פנס ללב - פודקאסט על פסיכולוגיה חינוכית בהגשת אלון רם

פרקים עם ניתוח מלא

• פרק 21 - העבודה המערכתית של הפסיכולוג החינוכי עם איריס נמדארי וינבאום ואודי בק (חלק 2)
• פרק 26 - טיפול קבוצתי בילדים ונוער עם חלי ברק שטיין
• פרק 25 - בינה מלאכותית ופסיכולוגיה חינוכית עם יובל הבר
• פרק 24 - מיומנויות חברתיות במבט אקולוגי עם יעל אברהם
• פרק 23 - עבודה טיפולית עם הורים עם ד״ר הילי כוכבי
• פרק 22 - שיחה עם גבי פרץ : הפסיכולוג הארצי במשרד הבריאות

פרקים אחרונים

• פרק 21 - העבודה המערכתית של הפסיכולוג החינוכי עם איריס נמדארי וינבאום ואודי בק (חלק 2)

  15 בפברואר 2026·35 דק׳
  אורחים:אלון רם·יעקב יבלון·ישראל אפל
  אמ;לקסיכום הפרק

  איריס נמדארי וינבאום ואודי בק לוקחים את אלון רם אל הרובד הסמוי של בית הספר, הלא מודע הארגוני, בהמשך ישיר לחלק הראשון של השיחה על עבודה מערכתית. הם משאילים את ביון: כשחרדות משבשות את קבוצת העבודה, המערכת נסוגה להנחות בסיסיות, תלות מוחלטת במנהלת, לחימה או בריחה שנראית כהיעדרויות ומוסר עבודה נמוך, ולפעמים חרם פנימי על תת קבוצה של מורות. דרך מלאני קליין הם מתארים פיצול, זה לא אנחנו זה ההורים או הפיקוח, מול העמדה הדפרסיבית שבה מערכת מכירה במגבלותיה ומתפנה להשתפר. ולצד התיאוריה, המציאות: שש עד שבע שעות שבועיות לבית ספר של 500 תלמידים, כולל אבחונים, טיפולים וארוחת צהריים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • ההנחות הבסיסיות של ביון מתורגמות לחיי בית ספר: היעדרויות גורפות של מורים יכולות להיות הגנה מפני חרדה לא מדוברת, למשל חשש שבית הספר ייסגר, ולא סתם מוסר עבודה נמוך.
  • האויב הפנימי: לפעמים המלחמה מופנית פנימה, המנהלת ורוב הצוות מגדירים תת קבוצה של מורות כאויב, מעין חרם מערכתי, דפוס שהמרואיינים פגשו לא פעם.
  • באישיות הבית ספרית האיד גר בקומות התחתונות, אצל התלמידים: תוקפנות והדרה בין ילדים חושפות את הצרכים הלא מדוברים של המערכת כולה, ומשם הבדיחה שבית ספר היה מתפקד נהדר בלי תלמידים.
  • מרחב מאפשר בנוסח ויניקוט מתחיל בחדר המנהל: ישיבה שמאפשרת למנהל לחשוב את עצמו ואת החלומות שלו מהדהדת הלאה לצוות הניהול, לרכזים ולמליאה.
  • הגישה המגדלת הוצגה ככלי לבניית מיכל בית ספרי: חדר מורים חושב שמעלה מושגים דינמיים עם אסוציאציות חופשיות ודיון פרקטי בהנחיית הפסיכולוג, יקר במשאבים אבל איכותי במיוחד.
  • החסם הרגשי של הפסיכולוג עצמו: חדר המנהלת מעורר זיכרונות ילדות מרתיעים, והמנהלת משדרת שהיא יודעת מה היא עושה, ולכן פסיכולוגים צעירים הולכים לחפש את ערכם באבחונים, והעצה היא לשים רגל בדלת ולנשום.
  • מיקום הביניים של הפסיכולוג הוא בעצמו מרחב פוטנציאלי: שייך ולא שייך, יושב עם המנהל והיועצת אבל המנהלת שלו יושבת בשירות הפסיכולוגי.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  איריס נמדארי וינבאום ואודי בק לוקחים את אלון רם אל הרובד הסמוי של בית הספר, הלא מודע הארגוני, בהמשך ישיר לחלק הראשון של השיחה על עבודה מערכתית. הם משאילים את ביון: כשחרדות משבשות את קבוצת העבודה, המערכת נסוגה להנחות בסיסיות, תלות מוחלטת במנהלת, לחימה או בריחה שנראית כהיעדרויות ומוסר עבודה נמוך, ולפעמים חרם פנימי על תת קבוצה של מורות. דרך מלאני קליין הם מתארים פיצול, זה לא אנחנו זה ההורים או הפיקוח, מול העמדה הדפרסיבית שבה מערכת מכירה במגבלותיה ומתפנה להשתפר. ולצד התיאוריה, המציאות: שש עד שבע שעות שבועיות לבית ספר של 500 תלמידים, כולל אבחונים, טיפולים וארוחת צהריים.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  ההנחות הבסיסיות של ביון מתורגמות לחיי בית ספר: היעדרויות גורפות של מורים יכולות להיות הגנה מפני חרדה לא מדוברת, למשל חשש שבית הספר ייסגר, ולא סתם מוסר עבודה נמוך. · האויב הפנימי: לפעמים המלחמה מופנית פנימה, המנהלת ורוב הצוות מגדירים תת קבוצה של מורות כאויב, מעין חרם מערכתי, דפוס שהמרואיינים פגשו לא פעם. · באישיות הבית ספרית האיד גר בקומות התחתונות, אצל התלמידים: תוקפנות והדרה בין ילדים חושפות את הצרכים הלא מדוברים של המערכת כולה, ומשם הבדיחה שבית ספר היה מתפקד נהדר בלי תלמידים. · מרחב מאפשר בנוסח ויניקוט מתחיל בחדר המנהל: ישיבה שמאפשרת למנהל לחשוב את עצמו ואת החלומות שלו מהדהדת הלאה לצוות הניהול, לרכזים ולמליאה. · הגישה המגדלת הוצגה ככלי לבניית מיכל בית ספרי: חדר מורים חושב שמעלה מושגים דינמיים עם אסוציאציות חופשיות ודיון פרקטי בהנחיית הפסיכולוג, יקר במשאבים אבל איכותי במיוחד. · החסם הרגשי של הפסיכולוג עצמו: חדר המנהלת מעורר זיכרונות ילדות מרתיעים, והמנהלת משדרת שהיא יודעת מה היא עושה, ולכן פסיכולוגים צעירים הולכים לחפש את ערכם באבחונים, והעצה היא לשים רגל בדלת ולנשום. · מיקום הביניים של הפסיכולוג הוא בעצמו מרחב פוטנציאלי: שייך ולא שייך, יושב עם המנהל והיועצת אבל המנהלת שלו יושבת בשירות הפסיכולוגי.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 20 - העבודה המערכתית של הפסיכולוג החינוכי עם איריס נמדארי וינבאום ואודי בק (חלק 1)

  15 בפברואר 2026·42 דק׳

• פרק 19 - מגן חובה לכיתה א' עם מיכל חרל"פ קציר ובטינה קוברינסקי

  15 בפברואר 2026·53 דק׳

• פרק 18 - חדשנות ויזמות בשירות הפסיכולוגי עם ד"ר ישראל אפל ורותי כהן טרכטנברוט

  15 בפברואר 2026·30 דק׳

• פרק 27 - טיפול דינמי ממוקד וקצר מועד עם ד"ר יעקב יבלון

  24 ביוני 2026·1 שע׳ 0 דק׳

• פרק 26 - טיפול קבוצתי בילדים ונוער עם חלי ברק שטיין

  5 במאי 2026·33 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  חלי ברק שטיין, פסיכולוגית חינוכית ומנחת קבוצות, ישבה עם אלון רם בכנס הפסיכולוגים באילת לשיחה על טיפול קבוצתי בילדים ובמתבגרים. היא מתארת את הקבוצה כישות עם טמפרמנט, קונפליקטים וחרדות משלה, שאי אפשר להבין מניתוח היחידים, כמו שאי אפשר להבין מוח מהתבוננות בנוירון אחד. לצד הקסם היא מפרקת את ההסתייגות של פסיכולוגים מהכלי: המרחב הקבוצתי דורש ניהול, סטינג ומשמעת, ובעיקר ויתור על הפנטזיה לתת לכל ילד חלב בחום מדויק. אלון משתף מקבוצת חרדה שהכין לה פרוטוקול CBT שלם, והבנות לקחו ממנה בעיקר את הגילוי שהן לא לבד.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • שלב הטרום קבוצה הוא ההחלטה הקריטית: כל עוד לא התחילה הקבוצה מותר שילד לא יהיה בה, אבל עזיבה באמצע התהליך היא אירוע דרמטי שמשפיע גם על העוזב וגם על הנשארים.
  • מיון מוקדם בודק בשלות: השתתפות בקבוצה דורשת מידה של עצמאות, ויסות רגשי ויכולת להתארגן במרחב, וגם ברית בסיסית עם ההורים, כי בלעדיהם הילד פשוט לא יגיע.
  • יש רצף של סוגי קבוצות: דינמיות שחוקרות יחסים בין אישיים, חצי מובנות פסיכו חינוכיות עם תוכן ותהליך, וקבוצות מיומנויות מובנות כמו DBT, ולכל אחת סטינג ואסטרטגיה משלה.
  • התכנון הוא פיגום ולא תסריט: אף איש צבא לא ניצח קרב עם התוכנית המקורית שלו, אבל אוי ואבוי אם לא הייתה לו תוכנית, וכשהקבוצה אומרת את דברה הולכים איתה.
  • בקבוצת החרדה של אלון רם הפרוטוקול הקוגניטיבי נדחק הצידה: הבנות רצו להרגיש שהן לא לבד, הקשיבו זו לזו ונתנו עצות, בדיוק הכוחות שיאלום מתאר, אוניברסליות, הקשבה ונתינה.
  • בקבוצות של ילדים צעירים המנחים אקטיביים יותר והשפה מותאמת, דואג במקום חרדה, ובגיל ההתבגרות ההתנגדות לסמכות צפויה מראש ומוחזקת כחומר עבודה ולא כעלבון אישי.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  חלי ברק שטיין, פסיכולוגית חינוכית ומנחת קבוצות, ישבה עם אלון רם בכנס הפסיכולוגים באילת לשיחה על טיפול קבוצתי בילדים ובמתבגרים. היא מתארת את הקבוצה כישות עם טמפרמנט, קונפליקטים וחרדות משלה, שאי אפשר להבין מניתוח היחידים, כמו שאי אפשר להבין מוח מהתבוננות בנוירון אחד. לצד הקסם היא מפרקת את ההסתייגות של פסיכולוגים מהכלי: המרחב הקבוצתי דורש ניהול, סטינג ומשמעת, ובעיקר ויתור על הפנטזיה לתת לכל ילד חלב בחום מדויק. אלון משתף מקבוצת חרדה שהכין לה פרוטוקול CBT שלם, והבנות לקחו ממנה בעיקר את הגילוי שהן לא לבד.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  שלב הטרום קבוצה הוא ההחלטה הקריטית: כל עוד לא התחילה הקבוצה מותר שילד לא יהיה בה, אבל עזיבה באמצע התהליך היא אירוע דרמטי שמשפיע גם על העוזב וגם על הנשארים. · מיון מוקדם בודק בשלות: השתתפות בקבוצה דורשת מידה של עצמאות, ויסות רגשי ויכולת להתארגן במרחב, וגם ברית בסיסית עם ההורים, כי בלעדיהם הילד פשוט לא יגיע. · יש רצף של סוגי קבוצות: דינמיות שחוקרות יחסים בין אישיים, חצי מובנות פסיכו חינוכיות עם תוכן ותהליך, וקבוצות מיומנויות מובנות כמו DBT, ולכל אחת סטינג ואסטרטגיה משלה. · התכנון הוא פיגום ולא תסריט: אף איש צבא לא ניצח קרב עם התוכנית המקורית שלו, אבל אוי ואבוי אם לא הייתה לו תוכנית, וכשהקבוצה אומרת את דברה הולכים איתה. · בקבוצת החרדה של אלון רם הפרוטוקול הקוגניטיבי נדחק הצידה: הבנות רצו להרגיש שהן לא לבד, הקשיבו זו לזו ונתנו עצות, בדיוק הכוחות שיאלום מתאר, אוניברסליות, הקשבה ונתינה. · בקבוצות של ילדים צעירים המנחים אקטיביים יותר והשפה מותאמת, דואג במקום חרדה, ובגיל ההתבגרות ההתנגדות לסמכות צפויה מראש ומוחזקת כחומר עבודה ולא כעלבון אישי.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 25 - בינה מלאכותית ופסיכולוגיה חינוכית עם יובל הבר

  17 במרץ 2026·38 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפרק הוא שיחה עם הפסיכולוג יובל אבר על המפגש בין פסיכולוגיה ובינה מלאכותית, תוך התמודדות עם תחושת ההצפה והחרדה שהטכנולוגיה מעוררת. השיחה מיועדת לאנשי טיפול וחינוך המבקשים להבין את השינויים העמוקים שה-AI מחולל. כדאי להאזין כדי לקבל מסגרת תיאורטית (המכה הרביעית של פרויד) ופרקטית להתמקמות אישית ומקצועית מול הטכנולוגיה, בין מוקסמות למוטרדות.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • העיסוק בחידושים הטכניים של הבינה המלאכותית פחות חשוב מהבנת המשמעויות העמוקות שיש לה על המקצוע ועל ההתמקמות שלנו כאנשי טיפול.
  • סוד הקסם והסכנה בבינה המלאכותית הוא הנטייה האנושית הבלתי נמנעת להאניש אותה ולפתח כלפיה רגשות, גם מתוך ידיעה שמדובר באלגוריתם סטטיסטי בלבד.
  • ניתן למקם את היחס ל-AI על ציר שבין 'מוקסם' ל'מוטרד' ובין 'יישומי' ל'תיאורטי', וחשוב לשמור על המתח והדיאלקטיקה בין העמדות השונות במקום לבחור צד אחד.
  • הבינה המלאכותית חודרת לפיצ'ר המרכזי של האנושות והפסיכולוגיה - השפה והיכולת לספר סיפור ('ריפוי בדיבור') - וזו הדרמה המשמעותית שהיא מייצרת.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  הפרק הוא שיחה עם הפסיכולוג יובל אבר על המפגש בין פסיכולוגיה ובינה מלאכותית, תוך התמודדות עם תחושת ההצפה והחרדה שהטכנולוגיה מעוררת. השיחה מיועדת לאנשי טיפול וחינוך המבקשים להבין את השינויים העמוקים שה-AI מחולל. כדאי להאזין כדי לקבל מסגרת תיאורטית (המכה הרביעית של פרויד) ופרקטית להתמקמות אישית ומקצועית מול הטכנולוגיה, בין מוקסמות למוטרדות.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  העיסוק בחידושים הטכניים של הבינה המלאכותית פחות חשוב מהבנת המשמעויות העמוקות שיש לה על המקצוע ועל ההתמקמות שלנו כאנשי טיפול. · סוד הקסם והסכנה בבינה המלאכותית הוא הנטייה האנושית הבלתי נמנעת להאניש אותה ולפתח כלפיה רגשות, גם מתוך ידיעה שמדובר באלגוריתם סטטיסטי בלבד. · ניתן למקם את היחס ל-AI על ציר שבין 'מוקסם' ל'מוטרד' ובין 'יישומי' ל'תיאורטי', וחשוב לשמור על המתח והדיאלקטיקה בין העמדות השונות במקום לבחור צד אחד. · הבינה המלאכותית חודרת לפיצ'ר המרכזי של האנושות והפסיכולוגיה - השפה והיכולת לספר סיפור ('ריפוי בדיבור') - וזו הדרמה המשמעותית שהיא מייצרת.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 24 - מיומנויות חברתיות במבט אקולוגי עם יעל אברהם

  15 בפברואר 2026·40 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  בפרק זה, הפסיכולוג אלון רם מארח את יעל אברהם, פסיכולוגית חינוכית מומחית, לשיחה על קשיים ומיומנויות חברתיות בקרב ילדים. יעל מציגה את גישתה האקולוגית, הטוענת שיש להתבונן במערכות המקיפות את הילד - המשפחה, הכיתה והקהילה - ולא רק בילד עצמו. השיחה מעמיקה במושג המפתח "נעילה כיתתית", מצב בו דינמיקה קבוצתית מונעת מילד דחוי להשתלב, ומציעה דרכים לאבחן מתי התערבות בסביבת הילד קודמת לטיפול בו.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • התערבות בקשיים חברתיים דורשת 'המשגת מקרה חברתית': ניתוח אקולוגי של כלל המערכות סביב הילד (משפחה, חוגים, כיתה, קהילה) כדי להחליט היכן הכי נכון להשקיע את המשאבים הטיפוליים.
  • קיים מושג של 'נעילה כיתתית', מצב בו קבוצה 'נועלת' את הדלת בפני ילד דחוי. במצב כזה, גם אם הילד ישפר את מיומנויותיו, הכיתה תפרש את התנהגותו באופן שלילי ולא תאפשר לו להשתלב, מה שעלול לפגוע בערכו העצמי.
  • ניתן לזהות 'נעילה כיתתית' דרך סימנים כמו ייאוש של המורה מהסיכוי של הילד להשתלב, תחושה של 'סטיגמה', וכאשר הילד מתמסר לטיפול אך אין שינוי במצבו החברתי בכיתה.
  • כשהמטפל מרגיש ייאוש או דחייה כלפי הילד, זה יכול להיות סימן המעיד על 'נעילה כיתתית', כביטוי של הזדהות השלכתית עם מה שהילד חווה בסביבתו.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  בפרק זה, הפסיכולוג אלון רם מארח את יעל אברהם, פסיכולוגית חינוכית מומחית, לשיחה על קשיים ומיומנויות חברתיות בקרב ילדים. יעל מציגה את גישתה האקולוגית, הטוענת שיש להתבונן במערכות המקיפות את הילד - המשפחה, הכיתה והקהילה - ולא רק בילד עצמו. השיחה מעמיקה במושג המפתח "נעילה כיתתית", מצב בו דינמיקה קבוצתית מונעת מילד דחוי להשתלב, ומציעה דרכים לאבחן מתי התערבות בסביבת הילד קודמת לטיפול בו.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  התערבות בקשיים חברתיים דורשת 'המשגת מקרה חברתית': ניתוח אקולוגי של כלל המערכות סביב הילד (משפחה, חוגים, כיתה, קהילה) כדי להחליט היכן הכי נכון להשקיע את המשאבים הטיפוליים. · קיים מושג של 'נעילה כיתתית', מצב בו קבוצה 'נועלת' את הדלת בפני ילד דחוי. במצב כזה, גם אם הילד ישפר את מיומנויותיו, הכיתה תפרש את התנהגותו באופן שלילי ולא תאפשר לו להשתלב, מה שעלול לפגוע בערכו העצמי. · ניתן לזהות 'נעילה כיתתית' דרך סימנים כמו ייאוש של המורה מהסיכוי של הילד להשתלב, תחושה של 'סטיגמה', וכאשר הילד מתמסר לטיפול אך אין שינוי במצבו החברתי בכיתה. · כשהמטפל מרגיש ייאוש או דחייה כלפי הילד, זה יכול להיות סימן המעיד על 'נעילה כיתתית', כביטוי של הזדהות השלכתית עם מה שהילד חווה בסביבתו.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 23 - עבודה טיפולית עם הורים עם ד״ר הילי כוכבי

  15 בפברואר 2026·31 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  פרק עם ד"ר הילי כוכבי, פסיכולוגית חינוכית ומומחית לעבודה עם הורים. היא משתפת על מסלולה המקצועי, על הדוקטורט המפתיע שלה שהוכיח שהעלאת תחושת המסוגלות ההורית היא המפתח להפחתת חרדה אצל ילדים, ועל תפיסתה הטיפולית. הפרק מיועד לפסיכולוגים, אנשי חינוך והורים המעוניינים להבין את הכוח הטמון בהדרכת הורים ככלי להשפעה רחבה על בריאות הנפש.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הגברת תחושת המסוגלות העצמית של ההורה היא משתנה מרכזי בניבוי הצלחת הטיפול בילד; כשהורה מאמין שהוא יכול לעזור לילדו, סיכויי השיפור של הילד גוברים משמעותית.
  • עבודה עם הורים ואנשי חינוך מאפשרת השפעה רחבה על בריאות הנפש בחברה, הרבה מעבר להשפעה על ילד בודד בחדר הטיפולים.
  • ניתן ליישם תיאוריות פסיכולוגיות יסודיות (כמו התקשרות, שיקוף ואידאליזציה) באופן דומה הן על יחסי הורים-ילדים והן על יחסי מחנכים-תלמידים.
  • השארה של הורים מחוץ לחדר הטיפולים של הילד עלולה ליצור תופעות לוואי שליליות כמו חרדה ואשמה אצל ההורים.
  • היכולת לטפל בהורים אינה תלויה בהיות המטפל הורה בעצמו, אלא נשענת על ידע מקצועי ותיאורטי.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  פרק עם ד"ר הילי כוכבי, פסיכולוגית חינוכית ומומחית לעבודה עם הורים. היא משתפת על מסלולה המקצועי, על הדוקטורט המפתיע שלה שהוכיח שהעלאת תחושת המסוגלות ההורית היא המפתח להפחתת חרדה אצל ילדים, ועל תפיסתה הטיפולית. הפרק מיועד לפסיכולוגים, אנשי חינוך והורים המעוניינים להבין את הכוח הטמון בהדרכת הורים ככלי להשפעה רחבה על בריאות הנפש.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  הגברת תחושת המסוגלות העצמית של ההורה היא משתנה מרכזי בניבוי הצלחת הטיפול בילד; כשהורה מאמין שהוא יכול לעזור לילדו, סיכויי השיפור של הילד גוברים משמעותית. · עבודה עם הורים ואנשי חינוך מאפשרת השפעה רחבה על בריאות הנפש בחברה, הרבה מעבר להשפעה על ילד בודד בחדר הטיפולים. · ניתן ליישם תיאוריות פסיכולוגיות יסודיות (כמו התקשרות, שיקוף ואידאליזציה) באופן דומה הן על יחסי הורים-ילדים והן על יחסי מחנכים-תלמידים. · השארה של הורים מחוץ לחדר הטיפולים של הילד עלולה ליצור תופעות לוואי שליליות כמו חרדה ואשמה אצל ההורים. · היכולת לטפל בהורים אינה תלויה בהיות המטפל הורה בעצמו, אלא נשענת על ידע מקצועי ותיאורטי.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 22 - שיחה עם גבי פרץ : הפסיכולוג הארצי במשרד הבריאות

  15 בפברואר 2026·34 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  גבי פרץ, הפסיכולוג הארצי במשרד הבריאות בשמונה השנים האחרונות, התיישב מול אלון רם בכנס אילת שבוע לפני סיום הקדנציה וטיסה עם אשתו רותי לטיול הגדול בניו זילנד, אוסטרליה וצ'ילה. הוא מפרק את התפקיד, מנהל תקנות ההתמחות ופנקס הפסיכולוגים, אבל עיקר השיחה הוא מקומה של הפסיכולוגיה החינוכית: שירות ציבורי שפועל בתוך בתי הספר והקהילה ולא מחכה שיגיעו אליו, פתוח לכולם כי אין מי שלא עובר דרך בית הספר. אחרי אירועי אוקטובר והמלחמה הוא רואה בפסיכולוגים החינוכיים את הערוץ הקרוב ביותר לבניית חוסן קהילתי, עם תפיסה סלוטוגנית שלדבריו לא קיימת כתפיסת יסוד במערכת הבריאות.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • לפני הפסיכולוגיה היו 25 שנות צבא: לוחם תותחנים עם שנתיים בלבנון, קב"ן בבית הספר לשריון, ובתפקידו האחרון ראש ענף קב"נים, האחראי על כל מערך בריאות הנפש בצבא.
  • לפסיכולוגים החינוכיים יש אימא ואבא: המעסיק הוא הרשות המקומית דרך משרד החינוך, אבל ההתמחות, ההסמכה והרישוי שייכים למשרד הבריאות, והמשרדים בנו יחד מתווה אבחונים שמתאים גם לחוק החינוך המיוחד וגם לדרישות ההתמחות.
  • היתרון המבני של התחום: מערכת הבריאות עובדת בתוך המוסד ומחכה שיבואו אליה, והפסיכולוג החינוכי יוצא אל בית הספר ואל הקהילה, ולכן הסטיגמה של בריאות הנפש כמעט לא נדבקת אליו.
  • אחרי אוקטובר התבררה עוצמת הקהילה, והוא מציב יעד: לא להסתפק בהתנדבות אלא לבנות חוסן קהילתי באופן שיטתי, והפסיכולוגיה החינוכית קרובה לזה יותר מכל ענף אחר, פיזית ומנטלית.
  • כנס אילת עצמו, עושים קהילה, שימש אותו כהוכחה חיה לכוח הארגוני של הענף: פריסה ארצית, כוח אדם גדול ומיומנויות מגוונות, מאחד על אחד ועד עבודה עם קהילות שלמות.
  • כשנשאל על חסרונות הוא מתקן בחיוך לאתגרים, ומציב עיקרון: עבודה מערכתית טובה מתחילה במטפל טוב, האחד לא בא על חשבון השני.
  • ובונוס אחד לפרישה: סבא, לדבריו, הוא ראשי תיבות של סמכות בלי אחריות.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  גבי פרץ, הפסיכולוג הארצי במשרד הבריאות בשמונה השנים האחרונות, התיישב מול אלון רם בכנס אילת שבוע לפני סיום הקדנציה וטיסה עם אשתו רותי לטיול הגדול בניו זילנד, אוסטרליה וצ'ילה. הוא מפרק את התפקיד, מנהל תקנות ההתמחות ופנקס הפסיכולוגים, אבל עיקר השיחה הוא מקומה של הפסיכולוגיה החינוכית: שירות ציבורי שפועל בתוך בתי הספר והקהילה ולא מחכה שיגיעו אליו, פתוח לכולם כי אין מי שלא עובר דרך בית הספר. אחרי אירועי אוקטובר והמלחמה הוא רואה בפסיכולוגים החינוכיים את הערוץ הקרוב ביותר לבניית חוסן קהילתי, עם תפיסה סלוטוגנית שלדבריו לא קיימת כתפיסת יסוד במערכת הבריאות.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  לפני הפסיכולוגיה היו 25 שנות צבא: לוחם תותחנים עם שנתיים בלבנון, קב"ן בבית הספר לשריון, ובתפקידו האחרון ראש ענף קב"נים, האחראי על כל מערך בריאות הנפש בצבא. · לפסיכולוגים החינוכיים יש אימא ואבא: המעסיק הוא הרשות המקומית דרך משרד החינוך, אבל ההתמחות, ההסמכה והרישוי שייכים למשרד הבריאות, והמשרדים בנו יחד מתווה אבחונים שמתאים גם לחוק החינוך המיוחד וגם לדרישות ההתמחות. · היתרון המבני של התחום: מערכת הבריאות עובדת בתוך המוסד ומחכה שיבואו אליה, והפסיכולוג החינוכי יוצא אל בית הספר ואל הקהילה, ולכן הסטיגמה של בריאות הנפש כמעט לא נדבקת אליו. · אחרי אוקטובר התבררה עוצמת הקהילה, והוא מציב יעד: לא להסתפק בהתנדבות אלא לבנות חוסן קהילתי באופן שיטתי, והפסיכולוגיה החינוכית קרובה לזה יותר מכל ענף אחר, פיזית ומנטלית. · כנס אילת עצמו, עושים קהילה, שימש אותו כהוכחה חיה לכוח הארגוני של הענף: פריסה ארצית, כוח אדם גדול ומיומנויות מגוונות, מאחד על אחד ועד עבודה עם קהילות שלמות. · כשנשאל על חסרונות הוא מתקן בחיוך לאתגרים, ומציב עיקרון: עבודה מערכתית טובה מתחילה במטפל טוב, האחד לא בא על חשבון השני. · ובונוס אחד לפרישה: סבא, לדבריו, הוא ראשי תיבות של סמכות בלי אחריות.

  לניתוח המלא של הפרק ←

פודקאסטים דומים

רותם פוקס - הורות על הפרק

Rotem Fux

הורות ומשפחה1 פרקים

מקור להשראה: רעיון גדול באריזה קטנה

Beit Avi Chai

פסיכולוגיה489 פרקים

בית הספר לקארמה טובה

עו״ד רות דיין וולפנר

פסיכולוגיה442 פרקים

הפודקאסט של שחר כהן

שחר כהן

פסיכולוגיה375 פרקים

עושים שינוי - שיחות עם אנשים שממציאים את עצמם בכל פעם מחדש

ערן שטרן | Wedo Podcast

פסיכולוגיה305 פרקים

שיט של אחרים

otherpeople

פסיכולוגיה302 פרקים