מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

השעון הביולוגי הוא פנימי ולא רק תגובה לאור - ניסוי מהמאה ה-18 עם צמח המימוזה הביישנית בתוך מגירה חשוכה הראה שהעלים ממשיכים להיפתח ביום ולהיסגר בלילה גם ללא אור שמש. · המנגנון המולקולרי מבוסס על משוב שלילי: חלבון PER מצטבר בתא, נכנס לגרעין ל-DNA ועוצר את ייצור עצמו, מתפרק בלילה, והמחזור כולו אורך כ-24 שעות. · אזור ה-SCN במוח צמוד לעצבים האופטיים, ולכן קולטנים בעיניים שמזהים רק נוכחות אור (לא צבע או צורה) משפיעים ישירות על הפרשת המלטונין; אור כחול מפרק מלטונין ומעורר - ולכן מסכי טלפון לפני שינה פוגעים בהירדמות. · אצל בני נוער השעון הביולוגי פועל אחרת - נרדמים ומתעוררים מאוחר יותר, מה שהוביל לחוק שאוסר 'שעות אפס' בבתי ספר. · בפיזיקה נהוג לא להעניק נובל על תגלית תיאורטית בלבד אלא רק לאחר אימות ניסויי - ולכן בוזון היגס, שתואר תיאורטית בין 1960-1972, זכה רק לאחר גילויו ב-2012.

מדע

דע מדע

Guy Namir

20 פרקים

על התוכנית

דע מדע הינה תוכנית שמטרתה היא להפיץ מידע מדעי, אמין ונגיש שיהיה שייך לכולם - ללא שום תמורה. בכל תוכנית נעמיק לתוך נושא מדעי ומחקרי בעולמות הביולוגיה, פיזיקה, כימיה ועוד, באופן שמנגיש את המידע לכל אדם בכל רמת ידע. בתוכנית מתארחים חוקרים ומדענים מכל עולמות המדע והמחקר אשר חושפים את שדה המחקר שלהם ומעניקים מהידע שלהם ללא כל אינטרס או בקשת תמורה. לצפייה בתוכניות המצולמות הכנסו לפייסבוק שלנו - https://www.facebook.com/guynamir123/ועשו לנו לייק. ליצירת קשר, שאלות ובקשות לתוכנית ושיתופי פעולה שלחו לנו הודעה בפייסבוק או שלחו לנו מייל - namir_g@yahoo.com

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

מה זה דע מדע?

דע מדע הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית מדע מאת Guy Namir. מסע אינטלקטואלי נגיש אל לב המדע המודרני וגילוייו המשפיעים ביותר. בארכיון 20 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-8 ימים, אורך פרק ממוצע כ-47 דקות.

התוכנית במספרים
קטגוריה	מדע
פרקים בארכיון	20
תדירות (מהפרקים האחרונים)	פרק חדש בערך פעם ב-8 ימים
אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים)	כ-47 דקות
הפרק האחרון	9 באוגוסט 2020
פרקים עם ניתוח עומק	6

עודכן: 31 ביולי 2026

תובנות

צמח שממשיך לפתוח עלים בבוקר גם בתוך מגירה חשוכה

אחת התובנות שנשארות מ'דע מדע': השעון הביולוגי הוא פנימי, לא רק תגובה לאור. בניסוי מהמאה ה-18 הכניסו צמח מימוזה ביישנית למגירה חשוכה - והעלים המשיכו להיפתח ביום ולהיסגר בלילה, גם בלי שמש.

זה הטעם, אבל הסדרה רחבה: בינה מלאכותית, ספרות וקולנוע, חינוך, אוכל, משפט ואריכות חיים, כשחוט הסקרנות מקשר ביניהם. כל פרק מערבב הקשר, הסבר ושיחה שמשאירים ערך גם אחרי שהוא נגמר.

מי שאוהב לדעת קצת על הרבה ימצא כאן כניסה נוחה למגוון עולמות, בלי לוותר על עומק.

בינה מלאכותיתספרות וספריםקולנועחינוךאוכל וקולינריהמשפט

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI - מאת דע מדע

פרקים אחרונים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

3.7

תובנות לפרק

מסע אינטלקטואלי נגיש אל לב המדע המודרני וגילוייו המשפיעים ביותר.

המנחה

המנחה מציג את עצמו כמראיין סקרן שחותר להבנת העומק המדעי של תופעות מורכבות. הוא מארח באופן קבוע מומחים מהאקדמיה ומהתעשייה ומכוון אותם להסביר נושאים אקדמיים בשפה פשוטה ואינטואיטיבית.

הסגנון

התוכנית מתנהלת כשיחה מעמיקה ולימודית בין המנחה למומחים אורחים. הקצב רגוע ומובנה, עם הקפדה על חלוקה לנושאים המלווה בדוגמאות מוחשיות כדי להנגיש תכנים מדעיים מורכבים לקהל הרחב.

המדע שמאחורי תגליות פרס נובלמנגנונים ביולוגיים וגנטיים בסיסייםתהליכים פיזיקליים ותופעות קוסמיותהזדקנות, רפואה ופיתוח תרופותבינה מלאכותית וראייה ממוחשבת

תובנות הזהב מהארכיון

מדע פורץ דרך דורש לעיתים קרובות שילוב בין כוח חישוב, נתונים זמינים והבנה תיאורטית עמוקה.
תהליכים ביולוגיים, מהזדקנות ועד פיתוח תרופות, הם מורכבים ומושפעים משילוב בין גנטיקה לבין גורמים סביבתיים.
ישנו פער זמנים משמעותי לעיתים בין גילוי מדעי לבין ההכרה בו בפרסים יוקרתיים.
פישוט מדע מורכב מחייב לעיתים ויתור על דיוק אבסולוטי לטובת הבנה אינטואיטיבית של המנגנונים הפועלים.

למי זה מתאים

התוכנית מתאימה למאזינים סקרנים המעוניינים לקבל הסברים נגישים ומעמיקים על המדע שמעצב את המציאות, גם ללא רקע אקדמי פורמלי.

השאלות הבולטות בארכיון

זוכי הנובל: השעון הביולוגי ובוזון היגס

אם השמש משפיעה על השעון הביולוגי, איך הצמח במגירה החשוכה עדיין שמר על קצב של 24 שעות - והאם האור קובע את השעון או רק מסנכרן אותו?

הנובליסטים - חלק א

מהי הסיבה לכך שאין פרס נובל למתמטיקה (פולקלור על בגידת אשתו של אלפרד נובל עם מתמטיקאי).

מתוך הארכיון

מהי בעצם הזדקנות ברמה הביולוגית?

על בינה מלאכותית ולמידת עומק עם ד"ר מירב גלון

מה ההבדל בין עיבוד תמונה של מחשב לבין עיבוד תמונה אנושי?

גנטיקה של התפתחות עוברית עם ד"ר רמאון בירנבאום

כיצד ייתכן שפחות משני אחוזים מהגנום האנושי מקודדים לחלבונים, ומה מהותם של שאר 98 האחוזים?

פרמקולוגיה, המחקר הקליני ועד לאישור כתרופה עם רבקה אורקה

מהי פרמקולוגיה?

6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של דע מדע זה הפודקאסט שלי - דברו איתי זה הפודקאסט שלך? קבל גישה לדוח

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

אריכות חיים

פרקים עם ניתוח מלא

סיכום מעמיק · מתוך הפרק

המשך סדרת הנובליסטים - איך גילו את המנגנון המולקולרי של השעון הביולוגי, ומהו בוזון היגס שזכה לכינוי 'החלקיק האלוהי'.

פרק שני בסדרת זוכי הנובל, שבו המנחה ואורחו הקבוע נדב ברוקנר (דוקטורנט לפיזיקה במכון ויצמן) צוללים לשתי זכיות פרס נובל. החלק הביולוגי מוקדש לזכייה של ג'פרי הול, מייקל רוזבאש ומייקל יאנג (2017) שגילו את המנגנון המולקולרי של השעון הצירקדי - כיצד חלבון PER מצטבר בתא, נכנס לגרעין ה-DNA ועוצר את ייצור עצמו במשוב שלילי שאורכו 24 שעות, ואיך זה שולט בהפרשת מלטונין מאזור ה-SCN במוח. החלק השני, שרק נפתח בסוף התמלול החלקי, עובר לפיזיקה ולגילוי בוזון היגס במאיץ החלקיקים CERN ב-2012 ולמודל הסטנדרטי. הפרק מיועד למאזינים סקרנים שרוצים הסבר נגיש ואינטואיטיבי למדע אקדמי מורכב, גם במחיר דיוק לא מושלם.

השעון הביולוגי הוא פנימי ולא רק תגובה לאור - ניסוי מהמאה ה-18 עם צמח המימוזה הביישנית בתוך מגירה חשוכה הראה שהעלים ממשיכים להיפתח ביום ולהיסגר בלילה גם ללא אור שמש.
המנגנון המולקולרי מבוסס על משוב שלילי: חלבון PER מצטבר בתא, נכנס לגרעין ל-DNA ועוצר את ייצור עצמו, מתפרק בלילה, והמחזור כולו אורך כ-24 שעות.
אזור ה-SCN במוח צמוד לעצבים האופטיים, ולכן קולטנים בעיניים שמזהים רק נוכחות אור (לא צבע או צורה) משפיעים ישירות על הפרשת המלטונין; אור כחול מפרק מלטונין ומעורר - ולכן מסכי טלפון לפני שינה פוגעים בהירדמות.
אצל בני נוער השעון הביולוגי פועל אחרת - נרדמים ומתעוררים מאוחר יותר, מה שהוביל לחוק שאוסר 'שעות אפס' בבתי ספר.
בפיזיקה נהוג לא להעניק נובל על תגלית תיאורטית בלבד אלא רק לאחר אימות ניסויי - ולכן בוזון היגס, שתואר תיאורטית בין 1960-1972, זכה רק לאחר גילויו ב-2012.

השאלה הבולטת בפרק

סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה

סיכום קצר

גיא נמיר מארח חוקרים ומדענים לשיחות שיורדות לעומק נושא אחד - מהסיבה שאין נובל למתמטיקה ועד הביולוגיה של ההזדקנות.

פרס נובל מוגבל לאנשים חיים ולשלושה זוכים בלבד - מה שיוצר עיוותים ומדענים ראויים שנשארים בחוץ
ההזדקנות היא תערובת של תוכנית גנטית פנימית ונזק מולקולרי מצטבר מחמצן וקרינה
אפקט דופלר הוא הכלי שמאפשר למדוד אם גרמי שמיים מתקרבים או מתרחקים, וכך התגלה שהיקום מאיץ ולא מאט
תהליכי הזדקנות נחקרים דרך מודלים פשוטים כמו שמרים ותולעים, כי המנגנון שמור אבולוציונית

למה אין פרס נובל למתמטיקה? הפרק עם נדב ברוקנר, דוקטורנט לפיזיקה, פותח דווקא בפולקלור - הסיפור על בגידת אשתו של אלפרד נובל עם מתמטיקאי - ומשם גולש לשאלה רצינית הרבה יותר: פרס שמוענק רק לאנשים חיים, ולכל היותר לשלושה זוכים, מותיר בהכרח מדענים ראויים בחוץ.

ככה עובד דע מדע בהנחיית גיא נמיר. בוחרים נושא אחד, מביאים חוקר שחי אותו, ויורדים לפרטים בלי לוותר על הדיוק ובלי לאבד את מי שאין לו רקע מדעי.

בפרק אחר עולה שאלה שכולנו נוגעים בה: מה זאת בכלל הזדקנות ברמה הביולוגית? התשובה שנפרשת היא תערובת - תוכנית גנטית מושרשת מצד אחד, ומצד שני הצטברות נזקים מולקולריים שהחמצן עצמו, החיוני לנו, יוצר.

ויש גם רגעים של פליאה טהורה: התגלית שהיקום לא מאט אלא מאיץ, והדרך שבה אפקט דופלר מאפשר למדוד את זה דרך תדירות הגלים. לסקרנים שאוהבים להבין איך באמת יודעים את מה שיודעים.

מדע ביולוגיה פיזיקה כימיה מחקר הנגשת ידע

נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה

הפרק האחרון9 באוגוסט 2020

הנובליסטים - חלק ב

אמ;לקסיכום הפרק ב-AI

פרק מיוחד בהגשה משותפת עם נדב ברוקנר, חלק ב' בסדרה על זוכי פרס הנובל. הפרק סוקר מחקרים פורצי דרך בתחום השעון הביולוגי, בוזון היגס וביטול השיתוק החיסוני בסרטן. מתאים למתעניינים במדע ובגילויים מדעיים גדולים.

קראו עוד ▾

החוקרים זוכי פרס הנובל פורצי הדרך - השעון הביולוגי, בוזון היגס וסרטן.

סקירה של פריצות דרך בשעון הביולוגי, בוזון היגס וטיפול חיסוני בסרטן.

פרקים אחרונים

הנובליסטים - חלק ב
9 באוגוסט 202048 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
פרק מיוחד בהגשה משותפת עם נדב ברוקנר, חלק ב' בסדרה על זוכי פרס הנובל. הפרק סוקר מחקרים פורצי דרך בתחום השעון הביולוגי, בוזון היגס וביטול השיתוק החיסוני בסרטן. מתאים למתעניינים במדע ובגילויים מדעיים גדולים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- סקירה של פריצות דרך בשעון הביולוגי, בוזון היגס וטיפול חיסוני בסרטן.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
פרק מיוחד בהגשה משותפת עם נדב ברוקנר, חלק ב' בסדרה על זוכי פרס הנובל. הפרק סוקר מחקרים פורצי דרך בתחום השעון הביולוגי, בוזון היגס וביטול השיתוק החיסוני בסרטן. מתאים למתעניינים במדע ובגילויים מדעיים גדולים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
סקירה של פריצות דרך בשעון הביולוגי, בוזון היגס וטיפול חיסוני בסרטן.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
הנובליסטים - חלק א
9 באוגוסט 202052 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
גיא מארח את דוקטורנט הפיזיקה נדב ברוקנר לשיחה על פרס נובל. השניים מסבירים למה אין פרס למתמטיקה, איך עובדות המגבלות על מספר הזוכים ועל הצורך בלהיות בחיים כדי לקבל את הפרס. בנוסף, נדב מסביר באמצעות אפקט דופלר איך גילו שהיקום לא רק מתפשט, אלא עושה זאת בתאוצה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הפרס מוגבל לשלושה זוכים לכל היותר וניתן רק לאנשים חיים, מה שמוביל לעיתים למצבים שבהם מדענים מפספסים את הפרס בגלל פטירה סמוך למועד ההכרזה.
- הציפייה המדעית הייתה שהתפשטות היקום תאט בגלל כוח הכבידה, אך תצפיות גילו שהוא דווקא מאיץ.
- אפקט דופלר משמש כלי מרכזי באסטרונומיה לקביעת כיוון התנועה של גרמי שמיים על ידי שינוי בתדירות הגלים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
גיא מארח את דוקטורנט הפיזיקה נדב ברוקנר לשיחה על פרס נובל. השניים מסבירים למה אין פרס למתמטיקה, איך עובדות המגבלות על מספר הזוכים ועל הצורך בלהיות בחיים כדי לקבל את הפרס. בנוסף, נדב מסביר באמצעות אפקט דופלר איך גילו שהיקום לא רק מתפשט, אלא עושה זאת בתאוצה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הפרס מוגבל לשלושה זוכים לכל היותר וניתן רק לאנשים חיים, מה שמוביל לעיתים למצבים שבהם מדענים מפספסים את הפרס בגלל פטירה סמוך למועד ההכרזה. · הציפייה המדעית הייתה שהתפשטות היקום תאט בגלל כוח הכבידה, אך תצפיות גילו שהוא דווקא מאיץ. · אפקט דופלר משמש כלי מרכזי באסטרונומיה לקביעת כיוון התנועה של גרמי שמיים על ידי שינוי בתדירות הגלים.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
על הזדקנות במחקר ובתעשייה עם פרופ' שוש בר נון וד"ר אביב כהן
19 ביולי 202048 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח חוקרת העוסקת במנגנוני הזדקנות ומנהל פיתוח בתעשייה כדי להסביר את התהליכים הביולוגיים שמאחורי ההזדקנות. הדיון מבהיר כי הזדקנות היא תוצאה של שילוב בין תוכנית גנטית מושרשת לבין הצטברות נזקים מולקולריים כתוצאה מחשיפה לחמצן ולקרינה. הפרק מפרט כיצד מערכות התיקון של הגוף נחלשות עם הזמן, מה שמוביל להופעת מחלות תלויות גיל. המידע רלוונטי לכל מי שרוצה להבין את המדע שמאחורי תוחלת החיים וההתדרדרות הפיזיולוגית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- ההזדקנות היא תהליך מורכב המשלב תוכנית גנטית פנימית עם נזקים סביבתיים מצטברים.
- מערכות הבקרה והתיקון של התא נחלשות עם הגיל, מה שמאפשר להצטברות נזקים להוביל למחלות.
- החמצן, למרות חיוניותו לחיים, תורם ליצירת רדיקלים חופשיים המזיקים למולקולות התא.
- ניתן לחקור תהליכי הזדקנות אנושיים באמצעות מודלים פשוטים כמו שמרים, תולעים וזבובים, שכן התהליכים שמורים אבולוציונית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק מארח חוקרת העוסקת במנגנוני הזדקנות ומנהל פיתוח בתעשייה כדי להסביר את התהליכים הביולוגיים שמאחורי ההזדקנות. הדיון מבהיר כי הזדקנות היא תוצאה של שילוב בין תוכנית גנטית מושרשת לבין הצטברות נזקים מולקולריים כתוצאה מחשיפה לחמצן ולקרינה. הפרק מפרט כיצד מערכות התיקון של הגוף נחלשות עם הזמן, מה שמוביל להופעת מחלות תלויות גיל. המידע רלוונטי לכל מי שרוצה להבין את המדע שמאחורי תוחלת החיים וההתדרדרות הפיזיולוגית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ההזדקנות היא תהליך מורכב המשלב תוכנית גנטית פנימית עם נזקים סביבתיים מצטברים. · מערכות הבקרה והתיקון של התא נחלשות עם הגיל, מה שמאפשר להצטברות נזקים להוביל למחלות. · החמצן, למרות חיוניותו לחיים, תורם ליצירת רדיקלים חופשיים המזיקים למולקולות התא. · ניתן לחקור תהליכי הזדקנות אנושיים באמצעות מודלים פשוטים כמו שמרים, תולעים וזבובים, שכן התהליכים שמורים אבולוציונית.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
על בינה מלאכותית ולמידת עומק עם ד"ר מירב גלון
11 ביולי 202034 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
בפרק מתארחת דוקטור מרב גלון ממכון ויצמן המסבירה את יסודות הראייה הממוחשבת. היא מפרטת כיצד מחשבים מעבדים תמונות באמצעות אלגוריתמים, מה ההבדל בין עיבוד אנושי לממוחשב, ומה הוביל לפריצת הדרך הטכנולוגית בשנת 2012. השיחה כוללת דוגמאות מעשיות להבנת המושגים, כולל מבחן טיורינג ותהליכי אימון מודלים של בינה מלאכותית. זהו פרק חשוב לכל מי שמעוניין להבין את הטכנולוגיה המעצבת את המציאות היומיומית שלנו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- ראייה ממוחשבת מנתחת מידע חזותי על ידי תרגום תמונות לאוסף של מספרים המייצגים צבעים ודרגות אפור.
- ההבדל העיקרי בין עיבוד אנושי לממוחשב הוא שמוח אנושי לומד מניסיון מצטבר, בעוד מחשב זקוק לכמות עצומה של דוגמאות מתויגות.
- בשנת 2012 חלה פריצת דרך בתחום בזכות שילוב של כוח חישוב חזק, זמינות של נתונים מתויגים, ושיטות אימון חדשות.
- מבחן טיורינג הוא המדד המקובל לקביעה אם מכונה ניחנה באינטליגנציה תבונית, כאשר היא מצליחה לנהל שיחה שאינה ניתנת להבחנה מזו של בן אדם.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
בפרק מתארחת דוקטור מרב גלון ממכון ויצמן המסבירה את יסודות הראייה הממוחשבת. היא מפרטת כיצד מחשבים מעבדים תמונות באמצעות אלגוריתמים, מה ההבדל בין עיבוד אנושי לממוחשב, ומה הוביל לפריצת הדרך הטכנולוגית בשנת 2012. השיחה כוללת דוגמאות מעשיות להבנת המושגים, כולל מבחן טיורינג ותהליכי אימון מודלים של בינה מלאכותית. זהו פרק חשוב לכל מי שמעוניין להבין את הטכנולוגיה המעצבת את המציאות היומיומית שלנו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ראייה ממוחשבת מנתחת מידע חזותי על ידי תרגום תמונות לאוסף של מספרים המייצגים צבעים ודרגות אפור. · ההבדל העיקרי בין עיבוד אנושי לממוחשב הוא שמוח אנושי לומד מניסיון מצטבר, בעוד מחשב זקוק לכמות עצומה של דוגמאות מתויגות. · בשנת 2012 חלה פריצת דרך בתחום בזכות שילוב של כוח חישוב חזק, זמינות של נתונים מתויגים, ושיטות אימון חדשות. · מבחן טיורינג הוא המדד המקובל לקביעה אם מכונה ניחנה באינטליגנציה תבונית, כאשר היא מצליחה לנהל שיחה שאינה ניתנת להבחנה מזו של בן אדם.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
גנטיקה של התפתחות עוברית עם ד"ר רמאון בירנבאום
28 ביוני 202048 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
השיחה מתמקדת בתהליך ההתפתחות האנושי, מהמפגש בין הזרע לביצית ועד ליצירת עובר. בירנבאום מסביר על תפקיד תאי הגזע והדרך שבה ה-DNA מתורגם ל-RNA ומשם לחלבונים שבונים את הגוף. נקודה מפתיעה שעולה היא שפחות משני אחוזים מהגנום האנושי באמת מקודדים לחלבונים, למרות שיש לנו עשרות אלפי גנים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- בזיגוטה יש חומר תורשתי שמגיע חציו מהאבא וחציו מהאמא, אבל הביצית היא זו שמספקת את רוב המרכיבים הנחוצים להתפתחות העובר.
- תאי גזע הם התאים הראשוניים שיכולים להפוך לכל סוג תא, וגם באדם מבוגר הם ממשיכים להתקיים ברקמות כמו העור וזקיקי השיער.
- רוב הגנום האנושי, מעל 98 אחוז, לא מקודד לחלבונים בכלל.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
השיחה מתמקדת בתהליך ההתפתחות האנושי, מהמפגש בין הזרע לביצית ועד ליצירת עובר. בירנבאום מסביר על תפקיד תאי הגזע והדרך שבה ה-DNA מתורגם ל-RNA ומשם לחלבונים שבונים את הגוף. נקודה מפתיעה שעולה היא שפחות משני אחוזים מהגנום האנושי באמת מקודדים לחלבונים, למרות שיש לנו עשרות אלפי גנים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
בזיגוטה יש חומר תורשתי שמגיע חציו מהאבא וחציו מהאמא, אבל הביצית היא זו שמספקת את רוב המרכיבים הנחוצים להתפתחות העובר. · תאי גזע הם התאים הראשוניים שיכולים להפוך לכל סוג תא, וגם באדם מבוגר הם ממשיכים להתקיים ברקמות כמו העור וזקיקי השיער. · רוב הגנום האנושי, מעל 98 אחוז, לא מקודד לחלבונים בכלל.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרמקולוגיה, המחקר הקליני ועד לאישור כתרופה עם רבקה אורקה
21 ביוני 202054 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
פרמקולוגיה היא יחסי הגומלין הדו-כיווניים בין הגוף לתרופה, כשהמטרה היא לא רק ריפוי אלא גם שיפור איכות החיים של החולה. בתהליך המחקר הקליני, המדענים שואפים לנטרל כל הטיה אנושית באמצעות מבנה מוקפד של ניסויים, הכולל שימוש בפלצבו וקריטריונים קשיחים לבחירת משתתפים. כל חולה במחקר חייב לחתום על טופס הסכמה מדעת המפרט את רציונל המחקר, את הסיכוי לקבל פלצבו ואת תופעות הלוואי האפשריות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- פיתוח תרופות לא מתמקד רק בחומר פעיל חדש, אלא גם בשיפור נוחות השימוש, כמו מעבר מזריקה לכדור.
- בניסויים קליניים אין מקום לקיצורי דרך או לאינטואיציה; הכל מובנה כדי להוכיח יעילות מבלי לסכן את בטיחות המטופל.
- השימוש בפלצבו הכרחי כדי לנטרל השפעות פסיכולוגיות, במיוחד כשחולים מדווחים על תופעות לוואי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
פרמקולוגיה היא יחסי הגומלין הדו-כיווניים בין הגוף לתרופה, כשהמטרה היא לא רק ריפוי אלא גם שיפור איכות החיים של החולה. בתהליך המחקר הקליני, המדענים שואפים לנטרל כל הטיה אנושית באמצעות מבנה מוקפד של ניסויים, הכולל שימוש בפלצבו וקריטריונים קשיחים לבחירת משתתפים. כל חולה במחקר חייב לחתום על טופס הסכמה מדעת המפרט את רציונל המחקר, את הסיכוי לקבל פלצבו ואת תופעות הלוואי האפשריות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
פיתוח תרופות לא מתמקד רק בחומר פעיל חדש, אלא גם בשיפור נוחות השימוש, כמו מעבר מזריקה לכדור. · בניסויים קליניים אין מקום לקיצורי דרך או לאינטואיציה; הכל מובנה כדי להוכיח יעילות מבלי לסכן את בטיחות המטופל. · השימוש בפלצבו הכרחי כדי לנטרל השפעות פסיכולוגיות, במיוחד כשחולים מדווחים על תופעות לוואי.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
שדות מגנטים כטיפול מוחי בהפרעות נפשיות עם פרופ' אברהם צנגן
13 ביוני 202042 דק׳
תחילת היקום ומיסתורי הגלקסיה עם פרופ' סמדר נאוז
21 במאי 202047 דק׳
מבט מולקולרי על מטבוליזם של סרטן עם ד"ר ברק רוטבלט
21 במאי 202049 דק׳
על גנטיקה, מיטוכונדריה ומה שביניהם עם פרופ' דן מישמר
21 במאי 202047 דק׳