של מסמכים מבנק סיני גדול.
- ההערכה היא שהונאות פיננסיות בהייטק, כמו במקרה וסטו וג'ונקו, יגרמו למשקיעים להחמיר משמעותית את תהליכי בדיקת הנאותות (Due Diligence) שהם דורשים מסטארטאפים ישראליים.
- העלייה במספר המנויים של נטפליקס נובעת בעיקר מהצלחת התוכנית להגבלת שיתוף סיסמאות, שהפכה משתמשים 'חיצוניים' למנויים משלמים, ולא מהשקה של להיט תוכן גדול במיוחד.
- בתקופות של שפל כלכלי בתעשייה, כמו זו הנוכחית בהייטק, נחשפות יותר פרשיות מרמה והתנהלות בעייתית, כפי שמציין הדובר: 'כשיש שפל... מגלים מי שחה עם תחתונים'.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מספק ניתוח מעמיק של שתי פרשות מרכזיות בעולם ההייטק והטכנולוגיה. בחלק הראשון, הכתב מאיר אורבך מכלכליסט חושף את פרטי פרשת המרמה לכאורה בחברת הפינטק וסטו, שמסבירה כיצד זויפו ערבויות בהיקפים עצומים ומה ההשלכות האפשריות על השוק. בחלק השני, נדונה הצלחתה של נטפליקס להגדיל את בסיס המנויים שלה, לאו דווקא דרך תוכן חדש, אלא באמצעות המהלך השנוי במחלוקת של הגבלת שיתוף סיסמאות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
פרשת וסטו נחשפה כאשר אחת מחברות הביטוח ניסתה לממש ערבות וגילתה שהיא חסרת ערך, מה שהצית בדיקה רחבה יותר וחשף זיוף שיטתי לכאורה של מסמכים מבנק סיני גדול. · ההערכה היא שהונאות פיננסיות בהייטק, כמו במקרה וסטו וג'ונקו, יגרמו למשקיעים להחמיר משמעותית את תהליכי בדיקת הנאותות (Due Diligence) שהם דורשים מסטארטאפים ישראליים. · העלייה במספר המנויים של נטפליקס נובעת בעיקר מהצלחת התוכנית להגבלת שיתוף סיסמאות, שהפכה משתמשים 'חיצוניים' למנויים משלמים, ולא מהשקה של להיט תוכן גדול במיוחד. · בתקופות של שפל כלכלי בתעשייה, כמו זו הנוכחית בהייטק, נחשפות יותר פרשיות מרמה והתנהלות בעייתית, כפי שמציין הדובר: 'כשיש שפל... מגלים מי שחה עם תחתונים'.
המחיר של ביטול עילת הסבירות: עסק בינוני עלול לשלם עוד 50 אלף יורו בשנה
10 ביולי 202330 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
המשקיע גיגי לוי-וייס מפרט בשיחה על ההשלכות הכלכליות הקשות של הרפורמה המשפטית. הוא מציג נתונים המראים כיצד ההייטק הישראלי נפרד מהמגמה העולמית וצונח, מה המשמעות של ירידה דרסטית במספר הסטארטאפים החדשים, ומדוע הנזק הוא לא רק לטייקונים אלא לכל אזרח דרך יוקר המחיה והמשכנתא. האזנה חיונית להבנת המחיר הכלכלי הממשי של המשבר הפוליטי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מאז הרבעון הראשון של 2023, נפתח פער גדול בין ההייטק הישראלי שממשיך לצנוח, לבין ההייטק העולמי שהחל להתאושש, בעיקר בזכות מהפכת ה-AI.
- קצב הקמת הסטארטאפים בישראל צנח מ-1,400 בשנת 2019 לקצב צפוי של 400 בלבד ב-2023, מספר שמחזיר את ישראל 20 שנה לאחור.
- כ-80% מהחברות החדשות נרשמות כיום בחו"ל, מה שאומר שאם יצליחו, המיסים על רווחיהן לא ישולמו בישראל, נזק אדיר לקופת המדינה.
- הפגיעה בהייטק, שאחראי על כ-50% מהייצוא, מובילה ישירות להתייקרות המשכנתאות, החלשות השקל ופגיעה באוכלוסיות החלשות ביותר.
- משקיעים זרים וישראלים כאחד נמנעים מהשקעה בחברות הרשומות בישראל בגלל חוסר הוודאות, מהלך שמחסל את האנרגיה ליזמות וגורם לבריחת מוחות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
המשקיע גיגי לוי-וייס מפרט בשיחה על ההשלכות הכלכליות הקשות של הרפורמה המשפטית. הוא מציג נתונים המראים כיצד ההייטק הישראלי נפרד מהמגמה העולמית וצונח, מה המשמעות של ירידה דרסטית במספר הסטארטאפים החדשים, ומדוע הנזק הוא לא רק לטייקונים אלא לכל אזרח דרך יוקר המחיה והמשכנתא. האזנה חיונית להבנת המחיר הכלכלי הממשי של המשבר הפוליטי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מאז הרבעון הראשון של 2023, נפתח פער גדול בין ההייטק הישראלי שממשיך לצנוח, לבין ההייטק העולמי שהחל להתאושש, בעיקר בזכות מהפכת ה-AI. · קצב הקמת הסטארטאפים בישראל צנח מ-1,400 בשנת 2019 לקצב צפוי של 400 בלבד ב-2023, מספר שמחזיר את ישראל 20 שנה לאחור. · כ-80% מהחברות החדשות נרשמות כיום בחו"ל, מה שאומר שאם יצליחו, המיסים על רווחיהן לא ישולמו בישראל, נזק אדיר לקופת המדינה. · הפגיעה בהייטק, שאחראי על כ-50% מהייצוא, מובילה ישירות להתייקרות המשכנתאות, החלשות השקל ופגיעה באוכלוסיות החלשות ביותר. · משקיעים זרים וישראלים כאחד נמנעים מהשקעה בחברות הרשומות בישראל בגלל חוסר הוודאות, מהלך שמחסל את האנרגיה ליזמות וגורם לבריחת מוחות.
