כל הקלפים על השולחן עם משה רדמןפודקאסט של פודקאסט הקלפים של רדמן
פודקאסט הקלפים של רדמן
260 פרקים
על התוכנית
''כל הקלפים על השולחן'' פעם בשבוע משה רדמן פלאס וואן, פותחים את כל הקלפים ושמים אותם על השולחן. שני אנשים, שתי דעות, בלי קלישאות, בלי פומפוזיות ובלי חרטות
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה כל הקלפים על השולחן עם משה רדמן?
כל הקלפים על השולחן עם משה רדמן הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת פודקאסט הקלפים של רדמן. פודקאסט המציע ניתוח נוקב ומעמיק של תהליכים פוליטיים וחברתיים בישראל, דרך עיניים של מומחים ומובילי דעה. בארכיון 260 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-4 ימים, אורך פרק ממוצע כ-58 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 260 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-4 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-58 דקות |
| הפרק האחרון | 20 באוקטובר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 8 |
עודכן:
פודקאסט המציע ניתוח נוקב ומעמיק של תהליכים פוליטיים וחברתיים בישראל, דרך עיניים של מומחים ומובילי דעה.
המנחה
המנחה נראה כאישיות מעורבת פוליטית וחברתית, המונעת מתחושת שליחות להנגיש את הבנת הפוליטיקה הישראלית לציבור. הוא מקדם באופן פעיל רעיונות ביקורתיים ועבודות מחקר, ומאמין בכוחו של שיח ציבורי מושכל.
הסגנון
התוכנית מציגה ראיונות מעמיקים עם מומחים, אקדמאים ועיתונאים בנושאי אקטואליה פוליטיים וחברתיים בוערים בישראל. הדיונים רציניים, אנליטיים וקצבם מאפשר חקירה מפורטת של סוגיות מורכבות.
תובנות הזהב מהארכיון
- המלחמה בתקשורת הממוסדת היא צעד מרכזי ב'בלופרינט' הפופוליסטי לפירוק הדמוקרטיה.
- הזירה התקשורתית היא שדה הקרב המרכזי של השיח הציבורי, ובלי ניצחון בה, מאבקים דמוקרטיים אחרים לא יתנהלו בהוגנות.
- ישראל איבדה את היכולת לתחקר את עצמה ולקחת אחריות, ונוטה לשיח של אשמה במקום למידה.
- פגיעה בתפקידי הליבה של היועץ המשפטי לממשלה מערערת מערכת שלמה של איזונים ובלמים שנבנתה על עצמאותו.
- 'השיטה הטרויאנית' ו'גושיזציית' המזרחיות הפכו לכלים מרכזיים בהשתלטות הימין הדתי-מתחרד על מחנה הימין.
התוכנית מיועדת למאזינים המבקשים הבנה מעמיקה, ביקורתית ומבוססת מחקר של המציאות הפוליטית והחברתית בישראל.
השאלות הבולטות בארכיון
איך הגענו למצב שמחנה שלם הפקיר את ערכיו ואת המרחב הציבורי, ואיך בונים כוח מחדש כשלליברלים אין ציווי אלוהי שמביא אנשים לגור שנים בפריפריה?
איך ניתן לשכנע את המיעוט הקיצוני בישראל לקבל פתרון מדיני שיבטיח את המשך קיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית?
איך דמוקרטיה ליברלית יכולה להגן על עצמה מפני מהלכים שמחלישים את הבלמים הפנימיים והחיצוניים שלה?
איך מצליחים בתוך גוש אמוני גזעני כלפי מזרחים להשתמש בסיפור המזרחי ככלי פוליטי מרכזי?
איך ניתן להסביר את הפחד והרתיעה של המחנה הליברלי מלחגוג ניצחונות ולהשתמש בהם ככוח פוליטי?
מדוע מנהיגים פופוליסטיים מתמקדים בפגיעה בתקשורת כחלק מהמאבק שלהם לפרק את הדמוקרטיה?
איך מצליחים לייצר נורמה חברתית חדשה כשאתה אאוטלייר עם רעיון חדש שאין לו רוב תומכים?
איך ניתן לשנות את המאזן בשיח הציבורי כך שהמחנה הליברלי יוביל ולא יגיב בלבד?
8 פרקים = 8 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
- השינוי יתחיל מלמטה | אייל אוסטרינסקי יו״ר קק״ל
- השיטה הטרויאנית פרק 5 איך הפך הימין הישראלי ל ״גוש האמוני״ | עם אריאל דוד
- תקווה היא הנשק הפוליטי שלנו | ד"ר עודד אדומי לשם פותח מיני-סדרה על מהפכת התקווה, חלק ד'
- תקווה היא הנשק הפוליטי שלנו | ד"ר עודד אדומי לשם פותח מיני-סדרה על מהפכת התקווה, חלק ג'
- תקווה היא הנשק הפוליטי שלנו | ד"ר עודד אדומי לשם פותח מיני-סדרה על מהפכת התקווה, חלק ב'
- אנחנו צריכים להתחיל מבראשית! | עם האלוף במיל׳ וראש השב״כ לשעבר עמי איילון
- פירוק מוסד היעוץ המשפטי לממשלה | עם ד״ר גיא לוריא
- הצנזורה השקטה כבר כאן | ד״ר איילה פנייבסקי
מחיקת ערך - הסדר הכלכלי של הימין הפופוליסטי | ד״ר מיקי פלד
פרקים אחרונים
מחיקת ערך - הסדר הכלכלי של הימין הפופוליסטי | ד״ר מיקי פלד
20 באוקטובר 20261 שע׳ 6 דק׳אפריקה והקשר למזרח התיכון ולאזור | שירי פיין גרוסמן
18 באוקטובר 202649 דק׳ישראל השניה היא כלי בידיהם של מחריבי ישראל! | אור סיונוב
15 באוקטובר 20261 שע׳ 0 דק׳מדינות המפרץ - מבט על עם ד״ר מיכל יערי
13 באוקטובר 20261 שע׳ 35 דק׳אורחים:אייל אוסטרינסקימלחמה משלהן, נשים בחזית מלחמת שבעה באוקטובר | טל שניידר
7 באוקטובר 20261 שע׳ 8 דק׳הספר ״מהפכת התקווה״ זמין בחנויות ובאונליין
6 באוקטובר 202610 דק׳הפגיעות הנפשיות של המלחמה | ישי שריד
4 באוקטובר 20261 שע׳ 1 דק׳השינוי יתחיל מלמטה | אייל אוסטרינסקי יו״ר קק״ל
30 בספטמבר 202648 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
קק״ל אינה גוף של המדינה אלא של העם היהודי: 13 אחוז מקרקעות המדינה בידיה, המדינה מנהלת אותן וקק״ל מנהלת בתמורה את יערות המדינה, עם תקציב שוטף של כ-2 מיליארד שקלים בשנה. תקציב החינוך של קק״ל גדל מ-65 מיליון ל-300 מיליון שקלים בשנה, מתוכם 100 מיליון בתפוצות, והארגון נכנס גם לדיור בפריפריה ולהתחדשות עירונית. אוסטרינסקי פתח את יומו הראשון בתפקיד בניר עוז, מסייר בקו העימות הצפוני ובעוטף עד 11 בלילה, וכינס את הדירקטוריון 22 פעמים בשנה לעומת 6 עד 10 בעבר. לדבריו, נקודת השבר של המחנה הליברלי היא בין 2001 ל-2006, והתיקון דורש דור חדש של בוגרי מכינות, גרעיני נח״ל ושנות שירות שילכו להתיישב בקריית שמונה, בנהריה, בקצרין ובעוטף.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תנועת העבודה החזיקה שנים רבות בקק״ל ולא ידעה שהיא מחזיקה נכס כזה ויכולה להשפיע באמצעותו.
- לפי אוסטרינסקי החברה הישראלית נחלקת לעשירונים: 1 עד 3 ערבים וחרדים, 4 עד 6 מצביעים ליכוד, 8 עד 10 מחנה השינוי, והמאבק האמיתי הוא על עשירון 7 בערים כמו ראשון לציון, רחובות ופתח תקווה.
- הממלכתיות של המחנה הליברלי לא נבעה מתמימות אלא מפחד להתעמת ולהיאבק על הערכים במרחב הציבורי.
- במוסדות הלאומיים קיימת קואליציה מקיר לקיר שבה איתמר בן גביר הוא היחיד שנשאר בחוץ, וגם מפלגות הימין שיושבות איתו בממשלה תמכו בכך.
- בקריית שמונה שמונה קהילות משימתיות, מקרן קהילות של הציונות הדתית ועד דרור ישראל של תנועת העבודה, עובדות במטה משותף.
צניעות, מיניות, סטייה ומה שביניהן | עם ספי רכלבסקי
18 בספטמבר 20261 שע׳ 5 דק׳אורחים:אריאל דודאת משרד החינוך צריך לפרק?! | טל לוריא
15 בספטמבר 20261 שע׳ 15 דק׳תקווה היא הנשק הפוליטי שלנו | ד"ר עודד אדומי לשם פותח מיני-סדרה על מהפכת התקווה, חלק א'
17 באוגוסט 202637 דק׳שגעון המקדש | עם הסופר ישי שריד
8 בספטמבר 20261 שע׳ 7 דק׳השיטה הטרויאנית פרק 5 איך הפך הימין הישראלי ל ״גוש האמוני״ | עם אריאל דוד
19 במאי 20261 שע׳ 28 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הימין הישראלי עבר תהליך של השתלטות של המיעוט החרדי והמתחרד, שהפכו לגוש אמוני. בתוך העשור האחרון עלתה מחדש פוליטיקה מזרחית המשתמשת בסמלים דתיים, שמתחברת לנרטיב החרדי ומתחברת לגוש נתניהו. המזרחיות עוברת גושיזציה וחרדיזציה, ומשמשת ככלי אלקטורלי בתוך הגוש האמוני, למרות הגזענות הפנימית כלפי מזרחים בתוך הציונות הדתית המסורתית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הגוש האמוני הוא תוצאה של השתלטות המיעוט החרדי והמתחרד על הימין הישראלי בשנים האחרונות.
- פוליטיקה מזרחית עושה שימוש בכלים דתיים וסמלים דתיים כדי לבסס את מעמדה, גם מחוץ לגוש החרדי.
- נתניהו הבין את הפוטנציאל של השיח המזרחי והשתמש בו כדי לחבר בין מעמדות שונים בתוך הימין.
- המזרחיות עוברת גושיזציה וחרדיזציה, והופכת לנכס אלקטורלי מרכזי בתוך הגוש האמוני.
- הציונות הדתית המסורתית היא קהילה גזענית כלפי מזרחים, אך משתמשת בסיפור המזרחי ככלי פוליטי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד מתארים את התהליך שבו המיעוט החרדי השתלט על הימין הישראלי בשנים האחרונות?
התהליך מתואר כעיכול הדרגתי שהחל בעשור האחרון, שבו המיעוט החרדי או המתחרד הלך והשתלט על הימין הישראלי, עד שהיום הימין הפך לגוש אמוני שמורכב בעיקר מהקהילה החרדית ומהמזרחית המסורתית.
▾מהו המונח 'ישראל השנייה' כפי שמוסבר בפרק, וכיצד הוא שונה מהשימוש המסורתי בו?
בפרק מגדירים את 'ישראל השנייה' לא כמונח מהשנות ה-50, אלא כתופעה חדשה במחנה הימין שמתארת התעצמות של זהות מזרחית-דתית ופוליטיקה פופוליסטית חרדית-מסורתית, שמתמקדת באי שוויון תרבותי וכלכלי בתוך החברה הישראלית.
▾איך השיח על מזרחיות ודתיות חזר להתעורר בפוליטיקה הישראלית בעשור האחרון?
השיח חזר להתעורר סביב 2012-2013, תחילה כחלק מהחברה האזרחית עם דגש על היסטוריה ותרבות יהודים מזרחים, ולאחר מכן הפוליטיקאים מימין למרכז החלו להשתמש בכלים הדתיים והמזרחיים כדי לחזק את מעמדם, למשל עם סיסמאות כמו 'מזרחי מצביעה למזרחי'.
▾כיצד נתניהו התייחס למונח 'ישראל השנייה' ומה הייתה האסטרטגיה הפוליטית שלו בהקשר זה?
נתניהו דחה את המונח 'ישראל השנייה' אך התייחס לסוגיות של סגסוג בעיירות בפריפריה והשתמש בנרטיב של צמיחה כלכלית ותרבותית בפריפריה המזרחית, תוך ניסיון לחבר בין מעמדות שונים בחברה הישראלית כדי לבסס את גוש הימין.
▾מהי המשמעות של 'גוש האמוני' וכיצד הוא מתקשר למזרחיות ולחרדיות בפוליטיקה הישראלית?
'גוש האמוני' הוא הכינוי לגוש הימין הישראלי כיום, שבו המזרחיות עוברת תהליך של גושיזציה וחרדיזציה, כלומר היא משתלבת בנרטיב החרדי והמסורתי, והקהילות החרדיות והמזרחיות משתמשות בזהות זו ככלי פוליטי לגיבוש הגוש.
מהו ניאוליברליזם? | פרופ׳ רונן מנדלקרן
16 במאי 202657 דק׳דרך השלום היא הדרך היחידה! | עם פעיל השלום גרשון בסקין
11 במאי 202648 דק׳אורחים:עמי איילוןתקווה היא הנשק הפוליטי שלנו | ד"ר עודד אדומי לשם פותח מיני-סדרה על מהפכת התקווה, חלק ד'
30 באוגוסט 202634 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הספר 'מהפכת התקווה' מציג שלוש מלכודות שמונעות מהמחנה הליברלי להשתמש בתקווה ככוח פוליטי, ואחת מהן היא רתיעה מכוח. רתיעה זו נובעת מהיסטוריה של מאבק כנגד כוח ושל פחד מחיכוך ועימות, מה שמוביל לחוסר קילר אינסטינקט וחוסר יכולת למקסם ניצחונות. כדי לצאת ממלכודת זו מוצעות שתי דרכים מרכזיות: כוח דרך נוכחות ציבורית וכוח דרך פרגון הדדי בין זירות ומאבקים שונים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ליברלים נוטים להיאבק בכוח אך מתקשים להשיג אותו ולהשתמש בו ביעילות.
- הימנעות מחגיגת הצלחות היא חלק מהרצון להימנע מהון פוליטי, אך זה פוגע בעוצמה ובנראות.
- הימין הדתי מנצל את הכוח הפוליטי בצורה ישירה וממוקדת, בעוד הליברלים נרתעים מכך.
- אסטרטגיית הפרגון בין זירות שונות יוצרת מכפיל כוח ומחזקת את המחנה.
- נוכחות פיזית במרחב הציבורי, למשל דרך לבישת חולצות מאבק בימי חול, משדרת כוח ועוצמה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה זו מלכודת הרתיעה מכוח בספר מהפכת התקווה?
לטענת עודד אדומי לשם זו השלישית בשלוש המלכודות, אחרי מלכודת הצדקנות ומלכודת השכלתנות. ליברלים רוצים כוח ובו בזמן מתאהבים בעמדת האנדרדוג ובמאבק עצמו, כי כל המסורת הליברלית נבנתה כמאבק נגד כוח של מלכים, כנסייה ואצולה. התוצאה היא מחנה שיודע להיאבק בכוח ופחות יודע להשיג אותו.
▾למה עודד אדומי לשם אומר שהמחאה פספסה את החודשיים שבן גביר לא היה שר המשטרה?
בינואר 2025 עוצמה יהודית פרשה מהממשלה על רקע עסקת החטופים, והמשרד לביטחון לאומי נשאר בלעדיו כחודשיים. לדבריו הארגונים שנאבקו בו כל הזמן פשוט נחו, במקום להריץ קמפיין שחוגג את הרעיון שהמשטרה חוזרת לציבור. הוא ממשיל את המחנה לקבוצת כדורסל שחוסמת מצוין ומעולם לא קולעת.
▾מה הקשר בין בודקות חב״ד אחרי 7 באוקטובר לבין מיתוג של ארגוני מחאה?
בנסיעותיו לשנע מפונים וחיילים ראה עודד אדומי לשם דגלי חב״ד, מוזיקה של חב״ד ובודקות הזנה ממותגות בכל מקום. באותם שבועות הדגלים השחורים שינעו אנשים בכאלפיים מתנדבים ובונות אלטרנטיבה הפעילו גני ילדים, ואף אחד לא חתם על הפעילות בשמו. הוא מדגיש שזו לא ציניות, כי העשייה הייתה אמיתית, אלא סירוב לחשוב כוח.
▾מה זו אסטרטגיית הפרגון של מהפכת התקווה?
במקום לצמצם את מספר הזירות או לאחד אותן תחת סיפור אחד, כל זירה ממשיכה באג׳נדה שלה ומשבחת בפומבי את האחרות. עודד אדומי לשם מדמה את זה לקרום דק שמגדיל את שטח המגע של המאבק עם החברה, ומצביע על מכפיל כוח פשוט, מי שפרגנת לו יפרגן לך בחזרה. את הפרגון ההדדי בין המתמודדים בדמוקרטים הוא מביא כדוגמה חיה שעובדת.
▾למה עודד אדומי לשם קורא לוועדת חקירה כלי חלש?
הדוגמה שלו היא אסון מירון, שבו נהרגו 45 בני אדם, ושהיה לדבריו מקרה של הזנחה ברורה לכל. ממשלת השינוי הקימה ועדת חקירה, המסקנות אכן קבעו אחריות, אבל עד שפורסמו כבר לא היו אותם אנשים בשלטון ומי שקיבל מסקנות המשיך הלאה. זה בדיוק הפער בין להסתפק בסמלי לבין למתוח את הרגע עד הקצה.
תקווה היא הנשק הפוליטי שלנו | ד"ר עודד אדומי לשם פותח מיני-סדרה על מהפכת התקווה, חלק ג'
28 באוגוסט 202636 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הטענה המרכזית היא שעובדות וניתוחים רציונליים לבדם לא משנים עמדות פוליטיות וחברתיות, כי בני אדם פועלים בעיקר על בסיס רגשות, אינטואיציות וזהות חברתית. נורמות חברתיות הן כלי מרכזי לשכנוע והשפעה, שכן אנשים נוטים לאמץ עמדות שהן מקובלות ומקבלות אשרור חברתי. כדי ליצור שינוי יש להרחיב את טווח השיח הציבורי (חלון אוברטון) ולייצר תחושה של קונצנזוס, תוך שימוש במנגנונים פסיכולוגיים כמו חשיבה אסוציאטיבית לצימוד חיובי או שלילי של מסרים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אידיאליזם הוא למעשה ריאליזם גבוה - שאיפה לחזון גדול מובילה לתוצאות טובות יותר מאשר ריאליזם צנוע בלבד.
- נורמות חברתיות משפיעות חזק על התנהגות ועמדות, כי בני אדם הם יצורים חברתיים שמחפשים להיות חלק מהרוב.
- הרחבת חלון אוברטון מאפשרת להזיז עמדות שהיו מחוץ לקונצנזוס לכיוון המרכז.
- חשיבה אסוציאטיבית יוצרת זליגה של רגשות חיוביים או שליליים מאובייקטים או אנשים אל רעיונות ומסרים.
- שימוש במונחים חיוביים להצמדת מסרים הוא יעיל יותר מאשר שימוש בשלילה או הכחשה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾למה יוזמת השלום שחילקה 100 אלף חוברות בעיתוני סוף שבוע לא עבדה לדעת עודד אדומי לשם?
הוא קרא את החוברת אצל הוריו ומצא שהטיעונים מעולים והעובדות נכונות, כי כתבו אותה אנשי מקצוע מתחומי הביטחון והמדיניות. מה שחסר היה כל דימוי, אפילו לא תמונה גנרית שמראה איך ייראו החיים כאן אחרי פיוס, כך שהחוברת פנתה רק לשכל. כששאל את הכותבים, הם השיבו לו שפשוט לא חשבו על זה.
▾מה מלמד ניסוי מיחזור המגבות של רוברט צ׳יאלדיני על שכנוע פוליטי?
צ׳יאלדיני ניסה להעלות את שיעור מיחזור המגבות בבתי מלון עם נימוקים סביבתיים, כמה מים ייחסכו וכמה סבון, ואף אחד מהם לא עבד. מה שכן עבד היה משפט אחד, רוב האנשים במלון הזה ממחזרים. עודד אדומי לשם מסיק שנורמה חברתית מזיזה אנשים חזק יותר מכל טיעון, וזה הכלי המרכזי ליציאה ממלכודת השכלתנות.
▾למה עודד אדומי לשם ממליץ לא לומר המפגינים אינם פושעים?
כי מילת השלילה כמעט לא נקלטת והמוח נשאר עם הצימוד בין מפגינים לפושעים. הדוגמה שלו היא «I am not a crook» של ניקסון ב-1973, שחזר על המילה עד שהצמיד אותה לעצמו לתמיד. הניסוח שהוא מציע במקומו הוא «המפגינים הם גיבורים», ובאותו היגיון «אני גאה לתמוך בשותפות ערבית יהודית» ולא «אני לא מתבייש».
▾איך מזיזים את חלון אוברטון כשאין עדיין רוב לעמדה שלך?
לפי עודד אדומי לשם מציגים עמדה שנשמעת בהתחלה קיצונית, ואם היא נוכחת מספיק בשיח הציבורי החלון זז לכיוונה גם אם היא עצמה לא נכנסת לקונצנזוס. הדוגמה שלו מהצד השני היא שהדיבור על התיישבות בלבנון הפך את ההתיישבות מחדש ברצועת עזה לרעיון שנשמע סביר. הוא מוסיף שהמטרה להזיז את החלון ולא רק להרחיב אותו, כי הרחבה משאירה בפנים גם את הדעות הגזעניות.
▾למה קמפיין שמפרסם כמה נפוצה תקיפה מינית בקמפוס עלול להזיק?
עודד אדומי לשם מספר על עמית מחקר שלו, שנפטר לפני כשש שנים, שבחן קמפיינים באוניברסיטאות בארצות הברית שהציגו נתוני שכיחות. הכוונה הייתה להראות עד כמה התופעה חמורה, אבל המסר שנקלט הוא שזה מה שרוב האנשים עושים, וזה מנרמל אותה. המסקנה שלו היא להשתמש בנורמות חברתיות רק באוריינטציה חיובית.
תקווה היא הנשק הפוליטי שלנו | ד"ר עודד אדומי לשם פותח מיני-סדרה על מהפכת התקווה, חלק ב'
25 באוגוסט 202653 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
המלכודת הראשונה מתוך שלוש שהוצגו היא מלכודת הצדקנות, שבה ליברלים מתמקדים בהוכחת צדקתם על חשבון יצירת כוח פוליטי. העיסוק המתמיד בביקורת על היריבים הפוליטיים מוביל להובלת השיח הציבורי על ידם, לדיכאון ציבורי ולמחסור בתקווה. כדי לצאת מהמלכודת יש לשנות את המאזן בשיח, להרים את הגיבורים והיוזמות שלנו, ולחגוג הצלחות כדרך ליצירת אנרגיה חיובית ומוטיבציה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הנרטיב הציבורי נשלט על ידי מי שמוביל את השיח, ולכן תגובה בלבד לביקורת לא תוביל לניצחון.
- אנשים מושפעים יותר מרגשות, אינטואיציות ונורמות חברתיות מאשר מעובדות וניתוחים לוגיים.
- חגיגה של הצלחות ויצירת נרטיבים חיוביים מחזקת את המחנה ומייצרת מעורבות ציבורית.
- העיסוק התמידי בטעויות ובשקרים של היריבים מפחית את המורל ומוביל לאדפטציה פסיבית למציאות הקשה.
- אסטרטגיית תקווה כוללת שינוי המינונים בתוכן הציבורי, עם דגש על העצמה פנימית ולא רק ביקורת חיצונית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה זו מלכודת הצדקנות בספר מהפכת התקווה?
עודד אדומי לשם מגדיר אותה כאמונה שדי בכך שאנחנו צודקים והם מושחתים כדי לנצח. הוא מצטט את ג׳ורג׳ לייקוף, שמתאר איך המחנה הליברלי מכניס לכיס מטבע של צדק בכל פעם שהיריב נכשל, ומוסיף שאין שום בנק שממיר את המטבעות לכוח פוליטי. זה כמו לשבת בקזינו בלי קופה שפורטת את הז׳טונים.
▾למה עודד אדומי לשם אומר שביקורת על היריב הפוליטי דווקא מחזקת אותו?
הוא קורא לזה all eyes on me. כשכל השיח מופנה לאותו אדם, גם כשהוא מוקע, הצופה מסיק שהוא נוכח, חזק ומוביל. הדוגמה שלו היא ששער עיתון הארץ, שהוא עיתון המחנה, מציב מדי בוקר את היריבים הפוליטיים בתמונה, וזו כשלעצמה נקודה שלהם.
▾מה הדוגמה של הכתבה על עמית סגל ויאיר גולן?
משה רדמן נזכר בכתבה במוסף סוף שבוע של הארץ תחת השאלה למה עמית סגל מפחד מיאיר גולן, שהתמונה הגדולה בה הייתה של עמית סגל. אותו טקסט בדיוק, עם תמונה גדולה של יאיר גולן ותמונה קטנה של סגל לצידה, היה משדר את ההפך. זו דוגמה לכמה זולה לפעמים היציאה ממלכודת הצדקנות.
▾מה מלמד ניסוי צחצוח השיניים משנות ה-50 על קמפיינים מפחידים?
בארצות הברית של שנות ה-50 ניסו להעלות היגיינת פה בקרב תיכוניסטים בעזרת שקופיות של שיניים רקובות. עודד אדומי לשם מסביר שמעבר לרמת גועל מסוימת האפקט מתהפך, כי מנגנוני ההדחקה והבריחה חזקים מהמסר. הוא מיישם את זה על העוולה מספר 65382 של הממשלה, שכבר לא לוחצת על שום כפתור כי הפחד והכעס מוצו מזמן.
▾איך ועידת השלום העממית מדגימה חגיגה ככלי פוליטי?
האירוע הראשון היה באיצטדיון יד אליהו, השני בבנייני האומה בירושלים והשלישי באקספו בתל אביב, כל אחד גדול מקודמו ועד אחרון הכרטיסים. דיברו שם גם על כיבוש, על דיכוי ועל טרור יהודי, אבל המסגור כולו היה חגיגה, ובני נוער הגיעו. עודד אדומי לשם מנגיד את זה למחנה השלום הישן, שנפגש בעשרים ישראלים מול עשרים פלסטינים במרתף מתנ״ס ולא מדבר על זה.
אנחנו צריכים להתחיל מבראשית! | עם האלוף במיל׳ וראש השב״כ לשעבר עמי איילון
1 ביוני 20261 שע׳ 13 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
עמי איילון מדגיש כי ישראל נמצאת במצב של רגרסיה בכל התחומים: צבאית, מדינית, חברתית וכלכלית. הוא מצביע על איבוד היכולת לשלוט בגורל המדינה ועל הצורך בשינוי כיוון דרמטי כדי לשמר את הזהות היהודית-דמוקרטית. לדבריו, פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא הכרחי להבטחת עתידה של המדינה, אך המיעוט הקיצוני הפך למוביל מדיניות ומונע הסדר מדיני. הוא מדגיש את הצורך בהבנת האויב ובשפה של אחריות במקום אשמה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ישראל איבדה את היכולת לשלוט בגורלה והגורל נקבע כיום בעיקר בוושינגטון.
- הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא סכסוך עיקש המתבסס על נרטיבים קולקטיביים ולא רק על גבולות או משאבים.
- המיעוט הקיצוני בישראל, שמאמין ביהדות פונדמנטליסטית, שולט כיום במדיניות ומונע פתרונות מדיניים.
- הפוליטיקאים איבדו את הכוח הפוליטי לטובת הרחוב והציבור, מה שמקשה על קבלת החלטות לטווח ארוך.
- הערכים הליברליים והדמוקרטיים הם בעצם ערכים יהודיים עתיקים, והוויכוח על זהות המדינה צריך להתחיל מהגדרת היהדות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד עמי איילון מתאר את המצב הנוכחי של מדינת ישראל מבחינה צבאית, מדינית וחברתית?
עמי איילון מציין כי למרות הישגים צבאיים בעבר, כיום המצב לא השתפר ואף הידרדר בכל החזיתות - צבאית, מדינית, בינלאומית וחברתית, כולל מערכת החינוך, הכלכלה והבריאות, מה שמחייב שינוי כיוון דרמטי.
▾מהי התפיסה של עמי איילון לגבי היכולת של מדינת ישראל לשלוט בגורלה, וכיצד זה משפיע על הזהות היהודית-דמוקרטית?
איילון טוען שישראל מאבדת את היכולת לשלוט בגורלה, כשהגורל נקבע מחוץ לה, בעיקר בוושינגטון, וכי אם לא נשנה את המצב הזה, המדינה תאבד את זהותה היהודית-דמוקרטית ותהפוך למדינה דו-לאומית עם רוב ערבי.
▾כיצד עמי איילון מסביר את הצורך בהבנת האויב והאחר בסכסוך הישראלי-פלסטיני?
איילון מדגיש כי אי-ההיכרות עם האויב ועם הצד השני היא אחת הרעות החולות הגדולות ביותר, וכי להבנת המניעים והאידיאולוגיה של הצד השני יש חשיבות עליונה לניהול הסכסוך והגעה לפתרון.
▾מה עמדתו של עמי איילון לגבי פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני והאפשרות לקיום מדינה יהודית דמוקרטית?
איילון סבור שהסדר של שתי מדינות לשני עמים הוא הפתרון היחיד שיכול לייצב את המזרח התיכון ולשמר את הזהות היהודית-דמוקרטית של ישראל, ומדגיש כי ניהול הסכסוך או צמצומו אינם פתרונות ברי קיימא.
▾כיצד עמי איילון מתייחס להשפעת המודרניזציה והתקשורת על הפוליטיקה והחברה הישראלית?
איילון מציין שהמהפכה התקשורתית והדיגיטלית יצרה עולם שקוף שבו הפוליטיקאים נבחרים כל יום על ידי הציבור, אך הציבור לא תמיד מבין את ההשפעה הזו, מה שמוביל לכך שהכוח הפוליטי עבר לרחוב והמערכת הפוליטית הפכה לחלק מהבעיה.
פירוק מוסד היעוץ המשפטי לממשלה | עם ד״ר גיא לוריא
25 במאי 202655 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
תפקיד היועץ המשפטי לממשלה בישראל הוא מפתח לשמירה על שלטון החוק, הכולל תפקידים של תובע ראשי, פרשן מוסמך של החוק וייצוג המדינה בבתי המשפט. ההצעה לפצל את התפקיד ולהפוך את היועץ המשפטי לפוליטי תחליש את מעמדו, תאפשר התערבות פוליטית בתיקים משפטיים ותפגע ביכולת לפקח על הממשלה. בנוסף, ההצעה מבטלת את הבלעדיות של הייצוג המשפטי של המדינה ומאפשרת לממשלה להיעזר בעורכי דין פרטיים, מה שיפגע בשקיפות ובאכיפת החוק.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- היועץ המשפטי לממשלה הוא גורם מקצועי, בלתי תלוי וא-פוליטי, שמגן על שלטון החוק בתוך הממשלה.
- הצעת החוק מבטלת את ועדת האיתור המקצועית ומעבירה את המינוי והפיטורים של היועץ המשפטי לממשלה לידי הממשלה בלבד.
- החוות דעת של היועץ המשפטי תהפוך לוולונטרית ולא מחייבת, והממשלה תוכל להתעלם ממנה ללא השלכות משפטיות.
- הצעת החוק מאפשרת לממשלה להיעזר בייצוג משפטי פרטי במקום בפרקליטות, מה שיפגע בשקיפות ובאכיפה.
- הפגיעה במוסד היועץ המשפטי לממשלה מהווה חלק מהתקפה רחבה על מערכות האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהם התפקידים המרכזיים של היועץ המשפטי לממשלה כפי שהוסבר בפרק?
היועץ המשפטי לממשלה ממלא ארבעה תפקידים מרכזיים: הוא התובע הראשי של המדינה, מייעץ לממשלה על פרשנות החוק, מייצג את המדינה בערכאות משפטיות, ומגן על האינטרס הציבורי במקרים מיוחדים כמו קטינים וחוקי אימוץ.
▾כיצד מוצג המנגנון הנוכחי של מינוי ופיטור יועץ משפטי לממשלה ומה השינוי המוצע בהצעת החוק?
כיום היועץ המשפטי לממשלה מתמנה בוועדת איתור מקצועית ובלתי תלויה עם קדנציה של שש שנים, אך בהצעת החוק הוא יתמנה ישירות על ידי הממשלה לפי המלצת שר המשפטים וראש הממשלה, עם אפשרות לפיטורין קלה וללא צורך בוועדת איתור.
▾מהם הסיכונים המרכזיים בפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה כפי שמוסבר בפרק?
הפיצול המוצע אינו פיצול אמיתי אלא ריסוק סמכויות, שעלול להחליש את מעמד היועץ המשפטי, להפוך אותו ליועץ פוליטי, להפוך חוות דעתו ללא מחייבות, ולאפשר לממשלה לייצג את עצמה באמצעות עורכי דין פרטיים במקום היועץ המשפטי.
▾כיצד ההצעה החדשה משפיעה על היכולת של היועץ המשפטי לממשלה לפקח על משרדי הממשלה ועל אכיפת החוק?
ההצעה מאפשרת למשרדי הממשלה להתעלם מחוות דעת היועץ המשפטי ולהשתמש בייעוץ משפטי חיצוני, מה שיפגע במעמדו ויקשה על הפיקוח על פעולות הממשלה, כולל פיקוח על שב״כ והליכי אכיפת חוק, ויקטין את שקיפות ההחלטות המשפטיות.
▾מהם ההשלכות האפשריות של השינויים המוצעים על ההגנה על הדמוקרטיה ועל הבחירות בישראל?
השינויים עלולים לפגוע בהגנה על שלטון החוק, להחליש את הבלמים הפנימיים והחיצוניים במערכת המשפטית, לפגוע בשוויון ההזדמנויות בבחירות, ולהקשות על ייצוג ציבורי הוגן בבחירות, מה שעלול לערער את יסודות הדמוקרטיה בישראל.
הצנזורה השקטה כבר כאן | ד״ר איילה פנייבסקי
4 ביוני 20261 שע׳ 2 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הספר החדש של ד״ר איילה פניאבסקי מתאר כיצד מנהיגות ימנית פופוליסטית בישראל מנסה לפרק את הדמוקרטיה דרך פגיעה בתקשורת החופשית. המלחמה בתקשורת מתנהלת בשש חזיתות: הסתה ורדיפה, מערכה משפטית, חקיקה, גישה למקורות, מלחמה דיגיטלית ואלימות פיזית. התקשורת נחשבת לזירה המרכזית שבה נקבע סדר היום הציבורי, ולכן הפגיעה בה משמעותית יותר מהפגיעה במוסדות אחרים. העיתונאים עצמם נמצאים במצב קשה, בין החשש להתקרנף לבין הצורך לעמוד על עקרונותיהם המקצועיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הפופוליסטים משתמשים בטקטיקות דמוקרטיות כדי לפרק את הדמוקרטיה מבפנים, כולל השתלטות על התקשורת.
- התקשורת המיינסטרים עדיין מחזיקה בכוח רב ובאמון משמעותי בציבור, למרות המעבר לרשתות החברתיות.
- ההסתה נגד עיתונאים מייצרת שנאה כלפיהם ופוגעת ביכולתם לתפקד, ומלווה במתקפות משפטיות שמטרתן לשתק אותם.
- עיתונאים רבים נוטים לזוז ימינה מתוך חשש להתקפות, מה שמעמיק את ההטיה הציבורית ומחליש את הביקורת.
- היעדר חינוך אזרחי נכון בישראל לגבי חשיבות העיתונות החופשית מחזק את הפגיעה בתקשורת ומונע מהציבור להבין את הסכנות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהן ששת החזיתות שבהן מתנהלת המלחמה בתקשורת כפי שמתואר בספר של ד״ר איילה פנייבסקי?
המלחמה בתקשורת מתנהלת בשש חזיתות מרכזיות: הסתה ורדיפה, מערכה משפטית, חקיקה, גישה למקורות, מלחמה דיגיטלית ואלימות פיזית כלפי עיתונאים.
▾כיצד משפיעה ההסתה הציבורית נגד התקשורת על העיתונאים והציבור בישראל?
ההסתה גורמת לאובדן אמון בתקשורת בקרב הציבור ולשנאה כלפי עיתונאים, שמקבלים איומים ויריקות, מה שפוגע ביכולתם לבצע את עבודתם וחייהם האישיים.
▾מה ההבדל בין הצנזורה הישנה לצנזורה החדשה כפי שמוסברת בפרק?
הצנזורה הישנה הייתה ישירה ואלימה, עם סגירת כלי תקשורת ועיתונאים במאסר, בעוד שהצנזורה החדשה משתמשת בכלים דמוקרטיים כמו חקיקה, מינוי אנשים נאמנים ויצירת משטר נאמנות כדי לפרק את התקשורת.
▾מהם האתגרים שעיתונאים בישראל מתמודדים איתם בעקבות המלחמה בתקשורת, לפי דברי ד״ר פנייבסקי?
עיתונאים נאלצים להתמודד עם מתקפות פוליטיות, תביעות השתקה יקרות, אובדן גישה למקורות, לחץ להציג איזון מלאכותי בשידורים, והפחד מפני אלימות פיזית ואיומים ברשת.
▾כיצד משפיעה המלחמה בתקשורת על השיח הציבורי ועל תפיסת המציאות של העיתונאים עצמם?
ההסתה והלחצים גורמים לעיתונאים להאמין שהציבור ימני יותר ממה שהוא באמת, מה שיוצר הטיה ימנית בשיח הציבורי ומוביל לעיתונאים לזוז ימינה כדי לשמור על אמון הציבור ולהימנע ממתקפות.
החרד״לים הם עיוות של הציונות הדתית עם ד״ר דרור גרינבלום
25 בספטמבר 202654 דק׳
שיווק והכנסות מכל הקלפים על השולחן עם משה רדמן: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך כל הקלפים על השולחן עם משה רדמן מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של כל הקלפים על השולחן עם משה רדמן אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית תרבות וספרות. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את כל הקלפים על השולחן עם משה רדמן היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 260 הפרקים של כל הקלפים על השולחן עם משה רדמן הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של כל הקלפים על השולחן עם משה רדמן כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-260 הפרקים של כל הקלפים על השולחן עם משה רדמן הופכים למגזין?
- 260 פרקים = 260 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של כל הקלפים על השולחן עם משה רדמן, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
