כאן בונים חוסן
כאן בונים חוסן
3 פרקים
על התוכנית
מלי הוצלר משוחחת עם נשות מקצוע על הדרכים והכלים להענקת חוסן לילדינו סמנכ”לית קבוצת משפחה: מזל צ’יפרוט מנהלת ההפקה: אילה גולדשטיין עורכת סאונד: שיראל שארף טכנאי הפקה: פנחס כהן 🎵 המוזיקה בסרטון זה משמשת תחת רישיון מ- Artlist.io תחת המנוי Music & SFX Pro ומאתר Envato הרישיון בתוקף ומכסה שימוש בפלטפורמות דיגיטליות 🎵 המוזיקה בסרטון זה משמשת תחת רישיון מאקו”ם הרישיון בתוקף ומכסה שימוש בפלטפורמות דיגיטליות
מה זה כאן בונים חוסן?
כאן בונים חוסן הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית יהדות ודת מאת כאן בונים חוסן. פודקאסט המעניק להורים תובנות וכלים יישומיים לבניית חוסן נפשי לילדיהם ולמשפחתם, הן בשגרת החיים והן בהתמודדות עם מצבי משבר וטראומה. בארכיון 3 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-8 ימים, אורך פרק ממוצע כ-38 דקות.
| קטגוריה | יהדות ודת |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 3 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-8 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-38 דקות |
| הפרק האחרון | 14 במרץ 2023 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 3 |
עודכן:
"תגובות שנראות קיצוניות - הן נורמליות למצב לא נורמלי"
מלי אוצלר שואלת את השאלה שכל הורה שואל את עצמו - למה הילד מגיב כל כך קיצוני - והמומחים שלה הופכים אותה: התגובות האלה נורמליות לחלוטין, זו הסיטואציה שאינה נורמלית.
בפרק שנשען על הפיגוע באלעד, פייגי לוטרמן מציגה את מודל "מעשה" של ד"ר משה פרחי ככלי פשוט שכל הורה יכול ליישם ברגע משבר. לצד זה, שיחות על איך בונים חוסן דווקא בשגרה, מרגע הלידה.
החוט החוזר: חוסנו של ההורה משפיע ישירות על יכולת הילד להירגע, ובקשת עזרה היא סימן לכוח, לא לחולשה.
פודקאסט המעניק להורים תובנות וכלים יישומיים לבניית חוסן נפשי לילדיהם ולמשפחתם, הן בשגרת החיים והן בהתמודדות עם מצבי משבר וטראומה.
המנחה
מלי אוצלר מנחה שיחות מעמיקות עם מומחים, תוך התמקדות בהקניית כלים מעשיים להורים להתמודדות עם מצבי משבר ובניית חוסן נפשי בילדים ובמשפחה.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בסגנון שיחה ממוקד ויסודי, המשלב תיאוריות פסיכולוגיות עם דוגמאות קונקרטיות וטיפים יישומיים. הקצב מאפשר העמקה בנושאים רגישים תוך שמירה על טון מרגיע ומועיל.
תובנות הזהב מהארכיון
- חוסן נפשי הוא יכולת דינמית ונרכשת, הנבנית בהדרגה מרגע הלידה דרך התמודדות עם אתגרי השגרה, ולא תכונה מולדת.
- תגובות חריגות של ילדים למצב משבר הן נורמליות למצב בלתי נורמלי, וחשוב לקשר אותן לאירוע כדי לנרמל ולמנוע הדבקת תוויות שליליות.
- חוסנו של ההורה משפיע באופן ישיר על יכולת הילד לווסת את רגשותיו ולהירגע בזמני דחק.
- היכולת לבקש עזרה היא סמן לחוזק ולא לחולשה, והיא נלמדת מהדוגמה ההורית.
- מתן אפשרות לילדים לחוות חוסר נוחות ולהתמודד באופן עצמאי, במקום למהר ולרפד אותם, תורם משמעותית לבניית חוסנם.
התוכנית מתאימה להורים המחפשים הבנה מעמיקה וכלים מעשיים לחיזוק החוסן הנפשי של ילדיהם ושל עצמם, במיוחד בתקופות משבר ושינוי.
השאלות הבולטות בארכיון
למה אנחנו מגיבים תגובות כאלה, שאת אומרת שהן נורמליות, אבל הן נראות מאוד קיצוניות?
איך עושים את זה בזמן שגרה? כי מציאת משמעות בסבל אנחנו עושים כשיש סבל, ובזמן שגרה איך עובדים על זה?
מה הקשר בין החוסן של ההורים עצמם לבין היכולת שלהם להעניק לילדים חוסן?
3 פרקים = 3 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
מטפלת בטראומה מסבירה כיצד הורים יכולים להתערב נכון בשעת משבר ולבנות חוסן אצל ילדים, תוך זיהוי תגובות נורמליות למצב בלתי נורמלי.
הפרק עוסק בהתערבות בשעת משבר כחלק מסדרה על בניית חוסן, בהשראת הפיגוע באלעד שזעזע את הציבור החרדי. פייגי לוטרמן, מטפלת ומומחית לטראומה, מציגה את מודל 'מעשה' של ד"ר משה פרחי (מחויבות, עשייה, שאילת שאלות קוגניטיביות והבניית רצף האירוע) ככלי פשוט שכל הורה יכול ליישם. היא מסבירה שתגובות גופניות, רגשיות ושכליות אצל ילדים הן 'תגובה נורמלית למצב בלתי נורמלי', ושחשוב לקשר בין ההתנהגות לבין האירוע, לנרמל אותה ולתת תקווה שהמצב זמני ויחלוף. עוד מודגש הצורך לשמר את החוסן הקיים בציבור מבלי לפגוע בו, אך להתכונן למצבי חירום.
- מודל 'מעשה' (מחויבות, עשייה, שאילת שאלות, הבניית רצף) מספק להורים סדר פעולות ברור בשעת חירום כשאין זמן לחשוב.
- בשעת משבר עדיף לשאול שאלות קוגניטיביות וקונקרטיות שמפעילות את השכל, ולא שאלות רגשיות על הפחד.
- קישור התנהגות חריגה של הילד (עצבנות, תלותיות, קשיי שינה) לאירוע מנרמל את התגובה ומונע הדבקת תוויות שליליות קבועות.
- עקרון הרציפות נשבר בטראומה, ולכן חשוב להבנות מחדש את רצף האירוע ולשדר שהוא חלק מהחיים ושהוא הסתיים.
- סקר פיקוד העורף הראה ש-97% מהציבור החרדי לא חשים תחושת חירום - ייתכן ביטוי לתחושת 'לי זה לא יקרה' שמחריפה את ההלם כשמשבר פוקד.
למה אנחנו מגיבים תגובות כאלה, שאת אומרת שהן נורמליות, אבל הן נראות מאוד קיצוניות?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
כאן בונים חוסן - פרק 3: אזעקת חירום
פרקים אחרונים
כאן בונים חוסן - פרק 3: אזעקת חירום
14 במרץ 202343 דק׳אורחים:פייגי לוטרמןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בהתערבות בשעת משבר כחלק מסדרה על בניית חוסן, בהשראת הפיגוע באלעד שזעזע את הציבור החרדי. פייגי לוטרמן, מטפלת ומומחית לטראומה, מציגה את מודל 'מעשה' של ד"ר משה פרחי (מחויבות, עשייה, שאילת שאלות קוגניטיביות והבניית רצף האירוע) ככלי פשוט שכל הורה יכול ליישם. היא מסבירה שתגובות גופניות, רגשיות ושכליות אצל ילדים הן 'תגובה נורמלית למצב בלתי נורמלי', ושחשוב לקשר בין ההתנהגות לבין האירוע, לנרמל אותה ולתת תקווה שהמצב זמני ויחלוף. עוד מודגש הצורך לשמר את החוסן הקיים בציבור מבלי לפגוע בו, אך להתכונן למצבי חירום.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מודל 'מעשה' (מחויבות, עשייה, שאילת שאלות, הבניית רצף) מספק להורים סדר פעולות ברור בשעת חירום כשאין זמן לחשוב.
- בשעת משבר עדיף לשאול שאלות קוגניטיביות וקונקרטיות שמפעילות את השכל, ולא שאלות רגשיות על הפחד.
- קישור התנהגות חריגה של הילד (עצבנות, תלותיות, קשיי שינה) לאירוע מנרמל את התגובה ומונע הדבקת תוויות שליליות קבועות.
- עקרון הרציפות נשבר בטראומה, ולכן חשוב להבנות מחדש את רצף האירוע ולשדר שהוא חלק מהחיים ושהוא הסתיים.
- סקר פיקוד העורף הראה ש-97% מהציבור החרדי לא חשים תחושת חירום - ייתכן ביטוי לתחושת 'לי זה לא יקרה' שמחריפה את ההלם כשמשבר פוקד.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בהתערבות בשעת משבר כחלק מסדרה על בניית חוסן, בהשראת הפיגוע באלעד שזעזע את הציבור החרדי. פייגי לוטרמן, מטפלת ומומחית לטראומה, מציגה את מודל 'מעשה' של ד"ר משה פרחי (מחויבות, עשייה, שאילת שאלות קוגניטיביות והבניית רצף האירוע) ככלי פשוט שכל הורה יכול ליישם. היא מסבירה שתגובות גופניות, רגשיות ושכליות אצל ילדים הן 'תגובה נורמלית למצב בלתי נורמלי', ושחשוב לקשר בין ההתנהגות לבין האירוע, לנרמל אותה ולתת תקווה שהמצב זמני ויחלוף. עוד מודגש הצורך לשמר את החוסן הקיים בציבור מבלי לפגוע בו, אך להתכונן למצבי חירום.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מודל 'מעשה' (מחויבות, עשייה, שאילת שאלות, הבניית רצף) מספק להורים סדר פעולות ברור בשעת חירום כשאין זמן לחשוב. · בשעת משבר עדיף לשאול שאלות קוגניטיביות וקונקרטיות שמפעילות את השכל, ולא שאלות רגשיות על הפחד. · קישור התנהגות חריגה של הילד (עצבנות, תלותיות, קשיי שינה) לאירוע מנרמל את התגובה ומונע הדבקת תוויות שליליות קבועות. · עקרון הרציפות נשבר בטראומה, ולכן חשוב להבנות מחדש את רצף האירוע ולשדר שהוא חלק מהחיים ושהוא הסתיים. · סקר פיקוד העורף הראה ש-97% מהציבור החרדי לא חשים תחושת חירום - ייתכן ביטוי לתחושת 'לי זה לא יקרה' שמחריפה את ההלם כשמשבר פוקד.
כאן בונים חוסן - פרק 2: ילד שלי חסון
6 במרץ 202331 דק׳אורחים:יוכי כושלבסקילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק הראשון מתוך שלושה בנושא בניית חוסן, מעלי אוצלר משוחחת עם המטפלת באומנות והפסיכותרפיסטית יוכי כושלבסקי על מהו חוסן נפשי וכיצד הוא נבנה מרגע לידת התינוק ולאורך החיים. יוכי מפרקת את רכיבי החוסן: אופטימיות, ביטחון עצמי, תחושת ערך ומסוגלות, ומדגימה אותם בסיפורי ילדים שהתמודדו עם מצוקה. היא מציגה את אבני היסוד לבניית חוסן - התקשרות בטוחה, מערכות יחסים משמעותיות ולא טכניות, היכולת לבקש עזרה, תמיכה חברתית ומציאת משמעות בסבל מתוך אמונה. כטיפ מעשי היא ממליצה לאפשר לילדים לחוות חוסר נוחות ולהתמודד לבד במקום למהר ולרפד אותם.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חוסן נפשי אינו מחולק לפי גיל אלא נבנה בהדרגה מרגע הלידה - תחילה דרך ההורים, אחר כך הסביבה, ולבסוף הילד עצמו מעניק לעצמו כוחות.
- התקשרות בטוחה כוללת גם את הצד שבו ההורה לא תמיד זמין מיד; חוויית ה'אפור' שבין שחור ללבן מלמדת את הילד שגם כשלא נענים מיד בסוף יהיה בסדר.
- יחס משמעותי ולא רק טכני (לשאול 'מה שלומך' ולא רק 'אכלת ושתית') בונה חוסן כי הילד יודע שיש מי שאכפת לו ושאפשר לפנות אליו.
- היכולת לבקש עזרה היא סימן לחוזק ולא לחולשה, וילדים לומדים אותה מהוריהם שמדגימים בקשת עזרה מאחרים.
- הטיפ המעשי המרכזי: לאפשר לילדים לחוות חוסר נוחות ולהתמודד בעצמם במקום האינסטינקט ההורי לרפד ולהציל אותם מכל תסכול.
- מציאת משמעות בסבל מתוך אמונה שהכול מכוון מלמעלה נותנת יכולת להחזיק מעמד, ומתאמנים עליה בשגרה דרך התמודדות עם תסכולים קטנים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק הראשון מתוך שלושה בנושא בניית חוסן, מעלי אוצלר משוחחת עם המטפלת באומנות והפסיכותרפיסטית יוכי כושלבסקי על מהו חוסן נפשי וכיצד הוא נבנה מרגע לידת התינוק ולאורך החיים. יוכי מפרקת את רכיבי החוסן: אופטימיות, ביטחון עצמי, תחושת ערך ומסוגלות, ומדגימה אותם בסיפורי ילדים שהתמודדו עם מצוקה. היא מציגה את אבני היסוד לבניית חוסן - התקשרות בטוחה, מערכות יחסים משמעותיות ולא טכניות, היכולת לבקש עזרה, תמיכה חברתית ומציאת משמעות בסבל מתוך אמונה. כטיפ מעשי היא ממליצה לאפשר לילדים לחוות חוסר נוחות ולהתמודד לבד במקום למהר ולרפד אותם.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
חוסן נפשי אינו מחולק לפי גיל אלא נבנה בהדרגה מרגע הלידה - תחילה דרך ההורים, אחר כך הסביבה, ולבסוף הילד עצמו מעניק לעצמו כוחות. · התקשרות בטוחה כוללת גם את הצד שבו ההורה לא תמיד זמין מיד; חוויית ה'אפור' שבין שחור ללבן מלמדת את הילד שגם כשלא נענים מיד בסוף יהיה בסדר. · יחס משמעותי ולא רק טכני (לשאול 'מה שלומך' ולא רק 'אכלת ושתית') בונה חוסן כי הילד יודע שיש מי שאכפת לו ושאפשר לפנות אליו. · היכולת לבקש עזרה היא סימן לחוזק ולא לחולשה, וילדים לומדים אותה מהוריהם שמדגימים בקשת עזרה מאחרים. · הטיפ המעשי המרכזי: לאפשר לילדים לחוות חוסר נוחות ולהתמודד בעצמם במקום האינסטינקט ההורי לרפד ולהציל אותם מכל תסכול. · מציאת משמעות בסבל מתוך אמונה שהכול מכוון מלמעלה נותנת יכולת להחזיק מעמד, ומתאמנים עליה בשגרה דרך התמודדות עם תסכולים קטנים.
כאן בונים חוסן - פרק 1: יש על מי להישען
28 בפברואר 202339 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק, הראשון מתוך שלושה בסדרה על בניית חוסן בעקבות פיגוע הדקירה בשכונת נביא יעקב בירושלים, עוסק בחוסן ההורי. מלי אוצלר משוחחת עם המטפלת באמנות עודיה גונן, שמסבירה כי מידת החוסן של ההורה משפיעה ישירות על יכולתו להרגיע ולהכיל את חרדות הילד. השניים מגדירות חוסן כיכולת דינמית ונרכשת לחזור לתפקוד אחרי משבר, שנבנית דווקא בשגרה דרך התמודדות עם אכזבות וכישלונות קטנים. עודיה מדגישה שהורה שאינו מעבד את כאבו שלו עלול לפרק את הילד במקום להעניק לו ביטחון, ושערך אמיתי הוא להכיל את רגש הילד לפני שמציעים פתרון.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מידת החוסן של ההורה עוברת לילד ומשפיעה ישירות על יכולתו להירגע במצבי דחק וחרדה.
- חוסן אינו תכונה מולדת של 'יש או אין', אלא יכולת דינמית ונרכשת שאפשר תמיד לשכלל ולהעמיק לאורך החיים.
- חוסן נבנה בשגרה דרך התמודדות עם אכזבות וכישלונות קטנים, והוא המאגר שאיתו מגיעים לשעת המשבר.
- כשהורה נשאב לכאב הילדות שלו הוא מאבד את היכולת לראות את הילד ולהכיל אותו, ונותן פתרון מתוך מצוקתו במקום אמפתיה.
- חוויית הילד היא טוטלית ורגש אחד מציף את הכל; תפקיד המבוגר לבנות סיפור מורכב יותר של 'גם וגם' ולהזכיר רגעים חיוביים.
- הקדמת אמפתיה לפתרון ('אני שומע שזה כואב לך') היא מה שמלמד את הילד להתגבר, ולא הצעת פתרון מיידי הנובע מקושי להכיל את הכאב.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק, הראשון מתוך שלושה בסדרה על בניית חוסן בעקבות פיגוע הדקירה בשכונת נביא יעקב בירושלים, עוסק בחוסן ההורי. מלי אוצלר משוחחת עם המטפלת באמנות עודיה גונן, שמסבירה כי מידת החוסן של ההורה משפיעה ישירות על יכולתו להרגיע ולהכיל את חרדות הילד. השניים מגדירות חוסן כיכולת דינמית ונרכשת לחזור לתפקוד אחרי משבר, שנבנית דווקא בשגרה דרך התמודדות עם אכזבות וכישלונות קטנים. עודיה מדגישה שהורה שאינו מעבד את כאבו שלו עלול לפרק את הילד במקום להעניק לו ביטחון, ושערך אמיתי הוא להכיל את רגש הילד לפני שמציעים פתרון.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מידת החוסן של ההורה עוברת לילד ומשפיעה ישירות על יכולתו להירגע במצבי דחק וחרדה. · חוסן אינו תכונה מולדת של 'יש או אין', אלא יכולת דינמית ונרכשת שאפשר תמיד לשכלל ולהעמיק לאורך החיים. · חוסן נבנה בשגרה דרך התמודדות עם אכזבות וכישלונות קטנים, והוא המאגר שאיתו מגיעים לשעת המשבר. · כשהורה נשאב לכאב הילדות שלו הוא מאבד את היכולת לראות את הילד ולהכיל אותו, ונותן פתרון מתוך מצוקתו במקום אמפתיה. · חוויית הילד היא טוטלית ורגש אחד מציף את הכל; תפקיד המבוגר לבנות סיפור מורכב יותר של 'גם וגם' ולהזכיר רגעים חיוביים. · הקדמת אמפתיה לפתרון ('אני שומע שזה כואב לך') היא מה שמלמד את הילד להתגבר, ולא הצעת פתרון מיידי הנובע מקושי להכיל את הכאב.
פודקאסטים דומים
במרתף
רדיקל
בשיח טיפולי - על טיפול, זוגיות, משפחה ונפש האדם בראי היהדות
מרכז י.נ.ר
פעם הורה תמיד הורה | שרי אריסון
רדיו מהות החיים | EOL Radio
מתבגרים על זה- עם ליאורה חיים
ליאורה חיים
פודקאסט סול - רשת סול
רשת סול
הקליניקה להבין ילדים
לריסה גינת