פנס ללב - פודקאסט על פסיכולוגיה חינוכית בהגשת אלון רם
28 פרקים
על התוכנית
.ברוכים הבאים ל - 'פנס ללב', הפודקאסט הראשון בעברית על פסיכולוגיה חינוכית של מחוז ת"א .אני אלון רם, פסיכולוג חינוכי מומחה ומטפל קוגניטיבי התנהגותי מומחה ,בכל פרק נאיר את הפנס שלנו על נושא אחר מתוך עבודתם של הפסיכולוגיות והפסיכולוגים במערכת החינוך ,ניחשף להתערבויות הרבות והמגוונות שהפסיכולוגים עושים עם ילדים, בני נוער, הורים, אנשי חינוך ומערכות חינוך .ונכיר אנשי מקצוע מגוונים ומרתקים מכל קצוות הקשת של המקצוע שלנו הפודקאסט יכול לעניין אנשי טיפול מתחום הפסיכולוגיה, אנשי טיפול מתחומים משיקים, אנשי חינוך וייעוץ וכמובן הורים !האזנה נעימה
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה פנס ללב - פודקאסט על פסיכולוגיה חינוכית בהגשת אלון רם?
פנס ללב - פודקאסט על פסיכולוגיה חינוכית בהגשת אלון רם הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית פסיכולוגיה מאת מחוז ת"א. מבט עומק אקולוגי ומערכתי על עולמם המורכב והמרתק של אנשי הטיפול והחינוך בישראל. בארכיון 28 פרקים, פרק חדש כמעט כל יום, אורך פרק ממוצע כ-42 דקות.
| קטגוריה | פסיכולוגיה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 28 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש כמעט כל יום |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-42 דקות |
| הפרק האחרון | 13 באוקטובר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 5 |
עודכן:
"אי אפשר להבין קבוצה מניתוח היחידים שבה"
אלון רם, פסיכולוג חינוכי, מנהל שיחות עם קולגות ומגשר בין תיאוריה מורכבת לעבודה היומיומית. בפרק מהכנס באילת הוא מסביר עם חלי ברק שטיין שכיתה, צוות ומשפחה הם כולם קבוצות עם לא-מודע משלהן - ושאי אפשר להבין קבוצה מניתוח הפרטים בה.
החוט החוזר הוא המבט האקולוגי: שכדי לעזור לילד צריך להסתכל על כל המערכות סביבו, ולא רק עליו. בפרק על AI עולה שאלה אחרת - איך מבול ההודעות על "שימוש נכון" מייצר תחושת "אני לא מספיק" במקום העצמה.
רלוונטי להורים ולכל מי שאכפת לו מילדים, מתוך עומק וסקרנות.
מבט עומק אקולוגי ומערכתי על עולמם המורכב והמרתק של אנשי הטיפול והחינוך בישראל.
המנחה
אלון רם הוא פסיכולוג חינוכי המנהל שיחות מעמיקות עם קולגות מהתחום. הוא ניחן בגישה אינטלקטואלית וסקרנית, השואפת לגשר בין תיאוריות פסיכודינמיות מורכבות לבין הפרקטיקה היומיומית של איש הטיפול והחינוך בשטח.
הסגנון
סגנון התוכנית הוא מקצועי, מעמיק וקצבי, המבוסס על דיאלוגים מפרים בין מומחים. השיחות מתאפיינות בטון מכבד וסבלני, המשלב מסגרות תיאורטיות אקדמיות עם דוגמאות חיות ורלוונטיות מהמערכת הציבורית והטיפולית.
תובנות הזהב מהארכיון
- התערבות טיפולית אפקטיבית מחייבת מבט אקולוגי החורג מעבר לילד הבודד אל המערכות המקיפות אותו
- לכל ארגון או קבוצה יש לא-מודע משלהם המשפיע על תפקודם לא פחות מאשר רציונליות
- העלאת תחושת המסוגלות של הורים ומחנכים היא מנוף מרכזי לשיפור בריאות הנפש של הילד
- המקצוע הטיפולי נדרש לדיאלקטיקה תמידית בין שימור מסורות לבין אימוץ ועיבוד טכנולוגיות חדשות
התוכנית מיועדת לאנשי טיפול וחינוך המבקשים להעמיק את הבנתם המערכתית ולזקק את עבודתם בשדה הציבורי, ומציעה להם מרחב של למידה משותפת והתפתחות מקצועית.
השאלות הבולטות בארכיון
איך ניתן לפרוץ את הנעילה הכיתתית ולהשפיע על דינמיקות חברתיות בכיתה לטובת שילוב הילד?
כיצד ניתן לאזן בין הצורך בטיפול פרטני איכותי לבין העבודה המערכתית הרחבה בפסיכולוגיה החינוכית?
איך אפשר להסביר לפסיכולוגים את הערך המוסף של בינה מלאכותית בעבודה הטיפולית שלהם?
איך ניתן לשלב בצורה מיטבית עבודה טיפולית עם הורים בתוך מערכות החינוך והטיפול?
איפה אתה רואה חסרונות או אתגרים בפסיכולוגיה החינוכית, במיוחד בגישה האקולוגית והסלוטוגנית?
5 פרקים = 5 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
אלון רם פותח צוהר לעבודה של פסיכולוגים חינוכיים - ממושג 'הנעילה הכיתתית' שלוכד ילד דחוי, ועד החרדה של אנשי טיפול מול עידן הבינה המלאכותית.
- 'נעילה כיתתית': מצב שבו הקבוצה נועלת את הדלת בפני ילד דחוי, כך שגם אם ישפר את כישוריו - הכיתה תמשיך לפרש אותו לרעה
- הגישה האקולוגית של יעל אברהם: לפני שמטפלים בילד, בוחנים את המערכות סביבו - משפחה, כיתה, קהילה - ומחליטים איפה נכון להשקיע
- הפסיכולוג יובל אבר על AI כ'מכה הרביעית של פרויד', והדיון בתחושת ה'זה אני? אני לא מספיק?' מול שטף ההודעות על הטכנולוגיה
מה קורה כשילד משפר את הכישורים החברתיים שלו - והכיתה עדיין דוחה אותו? בפנס ללב, יעל אברהם, פסיכולוגית חינוכית, נותנת לזה שם: 'נעילה כיתתית'. זה מצב שבו הקבוצה כבר נעלה את הדלת, וכל התנהגות של הילד הדחוי תתפרש לרעה. במצב כזה, היא אומרת, טיפול בילד עצמו פשוט לא יעבוד.
מכאן נגזרת הגישה שלה, האקולוגית: במקום להתבונן רק בילד, מסתכלים על כל המערכות סביבו - המשפחה, החוגים, הכיתה, הקהילה - ומחליטים איפה הכי נכון להשקיע את המשאב הטיפולי. אלון רם, המנחה, יודע לשאול את השאלות הפשוטות שפותחות את זה: 'מה זה נעילה כיתתית?' - וממנה נפרשת תיאוריה שלמה.
בפרק אחר השיחה נוגעת בעצב חשוף של אנשי הטיפול עצמם. הפסיכולוג יובל אבר מדבר על AI כ'מכה הרביעית של פרויד', ומנסח את התחושה שרבים מכירים: 'אני מקבל הפגזה של הודעות, וכולם עושים ורק אני מאחורה. זה בי? זה אני?' הוא לא מציע פתרון טכני אלא מסגרת להתמקם בה, בין מי שמוקסם למי שמוטרד.
זה הכוח של הפודקאסט הזה - הוא לוקח עבודה שקורית הרחק מהעין, של פסיכולוגים בתוך מערכת החינוך, והופך אותה לשיחה אנושית על ילדים, מבוגרים והדבר שקשה לכולנו: למקם את עצמנו.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
פרק 29 - ילדים ונוער במצבי סיכון עם גילה איש וניר לפלר
פרקים אחרונים
פרק 29 - ילדים ונוער במצבי סיכון עם גילה איש וניר לפלר
13 באוקטובר 202645 דק׳פרק 27 - טיפול דינמי ממוקד וקצר מועד עם ד"ר יעקב יבלון
24 ביוני 20261 שע׳ 0 דק׳פרק 28 - אקלים חינוכי תומך עם דניאלה ברזמן ומיכל אייזן
1 בספטמבר 202645 דק׳פרק 15 - שבעה מאוקטובר : שבעה טקסטים מאז השבעה באוקטובר
15 בפברואר 202634 דק׳פרק 14 - אבדנות עם עפרה אלרואי וד"ר אוהד עזרא
15 בפברואר 202647 דק׳פרק 13 - הפרעת קשב וריכוז עם צביקה יערי
15 בפברואר 202643 דק׳פרק 12 - הטבע כמשאב טיפולי עם רביד בוגר ודורון היימן
15 בפברואר 202652 דק׳אורחים:גבי פרץפרק 26 - טיפול קבוצתי בילדים ונוער עם חלי ברק שטיין
5 במאי 202633 דק׳אורחים:יובל הברלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
גבי פרץ, הפסיכולוג הארצי במשרד הבריאות, מדגיש את חשיבות הפסיכולוגיה החינוכית כחלק מהשירות הפסיכולוגי הציבורי בישראל. הוא מציין את הייחודיות שלה בכך שהיא פועלת בתוך בתי הספר והקהילה, ומציעה טיפול, אבחון ועבודה מערכתית. הפסיכולוגיה החינוכית מאפשרת התערבות מניעתית בסגנון סלוטוגני, ומחוברת לשני מוקדים מרכזיים בהתפתחות האדם - הילד בבית הספר והקהילה. כמו כן, הוא מדבר על האתגרים שבהתמודדות עם עבודה מערכתית לצד טיפול פרטני.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תפקיד הפסיכולוג הארצי כולל ניהול תקנות ההתמחות ואישור רישיונות, לצד קידום הפסיכולוגיה הציבורית במערכת הבריאות ובמערכות נוספות.
- הפסיכולוגיה החינוכית משמשת גשר בין משרד החינוך למשרד הבריאות ומספקת שירותים משלימים לבריאות הנפש של ילדי ישראל.
- הפסיכולוג החינוכי פועל בתוך בתי הספר והקהילה, דבר שמקנה לו עוצמה והשפעה רחבה על הציבור.
- הגישה הסלוטוגנית במערכת החינוך מדגישה מניעה וחיזוק כוחות חיוביים בקהילה, בניגוד למיקוד בפתולוגיה במערכת הבריאות.
- האתגר המרכזי הוא לשלב בין טיפול פרטני איכותי לבין עבודה מערכתית רחבה בתוך הקהילה ובבתי הספר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה התפקידים הפורמליים של הפסיכולוג הארצי במשרד הבריאות כפי שהוסבר בפרק?
הפסיכולוג הארצי אחראי על ניהול תקנות ההתמחות, הכולל ניהול תהליך ההתמחות והסמכה של פסיכולוגים בכל תחומי ההתמחות, וכן על ניהול רישיונות הפסיכולוגים, כולל בדיקה של פסיכולוגים מחו"ל.
▾כיצד רואה גבי פרץ את הקשר בין הפסיכולוגיה החינוכית למערכת הבריאות הציבורית?
גבי פרץ מדגיש שהפסיכולוגיה החינוכית היא חלק מהשירות הפסיכולוגי הציבורי, אם כי לא פורמלי במערכת הבריאות, ומדובר בעבודה משלימה שמקשרת בין משרד החינוך למשרד הבריאות, עם אחריות מקצועית משותפת.
▾מה היתרונות המרכזיים של הפסיכולוגיה החינוכית בעבודה עם ילדים ובני נוער לפי גבי פרץ?
הפסיכולוגיה החינוכית מתאפיינת בקרבה לסביבה הבית ספרית והקהילתית, עם יכולת להשפיע ישירות על הילד, ההורה והמורה, תוך שימוש במיומנויות טיפול, אבחון, עבודה מערכתית והבנה ארגונית רחבה.
▾מה ההבדל בין העבודה של פסיכולוגים חינוכיים לעומת פסיכולוגים במערכת הבריאות כפי שהוסבר בפרק?
פסיכולוגים חינוכיים עובדים בתוך בתי הספר והקהילה, יוצאים אל הסביבה ומבצעים עבודה מערכתית, בעוד שמערכת הבריאות עובדת בעיקר בתוך מוסדות סגורים, והגישה שלה שונה מבחינת השפה והפרקטיקה.
▾כיצד מתייחס גבי פרץ לאתגרי הפסיכולוגיה החינוכית בעבודה מערכתית ובטיפול פרטני?
גבי פרץ מציין שהאתגר המרכזי הוא לשלב בין היות הפסיכולוג מטפל טוב לבין היכולת לבצע עבודה מערכתית איכותית, כאשר הטיפול הפרטני הוא בסיס חשוב לעבודה המערכתית.
פרק 25 - בינה מלאכותית ופסיכולוגיה חינוכית עם יובל הבר
17 במרץ 202638 דק׳אורחים:יעל אברהםלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
יובל הבר מדגיש את ההיסטוריה והמורכבות של הבינה המלאכותית, ומציג מודל פירמידלי לשימוש בטכנולוגיה בטיפול הפסיכולוגי. הוא מתאר כיצד הבינה המלאכותית יוצרת חרדה לצד התלהבות, ומדבר על חשיבות ההחזקה המנטלית והאיזון בין מוקסמות למוטרדות. בנוסף, הוא מדגים שימוש מעשי בבינה מלאכותית בהכשרה ובהתערבות טיפולית, כולל מודל היברידי שבו המטפל שומר על אחריות מלאה. השלישי המלאכותי הוא מושג תאורטי וקהילתי שמקשר בין פסיכולוגיה וטכנולוגיה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- החוויה של שיחה עם בינה מלאכותית יוצרת אשליה של סובייקטיביות למרות שמדובר באלגוריתם סטטיסטי.
- קיים מתח דיאלקטי בין מוקסמות מהטכנולוגיה לבין חששות אתיים וקליניים שיש להכיר ולשמר.
- מודל השימוש בבינה מלאכותית בטיפול בנוי מחמש קומות, מהכשרות ועד לשימוש אקטיבי בתוך המפגש הטיפולי.
- הבינה המלאכותית מאפשרת סקיילינג של ידע והכשרה, מעבר למגבלות הזמן והמקום המסורתיות.
- שימוש מודע ומבוקר בבינה מלאכותית יכול להעשיר את תהליך הטיפול וליצור מרחב משחקי משמעותי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד יובל הבר מסביר את ההשפעה הפסיכולוגית של הבינה המלאכותית על בני אדם, במיוחד בהקשר של הפסיכולוגיה החינוכית?
יובל הבר מתאר את הבינה המלאכותית כמכה רביעית שמטלטלת את הנרקסיזם האנושי, בדומה למכות של קופרניקוס, דרווין ופרויד, בכך שהיא מציגה ישויות שמסוגלות לספר סיפור ולנתח שפה באופן מרשים, מה שמאתגר את התפיסה שלנו על עצמנו ועל התפקיד של הפסיכולוגיה כריפוי בדיבור.
▾מהו מודל הסמארט שהציג יובל הבר לשילוב הבינה המלאכותית בטיפול הפסיכולוגי, ואילו קומות מרכזיות הוא כולל?
מודל הסמארט הוא פירמידה עם חמש קומות המייצגות רמות שונות של שימוש בבינה מלאכותית בטיפול: קומה ראשונה - הכשרות לאנשי צוות; קומה שנייה - שימוש של מטפלים בבינה ללא נוכחות מטופלים; קומה שלישית - מודל היברידי שבו המטופל משתמש בבינה בין פגישות תחת פיקוח המטפל; קומה רביעית - נוכחות פסיבית של בינה בטיפול כמו תמלול וסיכום; קומה חמישית - השלישי המלאכותי, שבו הבינה פעילה בתוך הפגישה עצמה.
▾כיצד יובל הבר מתייחס לחרדה ולפחד של פסיכולוגים חינוכיים מפני השימוש בבינה מלאכותית?
הוא מזהה תחושת חרדה ו-fomo (פחד מהחמצה) שנובעים מההפגזה הטכנולוגית ומהפיתוחים המהירים, ומציע לאמץ גישה דיאלקטית של מוקסמות ומוטרדות, כלומר להיות גם נלהבים וגם זהירים, ולנוע בין מצבים שונים במקום להיצמד לעמדה אחת נוקשה.
▾איזה דוגמה יובל הבר נותן לשימוש מעשי בבינה מלאכותית בטיפול פסיכולוגי עם מטופל מתבגר?
הוא מספר על מטופל עם OCD חמור שאמר שהצ'אט GPT עזר לו יותר מהמטפל, והכניס את הצ'אט לפגישה כדי לשחק עם המערכת, מה שיצר מרחב משחקי שהקל על הטיפול והפחית את תחושת התוקפנות והעלבון שהמטפל הרגיש כלפי הבינה.
▾מהו השלישי המלאכותי וכיצד יובל הבר הקים את הקהילה והמכון סביבו?
השלישי המלאכותי הוא מושג תאורטי שמייצג את השילוב בין הבינה המלאכותית לפסיכולוגיה, שהתחיל בעקבות מפגש טיפולי שבו מטופל הביא את הבינה המלאכותית לחדר הטיפול. יובל פתח קבוצה בפייסבוק שהתפתחה לקהילה מקצועית ולמכון שמקדמים את הנושא, עם כנסים ופעילויות מחקריות.
פרק 24 - מיומנויות חברתיות במבט אקולוגי עם יעל אברהם
15 בפברואר 202640 דק׳אורחים:ד״ר הילי כוכבילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
יעל אברהם מדגישה את החשיבות של פיתוח מיומנויות חברתיות אצל ילדים וצעירים מתוך הבנה אקולוגית, הכוללת התייחסות למשפחה, הכיתה והקהילה. היא מציגה את מושג הנעילה הכיתתית כהקשר שבו הכיתה אינה מקבלת ילד דחוי, מה שמקשה על השתלבותו ומוריד את הערך העצמי שלו. רגישות לדחייה היא תופעה נלמדת שנוצרת מחוויות דחייה מוקדמות, ויש לה השפעה משמעותית על התנהגות הילדים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מיומנויות חברתיות מחולקות לבסיסיות ומורכבות, כאשר המורכבות כוללת אסטרטגיות חברתיות מתקדמות.
- רגישות לדחייה היא נטייה לפרש רמזים חברתיים כדחייה, גם אם לא הייתה כזו בפועל.
- ילדים עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD) מאופיינים ברגישות מוגברת לדחייה, הנקראת Rejection Sensitivity Dysphoria.
- נעילה כיתתית מתבטאת בייחוס חיצוני משתנה להתנהגויות חיוביות וייחוס פנימי קבוע להתנהגויות שליליות של הילד.
- הטיפול בקשיים חברתיים צריך להתבצע בגישה אקולוגית, תוך התייחסות למערכות התומכות בילד כמו משפחה, מורים וקהילה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד יעל אברהם מגדירה את מושג 'נעילה כיתתית' ומהם האפיינים המרכזיים שלה?
נעילה כיתתית מתארת מצב שבו הכיתה מתנהגת כלפי ילד דחוי באופן של ייחוס כוונות שליליות להתנהגותו, גם כאשר היא לא חד משמעית, ומייחסת התנהגויות חיוביות שלו לנסיבות חיצוניות ולא לשינוי אמיתי. הכיתה נעולה בפני הילד, מה שמקשה על השתלבותו ומוביל לפגיעה בערך העצמי שלו.
▾מהי הגישה האקולוגית של יעל אברהם לטיפול בקשיים חברתיים אצל ילדים?
הגישה האקולוגית מתמקדת לא רק בילד עצמו אלא גם בסביבות החיים שלו, כולל המשפחה, הכיתה, המורים והקהילה. יעל בוחנת את התמונה הכוללת כדי להבין את מקור הקושי החברתי ומחליטה היכן להשקיע את המשאבים הטיפוליים, מתוך הבנה שהסביבה משפיעה משמעותית על ההשתלבות החברתית.
▾מהו מושג 'רגישות לדחייה' וכיצד הוא משפיע על התנהגות ילדים עם קשיים חברתיים?
רגישות לדחייה היא הנטייה לפרש רמזים חברתיים כדחייה גם כאשר לא התרחשו בפועל. ילדים עם רגישות זו מפתחים מחשבות אובססיביות על דחייה, מה שמעלה את המתח וגורם לתגובות מוגזמות או נמנעות, ובכך עלולים לייצר בעצמם דחייה חברתית.
▾כיצד משפיעה רגישות לדחייה על ילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) לפי יעל אברהם?
על פי מחקר של דודסון שהוזכר בפרק, ילדים עם ADHD מאופיינים ברגישות מוגברת לדחייה, תופעה הנקראת Rejection Sensitivity Dysphoria. הם מתקשים לשאת חוויות דחייה ומגיבים אליהן בצורה לא מבוקרת, מה שמחמיר את הקשיים החברתיים שלהם.
▾כיצד מתבצע פיתוח מיומנויות חברתיות אצל ילדים ומה ההבדל בין מיומנויות בסיסיות למורכבות?
פיתוח מיומנויות חברתיות מתחיל מגיל צעיר כחלק מתהליך הסוציאליזציה, כולל למידת יצירת קשר עין ומרחק חברתי. מיומנויות בסיסיות הן הידע כיצד לפעול בסיטואציות חברתיות, בדומה לכללי משחק השחמט, ואילו מיומנויות מורכבות הן היכולת האסטרטגית לנהל אינטראקציות חברתיות באופן מתקדם, שאינה נגזרת ישירות מהבסיסיות אלא בעלת איכות שונה.
פרק 23 - עבודה טיפולית עם הורים עם ד״ר הילי כוכבי
15 בפברואר 202631 דק׳אורחים:גבי פרץלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ד״ר הילי כוכבי מדגישה את החשיבות של עבודה טיפולית עם הורים ככלי מרכזי לטיפול בילדים. היא מציינת שההורים הם בעלי השפעה משמעותית על ילדיהם, וכי חיזוק מסוגלותם ההורית מוביל להקטנת חרדות הילדים. העבודה עם הורים מאפשרת שינוי משמעותי בדפוסי התקשרות ובבריאות הנפש של המשפחה. בנוסף, היא מדברת על ההורות כמעגל דינמי של מתן תמיכה ושחרור, ומדגישה את הצורך לראות את החוזקות של הילד לצד הקשיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- טיפול בהורים מאפשר השפעה רחבה יותר מאשר טיפול בילד בלבד, כי ההורים נמצאים עם הילד כל הזמן.
- הורות היא מעגל של התקרבות והתרחקות, ויש צורך במודעות לדיוק של מתי לחבק ומתי לשחרר.
- העבודה הטיפולית עם הורים משפרת דפוסי התקשרות בטוחים יותר בתוך המשפחה.
- הורים מחזקים את החוזקות של הילד, מה שמקטין את השפעת הקשיים והאתגרים.
- פסיכולוגים חינוכיים יכולים להשפיע משמעותית על בריאות הנפש בחברה דרך עבודה עם צוותים חינוכיים והורים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד ד״ר הילי כוכבי מסבירה את החשיבות של העלאת המסוגלות העצמית ההורית בטיפול בחרדות ילדים?
ד״ר כוכבי מציינת שמחקרה בדוקטורט הראה שהעלייה במסוגלות העצמית ההורית, כלומר התחושה של ההורים שהם מסוגלים לעזור לילדים, הייתה המשתנה שהניב את מירב היעילות בטיפול בחרדות, כשהחרדות של הילדים פחתו בעקבות העבודה דרך לומדות CBT.
▾מהי ההבחנה שד״ר הילי כוכבי עושה בין עבודה טיפולית עם הורים לבין עבודה טיפולית עם אנשי חינוך?
היא מדגישה שהרבה מהתיאוריות של ההורות רלוונטיות גם לדמויות חינוכיות, כמו מחנכים ומורים, ומביאה דוגמאות כמו המירורינג והאידאליזציה שמתרחשות גם בקשרים חינוכיים, מה שמשפר דפוסי התקשרות הן בעבודה עם הורים והן עם אנשי חינוך.
▾כיצד ד״ר הילי כוכבי מתארת את דפוסי ההתקשרות בעבודה הטיפולית עם הורים?
היא מתארת את ההתקשרות כרצף שניתן לשפר כל הזמן, ולא כקטגוריות נוקשות של בטוח או לא בטוח, ומדגישה את המעגל של התקרבות והתרחקות בין ההורה לילד, כשחשוב לדעת מתי לחבק ומתי לשחרר, כדי לקדם התקשרות בטוחה יותר.
▾מהי הגישה של ד״ר הילי כוכבי לגבי התפקיד של ההורים בטיפול בילדים עם קשיים שונים?
היא מדגישה שההורים הם המוקד העיקרי בטיפול, כי הם נמצאים עם הילד כל הזמן ויש להם יכולת השפעה גדולה, ולכן תמיד יש לעבוד עם ההורים, גם כשמדובר בבעיות כמו חרדה, התנהגות או לקויות למידה, תוך התמקדות בחוזקות של הילד.
▾כיצד ד״ר הילי כוכבי מתארת את המעבר שלה מתחום הפסיכולוגיה הקלינית לפסיכולוגיה החינוכית ומה משך אותה בתחום זה?
היא מספרת שהרגישה שלא תהיה שלמה בפסיכולוגיה קלינית למרות ההצעות הרבות, ונחתה כמעט במקרה בפסיכולוגיה חינוכית בשפח תל אביב, שם התאהבה בתחום בגלל התשוקה להשפיע על בריאות נפשית בחברה כולה, ולא רק על מקרה אחד בחדר הטיפול.
פרק 22 - שיחה עם גבי פרץ : הפסיכולוג הארצי במשרד הבריאות
15 בפברואר 202634 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
גבי פרץ, הפסיכולוג הארצי במשרד הבריאות, מדגיש את החשיבות של הפסיכולוגיה החינוכית כחלק מהשירות הציבורי, הפועלת בתוך הקהילה ובבתי הספר. הוא מדבר על האתגרים שבין דרישות ההתמחות לבין הצרכים המעשיים בשטח, ומדגיש את הצורך בשילוב בין אבחון, טיפול ועבודה מערכתית. כמו כן, הוא מציין את הפוטנציאל של הפסיכולוגיה החינוכית לחזק את הקהילה ולהביא חשיבה סלוטוגנית מניעתית, ומדבר על פתיחות גוברת לשילוב מקצועות וטיפולים מגוונים במערכת הציבורית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הפסיכולוגיה החינוכית פועלת בתוך בתי הספר והקהילות, מה שמעניק לה יתרון משמעותי על פני פסיכולוגים במערכת הבריאות הפועלים במוסדות סגורים.
- התפקיד של הפסיכולוג הארצי כולל ניהול תקנות ההתמחות, רישוי פסיכולוגים וקידום הפסיכולוגיה הציבורית בכלל ובמערכת הבריאות בפרט.
- יש מתח בין דרישות ההתמחות לבין הצרכים המעשיים בשטח, במיוחד בנוגע לכמות האבחונים והטיפול.
- השירות הציבורי בבריאות הנפש מתפתח לכיוון של ריבוד טיפולים ופתיחות למגוון מקצועות וטיפולים, כדי לתת מענה רחב ונגיש יותר.
- שילוב בין תחומי הפסיכולוגיה השונים בתוך השירות הפסיכולוגי הציבורי יכול להעצים את היעילות וההשפעה על המטופלים והקהילה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהם התפקידים הפורמליים של הפסיכולוג הארצי במשרד הבריאות כפי שתוארו בשיחה עם גבי פרץ?
גבי פרץ מסביר כי התפקידים הפורמליים שלו כוללים ניהול תקנות ההתמחות, שהוא אחראי על תהליך ההתמחות והסמכה של פסיכולוגים בכל תחומי ההתמחות, וכן ניהול פריקס הפסיכולוגים, הכולל רישיונות ובדיקת פסיכולוגים מחו"ל.
▾כיצד גבי פרץ מתאר את הייחודיות והחשיבות של הפסיכולוגיה החינוכית במערכת הציבורית?
פרץ מדגיש שהפסיכולוגיה החינוכית היא שירות ציבורי שמגיע אל הקהילה ובתי הספר, עם עוצמה בחיבור לסביבה, ומציעה הבנה מערכתית, עבודה מול קהילות וכוח ארגוני משמעותי, מה שמאפשר לה להיות קרובה לאזורי השפעה חשובים בחברה הישראלית.
▾מה האתגרים המרכזיים בפסיכולוגיה החינוכית לפי גבי פרץ, וכיצד הם מתקשרים לדרישות ההתמחות והמציאות בשטח?
פרץ מתאר את האתגרים כמתח בין דרישות ההתמחות, הכוללות אבחונים, טיפול ועבודה מערכתית, לבין הצרכים המשתנים של בתי הספר והמערכת, כאשר לעיתים יש לחץ לבצע יותר אבחונים על חשבון טיפול, מה שיוצר קונפליקט מקצועי וארגוני.
▾כיצד גבי פרץ מתייחס לשינוי בתפיסת השירות הציבורי בפסיכולוגיה ולריבוד הטיפול בבריאות הנפש?
פרץ מציין כי יש פתיחות גוברת למגוון שיטות טיפוליות ומטפלים במערכת הציבורית, כולל שילוב של מטפלים מתחומים שונים, מה שמאפשר טיפול מגוון, זמין ונגיש יותר, תוך הכפלת תקציב בריאות הנפש והגדלת מספר המטפלים בשירות הציבורי.
▾מה החלום של גבי פרץ לגבי שילוב בין תחומי הפסיכולוגיה השונים במערכת הציבורית, וכיצד הוא רואה את החשיבות של מובחנות ושיתוף פעולה בין התחומים?
פרץ מאחל לשפ"ח להיות אינטרדיסציפלינרי, שבו פסיכולוגים מתחומים שונים יעבדו יחד במוסד אחד, ויוכלו להפנות את המטופל למומחה המתאים, תוך הכרה במובחנות של כל תחום וחשיבות התקשורת ושיתוף הפעולה ביניהם לצמיחה מקצועית ולטובת הציבור.
כתבות במגזין על התוכנית
שיווק והכנסות מפנס ללב - פודקאסט על פסיכולוגיה חינוכית בהגשת אלון רם: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך פנס ללב - פודקאסט על פסיכולוגיה חינוכית בהגשת אלון רם מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של פנס ללב - פודקאסט על פסיכולוגיה חינוכית בהגשת אלון רם אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית פסיכולוגיה. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את פנס ללב - פודקאסט על פסיכולוגיה חינוכית בהגשת אלון רם היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 28 הפרקים של פנס ללב - פודקאסט על פסיכולוגיה חינוכית בהגשת אלון רם הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של פנס ללב - פודקאסט על פסיכולוגיה חינוכית בהגשת אלון רם כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-28 הפרקים של פנס ללב - פודקאסט על פסיכולוגיה חינוכית בהגשת אלון רם הופכים למגזין?
- 28 פרקים = 28 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של פנס ללב - פודקאסט על פסיכולוגיה חינוכית בהגשת אלון רם, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
אמא אבא. עינת נתן ויובל נתן
עינת נתן
קריירה זה קול הסיפור
איילת אדם
פסיכולוגיית ספורט
קול האוניברסיטה
הדס אדלר - חדשות הבינה המלאכותית
הדס אדלר
תשאלו אותי אוטיזם
אותי - עמותה ישראלית לאוטיזם
רותם פוקס - הורות על הפרק
רותם פוקס