השעון הביולוגי שלנו - איך חיים, אוכלים ומתאמנים לפי השעון הביולוגי, ועוד על המנגנון הגאוני הזה

על מה הפרק?

תזמון האור, האכילה והפעילות הגופנית לפי השעון הצירקדי יכול לשפר את הסנכרון הגופני, ההתאוששות והביצועים.

דוקטור יערית אדמוביץ' תמם מסבירה שהשעון הצירקדי הוא מערכת פנימית המקודדת בגוף ומסונכרנת מדי יום בעיקר באמצעות אור, בעוד שאוכל משפיע בחוזקה על השעונים שברקמות כמו הכבד. חוסר התאמה בין השעון המרכזי, השעונים ההיקפיים והלו"ז החברתי מתואר כג'טלג חברתי ונקשר לבעיות מטבוליות ולסיכונים בריאותיים. במחקר שהוצג נמדדו ביצועים טובים יותר בסוף שלב הפעילות אצל עכברים וגם אחר הצהריים אצל בני אדם, אך ההמלצה המרכזית היא לבצע פעילות גופנית בזמן שאפשר ולהתאים את התזמון למטרה.

/ תובנות מרכזיות

• השעון המרכזי נמצא בגרעין העל תצלובתי במוח, אך גם לשריר, לכבד ולמערכת העיכול יש שעונים משלהם.
• אור שמש בבוקר מסייע לסנכרן את השעון המרכזי, ואילו סינון אור כחול לאורך היום עלול לפגוע בסנכרון הרצוי.
• אצל בני נוער השעון נוטה להיות מאוחר יותר, ודחיית תחילת הלימודים נקשרה במחקרים שהוזכרו לשיפור בציונים ובמצב הרוח.
• פעילות אחר הצהריים הוצגה כעדיפה לביצועים ולבניית כוח, בעוד שפעילות בבוקר עשויה להתאים יותר לשיפור תנגודת לאינסולין ולמטבוליזם.
• חלון אכילה מוגבל בזמן אינו קסום כשלעצמו, והתועלת הבריאותית שתוארה תלויה גם במיקומו בחלק המוקדם של היום.

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות