מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

המסר המרכזי של הספר הוא הנדסה גנטית של אורגניזמים פשוטים שייצרו את החומר הפסיכדלי - ולא 'הנדסה' של תודעת האדם עצמו. · שתי דרכי הייצור הקיימות פגומות: מקור טבעי גורם להרס סביבתי, הכחדת מינים וניצול ילידים; וסינתזה כימית מזהמת ונעשית במעבדות מחתרת לא חוקיות. · כשתתרחש לגליזציה, במיוחד בארה'ב, הביקוש יזנק וההיקף הנוכחי של ייצור טבעי או כימי לא יוכל לעמוד בו - ולכן צריך פתרון סקלאבילי. · שיבוט הגנים לייצור פסילוסיבין בשמרים כבר בוצע (קבוצה בדנמרק לפני כשש שנים), ומאפשר תפוקות גדולות מליטרים בודדים של שמרים - לעומת שבועות או חודשים בגידול פטריות. · צמחים וחיות פסיכדליים דורשים שנים רבות לגדול (פיוטה כ-7 שנים, קקטוסים עד 17 שנה), ולכן ייצור בריאקטור על בסיס שמרים הוא מהיר וזול בהרבה - בדומה למהפכה שעבר ייצור האינסולין.

מי הוא ד״ר חגי שפיגלר ואיפה הוא חוקר דבורים?

שפיגלר עובד במכון וולקני במחלקה לאנטומולוגיה וחוקר דבורים קרוב ל-20 שנה. את הדוקטורט עשה באוניברסיטה העברית בגבעת רם אצל פרופסור גיא בלוך על המערכת האנדוקרינית של דבורת הבומבוס, ואת הפוסט דוקטורט עשה כחמש שנים באוניברסיטת אילינוי באורבנה שמפיין אצל פרופסור ג׳ין רובינסון, חתן פרס וולף.

כמה גדולה אקרית הוורואה ביחס לדבורה?

שפיגלר משווה אותה לקרצייה על כלב ומסביר שהיחס שונה לגמרי. לפי ההמחשה שלו, בפרופורציה לגודל הדבורה זה כמו להסתובב עם צלחת מטבח גדולה על הגוף שניזונה מאיתנו, והאקרית מתפתחת על גבי הזחלים וגם ניזונה מדבורים בוגרות.

למה קשה כל כך לטפל באקרית הוורואה בכוורת?

צריך למצוא חומר שפוגע בפרוק רגליים אחד בתוך מערכת שבה יושבים עשרות אלפי פרוקי רגליים אחרים, בלי להרוג את הדבורות עצמן. בישראל כבר השתמשו בשלושה חומרים, שניים מהם נשברו כשהאקריות פיתחו עמידות, וגם בחומר השלישי כבר רואים התפתחות של עמידות.

מה מצאו מחקרים על מלחי ליטיום ככלי נגד אקריות הדבורים?

התגלה שמלחי ליטיום פוגעים באקריות בלי להרוג את הדבורים, ובניסויים בגרמניה האכילו דבורים במי סוכר עם מעט ליטיום כלוריד. הליטיום גם פוגע בזחלים, ועצם הפגיעה בזחלים פוגעת באקריות שמתפתחות עליהם.

איך נראה המבחן ההתנהגותי שפיתח שפיגלר לבדיקת טיפול בזחלים?

הוא מכניס עשר דבורים לצלחת פטרי שעומדת אנכית כדי שהדבורים ירגישו ורטיקליות, ולכל דבורה יש נקודת צבע שמשמשת כשם. אז מכניסים פנימה זחל מלכה למשך חמש דקות ומודדים איזו דבורה ניגשת אליו ולכמה זמן. המבחן ההפוך מכניס דבורה זרה שהדבורות לא מכירות ומודד את התוקפנות כלפיה.

מדע

מדברימדע - הפודקסט מבית מדע גדול, בקטנה

מדע גדול, בקטנה

178 פרקים

על התוכנית

בכל פרק נארח מומחה בתחום מעניין במיוחד, ונקבל הצצה מעמיקה וייחודית על העולם שלנו. לתמיכה בפטראון: https://www.patreon.com/lbscience

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

מה זה מדברימדע - הפודקסט מבית מדע גדול, בקטנה?

מדברימדע - הפודקסט מבית מדע גדול, בקטנה הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית מדע מאת מדע גדול, בקטנה. פודקאסט המארח מדענים מובילים לשיחות מעמיקות על תגליות פורצות דרך, אתגרים אתיים והחיבורים המרתקים בין מדע, טכנולוגיה וחיי האדם. בארכיון 178 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-54 דקות.

התוכנית במספרים
קטגוריה	מדע
פרקים בארכיון	178
תדירות (מהפרקים האחרונים)	פרק חדש בערך פעם בחודש
אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים)	כ-54 דקות
הפרק האחרון	5 ביולי 2026
פרקים עם ניתוח עומק	6

עודכן: 30 ביולי 2026

תובנות

אם הטבע כבר מייצר את החומר - למה צריך ביו-הנדסה

פרופ' ג'פרי גרסט ממכון ויצמן מציג רעיון לא צפוי: לא להנדס גנטית בני אדם, אלא להנדס שמרים וצמחים שייצרו חומרים פסיכדליים. דנה ויוחאי לא מוותרים לו ושואלים את השאלה המתבקשת - אם פטריות כבר מייצרות פסילוסיבין בטבע, למה בכלל צריך את כל זה.

כל פרק מביא מדען אחר ונושא אחר. ד"ר חגי שפיגלר מסביר איך מטפלים באקרית הוורואה בתוך כוורת של עשרות אלפי דבורים בלי לפגוע בדבורים עצמן. בפרק אחר מדען טילים מפרק את משגר ה-SLS של ארטמיס ומשווה אותו לאפולו של לפני חמישים שנה.

המשותף הוא הסקרנות שמחברת בין דיסציפלינות, ותמיד עם עין על השאלות האתיות שעולות בדרך.

סייבר ואבטחהיזמות וסטארטאפיםאוכל וקולינריהכדורגלבריאות הנפש

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI - מאת מדברימדע - הפודקסט מבית מדע גדול, בקטנה

פרקים אחרונים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

4.3

תובנות לפרק

פודקאסט המארח מדענים מובילים לשיחות מעמיקות על תגליות פורצות דרך, אתגרים אתיים והחיבורים המרתקים בין מדע, טכנולוגיה וחיי האדם.

המנחה

דנה ויוחאי מארחים מדענים ומומחים מתחומי מדע מגוונים, מפגינים סקרנות ויכולת לחבר בין דיסציפלינות שונות, ולהנגיש נושאים מורכבים לקהל הרחב.

הסגנון

התוכנית מורכבת מראיונות מעמיקים עם מדענים, המתאפיינים בטון אינטלקטואלי ואינפורמטיבי, ובקצב המאפשר דיון מפורט בנושאים ספציפיים והשלכותיהם הרחבות.

מדע וטכנולוגיה (ביולוגיה מולקולרית, אסטרופיזיקה, נוירופסיכולוגיה)השפעת האדם על הטבע והאינטראקציה עמוגבולות הידע המדעי ותגליות פורצות דרךשיקולים אתיים והשלכות חברתיות של המדעמחקר וגילוי מדעי

תובנות הזהב מהארכיון

החקירה המדעית משלבת לעיתים קרובות הבנה בסיסית עם יישומים מעשיים כדי לפתור בעיות אמיתיות בעולם.
התקדמות טכנולוגית חיונית להתמודדות עם אתגרים מורכבים ולפתיחת אופקים חדשים של הבנה.
הבנת מערכות טבעיות ותופעות מורכבות דורשת גישות בינתחומיות וחושפת קשרים עמוקים.
שיקולים אתיים הם בעלי חשיבות עליונה בהתפתחות המדעית, במיוחד בטכנולוגיות חזקות או נושאים רגישים.
ההקשר והסביבה משפיעים באופן מהותי על חוויות סובייקטיביות, החל מחוויות פסיכדליות ועד אירועים טראומטיים.

למי זה מתאים

התוכנית מתאימה לכל מי שמתעניין במדע, בטכנולוגיה, בחלל ובקשרים המרתקים שבין תגליות מדעיות לאתיקה ולחברה, ומבקש להעמיק את הבנתו בתחומים אלה.

השאלות הבולטות בארכיון

הנדסה ביולוגית של חומרים פסיכדליים - שיחה עם פרופ' ג'פרי גרסט

אם פטריות כבר מייצרות פסילוסיבין ופיוטה מייצרת מסקלין בטבע - למה בכלל צריך את הביו-הנדסה הזאת?

פרק 179: פרופ' ג'פרי גרסט - הנדסה ביולוגית של ההארה

למה בכלל צריך ביו-הנדסה אם יש לנו פטריות שמייצרות פסילוסיבין ופיוטה שמייצרת מסקלין - למה אני צריכה את הספר הזה אם זה כבר קיים בטבע?

פרק 178: ד"ר חגי שפיגלר - סודות הדבורים

איפה החידוש בחזרה לירח אחרי מה שכבר עשו לפני 50 שנה, ואיך מתמודדים עם בטיחות האסטרונאוטים?

פרק 177: ד"ר ויקטור צ'רנוב - ארטמיס 2

כשאתה אומר פיצוץ מה יכול לגרום לפיצוצים?

פרק 176: פרופ' אלי וקסמן - אולטראסאט, הטלסקופ הישראלי בחלל

מהי התשנית, השינוי הגנומי שמבדיל בין כלב לזאב, חתול לחתול בר וכן הלאה?

פרק 175: ד״ר ירון דקל - תנים מבייתים את עצמם (ש.ח.)

האם לבעלי חיים יש תחושה של עצמי, או שזה משהו ביולוגי ייחודי לבני אדם מההתפתחות שלנו?

6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של מדברימדע - הפודקסט מבית מדע גדול, בקטנה זה הפודקאסט שלי - דברו איתי זה הפודקאסט שלך? קבל גישה לדוח

פרקים עם ניתוח מלא

סיכום מעמיק · מתוך הפרק

במקום לחלוב קרפדות ולקטוף קקטוסים בכחדה - אפשר להנדס שמרים שייצרו פסילוסיבין בריאקטור, נקי, זול וסקלאבילי.

פרק שבו דנה ויוחאי מארחים את פרופ' ג'פרי גרסט מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן, מחבר הספר 'Bioengineering Enlightenment'. גרסט מציג את הרעיון המרכזי: לא הנדסה גנטית של בני אדם, אלא הנדסה גנטית של אורגניזמים פשוטים כמו שמרים וצמחים, שייצרו את החומרים הפסיכדליים (פסילוסיבין, מסקלין, MDMA, DMT, LSD, קנבינואידים) באופן מבוקר. הוא מסביר מדוע השיטות הקיימות - מקור טבעי וסינתזה כימית - בעייתיות: הרס סביבתי, הכחדת מינים, ניצול של ילידים ותושבי כפר, וזיהום ממעבדות מחתרת לא חוקיות. הפרק מתאים למי שמתעניין בביולוגיה מולקולרית, בפסיכדליים ובמדע מאחורי 'הרנסנס הפסיכדלי', ושווה האזנה בזכות החיבור הנגיש בין גנטיקה, אקולוגיה ואתיקה.

המסר המרכזי של הספר הוא הנדסה גנטית של אורגניזמים פשוטים שייצרו את החומר הפסיכדלי - ולא 'הנדסה' של תודעת האדם עצמו.
שתי דרכי הייצור הקיימות פגומות: מקור טבעי גורם להרס סביבתי, הכחדת מינים וניצול ילידים; וסינתזה כימית מזהמת ונעשית במעבדות מחתרת לא חוקיות.
כשתתרחש לגליזציה, במיוחד בארה'ב, הביקוש יזנק וההיקף הנוכחי של ייצור טבעי או כימי לא יוכל לעמוד בו - ולכן צריך פתרון סקלאבילי.
שיבוט הגנים לייצור פסילוסיבין בשמרים כבר בוצע (קבוצה בדנמרק לפני כשש שנים), ומאפשר תפוקות גדולות מליטרים בודדים של שמרים - לעומת שבועות או חודשים בגידול פטריות.
צמחים וחיות פסיכדליים דורשים שנים רבות לגדול (פיוטה כ-7 שנים, קקטוסים עד 17 שנה), ולכן ייצור בריאקטור על בסיס שמרים הוא מהיר וזול בהרבה - בדומה למהפכה שעבר ייצור האינסולין.

השאלה הבולטת בפרק

אם פטריות כבר מייצרות פסילוסיבין ופיוטה מייצרת מסקלין בטבע - למה בכלל צריך את הביו-הנדסה הזאת?

סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה

סיכום קצר

פודקאסט מבית 'מדע גדול, בקטנה' שמושיב בכל פרק חוקר אחד - מדבורים ואקרית הוורואה ועד משגר ה-SLS וחלקיקים קוסמיים - לשיחה אחת לעומק.

פרק על דבורים עם ד"ר חגי שפיגלר נכנס לתוך כוורת של עשרות אלפי פרטים ושואל איך מדבירים את אקרית הוורואה בלי לפגוע בדבורה עצמה - מלחי ליתיום עובדים במעבדה אך רעילים לזחלים.
פרק חלל מסביר למה החזרה לירח במשימות ארטמיס מסובכת יותר מאפולו: הפעם המטרה היא נוכחות קבועה, והמשגר נבנה מרכיבים ממוחזרים מפרויקטים קודמים.
פרופ' אלי וקסמן פורש את תעלומת החלקיקים הקוסמיים בעלי האנרגיה העצומה, ואת הלוויין הישראלי אולטרסט שאמור לעזור לפצח אותה.

איך מדבירים טפיל בתוך כוורת של עשרות אלפי דבורים בלי להרוג את הדבורים עצמן? זו השאלה שד"ר חגי שפיגלר מהמכון הוולקני נאבק בה באחד הפרקים, וזו בדיוק המכניקה של "מדברימדע": חוקר אחד, נושא אחד, שיחה שיורדת לפרטים. במקרה של שפיגלר מסתבר שמלחי ליתיום מצליחים נגד אקרית הוורואה במעבדה - אבל רעילים לזחלים ומסובכים ליישום בשטח.

מפרק לפרק האורח מתחלף והעולם משתנה לגמרי. מדען טילים נכנס לאולפן ומסביר את המבנה של משגר ה-SLS, ומדוע החזרה לירח במשימות ארטמיס דווקא מסובכת יותר מאפולו: הפעם המטרה היא נוכחות קבועה, לא ביקור, והמשגר נבנה מרכיבים ממוחזרים כדי לחסוך.

ואז הקנה מידה קופץ לקצה היקום. פרופ' אלי וקסמן מדבר על חלקיקים בעלי אנרגיה עצומה שמגיעים מהחלל ומזוהים רק בעקיפין, דרך השפעתם על האטמוספירה. את התעלומה הזו, הוא מספר, אמור לפצח הלוויין הישראלי אולטרסט.

הכוח של הפורמט הוא שכל פרק עומד בפני עצמו - דבורים, חלל, אסטרופיזיקה - אבל כולם חולקים את אותו DNA של סקרנות אמיתית מול איש מקצוע מהשורה הראשונה. מי שאוהב מדע נגיש בלי שטחיות ימצא כאן פינה קבועה לחזור אליה.

מדע ידע מומחים סקרנות חינוך טבע

נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה

הפרק האחרון5 ביולי 2026

פרק 181: ד"ר סהר גלפמן - תרגום מחקר גנטי לתרופות

פרקים אחרונים

פרק 181: ד"ר סהר גלפמן - תרגום מחקר גנטי לתרופות
5 ביולי 202650 דק׳
פרק 180: ד"ר דני גליק - מחשוב קוונטי
14 ביוני 20261 שע׳ 9 דק׳
אורחים:פרופ' ג'פרי גרסט
פרק 179: פרופ' ג'פרי גרסט - הנדסה ביולוגית של ההארה
25 במאי 20261 שע׳ 4 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
מה שמתחיל כשיחה על ספר על פסיכדליים מתגלגל לטענה לא-מובנת-מאליה: דווקא ההתעקשות לצרוך חומר "טבעי" היא זו שמכחידה את הפטריות, הקקטוסים והקרפדות ומנצלת את הקהילות הילידיות שגילו אותם. גרסט מערער את ההנחה שטבעי שווה אותנטי - מולקולה שיוצרה בשמרים זהה לזו שבטבע, ולפעמים אפילו נקייה פחות, כלומר טובה יותר. המתח האמיתי שנשאר פתוח הוא מוסרי: ברגע שהחומרים יהיו חוקיים, האם ניתן לחברות פארמה לרשום פטנט ולמנופל ידע בן אלפי שנים שלא שייך לאף אחד.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הפרדוקס המרכזי: הרצון להרגיש מחובר לטבע דרך חומר "אורגני" הוא בדיוק מה שמכחיד את המינים ומדלדל את המשאב.
- טענה תנכ"ית מפתיעה: שמן המשחה בספר שמות הוא תרכובת פסיכואקטיבית (קינמון שמייצר ספרול, קנה בושם שהוא קנאביס) - ויש "איוואסקה תנכית" מעצי אקציה שמייצרים DMT ושיח פגם שמונע את פירוקו.
- הוויכוח על 'skip the trip': האם החוויה ההזייתית עצמה נחוצה לאפקט הטיפולי נגד דיכאון וטראומה, או שאפשר להפריד ביניהם - אין על כך קונצנזוס בתחום.
- באבולוציה הפסילוסיבין נוצר כנשק כימי להגנה מול חרקים ופטריות מתחרות, ועבר בין מינים בהעברת גנים אופקית - דוגמה להשערת "המלכה האדומה".
- מתח מוסרי-כלכלי: חברות שהשקיעו מאות מיליונים ירצו פטנט ומונופול על חומרים שגילו שבטים ילידים, בלי שהרווחים חוזרים אליהם (פרוטוקול נגויה שרוב המדינות לא חתמו עליו).
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾מי הוא ד״ר חגי שפיגלר ואיפה הוא חוקר דבורים?
שפיגלר עובד במכון וולקני במחלקה לאנטומולוגיה וחוקר דבורים קרוב ל-20 שנה. את הדוקטורט עשה באוניברסיטה העברית בגבעת רם אצל פרופסור גיא בלוך על המערכת האנדוקרינית של דבורת הבומבוס, ואת הפוסט דוקטורט עשה כחמש שנים באוניברסיטת אילינוי באורבנה שמפיין אצל פרופסור ג׳ין רובינסון, חתן פרס וולף.
▾כמה גדולה אקרית הוורואה ביחס לדבורה?
שפיגלר משווה אותה לקרצייה על כלב ומסביר שהיחס שונה לגמרי. לפי ההמחשה שלו, בפרופורציה לגודל הדבורה זה כמו להסתובב עם צלחת מטבח גדולה על הגוף שניזונה מאיתנו, והאקרית מתפתחת על גבי הזחלים וגם ניזונה מדבורים בוגרות.
▾למה קשה כל כך לטפל באקרית הוורואה בכוורת?
צריך למצוא חומר שפוגע בפרוק רגליים אחד בתוך מערכת שבה יושבים עשרות אלפי פרוקי רגליים אחרים, בלי להרוג את הדבורות עצמן. בישראל כבר השתמשו בשלושה חומרים, שניים מהם נשברו כשהאקריות פיתחו עמידות, וגם בחומר השלישי כבר רואים התפתחות של עמידות.
▾מה מצאו מחקרים על מלחי ליטיום ככלי נגד אקריות הדבורים?
התגלה שמלחי ליטיום פוגעים באקריות בלי להרוג את הדבורים, ובניסויים בגרמניה האכילו דבורים במי סוכר עם מעט ליטיום כלוריד. הליטיום גם פוגע בזחלים, ועצם הפגיעה בזחלים פוגעת באקריות שמתפתחות עליהם.
▾איך נראה המבחן ההתנהגותי שפיתח שפיגלר לבדיקת טיפול בזחלים?
הוא מכניס עשר דבורים לצלחת פטרי שעומדת אנכית כדי שהדבורים ירגישו ורטיקליות, ולכל דבורה יש נקודת צבע שמשמשת כשם. אז מכניסים פנימה זחל מלכה למשך חמש דקות ומודדים איזו דבורה ניגשת אליו ולכמה זמן. המבחן ההפוך מכניס דבורה זרה שהדבורות לא מכירות ומודד את התוקפנות כלפיה.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 178: ד"ר חגי שפיגלר - סודות הדבורים
3 במאי 20261 שע׳ 0 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח מדען טילים המסביר את המבנה והטכנולוגיה של משגר ה-SLS והחללית המיועדים למשימות ארטמיס. השיחה משווה בין המשימות המודרניות לתוכנית אפולו ההיסטורית, תוך דגש על שימוש ברכיבים ממוחזרים והשיפור בתנאי המחיה של האסטרונאוטים. האזנה זו מומלצת לכל מי שמתעניין בחלל, בטכנולוגיה ובשיקולים המורכבים הכרוכים במשימות מאוישות מעבר לכדור הארץ.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- משגר ה-SLS מבוסס על שילוב רכיבים מפרויקטים קודמים, בדומה למעבורת החלל, במטרה לייעל עלויות.
- המטרה של תוכניות החלל הנוכחיות היא לבסס נוכחות קבועה על הירח, מה שהופך אותן למסובכות יותר מאלו של תוכנית אפולו.
- תוכנית אפולו ההיסטורית צרכה כ-4% מהתקציב הפדרלי של ארה"ב, מה שהפך אותה לבלתי אפשרית לשימור בטווח הארוך.
- החלליות המודרניות מציעות שדרוגים משמעותיים באיכות החיים של האסטרונאוטים, כולל שירותים, מטבחון וחיבור לאינטרנט.
- מסלול הטיסה מתוכנן כ'חזרה חופשית' בצורת שמונה, המבטיח את חזרת החללית לכדור הארץ במקרה של תקלה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק מארח מדען טילים המסביר את המבנה והטכנולוגיה של משגר ה-SLS והחללית המיועדים למשימות ארטמיס. השיחה משווה בין המשימות המודרניות לתוכנית אפולו ההיסטורית, תוך דגש על שימוש ברכיבים ממוחזרים והשיפור בתנאי המחיה של האסטרונאוטים. האזנה זו מומלצת לכל מי שמתעניין בחלל, בטכנולוגיה ובשיקולים המורכבים הכרוכים במשימות מאוישות מעבר לכדור הארץ.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
משגר ה-SLS מבוסס על שילוב רכיבים מפרויקטים קודמים, בדומה למעבורת החלל, במטרה לייעל עלויות. · המטרה של תוכניות החלל הנוכחיות היא לבסס נוכחות קבועה על הירח, מה שהופך אותן למסובכות יותר מאלו של תוכנית אפולו. · תוכנית אפולו ההיסטורית צרכה כ-4% מהתקציב הפדרלי של ארה"ב, מה שהפך אותה לבלתי אפשרית לשימור בטווח הארוך. · החלליות המודרניות מציעות שדרוגים משמעותיים באיכות החיים של האסטרונאוטים, כולל שירותים, מטבחון וחיבור לאינטרנט. · מסלול הטיסה מתוכנן כ'חזרה חופשית' בצורת שמונה, המבטיח את חזרת החללית לכדור הארץ במקרה של תקלה.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 177: ד"ר ויקטור צ'רנוב - ארטמיס 2
12 באפריל 202645 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט מארח את פרופסור אלי וקסמן לשיחה על אסטרופיזיקה של חלקיקים בעלי אנרגיות גבוהות במיוחד והשיטות לזיהוים. וקסמן מפרט על התעלומה המדעית סביב מקור והרכב חלקיקים אלו ומציג את פרויקט הלוויין הישראלי אולטרסט. הלוויין, בעל שדה ראייה רחב ורגישות לקרינה אולטרה-סגולה, נועד לחולל מהפכה באסטרונומיה על ידי זיהוי שיטתי של אירועים קוסמיים חולפים כמו התנגשויות כוכבי נויטרונים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- חלקיקים בעלי אנרגיה עצומה מגיעים מהיקום ומזוהים עקיפות באמצעות השפעתם על אטמוספירת כדור הארץ.
- קיימת השערה מדעית כי החלקיקים הללו הם פרוטונים, המבוססת על צורת הספקטרום שלהם והתנגשותם בקרינת הרקע הקוסמית.
- הלוויין אולטרסט הישראלי מתוכנן למסלול גאוסטציונרי ומשלב שדה ראייה רחב במיוחד עם רגישות לקרינה אולטרה-סגולה.
- מטרת הלוויין היא לאפשר גילוי ומחקר שיטתי של אירועים קוסמיים אלימים וקצרי מועד, שעד כה היה קשה לתצפת עליהם.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט מארח את פרופסור אלי וקסמן לשיחה על אסטרופיזיקה של חלקיקים בעלי אנרגיות גבוהות במיוחד והשיטות לזיהוים. וקסמן מפרט על התעלומה המדעית סביב מקור והרכב חלקיקים אלו ומציג את פרויקט הלוויין הישראלי אולטרסט. הלוויין, בעל שדה ראייה רחב ורגישות לקרינה אולטרה-סגולה, נועד לחולל מהפכה באסטרונומיה על ידי זיהוי שיטתי של אירועים קוסמיים חולפים כמו התנגשויות כוכבי נויטרונים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
חלקיקים בעלי אנרגיה עצומה מגיעים מהיקום ומזוהים עקיפות באמצעות השפעתם על אטמוספירת כדור הארץ. · קיימת השערה מדעית כי החלקיקים הללו הם פרוטונים, המבוססת על צורת הספקטרום שלהם והתנגשותם בקרינת הרקע הקוסמית. · הלוויין אולטרסט הישראלי מתוכנן למסלול גאוסטציונרי ומשלב שדה ראייה רחב במיוחד עם רגישות לקרינה אולטרה-סגולה. · מטרת הלוויין היא לאפשר גילוי ומחקר שיטתי של אירועים קוסמיים אלימים וקצרי מועד, שעד כה היה קשה לתצפת עליהם.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 176: פרופ' אלי וקסמן - אולטראסאט, הטלסקופ הישראלי בחלל
22 במרץ 202650 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה, מארחים את דוקטור ירון דקל, המנהל המדעי של מכון שמיר למחקר, לדיון מרתק על האבולוציה של הביות. השיחה סוקרת כיצד שינויים גנטיים ותכונות התפתחותיות הפכו חיות בר לבעלי חיים מבויתים המלווים את האדם, וכיצד תהליך זה, יחד עם ביות צמחים, אפשר את המהפכה החקלאית. הפרק מיועד למי שמתעניין במדע, בהיסטוריה ובקשר העמוק שבין האדם לבעלי החיים הסובבים אותו. שווה להאזין כדי להבין כיצד אירועים ביולוגיים קטנים שינו את מהלך ההיסטוריה האנושית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- ביות בעלי חיים מוגדר כתהליך של עיכוב התפתחותי, שבו החיות נשארות עם תכונות גוריות לאורך כל חייהן, מה שמגביר את יצר המשחק והרצון לציית.
- המעבר מחיים כציידים-לקטים לחברה מיושבת התאפשר בין היתר בזכות מוטציות גנטיות ספציפיות בחיטה וביות בעלי חיים לסיוע בעבודה.
- לחיות מבויתות יש פרופיל הורמונלי שונה מחיות בר, עם יותר סרוטונין ופחות הורמוני לחץ, מה שהופך אותן למתאימות יותר לחיים לצד בני האדם.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה, מארחים את דוקטור ירון דקל, המנהל המדעי של מכון שמיר למחקר, לדיון מרתק על האבולוציה של הביות. השיחה סוקרת כיצד שינויים גנטיים ותכונות התפתחותיות הפכו חיות בר לבעלי חיים מבויתים המלווים את האדם, וכיצד תהליך זה, יחד עם ביות צמחים, אפשר את המהפכה החקלאית. הפרק מיועד למי שמתעניין במדע, בהיסטוריה ובקשר העמוק שבין האדם לבעלי החיים הסובבים אותו. שווה להאזין כדי להבין כיצד אירועים ביולוגיים קטנים שינו את מהלך ההיסטוריה האנושית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ביות בעלי חיים מוגדר כתהליך של עיכוב התפתחותי, שבו החיות נשארות עם תכונות גוריות לאורך כל חייהן, מה שמגביר את יצר המשחק והרצון לציית. · המעבר מחיים כציידים-לקטים לחברה מיושבת התאפשר בין היתר בזכות מוטציות גנטיות ספציפיות בחיטה וביות בעלי חיים לסיוע בעבודה. · לחיות מבויתות יש פרופיל הורמונלי שונה מחיות בר, עם יותר סרוטונין ופחות הורמוני לחץ, מה שהופך אותן למתאימות יותר לחיים לצד בני האדם.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 175: ד״ר ירון דקל - תנים מבייתים את עצמם (ש.ח.)
2 במרץ 202650 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
פרופסור רואי סלמון מסביר את מחקריו על חקר התודעה, העצמי והאופן בו המוח מבחין בין מציאות להזיה, כולל שימוש בסימולציות במציאות מדומה. הדיון עובר למקרה הקיצון של ניצולי מסיבות הטבע בשבעה באוקטובר, אשר חוו טראומה תחת השפעת חומרים פסיכדליים, וחושף את האתגרים הייחודיים בטיפול בקבוצה זו והקמת עמותת לב בטוח למענם. הפרק מיועד למתעניינים במדעי המוח, פסיכולוגיה ובהשלכות הטראומה הלאומית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- מחקר הזיות נעשה מאתגר בשל היותן חוויה סובייקטיבית, ולכן החוקרים משתמשים בסימולציות במציאות מדומה כדי ליצור דגמים נשלטים לחקירת תגובת המוח והגוף.
- תחושת העצמי אינה מונוליטית; היא מורכבת מרבדים שונים, החל מהעצמי הגופני הבסיסי ועד לעצמי המופשט והאובייקטיבי שמתפתח מאוחר יותר.
- מודל הסט והסביבה קריטי בחוויה פסיכדלית; בעוד חומרים אלו מגבירים את החוויה הקיימת, במקרה של ניצולי המסיבות, הסביבה הטראומטית המוגברת יצרה מציאות מורכבת שטרם נחקרה.
- חומרים משני תודעה מעוררים תהליכי נוירו-פלסטיות המאפשרים חיבורים חדשים במוח, מה שמעלה חשש כיצד חוויה טראומטית קיצונית נצרבת במוח במצב רגיש זה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
פרופסור רואי סלמון מסביר את מחקריו על חקר התודעה, העצמי והאופן בו המוח מבחין בין מציאות להזיה, כולל שימוש בסימולציות במציאות מדומה. הדיון עובר למקרה הקיצון של ניצולי מסיבות הטבע בשבעה באוקטובר, אשר חוו טראומה תחת השפעת חומרים פסיכדליים, וחושף את האתגרים הייחודיים בטיפול בקבוצה זו והקמת עמותת לב בטוח למענם. הפרק מיועד למתעניינים במדעי המוח, פסיכולוגיה ובהשלכות הטראומה הלאומית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מחקר הזיות נעשה מאתגר בשל היותן חוויה סובייקטיבית, ולכן החוקרים משתמשים בסימולציות במציאות מדומה כדי ליצור דגמים נשלטים לחקירת תגובת המוח והגוף. · תחושת העצמי אינה מונוליטית; היא מורכבת מרבדים שונים, החל מהעצמי הגופני הבסיסי ועד לעצמי המופשט והאובייקטיבי שמתפתח מאוחר יותר. · מודל הסט והסביבה קריטי בחוויה פסיכדלית; בעוד חומרים אלו מגבירים את החוויה הקיימת, במקרה של ניצולי המסיבות, הסביבה הטראומטית המוגברת יצרה מציאות מורכבת שטרם נחקרה. · חומרים משני תודעה מעוררים תהליכי נוירו-פלסטיות המאפשרים חיבורים חדשים במוח, מה שמעלה חשש כיצד חוויה טראומטית קיצונית נצרבת במוח במצב רגיש זה.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 174: פרופ׳ רועי סלומון - טיפול בשורדי הנובה
8 בפברואר 202652 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
פרופ' רועי סלומון מספר על מחקרו עם שורדי פסטיבל הנובה: בחינת תהליך השיקום תוך התייחסות לסוגי הסמים השונים שנצרכו ולהשפעתם על ההחלמה. למתעניינים בפסיכולוגיה, טראומה ושיקום.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- המחקר בוחן כיצד סוגי הסמים השונים שנצרכו באירוע משפיעים על תהליך שיקום השורדים
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
פרופ' רועי סלומון מספר על מחקרו עם שורדי פסטיבל הנובה: בחינת תהליך השיקום תוך התייחסות לסוגי הסמים השונים שנצרכו ולהשפעתם על ההחלמה. למתעניינים בפסיכולוגיה, טראומה ושיקום.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המחקר בוחן כיצד סוגי הסמים השונים שנצרכו באירוע משפיעים על תהליך שיקום השורדים
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 173: פרופ׳ עודד רכבי - העתיד של פרסומים מדעיים ובינה מלאכותית
18 בינואר 202651 דק׳
פרק 172: פרופ׳ רועי דיאמנט - תקשורת ימית
28 בדצמבר 202549 דק׳
פרק 171: ד״ר עלי שמשוני - ייעוד מחדש של תרופות
7 בדצמבר 202549 דק׳