מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

עסק לגסי קיים עם רישיון, לקוחות ו-product-market-fit מהווה בסיס טוב יותר להוספת AI מאשר הקמת סטארט-אפ מאפס שדורש גיוס הון רב · רוב הכלכלה האמריקאית מורכבת מ-SMB, וכ-80% ממנה מעסקים של פחות מחמישה עובדים - שוק ענק שהבנקים מזניחים · הבנקים מעדיפים לקוחות אנטרפרייז, ולכן נוצר חלל שירותי שחברה כמו הדסקו ממלאת ב-win-win מול הבנק · קומפליינס מהיר ('המסלול הירוק') מאפשר לבצע KYC/KYB בדקות במקום שבועות, וזהו יתרון תחרותי מרכזי · ה-AI מקצר משמעותית את זמן הבנייה - מה שלקח שלוש שנים במיליו ניתן לבנות מהר בהרבה, ומבשר שינוי כולל בעולם ניהול המוצר · שיטת 'הארכיטקטים והבנאים' ממחישה מתודה חדשה שבה AI מאיץ פיתוח מוצר ושינוי שיטות עבודה בעולם העסקים

כלכלה ועסקים

מדברים יזמות

Dekel Yakobovich

49 פרקים

על התוכנית

🎙️ מדברים יזמות - עם דקל יעקובוביץ פודקאסט קליל אבל חד על כל מה שקורה בעולם הסטארטאפים. בכל פרק אני (דקל) מביא יזמים, משקיעים ואנשים שבאמת חיים את הזירה - כדי לשמוע מהם איך זה נראה מבפנים. נדבר על הצלחות, פשלות, טרנדים, ומה צריך כדי לבנות חברה שעושה אימפקט אמיתי. אם אתם פאונדרים, חובבי חדשנות או סתם סקרנים איך זה להיות בצד של היזמים - זה המקום בשבילכם.

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

מה זה מדברים יזמות?

מדברים יזמות הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית כלכלה ועסקים מאת Dekel Yakobovich. הפודקאסט צולל לעומק עולם היזמות, ה-AI והפיננסים, ומספק תובנות פרקטיות למייסדים ומנהלים באקו-סיסטם הישראלי המשתנה. בארכיון 49 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-48 דקות.

התוכנית במספרים
קטגוריה	כלכלה ועסקים
פרקים בארכיון	49
תדירות (מהפרקים האחרונים)	פרק חדש בערך פעם בחודש
אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים)	כ-48 דקות
הפרק האחרון	13 ביולי 2026
פרקים עם ניתוח עומק	6

עודכן: 31 ביולי 2026

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI - מאת מדברים יזמות

פרקים אחרונים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

5.7

תובנות לפרק

הפודקאסט צולל לעומק עולם היזמות, ה-AI והפיננסים, ומספק תובנות פרקטיות למייסדים ומנהלים באקו-סיסטם הישראלי המשתנה.

המנחה

המנחה מתמקד ביזמות חדשנית, תוך שימת דגש על שילוב AI בעסקים קיימים וחדשים. הוא בוחן את האתגרים וההזדמנויות הייחודיים ליזמים בישראל ובעולם, עם עין פקוחה על היבטים פיננסיים, אסטרטגיית צמיחה וניהול.

הסגנון

התוכנית מציגה ראיונות מעמיקים עם דמויות מובילות מעולם העסקים והטכנולוגיה, תוך שמירה על קצב מהיר וטון ענייני. היא מפרקת נושאים מורכבים לתובנות פרקטיות ושיעורים יזמיים, ומציגה מגוון רחב של סיפורי הצלחה ואתגרים.

השפעת AI על עסקים ויזמותיזמות (כולל סולו-פאונדרים ובנייה עצמאית) וניהול סטארט-אפיםגיוס הון וניהול פיננסיהשוואה בין עולמות ההייטק וה'ריל ביזנס' בישראל ובעולםחדשנות בעסקים קיימים וצמיחה בשווקים לא מפותחיםחשיבות האקזקיושן, האדפטציה והאונרשיפ

תובנות הזהב מהארכיון

שילוב AI בעסק קיים עם Product-Market Fit יכול להוות יתרון משמעותי יותר מהקמת סטארט-אפ חדש מאפס.
האקזקיושן הוא המפתח להצלחה, כאשר סוכני AI מעצימים יזמים בודדים לגשר על פערים בתחומים שונים ולהשיג טראקשן עם משאבים מוגבלים.
רדיט ופלטפורמות דומות הופכות לערוץ קריטי לקידום והשפעה על דירוג במנועי חיפוש ו-AI (GEO/AO) בגישה של ערך תחילה.
ניהול פיננסי אסטרטגי, כולל תגמול עובדים באופציות והימנעות מ"בורות ללא תחתית", חיוני לשימור ראנווי של סטארט-אפ.
היזם צריך להיות קודם כל יזם ורק אחר כך איש מקצוע, עם יכולת אדפטציה מהירה לשינויים בשוק.

למי זה מתאים

התוכנית מתאימה ליזמים, מייסדי סטארט-אפים, מנהלים ואנשי עסקים המעוניינים להעמיק את הבנתם בעולם היזמות, AI, וניהול פיננסי, עם דגש על האקו-סיסטם הישראלי.

השאלות הבולטות בארכיון

היזם שלקח עסק שירותים של אבא שלו ובתוך 3 חודשים הפך אותו לחברת פינטק שמגלגלת מיליונים | דוד בלסם

למה זה כן מעניין, למה העולם השתנה עם בינה מלאכותית, ולמה עולם ניהול המוצר והשירותים עומד להשתנות מקצה לקצה?

מתוך הארכיון

מה עזר לך לגשר על הפער ממהנדסת לאדם שמנהל מוצר, UX, חוויית משתמש, go to market וביזנס בעצמך?

למה עזבתי חברה שגייסה 6 מיליון דולר כדי לבנות סטארטאפ עם 38 סוכני AI? | יהב פוקס

מה אתה מרגיש שההבדלים בין להיות יזם של חברה לפני ארבע-חמש שנים לבין היום?

איך סטארטאפים יעילים מנצחים בעידן הAI | עם אלון ויטנברג

איך מתכננים ושומרים על הראנווי אחרי גיוס כדי להגיע לסבב הבא בשווי גבוה יותר?

אסף טטרו | איך גייסתי מיליונים למותג אופנה לגברים

אם אתה יכול להצביע על נקודות שהיו משמעותיות בדרך שבניתם - מה היזמים ששומעים אותנו יכולים לקחת מהמסע שלכם?

כפיר כחלון - המשקיע הון סיכון שמחפש את דניס רודמן הבא

אז היום אנחנו יכולים לדבר על מה זה להיות יזם של קרן, לא של סטארט-אפ

6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של מדברים יזמות זה הפודקאסט שלי - דברו איתי זה הפודקאסט שלך? קבל גישה לדוח

פרקים עם ניתוח מלא

סיכום מעמיק · מתוך הפרק

דוד בלסם מסביר כיצד הצטרפותו לחברת השירותים הפיננסיים של אביו (הדסקו) ושימוש ב-AI הופכים עסק לגסי קיים לסטארט-אפ סקיילבילי, ומבשרים שינוי כולל בעולם ניהול המוצר והעסקים.

דוד בלסם, איש מוצר ותיק (פריטוס, מיליו, פוינט פייב) וכיום CPO וקו-פאונדר בהדסקו, מספר על חברת השירותים הפיננסיים שאביו הקים לפני כ-13 שנה בתחום המרות מטבע. הוא מונה ארבעה יתרונות של החברה: שירות ללקוחות קטנים שהבנקים מזניחים, העברות באותו יום, קומפליינס מהיר ('המסלול הירוק'), ושירות לרכישת נדל"ן מחו"ל. בעקבות פריצת הוייב קודינג והבנה שהשוק הישראלי גדול ושיש לו unfair advantage ו-product-market-fit קיים, החליט לחבר AI לעסק במקום לגייס הון לחברה חדשה. הטענה המרכזית: ה-AI ישנה מקצה לקצה את שיטות העבודה ואת סוגי החברות, ויאפשר לעסקי SMB רבים לפרוח.

עסק לגסי קיים עם רישיון, לקוחות ו-product-market-fit מהווה בסיס טוב יותר להוספת AI מאשר הקמת סטארט-אפ מאפס שדורש גיוס הון רב
רוב הכלכלה האמריקאית מורכבת מ-SMB, וכ-80% ממנה מעסקים של פחות מחמישה עובדים - שוק ענק שהבנקים מזניחים
הבנקים מעדיפים לקוחות אנטרפרייז, ולכן נוצר חלל שירותי שחברה כמו הדסקו ממלאת ב-win-win מול הבנק
קומפליינס מהיר ('המסלול הירוק') מאפשר לבצע KYC/KYB בדקות במקום שבועות, וזהו יתרון תחרותי מרכזי
ה-AI מקצר משמעותית את זמן הבנייה - מה שלקח שלוש שנים במיליו ניתן לבנות מהר בהרבה, ומבשר שינוי כולל בעולם ניהול המוצר
שיטת 'הארכיטקטים והבנאים' ממחישה מתודה חדשה שבה AI מאיץ פיתוח מוצר ושינוי שיטות עבודה בעולם העסקים

השאלה הבולטת בפרק

למה זה כן מעניין, למה העולם השתנה עם בינה מלאכותית, ולמה עולם ניהול המוצר והשירותים עומד להשתנות מקצה לקצה?

סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה

הפרק האחרון13 ביולי 2026

לקנות עסקי שירותים מסורתיים בארה״ב ולשדרג עם AI, מאחורי אסטרטגית AI Rollup | אסף נבו

פרקים אחרונים

לקנות עסקי שירותים מסורתיים בארה״ב ולשדרג עם AI, מאחורי אסטרטגית AI Rollup | אסף נבו
13 ביולי 202650 דק׳
כפיר כחלון - המשקיע הון סיכון שמחפש את דניס רודמן הבא
18 בדצמבר 202544 דק׳
אורחים:אילה שמואלדוד בלסם
אמ;לקסיכום הפרק
בפרק מארחים את כפיר כחלון מקרן 91 Ventures, שמסביר מה זה להיות יזם של קרן ולא של סטארט-אפ. הוא מספר שהשם 91 נלקח ממספר החולצה של דניס רודמן, שהיווה עבורו השראה אישית מילדות לא להתנצל על מי שהוא ולהיות אאוטסיידר. כפיר מתאר את דרכו לעולם ההון סיכון מ-2016, את בחירתו להשקיע ביזמים שלא כולם מבינים מההתחלה, ואת הסיפור כיצד הקים את הקרן עם שותפו אובי חממה וגייס משקיעים ראשונים בניו יורק. בנוסף הוא דן במקום של המיקרו-פאנד ושל ה-emerging managers בתעשיית ההון סיכון ובמצב הכלכלי העולמי הלא יציב.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- השם 91 מבוסס על מספר החולצה של דניס רודמן, שלימד את כפיר אל תפחד להיות מי שאתה ואל תיתן לאחרים לדכא אותך
- יש value investing בלמצוא יזמים ותעשיות שלא כולם מבינים מההתחלה, במקום להתחרות על ה-מייקל ג'ורדנים שכולם רודפים אחריהם
- כשמציגים תזה שונה מהשוק, עבודת השכנוע מול המשקיעים קשה ומשמעותית הרבה יותר מללכת עם הזרם
- תעשיית ההון סיכון כולה זעירה במפה הפיננסית העולמית לעומת פרייבט אקוויטי, הדג' פאנדס וריאל אסטייט
- בתקופות של ריבית גבוהה ואי יציבות גיאופוליטית, משקיעים מעדיפים את הבטוח, וההון מגיע לתעשיית הטק שאינה בטוחה רק במשורה
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
בפרק מארחים את כפיר כחלון מקרן 91 Ventures, שמסביר מה זה להיות יזם של קרן ולא של סטארט-אפ. הוא מספר שהשם 91 נלקח ממספר החולצה של דניס רודמן, שהיווה עבורו השראה אישית מילדות לא להתנצל על מי שהוא ולהיות אאוטסיידר. כפיר מתאר את דרכו לעולם ההון סיכון מ-2016, את בחירתו להשקיע ביזמים שלא כולם מבינים מההתחלה, ואת הסיפור כיצד הקים את הקרן עם שותפו אובי חממה וגייס משקיעים ראשונים בניו יורק. בנוסף הוא דן במקום של המיקרו-פאנד ושל ה-emerging managers בתעשיית ההון סיכון ובמצב הכלכלי העולמי הלא יציב.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
השם 91 מבוסס על מספר החולצה של דניס רודמן, שלימד את כפיר אל תפחד להיות מי שאתה ואל תיתן לאחרים לדכא אותך · יש value investing בלמצוא יזמים ותעשיות שלא כולם מבינים מההתחלה, במקום להתחרות על ה-מייקל ג'ורדנים שכולם רודפים אחריהם · כשמציגים תזה שונה מהשוק, עבודת השכנוע מול המשקיעים קשה ומשמעותית הרבה יותר מללכת עם הזרם · תעשיית ההון סיכון כולה זעירה במפה הפיננסית העולמית לעומת פרייבט אקוויטי, הדג' פאנדס וריאל אסטייט · בתקופות של ריבית גבוהה ואי יציבות גיאופוליטית, משקיעים מעדיפים את הבטוח, וההון מגיע לתעשיית הטק שאינה בטוחה רק במשורה
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
סדרה: מ0 למיליון דולר, חלק 1: איך לעשות ולידציה ומחקר שוק עם איתמר אליאש (קרן Symbol)
24 בנובמבר 202550 דק׳
הצלחה עם משמעות | עם הרב איתיאל גולדוויכט, מייסד קבוצת VLU
22 בספטמבר 202538 דק׳
אורחים:יאהב פוקס
איך אקזיט נולד | עם ליאור אטיאס
10 ביוני 202647 דק׳
אורחים:אלון ויטנברג
היזם שלקח עסק שירותים של אבא שלו ובתוך 3 חודשים הפך אותו לחברת פינטק שמגלגלת מיליונים | דוד בלסם
7 ביוני 202657 דק׳
אורחים:אסף טטרו
אמ;לקסיכום הפרק
דוד בלסם, איש מוצר ותיק (פריטוס, מיליו, פוינט פייב) וכיום CPO וקו-פאונדר בהדסקו, מספר על חברת השירותים הפיננסיים שאביו הקים לפני כ-13 שנה בתחום המרות מטבע. הוא מונה ארבעה יתרונות של החברה: שירות ללקוחות קטנים שהבנקים מזניחים, העברות באותו יום, קומפליינס מהיר ('המסלול הירוק'), ושירות לרכישת נדל"ן מחו"ל. בעקבות פריצת הוייב קודינג והבנה שהשוק הישראלי גדול ושיש לו unfair advantage ו-product-market-fit קיים, החליט לחבר AI לעסק במקום לגייס הון לחברה חדשה. הטענה המרכזית: ה-AI ישנה מקצה לקצה את שיטות העבודה ואת סוגי החברות, ויאפשר לעסקי SMB רבים לפרוח.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- עסק לגסי קיים עם רישיון, לקוחות ו-product-market-fit מהווה בסיס טוב יותר להוספת AI מאשר הקמת סטארט-אפ מאפס שדורש גיוס הון רב
- רוב הכלכלה האמריקאית מורכבת מ-SMB, וכ-80% ממנה מעסקים של פחות מחמישה עובדים - שוק ענק שהבנקים מזניחים
- הבנקים מעדיפים לקוחות אנטרפרייז, ולכן נוצר חלל שירותי שחברה כמו הדסקו ממלאת ב-win-win מול הבנק
- קומפליינס מהיר ('המסלול הירוק') מאפשר לבצע KYC/KYB בדקות במקום שבועות, וזהו יתרון תחרותי מרכזי
- ה-AI מקצר משמעותית את זמן הבנייה - מה שלקח שלוש שנים במיליו ניתן לבנות מהר בהרבה, ומבשר שינוי כולל בעולם ניהול המוצר
- שיטת 'הארכיטקטים והבנאים' ממחישה מתודה חדשה שבה AI מאיץ פיתוח מוצר ושינוי שיטות עבודה בעולם העסקים
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
דוד בלסם, איש מוצר ותיק (פריטוס, מיליו, פוינט פייב) וכיום CPO וקו-פאונדר בהדסקו, מספר על חברת השירותים הפיננסיים שאביו הקים לפני כ-13 שנה בתחום המרות מטבע. הוא מונה ארבעה יתרונות של החברה: שירות ללקוחות קטנים שהבנקים מזניחים, העברות באותו יום, קומפליינס מהיר ('המסלול הירוק'), ושירות לרכישת נדל"ן מחו"ל. בעקבות פריצת הוייב קודינג והבנה שהשוק הישראלי גדול ושיש לו unfair advantage ו-product-market-fit קיים, החליט לחבר AI לעסק במקום לגייס הון לחברה חדשה. הטענה המרכזית: ה-AI ישנה מקצה לקצה את שיטות העבודה ואת סוגי החברות, ויאפשר לעסקי SMB רבים לפרוח.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
עסק לגסי קיים עם רישיון, לקוחות ו-product-market-fit מהווה בסיס טוב יותר להוספת AI מאשר הקמת סטארט-אפ מאפס שדורש גיוס הון רב · רוב הכלכלה האמריקאית מורכבת מ-SMB, וכ-80% ממנה מעסקים של פחות מחמישה עובדים - שוק ענק שהבנקים מזניחים · הבנקים מעדיפים לקוחות אנטרפרייז, ולכן נוצר חלל שירותי שחברה כמו הדסקו ממלאת ב-win-win מול הבנק · קומפליינס מהיר ('המסלול הירוק') מאפשר לבצע KYC/KYB בדקות במקום שבועות, וזהו יתרון תחרותי מרכזי · ה-AI מקצר משמעותית את זמן הבנייה - מה שלקח שלוש שנים במיליו ניתן לבנות מהר בהרבה, ומבשר שינוי כולל בעולם ניהול המוצר · שיטת 'הארכיטקטים והבנאים' ממחישה מתודה חדשה שבה AI מאיץ פיתוח מוצר ושינוי שיטות עבודה בעולם העסקים
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
עזבתי את Apple פעמיים כדי לבנות B2C - ואז גיליתי איך באמת גורמים ליוזרים לחזור כל יום | הילה שמואל
30 באפריל 202650 דק׳
למה עזבתי חברה שגייסה 6 מיליון דולר כדי לבנות סטארטאפ עם 38 סוכני AI? | יהב פוקס
19 באפריל 202652 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
יאהב פוקס, יזם בן 31 שהקים בעבר סטארט-אפ ממומן הון-סיכון בשם אורב, מתאר את המעבר שלו לבניית חברה כסולו-פאונדר בשיטת בוטסטראפ בעידן ה-AI. הוא בנה תחילה אפליקציית יומן (TextToCal) כדי להוכיח שאפשר להריץ חברה כמעט לגמרי על סוכני AI, וגילה שהערוץ של רדיט מכפיל את המשתמשים. מתוך כך צמחה החברה RedGrow.ai שמשרתת מעל 40 חברות, מקדמת אותן ברדיט בגישת ערך-תחילה ומודדת את העלייה בדירוג במנועי ה-GEO/AO. כיום החברה מנוהלת על ידי 38 סוכנים שכל אחד אחראי על חלק בעסק.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- בעידן ה-AI אפשר להגיע לטראקשן בלי גיוס הון גדול - במקום שני מפתחים ומיליון דולר מספיק מנוי כלי קוד בעשרות דולרים בחודש.
- הדרך היחידה להצליח ברדיט ולהיות מומלץ על ידי מנועי AI היא לתת ערך אמיתי בגישת value-first, כך שהתגובות נשארות לאורך זמן ולא נמחקות.
- רדיט הוא כיום הפלטפורמה המובילה ל-GEO/AO כי היא נחשבת אמינה ומודלי שפה כמו ChatGPT מתבססים עליה.
- עבודה אקטיבית של חברה ברדיט מעלה אותה ליטרלי בדירוג במנועי החיפוש וה-AI, מה שמהווה אימפקט עסקי עצום.
- פוסט אחד מוצלח בלינקדאין (200 אלף אימפרשנס) על הצלחת הערוץ הוליד ביקוש שהפך כלי פנימי למוצר אמיתי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
יאהב פוקס, יזם בן 31 שהקים בעבר סטארט-אפ ממומן הון-סיכון בשם אורב, מתאר את המעבר שלו לבניית חברה כסולו-פאונדר בשיטת בוטסטראפ בעידן ה-AI. הוא בנה תחילה אפליקציית יומן (TextToCal) כדי להוכיח שאפשר להריץ חברה כמעט לגמרי על סוכני AI, וגילה שהערוץ של רדיט מכפיל את המשתמשים. מתוך כך צמחה החברה RedGrow.ai שמשרתת מעל 40 חברות, מקדמת אותן ברדיט בגישת ערך-תחילה ומודדת את העלייה בדירוג במנועי ה-GEO/AO. כיום החברה מנוהלת על ידי 38 סוכנים שכל אחד אחראי על חלק בעסק.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
בעידן ה-AI אפשר להגיע לטראקשן בלי גיוס הון גדול - במקום שני מפתחים ומיליון דולר מספיק מנוי כלי קוד בעשרות דולרים בחודש. · הדרך היחידה להצליח ברדיט ולהיות מומלץ על ידי מנועי AI היא לתת ערך אמיתי בגישת value-first, כך שהתגובות נשארות לאורך זמן ולא נמחקות. · רדיט הוא כיום הפלטפורמה המובילה ל-GEO/AO כי היא נחשבת אמינה ומודלי שפה כמו ChatGPT מתבססים עליה. · עבודה אקטיבית של חברה ברדיט מעלה אותה ליטרלי בדירוג במנועי החיפוש וה-AI, מה שמהווה אימפקט עסקי עצום. · פוסט אחד מוצלח בלינקדאין (200 אלף אימפרשנס) על הצלחת הערוץ הוליד ביקוש שהפך כלי פנימי למוצר אמיתי.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
איך סטארטאפים יעילים מנצחים בעידן הAI | עם אלון ויטנברג
24 במרץ 202637 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
בפרק מארחים את אלון ויטנברג, סמנכ"ל כספים של חברת הדיפ-טק ווליומס ובעל אקזיט קודם בחברת סייבינד, לשיחה על ניהול הראנווי של סטארט-אפ אחרי גיוס. אלון מסביר שהמטרה הכפולה היא להשיג יעדים עסקיים ובמקביל לשמור על הכסף, במיוחד בתקופה תנודתית של דולר, מילואים ומלחמות. הוא ממליץ שלא לגייס VP-Sales אמריקאי יקר לפני שהיזמים עצמם הביאו את המכירות הראשונות, ולתגמל עובדים בבייס נמוך עם אופציות ועמלות. כן הוא מזהיר מפני בורות ללא תחתית כמו משרדים יוקרתיים ועלויות קלאוד, וממליץ לנהל משא ומתן על הענן ולגייס מקרן מובילה שמסייעת בהנחות וקשרים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- אסור להגיע לחצי שנה לפני סוף הראנווי כשמתחילים שיחות M&A - קונים מזהים את החולשה ושוחקים את המחיר.
- טעות נפוצה היא לגייס VP-Sales אמריקאי מנוסה ויקר לפני שהמייסדים עצמם הביאו את המיליון דולר הראשונים במכירות.
- תגמול עובדים בסטארט-אפ נכון לעשות בבייס נמוך בתוספת אופציות ועמלות גבוהות יחסית, כדי ליצור מודל ווין-ווין ולשמר ראנווי - אופציות לא נוגעות בכסף שבבנק.
- משרדים הם בור ללא תחתית: מעבר לשכירות מתווספות עלויות ניהול משרד, ניקיון, IT וריהוט, וזה גם דיסטרקשן לצוות שצריך להתרכז בפיתוח ובמכירות.
- עלויות קלאוד ניתנות למשא ומתן מול אורקל, אז'ור ו-AWS, וכדאי לנצל קרדיטים לסטארט-אפים והנחות שמגיעות דרך המשקיעים.
- גיוס מקרן מובילה נותן יתרון מעבר לכסף - קשרים, מחירים טובים יותר מספקים ופורומים לפאונדרים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
בפרק מארחים את אלון ויטנברג, סמנכ"ל כספים של חברת הדיפ-טק ווליומס ובעל אקזיט קודם בחברת סייבינד, לשיחה על ניהול הראנווי של סטארט-אפ אחרי גיוס. אלון מסביר שהמטרה הכפולה היא להשיג יעדים עסקיים ובמקביל לשמור על הכסף, במיוחד בתקופה תנודתית של דולר, מילואים ומלחמות. הוא ממליץ שלא לגייס VP-Sales אמריקאי יקר לפני שהיזמים עצמם הביאו את המכירות הראשונות, ולתגמל עובדים בבייס נמוך עם אופציות ועמלות. כן הוא מזהיר מפני בורות ללא תחתית כמו משרדים יוקרתיים ועלויות קלאוד, וממליץ לנהל משא ומתן על הענן ולגייס מקרן מובילה שמסייעת בהנחות וקשרים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
אסור להגיע לחצי שנה לפני סוף הראנווי כשמתחילים שיחות M&A - קונים מזהים את החולשה ושוחקים את המחיר. · טעות נפוצה היא לגייס VP-Sales אמריקאי מנוסה ויקר לפני שהמייסדים עצמם הביאו את המיליון דולר הראשונים במכירות. · תגמול עובדים בסטארט-אפ נכון לעשות בבייס נמוך בתוספת אופציות ועמלות גבוהות יחסית, כדי ליצור מודל ווין-ווין ולשמר ראנווי - אופציות לא נוגעות בכסף שבבנק. · משרדים הם בור ללא תחתית: מעבר לשכירות מתווספות עלויות ניהול משרד, ניקיון, IT וריהוט, וזה גם דיסטרקשן לצוות שצריך להתרכז בפיתוח ובמכירות. · עלויות קלאוד ניתנות למשא ומתן מול אורקל, אז'ור ו-AWS, וכדאי לנצל קרדיטים לסטארט-אפים והנחות שמגיעות דרך המשקיעים. · גיוס מקרן מובילה נותן יתרון מעבר לכסף - קשרים, מחירים טובים יותר מספקים ופורומים לפאונדרים.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
אסף טטרו | איך גייסתי מיליונים למותג אופנה לגברים
14 בפברואר 202645 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
בפרק מתארח אסף טטרו, בעליו של מותג האופנה והלייפסטייל מנטרה, שהוקם עם שותפו נתנאל לפני כשלוש וחצי שנים וגדל מחנות קטנה בקינג ג'ורג' לקבוצת לייפסטייל שגייסה הון ממשקיעים כמו רוי דויץ' ויוני ריבלין. אסף ומראיינו דנים בפער בין עולם ההייטק הישראלי המפותח לבין עולם ה'ריל ביזנס' (מוצר פיזי, אופנה, צריכה) שכמעט נטול אקו-סיסטם של קרנות והשקעה בישראל. אסף מתאר את התחנות המכוננות במסע - הקורונה שאילצה אותו לעבור מייצור בגדים לייצור מסכות, והקמת מערך אופרטיבי במלחמה. המסר המרכזי: קודם כל יש להיות יזם, ורק אחר כך איש מקצוע, ולהשקיע בתכונות האנושיות של היזם עצמו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- בארצות הברית ובאירופה קיים אקו-סיסטם של קרנות פרייבט אקוויטי המשקיעות בעסקי מוצר פיזי, ואילו בישראל אקו-סיסטם זה כמעט לא קיים - בתחום האופנה יש בעיקר רכישות (פוקס, טרמינל איקס) ולא השקעות.
- שוק האופנה בישראל מגלגל כחמישה מיליארד דולר בשנה ומעסיק כ-120 אלף איש, אך עדיין נחשב לתחום שמרני, הישרדותי ותחרותי שאין בו תשתית ידע וגיוסים.
- השיעור המרכזי ביזמות הוא להפריד בין היזם לאיש המקצוע - בקורונה, כשנמנעה היכולת למכור בגדים, אסף עבר לייצור מסכות בד ממותגות ולא רק שרד אלא הרוויח.
- הצלחת ההייטק הישראלי נשענת על האקו-סיסטם - דור ראשון של יזמים שמשקיע בדור הבא, נגישות ישירה למנכ"לים, פודקאסטים שמפיצים ידע וקרנות לכל נישה.
- כדאי להשקיע ב'יזם שאתה' - בתכונות אנושיות כמו ביטחון עצמי, אמונה עצמית והיכולת לא לקחת כישלונות וביקורת ללב - ולא רק במקצוע.
- להייטק יש גם תופעת לוואי שלילית: התרבות של גיוסי מיליארד דולר גורמת ליזמים טובים לזלזל בבניית חברות מוצר שיכולות לעשות אקזיט של עשרות מיליוני שקלים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
בפרק מתארח אסף טטרו, בעליו של מותג האופנה והלייפסטייל מנטרה, שהוקם עם שותפו נתנאל לפני כשלוש וחצי שנים וגדל מחנות קטנה בקינג ג'ורג' לקבוצת לייפסטייל שגייסה הון ממשקיעים כמו רוי דויץ' ויוני ריבלין. אסף ומראיינו דנים בפער בין עולם ההייטק הישראלי המפותח לבין עולם ה'ריל ביזנס' (מוצר פיזי, אופנה, צריכה) שכמעט נטול אקו-סיסטם של קרנות והשקעה בישראל. אסף מתאר את התחנות המכוננות במסע - הקורונה שאילצה אותו לעבור מייצור בגדים לייצור מסכות, והקמת מערך אופרטיבי במלחמה. המסר המרכזי: קודם כל יש להיות יזם, ורק אחר כך איש מקצוע, ולהשקיע בתכונות האנושיות של היזם עצמו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
בארצות הברית ובאירופה קיים אקו-סיסטם של קרנות פרייבט אקוויטי המשקיעות בעסקי מוצר פיזי, ואילו בישראל אקו-סיסטם זה כמעט לא קיים - בתחום האופנה יש בעיקר רכישות (פוקס, טרמינל איקס) ולא השקעות. · שוק האופנה בישראל מגלגל כחמישה מיליארד דולר בשנה ומעסיק כ-120 אלף איש, אך עדיין נחשב לתחום שמרני, הישרדותי ותחרותי שאין בו תשתית ידע וגיוסים. · השיעור המרכזי ביזמות הוא להפריד בין היזם לאיש המקצוע - בקורונה, כשנמנעה היכולת למכור בגדים, אסף עבר לייצור מסכות בד ממותגות ולא רק שרד אלא הרוויח. · הצלחת ההייטק הישראלי נשענת על האקו-סיסטם - דור ראשון של יזמים שמשקיע בדור הבא, נגישות ישירה למנכ"לים, פודקאסטים שמפיצים ידע וקרנות לכל נישה. · כדאי להשקיע ב'יזם שאתה' - בתכונות אנושיות כמו ביטחון עצמי, אמונה עצמית והיכולת לא לקחת כישלונות וביקורת ללב - ולא רק במקצוע. · להייטק יש גם תופעת לוואי שלילית: התרבות של גיוסי מיליארד דולר גורמת ליזמים טובים לזלזל בבניית חברות מוצר שיכולות לעשות אקזיט של עשרות מיליוני שקלים.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.