מודלים מודפסים בתלת־ממד, חתימות מולקולריות ותרופות מודולריות: השפה החדשה של הטיפול בסרטן
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 25 ביוני 2026 |
|---|---|
| אורך | 51 דק׳ (ארוך ב-17% מהממוצע בתוכנית) |
| הנושא המרכזי | חתימות מולקולריות ופיתוח תרופות לסרטן |
| קטגוריה | מדע |
על מה הפרק?
הרצאת חוקרת סרטן על מודלים בתלת-ממד, חתימות מולקולריות ואתגרי פיתוח תרופות בעידן הבינה המלאכותית.
פרק של 'תל אביב 360' עם הרצאה של חוקרת סרטן מובילה על 'השפה החדשה' של אבחון וטיפול בסרטן: מודלים מודפסים בתלת-ממד, חתימות מולקולריות ותרופות מודולריות. ההרצאה מסבירה את המחקר הבסיסי על יחסי הגומלין בין תאי הסרטן לתאי הסביבה, את תהליך פיתוח התרופה היקר והכושל לרוב, את השימוש במדע חישובי ובינה מלאכותית לזיהוי מטרות, ואת המחקר על גליובלסטומה (גידול מוח אלים) שבו זוהה חלבון המבחין בין שורדים לטווח קצר לארוך. מתאים למתעניינים ברפואה, בביולוגיה ובחדשנות מדעית.
/ תובנות מרכזיות
- פיתוח תרופה חדשה עולה כיום כ-2.6 מיליארד דולר כולל כישלונות (וכ-1.4 מיליארד ללא), ומספר התרופות המאושרות לכל מיליארד דולר יורד, היפוך של 'חוק מור' (Eroom's law).
- הסרטן אינו מחלה חדשה, נמצאו רמזים לגידולים ב-DNA עתיק בן כ-3,500 שנה, ומדובר בכ-300 מחלות שונות שבחלקן חלה התקדמות ובחלקן כמעט לא.
- הסיכוי של תרופה אונקולוגית להיות מאושרת מרגע כניסתה לניסוי קליני הוא כחמישה אחוזים בלבד, מה שמעיד על בעיה בזיהוי המטרה ובמודלים הקיימים.
- המעבדה פיתחה 'חיישן כימי' המוזרק שעה לפני ניתוח ופולט אור כשהוא מזוהה על ידי חלבון בגידול, ומאפשר למנתח לזהות בזמן אמת את גבולות הגידול, טכנולוגיה שכבר עברה מסחור.
- במחקר על 87 חולי גליובלסטומה זוהה חלבון שמופיע בעיקר בשורדים לטווח קצר; השוואה ל-50 מוחות נורמליים הראתה שהחלבון נעדר ברקמה הבריאה, מה שהופך אותו למטרה טיפולית פוטנציאלית.
איך אפשר להקטין את 'ערמת השחת' ולהגדיל את מספר 'המחטים', כלומר לבחור נכון את המטרה הטיפולית בפיתוח תרופות לסרטן?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- מתי חרבה עזקה בסוף תקופת הברונזה התיכונה ומה מסמן החורבן הזה?
- שכבת החורבן בתל עזקה מתוארכת למחצית הראשונה של המאה ה-16 לפני הספירה, והיא מנתקת את רצף הביצורים שנבנו במאות ה-18 וה-17 לפני הספירה. עזקה הייתה עיר בינונית בגודלה אך בעלת שליטה אסטרטגית על עמק האלה, אחד מצירי הרוחב המרכזיים בין ההר למישור החוף. החורבן אינו אירוע מבודד אלא חלק מגל חורבנות בדרום הלבנט, שמסמן את קץ מערכת הערים המבוצרות כולה.
- מה נחשף בשטח החפירה S1 במדרון הדרומי של תל עזקה?
- שם נמצא שער המים, בין שני מגדלים ובדרך לבור מים שמתחתיו, והוא נאטם באופן מכוון, פעולה שמעידה על שליטה מודעת בנקודת תורפה במערך הביצורים. מעל מילוי הקרקע נבנתה רצועת חדרים קטנים שסימנה את גבול היישוב בשלב הזה. בתוך שכבת החורבן נמצאו כמויות גדולות של קנקני אחסון ופיטסים לצד טבונים, והכלים הכילו כמויות עצומות של חיטה וקטניות, תמונה של אזור אינטנסיבי של עיבוד ואחסון מזון.
- מה מלמדות עצמות החמורים שנמצאו בשטח W1 במדרון המערבי?
- בניגוד למדרון הדרומי, שם עדויות החורבן מצומצמות ונמצאו רק חרסים מעטים בחדרים הבנויים, אבל בלטו כמויות גדולות של עצמות חמורים מתחת לשכבת החורבן. הפירוש שהוצע הוא מכלאה של בהמות משא בשולי העיר, כלומר אזור שירות שקשור לתנועה ולהובלה ולא לאחסון. המדרון הצפוני, שטח N1, הראה תמונה שלישית: מבנים מתוכננים היטב, כלים שלמים ומעט מאוד כלי אחסון, כלומר אזור מגורים.
- מה עשו המתיישבים המאוחרים באזור הבסטיון במדרון המזרחי?
- בשטח E3 לא ברור אם הבסטיון, אחד ממרכיבי הביצור, היה עדיין בשימוש בסוף תקופת הברונזה התיכונה, וייתכן שננטש עוד לפני השלב האחרון. כשחזרו מתיישבים לאתר הם לא בנו ישירות מעל שכבת החורבן אלא פינו את האזור והשתמשו בו כיסוד למקדש השמש העולה. באזור אחר נמצאו קנקנים שבורים צמודים לחומה שנקברו תחת שער מתקופת הברזל שנבנה 800 שנה מאוחר יותר, עדות לכך ששרידי החורבן נשארו במקומם ולא פונו.
- איך השתנתה עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת אחרי החורבן?
- היישוב לא ננטש אלא התחדש ואף שגשג יותר מאשר בברונזה התיכונה, אבל כאתר אחר: פחות מבוצר, עם אזורי מגורים פתוחים מחוץ לחומה, ומשולב במערכת אזורית שבה מצרים ממלאת תפקיד מרכזי דרך ערי מדינה מקומיות הכפופות לה. המכלולים הקרמיים מראים פתיחות, עם כלי יבוא מקפריסין ומהעולם האגאי לצד ייצור מקומי, ולצידם חרפושיות, חותמות וקמיעות מצריים. הדיון בגורמי החורבן נותר פתוח: המחקר הקלאסי הדגיש כיבוש מצרי בעקבות גירוש החיקסוס, ומחקרים מאוחרים יותר הוסיפו תהליכים פנימיים כלכליים ודמוגרפיים.
מתיאור הפרק
מרצה: פרופ' רונית סצ'י־פאינרו, ראש בית הספר למדעי הרפואה ע"ש גריי, אוניברסיטת תל אביב במסגרת סדרת מפגשי הנשיא במועדון הסגל, מובאת לפניכם ההרצאה: "מודלים מודפסים בתלת־ממד, חתימות מולקולריות ותרופות מודולריות: השפה החדשה של הטיפול בסרטן". את ההרצאה נשאה פרופ' סצ'י-פאינרו, ראש בית הספר למדעי הרפואה ע"ש גריי, ראש המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן, ראש המעבדה לחקר סרטן וננוטכנולוגיה. הטיפול בסרטן עובר מהפכה מעידן של גישות אחידות לרפואה מותאמת אישית, המבוססת על מאפייניו הייחודיים של כל גידול וכל מטופל. בהרצאה יוצגו מודלים תלת־ממדיים מתקדמים המופקים מרקמות חולים, לצד כ
/ עוד פרקים על רפואה ומחלות
- שרון-גלשרון גל - יום רביעידיון סוער על המצב הפוליטי בישראל, הסיכויים לנורמליזציה עם סעודיה והביקורת החריפה על התנהלות מערכת המשפט.
- שיעורי הרב אליעזר קשתיאלראש חודש אב - הסכת ושמע ישראלמהות חודש אב היא השמיעה, ותיקון החודש הוא ללמוד לעצור ולהקשיב לפני שחורצים דין.
- קניין-רוחניפטנטים על סמי הזיה: מרוץ החימוש בעולם הפסיכדליהלמה חברות תרופות מנהלות מרוץ חימוש של פטנטים על פטריות הזיה - ומה בכלל אפשר לרשום על חומר שמוכר כבר יותר מ-50 שנה.
- ראיונות-של-ישיסבא מספר על ילדותו בבני ברקנכד מראיין את סבא על ילדות עוני בבני ברק של פעם, על משפחה שנרצחה בשואה, ועל מה שבאמת חשוב בחיים.