דע מדע

Guy Namir

20 פרקים

דע מדע הינה תוכנית שמטרתה היא להפיץ מידע מדעי, אמין ונגיש שיהיה שייך לכולם - ללא שום תמורה. בכל תוכנית נעמיק לתוך נושא מדעי ומחקרי בעולמות הביולוגיה, פיזיקה, כימיה ועוד, באופן שמנגיש את המידע לכל אדם בכל רמת ידע. בתוכנית מתארחים חוקרים ומדענים מכל עולמות המדע והמחקר אשר חושפים את שדה המחקר שלהם ומעניקים מהידע שלהם ללא כל אינטרס או בקשת תמורה. לצפייה בתוכניות המצולמות הכנסו לפייסבוק שלנו - https://www.facebook.com/guynamir123/ועשו לנו לייק. ליצירת קשר, שאלות ובקשות לתוכנית ושיתופי פעולה שלחו לנו הודעה בפייסבוק או שלחו לנו מייל - namir_g@yahoo.com

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

סיכום מעמיק · מתוך הפרקנוצר אוטומטית מתמלול AI

המשך סדרת הנובליסטים — איך גילו את המנגנון המולקולרי של השעון הביולוגי, ומהו בוזון היגס שזכה לכינוי 'החלקיק האלוהי'.

פרק שני בסדרת זוכי הנובל, שבו המנחה ואורחו הקבוע נדב ברוקנר (דוקטורנט לפיזיקה במכון ויצמן) צוללים לשתי זכיות פרס נובל. החלק הביולוגי מוקדש לזכייה של ג'פרי הול, מייקל רוזבאש ומייקל יאנג (2017) שגילו את המנגנון המולקולרי של השעון הצירקדי — כיצד חלבון PER מצטבר בתא, נכנס לגרעין ה-DNA ועוצר את ייצור עצמו במשוב שלילי שאורכו 24 שעות, ואיך זה שולט בהפרשת מלטונין מאזור ה-SCN במוח. החלק השני, שרק נפתח בסוף התמלול החלקי, עובר לפיזיקה ולגילוי בוזון היגס במאיץ החלקיקים CERN ב-2012 ולמודל הסטנדרטי. הפרק מיועד למאזינים סקרנים שרוצים הסבר נגיש ואינטואיטיבי למדע אקדמי מורכב, גם במחיר דיוק לא מושלם.

השעון הביולוגי הוא פנימי ולא רק תגובה לאור — ניסוי מהמאה ה-18 עם צמח המימוזה הביישנית בתוך מגירה חשוכה הראה שהעלים ממשיכים להיפתח ביום ולהיסגר בלילה גם ללא אור שמש.
המנגנון המולקולרי מבוסס על משוב שלילי: חלבון PER מצטבר בתא, נכנס לגרעין ל-DNA ועוצר את ייצור עצמו, מתפרק בלילה, והמחזור כולו אורך כ-24 שעות.
אזור ה-SCN במוח צמוד לעצבים האופטיים, ולכן קולטנים בעיניים שמזהים רק נוכחות אור (לא צבע או צורה) משפיעים ישירות על הפרשת המלטונין; אור כחול מפרק מלטונין ומעורר — ולכן מסכי טלפון לפני שינה פוגעים בהירדמות.
אצל בני נוער השעון הביולוגי פועל אחרת — נרדמים ומתעוררים מאוחר יותר, מה שהוביל לחוק שאוסר 'שעות אפס' בבתי ספר.
בפיזיקה נהוג לא להעניק נובל על תגלית תיאורטית בלבד אלא רק לאחר אימות ניסויי — ולכן בוזון היגס, שתואר תיאורטית בין 1960-1972, זכה רק לאחר גילויו ב-2012.

השאלה הבולטת בפרק

אם השמש משפיעה על השעון הביולוגי, איך הצמח במגירה החשוכה עדיין שמר על קצב של 24 שעות — והאם האור קובע את השעון או רק מסנכרן אותו?

סיכום AIנוצר אוטומטית על בסיס תיאור הפודקאסט

תוכנית שמטרתה להפיץ מידע מדעי אמין ונגיש לכולם, באמצעות שיחות עם חוקרים ומדענים.

הפצת מידע מדעי נגיש
עיסוק בביולוגיה, פיזיקה, כימיה ועוד
אירוח חוקרים ומדענים
הנגשת ידע לכל רמה
גישה ללא תמורה ואינטרס

"דע מדע" הוא פודקאסט בהנחיית גיא נמיר, שמטרתו להפיץ מידע מדעי אמין ונגיש שיהיה שייך לכולם, וזאת ללא כל תמורה. הפודקאסט שם לעצמו יעד חינוכי וערכי.

בכל תוכנית מעמיקים לתוך נושא מדעי ומחקרי, מעולמות הביולוגיה, הפיזיקה, הכימיה ועוד. ההנגשה נעשית באופן שמתאים לכל אדם, בכל רמת ידע, כך שגם מי שאינו בעל רקע מדעי יוכל ליהנות וללמוד.

בתוכנית מתארחים חוקרים ומדענים מכל עולמות המדע והמחקר. הם חושפים את שדה המחקר שלהם ומעניקים מהידע שלהם ללא אינטרס או בקשת תמורה, מתוך רצון אמיתי לשתף.

עבור סקרנים וחובבי מדע, "דע מדע" מציע מסע מרתק אל חזית המחקר, מתוך גישה של שיתוף ידע פתוח ונגיש לכול. ניתן ליצור קשר עם התוכנית גם דרך הפייסבוק והמייל.

מדעביולוגיהפיזיקהכימיהמחקרהנגשת ידע

הפרק האחרון9 באוגוסט 2020

הנובליסטים - חלק ב

אמ;לקסיכום הפרק ב-AI▾

החוקרים זוכי פרס הנובל פורצי הדרך - השעון הביולוגי, בוזון היגס וסרטן.

פרק מיוחד בהגשה משותפת עם נדב ברוקנר, חלק ב' בסדרה על זוכי פרס הנובל. הפרק סוקר מחקרים פורצי דרך בתחום השעון הביולוגי, בוזון היגס וביטול השיתוק החיסוני בסרטן. מתאים למתעניינים במדע ובגילויים מדעיים גדולים.

סקירה של פריצות דרך בשעון הביולוגי, בוזון היגס וטיפול חיסוני בסרטן.

פרקים אחרונים

הנובליסטים - חלק ב
9 באוגוסט 202048 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
החוקרים זוכי פרס הנובל פורצי הדרך - השעון הביולוגי, בוזון היגס וסרטן.
פרק מיוחד בהגשה משותפת עם נדב ברוקנר, חלק ב' בסדרה על זוכי פרס הנובל. הפרק סוקר מחקרים פורצי דרך בתחום השעון הביולוגי, בוזון היגס וביטול השיתוק החיסוני בסרטן. מתאים למתעניינים במדע ובגילויים מדעיים גדולים.
- סקירה של פריצות דרך בשעון הביולוגי, בוזון היגס וטיפול חיסוני בסרטן.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
הנובליסטים - חלק א
9 באוגוסט 202052 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
זוכי הנובל ומחקריהם - גלי כבידה, האצת התפשטות היקום ותאי גזע.
פרק מיוחד בהגשה משותפת עם נדב ברוקנר, חלק א' בסדרה על זוכי פרס הנובל. הפרק עוסק בגלי כבידה, האצת התפשטות היקום ותאי גזע פלוריפוטנטיים. מתאים למתעניינים בפיזיקה, אסטרונומיה וביולוגיה.
- סקירה של מחקרים פורצי דרך: גלי כבידה, התפשטות היקום ותאי גזע.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
על הזדקנות במחקר ובתעשייה עם פרופ' שוש בר נון וד"ר אביב כהן
19 ביולי 202048 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
מה גורם לנו להזדקן, והאם השוק באמת יכול לשמור אותנו צעירים.
דע מדע מארחים את פרופ' שוש בר נון וד"ר אביב כהן לשיחה על הזדקנות במחקר ובתעשייה. הפרק בוחן מהי הזדקנות מבחינה ביולוגית, מה גורם לה, ואיך השוק מציע לנו להישאר צעירים. מתאים למתעניינים בביולוגיה של ההזדקנות.
- השאלה האם הפתרונות שהשוק מציע להישארות צעירים באמת עוזרים.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
על בינה מלאכותית ולמידת עומק עם ד"ר מירב גלון
11 ביולי 202034 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
מהן בינה מלאכותית ולמידת עומק, וכיצד מחשב לומד לעבד מידע חזותי.
דע מדע מארחים את ד"ר מירב גלון לשיחה על בינה מלאכותית ולמידת עומק. הפרק מסביר מהם המושגים, כיצד מחשב מעבד מידע חזותי וכיצד הוא יכול ללמוד. מתאים למי שרוצה להבין את יסודות הבינה המלאכותית.
- כיצד מחשב מעבד מידע חזותי ולומד.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
גנטיקה של התפתחות עוברית עם ד"ר רמאון בירנבאום
28 ביוני 202048 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
איך נוצר עובר, מי מבקר את הגנום, ואפיגנטיקה על קצה המזלג.
דע מדע מארחים את ד"ר רמאון בירנבאום מאוניברסיטת בן גוריון לשיחה על הגנטיקה של ההתפתחות העוברית. הפרק עוסק ביצירת העובר, בקרת הגנום ובאפיגנטיקה. מתאים למתעניינים בגנטיקה וביולוגיה התפתחותית.
- מי עושה בקרה על הגנום שלנו - ומבוא לאפיגנטיקה.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרמקולוגיה, המחקר הקליני ועד לאישור כתרופה עם רבקה אורקה
21 ביוני 202054 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק▾
איך חוקרים תרופות ומה צריך כדי לאשר תרופה לשימוש.
דע מדע מארחים את רבקה אורקה לשיחה על פרמקולוגיה, מהמחקר הקליני ועד אישור התרופה. הפרק מסביר מהי פרמקולוגיה, כיצד חוקרים תרופות ומה נדרש לאישור. מתאים למתעניינים בעולם התרופות והמחקר הקליני.
- מה צריך לעשות כדי לאשר תרופה לשימוש.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.