מוסף כלכליסט
כלכליסט116 פרקים
על התוכנית
מוסף סוף השבוע של כלכליסט - גרסת האודיו מוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת
מה זה מוסף כלכליסט?
מוסף כלכליסט הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית כלכלה ועסקים מאת כלכליסט. הפודקאסט מספק הצצה חדה וביקורתית אל מאחורי הקלעים של הפוליטיקה, הכלכלה והטכנולוגיה בישראל, דרך עיניו של עיתונאי חוקר. בארכיון 116 פרקים, פרק חדש כמעט כל יום, אורך פרק ממוצע כ-16 דקות.
| קטגוריה | כלכלה ועסקים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 116 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש כמעט כל יום |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-16 דקות |
| הפרק האחרון | 16 ביולי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
הפודקאסט מספק הצצה חדה וביקורתית אל מאחורי הקלעים של הפוליטיקה, הכלכלה והטכנולוגיה בישראל, דרך עיניו של עיתונאי חוקר.
המנחה
המנחה הוא עיתונאי בעל מבט ביקורתי ומעמיק על אירועי השבוע והתהליכים המבניים בחברה הישראלית. הוא חושף פערים בין הצהרות למציאות ומאתגר גופים בעלי כוח ועסקים.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בראיונות מעמיקים עם מומחים ובעלי תפקידים, לצד ניתוח ביקורתי של סוגיות אקטואליות. הטון הוא רציני, חושפני וממוקד בחשיפת האמת מאחורי הכותרות.
תובנות הזהב מהארכיון
- קיים פער עמוק בין הצהרות ציבוריות או הבטחות תכנוניות לבין המציאות בפועל, במיוחד כשמדובר באינטרסים כלכליים וכוחניים.
- גופים בעלי כוח - פוליטי, כלכלי או טכנולוגי - משתמשים במנגנונים שונים, לעיתים כוחניים או מניפולטיביים, כדי לקדם את האינטרסים שלהם על חשבון הציבור או שלטון החוק.
- ישראל מתמודדת עם שחיקה הולכת וגוברת של שלטון החוק ופילוג חברתי עמוק, המעלה שאלות קיומיות לגבי עתידה ויכולתה לתפקד כמדינה ריבונית.
- התפתחויות טכנולוגיות משמעותיות, כדוגמת בינה מלאכותית, מביאות עמן שינויים מבניים רחבי היקף בשוק העבודה, הכלכלה והחברה, המחייבים היערכות והתאמה.
- אדישות ציבורית או נאמנות פוליטית עלולות להוביל להשלמה עם עוולות ולשחיקת ערכים דמוקרטיים, מה שמחזק את הצורך בביקורת ופעולה אזרחית.
התוכנית מתאימה למאזינים המעוניינים בהבנה ביקורתית ומעמיקה של אירועים אקטואליים, סוגיות חברתיות, כלכליות וטכנולוגיות המשפיעות על ישראל והעולם, ומחפשים תובנות מעבר לכותרות.
השאלות הבולטות בארכיון
איך ייתכן ששטח ציבורי עצום המנוהל בידי חברה ממשלתית כנאמן לציבור הופך בפועל למתחם סגור ומגודר, בעוד תושבי האזור הסמוך סובלים ממחסור חמור בשטחים ירוקים?
אם אנחנו לא מעוניינים לחיות כאן יחד, אז למה אנחנו נלחמים כדי לחיות כאן יחד?
האם הדיבורים הבוטים והמתלהמים של בכירים בשיחות אישיות הם באמת רק דאווין חסר משמעות, או שהם משקפים כוונה אסטרטגית מחושבת לפגיעה בתחרות?
האם הפיתורים הנוכחיים הם ראשיתו של גל רגיל, חלק ממחזור העסקים הכלכלי, או עדוות ראשונות של צונמי?
מדוע קבוצה כל כך לא מגוונת של אנשים פרטיים מקבלת החלטות שצריכות להיקבע באופן גלובלי ונוגעות לכולנו?
זה די מפתיע שמינו דווקא אותך, אדם שמעולם לא ניהל חברה ציבורית, לתפקיד מנכ״ל חברה שנמצאת בצלילה כזו.
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
מאבק ציבורי ואישי נגד סגירת המרחב הירוק של מקווה ישראל בפני הציבור הרחב בלב גוש דן.
הפרק עוקב אחר המאבק של דוקטור אורי שרון, מרצה למשפט סביבתי, נגד השתלטות גופים רבי עוצמה על מתחם מקווה ישראל ההיסטורי. הוא חושף את הפער בין ההבטחות התכנוניות להנגשת השטח לציבור לבין המציאות של בנייה מסיבית וחסימת הגישה. הפרק דן באמצעים כוחניים כמו תביעות השתקה ובהשפעת המאבק על תושבי השכונות הסמוכות בחולון החיים בצפיפות. זהו סיפור על אזרח המסרב לשתוק אל מול ניצול לרעה של משאבי ציבור.
- קיים פער עצום בין הצפיפות העירונית בשכונות חולון הסמוכות לבין אלפי הדונמים הירוקים והריקים של מקווה ישראל שמעבר לחומה.
- גופים בעלי אינטרסים משתמשים לעיתים קרובות בניסוחים של הנגשה לציבור בתוכניות בנייה כדי להסוות פרויקטים של בינוי אינטנסיבי.
- תביעות השתקה ואיומים משפטיים משמשים ככלי מרכזי להרתעת פעילים אזרחיים ולסימון גבולות המרחב הציבורי.
- מתחם מקווה ישראל, המוגדר כנאמן הציבור, הפך בהדרגה לאתר סגור בתשלום ובתיאום מראש למרות המטרה המקורית לשמר אותו כריאה ירוקה לתושבי המטרופולין.
איך ייתכן ששטח ציבורי עצום המנוהל בידי חברה ממשלתית כנאמן לציבור הופך בפועל למתחם סגור ומגודר, בעוד תושבי האזור הסמוך סובלים ממחסור חמור בשטחים ירוקים?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
"משבר האקלים עלול להביא לסופה של הדמוקרטיה"
פרקים אחרונים
"משבר האקלים עלול להביא לסופה של הדמוקרטיה"
16 ביולי 202624 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוקב אחר המאבק של דוקטור אורי שרון, מרצה למשפט סביבתי, נגד השתלטות גופים רבי עוצמה על מתחם מקווה ישראל ההיסטורי. הוא חושף את הפער בין ההבטחות התכנוניות להנגשת השטח לציבור לבין המציאות של בנייה מסיבית וחסימת הגישה. הפרק דן באמצעים כוחניים כמו תביעות השתקה ובהשפעת המאבק על תושבי השכונות הסמוכות בחולון החיים בצפיפות. זהו סיפור על אזרח המסרב לשתוק אל מול ניצול לרעה של משאבי ציבור.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קיים פער עצום בין הצפיפות העירונית בשכונות חולון הסמוכות לבין אלפי הדונמים הירוקים והריקים של מקווה ישראל שמעבר לחומה.
- גופים בעלי אינטרסים משתמשים לעיתים קרובות בניסוחים של הנגשה לציבור בתוכניות בנייה כדי להסוות פרויקטים של בינוי אינטנסיבי.
- תביעות השתקה ואיומים משפטיים משמשים ככלי מרכזי להרתעת פעילים אזרחיים ולסימון גבולות המרחב הציבורי.
- מתחם מקווה ישראל, המוגדר כנאמן הציבור, הפך בהדרגה לאתר סגור בתשלום ובתיאום מראש למרות המטרה המקורית לשמר אותו כריאה ירוקה לתושבי המטרופולין.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוקב אחר המאבק של דוקטור אורי שרון, מרצה למשפט סביבתי, נגד השתלטות גופים רבי עוצמה על מתחם מקווה ישראל ההיסטורי. הוא חושף את הפער בין ההבטחות התכנוניות להנגשת השטח לציבור לבין המציאות של בנייה מסיבית וחסימת הגישה. הפרק דן באמצעים כוחניים כמו תביעות השתקה ובהשפעת המאבק על תושבי השכונות הסמוכות בחולון החיים בצפיפות. זהו סיפור על אזרח המסרב לשתוק אל מול ניצול לרעה של משאבי ציבור.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
קיים פער עצום בין הצפיפות העירונית בשכונות חולון הסמוכות לבין אלפי הדונמים הירוקים והריקים של מקווה ישראל שמעבר לחומה. · גופים בעלי אינטרסים משתמשים לעיתים קרובות בניסוחים של הנגשה לציבור בתוכניות בנייה כדי להסוות פרויקטים של בינוי אינטנסיבי. · תביעות השתקה ואיומים משפטיים משמשים ככלי מרכזי להרתעת פעילים אזרחיים ולסימון גבולות המרחב הציבורי. · מתחם מקווה ישראל, המוגדר כנאמן הציבור, הפך בהדרגה לאתר סגור בתשלום ובתיאום מראש למרות המטרה המקורית לשמר אותו כריאה ירוקה לתושבי המטרופולין.
אמסטרדמסקי מסביר איך האי־ודאות בסחר הבינלאומי תשפיע על חיי כולנו
16 ביולי 20268 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מציג מבט ביקורתי של עיתונאי כאן חדשות על אירועי השבוע המטלטלים בישראל, בהם ההסלמה הביטחונית בלבנון, התערבות הממשל האמריקאי והפגנות החרדים נגד הגיוס. הכותב תוהה האם ישראל עודנה מדינה ריבונית עם שלטון חוק, או שהיא גולשת לאנרכיה מוחלטת בשל הפילוג העמוק בין המחנות. הדיון נוגע בשאלת השוויון בנטל ומעלה תהייה קיומית על עצם הרצון של אזרחי ישראל להמשיך לחיות יחד. לבסוף, הפרק מציע את המונדיאל כהפוגה זמנית מהמציאות המורכבת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הפגנות החרדים נגד הגיוס הפכו מהפגנות של קומץ קיצוני למחאה של הזרם המרכזי בעידוד מנהיגות פוליטית.
- הממשלה נמצאת בסיטואציה שבה היא נמנעת מביצוע הנחיות בגץ בנוגע לאכיפת חוק הגיוס, בשעה שצהל והמשטרה נדרשים לאכוף חוקים מול קהלים שמתנגדים לכך בגיבוי הממשלה.
- קיים הבדל תפיסתי עמוק בין המחנות לגבי לגיטימיות של מחאה, אך התוצאה הסופית היא שחיקה גוברת של שלטון החוק בישראל.
- הכותב מבקר את האדישות שבה חלק מהציבור המשרת מקבל את הפגנות החרדים רק בשל נאמנות פוליטית למפלגות הקואליציה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מציג מבט ביקורתי של עיתונאי כאן חדשות על אירועי השבוע המטלטלים בישראל, בהם ההסלמה הביטחונית בלבנון, התערבות הממשל האמריקאי והפגנות החרדים נגד הגיוס. הכותב תוהה האם ישראל עודנה מדינה ריבונית עם שלטון חוק, או שהיא גולשת לאנרכיה מוחלטת בשל הפילוג העמוק בין המחנות. הדיון נוגע בשאלת השוויון בנטל ומעלה תהייה קיומית על עצם הרצון של אזרחי ישראל להמשיך לחיות יחד. לבסוף, הפרק מציע את המונדיאל כהפוגה זמנית מהמציאות המורכבת.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הפגנות החרדים נגד הגיוס הפכו מהפגנות של קומץ קיצוני למחאה של הזרם המרכזי בעידוד מנהיגות פוליטית. · הממשלה נמצאת בסיטואציה שבה היא נמנעת מביצוע הנחיות בגץ בנוגע לאכיפת חוק הגיוס, בשעה שצהל והמשטרה נדרשים לאכוף חוקים מול קהלים שמתנגדים לכך בגיבוי הממשלה. · קיים הבדל תפיסתי עמוק בין המחנות לגבי לגיטימיות של מחאה, אך התוצאה הסופית היא שחיקה גוברת של שלטון החוק בישראל. · הכותב מבקר את האדישות שבה חלק מהציבור המשרת מקבל את הפגנות החרדים רק בשל נאמנות פוליטית למפלגות הקואליציה.
ההזמנה לא הגיעה? כיף גדול!
9 ביולי 202611 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק חושף תמלילים מחקירותיו של אייל רביד, מנכ"ל רשת ויקטורי, ברשות התחרות. הוא מציג כיצד רביד השתמש בהקלטות שביצע בטלפון האישי שלו כדי לדרבן ספקים להעלות מחירי מחירון ולתאם מהלכים מול מתחרים. הפרק מיועד למי שמתעניין בהתנהלות שוק המזון בישראל, בהשפעת בעלי שליטה על יוקר המחיה ובחשיפות כלכליות. כדאי להאזין כדי להבין את הפער בין ההצהרות הציבוריות של בכירים במשק לבין התנהלותם מאחורי הקלעים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- רשתות שיווק עשויות להעדיף העלאת מחירי מחירון על פני ביטול מבצעים כדי להגדיל את המרווח שלהן.
- מנכ"לים משתמשים לעיתים בתקשורת כדי להעביר מסרים סמויים לספקים ולמתחרים תחת מעטה של דאגה לצרכן.
- הקלטות אישיות של מנהלים בכירים מהוות ראיית זהב בחקירות פליליות של רשות התחרות.
- רשתות קטנות יחסית בשוק יכולות להוות שחקניות מפתח בהנעת תהליכי התייקרות כלל-ענפיים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק חושף תמלילים מחקירותיו של אייל רביד, מנכ"ל רשת ויקטורי, ברשות התחרות. הוא מציג כיצד רביד השתמש בהקלטות שביצע בטלפון האישי שלו כדי לדרבן ספקים להעלות מחירי מחירון ולתאם מהלכים מול מתחרים. הפרק מיועד למי שמתעניין בהתנהלות שוק המזון בישראל, בהשפעת בעלי שליטה על יוקר המחיה ובחשיפות כלכליות. כדאי להאזין כדי להבין את הפער בין ההצהרות הציבוריות של בכירים במשק לבין התנהלותם מאחורי הקלעים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
רשתות שיווק עשויות להעדיף העלאת מחירי מחירון על פני ביטול מבצעים כדי להגדיל את המרווח שלהן. · מנכ"לים משתמשים לעיתים בתקשורת כדי להעביר מסרים סמויים לספקים ולמתחרים תחת מעטה של דאגה לצרכן. · הקלטות אישיות של מנהלים בכירים מהוות ראיית זהב בחקירות פליליות של רשות התחרות. · רשתות קטנות יחסית בשוק יכולות להוות שחקניות מפתח בהנעת תהליכי התייקרות כלל-ענפיים.
אמסטרדמסקי מבקש שנתעכב על השינויים בהנחות בארנונה. זה חשוב
9 ביולי 20269 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בהשלכות של הטמעת בינה מלאכותית על שוק העבודה בישראל ועל ענף ההייטק. אמסטרדמסקי טוען כי מדובר בשינוי מבני רחב היקף שישפיע לא רק על המועסקים בתחום, אלא גם על מחירי הנדל"ן, שירותי הפנאי והכלכלה כולה. הפרק מספק כלים והמלצות למאזינים כיצד להיערך לשינויים אלו באופן אישי וכיצד החברה צריכה להגיב לשינויים המבניים הללו. זהו פרק חובה לכל מי שרוצה להבין את הקשר שבין הטכנולוגיה לכלכלה הישראלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- גלי פיטורים המונעים על ידי בינה מלאכותית מהווים שינוי מבני שונה מהמחזורים הכלכליים הרגילים, ולכן דורשים היערכות שונה.
- שוק הנדל"ן בתל אביב, הנשען במידה רבה על הפריחה והשכר הגבוה בהייטק, עלול לספוג השפעה משמעותית בשל הטלטלה בענף.
- העובדים הפגיעים ביותר לפיטורים הם אלה המופקדים על כמות קטנה של פעולות מוגדרות, בעוד שעובדים הנדרשים למספר רב של שלבים מורכבים יהיו חסינים יותר.
- הטלטלה בהייטק עשויה ליצור הזדמנות לשילוב כוח אדם איכותי ועתיר ניסיון במגזרים אזרחיים חשובים כמו בריאות, חינוך וחקלאות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה מתאר שאול אמסטרדמסקי בטור כיממה שבה "כל מה שהיה יכול לרדת מהפסים ירד"?
בבוקר אותו יום שני, אחרי שנפלו ארבעה חיילים מאז תחילת הפסקת האש עם חיזבאללה, הורו ראש הממשלה ושר הביטחון על תקיפה בשכונת הדאחייה בביירות. לפי דיווח של הכתב ברק רביד שמובא בטור, עם ערב זימן הנשיא דונלד טראמפ את נתניהו לשיחה טלפונית וצייץ לאחר מכן שחיילי צה"ל לא יגיעו לביירות. באותו יום עצמו נחסמו כבישים ומסילות רכבת באזור המרכז ובירושלים, ובלילה פורסמה הודעה על חלל צה"ל נוסף בלבנון.
▾אילו זכויות הורה בג"ץ לשלול ממי שחייבים בגיוס ואינם מתגייסים?
לפי הטור, ההנחיה כללה שלילת זכאות למחיר למשתכן, שלילת הסבסוד הציבורי למעונות היום, שלילת הנחות בארנונה ושלילת הזכאות לקצבת אברך. הכותב מציין שהממשלה לא יזמה אף אחת מהפעולות ולמעשה מתנגדת להנחיה, ושהקואליציה מיהרה להעביר בחוק את המשך סבסוד מעונות היום. מנכ"ל משרד הפנים ישראל אוזן שיגר מכתב שלפיו שלילת ההנחות בארנונה מהווה התערבות ביחסי השלטון המרכזי והמקומי ואינה רלוונטית ככלי אכיפה.
▾מה ציטט הטור מכותרת יתד נאמן שפורסמה למחרת ההפגנות?
הכותרת הראשית של הגיליון שראה אור ביום שלישי טענה שהמדינה, באמצעות זרועותיה המשפטיות והמשטרה, הכריזה מלחמה, וכותרת המשנה הודיעה על הקמת ועדה מקצועית שתבדוק את הצעדים שתנקוט היהדות החרדית בתגובה. הטור מזכיר שיתד נאמן הוא היומון המייצג את מפלגת דגל התורה, שנציגיה בכנסת הם משה גפני, יצחק פינדרוס, אורי מקלב ויעקב אשר.
▾איזה הבדל מציע אמסטרדמסקי בין חסימות הכבישים במחאות קפלן ובין הפגנות החרדים?
הוא מצהיר שהוא בעד הפגנות מכל כיוון ומסכים במאה אחוז שאין מחאה אפקטיבית בלי שיבוש הסדר הציבורי, ומודה שהפריצה לנתיבי איילון הייתה בלתי חוקית בדיוק כמו חסימות הכבישים האחרונות, ושבשני המקרים הייתה אלימות משטרתית. לטענתו ההבדל אינו בטכניקה אלא במניע: מחאות קפלן היו על שינוי כמעט בלתי הפיך באופייה הדמוקרטי של המדינה, ואילו כאן מדובר בהתנגדות לאכיפת חוק קיים. השאלה שהוא מסיים בה היא אם אנחנו לא מעוניינים לחיות כאן יחד, בשביל מה אנחנו נלחמים כדי לחיות כאן יחד.
טכנוקרט הטרור
9 ביולי 202615 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מציג שיחה עם העיתונאית הבכירה קארה סווישר על השפעתם ההרסנית של מיליארדרים מעמק הסיליקון על החברה והממשל. סווישר מסבירה כיצד רדיפת כוח וכסף מניעה את בכירי הטק לחבור למנהיגים אוטוקרטיים, ומביעה חשש מפני השליטה הלא-מפוקחת שלהם בטכנולוגיות קריטיות כמו בינה מלאכותית. זהו ניתוח חריף על הקשר בין הון, שלטון ותעמולה בעידן הדיגיטלי המיועד לכל מי שמבקש להבין את הסכנות הטמונות בעולם הטכנולוגיה המודרני.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- החיבור המובהק בין ממשל, כוח פוליטי וכוח תאגידי יוצר איום קיומי על הדמוקרטיה ומוביל לשחיתות.
- בכירי עמק הסיליקון אינם פועלים מתוך אידיאולוגיה אלא מתוך מניעים כלכליים אישיים, והם מוכנים לתמוך בכל מי שישרת את האינטרסים העסקיים שלהם.
- עוצמתם של ברוני הטק מאפשרת להם לשלוט בסנטימנט הציבורי באמצעות אלגוריתמים, מה שמחמיר בעיות חברתיות כמו הפצת תעמולה, אנטישמיות וגזענות.
- התלות ההדדית בין מנהיגים בעלי נטיות אוטוקרטיות לבין בעלי הון מונעת בקרה רגולטורית אמיתית על טכנולוגיות מתפתחות כמו בינה מלאכותית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מציג שיחה עם העיתונאית הבכירה קארה סווישר על השפעתם ההרסנית של מיליארדרים מעמק הסיליקון על החברה והממשל. סווישר מסבירה כיצד רדיפת כוח וכסף מניעה את בכירי הטק לחבור למנהיגים אוטוקרטיים, ומביעה חשש מפני השליטה הלא-מפוקחת שלהם בטכנולוגיות קריטיות כמו בינה מלאכותית. זהו ניתוח חריף על הקשר בין הון, שלטון ותעמולה בעידן הדיגיטלי המיועד לכל מי שמבקש להבין את הסכנות הטמונות בעולם הטכנולוגיה המודרני.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
החיבור המובהק בין ממשל, כוח פוליטי וכוח תאגידי יוצר איום קיומי על הדמוקרטיה ומוביל לשחיתות. · בכירי עמק הסיליקון אינם פועלים מתוך אידיאולוגיה אלא מתוך מניעים כלכליים אישיים, והם מוכנים לתמוך בכל מי שישרת את האינטרסים העסקיים שלהם. · עוצמתם של ברוני הטק מאפשרת להם לשלוט בסנטימנט הציבורי באמצעות אלגוריתמים, מה שמחמיר בעיות חברתיות כמו הפצת תעמולה, אנטישמיות וגזענות. · התלות ההדדית בין מנהיגים בעלי נטיות אוטוקרטיות לבין בעלי הון מונעת בקרה רגולטורית אמיתית על טכנולוגיות מתפתחות כמו בינה מלאכותית.
בסבב מילואים באזור שכם, חיילים מרגישים שהם כבר לא יודעים מי האויב
2 ביולי 202620 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
שוקי ניר, מנכ"ל סולראדג', מספר בראיון ראשון על כניסתו לתפקיד כשהחברה הייתה על סף קריסה, לאחר שמחקה 95% משוויה. הוא מפרט על הגורמים למשבר ועל הצעדים האגרסיביים שנקט כדי לייצב את החברה, כולל פיטורים, חיסול פעילויות לא רווחיות והעברת הייצור לארה"ב. הפרק מספק הצצה נדירה לאסטרטגיית הבראה של חברת ענק במשבר, ומתאים למתעניינים בניהול, יזמות ושוק האנרגיה המתחדשת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המשבר בענף האנרגיה הסולארית נבע משילוב גורמים: התייצבות מחירי האנרגיה לאחר המלחמה באוקראינה ועליית הריבית העולמית, שהפכה את מימון הפרויקטים ליקר ופחות כדאי.
- כדי לשרוד, החברה נאלצה "להתכווץ כמו בשנת חורף": למכור נכסים שאינם בליבת העסקים, לסגור פעילות במדינות הפסדיות, ולפטר מאות עובדים כדי למקד מאמץ בפעילויות הרווחיות ביותר.
- למרות חוסר ניסיונו כמנכ"ל חברה ציבורית, ניר נבחר לתפקיד בין היתר כי הדירקטוריון ידע שצוות ההנהלה הקיים תומך בו ובתוכנית ההבראה שהציג.
- אסטרטגיה מרכזית בתהליך ההבראה היא הגברת הייצור בארצות הברית, כדי ליהנות מתמריצי חקיקה מקומיים ולשפר את הרווחיות.
- אחד הצעדים הראשונים של המנכ"ל החדש היה להפסיק לעקוב אחר התנודות היומיות של המניה, כדי להימנע מקבלת החלטות שגויות המבוססות על לחץ שוק רגעי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾למה שאול אמסטרדמסקי מגדיר את גל הפיטורים בהייטק כצונמי ולא כעוד ירידה במחזור העסקים?
הטענה בטור היא שזה גל מבני ולא מחזורי, כזה שישטוף חברות בתחומים רבים ויותיר אחריו הריסות שיהיה צריך לשקם. אמסטרדמסקי מזכיר שאחרי העלאות הריבית של 2022 היו כמה גלי פיטורים, אבל שיעור האבטלה נשאר נמוך ושוק העבודה נשאר הדוק, ולכן אלה היו גלים אחרים לגמרי.
▾מה מיוחד בפיטורים בוויקס לעומת פיטורים בחברות אמריקאיות בישראל?
וויקס הודיעה על פיטורי 20 אחוז מכוח האדם, וזו לא חברה אמריקאית שמפטרת במייל אלא חברה ישראלית שורשית שנולדה כאן והחליטה להמשיך לגדול כאן. הטור מציב אותה לצד צ'קפוינט כאחת מחברות גיל ההתבגרות של ההייטק הישראלי, ולכן פיטורים בהיקף כזה אצלה נקראים כסימן לשינוי גדול יותר.
▾אילו מספרים מביא הטור על מחירי הדיור בתל אביב ועל ההחזר החודשי לדירה ראשונה?
המחיר הממוצע לדירה בתל אביב עומד על חמישה מיליון שקל לפי אתר מדלן בהתבסס על נתוני רשות המסים, ודירת שלושה חדרים יד שנייה עולה בממוצע שלושה מיליון ושלוש מאות אלף. קונה דירה ראשונה כזו נדרש להון עצמי מינימלי של כ-825 אלף שקל ולמשכנתה של כשניים וחצי מיליון, שגם בפריסה ל-30 שנה מגיעה להחזר של כ-12 אלף שקל בחודש.
▾לאן לפי הטור יכולים לעבור עובדי ההייטק שיפוטרו, ומה ההזדמנות למדינה?
אנשים עם ידע וניסיון שיפסיקו לפתח תוכנה ארגונית יתפנו לחקלאות, בריאות, חינוך ואקלים, ואחרים יכולים להשתלב במגזר הציבורי, להקים עמותות או להיכנס לפוליטיקה. החסם הוא השכר, ולכן הטור קורא למדינה לזהות את ההזדמנות ולשלם קצת יותר כדי למשוך לפחות חלק מכוח האדם הזה.
▾האם אמסטרדמסקי חושב שהבינה המלאכותית תביא לסופו של שוק העבודה?
לא. הטור מזכיר שהמצאת הדפוס, פיתוח המנוע, השימוש בחשמל ועליית האינטרנט ייתרו מקצועות אבל יצרו יותר מקומות עבודה חדשים, ומעריך שכך יקרה גם הפעם. מה שכן צפוי הוא תקופת מעבר מטלטלת, שבה הפגיעים ביותר הם עובדים שמופקדים על כמות קטנה יחסית של פעולות.
חיפשתי דירה להחלפה. קיבלתי תזכורת כואבת לכמה דברים שאיבדנו
2 ביולי 20268 דק׳"הבורד של ורביט הם חבורה של פחדנים"
2 ביולי 202619 דק׳סופר ספרטניות - עם הקוקו ואפוד איתן
25 ביוני 202624 דק׳אמסטרדמסקי מפרק את משל הזיקנה שבדו"ח מבקר המדינה
25 ביוני 202610 דק׳"אתה נהיה זקן כשאתה מפסיק לתכנן את העתיד וחי רק את ההווה"
25 ביוני 202623 דק׳
פודקאסטים דומים
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
The Itay Verchik Show
itay verchik
הפודקאסט של גיא קצוביץ'
גיא קצוביץ'
גלובס - להקשיב לכתבות
גלובס - Globes
חיות כיס Hayot Kiss
כאן | Kan