עונה 3 פרק 3 - מערכת החינוך, אוניברסיטאות, תארים ומה שבינהם

על מה הפרק?

דניאל דמארי, מורה לשעבר, טוען שמערכת החינוך והתארים לא מכינים לחיים כלכליים, ושהאחריות ללמוד על כסף והשקעות מוטלת על כל אחד בעצמו.

בפרק הזה דניאל דמארי עונה על שאלה שחוזרת אליו שוב ושוב באינסטגרם: האם ללמוד תואר והאם מערכת החינוך עוד רלוונטית. הוא מספר את סיפורו האישי, איך אחרי הצבא חיפש בגוגל באילו מקצועות מרוויחים הכי הרבה, התחיל תואר בהנדסה ועזב, ובלחץ ההורים התפשר על תואר בחינוך גופני שלדבריו שרף ארבע שנים מחייו, כולל כשנה כמורה שבה ראה את המערכת הרקובה מבפנים. מהסיפור הוא גוזר כלל: להתייעץ רק עם אנשים שכבר השיגו את מה שאתם רוצים להשיג, כי הורים ומורים בלי כסף לא יכולים לייעץ על כסף. הוא מבקר את המערכת שלא השתנתה 60-70 שנה, מתאר את בתי הספר כבייביסיטר אחד גדול ואת האוניברסיטאות והמכללות כעסק רווחי שניזון מציבור מבולבל. לדבריו תארים מתאימים בעיקר למי שרוצה להיות שכיר, למעט מקצועות מחייבי רישיון כמו רפואה ועריכת דין, אבל להישען עליהם בלבד כבר לא מספיק. הוא סוגר בשלושה צעדים: לקחת אחריות במקום להאשים, להתחיל להשקיע גם בסכומים קטנים, ולשנות את המיינדסט בצעדים קטנים של למידה.

/ תובנות מרכזיות

• העצות של ההורים לא תמיד חכמות, במיוחד בענייני כסף: מי שלא השיג את מה שאתם רוצים להשיג לא יכול לייעץ לכם עליו, והוא ישליך עליכם את הפחדים והאמונות המגבילות שלו.
• המורה שמציירת לתלמידים שהעתיד תלוי בציונים היא אותה מורה שבוכה בחדר המורים שהיא לא סוגרת את החודש, זו הדוגמה של דמארי לשקר של המערכת.
• בשביתות רואים את האמת: הדאגה הראשונה של ההורים היא מי ישמור על הילדים, לא מי יחנך אותם, כלומר בית הספר מתפקד כבייביסיטר.
• תארים היום מיועדים למי שרוצה להיות שכיר, למעט מקצועות שהחוק מחייב בהם רישיון כמו רפואה, עריכת דין וראיית חשבון.
• דמארי מצטט מחקר מארה"ב: ידע בהשקעות וההבנה שהכסף עושה כסף גורמים לאנשים להתנהל נכון יותר, לצד דוגמה פיננסית חיובית בבית, ולכן מי שלא גדל בבית כזה חייב לרכוש ידע בעצמו.
• מתחילים להשקיע גם ב-100 עד 300 דולר, לא צריך לראות את כל הדרך, רק לעשות צעד קטן ראשון של למידה, והביטחון מגיע עם הידע.

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות