הקיבוץ - מאוטופיה של העבר לאוטופיה של העתיד, עם הפרופ' נורית גרץ

ההרצאה מנתחת את ייצוג הקיבוץ בקולנוע ובספרות הישראלית, בוחנת גישות בעייתיות המייחסות לו את כשלי ההווה, ומציעה דרכים מורכבות יותר להבנת התפתחותו.

הפרק מהאוניברסיטה המשודרת, בהנחיית פרופ' נורית גרץ, סוקר את השינויים בקיבוץ מחברה סוציאליסטית-קולקטיביסטית לחברה פרטית-אינדיבידואליסטית, ומדגים כיצד שינויים אלו משתקפים בקולנוע ובספרות. ההרצאה מיועדת לכל מי שמעוניין בהבנת ההיסטוריה והזיכרון התרבותי של ישראל, ומציעה מסגרת ביקורתית לבחינת יצירות העוסקות בקיבוץ. היא מדגישה את הצורך לנתח את העבר באופן מורכב, תוך שילוב בין זמנים שונים ולא רק דרך עדשות ההווה.

תובנות מרכזיות

• הבנת היסטוריה מורכבת דורשת התבוננות 'במקבת של זמנים', כלומר ראיית העבר, ההווה ואפשרויות העתיד בו-זמנית, ולא רק רצף עובדות או קטעים בודדים.
• יצירות רבות העוסקות בקיבוץ משקפות את בעיות החברה העכשווית (כגון פירוק משפחה, אינדיבידואליזם אגרסיבי) ומשליכות את האשמה עליו, במקום לנתח את מורכבותו ההיסטורית.
• הבחירה האמנותית להתמקד בקונפליקטים אישיים וזוגיים (למשל, ב'יחפים') על פני הישגים קולקטיביים משקפת את ערכי ההווה ומפספסת את ההקשר הרחב של התקופה המתוארת.
• יצירות מוצלחות יותר (כמו 'ילדי השמש') יוצרות סתירה מכוונת בין עדויות בעל-פה לבין דימויים ויזואליים, ובכך מאפשרות לצופה לחוות את ריבוי הזמנים והפרשנויות של העבר הקיבוצי.