העולם חוזר להעלות ריבית - חוץ מבמדינה אחת במזרח התיכון

על מה הפרק?

בנק ישראל התערב באופן שקט בשוק המט״ח במאי והחליש את השקל, בעוד שבארה״ב ובעולם האינפלציה הגואה מגדילה את ההסתברות להעלאות ריבית.

בחודש מאי רכש בנק ישראל כ-800 מיליון דולר כדי לבצע פיחות מבוקר בשקל, מבלי שהדבר יחולל תגובה מיידית וחדה בשווקים. במקביל, מדד המחירים לצרכן בארה״ב טיפס ל-4.3% בהובלת מחירי האנרגיה והמזון, ומעמיד את הפדרל רזרב בפני דילמה אם להעלות את הריבית. הניתוח המוניטרי מראה כי הפד מפוצל בין נצים ליוניים, בעוד שבנקים מרכזיים נוספים בעולם נוטים לחזור למדיניות של העלאות ריבית.

/ תובנות מרכזיות

• יתרות המט״ח של ישראל חצו את רף 240 מיליארד הדולרים, אך לפי החוק אסור לבנק ישראל להעביר כספים אלו לממשלה לצורך כיסוי הגירעון או תמיכה בענף ההייטק.
• הפדרל רזרב מעדיף להתמקד במדד אינפלציית הליבה שמנטרל מזון ואנרגיה כדי להימנע מתגובות מוקדמות לתנודות מחירים זמניות הנובעות מאירועים גיאופוליטיים.
• הוועדה המוניטרית של הפד מורכבת משלושה נצים, שלושה יונים, שלושה שנוטים לצד הניצי ושלושה מתנדנדים, דבר המקשה על קבלת החלטה אחידה לגבי הריבית.
• מטרתה המקורית של קרן העושר היא להמיר שקלים ממיסוי גז לדולרים ולהשקיעם בנכסים זרים כדי למנוע את החלשת היצוא כתוצאה מהתחזקות המטבע המקומי.

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות