עיצוב וקוד
דאן גיטיק וטל סולומון ורדי
3 פרקים
על התוכנית
Podcast by דאן גיטיק וטל סולומון ורדי
מה זה עיצוב וקוד?
עיצוב וקוד הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית הייטק וסטארטאפים מאת דאן גיטיק וטל סולומון ורדי. מדריך מעשי ואנליטי לחיבור בין עולמות התכנות והעיצוב דרך תהליכי עבודה איטרטיביים ומיתוג אישי. בארכיון 3 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-12 דקות.
| קטגוריה | הייטק וסטארטאפים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 3 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-12 דקות |
| הפרק האחרון | 12 בנובמבר 2016 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 3 |
עודכן:
מדריך מעשי ואנליטי לחיבור בין עולמות התכנות והעיצוב דרך תהליכי עבודה איטרטיביים ומיתוג אישי.
המנחה
המנחים דן וטל הם אנשי מקצוע מתחומי התכנות והעיצוב, המביאים נקודת מבט ביקורתית ומעשית. הם מאופיינים בחשיבה אנליטית המתמקדת בתהליכי עבודה, בשיפור המתמיד ובחיפוש אחר איזון בין יצירתיות לפרקטיקה.
הסגנון
סגנון התוכנית הוא דיון שיתופי, רציני ומעמיק, השואף לגשר על הפער בין הידע האקדמי לבין דרישות השטח בתעשייה. המבנה מבוסס על ניתוח מתודולוגיות עבודה והצעת פתרונות פעילים ומתוכננים למכשולים מקצועיים.
תובנות הזהב מהארכיון
- עבודה איטרטיבית מונעת קיבעון קונספטואלי ומאפשרת גילוי פתרונות חלופיים תוך כדי תנועה.
- אמון ומטרה משותפת הם הבסיס ההכרחי לצליחת שיתוף פעולה חוצה-תחומים.
- חובת ההוכחה המקצועית מוטלת על היוצר, ומיתוג אישי מתועד הוא הדרך המוכחת להציג פוטנציאל.
- שיטות עבודה אג'יליות מצמצמות סיכונים תפעוליים ומאפשרות קבלת פידבק מהיר ואיכותי.
התוכנית מיועדת למעצבים ומפתחים השואפים לייעל את תהליכי העבודה שלהם ולצלוח את הפער המקצועי בין התחומים.
השאלות הבולטות בארכיון
האם עדיף שלושה-ארבעה שיעורים לסקירה מקיפה ואז ירידה לפרטים, על פני שמונה שיעורים שצוללים לעומק מההתחלה?
אם אני כמעצב אין לי שום מושג בקוד, איך אני יכול בכלל להבין מהגיטהאב שאתה טוב או מעניין?
אם תעצב משהו אחר לחלוטין והמשתמש רגיל למאות אתרים שראה, איך הוא יגיב לשבירת הפאטרן והאם זה לא מסוכן?
3 פרקים = 3 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
השוואה בין תהליך יצירה לינארי מהתחלה לסוף לבין תהליך איטרטיבי של חזרה ובחינה מחדש, בתכנות ובעיצוב.
דן וטל דנים בשני המנחים בתהליך היצירה ומציעים לעבוד באיטרציות במקום מהתחלה ועד הסוף ברצף אחד, כדי לא להתקבע בקונספציה אחת. הם מציגים את ה-revisiting - חזרה לבחון את הבעיה מחדש - וזיגזוג בין כמה משימות במקביל כדי לשמור על יעילות ורעננות. בתכנות הם מבחינים בין כתיבת קוד גנרי וניתן להרחבה (extensibility) לבין קוד מודולרי וזול שאפשר לזרוק ולהחליף (replaceability). בעיצוב הם מתארים לוחות השראה, סקיצות, ספר מותג ועבודה באינטרוולים על טיפוגרפיה וצבעים. לבסוף הם מציעים גם בלמידה להתחיל בסקירה רחבה לפני צלילה לעומק.
- עבודה איטרטיבית עם חזרה לצומת הדרכים מונעת התקבעות בקונספציה אחת ומגלה פתרונות חלופיים
- ניהול כמה משימות במקביל וזיגזוג ביניהן שומר על פרודוקטיביות ומחזיר אדם רענן למשימה הקודמת
- עדיף לסגור תמונה כללית לפני התעמקות בניואנסים כדי להימנע מ-tunnel vision
- קוד גנרי מדי שמנסה לכסות את כל המקרים מראש עלול להיות טעות אם העתיד לא מתרחב כמצופה
- replaceability - קוד מודולרי וזול מספיק כדי לזרוק ולכתוב מחדש - לעיתים עדיף על extensibility
- בלמידה עדיף להקדיש שיעורים ראשונים לסקירה רחבה ואז לרדת לפרטים, במקום לצלול לעומק מההתחלה
האם עדיף שלושה-ארבעה שיעורים לסקירה מקיפה ואז ירידה לפרטים, על פני שמונה שיעורים שצוללים לעומק מההתחלה?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
עונה 1, פרק 3 - זכר ונקבה ברא אותם
פרקים אחרונים
עונה 1, פרק 3 - זכר ונקבה ברא אותם
12 בנובמבר 201611 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
דן וטל דנים בשני המנחים בתהליך היצירה ומציעים לעבוד באיטרציות במקום מהתחלה ועד הסוף ברצף אחד, כדי לא להתקבע בקונספציה אחת. הם מציגים את ה-revisiting - חזרה לבחון את הבעיה מחדש - וזיגזוג בין כמה משימות במקביל כדי לשמור על יעילות ורעננות. בתכנות הם מבחינים בין כתיבת קוד גנרי וניתן להרחבה (extensibility) לבין קוד מודולרי וזול שאפשר לזרוק ולהחליף (replaceability). בעיצוב הם מתארים לוחות השראה, סקיצות, ספר מותג ועבודה באינטרוולים על טיפוגרפיה וצבעים. לבסוף הם מציעים גם בלמידה להתחיל בסקירה רחבה לפני צלילה לעומק.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- עבודה איטרטיבית עם חזרה לצומת הדרכים מונעת התקבעות בקונספציה אחת ומגלה פתרונות חלופיים
- ניהול כמה משימות במקביל וזיגזוג ביניהן שומר על פרודוקטיביות ומחזיר אדם רענן למשימה הקודמת
- עדיף לסגור תמונה כללית לפני התעמקות בניואנסים כדי להימנע מ-tunnel vision
- קוד גנרי מדי שמנסה לכסות את כל המקרים מראש עלול להיות טעות אם העתיד לא מתרחב כמצופה
- replaceability - קוד מודולרי וזול מספיק כדי לזרוק ולכתוב מחדש - לעיתים עדיף על extensibility
- בלמידה עדיף להקדיש שיעורים ראשונים לסקירה רחבה ואז לרדת לפרטים, במקום לצלול לעומק מההתחלה
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
דן וטל דנים בשני המנחים בתהליך היצירה ומציעים לעבוד באיטרציות במקום מהתחלה ועד הסוף ברצף אחד, כדי לא להתקבע בקונספציה אחת. הם מציגים את ה-revisiting - חזרה לבחון את הבעיה מחדש - וזיגזוג בין כמה משימות במקביל כדי לשמור על יעילות ורעננות. בתכנות הם מבחינים בין כתיבת קוד גנרי וניתן להרחבה (extensibility) לבין קוד מודולרי וזול שאפשר לזרוק ולהחליף (replaceability). בעיצוב הם מתארים לוחות השראה, סקיצות, ספר מותג ועבודה באינטרוולים על טיפוגרפיה וצבעים. לבסוף הם מציעים גם בלמידה להתחיל בסקירה רחבה לפני צלילה לעומק.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
עבודה איטרטיבית עם חזרה לצומת הדרכים מונעת התקבעות בקונספציה אחת ומגלה פתרונות חלופיים · ניהול כמה משימות במקביל וזיגזוג ביניהן שומר על פרודוקטיביות ומחזיר אדם רענן למשימה הקודמת · עדיף לסגור תמונה כללית לפני התעמקות בניואנסים כדי להימנע מ-tunnel vision · קוד גנרי מדי שמנסה לכסות את כל המקרים מראש עלול להיות טעות אם העתיד לא מתרחב כמצופה · replaceability - קוד מודולרי וזול מספיק כדי לזרוק ולכתוב מחדש - לעיתים עדיף על extensibility · בלמידה עדיף להקדיש שיעורים ראשונים לסקירה רחבה ואז לרדת לפרטים, במקום לצלול לעומק מההתחלה
עונה 1, פרק 2 - רוצה להיות חברה שלי?
27 באוקטובר 201611 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בפער שבין היכרות ראשונית בין מתכנתים למעצבים לבין התחלת עבודה אמיתית משותפת. המנחים מציגים שתי נקודות מפתח לצליחת המכשול: בניית אמון ומציאת מטרה משותפת. אמון נבנה דרך מיתוג אישי - פורטפוליו למעצבים (ביהאנס, דריבל), גיטהאב למתכנתים, ובלוג או ערוץ יוטיוב לתיעוד התהליך - מבלי להיות שחצן או פושר מדי. המטרה המשותפת צריכה להיות לא אישית מדי, בעלת ערך רחב, ומוצר פשוט בגישת MVP עם סיכון נמוך כדי לא להרתיע שותפים. לסיום מודגשת חשיבות הסימטריה בציפיות, בזמן ובמוטיבציה בין שני הצדדים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הפער בין היכרות לעבודה משותפת אמיתית הוא מכשול ממשי שצריך לצלוח, בדומה לתהום שמתאר הספר 'קרוסינג דה צ'אזם' על סטארטאפים.
- מיתוג אישי הוא הכרחי גם אם לא אוהבים את המושג - צריך להוכיח מה עשית ומה הפוטנציאל שלך, כי חובת ההוכחה מוטלת על היוצר והעולם אינו מפרגן.
- אפשר לבנות גיטהאב שגם לא-טכניים יבינו, על ידי הוספת קבצי תיעוד, דימויים ודפי הסבר שממחישים את הפרויקט.
- אנשים נמשכים ליוצר עצמו ולא רק לפרויקט בודד, ולכן אתר בית שמרכז את כל ההישגים פותח כיווני עניין נוספים.
- למשיכת שותפים כדאי לבחור מוצר פשוט בגישת MVP עם קומיטמנט נמוך, כי דרישת התחייבות גדולה מבהילה ומרתיעה אנשים שעדיין לא מכירים אותך.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהם שני התנאים שמאפשרים למתכנת ולמעצב להתחיל לעבוד יחד?
אמון ומטרה משותפת. לפי הפרק, היכרות בפייסבוק או במיטאפ אינה מספיקה, ובין ההיכרות לעבודה אמיתית יש מכשול שצריך לצלוח, בהשאלה מהספר Crossing the Chasm שמתאר את התהום שסטארטאפ חוצה.
▾למה האקתון אינו דרך טובה להכיר שותפים חדשים?
כי רוב המשתתפים מגיעים עם קבוצות מוכנות מהבית, חברים שכבר עבדו יחד. יש בהאקתון עבודת צוות אמיתית, הישג נדרש ומסגרת זמן מוגדרת, אבל בדיוק בגלל ההרכב המוכן קשה להכיר דרכו אנשים חדשים.
▾איך מעצב שאינו מבין בקוד יכול להתרשם מעבודתו של מתכנת?
התשובה בפרק היא שזה תלוי באופן שבו המתכנת בונה את הריפוזיטורי ב-GitHub. אפשר להוסיף שם קובצי תיעוד, דמו או דפי ווב שממחישים את הפרויקט, וכדאי גם אתר בית שמרכז את ההישגים, במקביל לתיק העבודות שמעצב מציג ב-Behance או ב-Dribbble.
▾איזה פרויקט משותף קל יותר לגייס אליו שותפים?
פרויקט שהבעיה שהוא פותר אינה אישית מדי. יוזמה חברתית או אידיאולוגית מטרידה הרבה אנשים ולכן קל לרתום אליה, בעוד בעיה פרטית קשה לגייס אליה. גם המוצר צריך להיות MVP קטן ופשוט, כי מחויבות של חודשיים מרתיעה שותף שעדיין לא מכיר אותך.
▾מה אומרים בפרק על מי שמצפה שהעולם יגלה אותו בעצמו?
«חובת ההוכחה היא עליכם». הטענה היא שהעולם אינו מפרגן, ושצריך לחשוב על עצמכם כעל מוצר ועל העולם כעל הלקוח שצריך לשכנע. עם זאת, המארחים מזהירים גם מהצד ההפוך של אגוצנטריות ודחיפה מוגזמת.
עונה 1, פרק 1 - על תבניות וחלומות
17 באוקטובר 201611 דק׳אורחים:דן גיטיקלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק במתח שבין שימוש בפתרונות תבניתיים, כמו בוטסטראפ והגריד בן 12 העמודות, שהם זולים, מהירים ובדוקים, לבין הרצון האנושי להמציא פתרון יצירתי ומיוחד שמאפשר להתבלט וליהנות מהעבודה. הדוברים משווים בין שיטת עבודה ווטרפולית לשיטה אג'ילית, ומציעים לעבוד במחזורים קצרים שבהם מנסים, מקבלים פידבק מהיר ומשפרים. הם דנים גם בהבדל בין הלימודים בשנקר, באוניברסיטה ובבצלאל לבין דרישות התעשייה, ובפער שבין האקדמיה למה ששימושי בפועל. המסקנה היא לאמץ את הדפוס האג'ילי תוך שמירה על איזון בין תעוזה ויצירתיות לבין ענווה ומודעות עצמית לזהות מתי פתרון קיים עדיף.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- פתרונות תבניתיים זולים, מהירים ובדוקים, אך עלולים להראות גנריים ולהשטיח את המראה של אתרים רבים שנבנים על אותו גריד.
- בתכנות שואפים לאחידות וקוד דומה כדי שמפתחים יוכלו לעבוד יחד, בעוד שבעיצוב היוצר מביא ביטוי אישי ויצירתי.
- שיטת העבודה האג'ילית מצמצמת את הסיכון של הווטרפול: מחזורים קצרים מאפשרים פידבק אמיתי מלקוחות והתאמה מהירה לפני שמשקיעים זמן רב.
- תקופת הלימודים היא ההזדמנות לעשות דברים אקספרימנטליים ונועזים, כי בעבודה במשרד או בסטודיו הזמן והסיכוי לכך נמוכים בהרבה.
- תעוזה צריכה להגיע עם ענווה ומודעות עצמית: לדעת מתי פתרון שאנשים פיתחו לאורך זמן עדיף על המצאה אישית, ומתי כדאי לחזור לפתרון קיים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה הבעיה עם הגריד של 12 עמודות ב-Bootstrap לפי הפרק?
Bootstrap היא תשתית CSS שיצאה מ-Twitter ומבטיחה שהאתר ייראה אותו דבר ברזולוציות ובמכשירים שונים, אבל תופעת הלוואי היא שהוא ייראה בדיוק כמו המון אתרים אחרים. המעצב בפרק טוען שכמעט כל תבנית WordPress נבנית על אותו גריד של 12 עמודות עם גאטר קבוע, וזה השטיח את הרשת. ההצעה שלו היא לנסות גרידים אחרים, 13 או 15 עמודות.
▾למה עבודה בתבניות WordPress הפסיקה להספיק למעצב בפרק?
הוא התחיל את הדרך מקניית תבניות, תרגומן לעברית והחלפת CSS, צבעים ופונטים, ואחרי כשנה הבין שזה מקבע ושאי אפשר להיות חתום על זה במאה אחוז כי מישהו אחר כתב את זה. עם זאת הוא מגדיר את זה כפתרון מצוין לקהל לקוחות עם תקציב קטן, «אינסטנט פסט פוד».
▾מה ההבדל בין עבודה ווטרפולית לעבודה אג'ילית כפי שהיא מוסברת בפרק?
בווטרפול מאפיינים חצי שנה, מפתחים חצי שנה ובודקים חצי שנה, ואחרי שנה וחצי מגלים שהשוק השתנה או שלא הבינו נכון את הלקוח. באג'ייל עובדים במחזורים של חודש חודשיים, מוציאים לשטח גם מוצר גולמי, מקבלים פידבק אמיתי מלקוחות אמיתיים ומשפרים בסבב הבא.
▾איך נראה ספרינט העיצוב שעושים ב-Google?
צוות מקבל בריף ועובד עליו שלושה ימים בלבד, בפורמט שדומה מאוד להאקתון, ובסופם מציג מוצר בסיסי או אפילו פיצ'ר בודד. המטרה היא לבדוק אם הרעיון עובד בכלל, במקום להשקיע שנה וחצי בעולם טכנולוגי שמשתנה בקצב מסחרר.
▾למה לדעת המשתתפים דווקא בתקופת הלימודים כדאי לעשות דברים אקספרימנטליים?
שנקר מתואר כבית ספר מכוון תעשייה, שממנו יוצאים כשיודעים לעבוד מול לקוח, ובבצלאל יש יותר מקום לניסוי. הטענה היא שארבע שנות הלימודים הן החלון היחיד לעשות דברים משוגעים, כי אחר כך, במשרד או בסטודיו, הסיכוי למצוא זמן לפרויקט שלא מכניס כסף נמוך. לצד זה נדרשת ענווה, כלומר מודעות עצמית לזהות מתי פתרון שאנשים פיתחו לאורך שנים טוב מזה שהמצאת לבד.
פודקאסטים דומים
כושר ניהולי
Shaul Nehamkin
מקשקש - פודקאסט שמדבר עיצוב Doodle
Shachar Bechor
משחק החיים - פודקאסט בנושאי שיווק, עסקים והצלחה
PLUS digital
רברס עם פלטפורמה
רברס עם פלטפורמה
דקות או פחות 30
אביב פרנקל
Startup for Startup
Powered by monday.com