שש אחרי המלחמה
כלכליסט5 פרקים
על התוכנית
מסתכלים קדימה ליום שאחרי המלחמה: מפגשי אונליין של כלכליסט ופועלים טק, על הסוגיות הבוערות של מדינת ישראל ביום שאחרי המלחמה. סדרת מפגשי 1:1 עם אנשי השעה של ישראל בתחומי ההייטק, כלכלה, בריאות, חוסן לאומי וחוסן אישי. נבחן לעומק את הסוגיות החשובות בחייה של החברה בישראל, את הדרכים לשיקום המשק ונשמע מה כדאי וצריך לעשות 'כבר מחר בבוקר'.
מה זה שש אחרי המלחמה?
שש אחרי המלחמה הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית כלכלה ועסקים מאת כלכליסט. פודקאסט המנתח את החוסן הישראלי, הכלכלי והחברתי בצל המלחמה דרך נקודות מבט של מובילי דעה ואנשי מקצוע. בארכיון 5 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-4 ימים, אורך פרק ממוצע כ-14 דקות.
| קטגוריה | כלכלה ועסקים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 5 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-4 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-14 דקות |
| הפרק האחרון | 20 בדצמבר 2023 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
פודקאסט המנתח את החוסן הישראלי, הכלכלי והחברתי בצל המלחמה דרך נקודות מבט של מובילי דעה ואנשי מקצוע.
המנחה
החומר שסופק אינו כולל מידע על המנחה או דמותו. מתוך תוכן הפרקים עולה שמדובר במנחה המבקש לנתח את המצב הישראלי המורכב בראי מקצועי וערכי, מתוך ניסיון להפיק תובנות בונות.
הסגנון
תוכנית בעלת טון רציני, אנליטי ומעמיק. הראיונות מתמקדים בסוגיות אקטואליות בוערות ומנתחים את המצב בישראל מנקודות מבט של מומחים, תוך שמירה על מבנה מובנה ואינטלקטואלי.
תובנות הזהב מהארכיון
- הון פסיכולוגי, הכולל תקווה ומסוגלות עצמית, הוא המנוע המרכזי להישרדות וצמיחה בישראל גם בתנאי לחץ.
- משברים לאומיים יוצרים שינוי מבני במגזרים שלמים, ממעבר לקהילתיות ועד לחיפוש מודלים חדשים לשילוב והנהגה.
- החברה האזרחית בישראל הופכת לגורם משלים חיוני למדינה, אך אינה יכולה להוות תחליף מלא למערכות ממשלתיות.
- ישנו קשר ישיר בין חוסן כלכלי לבין חוסן מנטלי, כאשר היזמות הישראלית משמשת כעוגן אסטרטגי לצליחת תקופות של אי-ודאות.
התוכנית מתאימה למאזינים המחפשים הבנה מעמיקה של האתגרים הלאומיים, הכלכליים והחברתיים של ישראל בזמן מלחמה, ומקבלים כלים לחשיבה והשראה.
השאלות הבולטות בארכיון
איך מצליחים לייצר את הגמישות הנדרשת להתמודדות עם רצף של משברים בתקופה כל כך קצרה?
איך את מציעה לנו לשמור על הנכס הקהילתי הזה שנוצר, כדי שלא יהיה קל מדי לחזור לדרכים הישנות?
למה לא לקבל כסף מהמדינה, כדי ללכת ולהסביר את ישראל?
איזו קונספציה זה שבר אצלך, אם בכלל?
אומרים שהשבעה באוקטובר הביא לשינוי קונספציות. איזה קונספציה השתנתה, אם בכלל, אצלך?
איזו קונספציה אצלך השתנתה או הבנת, שטוב שדבר שהאמנת בו הוא לחלוטין לא נכון?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
תוכנית המנתחת את המתכון הסודי של יזמים ישראלים להפגנת חוסן, אופטימיות וקהילתיות יוצאת דופן גם בעיצומו של משבר מתמשך.
הפודקאסט מארח את פרופ' דפנה קריב לשיחה על עולם היזמות הישראלי תחת צל המלחמה. השיחה מתמקדת בהון הפסיכולוגי הגבוה של היזמים, הכולל תקווה, מסוגלות עצמית ואופטימיות, המאפשרים להם להתמודד עם לחצים אופרטיביים וכלכליים. מושם דגש מיוחד על המעבר של היזם הישראלי מתפיסה סוליסטית לתפיסה קהילתית תומכת, המבוססת על נתינה וקבלת עזרה הדדית. זהו פרק חשוב לכל מי שמחפש השראה, הבנה של החוסן הלאומי, וכלים להתמודדות עם אי-ודאות עסקית.
- היזם הישראלי ניחן בהון פסיכולוגי גבוה המורכב מתקווה, מסוגלות עצמית ואופטימיות, אשר מנטרל במידה רבה לחצים חיצוניים.
- משבר מתמשך יצר מעבר מתפיסה יזמית סוליסטית לתפיסת קהילתיות מועצמת, המבוססת על נתינה וערבות הדדית.
- המנטרה של יהיה בסדר קיבלה משמעות חדשה ואקטיבית, המשמשת כגורם מניע לעשייה ולא רק כהשלמה פסיבית.
- ניתוח באמצעות בינה מלאכותית מאשש כי רכיבי הקהילתיות והחוסן נשמרים בעוצמה גבוהה אצל יזמים גם בתקופות של משבר לחימתי.
איך מצליחים לייצר את הגמישות הנדרשת להתמודדות עם רצף של משברים בתקופה כל כך קצרה?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
פרופ' דפנה קריב: יזמות, הייטק וחוסן עסקי
פרקים אחרונים
פרופ' דפנה קריב: יזמות, הייטק וחוסן עסקי
20 בדצמבר 202316 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט מארח את פרופ' דפנה קריב לשיחה על עולם היזמות הישראלי תחת צל המלחמה. השיחה מתמקדת בהון הפסיכולוגי הגבוה של היזמים, הכולל תקווה, מסוגלות עצמית ואופטימיות, המאפשרים להם להתמודד עם לחצים אופרטיביים וכלכליים. מושם דגש מיוחד על המעבר של היזם הישראלי מתפיסה סוליסטית לתפיסה קהילתית תומכת, המבוססת על נתינה וקבלת עזרה הדדית. זהו פרק חשוב לכל מי שמחפש השראה, הבנה של החוסן הלאומי, וכלים להתמודדות עם אי-ודאות עסקית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- היזם הישראלי ניחן בהון פסיכולוגי גבוה המורכב מתקווה, מסוגלות עצמית ואופטימיות, אשר מנטרל במידה רבה לחצים חיצוניים.
- משבר מתמשך יצר מעבר מתפיסה יזמית סוליסטית לתפיסת קהילתיות מועצמת, המבוססת על נתינה וערבות הדדית.
- המנטרה של יהיה בסדר קיבלה משמעות חדשה ואקטיבית, המשמשת כגורם מניע לעשייה ולא רק כהשלמה פסיבית.
- ניתוח באמצעות בינה מלאכותית מאשש כי רכיבי הקהילתיות והחוסן נשמרים בעוצמה גבוהה אצל יזמים גם בתקופות של משבר לחימתי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט מארח את פרופ' דפנה קריב לשיחה על עולם היזמות הישראלי תחת צל המלחמה. השיחה מתמקדת בהון הפסיכולוגי הגבוה של היזמים, הכולל תקווה, מסוגלות עצמית ואופטימיות, המאפשרים להם להתמודד עם לחצים אופרטיביים וכלכליים. מושם דגש מיוחד על המעבר של היזם הישראלי מתפיסה סוליסטית לתפיסה קהילתית תומכת, המבוססת על נתינה וקבלת עזרה הדדית. זהו פרק חשוב לכל מי שמחפש השראה, הבנה של החוסן הלאומי, וכלים להתמודדות עם אי-ודאות עסקית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
היזם הישראלי ניחן בהון פסיכולוגי גבוה המורכב מתקווה, מסוגלות עצמית ואופטימיות, אשר מנטרל במידה רבה לחצים חיצוניים. · משבר מתמשך יצר מעבר מתפיסה יזמית סוליסטית לתפיסת קהילתיות מועצמת, המבוססת על נתינה וערבות הדדית. · המנטרה של יהיה בסדר קיבלה משמעות חדשה ואקטיבית, המשמשת כגורם מניע לעשייה ולא רק כהשלמה פסיבית. · ניתוח באמצעות בינה מלאכותית מאשש כי רכיבי הקהילתיות והחוסן נשמרים בעוצמה גבוהה אצל יזמים גם בתקופות של משבר לחימתי.
יוסף חדאד: חיזוק ההסברה בזירה הישראלית והבינלאומית
18 בדצמבר 202316 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מציג שיחה מעמיקה עם יוסף חדד, פעיל הסברה ומנכ"ל עמותת "ביחד ערבים זה לזה", על חשיבות ההסברה הישראלית לאחר השבעה באוקטובר. חדד מדגיש את החשיבות של עשייה עצמאית ובלתי תלויה, המבוססת על האמת האישית שלו, כדי לשמר אמינות מול קהלים בינלאומיים וישראלים כאחד. הוא משתף בתובנות על השינוי בזהות של ערביי ישראל ומצביע על הצורך בשינוי בהנהגה הערבית כדי לקדם שילוב אמיתי בחברה הישראלית. השיחה מספקת מבט נדיר על התמודדות עם אתגרי הסברה מורכבים בזמן מלחמה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הסברה אפקטיבית צריכה להתבסס על אותנטיות ועצמאות, ללא הכפפה למסרים ממשלתיים, כדי לשמור על אמון הקהל.
- יש להפנות את המאמצים להשפעה על קהלי יעד מתנדנדים ולא לנסות לשכנע את המתנגדים הנחרצים.
- בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, חל שינוי בחברה הערבית-ישראלית, עם עלייה בזהות הישראלית על חשבון הזהות הפלסטינית, לפי סקר של מרכז דיין.
- פעילות הסברה מבוססת שותפות בין יהודים לערבים, שנעשית על ידי ערבים-ישראלים, מוכיחה את עצמה ככלי משמעותי לערעור נרטיבים אנטי-ישראליים בעולם.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מציג שיחה מעמיקה עם יוסף חדד, פעיל הסברה ומנכ"ל עמותת "ביחד ערבים זה לזה", על חשיבות ההסברה הישראלית לאחר השבעה באוקטובר. חדד מדגיש את החשיבות של עשייה עצמאית ובלתי תלויה, המבוססת על האמת האישית שלו, כדי לשמר אמינות מול קהלים בינלאומיים וישראלים כאחד. הוא משתף בתובנות על השינוי בזהות של ערביי ישראל ומצביע על הצורך בשינוי בהנהגה הערבית כדי לקדם שילוב אמיתי בחברה הישראלית. השיחה מספקת מבט נדיר על התמודדות עם אתגרי הסברה מורכבים בזמן מלחמה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הסברה אפקטיבית צריכה להתבסס על אותנטיות ועצמאות, ללא הכפפה למסרים ממשלתיים, כדי לשמור על אמון הקהל. · יש להפנות את המאמצים להשפעה על קהלי יעד מתנדנדים ולא לנסות לשכנע את המתנגדים הנחרצים. · בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, חל שינוי בחברה הערבית-ישראלית, עם עלייה בזהות הישראלית על חשבון הזהות הפלסטינית, לפי סקר של מרכז דיין. · פעילות הסברה מבוססת שותפות בין יהודים לערבים, שנעשית על ידי ערבים-ישראלים, מוכיחה את עצמה ככלי משמעותי לערעור נרטיבים אנטי-ישראליים בעולם.
גיגי לוי־וייס: יזמות בתקופת מלחמה
14 בדצמבר 202314 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק, גיגי לוי-וייס, שותף מייסד בקרן NFX, דן בהשפעה המצטברת של ההפיכה המשטרית והמלחמה על ההייטק הישראלי. הוא מסביר כיצד ההייטק המקומי נכנס למלחמה במצב פגיע לאחר שפתח פער שלילי מול שאר העולם. השיחה עוסקת בצעדים הנדרשים לשיקום, כולל שילוב כוחות בין הממשלה למגזר הפרטי, הסרת חסמים רגולטוריים, ועידוד הקמת חברות חדשות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ההייטק הישראלי נכנס למלחמה במצב פגיע, לאחר שפתח פער שלילי מול העולם בעשרת החודשים שקדמו לה, בעיקר בגלל חוסר הוודאות שנוצר בעקבות ההפיכה המשטרית.
- התאוששות ההייטק תלויה בשילוב כוחות: הממשלה צריכה לספק ודאות ולהסיר חסמים רגולטוריים, והמגזר הפרטי צריך להמשיך להשקיע ולהקים חברות.
- החמ"ל האזרחי הוכיח את כוחו של המגזר האזרחי, אך הוא אינו יכול להחליף את המדינה בטיפול בנושאי ליבה גדולים, אלא רק להשלים אותה בתחומים כמו חינוך, קהילה ותעסוקה.
- האחדות שנוצרה אחרי ה-7 באוקטובר היא נכס חיוני אך שברירי, והמגזר האזרחי פועל כדי לבסס אותה מלמטה למרות הניסיונות הפוליטיים לפלג.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק, גיגי לוי-וייס, שותף מייסד בקרן NFX, דן בהשפעה המצטברת של ההפיכה המשטרית והמלחמה על ההייטק הישראלי. הוא מסביר כיצד ההייטק המקומי נכנס למלחמה במצב פגיע לאחר שפתח פער שלילי מול שאר העולם. השיחה עוסקת בצעדים הנדרשים לשיקום, כולל שילוב כוחות בין הממשלה למגזר הפרטי, הסרת חסמים רגולטוריים, ועידוד הקמת חברות חדשות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ההייטק הישראלי נכנס למלחמה במצב פגיע, לאחר שפתח פער שלילי מול העולם בעשרת החודשים שקדמו לה, בעיקר בגלל חוסר הוודאות שנוצר בעקבות ההפיכה המשטרית. · התאוששות ההייטק תלויה בשילוב כוחות: הממשלה צריכה לספק ודאות ולהסיר חסמים רגולטוריים, והמגזר הפרטי צריך להמשיך להשקיע ולהקים חברות. · החמ"ל האזרחי הוכיח את כוחו של המגזר האזרחי, אך הוא אינו יכול להחליף את המדינה בטיפול בנושאי ליבה גדולים, אלא רק להשלים אותה בתחומים כמו חינוך, קהילה ותעסוקה. · האחדות שנוצרה אחרי ה-7 באוקטובר היא נכס חיוני אך שברירי, והמגזר האזרחי פועל כדי לבסס אותה מלמטה למרות הניסיונות הפוליטיים לפלג.
ד"ר אסנת לבציון־קורח: מערכת הבריאות בחזית
12 בדצמבר 202312 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ד"ר אסנת לבציון-קורח, מנהלת המרכז הרפואי שמיר, משתפת בראיון על ההתמודדות המורכבת של מערכת הבריאות בזמן מלחמה. היא מתארת את התפקוד תחת אש, הטיפול בפצועים ובחטופים ששוחררו, ואת החוויה האישית כאימא ללוחמים. הפרק חושף את הפער בין תפקודה המרשים של המערכת לבין הגירעונות הכרוניים, המחסור בכוח אדם וההזנחה רבת השנים של תחום בריאות הנפש, ומספק הצצה לאתגרים העצומים הצפויים למדינה בשיקום הפיזי והנפשי ביום שאחרי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מערכת הבריאות בישראל מתפקדת בזכות ההון האנושי שלה, למרות שהיא פועלת בתקצוב חסר (7.5% מהתמ"ג) בהשוואה לממוצע ה-OECD (כ-10.5%).
- המדינה צפויה למשבר בריאות נפש חסר תקדים עם מאות אלפי אזרחים וחיילים שיזדקקו לטיפול בטראומה ופוסט-טראומה, בזמן שכבר היום קיים מחסור חמור במטפלים.
- פוסט-טראומה מאובחנת גורמת לשינוי מבני במוח, וטיפולים כמו שהייה בתא לחץ מראים תוצאות טובות בתיקון הנזק.
- קיים חשש כבד לעלייה באלימות כלפי נשים לאחר המלחמה, בשל ריבוי הנשק בידי גברים החוזרים מהחזית והמתח הנפשי הכללי.
- ההתעלמות מאזהרות התצפיתניות לפני המלחמה אינה מקרה נקודתי, אלא סימפטום לדפוס רחב יותר של הדרת נשים ממוקדי קבלת החלטות בישראל.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
ד"ר אסנת לבציון-קורח, מנהלת המרכז הרפואי שמיר, משתפת בראיון על ההתמודדות המורכבת של מערכת הבריאות בזמן מלחמה. היא מתארת את התפקוד תחת אש, הטיפול בפצועים ובחטופים ששוחררו, ואת החוויה האישית כאימא ללוחמים. הפרק חושף את הפער בין תפקודה המרשים של המערכת לבין הגירעונות הכרוניים, המחסור בכוח אדם וההזנחה רבת השנים של תחום בריאות הנפש, ומספק הצצה לאתגרים העצומים הצפויים למדינה בשיקום הפיזי והנפשי ביום שאחרי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מערכת הבריאות בישראל מתפקדת בזכות ההון האנושי שלה, למרות שהיא פועלת בתקצוב חסר (7.5% מהתמ"ג) בהשוואה לממוצע ה-OECD (כ-10.5%). · המדינה צפויה למשבר בריאות נפש חסר תקדים עם מאות אלפי אזרחים וחיילים שיזדקקו לטיפול בטראומה ופוסט-טראומה, בזמן שכבר היום קיים מחסור חמור במטפלים. · פוסט-טראומה מאובחנת גורמת לשינוי מבני במוח, וטיפולים כמו שהייה בתא לחץ מראים תוצאות טובות בתיקון הנזק. · קיים חשש כבד לעלייה באלימות כלפי נשים לאחר המלחמה, בשל ריבוי הנשק בידי גברים החוזרים מהחזית והמתח הנפשי הכללי. · ההתעלמות מאזהרות התצפיתניות לפני המלחמה אינה מקרה נקודתי, אלא סימפטום לדפוס רחב יותר של הדרת נשים ממוקדי קבלת החלטות בישראל.
יזהר שי: עתיד ההייטק הישראלי
6 בדצמבר 202311 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
שר המדע לשעבר יזהר שי חולק את התמודדותו האישית עם השכול לאחר נפילת בנו, החייל ירון שי. הוא מנתח את מצב הכלכלה וההייטק הישראלי בצל המלחמה, ומשווה את המצב למשברים קודמים. שי מציג את מיזם 'אוקטובר הבא' (Next October), שמטרתו להקים סטארט-אפ חדש לזכר כל אחד ואחת מהנופלים והנרצחים, כמענה ציוני חדשני למתקפה וכמנוע צמיחה כלכלי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ההייטק נתפס כ'קטר' המרכזי שיוכל לחלץ את כלכלת ישראל מהמשבר, בדומה לתפקידו במשברים קודמים, ולכן ישנה מחויבות לאומית לחזקו.
- יוזמת 'אוקטובר הבא' מבקשת להפוך את האסון למנוע צמיחה, על ידי הקמת סטארט-אפ לכל נרצח ונופל, ובכך לשלוח מסר של חדשנות וחוסן לעולם.
- למרות המלחמה, משקיעים בינלאומיים בכירים ממשיכים להביע אמון עמוק בחדשנות הישראלית, מתוך הבנה שהעולם זקוק לפתרונות הטכנולוגיים שנוצרים כאן.
- ההתאוששות הכלכלית, בדומה למשברים קודמים כמו מלחמת המפרץ, צפויה להיות מהירה בזכות יכולת ההתאוששות והחוסן המנטלי של הישראלים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
שר המדע לשעבר יזהר שי חולק את התמודדותו האישית עם השכול לאחר נפילת בנו, החייל ירון שי. הוא מנתח את מצב הכלכלה וההייטק הישראלי בצל המלחמה, ומשווה את המצב למשברים קודמים. שי מציג את מיזם 'אוקטובר הבא' (Next October), שמטרתו להקים סטארט-אפ חדש לזכר כל אחד ואחת מהנופלים והנרצחים, כמענה ציוני חדשני למתקפה וכמנוע צמיחה כלכלי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ההייטק נתפס כ'קטר' המרכזי שיוכל לחלץ את כלכלת ישראל מהמשבר, בדומה לתפקידו במשברים קודמים, ולכן ישנה מחויבות לאומית לחזקו. · יוזמת 'אוקטובר הבא' מבקשת להפוך את האסון למנוע צמיחה, על ידי הקמת סטארט-אפ לכל נרצח ונופל, ובכך לשלוח מסר של חדשנות וחוסן לעולם. · למרות המלחמה, משקיעים בינלאומיים בכירים ממשיכים להביע אמון עמוק בחדשנות הישראלית, מתוך הבנה שהעולם זקוק לפתרונות הטכנולוגיים שנוצרים כאן. · ההתאוששות הכלכלית, בדומה למשברים קודמים כמו מלחמת המפרץ, צפויה להיות מהירה בזכות יכולת ההתאוששות והחוסן המנטלי של הישראלים.
פודקאסטים דומים
120 ואחת | מורן אזולאי
מורן אזולאי | Be.po
שראכה شَراكَة - עלי שעבאן ונתי שיינפלד
AM1
קוקיז
כלכליסט
מדברים עסקים עם עו״ד איתי לביא
mims | פשוט לעשות פודקאסט
ההסכת מקAM- הסכת של הקולקטיב האזרחי מזרחי
מקAM
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה