פרק 21 - העבודה המערכתית של הפסיכולוג החינוכי עם איריס נמדארי וינבאום ואודי בק (חלק 2)
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 15 בפברואר 2026 |
|---|---|
| אורך | 35 דק׳ (קצר ב-11% מהממוצע בתוכנית) |
| אורחים | אלון רם, יעקב יבלון, ישראל אפל |
| קטגוריה | פסיכולוגיה |
על מה הפרק עם אלון רם?
איריס נמדארי וינבאום ואודי בק קוראים בית ספר כמו נפש: ביון, מלאני קליין וויניקוט הופכים לכלי עבודה של פסיכולוג שיש לו בסך הכל שש שעות שבועיות במערכת.
איריס נמדארי וינבאום ואודי בק לוקחים את אלון רם אל הרובד הסמוי של בית הספר, הלא מודע הארגוני, בהמשך ישיר לחלק הראשון של השיחה על עבודה מערכתית. הם משאילים את ביון: כשחרדות משבשות את קבוצת העבודה, המערכת נסוגה להנחות בסיסיות, תלות מוחלטת במנהלת, לחימה או בריחה שנראית כהיעדרויות ומוסר עבודה נמוך, ולפעמים חרם פנימי על תת קבוצה של מורות. דרך מלאני קליין הם מתארים פיצול, זה לא אנחנו זה ההורים או הפיקוח, מול העמדה הדפרסיבית שבה מערכת מכירה במגבלותיה ומתפנה להשתפר. ולצד התיאוריה, המציאות: שש עד שבע שעות שבועיות לבית ספר של 500 תלמידים, כולל אבחונים, טיפולים וארוחת צהריים.
/ תובנות מרכזיות
- ההנחות הבסיסיות של ביון מתורגמות לחיי בית ספר: היעדרויות גורפות של מורים יכולות להיות הגנה מפני חרדה לא מדוברת, למשל חשש שבית הספר ייסגר, ולא סתם מוסר עבודה נמוך.
- האויב הפנימי: לפעמים המלחמה מופנית פנימה, המנהלת ורוב הצוות מגדירים תת קבוצה של מורות כאויב, מעין חרם מערכתי, דפוס שהמרואיינים פגשו לא פעם.
- באישיות הבית ספרית האיד גר בקומות התחתונות, אצל התלמידים: תוקפנות והדרה בין ילדים חושפות את הצרכים הלא מדוברים של המערכת כולה, ומשם הבדיחה שבית ספר היה מתפקד נהדר בלי תלמידים.
- מרחב מאפשר בנוסח ויניקוט מתחיל בחדר המנהל: ישיבה שמאפשרת למנהל לחשוב את עצמו ואת החלומות שלו מהדהדת הלאה לצוות הניהול, לרכזים ולמליאה.
- הגישה המגדלת הוצגה ככלי לבניית מיכל בית ספרי: חדר מורים חושב שמעלה מושגים דינמיים עם אסוציאציות חופשיות ודיון פרקטי בהנחיית הפסיכולוג, יקר במשאבים אבל איכותי במיוחד.
- החסם הרגשי של הפסיכולוג עצמו: חדר המנהלת מעורר זיכרונות ילדות מרתיעים, והמנהלת משדרת שהיא יודעת מה היא עושה, ולכן פסיכולוגים צעירים הולכים לחפש את ערכם באבחונים, והעצה היא לשים רגל בדלת ולנשום.
- מיקום הביניים של הפסיכולוג הוא בעצמו מרחב פוטנציאלי: שייך ולא שייך, יושב עם המנהל והיועצת אבל המנהלת שלו יושבת בשירות הפסיכולוגי.
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- איריס נמדארי וינבאום ואודי בק לוקחים את אלון רם אל הרובד הסמוי של בית הספר, הלא מודע הארגוני, בהמשך ישיר לחלק הראשון של השיחה על עבודה מערכתית. הם משאילים את ביון: כשחרדות משבשות את קבוצת העבודה, המערכת נסוגה להנחות בסיסיות, תלות מוחלטת במנהלת, לחימה או בריחה שנראית כהיעדרויות ומוסר עבודה נמוך, ולפעמים חרם פנימי על תת קבוצה של מורות. דרך מלאני קליין הם מתארים פיצול, זה לא אנחנו זה ההורים או הפיקוח, מול העמדה הדפרסיבית שבה מערכת מכירה במגבלותיה ומתפנה להשתפר. ולצד התיאוריה, המציאות: שש עד שבע שעות שבועיות לבית ספר של 500 תלמידים, כולל אבחונים, טיפולים וארוחת צהריים.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- ההנחות הבסיסיות של ביון מתורגמות לחיי בית ספר: היעדרויות גורפות של מורים יכולות להיות הגנה מפני חרדה לא מדוברת, למשל חשש שבית הספר ייסגר, ולא סתם מוסר עבודה נמוך. · האויב הפנימי: לפעמים המלחמה מופנית פנימה, המנהלת ורוב הצוות מגדירים תת קבוצה של מורות כאויב, מעין חרם מערכתי, דפוס שהמרואיינים פגשו לא פעם. · באישיות הבית ספרית האיד גר בקומות התחתונות, אצל התלמידים: תוקפנות והדרה בין ילדים חושפות את הצרכים הלא מדוברים של המערכת כולה, ומשם הבדיחה שבית ספר היה מתפקד נהדר בלי תלמידים. · מרחב מאפשר בנוסח ויניקוט מתחיל בחדר המנהל: ישיבה שמאפשרת למנהל לחשוב את עצמו ואת החלומות שלו מהדהדת הלאה לצוות הניהול, לרכזים ולמליאה. · הגישה המגדלת הוצגה ככלי לבניית מיכל בית ספרי: חדר מורים חושב שמעלה מושגים דינמיים עם אסוציאציות חופשיות ודיון פרקטי בהנחיית הפסיכולוג, יקר במשאבים אבל איכותי במיוחד. · החסם הרגשי של הפסיכולוג עצמו: חדר המנהלת מעורר זיכרונות ילדות מרתיעים, והמנהלת משדרת שהיא יודעת מה היא עושה, ולכן פסיכולוגים צעירים הולכים לחפש את ערכם באבחונים, והעצה היא לשים רגל בדלת ולנשום. · מיקום הביניים של הפסיכולוג הוא בעצמו מרחב פוטנציאלי: שייך ולא שייך, יושב עם המנהל והיועצת אבל המנהלת שלו יושבת בשירות הפסיכולוגי.
מתיאור הפרק
זה החלק השני של הפרק 'העבודה המערכתית של הפסיכולוג החינוכי'. אני מארח את איריס נמדארי וינבאום ואת אודי בק, שני פסיכולוגים חינוכיים מומחים-מדריכים, ומומחים בתחום של עבודה מערכתית. האזנה נעימה!