מכורים Addicts
כאן | Kan
47 פרקים
על התוכנית
שיחות על התמכרות עם מי שהגיעו לתחתית והצליחו לחזור לחיים. בכל פרק משוחחים אורי ואילן, מכורים-נקיים בעצמם, עם מכור או מכורה אחרים על הפנים הרבות של ההתמכרות וההחלמה ממנה
מה זה מכורים Addicts?
מכורים Addicts הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת כאן | Kan. "מחורים" חושפת בכנות ובאומץ את הפנים הרבות של ההתמכרות וההחלמה, מתוך סיפורים אישיים ותובנות מעמיקות, ומציעה מסע אל ההבנה והריפוי. בארכיון 47 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-64 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 47 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-64 דקות |
| הפרק האחרון | 20 במרץ 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
"הקצה של סטרס הוא פוסט-טראומה, הקצה של שימוש הוא התמכרות"
אורי ואילן מארחים את פרופ' שאולי לברן, שמציב את המשפט שמסגר את כל הפודקאסט: זהו רצף שכל האוכלוסייה חשופה אליו, לא רק נפגעי טראומה. כמעט כל אדם פונה למשהו כדי לווסת דריכות.
השניים גם מחלים בעצמם, ומדברים בכנות על איך המלחמה מתפקדת כמו תקופת חגים שמחזירה דפוסים, ועל 12 הצעדים בעיניו של גמלן בן 65 שנקי 27 שנה.
שיחות שנותנות תוקף להתמודדות עם התמכרות ונפש, ומציעות תקווה ודרך.
"מחורים" חושפת בכנות ובאומץ את הפנים הרבות של ההתמכרות וההחלמה, מתוך סיפורים אישיים ותובנות מעמיקות, ומציעה מסע אל ההבנה והריפוי.
המנחה
אורי ואילן, מנחי התוכנית "מחורים", חולקים התמודדויות אישיות עם התמכרות ומביאים נקודות מבט כנה על הקשיים וההחלמה. הם מראיינים מומחים ואנשים שחוו התמכרות, תוך שילוב הבנה עמוקה של התהליכים הנפשיים והרוחניים הכרוכים בהם.
הסגנון
התוכנית מתנהלת כסדרה של ראיונות אינטימיים ועמוקים עם מומחים ואנשים המתמודדים עם התמכרות. הסגנון הוא אישי, חושפני ומנתח, משלב סיפורי חיים עם ניתוח תיאורטי ופרקטי של תהליכי התמכרות והחלמה. הקצב מאפשר העמקה והתבוננות.
תובנות הזהב מהארכיון
- הקשר בין סטרס לפוסט-טראומה ובין שימוש להתמכרות הוא רצף שכל האוכלוסייה חשופה אליו.
- הצורך בוויסות רגשי מול דריכות מתמדת הוא אוניברסלי, אך דורש "מורה נבוכים" להבחנה בין אמצעי ויסות שונים.
- החלמה אינה רק הימנעות משימוש, אלא תהליך מתמשך של שינוי גישה פנימית ווויתור על מנגנוני הגנה.
- הסכנה המרכזית בהתמכרות טמונה בהתנהגות מתגלגלת המובילה לאובדן שליטה, ולא בשימוש חד-פעמי קטן.
- חוסר שייכות, חוסר שליטה ואחריות, ודינמיקה משפחתית מורכבת הם גורמי עומק בהתפתחות התמכרות.
התוכנית מתאימה לכל מי שמחפש הבנה מעמיקה ואנושית של עולם ההתמכרויות, החלמה והקשר שלהם למצבי חיים שונים, ומעניקה למאזין תובנות, הזדהות וכלים להתמודדות.
השאלות הבולטות בארכיון
מה לעשות כשזה תופס אותך כפוסט-טראומטי - מדוע אין דיון ציבורי על כך כמו שיש על מה לעשות בזמן אזעקה?
מה הסכנות והסיכונים שעומדים בפני מי שהוא מחור בתקופה הזאת, ובעיקר אצל מי שהצליחו לשמור על תקופות ניקיון?
אתה זוכר מתי הודית שאתה חסר אונים מול ההתמכרות שלך?
הקבן זורק שאלה, ממה אתה הכי פוחד? וירון עונה שאחרי החזרה מהמילואים הוא פוחד מהסמים.
מה המשמעות של לוותר על דמות ההגנה שבנית לעצמך במשך שנים, ואיך זה מרגיש להתפשט מנטלית?
כמה זה מזה גנטי, כמה תוצאה של נסיבות חיצוניות?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
בפרק השלמה של הפודקאסט 'מכורים' מנתחים את הקשר בין סטרס ופוסט-טראומה בתקופת המלחמה לבין התמכרות, ואת הצורך בוויסות עצמי מול אי-ודאות מתמשכת.
אורי ואילן מארחים את פרופסור שאולי לברן, מייסד שותף במרכז הישראלי להתמכרויות, לשיחה על השפעת השנתיים וחצי האחרונות והדריכות המתמדת בעקבות המלחמה. הם טוענים שהקצה של סטרס הוא פוסט-טראומה והקצה של שימוש הוא התמכרות, ושכמעט כל אדם חשוף לסטרס ופונה למשהו לוויסות. מודגש מדרג אמצעי הוויסות - מנשימות ופנייה לאדם קרוב ועד גלידה, מסכים, אלכוהול וסמים - והאתגר המרכזי בתקופה הוא לא להחמיר את המצב. עוד עולה הקושי שבאי-ודאות לגבי סוף המלחמה והאחריות על הפעולות ולא על התוצאות.
- המערכת הגופנית הדרושה ללחימה (סימפטטית, דריכות) הפוכה לחלוטין מזו הדרושה לרגיעה (פרסימפטטית), והמעבר ביניהן אינו מיידי.
- הקצה של סטרס הוא פוסט-טראומה והקצה של שימוש הוא התמכרות - מדובר על רצף שכל האוכלוסייה חשופה אליו, לא רק נפגעי טראומה.
- אדם אינו יכול לחיות בדריכות מתמדת ולכן יחפש ויסות - פנימי או חיצוני; לא כל אמצעי הוויסות שווים וצריך 'מורה נבוכים' שמדרג אותם.
- יש להבחין בין פחד מבורך ששומר עלינו לבין דריכות מתמדת מתישה, ובין 'לא נורא' ל'הכל סבבה' כדי לא להפוך הכל לנורא.
- אנו אחראים על הפעולות אך לא על התוצאות, ואי-הוודאות אינה חדשה - חלק מהעבודה הוא להכיל אותה.
- אחרי השימוש (גלידה, בינג', חומר) מגיעות אשמה וחרטה, שלעיתים קרובות מחזירות לשימוש ומגבירות אותו, בניגוד לאחריות.
מה לעשות כשזה תופס אותך כפוסט-טראומטי - מדוע אין דיון ציבורי על כך כמו שיש על מה לעשות בזמן אזעקה?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
פרק 46: פוסט טראומה והתמכרות | פרופ' שאולי לב-רן
פרקים אחרונים
פרק 46: פוסט טראומה והתמכרות | פרופ' שאולי לב-רן
20 במרץ 202645 דק׳אורחים:פרופסור שאולי לברןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
אורי ואילן מארחים את פרופסור שאולי לברן, מייסד שותף במרכז הישראלי להתמכרויות, לשיחה על השפעת השנתיים וחצי האחרונות והדריכות המתמדת בעקבות המלחמה. הם טוענים שהקצה של סטרס הוא פוסט-טראומה והקצה של שימוש הוא התמכרות, ושכמעט כל אדם חשוף לסטרס ופונה למשהו לוויסות. מודגש מדרג אמצעי הוויסות - מנשימות ופנייה לאדם קרוב ועד גלידה, מסכים, אלכוהול וסמים - והאתגר המרכזי בתקופה הוא לא להחמיר את המצב. עוד עולה הקושי שבאי-ודאות לגבי סוף המלחמה והאחריות על הפעולות ולא על התוצאות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המערכת הגופנית הדרושה ללחימה (סימפטטית, דריכות) הפוכה לחלוטין מזו הדרושה לרגיעה (פרסימפטטית), והמעבר ביניהן אינו מיידי.
- הקצה של סטרס הוא פוסט-טראומה והקצה של שימוש הוא התמכרות - מדובר על רצף שכל האוכלוסייה חשופה אליו, לא רק נפגעי טראומה.
- אדם אינו יכול לחיות בדריכות מתמדת ולכן יחפש ויסות - פנימי או חיצוני; לא כל אמצעי הוויסות שווים וצריך 'מורה נבוכים' שמדרג אותם.
- יש להבחין בין פחד מבורך ששומר עלינו לבין דריכות מתמדת מתישה, ובין 'לא נורא' ל'הכל סבבה' כדי לא להפוך הכל לנורא.
- אנו אחראים על הפעולות אך לא על התוצאות, ואי-הוודאות אינה חדשה - חלק מהעבודה הוא להכיל אותה.
- אחרי השימוש (גלידה, בינג', חומר) מגיעות אשמה וחרטה, שלעיתים קרובות מחזירות לשימוש ומגבירות אותו, בניגוד לאחריות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
אורי ואילן מארחים את פרופסור שאולי לברן, מייסד שותף במרכז הישראלי להתמכרויות, לשיחה על השפעת השנתיים וחצי האחרונות והדריכות המתמדת בעקבות המלחמה. הם טוענים שהקצה של סטרס הוא פוסט-טראומה והקצה של שימוש הוא התמכרות, ושכמעט כל אדם חשוף לסטרס ופונה למשהו לוויסות. מודגש מדרג אמצעי הוויסות - מנשימות ופנייה לאדם קרוב ועד גלידה, מסכים, אלכוהול וסמים - והאתגר המרכזי בתקופה הוא לא להחמיר את המצב. עוד עולה הקושי שבאי-ודאות לגבי סוף המלחמה והאחריות על הפעולות ולא על התוצאות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המערכת הגופנית הדרושה ללחימה (סימפטטית, דריכות) הפוכה לחלוטין מזו הדרושה לרגיעה (פרסימפטטית), והמעבר ביניהן אינו מיידי. · הקצה של סטרס הוא פוסט-טראומה והקצה של שימוש הוא התמכרות - מדובר על רצף שכל האוכלוסייה חשופה אליו, לא רק נפגעי טראומה. · אדם אינו יכול לחיות בדריכות מתמדת ולכן יחפש ויסות - פנימי או חיצוני; לא כל אמצעי הוויסות שווים וצריך 'מורה נבוכים' שמדרג אותם. · יש להבחין בין פחד מבורך ששומר עלינו לבין דריכות מתמדת מתישה, ובין 'לא נורא' ל'הכל סבבה' כדי לא להפוך הכל לנורא. · אנו אחראים על הפעולות אך לא על התוצאות, ואי-הוודאות אינה חדשה - חלק מהעבודה הוא להכיל אותה. · אחרי השימוש (גלידה, בינג', חומר) מגיעות אשמה וחרטה, שלעיתים קרובות מחזירות לשימוש ומגבירות אותו, בניגוד לאחריות.
פרק 45: התמכרות בזמן מלחמה | עם אורי ואילן
13 במרץ 202649 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק של הסקט 'מחורים' נפגשים אילן ואורי לשיחה על חיי מחלים מהתמכרות בתקופת המלחמה. אורי מתאר כיצד הסטרס, הפינוי מהבית והצורך לדאוג למשפחה דוחפים אותו לדפוסי שימוש באוכל ובבריחה לבידוד. אילן מספר שדווקא דפוסיו ההתמכרותיים של ניתוק וזרות מאפשרים לו לעבור את התקופה בנוחות מטרידה, כי הפער בין הפנים לחוץ נעלם. השניים מנתחים את הסכנות הייחודיות למחלים במלחמה: מקלטים תפוסים שמבטלים קבוצות תמיכה, בידוד מול שהייה צפופה עם המשפחה, ואת המנגנון שבו שימוש קטן מתגלגל לאובדן שליטה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המלחמה מתפקדת עבור המחור כמו תקופת חגים - אינטראקציה כפויה ומתמשכת עם המשפחה שמחזירה את הגורמים שתרמו להתמכרות.
- דפוסים התמכרותיים של ניתוק, זרות ובידוד יכולים פתאום 'לשרת' את המחלים כשהמציאות החיצונית הופכת קיצונית, כי נסגר הפער בין הפנים לחוץ.
- הסכנה אינה בשימוש החד-פעמי הקטן אלא בהתנהגות שמתגלגלת - בירה היום, בירה מחר, עד אובדן שליטה.
- המקלטים הציבוריים שבהם מתקיימות קבוצות התמיכה הופכים לתפוסים במלחמה, ובכך נחסם משאב החלמה קריטי בדיוק כשהוא הכי נחוץ.
- בידוד הוא סכנה עצומה למחלים, אך גם שהייה צפופה וממושכת עם המשפחה בממ'ד מציפה מתחים שעלולים להוביל לשימוש.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק של הסקט 'מחורים' נפגשים אילן ואורי לשיחה על חיי מחלים מהתמכרות בתקופת המלחמה. אורי מתאר כיצד הסטרס, הפינוי מהבית והצורך לדאוג למשפחה דוחפים אותו לדפוסי שימוש באוכל ובבריחה לבידוד. אילן מספר שדווקא דפוסיו ההתמכרותיים של ניתוק וזרות מאפשרים לו לעבור את התקופה בנוחות מטרידה, כי הפער בין הפנים לחוץ נעלם. השניים מנתחים את הסכנות הייחודיות למחלים במלחמה: מקלטים תפוסים שמבטלים קבוצות תמיכה, בידוד מול שהייה צפופה עם המשפחה, ואת המנגנון שבו שימוש קטן מתגלגל לאובדן שליטה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המלחמה מתפקדת עבור המחור כמו תקופת חגים - אינטראקציה כפויה ומתמשכת עם המשפחה שמחזירה את הגורמים שתרמו להתמכרות. · דפוסים התמכרותיים של ניתוק, זרות ובידוד יכולים פתאום 'לשרת' את המחלים כשהמציאות החיצונית הופכת קיצונית, כי נסגר הפער בין הפנים לחוץ. · הסכנה אינה בשימוש החד-פעמי הקטן אלא בהתנהגות שמתגלגלת - בירה היום, בירה מחר, עד אובדן שליטה. · המקלטים הציבוריים שבהם מתקיימות קבוצות התמיכה הופכים לתפוסים במלחמה, ובכך נחסם משאב החלמה קריטי בדיוק כשהוא הכי נחוץ. · בידוד הוא סכנה עצומה למחלים, אך גם שהייה צפופה וממושכת עם המשפחה בממ'ד מציפה מתחים שעלולים להוביל לשימוש.
פרק 44: טוני
18 באוגוסט 20251 שע׳ 5 דק׳אורחים:טונילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק של 'מחורים' מארחים אילן ואורי את טוני, גמלן ותיק בן 65 שנקי 27 שנה, לשיחה על 12 הצעדים כבסיס ההחלמה. טוני מתאר את ההיכרות הראשונה עם הצעדים ב-NA בשנת 1988 ואת חזרתו לתוכנית ב-1998 אחרי עוד נפילות. הם מבארים את העקרונות הרוחניים - כנות, פתיחות, נכונות, קבלה וחמלה - וכיצד הכל נסוב על מערכות יחסים ועל הדרך שבה האדם מתייחס לאירועים ולרגשותיו. הצעד הראשון, ההודאה בחוסר אונים מול ההתמכרות, מוצג כתהליך ולא כרגע חד-פעמי, מתוך הבנה שאי אפשר לשלוט בשימוש.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הצעדים אינם תרופה אלא סט עקרונות רוחניים שמטרתם לשנות את הגישה של האדם אל המציאות, האנשים והרגשות שלו.
- הכל מתייחס למערכות יחסים - עצם המילה 'יחסים' מלמדת על האופן שבו האדם מתייחס לאירועים, למקומות ולעצמו, וגם על שמירת פרופורציה.
- עיקרון רוחני הוא דבר מתפתח ולא קבוע - ההבנה של כנות או קבלה אחרי 27 שנה שונה לחלוטין מההבנה בתחילת הדרך.
- הודאה בחוסר אונים היא תהליך מתמשך, לא אירוע בודד, ושנות שימוש הוכיחו שאי אפשר לשלוט או לצמצם את ההתמכרות.
- הצלחה חיצונית - כסף, בית, סמים יקרים והערכת הסביבה - יכולה להתקיים לצד אומללות עמוקה ורצון למות, מה שמדגים שהמחלה אינה תלויה בנסיבות החיים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק של 'מחורים' מארחים אילן ואורי את טוני, גמלן ותיק בן 65 שנקי 27 שנה, לשיחה על 12 הצעדים כבסיס ההחלמה. טוני מתאר את ההיכרות הראשונה עם הצעדים ב-NA בשנת 1988 ואת חזרתו לתוכנית ב-1998 אחרי עוד נפילות. הם מבארים את העקרונות הרוחניים - כנות, פתיחות, נכונות, קבלה וחמלה - וכיצד הכל נסוב על מערכות יחסים ועל הדרך שבה האדם מתייחס לאירועים ולרגשותיו. הצעד הראשון, ההודאה בחוסר אונים מול ההתמכרות, מוצג כתהליך ולא כרגע חד-פעמי, מתוך הבנה שאי אפשר לשלוט בשימוש.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הצעדים אינם תרופה אלא סט עקרונות רוחניים שמטרתם לשנות את הגישה של האדם אל המציאות, האנשים והרגשות שלו. · הכל מתייחס למערכות יחסים - עצם המילה 'יחסים' מלמדת על האופן שבו האדם מתייחס לאירועים, למקומות ולעצמו, וגם על שמירת פרופורציה. · עיקרון רוחני הוא דבר מתפתח ולא קבוע - ההבנה של כנות או קבלה אחרי 27 שנה שונה לחלוטין מההבנה בתחילת הדרך. · הודאה בחוסר אונים היא תהליך מתמשך, לא אירוע בודד, ושנות שימוש הוכיחו שאי אפשר לשלוט או לצמצם את ההתמכרות. · הצלחה חיצונית - כסף, בית, סמים יקרים והערכת הסביבה - יכולה להתקיים לצד אומללות עמוקה ורצון למות, מה שמדגים שהמחלה אינה תלויה בנסיבות החיים.
פרק 43: ירון
11 באוגוסט 20251 שע׳ 19 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בגל נפגעי הנפש בקרב מילואימניקים בעקבות המלחמה הממושכת, ובחיבור הנפיץ בין שדה הקרב לבין חייל מתמכר. ירון, בן שלושים וחמש שצבר 262 ימי מילואים, מספר שגדל כילד ביישן, קטן ומופנם שמצא מקלט בעולם המחשבים, ושהשירות הקרבי העניק לו ביטחון עצמי ותחושת מסוגלות. הוא מתאר עיקרון שלמד בצבא, לעזור למי שקשה לו כדי שיהיה קל לעצמו, ומקשר אותו לעקרונות הרוחניים של תוכנית שנים עשר הצעדים. לאחר טיול בדרום אמריקה ועבודת אבטחה בברלין הוא נחשף לעולם חיי הלילה ולמועדון ברגיין, שם החל להתנסות בסמים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המלחמה הממושכת יוצרת גל גדל והולך של נפגעי נפש בקרב מילואימניקים, שרבים מהם אינם נכנסים לכותרות על פוסט טראומה או אובדנות אך נופלים בין הכיסאות.
- אדם מביא אל שדה הקרב את התסביכים וההיסטוריה האישית שלו, והמפגש הזה נפיץ במיוחד כשמדובר בחייל מתמכר.
- השירות הקרבי שימש עבור ירון מנוף לבניית ביטחון עצמי, חוסן מנטלי ותחושת מסוגלות שלא היו לו כילד מופנם.
- העיקרון שלעזור למי שקשה לו מקל על הכאב של עצמך מקביל לעקרון הרוחני של החלמה דרך נתינה ויציאה מריכוז עצמי.
- תחושת הנחשקות והדומיננטיות שחווה בעבודת האבטחה הייתה בוסט עז לאגו, וירון מזהה בה בדיעבד את ראשית ההתמכרות שלו.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בגל נפגעי הנפש בקרב מילואימניקים בעקבות המלחמה הממושכת, ובחיבור הנפיץ בין שדה הקרב לבין חייל מתמכר. ירון, בן שלושים וחמש שצבר 262 ימי מילואים, מספר שגדל כילד ביישן, קטן ומופנם שמצא מקלט בעולם המחשבים, ושהשירות הקרבי העניק לו ביטחון עצמי ותחושת מסוגלות. הוא מתאר עיקרון שלמד בצבא, לעזור למי שקשה לו כדי שיהיה קל לעצמו, ומקשר אותו לעקרונות הרוחניים של תוכנית שנים עשר הצעדים. לאחר טיול בדרום אמריקה ועבודת אבטחה בברלין הוא נחשף לעולם חיי הלילה ולמועדון ברגיין, שם החל להתנסות בסמים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המלחמה הממושכת יוצרת גל גדל והולך של נפגעי נפש בקרב מילואימניקים, שרבים מהם אינם נכנסים לכותרות על פוסט טראומה או אובדנות אך נופלים בין הכיסאות. · אדם מביא אל שדה הקרב את התסביכים וההיסטוריה האישית שלו, והמפגש הזה נפיץ במיוחד כשמדובר בחייל מתמכר. · השירות הקרבי שימש עבור ירון מנוף לבניית ביטחון עצמי, חוסן מנטלי ותחושת מסוגלות שלא היו לו כילד מופנם. · העיקרון שלעזור למי שקשה לו מקל על הכאב של עצמך מקביל לעקרון הרוחני של החלמה דרך נתינה ויציאה מריכוז עצמי. · תחושת הנחשקות והדומיננטיות שחווה בעבודת האבטחה הייתה בוסט עז לאגו, וירון מזהה בה בדיעבד את ראשית ההתמכרות שלו.
פרק 42: ואלרי
4 באוגוסט 20251 שע׳ 5 דק׳אורחים:ולרילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח את ולרי, צעירה שעלתה מאוזבקיסטן לישראל בגיל חמש, המתארת את חוויית חוסר השייכות הקשה שעברה בילדותה. היא מספרת כיצד בנתה דמויות הגנה כוזבות ואלימות ככלי הישרדותי בסביבה עוינת, וכיצד אלו הובילו אותה להסתרה ושקרים כדרך חיים. השיחה עוסקת בקשר הישיר בין אובדן שליטה, הימנעות מאחריות לבין בריחה לסמים, ובתהליך הכואב אך המציל של ויתור על מנגנוני ההגנה בתהליך ההחלמה. האזנה למי שמחפש הבנה עמוקה על המניעים הנפשיים שמאחורי התמכרות והאפשרות לשינוי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חוסר שליטה ואחריות על החיים מהווים גורם סיכון מרכזי בהתפתחות דיכאון והתמכרויות.
- שקרים עשויים לשמש כמנגנון הישרדותי רב-עוצמה במצבים של חוסר שייכות חברתית קיצוני.
- מנגנוני הגנה שנבנו לשרוד מציאות עוינת הופכים למכשול בתהליך ההחלמה כאשר נדרשים לחשוף את האני האמיתי.
- הזהות הנבנית כצבעי הסוואה חברתית דורשת אנרגיה רבה ועלולה להוביל לניתוק מהעצמי הפנימי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מארח את ולרי, צעירה שעלתה מאוזבקיסטן לישראל בגיל חמש, המתארת את חוויית חוסר השייכות הקשה שעברה בילדותה. היא מספרת כיצד בנתה דמויות הגנה כוזבות ואלימות ככלי הישרדותי בסביבה עוינת, וכיצד אלו הובילו אותה להסתרה ושקרים כדרך חיים. השיחה עוסקת בקשר הישיר בין אובדן שליטה, הימנעות מאחריות לבין בריחה לסמים, ובתהליך הכואב אך המציל של ויתור על מנגנוני ההגנה בתהליך ההחלמה. האזנה למי שמחפש הבנה עמוקה על המניעים הנפשיים שמאחורי התמכרות והאפשרות לשינוי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
חוסר שליטה ואחריות על החיים מהווים גורם סיכון מרכזי בהתפתחות דיכאון והתמכרויות. · שקרים עשויים לשמש כמנגנון הישרדותי רב-עוצמה במצבים של חוסר שייכות חברתית קיצוני. · מנגנוני הגנה שנבנו לשרוד מציאות עוינת הופכים למכשול בתהליך ההחלמה כאשר נדרשים לחשוף את האני האמיתי. · הזהות הנבנית כצבעי הסוואה חברתית דורשת אנרגיה רבה ועלולה להוביל לניתוק מהעצמי הפנימי.
פרק 41: אריאל ואלון
28 ביולי 20251 שע׳ 15 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק מתארים אלון ואריאל, תאומים זהים ומוזיקאים, את ילדותם הלא שגרתית במונגוליה אליה עברו בגיל צעיר. הם משוחחים על תחושת הזרות שחוו, השפעת דמות האב הפילוסוף והמנותק, והקשר שבין הבדידות המוקדמת להתפתחות ההתמכרות שלהם. הפרק מציע מבט כן על מסע ההחלמה ועל ההשפעה המורכבת של דינמיקה משפחתית לא קונבנציונלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תחושת הזרות המוקדמת בילדות עשויה להוות גורם עומק בהתפתחות התמכרות בהמשך החיים.
- חוסר בגבולות ברורים בילדות, בשילוב עם בידוד חברתי, מקשה על פיתוח אישיות יציבה.
- לעיתים החלמה דורשת הצבת גבולות נוקשים, גם מול הקרובים ביותר, כדי להגן על הניקיון האישי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק מתארים אלון ואריאל, תאומים זהים ומוזיקאים, את ילדותם הלא שגרתית במונגוליה אליה עברו בגיל צעיר. הם משוחחים על תחושת הזרות שחוו, השפעת דמות האב הפילוסוף והמנותק, והקשר שבין הבדידות המוקדמת להתפתחות ההתמכרות שלהם. הפרק מציע מבט כן על מסע ההחלמה ועל ההשפעה המורכבת של דינמיקה משפחתית לא קונבנציונלית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
תחושת הזרות המוקדמת בילדות עשויה להוות גורם עומק בהתפתחות התמכרות בהמשך החיים. · חוסר בגבולות ברורים בילדות, בשילוב עם בידוד חברתי, מקשה על פיתוח אישיות יציבה. · לעיתים החלמה דורשת הצבת גבולות נוקשים, גם מול הקרובים ביותר, כדי להגן על הניקיון האישי.
פרק 40: אבי
21 ביולי 20251 שע׳ 4 דק׳פרק 39: קרן
14 ביולי 20251 שע׳ 7 דק׳פרק 38: שחר
7 ביולי 20251 שע׳ 12 דק׳פרק 37: שלומי
30 ביוני 202559 דק׳
פודקאסטים דומים
חינוך גמיש
sharon ramon
הערות שוליים עם יאיר גולדשטיין | ספרים, כתיבה והחיים
יאיר גולדשטיין
סליחה מראש
All•in
מאמינים מודרניים
כפיר ישראל רחימי
מה שכרוך Under Cover
כאן | Kan
תכנית הספורט של ישראל
רדיו חיפה