כל הקלפים על השולחן עם משה רדמן
Radman's cards podcast
260 פרקים
על התוכנית
''כל הקלפים על השולחן'' פעם בשבוע משה רדמן פלאס וואן, פותחים את כל הקלפים ושמים אותם על השולחן. שני אנשים, שתי דעות, בלי קלישאות, בלי פומפוזיות ובלי חרטות
מה זה כל הקלפים על השולחן עם משה רדמן?
כל הקלפים על השולחן עם משה רדמן הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת Radman's cards podcast. פודקאסט המציע ניתוח נוקב ומעמיק של תהליכים פוליטיים וחברתיים בישראל, דרך עיניים של מומחים ומובילי דעה. בארכיון 260 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-4 ימים, אורך פרק ממוצע כ-59 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 260 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-4 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-59 דקות |
| הפרק האחרון | 2 ביוני 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 7 |
עודכן:
פודקאסט המציע ניתוח נוקב ומעמיק של תהליכים פוליטיים וחברתיים בישראל, דרך עיניים של מומחים ומובילי דעה.
המנחה
המנחה נראה כאישיות מעורבת פוליטית וחברתית, המונעת מתחושת שליחות להנגיש את הבנת הפוליטיקה הישראלית לציבור. הוא מקדם באופן פעיל רעיונות ביקורתיים ועבודות מחקר, ומאמין בכוחו של שיח ציבורי מושכל.
הסגנון
התוכנית מציגה ראיונות מעמיקים עם מומחים, אקדמאים ועיתונאים בנושאי אקטואליה פוליטיים וחברתיים בוערים בישראל. הדיונים רציניים, אנליטיים וקצבם מאפשר חקירה מפורטת של סוגיות מורכבות.
תובנות הזהב מהארכיון
- המלחמה בתקשורת הממוסדת היא צעד מרכזי ב'בלופרינט' הפופוליסטי לפירוק הדמוקרטיה.
- הזירה התקשורתית היא שדה הקרב המרכזי של השיח הציבורי, ובלי ניצחון בה, מאבקים דמוקרטיים אחרים לא יתנהלו בהוגנות.
- ישראל איבדה את היכולת לתחקר את עצמה ולקחת אחריות, ונוטה לשיח של אשמה במקום למידה.
- פגיעה בתפקידי הליבה של היועץ המשפטי לממשלה מערערת מערכת שלמה של איזונים ובלמים שנבנתה על עצמאותו.
- 'השיטה הטרויאנית' ו'גושיזציית' המזרחיות הפכו לכלים מרכזיים בהשתלטות הימין הדתי-מתחרד על מחנה הימין.
התוכנית מיועדת למאזינים המבקשים הבנה מעמיקה, ביקורתית ומבוססת מחקר של המציאות הפוליטית והחברתית בישראל.
השאלות הבולטות בארכיון
למה מעניין את המנהיגים הפופוליסטיים ללכת דווקא על התקשורת, ומה תפקידה בדמוקרטיה שמפריע להם כל כך?
אם הציבור הישראלי הצליח לעצור את ההפיכה המשפטית בהפגנות המוניות, מדוע אותו ציבור אינו מגייס אנרגיות דומות להגנה על חופש העיתונות, ומה יקרה אם חמש שנות הממשל הנוכחי יחסלו את מה שנשאר?
נגזר עלינו או לא נגזר עלינו? מה אתה עונה לאדם מרכזני שאומר 'לא אנחנו בחרנו בשבעה באוקטובר ולא בריב עם הפלסטינים'?
למה לא לבוא ולהציף את כל החורים שהצעת החוק יוצרת ולגלגל לפתחו של רוטמן את חובת ההוכחה ואת מתן הפתרונות לציבור?
איך יכול להיות שאחרי כל התזות שהדתיות נמחקת מהחברה הישראלית, בעשור האחרון אנחנו רואים שוב עלייה של פוליטיקה מזרחית שעושה שימוש בכלים, סמלים וסוגיות דתיות?
7 פרקים = 7 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
ד"ר איילה פניאפסקי מסבירה מדוע ההפיכה התקשורתית מסוכנת לדמוקרטיה הישראלית אף יותר מההפיכה המשפטית, ולמה חובה להילחם על עיתונות חופשית.
בפרק מתארחת ד"ר איילה פניאפסקי לרגל ספרה החדש 'הצנזורה החדשה - איך המלחמה בתקשורת מחסלת אותנו', המבוסס על עשור מחקר ועל מחקרים מברזיל, הודו ומדינות נוספות. היא טוענת שמנהיגים פופוליסטיים פועלים לפי 'בלופרינט' קבוע לפירוק הדמוקרטיה, וחלק מרכזי בו הוא חיסול התקשורת הממוסדת. לדבריה הזירה התקשורתית היא שדה הקרב של השיח הציבורי, ולכן בלי ניצחון על עיתונות חופשית אף מאבק דמוקרטי אחר לא יתנהל בתנאים הוגנים. היא מדגישה שתפקידי התקשורת - לידע את הציבור ולפקח על בעלי הכוח - הם בדיוק מה שהפופוליסט מבקש לנטרל, וקוראת לציבור ולעיתונאים להתעורר לקראת מערכת הבחירות.
- ההפיכה התקשורתית חשובה אף יותר מההפיכה המשפטית, כי הזירה התקשורתית היא שבה מתנהלים כל הקרבות הציבוריים, וחלק גדול ממנה כבר מאחורינו ומתחת לרדאר.
- גם בעידן הרשתות לכלי התקשורת הממוסדים יש כוח רב: הציבור נותן אמון גבוה יותר למה שמשודר בטלוויזיה מאשר לפוסט בפייסבוק, ומעמד העיתונאי משמר אוטוריטה.
- עצם ההזמנה לאולפן מעניקה כוח ולגיטימציה שונים לחלוטין מחשיפה בטיקטוק - וכך התקשורת בנתה את דמותו של בן גביר עוד לפני שהיה פופולרי.
- ההשקעה העצומה של השלטון במלחמה בתקשורת היא עצמה הוכחה לרלוונטיות שלה - אם לא הייתה משמעותית, לא היו טורחים לתקוף אותה.
- התקשורת מתקשה לסקר את האיום על עצמה מחשש להיראות מגויסת, וכך הצנזורה הופכת ל'לופ' שבו נושאים מרכזיים אינם מגיעים לתודעת הציבור.
למה מעניין את המנהיגים הפופוליסטיים ללכת דווקא על התקשורת, ומה תפקידה בדמוקרטיה שמפריע להם כל כך?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
השיטה הטרויאנית פרק קצרצר מיוחד איך הפך הימין הישראלי ל ״גוש האמוני״ | עם אריאל דוד
פרקים אחרונים
השיטה הטרויאנית פרק קצרצר מיוחד איך הפך הימין הישראלי ל ״גוש האמוני״ | עם אריאל דוד
2 ביוני 20262 דק׳אורחים:ד"ר איילה פניאפסקילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
זהו מיני־פרק שחותם סדרה בת חמישה פרקים עם אריאל דוד, שחקר את הימין הישראלי וכתב את הספר 'השיטה הטרויאנית'. הספר עבר אלף עותקים בשבוע הראשון, הישג נדיר לספר עיון בישראל, בעיקר במכירה אונליין. המנחה מדגיש שמדובר בשליחות ובמיזם ללא מטרות רווח שנועד להנגיש את הבנת הפוליטיקה הישראלית. הוא מבקש מהקהל לקנות עותקים, לחלק אותם ולהפיץ את הרעיון בעוד דרכים כמו סרטונים וסדרת שיחות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ספר עיון בישראל שעובר אלף עותקים בשבוע הראשון, בעיקר אונליין, נחשב להישג חריג ולא מובן מאליו.
- המנחה ואריאל דוד תופסים את הפרויקט כשליחות ומהפכת מידע ולא כמכירת ספר או מיזם רווחי.
- טענה מרכזית: אי אפשר להבין את הפוליטיקה הישראלית העכשווית בלי להבין את הימין דרך 'השיטה הטרויאנית'.
- הנגשת הרעיון המרכזי נעשית בכמה ערוצים במקביל - סדרת פודקאסט, ספר, סרטונים וסדרת שיחות עם דמויות מפתח - כדי להגיע גם לצעירים שאינם קוראי ספרים.
- קהל היעד שמודגש הוא מובילי דעה: מורים, מנהלים, עיתונאים ומשפיענים, וכן הורים לילדים השוקלים להצביע לימין.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כמה עותקים מכר הספר "השיטה הטרויאנית" בשבוע הראשון לפי משה רדמן?
לפי הפרק, הספר עבר את רף אלף העותקים בשבוע הראשון, בעיקר אונליין. רדמן מדגיש שבישראל 2026 ספר עיון שמוכר מעל אלף עותקים בשבוע הוא הישג לא מובן מאליו.
▾מי כתב את הספר "השיטה הטרויאנית" ועל מה הוא עוסק?
אריאל דוד כתב את הספר, שמקפל לתוכו תפיסה שלמה על הימין הישראלי אחרי סדרה של חמישה פרקים בפודקאסט. רדמן טוען שאי אפשר להבין את הפוליטיקה הישראלית ואת הנעשה בליכוד בלי לקרוא אותו.
▾למה משה רדמן מבקש מהמאזינים לקנות עותקים נוספים של הספר?
רדמן מסביר שהפרויקט הוא נון פרופיט ושאף אחד לא גורף רווח לכיסו, אלא רואה בהפצת הספר שליחות. הוא מבקש להביא אותו לחמשת אלפים, עשרת אלפים ועשרים אלף עותקים ולחלק אותו למורים, עיתונאים ומשפיענים.
▾אילו דרכי הנגשה נוספות מציע הצוות של "כל הקלפים על השולחן" מעבר לספר?
מלבד הספר והסדרה בת חמשת הפרקים, הצוות מפיק סדרת סרטונים, ואריאל דוד מקיים סדרת שיחות רעיונות עם דמויות מפתח בציבוריות הישראלית. המטרה שהוצגה היא להנגיש את הרעיון המרכזי בפורמטים שונים גם לקהל צעיר שלא בהכרח קורא ספרים.
אנחנו צריכים להתחיל מבראשית! | עם האלוף במיל׳ וראש השב״כ לשעבר עמי איילון
1 ביוני 20261 שע׳ 13 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בריאיון מנתח אמי אילון, ראש השב"כ לשעבר ואלוף במיל', את מעמדה של ישראל אחרי שנתיים וחצי של מלחמה. לדבריו ההישג הצבאי היה חריג בהיסטוריה, אך כיום המצב המדיני, הבינלאומי והפנימי - חינוך, כלכלה, בריאות ויחסים עם יהדות העולם - הולך אחורה. הוא טוען שישראל איבדה את היכולת לתחקר את עצמה ולקחת אחריות, ושהדיון מתנהל בשפה של אשמה במקום אחריות. עוד הוא מתאר כיצד הכוח הפוליטי עבר לרחוב והרשתות, כך שפוליטיקאים נבחרים מחדש כל יום ואינם מסוגלים לקבל החלטות ארוכות טווח.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ההישג הצבאי של ישראל בשש חזיתות היה אירוע חריג בהיסטוריה של המלחמות, אך לבדו אינו משפר את מצבה הכולל של המדינה.
- שפה של אשמה קובעת שמישהו אחר שולט בגורלנו, בעוד שפה של אחריות פותחת בשאלה 'איפה אני טעיתי בתהליך' ומאפשרת לחברה ללמוד.
- ההבדל בין תחקיר לחקירה: תחקיר אדם או יחידה עושים לעצמם כדי ללמוד, חקירה מחפשת אשמים מבחוץ - וישראל איבדה את יכולת התחקיר.
- הכוח הפוליטי עבר לרחוב ולרשתות, ולכן פוליטיקאים 'נבחרים כל יום' ואינם יכולים לקבל החלטות ארוכות טווח שמעבר למחזור הבחירות.
- ללא רוב יהודי בין הירדן לים אין לישראל את הזכות והיכולת להכתיב את השפה, לוח השנה והנרטיבים - מה שמסכן את זהותה היהודית-דמוקרטית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בריאיון מנתח אמי אילון, ראש השב"כ לשעבר ואלוף במיל', את מעמדה של ישראל אחרי שנתיים וחצי של מלחמה. לדבריו ההישג הצבאי היה חריג בהיסטוריה, אך כיום המצב המדיני, הבינלאומי והפנימי - חינוך, כלכלה, בריאות ויחסים עם יהדות העולם - הולך אחורה. הוא טוען שישראל איבדה את היכולת לתחקר את עצמה ולקחת אחריות, ושהדיון מתנהל בשפה של אשמה במקום אחריות. עוד הוא מתאר כיצד הכוח הפוליטי עבר לרחוב והרשתות, כך שפוליטיקאים נבחרים מחדש כל יום ואינם מסוגלים לקבל החלטות ארוכות טווח.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ההישג הצבאי של ישראל בשש חזיתות היה אירוע חריג בהיסטוריה של המלחמות, אך לבדו אינו משפר את מצבה הכולל של המדינה. · שפה של אשמה קובעת שמישהו אחר שולט בגורלנו, בעוד שפה של אחריות פותחת בשאלה 'איפה אני טעיתי בתהליך' ומאפשרת לחברה ללמוד. · ההבדל בין תחקיר לחקירה: תחקיר אדם או יחידה עושים לעצמם כדי ללמוד, חקירה מחפשת אשמים מבחוץ - וישראל איבדה את יכולת התחקיר. · הכוח הפוליטי עבר לרחוב ולרשתות, ולכן פוליטיקאים 'נבחרים כל יום' ואינם יכולים לקבל החלטות ארוכות טווח שמעבר למחזור הבחירות. · ללא רוב יהודי בין הירדן לים אין לישראל את הזכות והיכולת להכתיב את השפה, לוח השנה והנרטיבים - מה שמסכן את זהותה היהודית-דמוקרטית.
פירוק מוסד היעוץ המשפטי לממשלה | עם ד״ר גיא לוריא
25 במאי 202655 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק מארח המנחה את דוקטור גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה כדי לדון בהצעה הנדונה בוועדת החוקה בראשות שמחה רוטמן, שמשמעותה חיסול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה כפי שהוא מוכר. לוריא מסביר את חמשת תפקידי הליבה של היועץ - תובע ראשי, פרשן מוסמך של החוק עבור הממשלה, ייצוג הממשלה בבתי משפט, ייצוג האינטרס הציבורי ושמירה על שלטון החוק בתוך הממשלה. הוא טוען שמאות חוקים נבנו על הנחת היסוד שהיועץ הוא עובד ציבור מקצועי ובלתי תלוי, ולכן פגיעה בו תפיל מערכת שלמה של איזונים ובלמים. לדבריו המניע האמיתי הוא רצון לבטל בקרות, בעוד הקסות כמו ריכוז כוח משמשות כתירוץ.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ירושה מהמנדט הבריטי, ובישראל הומצא כעובד ציבור מקצועי ואפוליטי ולא כשר פוליטי כמקובל במדינות אחרות.
- ליועץ חמישה תפקידי ליבה - תובע ראשי, פרשן מוסמך של החוק לממשלה, ייצוג הממשלה בבית משפט, ייצוג האינטרס הציבורי של חסרי ייצוג, ושמירה על שלטון החוק בתוך הממשלה.
- מאות דברי חקיקה נבנו על הנחת היסוד שהיועץ הוא גורם מקצועי ובלתי תלוי, ולכן פגיעה בו פוגעת באופן רב-מערכתי בכל אותם חוקים, כמו עצמאות בנק ישראל או הפיקוח על השבק.
- היועץ המשפטי הוא הבלם הפנימי לשלטון החוק ובתי המשפט הם הבלם החיצוני; חיסול הבלם הפנימי גורם לכך שעובדות רבות כלל לא יגיעו לבית המשפט ולא תתאפשר ביקורת שיפוטית.
- המניע האמיתי הוא רצון לבטל איזונים ובלמים מסיבות שונות, בעוד הטענה על ריכוז כוח עודף ביועץ משמשת כקסות, אף שיש בה גרעין לגיטימי הראוי לתיקון.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק מארח המנחה את דוקטור גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה כדי לדון בהצעה הנדונה בוועדת החוקה בראשות שמחה רוטמן, שמשמעותה חיסול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה כפי שהוא מוכר. לוריא מסביר את חמשת תפקידי הליבה של היועץ - תובע ראשי, פרשן מוסמך של החוק עבור הממשלה, ייצוג הממשלה בבתי משפט, ייצוג האינטרס הציבורי ושמירה על שלטון החוק בתוך הממשלה. הוא טוען שמאות חוקים נבנו על הנחת היסוד שהיועץ הוא עובד ציבור מקצועי ובלתי תלוי, ולכן פגיעה בו תפיל מערכת שלמה של איזונים ובלמים. לדבריו המניע האמיתי הוא רצון לבטל בקרות, בעוד הקסות כמו ריכוז כוח משמשות כתירוץ.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ירושה מהמנדט הבריטי, ובישראל הומצא כעובד ציבור מקצועי ואפוליטי ולא כשר פוליטי כמקובל במדינות אחרות. · ליועץ חמישה תפקידי ליבה - תובע ראשי, פרשן מוסמך של החוק לממשלה, ייצוג הממשלה בבית משפט, ייצוג האינטרס הציבורי של חסרי ייצוג, ושמירה על שלטון החוק בתוך הממשלה. · מאות דברי חקיקה נבנו על הנחת היסוד שהיועץ הוא גורם מקצועי ובלתי תלוי, ולכן פגיעה בו פוגעת באופן רב-מערכתי בכל אותם חוקים, כמו עצמאות בנק ישראל או הפיקוח על השבק. · היועץ המשפטי הוא הבלם הפנימי לשלטון החוק ובתי המשפט הם הבלם החיצוני; חיסול הבלם הפנימי גורם לכך שעובדות רבות כלל לא יגיעו לבית המשפט ולא תתאפשר ביקורת שיפוטית. · המניע האמיתי הוא רצון לבטל איזונים ובלמים מסיבות שונות, בעוד הטענה על ריכוז כוח עודף ביועץ משמשת כקסות, אף שיש בה גרעין לגיטימי הראוי לתיקון.
על ירושלים, עזה והחברה הישראלית | עם העיתונאי ניר חסון
24 במאי 20261 שע׳ 20 דק׳המאבק בינינו לבין העולם הערבי הוא מאבק הדדי על הכרה! | החוקר והסופר עמיחי פישר
1 ביולי 20261 שע׳ 0 דק׳קפיטליזם והייטק לא מה שחשבתם | ד"ר ארז מגור
25 ביוני 20261 שע׳ 7 דק׳איך מגדלים בני אדם ולא רק תלמידים? | פרופ' נמרוד אלוני על משבר החינוך והדמוקרטיה
17 ביוני 20261 שע׳ 17 דק׳היהדות הליברלית צריכה ברית חילונים-דתיים | הרב בני לאו
13 ביוני 202656 דק׳השיטה הטרויאנית | גרסא מקוצרת לכל הסדרה | איך הפך הימין הישראלי ל ״גוש האמוני״ | עם אריאל דוד
10 ביוני 202654 דק׳הצנזורה השקטה כבר כאן | ד״ר איילה פנייבסקי
4 ביוני 20261 שע׳ 2 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
איילה פניאפסקי מגיעה עם הספר החדש שלה, "הצנזורה החדשה, איך המלחמה בתקשורת מחסלת אותנו", שנולד מתוך עשר שנות מחקר ומסתכל גם על ברזיל והודו. הטענה שלה חדה: ימין פופוליסטי פועל נגד התקשורת כחלק ממלחמה רחבה במוסדות דמוקרטיים. גם בעידן של טיקטוק ופייסבוק, לערוצי החדשות ולעיתונאים עדיין יש כוח לקבוע סדר יום, להעניק אמינות ולנרמל דמויות וקולות. לכן הכנסת בן גביר לאולפן אינה שקולה לעוד סרטון ברשת. השיחה נוגעת גם באדישות הציבורית לקריסת התקשורת, בחוסר של חינוך מסודר לחשיבותה של עיתונות ביקורתית ובקושי של כלי התקשורת לסקר את המתקפה עליהם. לקראת מערכת בחירות, פניאפסקי קוראת לעיתונאים להפסיק להתייחס לרגולציה ולהטבות לערוץ 14 כנושא פנימי של הענף, ולהציג את הפגיעה בעיתונות כאיום ישיר על הציבור ועל הדמוקרטיה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הכוח של התקשורת הממוסדת לא נעלם עם המעבר לרשת. לעיתונאים מוכרים יש גם ברשת יותר סמכות ואמון מאשר למשתמש רגיל.
- הופעה באולפן מעניקה לדמות פוליטית מעמד אחר מחשיפה בטיקטוק, משום שמקבלי החלטות עוקבים אחרי השידור והנוכחות בו יכולה לנרמל קולות קיצוניים, אלימים וגזעניים.
- המאבק בתקשורת משפיע על כל מאבק ציבורי אחר, כי החדשות קובעות מה אנשים יודעים ועל בסיס איזה מידע הם מגבשים עמדה.
- מערכת החינוך אינה מלמדת מספיק למה עיתונות צריכה להיות ביקורתית, ולכן הציבור עלול לפרש ביקורת כהרס או כפגיעה במורל.
- החשש של עיתונאים לדבר על המתקפה נגדם משאיר את האיום מתחת לרדאר. לפי פניאפסקי, העיתונאים אינם מרכז הסיפור, אלא הציבור שהמידע המגיע אליו עובר מניפולציה.
- לקראת מערכת בחירות צפויה האצה של המתקפות וההשמצות, ולכן פניאפסקי וחבריה יצרו מדריך מעשי לעיתונאים ולעיתונאיות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
איילה פניאפסקי מגיעה עם הספר החדש שלה, "הצנזורה החדשה, איך המלחמה בתקשורת מחסלת אותנו", שנולד מתוך עשר שנות מחקר ומסתכל גם על ברזיל והודו. הטענה שלה חדה: ימין פופוליסטי פועל נגד התקשורת כחלק ממלחמה רחבה במוסדות דמוקרטיים. גם בעידן של טיקטוק ופייסבוק, לערוצי החדשות ולעיתונאים עדיין יש כוח לקבוע סדר יום, להעניק אמינות ולנרמל דמויות וקולות. לכן הכנסת בן גביר לאולפן אינה שקולה לעוד סרטון ברשת. השיחה נוגעת גם באדישות הציבורית לקריסת התקשורת, בחוסר של חינוך מסודר לחשיבותה של עיתונות ביקורתית ובקושי של כלי התקשורת לסקר את המתקפה עליהם. לקראת מערכת בחירות, פניאפסקי קוראת לעיתונאים להפסיק להתייחס לרגולציה ולהטבות לערוץ 14 כנושא פנימי של הענף, ולהציג את הפגיעה בעיתונות כאיום ישיר על הציבור ועל הדמוקרטיה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הכוח של התקשורת הממוסדת לא נעלם עם המעבר לרשת. לעיתונאים מוכרים יש גם ברשת יותר סמכות ואמון מאשר למשתמש רגיל. · הופעה באולפן מעניקה לדמות פוליטית מעמד אחר מחשיפה בטיקטוק, משום שמקבלי החלטות עוקבים אחרי השידור והנוכחות בו יכולה לנרמל קולות קיצוניים, אלימים וגזעניים. · המאבק בתקשורת משפיע על כל מאבק ציבורי אחר, כי החדשות קובעות מה אנשים יודעים ועל בסיס איזה מידע הם מגבשים עמדה. · מערכת החינוך אינה מלמדת מספיק למה עיתונות צריכה להיות ביקורתית, ולכן הציבור עלול לפרש ביקורת כהרס או כפגיעה במורל. · החשש של עיתונאים לדבר על המתקפה נגדם משאיר את האיום מתחת לרדאר. לפי פניאפסקי, העיתונאים אינם מרכז הסיפור, אלא הציבור שהמידע המגיע אליו עובר מניפולציה. · לקראת מערכת בחירות צפויה האצה של המתקפות וההשמצות, ולכן פניאפסקי וחבריה יצרו מדריך מעשי לעיתונאים ולעיתונאיות.
פודקאסטים דומים
קבינטה – קבינט ביטחוני פמיניסטי
עוגן לעתיד
זום אין | עם תומר אביטל
240-Shniot
שניים בוחרים
משפחה פודקאסט
מלוא הפודקאסט משפט - עם עורכי הדין כנרת בראשי ודוד פורר
Kinneret Barashi
מה שכרוך Under Cover
כאן | Kan
תכנית הספורט של ישראל
רדיו חיפה