מקAM

מנחה ב-

ההסכת מקAM- הסכת של הקולקטיב האזרחי מזרחי

מקAM

תרבות וספרות3 פרקים

תובנות מרכזיות

• תואר אקדמי שאמור היה לפתוח דלת לשוק העבודה לא הספיק לבוגרות המזרחיות מהדרום למצוא משרות הולמות — ממצא שהוביל את נגרון לחקור מדוע המוביליות החברתית נחסמת.
• חברות הגרעין התורני מגיעות לערי הפיתוח כשהכול כבר מסודר מראש — עבודה לבן ולבת הזוג, דיור ותקנים — בעוד הילידים שנולדו וגדלו במקום נותרים מאחור.
• ראשי ערים מקומיים (כמו דרור דבש במצפה רמון) קיבלו את הגרעינים בחום ונתנו להם דירות, בתי ספר ומבנים, מתוך תפיסה שזו אוכלוסייה 'איכותית' שתשפר את החינוך ה'פרימיטיבי' המקומי.
• נגרון ובן דריים מזהות שלושה היגיונות מרכזיים הפועלים יחד — לאומי-דתי, מגזרי ונאו-ליברלי — והגרעינים התורניים הם הסוכנים הפרקטיים שלהם במרחב הפריפריאלי.
• ראשי הערים אינם חריגים מהחברה הישראלית אלא חלק ממנה — הם פועלים לפי 'היגיוני המדינה' שבתשתיתם הקשר בין יהדות, דתיות וטריטוריה, ולכן ההזנחה והנישול אינם מקריים אלא מבניים.

השאלות שחוזרות

• מוטי גיגי מקשה: אם משנות השמונים יש כבר ראשי ערים ילידי המקום בערי הפיתוח — למה הם לא פיתחו את היישובים כראוי, ומדוע לא מנעו את כניסת הגרעינים אלא קיבלו אותם בחום ונתנו להם את כל מה שהמקומיים לא קיבלו?
• מה מבדיל ביני לבינה באותו רגע? — ואולי רק מזל? "לא, זה לא מזל, זה לא צונאמי, זו מדיניות חברתית."
• האם אפשר לדבר על דבר אחד מבלי לדבר על האחר? — האם אפשר להבין את האשכנזיות בלי הקטגוריה של המזרחיות?