ספק סביר
ירון אסא, ברק ניצן
181 פרקים
על התוכנית
ברוכים הבאים לספק סביר - פודקאסט לחשיבה סקפטית ביקורתית ומדעית - ובעברית! “ ספק סביר ” הינה תוכנית אינטרנט (פודקאסט) לנושאים סקפטיים-מדעיים, עם מיקוד ישראלי. התוכניות יעסקו בחשיבה ביקורתית, השיטה המדעית, בחינת סוגיות פסאדו-מדעיות, חדשות מדעיות, והכל באריזה כיפית וחברית. תחשבו עלינו כעל “מפצחי המיתוסים”, רק בלי תקציב. RSS: http://bit.ly/SafekSavirRSS לעוד פרטים: http://bit.ly/PodcastsPages *** (הועלה מחדש ע"י Refael Cohen באישור היוצרים) כיוון שהעלאה של הפודקאסט הזה נעשתה בהתנדבות ואין לי שום רווח ממנו. אם מישהו ממכם מעוניין בסטטיסטיקות ובנתוני האזנה אשמח לתת אותם. פנו אלי בטלגרם t.me/RefaelCohen או במייל [email protected]
מה זה ספק סביר?
ספק סביר הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית מדע מאת ירון אסא, ברק ניצן. פודקאסט "ספק סביר" חושף מיתוסים וטענות כוזבות באמצעות חשיבה ביקורתית, ניתוח מדעי והומור מושחז. בארכיון 181 פרקים, פרק חדש כמעט כל יום, אורך פרק ממוצע כ-66 דקות.
| קטגוריה | מדע |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 181 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש כמעט כל יום |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-66 דקות |
| הפרק האחרון | 19 באוגוסט 2020 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
"מה הנזק הממשי של הסרט הזה?" - על שקרים שעולים בחיי אדם
בפרק על הסרט "House of Numbers" מ-2009, מנחי "ספק סביר" מפרקים איך הוא מעוות את המציאות סביב HIV ואיידס באמצעות הפחדה וזריעת ספק - ולמה זה מסוכן: הפצת מידע כוזב כזה מובילה אנשים להפסיק תרופות או לזלזל באמצעי הגנה.
הפודקאסט חוקר טענות במכשירי חשיבה ביקורתית והומור. בפרק על קופי הבנובו הם תוקפים את התדמית של "קופים היפים שפותרים הכל במין", ומראים למה דמיון גנטי לבדו הוא בסיס פשטני להסקת מסקנות על טבע האדם.
גילעד דיאמנט, בעל הבלוג "חשיבה חדה", מוסיף כלל פרקטי: דיון רציונלי לפעמים מחייב לעצור ולהסכים על הנחות יסוד, כמו קיומה של מציאות אובייקטיבית.
פודקאסט "ספק סביר" חושף מיתוסים וטענות כוזבות באמצעות חשיבה ביקורתית, ניתוח מדעי והומור מושחז.
המנחה
המנחים הם חוקרי אמת בעלי גישה ביקורתית, המצוידים בכלים מדעיים ופילוסופיים. הם מתאפיינים במחויבות לבדיקת עובדות והפרכת מיתוסים, תוך שילוב הומור ורציונליות.
הסגנון
סגנון התוכנית מאופיין בדיונים מעמיקים, ניתוח ביקורתי והפרכת מיתוסים פופולריים. המנחים משלבים הסברים טכניים עם הומור סאטירי, ומציגים גישה פרגמטית לספקנות.
תובנות הזהב מהארכיון
- חשיבה ביקורתית דורשת הפרכת מיתוסים ובדיקת עובדות מול תעמולה.
- דמיון גנטי אינו מספיק להשוואות פשטניות בין מינים לצורך הסקת מסקנות על טבע האדם.
- ישנה נטייה אנושית להטיל פרשנות ותכלית על תופעות טבעיות באופן שגוי.
- הפצת מידע כוזב, במיוחד בנושאי בריאות, עלולה להיות מסוכנת מאוד לציבור.
- דיון רציונלי דורש הסכמה על הנחות יסוד משותפות לפני התקדמות בטיעונים.
התוכנית מתאימה למאזינים המעוניינים לפתח חשיבה ביקורתית, להבין תהליכים מדעיים, ולבחון מיתוסים וטענות מופרכות בספקנות מושכלת.
השאלות הבולטות בארכיון
האם הדימוי ה"חייתי" שלנו הוא רע ואלים (כפי שמשתקף מהשימפנזים) או טוב ואהוב (כפי שמשתקף מהבנובו), והאם בכלל נכון להשתמש בהם כנקודות ייחוס לאנושות?
איך ניגשים לכתיבת ספר שמטרתו לשמש הכנה לדיון מול כל טענה אפשרית, מבלי להתבחבש בפילוסופיה אין-סופית?
מה ה-what's the harm של הסרט הזה, כלומר מה הנזק הממשי שהוא גורם לציבור?
האם מלחמה היא הדרך של המדינה לספק מענה לאגו הגברי?
האם באמת יש אנשים שמסוגלים להאמין שהבהייה בשמש תחליף אוכל ומים?
איך הם רואים הבדל בין השעון לבין העץ בעצם?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
הפרק בוחן את הדימוי הפופולרי של קופי הבנובו כ"חיות שלום" ומשווה את המציאות האבולוציונית שלהם לזו של השימפנזים.
הפרק מארח את שי קאופמן לדיון על התנהגות קופי הבנובו, תוך התמקדות בביקורת על התדמית המיוחסת להם כמודל לחברה אנושית שוחרת שלום ומטריארכלית. המשתתפים דנים בספרו של פראנס דה ואל "Sex at Dawn" ובאופן שבו הקהילה המדעית והציבור משתמשים בבנובו ובשימפנזים כדי להשליך על הטבע האנושי. מדובר בפרק המיועד למתעניינים באבולוציה, אנתרופולוגיה וחשיבה ביקורתית על מיתוסים פופולריים.
- ההשוואה בין בני אדם לבין שימפנזים או בנובו על בסיס דמיון גנטי בלבד נחשבת בעיני הדוברים כפשטנית ושגויה.
- קיימת הטיה בקהילה המדעית והציבורית בבואם לנתח את הבנובו, לעיתים כדי להוכיח אג'נדות חברתיות על "טבע האדם".
- התדמית הפופולרית של הבנובו כקופים "היפים" שפותרים כל סכסוך באמצעות מין אינה משקפת בהכרח את מורכבות חייהם בטבע.
- המחקר על הבנובו בטבע לוקה בחסר בשל קשיי נגישות גיאוגרפיים ופוליטיים באזורי מחייתם.
- השימוש בבנובו כמודל חברתי "מופת" נובע לעיתים קרובות מניסיון להציג אלטרנטיבה לתיאוריות פסיכולוגיה אבולוציונית הרואות בטבע האנושי אגרסיביות מובנית.
האם הדימוי ה"חייתי" שלנו הוא רע ואלים (כפי שמשתקף מהשימפנזים) או טוב ואהוב (כפי שמשתקף מהבנובו), והאם בכלל נכון להשתמש בהם כנקודות ייחוס לאנושות?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
פרק (לא) בונוס 3# כתות, דתות, חיסונים, הומאופתיה וספקנות
פרקים אחרונים
פרק (לא) בונוס 3# כתות, דתות, חיסונים, הומאופתיה וספקנות
19 באוגוסט 202055 דק׳פרק בונוס 2# התנועה הריאלית- סקירה כללית
19 באוגוסט 20201 שע׳ 37 דק׳אורחים:גילעד דיאמנטפרק בונוס #1 מישהו עדיין מאמין למעשיות ביוטיוב?
19 באוגוסט 202055 דק׳תוכנית #169 - ארץ חלולה
15 בספטמבר 201852 דק׳תוכנית #168 - גראס וסכיזופרניה
15 בספטמבר 201852 דק׳תוכנית #167 - היסטוריה של טיפולי המרה
15 בספטמבר 201848 דק׳פרק בונוס 15# Fucking monkeys
19 באוגוסט 202054 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח את שי קאופמן לדיון על התנהגות קופי הבנובו, תוך התמקדות בביקורת על התדמית המיוחסת להם כמודל לחברה אנושית שוחרת שלום ומטריארכלית. המשתתפים דנים בספרו של פראנס דה ואל "Sex at Dawn" ובאופן שבו הקהילה המדעית והציבור משתמשים בבנובו ובשימפנזים כדי להשליך על הטבע האנושי. מדובר בפרק המיועד למתעניינים באבולוציה, אנתרופולוגיה וחשיבה ביקורתית על מיתוסים פופולריים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ההשוואה בין בני אדם לבין שימפנזים או בנובו על בסיס דמיון גנטי בלבד נחשבת בעיני הדוברים כפשטנית ושגויה.
- קיימת הטיה בקהילה המדעית והציבורית בבואם לנתח את הבנובו, לעיתים כדי להוכיח אג'נדות חברתיות על "טבע האדם".
- התדמית הפופולרית של הבנובו כקופים "היפים" שפותרים כל סכסוך באמצעות מין אינה משקפת בהכרח את מורכבות חייהם בטבע.
- המחקר על הבנובו בטבע לוקה בחסר בשל קשיי נגישות גיאוגרפיים ופוליטיים באזורי מחייתם.
- השימוש בבנובו כמודל חברתי "מופת" נובע לעיתים קרובות מניסיון להציג אלטרנטיבה לתיאוריות פסיכולוגיה אבולוציונית הרואות בטבע האנושי אגרסיביות מובנית.
פרק בונוס 14# חשיבה חדה
19 באוגוסט 20201 שע׳ 10 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה מארחים אנשי 'ספק סביר' את גילעד דיאמנט, מפעיל בלוג 'חשיבה חדה', לשיחה על ספרו החדש בנושא ספקנות. השיחה מתמקדת בתהליך כתיבת הספר, הבחירה להתמקד בגישה פרגמטית ויומיומית על פני פילוסופיה מופשטת, ובחשיבותן של הנחות יסוד מוסכמות לניהול דיון רציונלי. זהו פרק מומלץ למתעניינים בכלים מעשיים לחשיבה ביקורתית אל מול טענות מופרכות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- כתיבת ספר ספקנות מחייבת שיקול דעת ודיוק גבוהים יותר מאשר כתיבה לבלוג, שכן התוכן מופץ וקבוע.
- הספר מבוסס על תחקירים שנעשו עבור הבלוג ועל ניסיון שנצבר בדיונים אמיתיים מול אנשים.
- גישה פרגמטית בספקנות מעדיפה להתמקד בבעיות יומיומיות מאשר ב'מים עמוקים' של פילוסופיה אבסטרקטית שאין לה סוף.
- ניהול דיון רציונלי יעיל דורש לעיתים לעצור ולהסכים על הנחות יסוד, כמו קיומה של מציאות אובייקטיבית, לפני שממשיכים בטיעונים.
- התקלות בטיעונים נגד המערערים על עצם קיומה של המציאות משמשת לרוב כטקטיקה בוויכוח ולא כחקר פילוסופי אמיתי.
פרק בונוס 13# House of Numbers
19 באוגוסט 20201 שע׳ 27 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט 'ספק סביר' מקדיש פרק מיוחד לחשיפת השקרים והמניפולציות בסרט התיעודי 'House of Numbers' מ-2009. המנחים מנתחים את הדרכים שבהן הסרט מעוות את המציאות לגבי HIV ואיידס, ומסבירים מדוע המסרים בו מסוכנים לבריאות הציבור. הם מתמקדים בשיטות הפחדה ובהטעיה לגבי בדיקות ואבחון, ומבהירים את ההבדלים המדעיים בין הווירוס לתסמונת. הפרק מיועד למי שמעוניין בחשיבה ביקורתית ובבדיקת עובדות מול תעמולה מסוכנת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הסרט 'House of Numbers' עושה שימוש בטכניקות של הפחדה, חוסר ודאות וספק (FUD) כדי להטות את דעת הקהל.
- קיים הבדל מהותי בין HIV, הווירוס המחליש את מערכת החיסון, לבין איידס, שהיא התסמונת המתפתחת בעקבותיו.
- הפצת מידע כוזב על איידס עלולה להוביל להתנהגות מסוכנת, כגון הפסקת נטילת תרופות או זלזול באמצעי הגנה.
- אנשים שהשתתפו בסרט טענו לאחר מכן כי דבריהם עובטו ונוצלו להפצת מידע מוטעה.
פרק בונוס 12# כיפת ברזל
19 באוגוסט 20201 שע׳ 3 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מנתח את מנגנון הפעולה של מערכת כיפת ברזל בתקופת מבצע צבאי, תוך שילוב בין הומור סאטירי להסברים טכניים מעמיקים. המנחים מפריכים טענות קונספירטיביות על אחוזי היירוט ומסבירים את פיזיקת הטיסה של רקטות וטילי היירוט. זהו פרק המיועד לקהל המעוניין להבין את המציאות הטכנית מאחורי הכותרות בתקופות מלחמה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הגדרת יירוט מוצלח היא נטרול ראש הקרב של הרקטה, ולאו דווקא השמדת כל גוף הרקטה.
- מערכת כיפת ברזל מפעילה חישובים פיזיקליים כדי לקבוע אם רקטה תפגע בשטח מאוכלס לפני החלטה על שיגור מיירט.
- טילי היירוט משמידים את עצמם בפיצוץ אם הם מפספסים את המטרה או אם המטרה כבר הושמדה, כדי למנוע נזק מהמיירט עצמו.
- ההדף שנוצר מהפיצוץ הוא הגורם המרכזי לנזק, לא האש עצמה.
פרק בונוס 11# הבוהים בשמש
19 באוגוסט 20201 שע׳ 4 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק של פודקאסט ספק סביר, המנחים דנים בתופעת הבהייה בשמש (Sun Gazing) ובטענות הפסאודו-מדעיות הקושרות אותה להפחתת הצורך באכילה ושתייה או לשיפור הראייה. הדיון חושף את הנזקים הבריאותיים המיידיים והמצטברים של המנהג ומסביר כיצד מדובר בפרשנות שגויה של מסורות עתיקות. מומלץ למי שמחפש חשיפה ביקורתית והומוריסטית של טרנדים מסוכנים. המנחים מדגישים כי אין לראות במידע זה ייעוץ רפואי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בהייה ישירה בשמש גורמת לנזק בלתי הפיך לעיניים ואינה יכולה להחליף תזונה או מים.
- התופעה של חיים על אור שמש בלבד הובילה למקרי מוות מהתייבשות בקרב אנשים שניסו זאת.
- תומכי הבהייה בשמש מנסים לנכס מסורות עתיקות מהודו כדי להעניק לגיטימציה למנהג מודרני מסוכן.
- הגוף האנושי כולל מנגנוני הגנה מפני השמש, וניסיונות להילחם בהם מזיקים לבריאות.
פרק בונוס 10# אתאיזם - חלק ב
19 באוגוסט 20201 שע׳ 25 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פרק זה ממשיך את הדיון באתאיזם ומתמקד בטיעון הטלאולוגי, המוכר גם כטיעון השען. המשתתפים מנתחים את ההנחות הבסיסיות של הטיעון, מעמתים אותו עם ביקורות קלאסיות ומציגים הסברים חלופיים כמו אבולוציה. הפרק מדגיש כיצד הטיעון נשען על השלכה אנושית של מושגי תכנון ותכלית על הטבע, וכיצד הוא מתפקד כניסיון לסתימת חורים במקומות שבהם המדע עוד לא סיפק הסבר. האזנה מומלצת למי שרוצה להבין את הרציונל שמאחורי ההתנגדות לטיעונים תאיסטיים פופולריים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הטיעון הטלאולוגי מבוסס על אנלוגיה שדורשת ניסיון מוקדם עם אובייקטים מעוצבים, ניסיון שלא קיים לגבי יצירת עולמות.
- שימוש בטיעון השען מוביל לרגרסיה אינסופית: אם העולם המורכב דורש מעצב, גם המעצב המורכב דורש מעצב.
- תפיסת תכנון ותכלית בטבע היא השלכה קוגניטיבית אנושית ולא תכונה אובייקטיבית של המציאות.
- הטיעון מתפקד כאלוהי הפערים - הכנסת אלוהים כפתרון לכל תופעה שעדיין לא הוסברה מדעית.
שיווק והכנסות מספק סביר: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך ספק סביר מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של ספק סביר אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית מדע. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את ספק סביר היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 181 הפרקים של ספק סביר הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של ספק סביר כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-181 הפרקים של ספק סביר הופכים למגזין?
- 181 פרקים = 181 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של ספק סביר, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
שלושה שיודעים Three Who Know
כאן
המעבדה The Lab
כאן
תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב
מדע בגובה האוזניים
כתבות מוקלטות של מכון דוידסון לחינוך מדעי
עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi
רשת עושים היסטוריה
Made in BGU - תוצרת אב"ג
רדיו אב״ג