שוק התעסוקה ומיסוי על סוכני בינה מלאכותית(?) | פרק 177 עם אפרת בכר-נתנאל, מכון מוזאיק
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם.
/ הפרק במספרים
| פורסם | 26 ביולי 2026 |
|---|---|
| אורך | 37 דק׳ (ארוך ב-11% מהממוצע בתוכנית) |
| הנושא המרכזי | שוק התעסוקה ומיסוי בבינה מלאכותית |
| אורחים | דוד פופוביץ |
| קטגוריה | הייטק וסטארטאפים |
על מה הפרק עם דוד פופוביץ?
שוק התעסוקה עומד להשתנות באופן מהיר ועמוק בעקבות בינה מלאכותית, ויש צורך במדיניות מיסוי חדשה שתחלק את התועלות הכלכליות לטובת כלל האזרחים.
מכון מוזאיק מצביע על כך שהבינה המלאכותית מחליפה עבודות קוגניטיביות רבות ומאיצה תהליכים כלכליים שמשנים את שוק העבודה. המכון מציע להקים קרן דיווידנד AI שתמומן ממיסוי חכם על התועלות הכלכליות העודפות שנוצרות מהתייעלות טכנולוגית, כדי להבטיח רשת ביטחון כלכלית לאזרחים. יש דגש על הצורך במדיניות ממשלתית שתתאים לשינויים המהירים ותמנע פגיעה בחברה ובכלכלה.
הפער בין התועלות הכלכליות שהבינה המלאכותית מייצרת לבין החלוקה שלה בחברה הוא הליבה של המשבר, ומכאן הצורך במיסוי דינמי שיחזיר את התועלות לטובת האזרחים דרך קרן ייעודית.
/ תובנות מרכזיות
- הבינה המלאכותית מחליפה עבודות קוגניטיביות במהירות גבוהה בהרבה מהמהפכות התעשייתיות הקודמות.
- אבטלת בינה מלאכותית שונה מאבטלה רגילה כי היא מגדילה את הייצור והרווחים, אך מפחיתה את הצורך בכוח אדם.
- המדינה מתבססת כיום בעיקר על מיסי הכנסה מעבודה, ועם ירידת חלק העבודה בתל"ג יש פגיעה משמעותית בהכנסות המדינה.
- הצעת מכון מוזאיק כוללת מיסוי על התועלות העודפות של עסקים בעקבות שימוש ב-AI, ללא העלאת שיעור המס הכללי.
- המדינה חייבת לפעול מראש וליצור מנגנונים גמישים שיתמודדו עם שינויים מהירים בשוק התעסוקה.
איך ניתן לעצב מדיניות מיסוי ורגולציה שתחלק באופן הוגן את התועלות הכלכליות של הבינה המלאכותית ותמנע פגיעה בחברה ובכלכלה?
- 1להקים מנגנוני מיסוי דינמיים שיתפסו את התועלות העודפות של עסקים המשתמשים בבינה מלאכותית.
- 2לפתח קרן דיווידנד AI שתשרת את רשת הביטחון החברתית ותבטיח הכנסה בסיסית לאזרחים.
- 3לקדם רגולציה על סוכני AI כדי לאפשר מיסוי ופיקוח יעיל.
- 4להיערך מראש עם תשתיות ומדיניות גמישות שיכולות להגיב לשינויים מהירים בשוק העבודה.
- 5לקדם חינוך לסקרנות ויזמות שיכינו את הציבור לשינויים בשוק התעסוקה.
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
שאל את הפרק (Chat with Episode)
קבל תשובות מיידיות מתוך תמלול וניתוח ה-AI
שאלות מומלצות בלחיצה אחת:
/ שאלות נפוצות על הפרק
- כיצד מכון מוזאיק מגדיר את השינוי בשוק התעסוקה בעקבות בינה מלאכותית ומה המשמעות של 'הון מחליף עבודה'?
- מכון מוזאיק מסביר כי הבינה המלאכותית משנה את שוק התעסוקה בכך שמעסיקים יעדיפו להחליף עובדים במכונות או סוכני AI שמספקים תמורה גבוהה יותר, דיוק ותפוקה גדולה יותר. המונח 'הון מחליף עבודה' מתייחס לכך שבעל ההון, כלומר בעל המכונה או הסוכן, מבצע עבודות שבעבר נעשו על ידי בני אדם, וכך העבודה הקוגניטיבית משתנה מהיסוד.
- מה האתגרים הכלכליים שהמדינה עלולה להתמודד איתם בעקבות שינוי מבנה ההכנסות בין עבודה להון?
- אפרת מסבירה כי כאשר חלק ההכנסות מהעבודה בתל"ג מצטמצם וחלק ההון גדל, המדינה מתקשה לתפוס את ההכנסות הללו במיסים. מיסי עבודה ניתנים לתפיסה בקלות דרך תלושי שכר, אך מיסי הון, כמו מיסי חברות, נזילים ויכולים לברוח למקלטי מס. כך, כשההכנסות ממיסי עבודה יורדות, המדינה עלולה להישאר בגירעון ולפגוע ביכולת לספק רשת ביטחון סוציאלי.
- מה ההבדל בין אבטלה קלאסית לאבטלת בינה מלאכותית לפי דברי אפרת בכר-נתנאל?
- אבטלה קלאסית פוגעת בייצור ובצריכה כי עובדים מפוטרים מייצרים פחות. לעומת זאת, באבטלת בינה מלאכותית, כאשר עובד מוחלף בסוכן AI, הייצור דווקא גדל והרווחים עולים, אך הבעיה היא בחלוקה מחדש של העושר, כי העובד שנפגע לא מקבל חלק מהרווחים.
- כיצד מציעה מכון מוזאיק להתמודד עם האתגרים החברתיים והכלכליים שנוצרים בעקבות התקדמות הבינה המלאכותית?
- המכון מציע שהמדינה תתפוס את העושר החדש שנוצר מהבינה המלאכותית ותבטיח חלוקה שוויונית שלו לכלל האזרחים. בין הפתרונות שהועלו נמצאת משכורת בסיסית או הכנסה בסיסית (UBI) שתאפשר לאנשים להתקיים בכבוד גם אם יאבדו את עבודתם בשל המהירות שבה משרות נמחקות ונוצרות.
- מה ההבדל בין המהפכה התעשייתית למהפכת הבינה המלאכותית מבחינת קצב השינויים בשוק העבודה?
- אפרת מציינת כי בשונה מהמהפכה התעשייתית שבה השינויים היו הדרגתיים ונמשכו מאות שנים, המהפכה של הבינה המלאכותית מתרחשת במהירות גבוהה מאוד. לכן, הקצב שבו משרות נמחקות ונוצרות חדשות הוא מהיר יותר, מה שמקשה על אנשים להסתגל ולהשתנות בהתאם.
מתיאור הפרק
בפרק הזה דיברתי עם אפרת ממכון מוזאיק על אחת השאלות הכי בוערות של התקופה: איך שוק התעסוקה הולך להיראות בעידן ה-AI, ומה באמת יקרה כשסוכני בינה מלאכותית יתחילו להיכנס יותר ויותר למקומות העבודה. דיברנו על פיטורים, על משרות שייעלמו ועל משרות חדשות שיווצרו, על ההשפעה של המהפכה הזו על הכלכלה כולה, וגם על השאלה הפרובוקטיבית במעט: האם צריך למַסות סוכני AI. לבסוף, נכנסנו לדיון על מס שלילי ו-UBI, על הסיכונים והאתגרים שהשינוי הזה מביא איתו, ועל מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי להישאר רלוונטי בעולם החדש. פרק מרתק תהנו :) פרטים והרשמה לכנס בזום על סוכני AI ב10.8! לאתר של מכון מוזאיק לסדנה המעשית על אופןקלואו
/ עוד פרקים על בינה מלאכותית
- מנועי הכסףגיל שויד: מההשוואה לבועת הדוט.קום, דרך החיים כיו״ר ועד השינוי שהכרחי לילדינוגיל שויד, ממייסדי צ'ק פוינט, רואה ב-AI מהפכה שהשקעות הענק בה עוד לא הוכיחו החזר, אך מעריך שהיא תכפיל את כוחם של עובדים ושל ישראל, בתנאי שמערכת החינוך תתעדכן ושלא יוטל על התוכנה עול רגולציה כבד.
- מנהלי שיווק מצייצים - אבי זיתןפרק 427: אושרת כהן, סמנכ״לית חטיבת לקוחות קבוצת זאפסוכני AI הופכים לטראפיק החדש של האתרים, ועסקים שלא יבנו חוויה שמתאימה להם ייעלמו מעיני הצרכנים.
- הייטק, חרדים ומה שביניהםמהנדסי AI, כדאי שתכירו: זיכרון, מהירות ועלותמהנדס AI שמבין זיכרון, תקשורת בין מעבדים גרפיים וקוונטיזציה יכול להחליט מראש על הארכיטקטורה הנכונה, במקום לגלות בדיעבד שבזבז עשרות אלפי דולרים על אימון או אירוח.
- אנשים ומחשביםS1E445: ראיון עם ניסים בראל, ממייסדי תעשיית האבטחה בישראל, יזם חברתי ומחבר הספר ערך מוסףניסים בראל, שעלה ממרוקו בגיל עשר לצריף במעברה והקים את קומסק, מכר את החזקותיו ב-2014 כדי להעביר הלאה את ההזדמנויות שקיבל, דרך יזמות לנשים, לסטודנטים בפריפריה ולתלמידים מצטיינים.
/ נושאים קשורים
איך נוצר העמוד הזה
169 פרקים של פשוט AI = 169 מאמרים שגוגל מדרג
את התקציר והניתוח בעמוד הזה הפקנו אוטומטית מתוך האודיו של הפרק, בלי שאיש כתב מילה. זה בדיוק מה ש-AuthorityRank עושה לארכיון שלם: כל פרק הופך למאמר עברי איכותי שמדורג בגוגל ומצוטט על ידי ChatGPT ו-Perplexity, ומתפרסם אוטומטית במגזין משלכם.
הארכיון שלכם הוא אודיו מת שמנועי החיפוש לא מוצאים. אנחנו הופכים אותו לנכס שמביא תנועה כל חודש.