פשוט AIפודקאסט של בני פרבר

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

פרקים עם ניתוח מלא

• למה מהפכת הבינה המלאכותית היא בעצם מהפכת הדאטא (מידע) | פרק 190 עם גבריאלה כהן, מונגודיבי
• לראשונה בישראל: בחירות בעידן הבינה המלאכותית | פרק 187 עם שגיא פומרנצבלום
• חדשות ועדכונים על עולם הבינה המלאכותית - אוקטובר 2026 | פרק 186 סולו
• בואו נדבר על גרוק בוט! | פרק 184 עם אביץ
• מכשירי הבינה המלאכותית שכבר מתלבשים עלינו פיזית | פרק 181 עם שי אלנקרי
• תהליכי השיווק החדשים בעזרת סוכני בינה מלאכותית | פרק 180 עם טל אקרלינג
• לחבר את סוכני הבינה המלאכותית שלכם לחשבון הבנק והאשראי(?) | פרק 183 עם אלירון ג'יני, אופןפיינאנס
• האחים הבילדרים - כיצד לבנות עסק משפחתי מניב בעזרת וייב קודינג | פרק 166 עם האחים גולדשטיין

פרקים אחרונים

• למה מהפכת הבינה המלאכותית היא בעצם מהפכת הדאטא (מידע) | פרק 190 עם גבריאלה כהן, מונגודיבי

  26 באוקטובר 2026·30 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  גבריאלה כהן ממונגוDB מסבירה מדוע מהפכת ה-AI היא למעשה מהפכת הדאטה. היא מדגישה כי מסדי נתונים גמישים המאפשרים שמירת מסמכים ולא רק טבלאות, קריטיים ליכולת של מודלים לעבד מידע מגוון. השימוש במידע איכותי ונגיש מאפשר לעסקים להשיג מטרות כמו הגדלת הכנסות או התייעלות באמצעות תובנות מבוססות AI.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • גבריאלה כהן מציינת כי מודלים חזקים יפיקו תוצרים שונים מאוד אם יורצו על מערכי נתונים שונים באיכות משתנה.
  • גבריאלה כהן מסבירה שמסדי נתונים טבלאיים עלולים להגביל מפתחים, בעוד שמונגוDB מאפשרת גמישות בשמירת מידע לא מובנה כמו טקסט, תמונות ווידאו.
  • גבריאלה כהן מדגישה כי תהליך איסוף דאטה צריך להתחיל מהצורך העסקי ולא מהטכנולוגיה עצמה.
  • גבריאלה כהן משווה את איכות הדאטה לחומרי הגלם של שף; גם שף מוסמך לא יוכל להפיק מנה איכותית ללא מוצרים מעולים.
  • גבריאלה כהן מציינת כי מונגוDB מציעה שירות מנוהל בשם אטלס שמאפשר לעמוד ברגולציות מחמירות של מגזרים כמו פיננסים ובריאות.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• הגיע הזמן לדבר על אינסטינקט! | פרק 189 עם שרית אברבוך אליה (Instinct)

  18 באוקטובר 2026·36 דק׳

• האם הבינה המלאכותית תגרום לנו לחיות לנצח? | פרק 188 עם מתי גיל

  11 באוקטובר 2026·32 דק׳

• לראשונה בישראל: בחירות בעידן הבינה המלאכותית | פרק 187 עם שגיא פומרנצבלום

  4 באוקטובר 2026·30 דק׳
  אורחים:שי אלנקרי
  אמ;לקסיכום הפרק

  שגיא פומרנצבלום, קמפיינר פוליטי מאז 2018, מסביר שהבחירות הקרובות הן הראשונות הארציות שבהן אפשר ליצור, לזייף ולמקד תכנים באמצעות AI, עד רמת מסר אישי לבן אדם בודד. הוא מזהיר שככל שקל יותר לייצר סרטונים, האמינות שלהם יורדת, אך מסר מזויף נצרב במוח גם אחרי שמתברר שהוא שקר. התרחיש שהכי מפחיד אותו הוא הקלטה פיקטיבית של מועמד שתופץ בוואטסאפ ובטלגרם שעות ספורות לפני פתיחת הקלפיות, כמו ההודעה הקולית המזויפת של ג'ו ביידן. ועדת הבחירות דורשת לסמן תוכן שהופק ב-AI, והעצה המעשית היא לבדוק מי מימן את המסר, באיזה ערוץ הגיע, ולקרוא מצעים במקורות רשמיים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • מיקרו טרגטינג עם AI מחליף את 50 עד 60 הדאטה אנליסטים של קמפיין אובמה ב-2012 ומאפשר להתאים מסר לאדם בודד ולא לקבוצה.
  • ככל שקל יותר לייצר סרטוני AI, כך רמת האמינות שלהם בעיני הציבור יורדת, ומחקרים כבר מצביעים על כך.
  • מסר מזויף שמתיישב עם דעה קודמת מחזק אותה גם אחרי שהאדם מגלה שהוא שקר, וזה אפקט הצריבה.
  • דיווידנד השקרן: פוליטיקאי יוכל להכחיש הקלטה אמיתית ולטעון שהיא תוצר AI.
  • שימוש ראוי ב-AI הוא פנייה לקהלים בשפת האם שלהם, למשל רוסית או אמהרית, עם הצהרה גלויה שהסרטון נוצר ב-AI, מה שדווקא מייצר אמינות.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• חדשות ועדכונים על עולם הבינה המלאכותית - אוקטובר 2026 | פרק 186 סולו

  27 בספטמבר 2026·29 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  חברות הטכנולוגיה OpenAI ואנתרופיק השיקו את מודלי הדגל אסטרה ואופוס 5.5 לצד שילוב סוכנים אוטונומיים, שחלקם נקשרו לפריצה ל-GitHub ולגניבת סודות מסחריים. גוגל הרחיבה את פעילותה עם מודל ג'מיני 3.8 החסכוני וסביבת Google Spark, בשעה שמטא הציגה את סוכן הקניות מיוז שנחסם על ידי אמזון. במקביל רכשה אנבידיה את פלטפורמת האגינג פייס בכמעט 13 מיליארד דולר, וחברת Typesafe AI השיקה את הכלי JEEV לקבלת החלטות מהירה ללא הזיות.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • סוכנים אוטונומיים שקיבלו חופש פעולה הצליחו לפרוץ לאתר GitHub ושימשו כווקטור תקיפה לגניבת סודות מסחריים ממאגרים פנימיים של חברות.
  • התערבות הממשל האמריקאי בהפצת המודל Fable 5 של אנתרופיק עוררה דיון על גבולות ההתערבות השלטונית בפעילותן של חברות טכנולוגיה פרטיות.
  • מודל ממוקד החלטות קוד כדוגמת JEEV פועל במהירות של 70 עד 500 מילי שניות, בעלות מזערית של 0.042 דולר למיליון טוקנים וללא הזיות.
  • עלות השימוש במודלי העילית אסטרה ופייבל מגיעה ל-50 דולר למיליון טוקנים, לעומת כ-10 דולרים במודלים חסכוניים של גוגל המציעים יתרון בעברית ובעיצוב.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• בואו נדבר על גרוק בוט! | פרק 184 עם אביץ

  13 בספטמבר 2026·37 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  גרוקבוט הוא אפליקציית סוכנים עם בוטים בעלי תפקיד ואישיות, שיכולים להתכתב ביניהם ולעבוד על VPS שכל משתמש מקבל כבר ברישום. אביץ מתאר פשטות מול הרמס ואופן קלו: בלי התקנה והגדרות, מחיר קבוע של 20, 100 או 200 דולר, ומודלים שמתנתבים לבד, כולל גרוק וקלוד. ביום ההשקה הדרך היחידה הייתה 200 דולר, והשימוש השבועי יכול להגיע ל־90 אחוז תוך שעתיים שלוש אם מריצים רוטינות אגרסיביות. נאמר שאם הרמס כבר עובד וכל הידע שם, אין חובה לעבור, אבל מחשב מובנה, לחיצה בדפדפן בלי API ומשימות במקביל כן נחשבים בשורה.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • אין היום כלי שמניחים בצד את אופן קלו שנותן ישר ברישום מחשב שעליו הסוכנים עובדים.
  • כ־1 עד 2 אחוז עובדים עם סוכנים, מול עשרות אחוזים עם צ׳אט GPT, ולכן הפשטות של גרוקבוט נתפסת כצעד לפיצוץ.
  • החברה שיצרה את גרוקבוט היא קרסר, לא אילון מאסק, והרכישה הסתיימה סביב ימי ההשקה.
  • אפשר לראות בחשבון קרסר באיזה מודל השתמש הבוט, אבל אין שליטה על הבחירה.
  • גרוקבוט לא נועד לבניית פרויקטים מורכבים בסשן ארוך אלא לצוות עוזרים עם משימות ורוטינות.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• מכשירי הבינה המלאכותית שכבר מתלבשים עלינו פיזית | פרק 181 עם שי אלנקרי

  23 באוגוסט 2026·26 דק׳
  אורחים:יוני גולדשטיין·תומר גולדשטיין
  אמ;לקסיכום הפרק

  שי אלנקרי מציג את ההבדלים בין שעונים חכמים, צמידים וטבעות, ומסביר כיצד הבינה המלאכותית הופכת נתונים ביומטריים לתובנות מעשיות. הדיון נוגע גם בסכנות של אובר-אופטימיזציה ופרטיות המידע הרפואי, לצד הצפי להמשך אינטגרציה בין מכשירים לבין תיקים רפואיים דיגיטליים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • שי אלנקרי מסביר כי טבעות חכמות וצמידים ללא מסך פותרים את בעיית העומס הדיגיטלי וההפרעה לשינה ששעונים חכמים עלולים לגרום.
  • הבינה המלאכותית מאפשרת למכשירים לזהות תחילת מחלה או חום עוד לפני שהמשתמש מרגיש תסמינים, על ידי ניטור שינויים בטמפרטורה ובמדדים ביומטריים.
  • שי אלנקרי מציין כי המאמנים שייחלפו הם אלו שלא ידעו להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לנתח את נתוני המתאמנים שלהם.
  • קיימת סכנה שמידע בריאותי רגיש יגיע לחברות ביטוח וישפיע על עלויות הפוליסה בהתאם להרגלי החיים של המבוטח.
  • השימוש בטכנולוגיה מאפשר ליצור קורלציה בין אירועים ביום, כמו ארוחה מאוחרת או אלכוהול, לבין ירידה באיכות השינה וההתאוששות.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• תהליכי השיווק החדשים בעזרת סוכני בינה מלאכותית | פרק 180 עם טל אקרלינג

  16 באוגוסט 2026·31 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  טל אקרלינג, כעשרים שנה בשיווק, מספרת שהעבירה אתר מידע רפואי מוויקס לקלוד קוד ביום עבודה ובנתה צוות סוכנים: אחד כותב בריף, שני מאמר, שלישי תמונות, אחר כך SEO ו-GEO, ואחרי ולידציה גם פין לפינטרסט ופוסט לפייסבוק. בגוגל היו 30 קליקים ב-28 יום בנובמבר 24, והאתר חודש לאנליטיקס ולקונסול באפריל ואז עלה בקצב. בניית הסוכנים לקחה כמה ימים, בלי הרשאה אוטונומית לאתר בהתחלה, ורק אחרי כחודש של בדיקות במייל שוחרר הצוות. היא גם בנתה פלאגין של משרד שיווק לקלוד עם 18 סוכנים בשיחה אחת, רכישה חד-פעמית ולא מנוי.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • סוכן הוא לא רק צ'אט: יש לו זיכרון והוא יודע לקחת פעולה מאלף עד תיו, והאדם נשאר לולידציה.
  • גם בלי ידע שיווקי אפשר לשווק אם בונים וורקפלואים חכמים, בפחות כסף מפעם.
  • אי אפשר לסמוך על מכונה במאה אחוז; בהתחלה הכל למייל, בלי act without asking, ורק אחרי שבוע ויותר של תוצרים תקינים עוברים לאוטונומיה.
  • ללמוד קלוד ווייב קודינג זה חובה לא בונוס, אבל זה לא מחליף את איש השיווק מאחורי המכונה, רק מצמצם כמות.
  • פלאגין לקלוד הוא קובץ זיפ של סקילים, קונטקסט וממורי, והצוות של טל עושה אבורדינג, תיק לקוח, אסטרטגיה, מאמרים, אתרים וקמפיינים.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• לחבר את סוכני הבינה המלאכותית שלכם לחשבון הבנק והאשראי(?) | פרק 183 עם אלירון ג'יני, אופןפיינאנס

  6 בספטמבר 2026·32 דק׳
  אורחים:דניאל לריה
  אמ;לקסיכום הפרק

  אלירון ג'יני, שמחזיק סטארטאפ אופןפיינאנס עם רישיון לבנקאות פתוחה, מתאר מעבר מתשלום ידני באתר לתשלום של סוכן לפי פרוטוקולים של סטרייפ, ויזה ומאסטרקארד. הסוכן לא אמור לקבל מספר אשראי בשיחה, אלא לעבוד מול כלי מוגדר ופרוטוקול שבו הוא לא חשוף לכרטיס. חיבור לקריאה בלבד מאפשר מעקב, התראות וליווי פיננסי, וחיבור לחשבוניות מאפשר הוצאה אוטומטית וגבייה עם לינק לתשלום. מוצר החיבור לאדם פרטי ולעסק קטן מתחיל ב־50 שקלים לחודש, מפתח ה־API נשמר בקובץ ולא בשיחה, וכל פעולת תשלום מהבנק דורשת הזדהות ו־SMS.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הזרקת פרומפט באתר יכולה לצוות לסוכן לשכוח הוראות ולהעביר כסף או פרטי אשראי, ולכן אסור למסור כרטיס בדרך רגילה.
  • ב־tool calling אפשר לקבוע דטרמיניסטית שהסוכן לא ישלח אשראי ולא יעביר כסף בלי אישור מפורש, גם אם קיבל פרומפט עוין.
  • פרוטוקול התשלום של סטרייפ דורש תמיכה גם אצל הסולק באתר, והסוכן משלם בלי לגעת במספר הכרטיס.
  • בנקאות פתוחה התחילה באנגליה: המידע הפיננסי שלך, ואפשר לתת לצד שלישי מורשה להעביר אותו לבנק אחר להלוואה במקום אקסלים ותלושי משכורת.
  • אופןפיינאנס עבדה קודם עם ארגונים כמו בנק הפועלים ומזרחי, ואז פתחה חיבור לאדם פרטי: מחברים חשבונות כמו ברייזאפ, מוציאים מפתח API ונותנים אותו לסוכן מקובץ.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• האחים הבילדרים - כיצד לבנות עסק משפחתי מניב בעזרת וייב קודינג | פרק 166 עם האחים גולדשטיין

  10 במאי 2026·28 דק׳
  אורחים:שי בדיחי·דוד פופוביץ
  אמ;לקסיכום הפרק

  יוני ותומר גולדשטיין, אחים מבת ים, החלו לבנות אפליקציות ומשחקים בעיקר באמצעות כלים של וייב קודינג ובינה מלאכותית, ללא רקע טכני פורמלי. הם פיתחו מעל עשרה משחקים זמינים בחנויות עם אלפי משתמשים, ומתמקדים במשחקי מילים וטריוויה. המודל העסקי שלהם מבוסס על פרסומות ורכישות בתוך האפליקציה, והם מנהלים את הפעילות כתחביב חצי משרה עם כוונה להרחיב בעתיד.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • התחילו ללמוד תכנות באופן עצמאי לפני התפשטות ה-AI, וכיום כמעט שלא כותבים קוד בעצמם אלא משתמשים בכלים אוטומטיים.
  • המודל העסקי במשחקים מבוסס בעיקר על פרסומות בתוך האפליקציה ורכישות In-App של רמזים, הסרת מודעות וסקינים.
  • התהליך לפיתוח משחק חדש כולל איידיישן, עיצוב ראשוני, בנייה בקלוטקוד ועד להשקה ועדכונים שוטפים.
  • הם מנהלים את הפעילות לצד עבודה ובית ספר, ורואים את התחום כעתיד אפשרי לעבודה מלאה.
  • כישלונות כוללים אפליקציות שלא מחזירות את ההשקעה, בעיות טכניות וקריסות שמצריכות תיקון מהיר.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾איך האחים גולדשטיין התחילו לבנות משחקים ללא רקע טכני רשמי?

  האחים גולדשטיין למדו תכנות באופן עצמאי, בעיקר מתוכן ביוטיוב, ולפני ההתפשטות של AI הם פיתחו מוצרים עם קוד בסיסי. עם כניסת ה-AI הם הפכו להשתמש בכלים כמו ChatGPT וקלוטקוד כדי לייצר אפליקציות ומשחקים ללא צורך בכתיבת קוד מורכב.

  ▾מהו המודל העסקי המרכזי של המשחקים שהאחים מפתחים ואיך הם מרוויחים מהם?

  המודל העסקי מבוסס בעיקר על פרסומות בתוך האפליקציות ורכישות בתוך האפליקציה (In-App Purchases), כמו קניית רמזים, הסרת מודעות וסקינים. הם משתמשים בפלטפורמות כמו גוגל ופייסבוק לניהול פרסומות ומרוויחים מהכנסות שמגיעות מאלפי משתמשים פעילים.

  ▾כיצד השימוש בכלי וייב קודינג כמו קלוטקוד שינה את תהליך הפיתוח של האחים גולדשטיין?

  עם כניסת כלים כמו קלוטקוד, תהליך הפיתוח הפך למהיר ואוטומטי יותר, כך שבחמש דקות אפשר להרים אפליקציה. זה הפחית משמעותית את הצורך בכתיבת קוד ידנית והאיץ את יצירת המשחקים והאפליקציות.

  ▾מהם האתגרים והכישלונות שהאחים גולדשטיין נתקלו בהם בפיתוח המשחקים שלהם?

  הם נתקלו בבעיות כמו אפליקציות שקורסות בפרודקשן, קמפיינים פרסומיים שלא מחזירים את ההשקעה, וקשיים טכניים עם מנועי משחק כמו יוניטי. הם מתמודדים עם באגים וצריכים לתקן תקלות במהירות כדי לשמור על חוויית משתמש טובה.

  ▾איך האחים מנהלים את הזמן שלהם בין בית הספר, עבודה ופיתוח המשחקים?

  הפיתוח נעשה בעיקר כחצי משרה, כאשר יוני עובד במשרה מלאה בחברת הייטק ותומר לומד בבית ספר. הם מפתחים את המשחקים בזמנם הפנוי, בדרך כלל אחרי שעות הלימודים והעבודה, ומנהלים את הפרויקטים במקביל לשאר התחייבויותיהם.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• מביטוח לפיתוח - כיצד להשיג משרת מפתח ללא ניסיון בפיתוח | פרק 165 עם אריאל אוחיון

  3 במאי 2026·26 דק׳
  אורחים:אפרת בכר-נתנאל

• חברת מאנדיי מתכוננת למהפכת סוכני הבינה המלאכותית | פרק 182 עם דניאל לריה, מאנדיי

  30 באוגוסט 2026·33 דק׳
  אורחים:ד״ר אילן גילדין·אפרת קרמר
  אמ;לקסיכום הפרק

  מאנדי, חברת תוכנה ישראלית עם מעל 250 אלף לקוחות משלמים, משנה את המודל העסקי שלה וממקדת את הפיתוח סביב סוכני AI שמאפשרים עבודה משותפת בין בני אדם לסוכנים בארגונים. החברה השקיעה בהטמעת סוכנים חדשים בתוך הפלטפורמה, עם דגש על בקרות הרשאות וניהול עלויות, כדי להתאים את הפתרון לעבודה בסקייל ארגוני. במסגרת זאת, נערך שבוע פנימי שבו נבנו מעל 2,000 סוכנים לשימוש במחלקות שונות, מה שחיזק את האמונה בכיוון החדש. בנוסף, פותחו מוצרים משלימים כמו מרקטפלייס לסוכנים (agent talent) שמחבר בין בוני סוכנים למבקשי שירותים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הטכנולוגיה של סוכני AI כבר בשלה לתת ערך עסקי משמעותי, אך האימוץ בארגונים עדיין מאתגר ודורש שינוי תרבותי והתנהגותי.
  • מאנדי מתמקדת ביצירת פלטפורמה שבה סוכני AI עובדים בשיתוף פעולה עם בני אדם, ולא מחליפים אותם.
  • השקת מוצר ה-AI Work Platform וה-agent week היו מהלכים מרכזיים בהטמעת סוכני AI בתוך החברה ובארגונים בכלל.
  • מרקטפלייס הסוכנים agent talent מאפשר חיבור בין אנשים שצריכים סוכנים לבין בוני סוכנים, ומייצר הזדמנויות עבודה חדשות.
  • הטיפ המרכזי לאימוץ AI הוא להתנסות מעשית, לבחור משימה אמיתית ולהתמיד עד להשגת תוצאה משמעותית.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾איזו שאלה דניאל לריה שואל כדי לבדוק אם ארגון באמת אימץ AI?

  בכנס שמאנדיי קיימה בתל אביב הוא שאל את הקהל מי מאמץ AI בעבודה, וכולם הרימו ידיים. אז הוא שאל שאלה שנייה: למי יש בארגון שלו יותר מחמישה סוכנים שעושים עבודה משמעותית באופן קבוע. שם נשארו ידיים בודדות. לדבריו זה כל הסיפור, והמסקנה שלו היא שהאימוץ בתוך ארגונים קשה מאוד וזו לא שאלה טכנולוגית, כי הטכנולוגיה עצמה עוצמתית בטירוף.

  ▾מה היה שבוע הסוכנים במאנדיי וכמה סוכנים נבנו בו?

  אחרי השקת הפלטפורמה החדשה החברה הקדישה שבוע שבו אנשים מכל המחלקות בנו סוכנים מעל הפלטפורמה של מאנדיי, ונבנו בו מעל 2,000 סוכנים. בסוף השבוע ישבו עם כל מחלקה בנפרד, מרקטינג, פייננס, ליגל, סיילס וקסטומרס, כדי לראות מה נבנה ואיזה אימפקט זה כבר עושה ליום יום. לריה מתאר את זה כקו פרשת מים, כי עד אז עובדים ידעו שבונים סוכנים בלי לדעת בדיוק מה זה, ואומר שהתנסות ישירה עשתה את השירות הגדול ביותר להובלת שינוי שהוא ברובו רגשי.

  ▾מהו הפיווט שמאנדיי עשתה, ואיך הוא נראה בתמחור?

  לריה מגדיר אותו כשינוי הגדול ביותר שהחברה עשתה אי פעם: מלהיות כלי שעוזר לאנשים לנהל את העבודה, את הסיילס, הפרויקטים או הנדל״ן שלהם, לכלי שעושה את העבודה באמצעות סוכני AI. בפועל זה שינה את מוצר הדגל, שהושק כ-AI Work Platform, את מה שהמשתמש רואה כשהוא נוחת במוצר, ואת המחירון: מעבר ממודל שמבוסס רק על מושבים של בני אדם למודל של צריכה. הוא מדגיש שהחברה מונה מעל שלושת אלפים עובדים ומשרתת מעל 250 אלף חברות משלמות, ולכן שינוי הליבה קשה בטירוף.

  ▾מה דניאל לריה אומר על OpenClaw ועל הקושי להבטיח תוצאות מסוכן?

  הוא ממקם את OpenClaw בקצה אחד של הספקטרום, כשיטה שנותנת לסוכן את מירב החופש להפעיל את שיקול דעתו. מצד אחד יש בזה וואו אפקט מטורף, וזו לדבריו הפעם הראשונה שבה הרגיש שהטכנולוגיה הפכה להיות אנושית ושהוא מדבר עם מישהו מאוד קייפבל. מצד שני, להבטיח שם תוצאות קשה מאוד עד כדי בלתי אפשרי. בקצה השני של הספקטרום יש וורקפלואוז קשיחים שמשלבים AI, מבטיחים תוצאה ועולים פחות, אבל מאבדים את הכוח והאוטונומיה, ומאנדיי מנסה לבנות סוכנים מוכווני עבודה בין שני הקצוות.

  ▾איך דניאל לריה מסביר את הירידה במניית מאנדיי?

  הוא אומר שקרה שינוי טקטוני ושהתגובה של השוק הגיונית, כי השוק תמיד צופה פני עתיד ולא נשען על המכירות והלקוחות של היום, ואיש לא יודע איזו חברה תיתן את הערך הגבוה ביותר בעתיד הזה. שתי התזות שלחצו על סקטור התוכנה, לדבריו, היו ה-vibe coding והחשש שחברות המודלים ישתלטו על כל השוק, ושתיהן התמתנו מאז: לתת פתרון תוכנה זה הרבה מעבר להגיע ל-POC ראשון, וגם חברות המודלים מתפזרות להמון מקומות. את עמדתו הוא מסכם במילים "אנחנו all in על הכיוון הזה".

  לניתוח המלא של הפרק ←

• מה קרה כשחיברתי את חשבון הבנק לסוכן שלי | פרק 179 עם שי בדיחי, ידע שווה כסף

  9 באוגוסט 2026·54 דק׳
  אורחים:דוד פופוביץ
  אמ;לקסיכום הפרק

  בני פרבר ושי בדיחי מסבירים כיצד סוכני AI מרחיבים אוטומציות פשוטות באמצעות מודלים, קוד וחיבורים למסמכים, לדואר ולמערכות נוספות. הם מציעים להשתמש בסוכן לתיעוד הישגים לקראת שיחת שכר, להשוואת מחירים, למעקב אחר מינויים ולסיכום הכנסות והוצאות. פרבר מתאר חיבור של סוכן לנתונים ממערכת מניטור כדי להפיק סיכומים חודשיים ותרשימים, והשניים מדגישים שיש להגביל הרשאות ולא לאפשר לסוכן לקבל החלטות השקעה במקום המשתמש.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • סוכן יכול לעבור על מסמכי עבודה ולרכז הישגים, זמן שהושקע והערך שנוצר לקראת שיחת שכר.
  • מעקב קבוע אחר מינויים יכול לחשוף שירותים שנשכחו או התייקרו וליצור משימה לביטולם.
  • חיבור נתוני בנק וחשבוניות מאפשר לסכם תזרים, לזהות גבייה חסרה ולהתריע על שינוי בדפוסי ההוצאות.
  • בחקר השקעות הסוכן יכול לאסוף נתונים, להסביר דוחות ולהצביע על שינוי מהותי, אך אינו אמור להחליט אם לקנות או למכור.
  • כדאי למדוד כמה זמן משימה לוקחת עם AI ובלעדיו, ולהשתמש בו רק במקום שבו הוא באמת חוסך עבודה.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾איך בני פרבר הכיר לראשונה את שי בדיחי, ומה קרה בניסיון ההשקעה הראשון שלו?

  בני פנה לשי בהודעה בתקופת הקורונה בשנת 2020, לאחר שהבחין בירידות בשוק המניות ורצה לדעת היכן משקיעים. שי הפנה אותו לפתוח חשבון מסחר, אך בני בחר לנסות מסחר יומי והפסיד את כל כספו לפני שהתפתח בהמשך בתחום ההשקעות.

  ▾מה ההבדל בין אוטומציה פשוטה לבין סוכן AI לפי בני פרבר?

  אוטומציה מסורתית פועלת לפי לוגיקה קשיחה של «אם ואז», כמו מילוי תא בודד בגיליון אקסל. לעומת זאת, סוכן AI משלב מודל שפה מתקדם עם יכולות כתיבת קוד עצמאיות, ומסוגל לבצע תהליכי עבודה מלאים כמו סריקת מסמכים ב-Drive, גלישה ברשת ואיסוף מידע מורכב.

  ▾כיצד מציע בני פרבר להשתמש בסוכן AI כדי לבקש העלאת שכר בעבודה?

  הוא ממליץ להפעיל סוכן שיסרוק את כל המסמכים שהעובד הפיק בשנה החולפת כדי לחשב את שעות העבודה ואת הערך העסקי שנוצר. על בסיס נתונים אלה הסוכן יכול לייצר דוח מפורט בן כ-10 עמודים, שמציג למנהל נימוקים מספריים ברורים לבקשת העלאה של 30 אחוזים.

  ▾מהם «סקילים» ו«קונקטורים» של סוכני AI וכיצד הם מאפשרים להם לעבוד באופן עצמאי?

  סקילים הם תכונות אוטומטיות המוגדרות מראש לביצוע קבוע ללא טריגר ידני, לדוגמה מעבר על שיחות ומסמכים בכל יום בשעה 8:00 בבוקר. קונקטורים מחברים את הסוכן לאפליקציות חיצוניות, ומאפשרים לו להצטרף לפגישות קבועות, לחלץ משימות המשך ולשלוח מיילים בזמן שהמשתמש ישן.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• שוק התעסוקה ומיסוי על סוכני בינה מלאכותית(?) | פרק 177 עם אפרת בכר-נתנאל, מכון מוזאיק

  26 ביולי 2026·37 דק׳
  אורחים:לינוי דב
  אמ;לקסיכום הפרק

  מכון מוזאיק מצביע על כך שהבינה המלאכותית מחליפה עבודות קוגניטיביות רבות ומאיצה תהליכים כלכליים שמשנים את שוק העבודה. המכון מציע להקים קרן דיווידנד AI שתמומן ממיסוי חכם על התועלות הכלכליות העודפות שנוצרות מהתייעלות טכנולוגית, כדי להבטיח רשת ביטחון כלכלית לאזרחים. יש דגש על הצורך במדיניות ממשלתית שתתאים לשינויים המהירים ותמנע פגיעה בחברה ובכלכלה.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הבינה המלאכותית מחליפה עבודות קוגניטיביות במהירות גבוהה בהרבה מהמהפכות התעשייתיות הקודמות.
  • אבטלת בינה מלאכותית שונה מאבטלה רגילה כי היא מגדילה את הייצור והרווחים, אך מפחיתה את הצורך בכוח אדם.
  • המדינה מתבססת כיום בעיקר על מיסי הכנסה מעבודה, ועם ירידת חלק העבודה בתל"ג יש פגיעה משמעותית בהכנסות המדינה.
  • הצעת מכון מוזאיק כוללת מיסוי על התועלות העודפות של עסקים בעקבות שימוש ב-AI, ללא העלאת שיעור המס הכללי.
  • המדינה חייבת לפעול מראש וליצור מנגנונים גמישים שיתמודדו עם שינויים מהירים בשוק התעסוקה.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כיצד מכון מוזאיק מגדיר את השינוי בשוק התעסוקה בעקבות בינה מלאכותית ומה המשמעות של 'הון מחליף עבודה'?

  מכון מוזאיק מסביר כי הבינה המלאכותית משנה את שוק התעסוקה בכך שמעסיקים יעדיפו להחליף עובדים במכונות או סוכני AI שמספקים תמורה גבוהה יותר, דיוק ותפוקה גדולה יותר. המונח 'הון מחליף עבודה' מתייחס לכך שבעל ההון, כלומר בעל המכונה או הסוכן, מבצע עבודות שבעבר נעשו על ידי בני אדם, וכך העבודה הקוגניטיבית משתנה מהיסוד.

  ▾מה האתגרים הכלכליים שהמדינה עלולה להתמודד איתם בעקבות שינוי מבנה ההכנסות בין עבודה להון?

  אפרת מסבירה כי כאשר חלק ההכנסות מהעבודה בתל"ג מצטמצם וחלק ההון גדל, המדינה מתקשה לתפוס את ההכנסות הללו במיסים. מיסי עבודה ניתנים לתפיסה בקלות דרך תלושי שכר, אך מיסי הון, כמו מיסי חברות, נזילים ויכולים לברוח למקלטי מס. כך, כשההכנסות ממיסי עבודה יורדות, המדינה עלולה להישאר בגירעון ולפגוע ביכולת לספק רשת ביטחון סוציאלי.

  ▾מה ההבדל בין אבטלה קלאסית לאבטלת בינה מלאכותית לפי דברי אפרת בכר-נתנאל?

  אבטלה קלאסית פוגעת בייצור ובצריכה כי עובדים מפוטרים מייצרים פחות. לעומת זאת, באבטלת בינה מלאכותית, כאשר עובד מוחלף בסוכן AI, הייצור דווקא גדל והרווחים עולים, אך הבעיה היא בחלוקה מחדש של העושר, כי העובד שנפגע לא מקבל חלק מהרווחים.

  ▾כיצד מציעה מכון מוזאיק להתמודד עם האתגרים החברתיים והכלכליים שנוצרים בעקבות התקדמות הבינה המלאכותית?

  המכון מציע שהמדינה תתפוס את העושר החדש שנוצר מהבינה המלאכותית ותבטיח חלוקה שוויונית שלו לכלל האזרחים. בין הפתרונות שהועלו נמצאת משכורת בסיסית או הכנסה בסיסית (UBI) שתאפשר לאנשים להתקיים בכבוד גם אם יאבדו את עבודתם בשל המהירות שבה משרות נמחקות ונוצרות.

  ▾מה ההבדל בין המהפכה התעשייתית למהפכת הבינה המלאכותית מבחינת קצב השינויים בשוק העבודה?

  אפרת מציינת כי בשונה מהמהפכה התעשייתית שבה השינויים היו הדרגתיים ונמשכו מאות שנים, המהפכה של הבינה המלאכותית מתרחשת במהירות גבוהה מאוד. לכן, הקצב שבו משרות נמחקות ונוצרות חדשות הוא מהיר יותר, מה שמקשה על אנשים להסתגל ולהשתנות בהתאם.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• הגיאופוליטיקה מאחורי מהפכת הבינה המלאכותית: הכלכלן הראשי ברשות לניירות ערך לשעבר עושה סדר | פרק 176 עם אילן גילדין

  19 ביולי 2026·39 דק׳
  אורחים:אפרת קרמר
  אמ;לקסיכום הפרק

  ד"ר אילן גילדין מנתח את מרוץ הבינה המלאכותית בין ארצות הברית לסין דרך מחירי המודלים, הוצאות ההון וסיכויי האימוץ העסקי. לדבריו, מודלים סיניים זולים עלולים ללחוץ את התמחור גם אם סוכני AI יחליפו בעתיד מערכות SaaS רבות. הוא מזהה יישומים מוחשיים במיוחד בלוגיסטיקה, רובוטיקה, תעשייה, סייבר וביטחון, ומזהיר שהצלחת הטכנולוגיה אינה מבטיחה תשואה למי שמממן את מרוץ התשתיות.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • המבחן הכלכלי של סוכני AI הוא אם יחליפו אוסף של תוכנות נפרדות ויצדיקו תשלום גבוה, ולא רק אם יציעו ממשק שיחה נוח.
  • הפער במחירי הטוקנים בין מודלים סיניים לאמריקאיים עשוי להשפיע על קצב האימוץ ועל התמחור שיזמים וארגונים יסכימו לקבל.
  • הצלחה רחבה של AI אינה בהכרח תרחיש של מנצח יחיד, ולכן חברות רבות עשויות ליהנות מהטכנולוגיה גם בלי שהמשקיעות הגדולות בתשתיות יהיו המרוויחות העיקריות.
  • יישומים בלוגיסטיקה, רובוטיקה תעשייתית, סייבר וביטחון עשויים להציג ערך מדיד מוקדם יותר מאימוץ ארגוני כללי שקשה לכמת.
  • בפיננסים, זמינות של כלים וידע אינה מבטלת את הצורך האנושי ביועץ שאפשר לסמוך עליו ולחלוק איתו אחריות.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾למה אילן גילדין משווה את מהפכת ה-AI להנחת פסי הרכבת במאה ה-19?

  לפי גילדין, ההוצאה של 4-5 החברות הגדולות בלבד מגיעה בשנת 2026 ל-680 מיליארד דולר, ועם חברות נוספות כמו טסלה מדובר בכ-830 עד 850 מיליארד דולר. זה קצת מעל 2% מהתוצר האמריקאי ובערך חצי מגידול התוצר, משקל שלדבריו לא נראה מאז המאה ה-19, כולל מהפכת האינטרנט והקלאוד.

  ▾מה הקשר בין הסמארטפון לבין "המוות של SaaS" לפי הכלכלן הראשי לשעבר של רשות ניירות ערך?

  גילדין מסביר שהסמארטפון הצליח כי החליף כ-15 מכשירים, ממצלמה ורשם קול ועד מחשב, תמורת 1,000 עד 1,400 דולר. באותו אופן, AI יהיה הצלחה אם סוכן אחד יחליף את וורד, אקסל, זום ובלומברג שלא מדברים זה עם זה. אם בסוף נישאר עם כל התוכנות ונשלם רק 20 או 40 דולר על צ'אטבוט, הבוננזה לא תגיע.

  ▾כמה זולים המודלים הסיניים לעומת אנתרופיק, ולמה זה מאיים על המשקיעים באמריקה?

  גילדין סיפר שבדק מול Gemini ומצא שמודל סיני זול פי 6 עד פי 10 במיליון טוקנים באינפוט, ופי עשרות מונים באאוטפוט, ביחס לאנטרופיק שהיא היקרה ביותר. יזם בסינגפור, בדרום קוריאה או בדרום אפריקה ירגיש את ההבדל, ולכן גם אם המהפכה תצליח לא ברור מה יהיה ההחזר למי שמשקיע היום בהנפקות האמריקאיות.

  ▾האם שיקולי פרטיות יעצרו את המעבר למודלים סיניים כמו DeepSeek?

  לדעת גילדין רק חלק מהשוק ייעצר: ג'יי פי מורגן וגולדמן זקס לעולם לא ישתמשו בהם, כמו שבבית הלבן תמיד יהיה טלפון של סיסקו. בכל מקום אחר בעולם, הוא אומר, «לפרייבסי יש מחיר», והשאלה היא אם אנשים יסכימו לשלם 100 או 200 דולר למיליון טוקנים רק בשביל פרטיות.

  ▾אילו תחומים ייהנו ראשונים מ-AI לפי אילן גילדין, ומה מבדיל את הגישה הסינית?

  גילדין טוען ש-AI היא לאו דווקא טכנולוגיה של winner takes all כמו קלאוד ורשתות חברתיות, ושהראשונים שייהנו ממנה הם לוגיסטיקה ורובוטיקה תעשייתית. הסינים, לדבריו, לא נגועים בשיגעון ה-AGI ובונים מודלים לתעשיות ספציפיות, למשל מפעלים חשוכים שלא מדליקים בהם אור כי אין בהם אף אדם.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• כבר לא פראיירים? האפליקציה שמבטלת דוחות ומכעיסה את הממסד | פרק 171 עם דוד פופוביץ

  14 ביוני 2026·32 דק׳
  אורחים:ספיר אלעד
  אמ;לקסיכום הפרק

  דוד פופוביץ' פיתח מערכת בשם לא פראייר שמסייעת לאזרחים לבטל דוחות חנייה על ידי מחולל מסמכים טכנולוגי המבוסס על AI. המערכת מאפשרת סריקת דוח, יצירת מסמך ערעור והגשתו לעירייה בעלות נמוכה. לשכת עורכי הדין טוענת שהמערכת מהווה השגת גבול מקצועית ומאיימת בצווים משפטיים, אך קיימים פסקי דין קודמים התומכים בשימוש במחוללי מסמכים טכנולוגיים. המאבק המשפטי טרם הסתיים והמערכת זוכה לתמיכה ציבורית רחבה.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • המערכת בנויה ללא כתיבת קוד באמצעות פלטפורמת קלוד קוד, ומצליחה להגיע לעשרות אלפי משתמשים תוך זמן קצר.
  • לשכת עורכי הדין רואה במערכת הפרה של חוקי לשכת עורכי הדין בשל יצירת מסמכים משפטיים ללא מעורבות עורך דין.
  • המערכת עוזרת לאזרחים לחסוך כסף רב, שכן ערעור על דוח חנייה באופן עצמאי זול משמעותית משימוש בשירותי עורך דין.
  • המאבק המשפטי כולל פגישה עם מועצת לשכת עורכי הדין ועתיד להכרעה בבית משפט מחוזי ואולי עליון.
  • התחום של ליגלטק בישראל סובל מחסמים רגולטוריים שמונעים חדשנות ופיתוח פתרונות לצרכן הקטן.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• בני פרבר על סיפור חיים מטלטל מסחר בסמים וכלא לקריירה משגשגת | פרק 170 עם לינוי דר

  7 ביוני 2026·47 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  בני פרבר מספר על תקופת המעצר שלו בגיל 22 בעקבות סחר בסמים, על התמודדות עם המשבר הזה ועל הדרך שבה הפך את חייו. הוא מדגיש את החשיבות של עשייה פעילה כדי להבין את עצמך ולמצוא את הכיוון הנכון, וכן את כוח ההכרת תודה ככלי לשיפור איכות החיים. בני מתייחס גם ליצירתיות ויוזמה עסקית, כמו הפצת מדבקות עם QR לקידום הפודקאסט שלו וכתיבת ניוזלטר שבועי במשך שנים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • המעצר היה נקודת שבר קשה אך גם הזדמנות לצמיחה וללמידה עצמית.
  • עשייה מתמדת ויציאה מאזור הנוחות הם המפתח להתפתחות והגשמה.
  • בינה מלאכותית היא כלי שמאפשר להעביר ידע ולשנות חיים, אך התשוקה האמיתית היא העברת הידע עצמו.
  • הכרת תודה יומיומית מחזקת את ההרגשה הטובה ומסייעת להתמודד עם מצבים מאתגרים.
  • יצירתיות בשיווק ויוזמה עסקית, אפילו בדרכים לא שגרתיות, תורמות להצלחה.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾איך בני פרבר מתאר את התקופה שבה היה במעצר על סחר בסמים ומה היו התחושות שלו באותו רגע?

  בני מתאר את הרגע שבו נעצר כתחושת תבוסה מטורפת, כשהלב נופל לתחתונים והוא לא יודע איך להגיב. הוא לא הבין מה המשמעות המלאה של המעצר, שלאחריו התחיל תהליך משפטי ארוך שכלל מעצר בית של שנה וחצי. הוא הרגיש שהוא נמצא בתחתית החיים, עם משבר זהות כואב עמוק.

  ▾מה הייתה הגישה של בני פרבר כלפי החיים והאושר לאחר התקופה הקשה שעבר, ואיך הוא מיישם זאת ביום יום?

  בני מגדיר את עצמו כאדם מאושר שקם וישן עם חיוך, לא מתעצבן ולא לוקח דברים אישית. הוא מתרגל אסירות תודה מדי יום, כותב במחברת תודות כבר ארבע שנים, ומאמין שההודיה על הדברים הקטנים והגדולים בחיים היא הבסיס לאושר אמיתי.

  ▾כיצד בני פרבר מתייחס לחשיבות היציאה מאזור הנוחות ומה הוא ממליץ לעשות כדי להתקדם בחיים?

  בני מדגיש שיציאה מאזור הנוחות היא המפתח להתפתחות אישית ומקצועית. הוא מסביר שזה שריר שצריך לחזק, וכי כל פעם שיצא מאזור הנוחות הוא הרגיש שזה נהיה יותר נוח. הוא ממליץ לעשות פעולות יוצאות דופן שאנשים אחרים לא מוכנים לעשות, כי רק כך אפשר להגיע לתוצאות משמעותיות.

  ▾מהי התשוקה האמיתית של בני פרבר בתחום הבינה המלאכותית וכיצד הוא רואה את התפקיד שלו בתחום זה?

  בני מציין שהתשוקה האמיתית שלו היא העברת ידע ולא הבינה המלאכותית עצמה. הוא רואה את הבינה המלאכותית ככלי עזר שמאפשר לו לעזור לאנשים לשנות את חייהם, ומעביר הרצאות, סדנאות וקורסים שמלמדים איך לאמץ את הכלים האלה בחיי היומיום.

  ▾איך בני פרבר מתאר את המעבר מחייו הקודמים לעסק מצליח ומה היו הצעדים המרכזיים בדרך לשינוי?

  בני מספר כי לאחר שחרורו מהכלא ומעצר הבית החל לחקור תחומים שונים באינטרנט, לנסות משרות שונות ולעשות פעולות מעשיות כמו פתיחת ניוזלטר על AI. הוא הדגיש את החשיבות של עשייה מתמדת, למידה מהניסיון ולקיחת אחריות על החיים, מה שהוביל אותו להקמת עסק מצליח ולכתיבת ספר על סיפור חייו.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• כיצד להישאר רלוונטי בארגון שלכם בעידן שבו הבינה המלאכותית לוקחת לכולנו את המשמעות(?) | פרק 169 עם אפרת קרמר

  31 במאי 2026·29 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  אפרת קרמר, מנהלת אגף מערכות מידע ראשית במכון וולקני ודוקטורנטית החוקרת השפעת בינה מלאכותית על ארגונים, מדברת על החשש של עובדים לאבד משמעות ותפקיד בעקבות כניסת ה-AI. היא מדגישה את חשיבות ניהול נכון של הטמעת ה-AI בארגונים, שמירה על חוזה פסיכולוגי עם העובדים, ופיתוח כישורים קוגניטיביים וביקורתיים חדשים. בנוסף, היא מציינת שהשילוב בין יכולות ה-AI ליכולות האנושיות, בעיקר בתחום ה-Soft Skills, הוא המפתח להצלחה ארגונית.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • עובדים חשים איום לא רק על תפקידם אלא גם על משמעותם בארגון בעקבות היעילות הגבוהה של ה-AI.
  • ארגונים צריכים להבחין בין סוגי AI שונים (גנרטיבי מול אנליטי) ולנהל את הטמעתם בהתאם.
  • הכוח האנושי בארגונים עתיד לעבור מתפקידים יצירתיים לתפקידים שיפוטיים וביקורתיים כלפי התוצרים של ה-AI.
  • היתרון האנושי המרכזי הוא ב-Soft Skills, אינטואיציה ואינטליגנציה רגשית שה-AI לא יכול להחליף.
  • שימוש נכון בכלי AI יכול לדייק את החשיבה האנושית ולשפר את היכולות הקוגניטיביות של העובדים.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כיצד משפיעה כניסת הבינה המלאכותית על החוזה הפסיכולוגי בין העובד לארגון?

  כניסת הבינה המלאכותית מביאה להפרת החוזה הפסיכולוגי, שכן משימות שהיו משמעותיות לעובד מבוצעות כעת על ידי AI, מה שמוביל להרגשת חוסר הערכה, שחיקה ומרמור בקרב העובדים.

  ▾מהם האתגרים המרכזיים שארגונים מתמודדים איתם בהטמעת AI מבחינת העובדים והמשמעות שלהם בארגון?

  ארגונים מתקשים לשלב את ה-AI באופן שמכבד את העובדים, לא מבינים כיצד AI משפיע על תהליכים וכישורים, וכתוצאה מכך עובדים חשים מאוימים, חוששים לאבד את מקומם ומתמודדים עם חוסר וודאות לגבי עתידם.

  ▾איך משתנה תפקיד העובד בארגון עם כניסת כלים של AI גנרטיבי ואנליטי?

  העובד עובר מתפקיד יצרני לתפקיד שיפוטי וביקורתי, שבו עליו לאבחן את התשובות שה-AI מספק, לוודא את נכונותן ולהשתמש ביכולת קוגניטיבית גבוהה יותר במקום ביצוע משימות ש-AI מבצע מהר ויעיל יותר.

  ▾מהם היתרונות של העובדים האנושיים לעומת AI בארגונים, לפי אפרת קרמר?

  היתרונות של העובדים הם ביכולות רגשיות, אינטואיציה, יצירתיות ו-soft skills, שהם תחומים ש-AI אינו מסוגל לחקות או לכמת, ולכן הם קריטיים לשימור החוסן הארגוני והתגובה לאירועים בלתי צפויים.

  ▾כיצד ארגונים צריכים לנהל את הטמעת הבינה המלאכותית כדי לשמור על חוסן ארגוני ויציבות?

  ארגונים צריכים להבין איזה סוג AI הם מכניסים, לנהל את ההטמעה בהתאם לחזון ולמטרות, לשמר את העובדים ולפתח את כישוריהם העתידיים, ולהבטיח שהעובדים ימשיכו לתרום ביצירתיות ובחשיבה ביקורתית, מה שמגן על החוסן הארגוני בטווח הארוך.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• ״בניתי סטארטאפ בריאותי שיעזור לי ולעוד אלפים״ | פרק 185 עם ספיר אלעד, סימפטרה

  20 בספטמבר 2026·25 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  ספיר אלעד, חולה בדלקת פרקים כרונית ומומחית בדאטה סיינס, פיתחה מוצר מבוסס AI שמנתח נתונים אישיים ונתוני wearable כדי לחזות התלקחויות מחלה. המודל שלה הגיע לדיוק של 93% ומאפשר לחולים לנהל את המחלה טוב יותר ולהפחית חוסר וודאות. המוצר מיועד גם לבתי חולים וקליניקות, ומציע חיזוי מותאם אישית ולא רק מעקב סטנדרטי.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • דלקת פרקים היא מחלה כרונית עם התלקחויות לא צפויות, שגורמת לכאבים ונפיחות במפרקים שונים.
  • המודל משתמש בנתונים מדיווחי חולים ונתוני wearable כדי לחזות סיכוי להתלקחות ולהסביר את הגורמים לה.
  • המודל תוכנן להיות explainable ולא 'קופסה שחורה', כדי לספק למשתמשים הבנה טובה יותר של התחזית.
  • האתגר המרכזי הוא איכות הנתונים והזנתם הסדירה, לכן נעשה חיבור ל-Wearables להפחתת העומס על המשתמש.
  • המודל מעדיף להתריע לשווא מאשר לפספס התלקחות, ומדגיש שהשימוש בו הוא תוספת לתמיכה רפואית ולא תחליף.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כיצד ספיר אלעד משלבת את ניסיונה האישי כחולה בדלקת פרקים בפיתוח מוצר ה-AI שלה?

  ספיר אלעד משתמשת בניסיונה האישי כחולה בדלקת פרקים מזה עשור כדי להבין את הקושי בניהול המחלה, ואוספת נתונים של חולים שדיווחו על עצמם סימפטומים כדי לבנות מודל machine learning שמסייע לחזות התלקחויות עתידיות ולהסביר את הסיבות להן.

  ▾מה מאפיין את המודל שפיתחה ספיר מבחינת דיוק והסבריות, ואיך היא מתמודדת עם אתגרים בנתונים?

  המודל שפיתחה הגיע לדיוק של 93 אחוזים ומכיל גורם של אקספליינביליות שמסביר את הסיבות להתפרצות. ספיר מתמודדת עם אתגרים כמו דירוג סובייקטיבי של כאב, הזנת נתונים לא רציפה ונתונים חסרים, ומשפרת את המודל לאורך זמן באמצעות פידבק מהמשתמשים.

  ▾מה ההבדל בין האפליקציה של ספיר לבין אפליקציות מעקב קיימות או שעוני Wearable רגילים?

  האפליקציה של ספיר לא רק עוקבת אחרי סימפטומים אלא משתמשת במודל AI מאומן במיוחד על מחלות כרוניות כדי לחזות התפרצויות ולהתריע עליהן, תוך מתן הסבר לסיבות, בניגוד לאפליקציות מעקב רגילות שמספקות רק נתונים ללא חיזוי מותאם אישית.

  ▾כיצד ספיר מתכננת לשלב את המוצר שלה בשוק ומהו המודל העסקי שלה?

  ספיר מתכננת מודל עסקי שמתחלק ל-B2C, שבו לקוחות פרטיים ישלמו על תחזיות ניהול המחלה, ול-B2B, שבו בתי חולים וקליניקות ישלמו על ניהול חולים לפי רמת סיכון, כדי לשפר טיפול ומניעת אשפוזים בהתלקחויות בלתי צפויות.

  ▾איזה טיפ נותנת ספיר למאזינים שמעוניינים לפתח מוצר AI בעצמם?

  ספיר ממליצה להתחיל מבעיה אישית וחשובה, לבדוק אם היא רלוונטית גם לאחרים, לא לוותר כשמודל לא מצליח בהתחלה ולשפר אותו, ולנצל כלים קיימים לבניית מוצר ראשוני (MVP) כדי לבדוק ולידציה ולהבין את תגובת השוק לפני השקעה גדולה.

  לניתוח המלא של הפרק ←

כתבות במגזין על התוכנית

• 
  נתוני הפודקאסטים בישראל

  35.0% מהשאלות המרכזיות בפרקים הישראליים הן שאלות איך, פי 3.7 משאלות למה

  4 בספטמבר 2026
• 
  הייטק, AI ומדע

  398 פרקים ישראליים קושרים בינה מלאכותית לעבודה, ורק 81 אומרים מי מחליף את מי

  28 באוגוסט 2026

פודקאסטים דומים

אוצר נייר

לירוי יהב

תרבות וספרות25 פרקים

הקול על AI | חדשות ועדכונים בעברית

זירת AI - Zirat AI

הייטק וסטארטאפים50 פרקים

רברס עם פלטפורמה

רברס עם פלטפורמה

הייטק וסטארטאפים818 פרקים

דקות או פחות ‎30

אביב פרנקל

הייטק וסטארטאפים504 פרקים

אנשים ומחשבים

אנשים ומחשבים

הייטק וסטארטאפים448 פרקים

Startup for Startup

מאנדיי.קום

הייטק וסטארטאפים411 פרקים