עונה 1, פרק 1 - על תבניות וחלומות
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 17 באוקטובר 2016 |
|---|---|
| אורך | 11 דק׳ |
| הנושא המרכזי | המתח בין פתרונות תבניתיים לפתרונות יצירתיים בעיצוב ובתכנות |
| אורחים | דן גיטיק |
| קטגוריה | הייטק וסטארטאפים |
על מה הפרק עם דן גיטיק?
שני יוצרים דנים במתח שבין פתרונות תבניתיים מהירים ובדוקים לבין הדחף ליצור משהו מקורי ומיוחד, ומציעים את שיטת העבודה האג'ילית כדרך לאזן ביניהם.
הפרק עוסק במתח שבין שימוש בפתרונות תבניתיים, כמו בוטסטראפ והגריד בן 12 העמודות, שהם זולים, מהירים ובדוקים, לבין הרצון האנושי להמציא פתרון יצירתי ומיוחד שמאפשר להתבלט וליהנות מהעבודה. הדוברים משווים בין שיטת עבודה ווטרפולית לשיטה אג'ילית, ומציעים לעבוד במחזורים קצרים שבהם מנסים, מקבלים פידבק מהיר ומשפרים. הם דנים גם בהבדל בין הלימודים בשנקר, באוניברסיטה ובבצלאל לבין דרישות התעשייה, ובפער שבין האקדמיה למה ששימושי בפועל. המסקנה היא לאמץ את הדפוס האג'ילי תוך שמירה על איזון בין תעוזה ויצירתיות לבין ענווה ומודעות עצמית לזהות מתי פתרון קיים עדיף.
/ תובנות מרכזיות
- פתרונות תבניתיים זולים, מהירים ובדוקים, אך עלולים להראות גנריים ולהשטיח את המראה של אתרים רבים שנבנים על אותו גריד.
- בתכנות שואפים לאחידות וקוד דומה כדי שמפתחים יוכלו לעבוד יחד, בעוד שבעיצוב היוצר מביא ביטוי אישי ויצירתי.
- שיטת העבודה האג'ילית מצמצמת את הסיכון של הווטרפול: מחזורים קצרים מאפשרים פידבק אמיתי מלקוחות והתאמה מהירה לפני שמשקיעים זמן רב.
- תקופת הלימודים היא ההזדמנות לעשות דברים אקספרימנטליים ונועזים, כי בעבודה במשרד או בסטודיו הזמן והסיכוי לכך נמוכים בהרבה.
- תעוזה צריכה להגיע עם ענווה ומודעות עצמית: לדעת מתי פתרון שאנשים פיתחו לאורך זמן עדיף על המצאה אישית, ומתי כדאי לחזור לפתרון קיים.
אם תעצב משהו אחר לחלוטין והמשתמש רגיל למאות אתרים שראה, איך הוא יגיב לשבירת הפאטרן והאם זה לא מסוכן?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- מה הבעיה עם הגריד של 12 עמודות ב-Bootstrap לפי הפרק?
- Bootstrap היא תשתית CSS שיצאה מ-Twitter ומבטיחה שהאתר ייראה אותו דבר ברזולוציות ובמכשירים שונים, אבל תופעת הלוואי היא שהוא ייראה בדיוק כמו המון אתרים אחרים. המעצב בפרק טוען שכמעט כל תבנית WordPress נבנית על אותו גריד של 12 עמודות עם גאטר קבוע, וזה השטיח את הרשת. ההצעה שלו היא לנסות גרידים אחרים, 13 או 15 עמודות.
- למה עבודה בתבניות WordPress הפסיקה להספיק למעצב בפרק?
- הוא התחיל את הדרך מקניית תבניות, תרגומן לעברית והחלפת CSS, צבעים ופונטים, ואחרי כשנה הבין שזה מקבע ושאי אפשר להיות חתום על זה במאה אחוז כי מישהו אחר כתב את זה. עם זאת הוא מגדיר את זה כפתרון מצוין לקהל לקוחות עם תקציב קטן, «אינסטנט פסט פוד».
- מה ההבדל בין עבודה ווטרפולית לעבודה אג'ילית כפי שהיא מוסברת בפרק?
- בווטרפול מאפיינים חצי שנה, מפתחים חצי שנה ובודקים חצי שנה, ואחרי שנה וחצי מגלים שהשוק השתנה או שלא הבינו נכון את הלקוח. באג'ייל עובדים במחזורים של חודש חודשיים, מוציאים לשטח גם מוצר גולמי, מקבלים פידבק אמיתי מלקוחות אמיתיים ומשפרים בסבב הבא.
- איך נראה ספרינט העיצוב שעושים ב-Google?
- צוות מקבל בריף ועובד עליו שלושה ימים בלבד, בפורמט שדומה מאוד להאקתון, ובסופם מציג מוצר בסיסי או אפילו פיצ'ר בודד. המטרה היא לבדוק אם הרעיון עובד בכלל, במקום להשקיע שנה וחצי בעולם טכנולוגי שמשתנה בקצב מסחרר.
- למה לדעת המשתתפים דווקא בתקופת הלימודים כדאי לעשות דברים אקספרימנטליים?
- שנקר מתואר כבית ספר מכוון תעשייה, שממנו יוצאים כשיודעים לעבוד מול לקוח, ובבצלאל יש יותר מקום לניסוי. הטענה היא שארבע שנות הלימודים הן החלון היחיד לעשות דברים משוגעים, כי אחר כך, במשרד או בסטודיו, הסיכוי למצוא זמן לפרויקט שלא מכניס כסף נמוך. לצד זה נדרשת ענווה, כלומר מודעות עצמית לזהות מתי פתרון שאנשים פיתחו לאורך שנים טוב מזה שהמצאת לבד.
מתיאור הפרק
הפרק הראשון של עיצוב וקוד! מדברים על תבניות, והאם זה טוב או רע למעצבים, למתכנים, ולאנושות בכלל. מתי להסתפק בפתרון סטנדרטי, מהיר וזול - ומתי להיות מקורי ונועז, ולהתסכן בלהמציא את הגלגל מחדש, ושהוא ייצא מרובע?