מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

צמצום עילת הסבירות מהווה הגבלה רחבה על סמכות בית המשפט העליון לבקר את תוכן ההחלטות של הממשלה והשרים. · היעדר סעד משפטי משמעותו בפועל אובדן הסמכות, שכן ללא יכולת אכיפה, ההחלטה הופכת לריקה מתוכן. · עילות ביקורת חלופיות, כמו שיקולים זרים או פגיעה בזכויות יסוד, עדיין קיימות אך הן קשות הרבה יותר להוכחה משפטית מאשר עילת הסבירות. · הסכנה המרכזית בתיקון אינה רק תוכנו, אלא עצם שינוי כללי המשחק הדמוקרטיים ללא הסכמה רחבה, כחלק מתוכנית מקיפה יותר.

תרבות וספרות

עושים משפט

רשת עושים היסטוריה

36 פרקים

על התוכנית

תוכנית שמאירה באור חדש מושגים ופרשיות בעולם המשפט. בהגשתם של אטילה שומפלבי וד"ר מתן גוטמן.

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

מה זה עושים משפט?

עושים משפט הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת רשת עושים היסטוריה. גשר בין מורכבות המשפט הישראלי לבין הבנת הציבור. בארכיון 36 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-34 דקות.

התוכנית במספרים
קטגוריה	תרבות וספרות
פרקים בארכיון	36
תדירות (מהפרקים האחרונים)	פרק חדש בערך פעם בחודש
אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים)	כ-34 דקות
הפרק האחרון	26 ביולי 2023
פרקים עם ניתוח עומק	6

עודכן: 30 ביולי 2026

תובנות

מה ההבדל בין 'סיכוי סביר להרשעה' ל'מעבר לכל ספק סביר'?

העיתונאי עטילה שומפלבי ועורך הדין ד"ר מתן גוטמן לוקחים מונחים שמתעופפים בחדשות ומסבירים מה הם באמת אומרים. בפרק על תיק 4000 הם מפרקים את דוקטרינת 'שלח לחמך' ואת הפער בין הרף להגשת כתב אישום לרף להרשעה. בפרק אחר הם מראים ש'ניגוד עניינים' דורש שני אינטרסים מנוגדים שיש ביניהם ממשק, ולא כל קרבה לנושא.

גם בסוגיית צמצום עילת הסבירות הם מרגיעים את הדרמה: זה לא סוף העולם, נשארות עילות ביקורת אחרות, אבל הן קשות יותר להוכחה. שיח בגובה העיניים למי שרוצה להבין את המשפט הישראלי מעבר לכותרת.

משפטניגוד ענייניםרגולציהמערכת משפטיתפוליטיקה

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI - מאת עושים משפט

פרקים אחרונים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

3.8

תובנות לפרק

גשר בין מורכבות המשפט הישראלי לבין הבנת הציבור.

המנחה

העיתונאי עטילה שומפלבי ועורך הדין דוקטור מתן גוטמן משלבים ידע עיתונאי עם ניתוח משפטי מעמיק. הם מנגישים סוגיות משפטיות סבוכות לציבור הרחב בשיח בגובה העיניים.

הסגנון

התוכנית מבוססת על שיחות מובנות וניתוח אנליטי של מושגים משפטיים. הטון ענייני, רציני ומקצועי, תוך דגש על פירוק מורכבויות לטובת המאזין.

המשפט הישראלייחסי שלטון ומשפטביקורת שיפוטיתפערים בין משפט לציבורתכנון משפטי אזרחי

תובנות הזהב מהארכיון

קיים פער עקבי בין המציאות המשפטית לבין האופן שבו מושגים מתפרשים בשיח הציבורי והתקשורתי
מושגי יסוד משפטיים בישראל הם לעיתים פרי של פיתוח פסיקתי ולאו דווקא חקיקה מוסדרת
הבנה עמוקה של כללי המשפט חיונית להערכה נכונה של תהליכים דמוקרטיים ושלטוניים
תכנון משפטי מוקדם הוא כלי קריטי למניעת סכסוכים משפחתיים וכלכליים

למי זה מתאים

התוכנית מתאימה לקהל המעוניין להבין את הניואנסים המשפטיים והחוקתיים העומדים מאחורי הכותרות בתקשורת הישראלית.

השאלות הבולטות בארכיון

מתוך הארכיון

איך אזרח אמור להסתכל על המצב כשהוא מבין שזה לא סוף העולם ויש עוד דרכים לביקורת שיפוטית, למרות כל האזהרות הדרמטיות?

מתוך הארכיון

מהו הפער בין 'סיכוי סביר להרשעה' הנדרש להגשת כתב אישום לבין הוכחה 'מעבר לכל ספק סביר' הנדרשת להרשעה בפועל?

מתוך הארכיון

כאשר בג"ץ ידון בחקיקה הקשורה לבית המשפט העליון, האם השופטים נמצאים בניגוד עניינים?

מתוך הארכיון

מה ההבדל בין צוואה לבין ירושה על פי דין?

מתוך הארכיון

האם יכול להיות שדווקא העובדה שאין פסק דין מכונן שיצר את הקטגוריה הזאת, היא הסיבה לקושי של המערכת המשפטית להתמודד עם הטענות נגדה?

האמת מאחורי פסילת חוקים בבג"צ [עושים משפט]

האם בית המשפט נכנס לנעלי המחוקקים ומבין יותר מחברי הכנסת כאשר הוא מבטל חוקים?

6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של עושים משפט זה הפודקאסט שלי - דברו איתי זה הפודקאסט שלך? קבל גישה לדוח

פרקים עם ניתוח מלא

סיכום מעמיק · מתוך הפרק

הפרק מנתח את המשמעות המשפטית המדויקת של צמצום עילת הסבירות בישראל ומסביר מדוע השינוי נתפס כדרמטי ומסוכן לשלטון החוק.

העיתונאי עטילה שומפלבי ועורך הדין דוקטור מתן גוטמן דנים בחקיקה לצמצום עילת הסבירות. הם מבהירים שהחוק מגביל את יכולת הביקורת השיפוטית על החלטות ממשלה ושרים, מבלי לבטל את עילת הסבירות כליל. השיחה מנגישה את המורכבות המשפטית ומסבירה מדוע השינוי בכללי המשחק ללא הסכמה רחבה מעורר דאגה בקרב משפטנים.

צמצום עילת הסבירות מהווה הגבלה רחבה על סמכות בית המשפט העליון לבקר את תוכן ההחלטות של הממשלה והשרים.
היעדר סעד משפטי משמעותו בפועל אובדן הסמכות, שכן ללא יכולת אכיפה, ההחלטה הופכת לריקה מתוכן.
עילות ביקורת חלופיות, כמו שיקולים זרים או פגיעה בזכויות יסוד, עדיין קיימות אך הן קשות הרבה יותר להוכחה משפטית מאשר עילת הסבירות.
הסכנה המרכזית בתיקון אינה רק תוכנו, אלא עצם שינוי כללי המשחק הדמוקרטיים ללא הסכמה רחבה, כחלק מתוכנית מקיפה יותר.

השאלה הבולטת בפרק

סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה

סיכום קצר

אטילה שומפלבי וד"ר מתן גוטמן לוקחים פרשיות משפטיות מהכותרות - כמו תיק 4000 - ומפרקים את הניואנסים שמאחורי הדרמה.

מהפרק על תיק 4000: עבירת השוחד דורשת להוכיח עסקת 'תן וקח', וזה האתגר המרכזי של הפרקליטות - אחרי שהשופטים רמזו שאולי כדאי לסגת מהסעיף.
הסבר בגובה העיניים על הפער בין 'סיכוי סביר להרשעה' (שמספיק לכתב אישום) לבין 'מעבר לכל ספק סביר' (שנדרש להרשעה בפועל).
דוקטרינת 'שלח לחמך' - איך אפשר להרשיע בשוחד גם בלי תמורה מיידית וספציפית.

מה ההבדל בין 'סיכוי סביר להרשעה' לבין הוכחה 'מעבר לכל ספק סביר'? נשמע כמו שפת עורכי דין, אבל בדיוק על הפער הזה נשען תיק 4000 - והוא בדיוק מה שאטילה שומפלבי וד"ר מתן גוטמן עוצרים להסביר.

הפודקאסט לא מתרגם כותרות, הוא נכנס מתחתן. כשהשופטים רמזו לפרקליטות שאולי מוטב לסגת מסעיף השוחד, השניים פירקו למה: עבירת שוחד דורשת להוכיח עסקת 'תן וקח', וזה בדיוק החלק הרעוע בתיק. הם מסבירים את דוקטרינת 'שלח לחמך', שמאפשרת להרשיע גם בלי תמורה מיידית, ואיך הגנת נתניהו ערערה את הטענה לסיקור חריג בוואלה.

השילוב פה עובד: שומפלבי מביא את העין העיתונאית, גוטמן את המשפטית, ושניהם מקפידים לדבר בגובה העיניים גם כשהחומר טכני.

זה התרגום של רשת עושים היסטוריה לעולם המשפט - לקחת פרשה שכולם קוראים עליה בכותרות ולהראות מה באמת קורה שם בפנים, מתחת לדרמה.

משפט עושים היסטוריה חוק פרשיות פודקאסט ישראלי

נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה

הפרק האחרון26 ביולי 2023

סביר שזה לא קץ הדמוקרטיה [עושים משפט]

אמ;לקסיכום הפרק ב-AI

הפרק נכתב מיד לאחר העברת ביטול עילת הסבירות בכנסת, ושואל האם זהו באמת קץ הדמוקרטיה או אתגר משפטי שבית המשפט יודע להתמודד איתו. מתאים למי שרוצה להבין לעומק את המשמעות המשפטית של החקיקה ולא רק את הכותרות. ד"ר גוטמן ואטילה מנתחים את הסוגיה ברוגע ובבהירות.

קראו עוד ▾

שעות אחרי ביטול עילת הסבירות בכנסת, ד"ר גוטמן ואטילה עושים סדר בבלאגן.

ה"פרצה" שהשאיר רוטמן עשויה לאפשר לבג"צ ליישם את הסבירות "בדלת האחורית".
השאלה המרכזית: האם עילת הסבירות היא קץ הדמוקרטיה או אתגר שבית המשפט יודע להתמודד איתו.

פרקים אחרונים

סביר שזה לא קץ הדמוקרטיה [עושים משפט]
26 ביולי 202326 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
העיתונאי עטילה שומפלבי ועורך הדין דוקטור מתן גוטמן דנים בחקיקה לצמצום עילת הסבירות. הם מבהירים שהחוק מגביל את יכולת הביקורת השיפוטית על החלטות ממשלה ושרים, מבלי לבטל את עילת הסבירות כליל. השיחה מנגישה את המורכבות המשפטית ומסבירה מדוע השינוי בכללי המשחק ללא הסכמה רחבה מעורר דאגה בקרב משפטנים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- צמצום עילת הסבירות מהווה הגבלה רחבה על סמכות בית המשפט העליון לבקר את תוכן ההחלטות של הממשלה והשרים.
- היעדר סעד משפטי משמעותו בפועל אובדן הסמכות, שכן ללא יכולת אכיפה, ההחלטה הופכת לריקה מתוכן.
- עילות ביקורת חלופיות, כמו שיקולים זרים או פגיעה בזכויות יסוד, עדיין קיימות אך הן קשות הרבה יותר להוכחה משפטית מאשר עילת הסבירות.
- הסכנה המרכזית בתיקון אינה רק תוכנו, אלא עצם שינוי כללי המשחק הדמוקרטיים ללא הסכמה רחבה, כחלק מתוכנית מקיפה יותר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
העיתונאי עטילה שומפלבי ועורך הדין דוקטור מתן גוטמן דנים בחקיקה לצמצום עילת הסבירות. הם מבהירים שהחוק מגביל את יכולת הביקורת השיפוטית על החלטות ממשלה ושרים, מבלי לבטל את עילת הסבירות כליל. השיחה מנגישה את המורכבות המשפטית ומסבירה מדוע השינוי בכללי המשחק ללא הסכמה רחבה מעורר דאגה בקרב משפטנים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
צמצום עילת הסבירות מהווה הגבלה רחבה על סמכות בית המשפט העליון לבקר את תוכן ההחלטות של הממשלה והשרים. · היעדר סעד משפטי משמעותו בפועל אובדן הסמכות, שכן ללא יכולת אכיפה, ההחלטה הופכת לריקה מתוכן. · עילות ביקורת חלופיות, כמו שיקולים זרים או פגיעה בזכויות יסוד, עדיין קיימות אך הן קשות הרבה יותר להוכחה משפטית מאשר עילת הסבירות. · הסכנה המרכזית בתיקון אינה רק תוכנו, אלא עצם שינוי כללי המשחק הדמוקרטיים ללא הסכמה רחבה, כחלק מתוכנית מקיפה יותר.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
שוחד בע"מ - בחזרה לתיק 4000 [עושים משפט]
2 ביולי 202332 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בדרמה המשפטית בתיק 4000, בעקבות רמיזת השופטים לפרקליטות כי ייתכן שמוטב לסגת מסעיף השוחד. העיתונאי עטילה שומפלבי ועורך הדין ד"ר מתן גוטמן מנתחים את הסוגיות המשפטיות המורכבות בתיק בגובה העיניים. המאזינים זוכים להסבר על דוקטרינת "שלח לחמך" ועל ההבדל בין "סיכוי סביר להרשעה" לבין הוכחה "מעבר לכל ספק סביר". זהו פרק חובה למי שרוצה להבין את הניואנסים המשפטיים מאחורי הכותרות בתקשורת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- עבירת השוחד דורשת הוכחת עסקה של 'תן וקח', וזהו האתגר המרכזי של הפרקליטות בתיק הנוכחי.
- דוקטרינת 'שלח לחמך' מאפשרת להרשיע בשוחד גם ללא תמורה מיידית וספציפית, כל עוד יש אינטרס כלכלי וקבלת טובות הנאה.
- הגנת נתניהו הצליחה לערער את הטענה לסיקור חריג בוואלה על ידי הצגת הוכחות לשיטת פעולה רחבה יותר עם פוליטיקאים נוספים.
- הוכחת קיומה של 'פגישת ההנחיה' עם פילבר נפגעה משמעותית עקב נתוני איכון טלפוני המעידים כי הפגישה ככל הנראה לא התקיימה במועד שנטען.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בדרמה המשפטית בתיק 4000, בעקבות רמיזת השופטים לפרקליטות כי ייתכן שמוטב לסגת מסעיף השוחד. העיתונאי עטילה שומפלבי ועורך הדין ד"ר מתן גוטמן מנתחים את הסוגיות המשפטיות המורכבות בתיק בגובה העיניים. המאזינים זוכים להסבר על דוקטרינת "שלח לחמך" ועל ההבדל בין "סיכוי סביר להרשעה" לבין הוכחה "מעבר לכל ספק סביר". זהו פרק חובה למי שרוצה להבין את הניואנסים המשפטיים מאחורי הכותרות בתקשורת.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
עבירת השוחד דורשת הוכחת עסקה של 'תן וקח', וזהו האתגר המרכזי של הפרקליטות בתיק הנוכחי. · דוקטרינת 'שלח לחמך' מאפשרת להרשיע בשוחד גם ללא תמורה מיידית וספציפית, כל עוד יש אינטרס כלכלי וקבלת טובות הנאה. · הגנת נתניהו הצליחה לערער את הטענה לסיקור חריג בוואלה על ידי הצגת הוכחות לשיטת פעולה רחבה יותר עם פוליטיקאים נוספים. · הוכחת קיומה של 'פגישת ההנחיה' עם פילבר נפגעה משמעותית עקב נתוני איכון טלפוני המעידים כי הפגישה ככל הנראה לא התקיימה במועד שנטען.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
מלכוד ניגוד העניינים [עושים משפט]
7 ביוני 202330 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק צולל לעומק המונח המשפטי "ניגוד עניינים" ומסביר מהו באמת, בניגוד לשימוש השגור בו בשיח הציבורי. עטילה שומפלבי וד"ר מתן גוטמן בוחנים דוגמאות מתחומי המשפט הפרטי והציבורי, כולל פסקי דין מכוננים. המאזינים לומדים להבחין בין מצב של ניגוד עניינים אמיתי לבין ביצוע תפקיד ציבורי מוסדי, ומבינים את המנגנונים לפתרון מצבים אלו. הפרק מיועד למי שרוצה להבין את יסודות הממשל והמשפט הישראלי דרך נושא שמעסיק אותנו יום-יום.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- ניגוד עניינים דורש קיומם של שני עניינים מנוגדים לפחות שיש ביניהם ממשק, ולא כל מצב שבו בעל תפקיד עוסק בנושא הקשור למשרדו הוא ניגוד עניינים.
- המקור הבסיסי של הכלל בדבר ניגוד עניינים במשפט הישראלי נעוץ בכללי הצדק הטבעי במשפט המנהלי, כפי שבאו לידי ביטוי בפסק דין "סיעת הליכוד".
- מילוי תפקיד ציבורי מוסדי, גם אם הוא נוגע ישירות לסמכויותיו של בעל התפקיד, אינו נחשב לניגוד עניינים אישי.
- פתרון לניגוד עניינים נעשה באמצעות הערכת עוצמת הקשר בין העניינים הנוגדים, כאשר במקרים מסוימים ניתן להסתפק בפסילה חלקית ובמקרים קיצוניים נדרש ויתור על התפקיד.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק צולל לעומק המונח המשפטי "ניגוד עניינים" ומסביר מהו באמת, בניגוד לשימוש השגור בו בשיח הציבורי. עטילה שומפלבי וד"ר מתן גוטמן בוחנים דוגמאות מתחומי המשפט הפרטי והציבורי, כולל פסקי דין מכוננים. המאזינים לומדים להבחין בין מצב של ניגוד עניינים אמיתי לבין ביצוע תפקיד ציבורי מוסדי, ומבינים את המנגנונים לפתרון מצבים אלו. הפרק מיועד למי שרוצה להבין את יסודות הממשל והמשפט הישראלי דרך נושא שמעסיק אותנו יום-יום.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ניגוד עניינים דורש קיומם של שני עניינים מנוגדים לפחות שיש ביניהם ממשק, ולא כל מצב שבו בעל תפקיד עוסק בנושא הקשור למשרדו הוא ניגוד עניינים. · המקור הבסיסי של הכלל בדבר ניגוד עניינים במשפט הישראלי נעוץ בכללי הצדק הטבעי במשפט המנהלי, כפי שבאו לידי ביטוי בפסק דין "סיעת הליכוד". · מילוי תפקיד ציבורי מוסדי, גם אם הוא נוגע ישירות לסמכויותיו של בעל התפקיד, אינו נחשב לניגוד עניינים אישי. · פתרון לניגוד עניינים נעשה באמצעות הערכת עוצמת הקשר בין העניינים הנוגדים, כאשר במקרים מסוימים ניתן להסתפק בפסילה חלקית ובמקרים קיצוניים נדרש ויתור על התפקיד.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
גם למוות יש חוקים [עושים משפט]
24 במאי 202344 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח את עורכת הדין ליד שקלר, הדנה בהבדלים המהותיים בין ירושה על פי דין לבין ירושה באמצעות צוואה מסודרת. השניים מנתחים את הבעיות המורכבות שעלולות להיווצר בעסקים משפחתיים ללא תכנון מוקדם, כולל כניסת שותפים לא רצויים לחברה. הפרק מדגיש כי עריכת צוואה היא כלי הכרחי להגנה על נכסים ועל שלום המשפחה, במיוחד במציאות של משפחות מורכבות. מאזינים יקבלו כלים מעשיים למניעת סכסוכים משפחתיים ולהסדרת העברת העושר לדור הבא בצורה מושכלת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- ירושה על פי דין היא ברירת מחדל שעלולה לכפות שותפות לא רצויה בעסקים משפחתיים בין יורשים ללא הסכמה.
- עריכת צוואה מאפשרת לכל אדם להחליט על חלוקת רכושו בחופשיות, בניגוד להגבלות הקיימות במדינות מסוימות בחוץ.
- סכסוכי ירושה אינם נובעים רק ממניעים כספיים, אלא לעיתים קרובות מדובר בסגירת חשבונות רגשית או עקרונית.
- תכנון מוקדם של העברת העושר, כולל ניסוח תקנון משפחתי והערכות שווי לעסקים, הוא קריטי למניעת פירוק משפחות לאחר פטירת ההורה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק מארח את עורכת הדין ליד שקלר, הדנה בהבדלים המהותיים בין ירושה על פי דין לבין ירושה באמצעות צוואה מסודרת. השניים מנתחים את הבעיות המורכבות שעלולות להיווצר בעסקים משפחתיים ללא תכנון מוקדם, כולל כניסת שותפים לא רצויים לחברה. הפרק מדגיש כי עריכת צוואה היא כלי הכרחי להגנה על נכסים ועל שלום המשפחה, במיוחד במציאות של משפחות מורכבות. מאזינים יקבלו כלים מעשיים למניעת סכסוכים משפחתיים ולהסדרת העברת העושר לדור הבא בצורה מושכלת.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ירושה על פי דין היא ברירת מחדל שעלולה לכפות שותפות לא רצויה בעסקים משפחתיים בין יורשים ללא הסכמה. · עריכת צוואה מאפשרת לכל אדם להחליט על חלוקת רכושו בחופשיות, בניגוד להגבלות הקיימות במדינות מסוימות בחוץ. · סכסוכי ירושה אינם נובעים רק ממניעים כספיים, אלא לעיתים קרובות מדובר בסגירת חשבונות רגשית או עקרונית. · תכנון מוקדם של העברת העושר, כולל ניסוח תקנון משפחתי והערכות שווי לעסקים, הוא קריטי למניעת פירוק משפחות לאחר פטירת ההורה.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
האם זדורוב באמת זכאי? [עושים משפט]
7 במאי 202337 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק במקורו ובהתפתחותו של המושג המשפטי 'זיקוי מחמת הספק' בישראל, ומציג אותו כמעין המצאה ישראלית שאינה מעוגנת בחקיקה. פרופסור יורם רבין מסביר כיצד הפך המושג, שנועד במקור להסביר את נימוקי הזיקוי, לקטגוריה עצמאית בפועל, בניגוד למסורת המשפט האנגלי המכירה בשתי תוצאות בלבד: אשם או זכאי. הפרק כולל סקירה של מחקר אמפירי הבוחן את תפוצתו של המושג לאורך השנים ואת השלכותיו על הנאשמים ועל התפיסה הציבורית. המאזין יקבל הבנה מעמיקה על מורכבות ההליך הפלילי בישראל והשפעתו על הצדק ועל תדמית הנאשם.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- המושג 'זיקוי מחמת הספק' אינו מבוסס על חקיקה או פסק דין עקרוני, אלא התפתח אבולוציונית מתוך נימוקי שופטים משנת 1949 ואילך.
- בשיטת המשפט האנגלי, עליה מבוסס המשפט הישראלי, קיימות שתי תוצאות בלבד: אשם או זכאי; ישראל מהווה חריג המכיר בפועל בקטגוריה שלישית.
- קיים פער בין המציאות המשפטית, בה אדם שזוכה הוא אדם חופשי, לבין התפיסה הציבורית והעיתונאית הרואה בזיקוי מחמת הספק זיקוי נחות או מוכתם.
- ניסיונות של נאשמים לערער על סיווג הזיקוי ל'זיקוי מלא' נדחו בבתי המשפט, שכן פורמלית מדובר בזיקוי שאינו מאפשר ערעור.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק במקורו ובהתפתחותו של המושג המשפטי 'זיקוי מחמת הספק' בישראל, ומציג אותו כמעין המצאה ישראלית שאינה מעוגנת בחקיקה. פרופסור יורם רבין מסביר כיצד הפך המושג, שנועד במקור להסביר את נימוקי הזיקוי, לקטגוריה עצמאית בפועל, בניגוד למסורת המשפט האנגלי המכירה בשתי תוצאות בלבד: אשם או זכאי. הפרק כולל סקירה של מחקר אמפירי הבוחן את תפוצתו של המושג לאורך השנים ואת השלכותיו על הנאשמים ועל התפיסה הציבורית. המאזין יקבל הבנה מעמיקה על מורכבות ההליך הפלילי בישראל והשפעתו על הצדק ועל תדמית הנאשם.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המושג 'זיקוי מחמת הספק' אינו מבוסס על חקיקה או פסק דין עקרוני, אלא התפתח אבולוציונית מתוך נימוקי שופטים משנת 1949 ואילך. · בשיטת המשפט האנגלי, עליה מבוסס המשפט הישראלי, קיימות שתי תוצאות בלבד: אשם או זכאי; ישראל מהווה חריג המכיר בפועל בקטגוריה שלישית. · קיים פער בין המציאות המשפטית, בה אדם שזוכה הוא אדם חופשי, לבין התפיסה הציבורית והעיתונאית הרואה בזיקוי מחמת הספק זיקוי נחות או מוכתם. · ניסיונות של נאשמים לערער על סיווג הזיקוי ל'זיקוי מלא' נדחו בבתי המשפט, שכן פורמלית מדובר בזיקוי שאינו מאפשר ערעור.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
האמת מאחורי פסילת חוקים בבג"צ [עושים משפט]
19 באפריל 202342 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
עטילה שומפלבי ודוקטור מתן גודמן דנים בנושא הטעון של ביטול חוקים על ידי בית המשפט העליון בישראל. בפרק מוסברים המבחנים המשפטיים, בדגש על פסקת ההגבלה, תוך הדגשה כי מדובר בהתערבות נדירה יחסית מאז 1995. המאזינים מקבלים ניתוח של המנגנון המשפטי שמאחורי פסילת חוקים באמצעות דוגמאות בולטות, כמו פסק הדין בנושא הפרטת בתי הסוהר. זהו פרק מומלץ למי שמבקש להבין לעומק את האיזונים המשפטיים בישראל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- מאז 1995 ביטל בית המשפט העליון 22 סעיפי חוק בלבד, נתון המצביע על רמת התערבות נמוכה בהשוואה למדינות אחרות בעולם.
- השלב הראשון וההכרחי בבחינת חוקתיות של חוק הוא הוכחה כי הוא פוגע באופן ממשי בזכות יסוד מוגנת.
- בפסק הדין בנושא הפרטת בתי הסוהר קבע בית המשפט כי העברת סמכויות כפייה מובהקות של המדינה לגוף פרטי בעל מניעים כלכליים מהווה פגיעה בזכויות יסוד, ללא קשר לתנאים הסובייקטיביים של האסירים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
עטילה שומפלבי ודוקטור מתן גודמן דנים בנושא הטעון של ביטול חוקים על ידי בית המשפט העליון בישראל. בפרק מוסברים המבחנים המשפטיים, בדגש על פסקת ההגבלה, תוך הדגשה כי מדובר בהתערבות נדירה יחסית מאז 1995. המאזינים מקבלים ניתוח של המנגנון המשפטי שמאחורי פסילת חוקים באמצעות דוגמאות בולטות, כמו פסק הדין בנושא הפרטת בתי הסוהר. זהו פרק מומלץ למי שמבקש להבין לעומק את האיזונים המשפטיים בישראל.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מאז 1995 ביטל בית המשפט העליון 22 סעיפי חוק בלבד, נתון המצביע על רמת התערבות נמוכה בהשוואה למדינות אחרות בעולם. · השלב הראשון וההכרחי בבחינת חוקתיות של חוק הוא הוכחה כי הוא פוגע באופן ממשי בזכות יסוד מוגנת. · בפסק הדין בנושא הפרטת בתי הסוהר קבע בית המשפט כי העברת סמכויות כפייה מובהקות של המדינה לגוף פרטי בעל מניעים כלכליים מהווה פגיעה בזכויות יסוד, ללא קשר לתנאים הסובייקטיביים של האסירים.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
מה הבעיה בשיפוט שמרני? [עושים משפט]
27 במרץ 202335 דק׳
אקטיביזם ממשלתי [עושים משפט]
7 במרץ 202338 דק׳
גונבים בחירות [עושים משפט]
21 בפברואר 202341 דק׳
האם מתווה הנשיא יציל הדמוקרטיה? [עושים משפט]
15 בפברואר 202313 דק׳