כיצד השפיעה מגפת הקורונה על שוק העבודה מבחינת התפטרויות ושינויי קריירה?

במהלך הקורונה, כ-40% מהעובדים שקלו להחליף מקום עבודה, לעומת כ-5% בזמנים רגילים, מה שיצר תופעה שנקראת The Great Resignation, שבה אנשים חשבו מחדש על מסלול הקריירה שלהם ופתחו אפשרויות עבודה מרחוק.

מה ההבדל בין המושגים רסקילינג, אפסקילינג ואוטסקילינג כפי שהוסבר בפרק?

רסקילינג הוא הכשרה מחדש למקצוע חדש, אפסקילינג הוא פיתוח והעשרת כישורים בתחום המקצועי הקיים, ואוטסקילינג הוא תהליך שבו מעסיקים מסייעים לעובדים לרכוש מיומנויות חדשות כדי למצוא תפקידים חדשים בתוך הארגון.

כיצד העבודה מהבית שינתה את האתגרים הניהוליים בארגונים לפי תומר סיימון?

העבודה מהבית גרמה לאתגר בניהול כי המנהלים לא יכלו לראות את העובדים במשרד, ולכן היה צורך בשינוי בתרבות הארגונית ובהתמקדות בתפוקות במקום בנוכחות פיזית, מה שדרש בגרות ניהולית חדשה.

מהם שלושת החסמים לאפסקילינג שהוזכרו בפרק וכיצד הם משפיעים על שוק העבודה?

החסמים הם רגע (הזמן להשקיע בלמידה), זהות (הקושי לשנות או לפתח זהות מקצועית) ומיקום גיאוגרפי, כאשר העבודה מרחוק פתחה אפשרויות חדשות להתגבר על מגבלות מיקום.

כיצד השפיעה מגפת הקורונה על נשים בשוק העבודה ומהו המושג 'דאבל דאבל שיפט' שהוזכר?

הקורונה הגבירה את העומס על נשים שהיו צריכות לשלב עבודה מהבית עם טיפול בילדים וניהול הבית, תופעה שנקראה 'דאבל דאבל שיפט', כלומר שתי משמרות במקביל, עבודה מקצועית וטיפול משפחתי.

כיצד דן אריאלי מתייחס לטענות על זיוף מחקרים שבהם היה מעורב?

דן אריאלי מציין שמחקר אחד בלבד מתוך אלף מחקרים שבהם היה מעורב התבסס על נתונים מזויפים, ומדגיש כי האוניברסיטה שלו חקרה את הנושא ולא מצאה ראיות לכך שהוא עשה משהו לא בסדר.

מהי תופעת השיבולת וכיצד היא מתבטאת בשיח הפוליטי והחברתי של היום לפי דן אריאלי?

תופעת השיבולת מתארת שיח זהות שבו אמירות קיצוניות משמשות כסימן לזיהוי שייכות לקבוצה, ולא לשיח ענייני על אמת, כמו למשל אמירות קיצוניות בנושאי מגדר או פוליטיקה שמטרתן לאותת על זהות ולא להעביר מידע.

מה הסבר האבולוציוני לכך שבני אדם נוטים להאמין במה שהם שומעים מאחרים, לפי דן אריאלי?

אריאלי מתאר את עקרון ההכבדה, שבו בטבע סיגנלים אמיתיים כמו זנב הטווס משדרים אמינות, ולכן בני אדם אבולוציונית נוטים לקבל את המידע שהם מקבלים כסיגנל אמיתי מתוך הנחה שרוב הסיגנלים אמיתיים.

כיצד השיח ברשתות החברתיות משפיע על היכולת לשכנע ולהבין עמדות שונות, לפי דבריו של דן אריאלי?

אריאלי טוען שהשיח ברשתות החברתיות פחות נועד להבנה הדדית ויותר להגנה על עמדות, כך שרוב השיחות הן התקפיות ומטרתן להגן על זהות ולא לשכנע או ללמוד אמת חדשה.

כיצד דן אריאלי מתמודד עם ההתקפות והאיומים שקיבל בעקבות מעורבותו במחקרים ובתקופת הקורונה?

אריאלי מציין שקיבל איומים חמורים שהגיעו לרשויות הביטחון, ושיש אנשים שלא יצליחו לשכנע אותם לא משנה מהי האינפורמציה, מה שגורם לו להרגיש עצב על ההתקפות וההאשמות שהוצאו מהקשר.

מהו פרדוקס פרמי וכיצד פרופסור אבי לייב מסביר את חוסר הגילוי של תרבויות חוצניות ביקום?

פרדוקס פרמי שואל 'איפה כולם?' בהתייחס לשאלה מדוע לא ראינו תרבויות חוצניות למרות שיש עשרות מיליארדים של כוכבים עם פלנטות דומות לכדור הארץ. לייב מסביר כי התשובה לא תגיע בקלות משום שהמרחב והזמן הקוסמיים עצומים, וכי אותות מחוצנים עשויים להיות חלשים מאוד. לכן, יש צורך במאמץ מחקרי משמעותי לחפש אותם ולא להמתין שיגיעו אלינו.

מהו העצם השמיימי אומוע מוע ומה מייחד אותו מבחינת תנועתו ומבנהו?

אומוע מוע הוא עצם שטוח וחריג שגודלו כגודל מגרש כדורגל, שגילה טלסקופ פאנסטארס בהוואי ב-2017. הוא נע במהירות גבוהה מדי כדי להיות כבול בכוח הכבידה של השמש, ולכן נחשב לגוף שמגיע מחוץ למערכת השמש. בנוסף, הוא מציג שינוי מהירות וכיוון תנועה לא מוסברים, וצורתו שטוחה כמו פנקייק.

המלצה על פודקאסט: איך עושים עתיד עם רן לוי מקבל המלצה ונמצא כאן?

פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של עושים עתיד עם רן לוי אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית הייטק וסטארטאפים. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.

כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?

השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את עושים עתיד עם רן לוי היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.

כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?

שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 22 הפרקים של עושים עתיד עם רן לוי הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.

למה הארכיון של עושים עתיד עם רן לוי כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?

מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.

מה מקבלים כש-22 הפרקים של עושים עתיד עם רן לוי הופכים למגזין?

22 פרקים = 22 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.

כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?

אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של עושים עתיד עם רן לוי, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.

הייטק וסטארטאפים

עושים עתיד עם רן לויפודקאסט של פי איי מדיה

פי איי מדיה

22 פרקים

על התוכנית

עושים עתיד: אני, אתם ו ChatGPT שואלים את האנשים החכמים ביותר בישראל את השאלות הקשות ביותר לגבי העתיד שלנו: בינה מלאכותית, הנדסה גנטית, חינוך, צבא וביטחון, כלכלה דיגיטלית, חיים אחרים ביקום, מכוניות אוטונומיות, מחשבים קוונטים, ועוד ועוד. לאן אנחנו הולכים וכיצד ייראו המדע, הטכנולוגיה, הקריירות והחברה שלנו בעוד שנים לא רבות?

האזנה לפרק הראשי באתר לכל הפרקים באתר (12)

האזינו לפרק המלא

אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.

קובץ הפרק המקורי Apple Podcasts האתר של התוכנית פיד RSS

מה זה עושים עתיד עם רן לוי?

עושים עתיד עם רן לוי הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית הייטק וסטארטאפים מאת פי איי מדיה. מסע אינטלקטואלי אל מנגנוני העומק המעצבים את האנושות בעידן של שינויים מואצים. בארכיון 22 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-80 דקות.

התוכנית במספרים
קטגוריה	הייטק וסטארטאפים
פרקים בארכיון	22
תדירות (מהפרקים האחרונים)	פרק חדש בערך פעם בשבועיים
אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים)	כ-80 דקות
הפרק האחרון	2 ביולי 2023
פרקים עם ניתוח עומק	5

עודכן: 31 באוקטובר 2026

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI - מאת עושים עתיד עם רן לוי

פרקים אחרונים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

תובנות לפרק

מסע אינטלקטואלי אל מנגנוני העומק המעצבים את האנושות בעידן של שינויים מואצים.

המנחה

המנחה הוא מראיין סקרן השואף להבין מנגנוני עומק מורכבים במקום לחרוץ דין. הוא ניגש לנושאים מאתגרים מתוך ענווה אינטלקטואלית ומבקש להציף זוויות מבט מגוונות על האנושות והטכנולוגיה.

הסגנון

התוכנית מתאפיינת בראיונות מעמיקים ורציניים עם מומחים, המוגשים בקצב מדוד וטון מקצועי ומכבד. המבנה אנליטי ומתמקד בפירוק מושגים מורכבים לידע נגיש ורלוונטי למאזין.

הממשק בין טכנולוגיה לחברההתמורות בעידן המודרניפסיכולוגיה והתנהגות אנושיתחשיבה מדעית מול הטיות אנושיותעתיד האנושות ותחומי ידע מתחדשים

תובנות הזהב מהארכיון

פתרון בעיות מורכבות דורש נטישת מושגים מסורתיים לטובת הבנה דינמית ומשתנה
התקדמות מדעית נתקלת לעיתים קרובות בחסמים הנובעים מהטיה אנושית או גישה מתנשאת
השיח הציבורי המודרני מעדיף לרוב חיזוק זהות אישית על פני למידה משותפת
טכנולוגיה אינה רק כלי, אלא זרז המשנה את יסודות הקיום האנושי

למי זה מתאים

התוכנית מתאימה למאזינים סקרנים המבקשים להעמיק את הבנתם במגמות מדעיות, פסיכולוגיות וחברתיות המעצבות את העולם המודרני.

השאלות הבולטות בארכיון

השינוי הגדול של עולם העבודה: תומר סיימון, המדען הראשי של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח [עושים עתיד]

כיצד ארגונים יכולים לפתח תרבות ניהולית שתתמוך בעבודה היברידית ותאפשר לעובדים לשלב בין חייהם האישיים והמקצועיים בצורה מיטבית?

תרבויות חוצניות ביקום: פרופ' אבי לייב [עושים עתיד]

מהי הטעות המחקרית שהביאה את פרופסור לייב להתעניין באומואמוה ומה משמעותה לחיפוש אחר תרבויות חוצניות?

החורף הדמוגרפי הגלובלי: פרופ' דוד פסיג [עושים עתיד]

כיצד ניתן להתמודד עם ההשלכות הכלכליות והחברתיות של חורף דמוגרפי גלובלי עם אוכלוסייה מזדקנת ומיעוט צעירים?

לשחרר את הברקס: מע' החיסון נגד הסרטן - פרופ' גל מרקל [עושים עתיד]

כיצד ניתן לשפר את יעילות הטיפולים האימונולוגיים בחולים שאינם מגיבים להם כיום?

קונספירציות, רשתות חברתיות ומוות: דן אריאלי [עושים עתיד]

איך ניתן לבנות חוסן חברתי ורגולציה אפקטיבית שתתמודד עם השפעות של דיסאינפורמציה ובינה מלאכותית על האמון והקונסנסוס החברתי?

5 פרקים = 5 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של עושים עתיד עם רן לוי זה הפודקאסט שלי - דברו איתי זה הפודקאסט שלך? קבל גישה לדוח

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

תזונה

פרקים עם ניתוח מלא

סיכום מעמיק · מתוך הפרק

תקופת הקורונה חוללה טלטלות עמוקות בשוק העבודה, עם עלייה משמעותית בהתפטרויות, שינויי תפיסות לגבי עבודה מהבית, והצורך בהדרת כישורים לאור כניסת בינה מלאכותית.

40% מהעובדים שקלו להחליף מקום עבודה בתקופת הקורונה, לעומת 5% בזמנים רגילים, מה שמצביע על זעזוע עמוק בשוק העבודה. העבודה מהבית יצרה אתגרי ניהול, במיוחד בהתאמת התרבות הארגונית והמדידה של תפוקות. מושג ה-Work Life Integration החליף את האיזון בין עבודה לחיים, במיוחד לנשים שנאלצו לשלב עבודה וטיפול במשפחה במקביל. בנוסף, נושא ההדרת כישורים (אפסקילינג) הפך קריטי כדי להתמודד עם השינויים הטכנולוגיים, בעיקר עם כניסת כלים מבוססי בינה מלאכותית.

נשים הושפעו במיוחד מהעבודה מהבית בשל ה'דאבל דאבל שיפט' - שילוב עבודה מקצועית וטיפול במשפחה במקביל.
דור ה-Z מעדיף מובטלות על עבודה שאינה תורמת לערך אישי או מקצועי, מה שמשפיע על שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה.
המושג Work Life Integration מחליף את Work Life Balance ומדגיש את האינטגרציה הרציפה בין עבודה לחיים האישיים.
המעבר לעבודה מרחוק דרש התאמות משמעותיות בתחומי הסייבר, רוחב הפס וניהול עובדים, כולל שינוי בתרבות הארגונית ובמדידת תפוקות.
אפסקילינג (הדרת כישורים) הפך למפתח להתמודדות עם שינויים טכנולוגיים, במיוחד עם כניסת בינה מלאכותית לעבודה.

השאלה הבולטת בפרק

סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה

הפרק האחרון2 ביולי 2023

פרופ' יוסי מטיאס, סגן-נשיא להנדסה ומחקר בגוגל: בינה מלאכותית ברפואה [עושים עתיד]

פרקים אחרונים

פרופ' יוסי מטיאס, סגן-נשיא להנדסה ומחקר בגוגל: בינה מלאכותית ברפואה [עושים עתיד]
2 ביולי 202358 דק׳
[עושים עתיד] עוברים מלאכותיים וצמחים זוהרים בחושך: ד"ר עמרי עמירב-דרורי
18 ביוני 20231 שע׳ 30 דק׳
פרופ' דן שכטמן: עתיד מערכת החינוך הישראלית [עושים עתיד]
4 ביוני 20231 שע׳ 15 דק׳
מחשוב עסקי ובינה על-אנושית: ערן יריב, מנהל מו"פ תשתיות AI במיקרוסופט ישראל [עושים עתיד]
21 במאי 20231 שע׳ 22 דק׳
שוקי יהודה (סמנכ"ל מו"פ, אלביט מערכות): רחפנים, לוויינים ומלחמה במאה ה-21 [עושים עתיד]
30 באפריל 20231 שע׳ 3 דק׳
פרופ' עילם גרוס: התעלומות הגדולות של הפיזיקה במאה ה-21 [עושים עתיד]
10 באפריל 20231 שע׳ 25 דק׳
השינוי הגדול של עולם העבודה: תומר סיימון, המדען הראשי של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח [עושים עתיד]
28 בינואר 20241 שע׳ 21 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
40% מהעובדים שקלו להחליף מקום עבודה בתקופת הקורונה, לעומת 5% בזמנים רגילים, מה שמצביע על זעזוע עמוק בשוק העבודה. העבודה מהבית יצרה אתגרי ניהול, במיוחד בהתאמת התרבות הארגונית והמדידה של תפוקות. מושג ה-Work Life Integration החליף את האיזון בין עבודה לחיים, במיוחד לנשים שנאלצו לשלב עבודה וטיפול במשפחה במקביל. בנוסף, נושא ההדרת כישורים (אפסקילינג) הפך קריטי כדי להתמודד עם השינויים הטכנולוגיים, בעיקר עם כניסת כלים מבוססי בינה מלאכותית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- נשים הושפעו במיוחד מהעבודה מהבית בשל ה'דאבל דאבל שיפט' - שילוב עבודה מקצועית וטיפול במשפחה במקביל.
- דור ה-Z מעדיף מובטלות על עבודה שאינה תורמת לערך אישי או מקצועי, מה שמשפיע על שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה.
- המושג Work Life Integration מחליף את Work Life Balance ומדגיש את האינטגרציה הרציפה בין עבודה לחיים האישיים.
- המעבר לעבודה מרחוק דרש התאמות משמעותיות בתחומי הסייבר, רוחב הפס וניהול עובדים, כולל שינוי בתרבות הארגונית ובמדידת תפוקות.
- אפסקילינג (הדרת כישורים) הפך למפתח להתמודדות עם שינויים טכנולוגיים, במיוחד עם כניסת בינה מלאכותית לעבודה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾כיצד השפיעה מגפת הקורונה על שוק העבודה מבחינת התפטרויות ושינויי קריירה?
במהלך הקורונה, כ-40% מהעובדים שקלו להחליף מקום עבודה, לעומת כ-5% בזמנים רגילים, מה שיצר תופעה שנקראת The Great Resignation, שבה אנשים חשבו מחדש על מסלול הקריירה שלהם ופתחו אפשרויות עבודה מרחוק.
▾מה ההבדל בין המושגים רסקילינג, אפסקילינג ואוטסקילינג כפי שהוסבר בפרק?
רסקילינג הוא הכשרה מחדש למקצוע חדש, אפסקילינג הוא פיתוח והעשרת כישורים בתחום המקצועי הקיים, ואוטסקילינג הוא תהליך שבו מעסיקים מסייעים לעובדים לרכוש מיומנויות חדשות כדי למצוא תפקידים חדשים בתוך הארגון.
▾כיצד העבודה מהבית שינתה את האתגרים הניהוליים בארגונים לפי תומר סיימון?
העבודה מהבית גרמה לאתגר בניהול כי המנהלים לא יכלו לראות את העובדים במשרד, ולכן היה צורך בשינוי בתרבות הארגונית ובהתמקדות בתפוקות במקום בנוכחות פיזית, מה שדרש בגרות ניהולית חדשה.
▾מהם שלושת החסמים לאפסקילינג שהוזכרו בפרק וכיצד הם משפיעים על שוק העבודה?
החסמים הם רגע (הזמן להשקיע בלמידה), זהות (הקושי לשנות או לפתח זהות מקצועית) ומיקום גיאוגרפי, כאשר העבודה מרחוק פתחה אפשרויות חדשות להתגבר על מגבלות מיקום.
▾כיצד השפיעה מגפת הקורונה על נשים בשוק העבודה ומהו המושג 'דאבל דאבל שיפט' שהוזכר?
הקורונה הגבירה את העומס על נשים שהיו צריכות לשלב עבודה מהבית עם טיפול בילדים וניהול הבית, תופעה שנקראה 'דאבל דאבל שיפט', כלומר שתי משמרות במקביל, עבודה מקצועית וטיפול משפחתי.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
קונספירציות, רשתות חברתיות ומוות: דן אריאלי [עושים עתיד]
15 בינואר 20241 שע׳ 29 דק׳
אורחים:דן אריאלי
אמ;לקסיכום הפרק
דן אריאלי מדבר על הטענות נגד אמינות מחקריו, מתקפות ברשת מצד מתנגדי חיסונים ותומכי קונספירציות, ועל תופעת השיבולת - שיח זהות קיצוני שמטשטש את הגבול בין אמת לזהות. הוא מסביר כיצד חרדה ותחושת אי ודאות מובילות לאמונות שגויות, וכיצד דיסוננס קוגניטיבי מחזק אמונות גם מול הוכחות הפוכות. אריאלי מדגיש את החשיבות של חוסן חברתי, צמצום פערים ורגולציה ברשתות החברתיות כדי להתמודד עם דיסאינפורמציה, ומדבר על הפוטנציאל והאתגרים של בינה מלאכותית בתחום זה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- חרדה יוצרת דחף חזק להסברים, וכאשר אין ודאות, אנשים נוטים לאמץ סיפורים מורכבים עם נבלים כדי להרגיש שליטה ועליונות.
- דיסוננס קוגניטיבי גורם לאנשים להחזיק באמונות חזקות יותר ככל שהם משקיעים בהן יותר, גם אם הן שגויות.
- שיח ברשתות החברתיות מושפע מפוליטיקת זהויות, שמקטינה את היכולת להקשיב ולהבין עמדות אחרות.
- רגולציה ושיפור החוסן החברתי הם דרכים מרכזיות למאבק בדיסאינפורמציה ובהשפעות השליליות של הרשתות החברתיות.
- בינה מלאכותית מייצרת אתגרים חדשים בדיסאינפורמציה, אך גם פותחת אפשרויות טיפוליות חדשות, למשל בתמיכה נפשית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾כיצד דן אריאלי מתייחס לטענות על זיוף מחקרים שבהם היה מעורב?
דן אריאלי מציין שמחקר אחד בלבד מתוך אלף מחקרים שבהם היה מעורב התבסס על נתונים מזויפים, ומדגיש כי האוניברסיטה שלו חקרה את הנושא ולא מצאה ראיות לכך שהוא עשה משהו לא בסדר.
▾מהי תופעת השיבולת וכיצד היא מתבטאת בשיח הפוליטי והחברתי של היום לפי דן אריאלי?
תופעת השיבולת מתארת שיח זהות שבו אמירות קיצוניות משמשות כסימן לזיהוי שייכות לקבוצה, ולא לשיח ענייני על אמת, כמו למשל אמירות קיצוניות בנושאי מגדר או פוליטיקה שמטרתן לאותת על זהות ולא להעביר מידע.
▾מה הסבר האבולוציוני לכך שבני אדם נוטים להאמין במה שהם שומעים מאחרים, לפי דן אריאלי?
אריאלי מתאר את עקרון ההכבדה, שבו בטבע סיגנלים אמיתיים כמו זנב הטווס משדרים אמינות, ולכן בני אדם אבולוציונית נוטים לקבל את המידע שהם מקבלים כסיגנל אמיתי מתוך הנחה שרוב הסיגנלים אמיתיים.
▾כיצד השיח ברשתות החברתיות משפיע על היכולת לשכנע ולהבין עמדות שונות, לפי דבריו של דן אריאלי?
אריאלי טוען שהשיח ברשתות החברתיות פחות נועד להבנה הדדית ויותר להגנה על עמדות, כך שרוב השיחות הן התקפיות ומטרתן להגן על זהות ולא לשכנע או ללמוד אמת חדשה.
▾כיצד דן אריאלי מתמודד עם ההתקפות והאיומים שקיבל בעקבות מעורבותו במחקרים ובתקופת הקורונה?
אריאלי מציין שקיבל איומים חמורים שהגיעו לרשויות הביטחון, ושיש אנשים שלא יצליחו לשכנע אותם לא משנה מהי האינפורמציה, מה שגורם לו להרגיש עצב על ההתקפות וההאשמות שהוצאו מהקשר.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
תרבויות חוצניות ביקום: פרופ' אבי לייב [עושים עתיד]
31 בדצמבר 20231 שע׳ 25 דק׳
אורחים:אבי לייב
אמ;לקסיכום הפרק
פרופסור אבי לייב מתייחס לפרדוקס פרמי ולשאלה מדוע לא ראינו עדויות לתרבויות חוצניות למרות הסבירות הגבוהה לקיומן. הוא מציין שהפתרון הוא חיפוש אקטיבי ומדעי, לא המתנה לאותות שיגיעו אלינו. העצם אומואמוה, שנתגלה ב-2017, הוא גוף שטוח ויוצא דופן שנע במהירות גבוהה מדי כדי להיות חלק ממערכת השמש, ונחשב לגוף בין-כוכבי ראשון שזוהה. לייב מנהל פרויקט גלילאו שמטרתו לחפש עצמים טכנולוגיים שמקורם בתרבויות חוצניות באמצעות בינה מלאכותית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- פרדוקס פרמי שואל 'איפה כולם?' בהתייחס לתרבויות חוצניות אפשריות, אך התשובה דורשת מאמץ חיפוש ולא המתנה פאסיבית.
- אומואמוה הוא עצם שטוח ויוצא דופן שנע במהירות גבוהה מדי כדי להיות חלק ממערכת השמש, מה שמצביע על מקור בין-כוכבי.
- טעויות מדעיות כמו גילוי אומואמוה מלמדות יותר מהאישורים המדעיים הרגילים.
- המרחב והזמן הקוסמיים עצומים ולכן אותות מחוצנים צפויים להיות חלשים וקשים לזיהוי.
- פרויקט גלילאו משתמש בבינה מלאכותית כדי לנתח נתונים ולזהות עצמים טכנולוגיים אפשריים ללא הטיות אנושיות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾מהו פרדוקס פרמי וכיצד פרופסור אבי לייב מסביר את חוסר הגילוי של תרבויות חוצניות ביקום?
פרדוקס פרמי שואל 'איפה כולם?' בהתייחס לשאלה מדוע לא ראינו תרבויות חוצניות למרות שיש עשרות מיליארדים של כוכבים עם פלנטות דומות לכדור הארץ. לייב מסביר כי התשובה לא תגיע בקלות משום שהמרחב והזמן הקוסמיים עצומים, וכי אותות מחוצנים עשויים להיות חלשים מאוד. לכן, יש צורך במאמץ מחקרי משמעותי לחפש אותם ולא להמתין שיגיעו אלינו.
▾מהו העצם השמיימי אומוע מוע ומה מייחד אותו מבחינת תנועתו ומבנהו?
אומוע מוע הוא עצם שטוח וחריג שגודלו כגודל מגרש כדורגל, שגילה טלסקופ פאנסטארס בהוואי ב-2017. הוא נע במהירות גבוהה מדי כדי להיות כבול בכוח הכבידה של השמש, ולכן נחשב לגוף שמגיע מחוץ למערכת השמש. בנוסף, הוא מציג שינוי מהירות וכיוון תנועה לא מוסברים, וצורתו שטוחה כמו פנקייק.
▾כיצד פרופסור אבי לייב מתייחס לטעות המחקרית שהובילה להתעניינותו באומוע מוע?
לייב מציין כי טעויות מדעיות מלמדות יותר מאישורים. הוא לא חזה את קיומו של אומוע מוע, אך כשהתגלה העצם והוכח שהוא יוצא דופן, זה עורר בו עניין רב. התכונות הייחודיות של העצם, כמו צורתו השטוחה ושינויים במהירות, הובילו אותו לשקול אפשרות שמדובר בגוף מלאכותי.
▾מהו פרויקט גלילאו שמנהל פרופסור אבי לייב ומה מטרתו העיקרית?
פרויקט גלילאו הוא יוזמה שמטרתה לחפש עצמים בחצר האחורית של מערכת השמש שעשויים להיות שליחים טכנולוגיים מתרבויות חוצניות. הפרויקט משתמש בבינה מלאכותית כדי לנתח מידע מטלסקופים ולזהות עצמים שאינם טבעיים, במטרה לענות על שאלות כמו פרדוקס פרמי באופן ניסיוני.
▾כיצד פרופסור לייב מציע להתמודד עם שאלת התקשורת עם תרבויות חוצניות שונות בתנאים ביקום?
לייב מדבר על הרצאה שבה הוא מציג רעיונות בנוגע לשפה משותפת עם תרבויות חוצניות שהתפתחו בתנאים שונים לחלוטין. הוא מתייחס לטבע היקום, המתמטיקה, הפסיכולוגיה האנושית והבינה המלאכותית ככלים אפשריים לפיתוח תקשורת עם ציביליזציות חוצניות.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
לעשן קרפדות ולפגוש חייזרים - סמים פסיכדליים: ד"ר ליהי פלד-אָברון [עושים עתיד]
18 בדצמבר 20231 שע׳ 10 דק׳
החורף הדמוגרפי הגלובלי: פרופ' דוד פסיג [עושים עתיד]
19 בנובמבר 20231 שע׳ 24 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
האוכלוסייה העולמית צפויה להגיע לשיא של כ-9.5 מיליארד בני אדם סביב 2050, ולאחר מכן תתחיל ירידה משמעותית שתוביל לקריסה דמוגרפית עד לסוף המאה ה-21. שיעור הילדים הצעירים יורד באופן דרמטי, בעוד ששיעור המבוגרים עולה, מה שיוצר את תופעת החורף הדמוגרפי הגלובלי. תופעה זו תשפיע על כל תחומי החיים, כולל כלכלה, בריאות, שירותים חברתיים ושוקי ההון. בישראל, לעומת זאת, צפויה עלייה משמעותית באוכלוסייה עד ל-24 מיליון תושבים בסוף המאה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הדמוגרפיה היא משתנה גורלי שמשפיע על כל תחומי החיים, החל ממלחמות וכלכלה ועד טכנולוגיה ושירותים חברתיים.
- שיעורי הפריון בעולם מתרסקות בגלל שינויים חברתיים וכלכליים, בהם הילדים נתפסים פחות כהשקעה לעתיד ויותר כנטל כלכלי.
- היחס בין צעירים למבוגרים משתנה באופן דרמטי, עם עלייה חדה באחוז המבוגרים וירידה חדה באחוז הילדים.
- תוחלת החיים עולה משמעותית, מה שיוצר עומס כלכלי על מערכות הפנסיה ועל העברת ההון בין דורות.
- בישראל צפויה מגמת גידול דמוגרפית הפוכה, עם אוכלוסייה שתכפיל את עצמה עד סוף המאה ה-21.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾מהו המושג 'חורף דמוגרפי גלובלי' וכיצד הוא מתאר את המגמות הדמוגרפיות במאה ה-21?
חורף דמוגרפי גלובלי מתאר את הקריסה הצפויה של אוכלוסיית העולם לשישה או שבעה מיליארד בני אדם בלבד, לצד הזדקנות האוכלוסייה ושיעור צעירים נמוך ביותר בהיסטוריה האנושית, בניגוד לחששות מפיצוץ אוכלוסין.
▾כיצד משתנה יחס האוכלוסייה הצעירה לעומת המבוגרת בעולם עד שנת 2050 לפי פרופ' דוד פסיג?
עד 2050 צפוי שיעור הילדים בגיל 0-5 לרדת לכ-3% מהאוכלוסייה, בעוד ששיעור האוכלוסייה בגיל 65 ומעלה יגיע ל-15%-25%, מה שמצביע על הזדקנות משמעותית של החברה.
▾מהן הסיבות המרכזיות לירידה בשיעורי הפריון בעולם כפי שהוסברו בפרק?
הירידה נובעת בין היתר משינוי בתפיסת הילדים כ'מוצרי אוקרה' שאינם מייצרים אלא צורכים, כמו גם מחוסר איזון מגדרי שבו יש 17% יותר בנים מאשר בנות, מה שמקשה על מציאת זוגות להולדת ילדים.
▾כיצד משפיעה ההזדקנות הדמוגרפית על הכלכלה והחיסכון הפנסיוני לפי פרופ' פסיג?
הארכת תוחלת החיים גורמת לכך שאנשים חיים שנים רבות לאחר הפרישה, אוכלים מחסכונותיהם ואינם מעבירים הון לדור הבא, מה שמוביל לירידה בהון המועבר ולפגיעה במחזוריות הכלכלית ובשוק ההון.
▾מהן ההשלכות החברתיות והכלכליות של קריסת האוכלוסייה כפי שפורטו בפרק?
הקריסה תיצור חברה עם מעט צעירים והרבה מבוגרים, מה שישפיע על סוגי המחלות, השירותים הנדרשים, הכלכלה, שוק העבודה והמערכות החברתיות, וידרוש הסתגלות לטכנולוגיות ולתרבות חדשה.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
לשחרר את הברקס: מע' החיסון נגד הסרטן - פרופ' גל מרקל [עושים עתיד]
30 באוקטובר 20231 שע׳ 30 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
סרטן הוא מחלה מורכבת שבה תאים בגוף בוגדים בחוקי הגוף ומתחילים להתפתח באופן בלתי נשלט. מערכת החיסון מזהה תאים סרטניים ומנסה להשמידם, אך הסרטן מפתח מנגנוני התחמקות שמאפשרים לו לברוח מזיהוי. טיפולים אימונולוגיים משחררים את 'הברקסים' של מערכת החיסון ומאפשרים לה לפעול ביתר עוצמה כנגד הגידול הסרטני, עם תופעות לוואי אוטואימוניות שנחשבות נסבלות יותר מאשר כימותרפיה. מחקרים חדשים מראים כי גם דיאטה קטוגנית והשתלת צואה עשויים לשפר את יעילות הטיפולים האימונולוגיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- מערכת החיסון מפעילה לחץ סלקטיבי על תאי הסרטן, מה שיוצר ברירה טבעית שמייצרת תאים עמידים.
- סרטן מצליח להתחמק ממערכת החיסון על ידי הפעלת מנגנוני ברקס שמרסנים את פעילותה.
- טיפולים אימונולוגיים אינם תוקפים את הסרטן ישירות אלא משחררים את מערכת החיסון לפעול ביעילות רבה יותר.
- תופעות הלוואי של אימונותרפיה הן בעיקר אוטואימוניות, אך הן בדרך כלל נסבלות יותר מאשר כימותרפיה.
- המיקרוביום במערכת העיכול משפיע על תגובת מערכת החיסון לטיפולים אימונולוגיים, והשתלת צואה יכולה לשפר את התגובה לטיפול.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾מה הופך את מחלת הסרטן לייחודית ומורכבת כל כך בהשוואה למחלות אחרות?
סרטן הוא מצב שבו תאים בגוף בוגדים בחוקי הגוף, הופכים לגיס חמישי שיצר אנטיטי שהוא שלנו ולא שלנו בו זמנית, מה שיוצר מורכבות רבה. כל תא בגוף יכול להפוך לסרטן, וכל סרטן שונה בהתאם לסוג התא, הגנטיקה, הסביבה והגורמים השונים, ולכן סרטן הוא למעשה שק אדיר של מחלות שונות.
▾כיצד מערכת החיסון מתמודדת עם תאים סרטניים ומהו תהליך העריכה החיסונית?
מערכת החיסון מזהה ומשמידה תאים סרטניים בדרכם להפוך למחלה, אך תהליך העריכה החיסונית מתאר כיצד מערכת החיסון מפעילה לחץ סלקטיבי על תאי הסרטן, משמידה את הרגישים ונותנת יתרון לתאים עמידים, מה שיוצר ברירה טבעית שמאפשרת לסרטן להתחמק ולהתפתח.
▾מה ההבדל המרכזי בין טיפול כימותרפי לטיפול אימונולוגי בסרטן?
כימותרפיה היא רעל לא סלקטיבי שפוגע בתאים שמתחלקים במהירות, גם תקינים וגם סרטניים, וגורם לתופעות לוואי קשות. לעומת זאת, אימונותרפיה משחררת את מערכת החיסון לפעול נגד הסרטן בצורה סלקטיבית, על ידי ביטול מנגנוני ריסון (ברקסים) שהסרטן מפעיל, ומאפשרת למערכת החיסון לזהות ולהרוג את התאים הסרטניים.
▾כיצד מחקר פרופ' גל מרקל על חלבון סיקאם 1 תורם לפיתוח טיפולים אימונולוגיים בסרטן המלנומה?
המחקר גילה שסיקאם 1 הוא חלבון שמופעל על תאי T ומעכב את פעילותם, וכי תאי המלנומה מייצרים אותו כדי ללחוץ על ברקס מערכת החיסון. פיתוח נוגדן שמנטרל את סיקאם 1 משחרר את תאי T מהריסון ומאפשר להם לפעול טוב יותר נגד הגידול, מה שמוביל לפיתוח תרופות אימונותרפיות חדשות.
▾מה הקשר בין המיקרוביום במערכת העיכול להצלחת טיפולים אימונולוגיים בסרטן?
המיקרוביום משפיע על מערכת החיסון ומעצבת את תגובתה לסרטן. מחקרים הראו שההרכב של חיידקי המיקרוביום שונה בין מטופלים שמגיבים לאימונותרפיה לאלו שלא, והשתלת צואה מחולים מגיבים שיפרה את התגובה לטיפול בחולים שלא הגיבו קודם, מה שמדגים קשר סיבתי בין המיקרוביום להצלחת הטיפול.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.

לבעלי הפודקאסט

שיווק והכנסות מעושים עתיד עם רן לוי: שאלות נפוצות

העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.

המלצה על פודקאסט: איך עושים עתיד עם רן לוי מקבל המלצה ונמצא כאן?: פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של עושים עתיד עם רן לוי אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית הייטק וסטארטאפים. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?: השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את עושים עתיד עם רן לוי היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?: שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 22 הפרקים של עושים עתיד עם רן לוי הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
למה הארכיון של עושים עתיד עם רן לוי כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?: מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
מה מקבלים כש-22 הפרקים של עושים עתיד עם רן לוי הופכים למגזין?: 22 פרקים = 22 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?: אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של עושים עתיד עם רן לוי, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.