הסכת ושמע
הפודקאסט של מכון שלום הרטמן186 פרקים
על התוכנית
בערוץ הפודקאסט של מכון שלום הרטמן יתפרסמו קורסים, שיעורים וראיונות מרתקים בנושאים הקשורים ליהדות ולישראליות במאה ה-21, לפלורליזם דתי, לישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וליחסי היהדות עם דתות העולם
מה זה הסכת ושמע?
הסכת ושמע הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית יהדות ודת מאת הפודקאסט של מכון שלום הרטמן. ניתוח אינטלקטואלי מעמיק של המתחים הזהותיים והפוליטיים המכוננים את עתיד החברה הישראלית. בארכיון 186 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-26 דקות.
| קטגוריה | יהדות ודת |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 186 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-26 דקות |
| הפרק האחרון | 15 ביולי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
מתי חברה ליברלית רשאית לומר "זה כבר לא עובד"?
תומר פרסיקו מנהל שיחות עומק על השסע שמכונן את ישראל. בפרק עם דניאל הרטמן הם שואלים את השאלה הקשה: האם חברה ליברלית מחויבת לסבול בתוכה מיעוט אנטי-ליברלי שניזון ממנה אך מסרב לשאת בנטל - ומתי המעבר החרדי מקואליציה לרחוב ולהפגנות הופך לקו אדום.
הדיונים לא בורחים מהקשה: מלחמה, השביעי באוקטובר, יחסי דת ומדינה, והחברה הערבית שמגלה דווקא פרגמטיות ומחויבות לאזרחותה. פרסיקו מבחין בין יהדות כתרבות ספונטנית לבין יהדות ככפייה מוסדית.
מבט אינטלקטואלי, רציני וביקורתי על המתחים הזהותיים שיעצבו את החברה הישראלית.
ניתוח אינטלקטואלי מעמיק של המתחים הזהותיים והפוליטיים המכוננים את עתיד החברה הישראלית.
המנחה
תומר פרסיקו מוביל את התוכנית בשיתוף מומחים ואנשי אקדמיה, תוך הקפדה על ניתוח מעמיק, רציני וביקורתי. דמותו משקפת אינטלקטואל המחויב לבירור פילוסופי-פוליטי של מציאות מורכבת ללא פשרות.
הסגנון
הפודקאסט מתאפיין בשיחות עומק אקדמיות ומנותחות, בעלות קצב מחשבתי איטי ומובנה. הטון הוא אינטלקטואלי, מעמיק ורציני, ומטרתו לפרק סוגיות חברתיות מורכבות למרכיביהן האידיאולוגיים.
תובנות הזהב מהארכיון
- השסע העמוק בישראל הוא תרבותי-ערכי ולא רק פוליטי, בין תפיסה ליברלית-מערבית לבין תפיסות דתיות-לאומניות.
- הכמיהה הישראלית לאחדות משמשת לעיתים קרובות כמנגנון לטשטוש מחלוקות מוסריות הכרחיות לקיום דמוקרטיה תוססת.
- המודל הישראלי של יחסי דת ומדינה הופך לבלתי נסבל כאשר מוסדות דתיים תובעים אוטונומיה מוחלטת תוך הסתמכות על תקציבי המדינה.
- קיימת הבחנה קריטית בין יהדות כתרבות מנהגית וספונטנית לבין יהדות ככפייה מוסדית נוקשה.
התוכנית מתאימה למאזינים המחפשים הבנה פילוסופית-פוליטית מעמיקה של השסעים, המתחים הזהותיים והשאלות המוסריות המעצבות את החברה הישראלית.
השאלות הבולטות בארכיון
מה גורם לאדם להרגיש תחושת ערך ומשמעות ביום שבו ה-AI מייתר את העבודה, היצירתיות וההתגברות על קשיים?
מתי אנחנו נפסיק להגיד שהפתרון היחידי לחיסול האויב הוא דרך הצבא שלנו, במקום לשים על השולחן ניסיון פוליטי רציני?
עד כמה אתה חושב שיש היום בקרב אזרחי ישראל ערבים הזדהות ותמיכה בנציגים הפוליטיים שלהם כפי שהם היום?
תתני לי מקרה אחד שסיכנו את החיילים שפחדנו לראות. על מה מדברים בכלל?
כיצד יכולה הציונות הדתית לראות במדינה ערך דתי תיאולוגי, אך באותה עת לא להכיר בלגיטימיות של מערכת המשפט שלה?
מי קובע מהי יהדות במדינה יהודית, ואיך הסטנדרט הזה נקבע - מלמטה למעלה או על ידי מוסדות בעלי כוח שלטוני?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
אלון שלב וד"ר תומר פרסיקו דנים בהשלכות המוסריות והקיומיות של בינה מלאכותית, מהתאמה ערכית ורגולציה ועד שאלת משמעות האדם בעולם שבו AI מייתר אותו.
בפרק של הפודקאסט "למען השם" מבית מכון הרטמן מדברים אלון שלב וד"ר תומר פרסיקו על המשמעות המוסרית של מהפכת הבינה המלאכותית, נושא שלטענתם נדון מעט מדי בישראל בגלל הקשב למלחמה. הם מתמקדים בשתי סוגיות: התאמה ערכית (value alignment) ושאלת מי מפעיל רגולציה על מודלי השפה, חברות פרטיות בודדות מול ממשלות, והסכנות שבכל אחת מהאפשרויות. בחלק השני הם שואלים מה תהיה משמעות האדם ביום שבו AI יגיע לסופר-אינטליגנציה וייתר את העבודה, היצירתיות וההתגברות על קשיים, ומביאים את הספר "עולם חדש מופלא" ואת האינציקליקה של האפיפיור לאו ה-14. מתאים למי שמתעניין באתיקה, פילוסופיה ויהדות בעידן ה-AI.
- מודל שפה הוא מכונה ניטרלית שיכולה לפלוט גם תכנים פוגעניים, ולכן עולה שאלת ההתאמה הערכית, איזה פתרונות הוא מציע ומי קובע מה מוסרי, למשל כשהדרך להעלות ממוצע ציונים היא לנפות תלמידים עניים.
- הרגולציה על AI נתונה כיום בידי מספר מצומצם של חברות פרטיות (אנתרופיק, גוגל, אופן-AI) הקובעות מיוזמתן "ברקסים", קבוצה בלתי נבחרת עם שליטה קרובה למונופול.
- העברת הרגולציה לידי הממשלה מסוכנת גם היא, כי שליטה ברשות רגולציית AI תהפוך לזירת מאבק פוליטי ואידיאולוגי בעולם שבו רוב המידע והעצות מגיעים דרך AI.
- עולם ה-AI נוטה לאותו כיוון של מנועי החיפוש, מריבוי שחקנים לדומיננטיות של אחד, מה שמרכז את ההכרעה המוסרית בידיים מעטות.
- האינציקליקה של האפיפיור לאו ה-14 עוסקת פחות ב-AI ויותר באדם, ומעמידה זה מול זה את מגדל בבל (שאיפה מעבר לכוחות) ואת בניית חומת ירושלים בידי נחמיה כשתי אלטרנטיבות להתנהלות אנושית.
מה גורם לאדם להרגיש תחושת ערך ומשמעות ביום שבו ה-AI מייתר את העבודה, היצירתיות וההתגברות על קשיים?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
פודקאסט הדיונים של מכון שלום הרטמן, שבו תומר פרסיקו ואורחיו לוקחים שאלות לוהטות על יהדות, ערכים ודמוקרטיה ומסרבים לפשט אותן.
- פרק שמפרק את הטענה ש"ערכי המערב מסכנים את הביטחון", וטוען שדווקא דמוקרטיה מתגוננת מציעה מתווה מוסרי גם בעת מלחמה
- תומר פרסיקו וד"ר אלחנן מילר על הפער בין איך הציבור היהודי מדמיין את ערביי ישראל לבין שזהותם העיקרית, לפי הנתונים, היא ישראלית
- אבחנה חדה: ההבדל בין אחדות ערכית סביב מטרה משותפת לבין איחוד מפלגתי טכני שרק מטשטש מחלוקות הכרחיות
"האם המערב הוא באמת גורם מסכן, או שההצגה שלו ככזה היא דרך לעקוף מחויבות מוסרית שחלה על כולם, גם על המדינה?" השאלה הזאת, שעולה באחד הפרקים, מסכמת היטב מה קורה ב"הסכת ושמע": לא הטפה לכאן או לכאן, אלא פירוק של טיעון עד שרואים מה באמת מתחתיו.
הפודקאסט יוצא ממכון שלום הרטמן, ותומר פרסיקו מנחה שיחות שלא מפחדות מהמתח. בפרק על החברה הערבית הוא יושב עם ד"ר אלחנן מילר ומראה כמה רחוק הדימוי בציבור היהודי מהמציאות, כשרוב אזרחי ישראל הערבים מגדירים את זהותם העיקרית כישראלית דווקא.
במקום אחר השיחה עוברת לשאיפה הישראלית הנצחית ל"אחדות". פרסיקו ורונית הד מבחינים בין איחוד טכני שכל מטרתו למקסם מנדטים לבין אחדות ערכית, ומזהירים שאחדות בכל מחיר רק מטשטשת מחלוקות שהדמוקרטיה צריכה אותן כדי לנשום.
זה הקו של כל הערוץ. במקום תשובות מוכנות, הוא מציע לחשוב לאט על השאלות שאנחנו רגילים לענות עליהן מהר מדי.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
למען השם - פרק 133: אקדמיה להפרדה מגדרית
פרקים אחרונים
למען השם - פרק 133: אקדמיה להפרדה מגדרית
15 ביולי 202625 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק של הפודקאסט "למען השם" מבית מכון הרטמן מדברים אלון שלב וד"ר תומר פרסיקו על המשמעות המוסרית של מהפכת הבינה המלאכותית, נושא שלטענתם נדון מעט מדי בישראל בגלל הקשב למלחמה. הם מתמקדים בשתי סוגיות: התאמה ערכית (value alignment) ושאלת מי מפעיל רגולציה על מודלי השפה, חברות פרטיות בודדות מול ממשלות, והסכנות שבכל אחת מהאפשרויות. בחלק השני הם שואלים מה תהיה משמעות האדם ביום שבו AI יגיע לסופר-אינטליגנציה וייתר את העבודה, היצירתיות וההתגברות על קשיים, ומביאים את הספר "עולם חדש מופלא" ואת האינציקליקה של האפיפיור לאו ה-14. מתאים למי שמתעניין באתיקה, פילוסופיה ויהדות בעידן ה-AI.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מודל שפה הוא מכונה ניטרלית שיכולה לפלוט גם תכנים פוגעניים, ולכן עולה שאלת ההתאמה הערכית, איזה פתרונות הוא מציע ומי קובע מה מוסרי, למשל כשהדרך להעלות ממוצע ציונים היא לנפות תלמידים עניים.
- הרגולציה על AI נתונה כיום בידי מספר מצומצם של חברות פרטיות (אנתרופיק, גוגל, אופן-AI) הקובעות מיוזמתן "ברקסים", קבוצה בלתי נבחרת עם שליטה קרובה למונופול.
- העברת הרגולציה לידי הממשלה מסוכנת גם היא, כי שליטה ברשות רגולציית AI תהפוך לזירת מאבק פוליטי ואידיאולוגי בעולם שבו רוב המידע והעצות מגיעים דרך AI.
- עולם ה-AI נוטה לאותו כיוון של מנועי החיפוש, מריבוי שחקנים לדומיננטיות של אחד, מה שמרכז את ההכרעה המוסרית בידיים מעטות.
- האינציקליקה של האפיפיור לאו ה-14 עוסקת פחות ב-AI ויותר באדם, ומעמידה זה מול זה את מגדל בבל (שאיפה מעבר לכוחות) ואת בניית חומת ירושלים בידי נחמיה כשתי אלטרנטיבות להתנהלות אנושית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק של הפודקאסט "למען השם" מבית מכון הרטמן מדברים אלון שלב וד"ר תומר פרסיקו על המשמעות המוסרית של מהפכת הבינה המלאכותית, נושא שלטענתם נדון מעט מדי בישראל בגלל הקשב למלחמה. הם מתמקדים בשתי סוגיות: התאמה ערכית (value alignment) ושאלת מי מפעיל רגולציה על מודלי השפה, חברות פרטיות בודדות מול ממשלות, והסכנות שבכל אחת מהאפשרויות. בחלק השני הם שואלים מה תהיה משמעות האדם ביום שבו AI יגיע לסופר-אינטליגנציה וייתר את העבודה, היצירתיות וההתגברות על קשיים, ומביאים את הספר "עולם חדש מופלא" ואת האינציקליקה של האפיפיור לאו ה-14. מתאים למי שמתעניין באתיקה, פילוסופיה ויהדות בעידן ה-AI.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מודל שפה הוא מכונה ניטרלית שיכולה לפלוט גם תכנים פוגעניים, ולכן עולה שאלת ההתאמה הערכית, איזה פתרונות הוא מציע ומי קובע מה מוסרי, למשל כשהדרך להעלות ממוצע ציונים היא לנפות תלמידים עניים. · הרגולציה על AI נתונה כיום בידי מספר מצומצם של חברות פרטיות (אנתרופיק, גוגל, אופן-AI) הקובעות מיוזמתן "ברקסים", קבוצה בלתי נבחרת עם שליטה קרובה למונופול. · העברת הרגולציה לידי הממשלה מסוכנת גם היא, כי שליטה ברשות רגולציית AI תהפוך לזירת מאבק פוליטי ואידיאולוגי בעולם שבו רוב המידע והעצות מגיעים דרך AI. · עולם ה-AI נוטה לאותו כיוון של מנועי החיפוש, מריבוי שחקנים לדומיננטיות של אחד, מה שמרכז את ההכרעה המוסרית בידיים מעטות. · האינציקליקה של האפיפיור לאו ה-14 עוסקת פחות ב-AI ויותר באדם, ומעמידה זה מול זה את מגדל בבל (שאיפה מעבר לכוחות) ואת בניית חומת ירושלים בידי נחמיה כשתי אלטרנטיבות להתנהלות אנושית.
למען השם - פרק 124: ישראל איחוד וישראל מאוחד
13 במאי 202622 דק׳אורחים:אלוןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מה שמפתיע כאן הוא ההיפוך: דווקא איראן, ולא ישראל, היא זו שהשתגעה ויצרה את המשוואה החדשה, כי קל הרבה יותר להרתיע מדינה מערבית שדואגת לכלכלה ולקורבנות מאשר אויב שלא אכפת לו למות. הפרק מערער על הנחת היסוד שצבא גדול והפצצות נוספות מקדמים לניצחון, ומגיע למסקנה הקשה שהם מועילים אבל לא עוזרים. השאלה שנשארת פתוחה היא למה החברה הישראלית, קואליציה ואופוזיציה כאחת, מסרבת בכלל לשים על השולחן מהלך פוליטי ולא רק עוד אזור חייץ. המתח האמיתי הוא בין ההכרה שניצחון מחייב חיסול לבין ההבנה שאף אחד לא יסכים לדמם בשבילנו, ולכן אולי אין פתרון אלא רק דרך לחיות עם הבעיה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אין הרתעה מול אויב שלא אכפת לו למות, שאין לו אחריות לאוכלוסייה שלו ושסטנדרט הניצחון שלו לא נמדד בכלים מערביים
- ככל שההצלחה הצבאית בפועל קטנה יותר, כך הרטוריקה על כמה אנחנו מדהימים רק הולכת וגוברת
- הפצצות נוספות מחלישות את האויב אבל לא מקדמות להסרת האיום, ולכן הן מועילות אבל לא עוזרות
- הביקורת המרכזית: ישראל שבויה בקונספציה של קבעון ומסרבת לנסות מהלכים פוליטיים, ומציעה רק עוד אזורי חייץ במקום פתרון
- בסוף כל מסלול מישהו צריך לדמם, ואין מי שידמם בשביל אויב שמכוון לישראל ולא אליו, ולכן הברית עם הסעודים, צרפת או צבא לבנון נשארת מחשבה משאלתית
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מה שמפתיע כאן הוא ההיפוך: דווקא איראן, ולא ישראל, היא זו שהשתגעה ויצרה את המשוואה החדשה, כי קל הרבה יותר להרתיע מדינה מערבית שדואגת לכלכלה ולקורבנות מאשר אויב שלא אכפת לו למות. הפרק מערער על הנחת היסוד שצבא גדול והפצצות נוספות מקדמים לניצחון, ומגיע למסקנה הקשה שהם מועילים אבל לא עוזרים. השאלה שנשארת פתוחה היא למה החברה הישראלית, קואליציה ואופוזיציה כאחת, מסרבת בכלל לשים על השולחן מהלך פוליטי ולא רק עוד אזור חייץ. המתח האמיתי הוא בין ההכרה שניצחון מחייב חיסול לבין ההבנה שאף אחד לא יסכים לדמם בשבילנו, ולכן אולי אין פתרון אלא רק דרך לחיות עם הבעיה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
אין הרתעה מול אויב שלא אכפת לו למות, שאין לו אחריות לאוכלוסייה שלו ושסטנדרט הניצחון שלו לא נמדד בכלים מערביים · ככל שההצלחה הצבאית בפועל קטנה יותר, כך הרטוריקה על כמה אנחנו מדהימים רק הולכת וגוברת · הפצצות נוספות מחלישות את האויב אבל לא מקדמות להסרת האיום, ולכן הן מועילות אבל לא עוזרות · הביקורת המרכזית: ישראל שבויה בקונספציה של קבעון ומסרבת לנסות מהלכים פוליטיים, ומציעה רק עוד אזורי חייץ במקום פתרון · בסוף כל מסלול מישהו צריך לדמם, ואין מי שידמם בשביל אויב שמכוון לישראל ולא אליו, ולכן הברית עם הסעודים, צרפת או צבא לבנון נשארת מחשבה משאלתית
למען השם - פרק 132: יש לי אמפתיה
8 ביולי 202634 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בניתוח עמוק של מצב החברה הערבית בישראל, החל מהאירועים הפוליטיים הפנימיים במפלגות ועד לשאלות עקרוניות על השתלבות ואזרחות. המארח תומר פרזיקו משוחח עם ד"ר אלחנן מילר כדי להבין את הפער בין תפיסות בציבור היהודי לבין המציאות בשטח. השיחה מנתחת את השינויים בזהותם של ערביי ישראל ומצביעה על גילויים של מתינות ואחריות, גם בתקופות של משבר לאומי חריף. זהו פרק חובה לכל מי שמבקש להבין את הדינמיקה העדינה בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית בעת הזו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בחירות פנימיות במפלגות ערביות, כמו בחד"ש, מעוררות ביקורת ציבורית נוקבת, במיוחד סביב שאלת ייצוג הנשים.
- קיים פער משמעותי בין תפיסות של הציבור היהודי לבין תחושות הציבור הערבי, שמגלה פרגמטיות ומחויבות לאזרחותו הישראלית.
- על פי נתונים שהוצגו, חלק ניכר מהערבים אזרחי ישראל מגדירים את זהותם העיקרית כישראלית, בעוד שהזהות הפלסטינית נותרה במיעוט.
- אירועי ה-7 באוקטובר היוו מבחן משמעותי שבו רוב הציבור הערבי בישראל דחה את הקריאות להצטרף לאלימות, מה שמעיד על שינוי עמוק ומורכב בחברה זו.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בניתוח עמוק של מצב החברה הערבית בישראל, החל מהאירועים הפוליטיים הפנימיים במפלגות ועד לשאלות עקרוניות על השתלבות ואזרחות. המארח תומר פרזיקו משוחח עם ד"ר אלחנן מילר כדי להבין את הפער בין תפיסות בציבור היהודי לבין המציאות בשטח. השיחה מנתחת את השינויים בזהותם של ערביי ישראל ומצביעה על גילויים של מתינות ואחריות, גם בתקופות של משבר לאומי חריף. זהו פרק חובה לכל מי שמבקש להבין את הדינמיקה העדינה בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית בעת הזו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
בחירות פנימיות במפלגות ערביות, כמו בחד"ש, מעוררות ביקורת ציבורית נוקבת, במיוחד סביב שאלת ייצוג הנשים. · קיים פער משמעותי בין תפיסות של הציבור היהודי לבין תחושות הציבור הערבי, שמגלה פרגמטיות ומחויבות לאזרחותו הישראלית. · על פי נתונים שהוצגו, חלק ניכר מהערבים אזרחי ישראל מגדירים את זהותם העיקרית כישראלית, בעוד שהזהות הפלסטינית נותרה במיעוט. · אירועי ה-7 באוקטובר היוו מבחן משמעותי שבו רוב הציבור הערבי בישראל דחה את הקריאות להצטרף לאלימות, מה שמעיד על שינוי עמוק ומורכב בחברה זו.
למען השם - פרק 131: לא לפחד מהפחד
1 ביולי 202617 דק׳אורחים:מסועהלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
השיחה טוענת שהמחלוקת הישנה של ימין ושמאל התרוקנה, ובמקומה צומח קו שבר חדש: האם ישראל רוצה להיות חלק מהמערב הליברלי או מגוש אנטי-מערבי. מסועה לוקחת ברצינות את הטענה המוסרית שמערביות היא חולשה ופריבילגיה של מדינות בלי איום קיומי שוטף, והמנחה מערער עליה דרך רעיון הדמוקרטיה המתגוננת ורוח צהל, ושואל שוב ושוב מתי בפועל סיכנו חיילים מתוך פחד מהמערב. המתח האמיתי הוא ששני הצדדים מחזיקים במחויבות טוטלית, אחד לחוק ולמוסר האוניברסלי והשני לזהות יהודית פרטיקולרית, וכשהוויכוח ממוסגר כזהות מול זכויות, המערב כמעט תמיד מפסיד. נשארת פתוחה השאלה אם אפשר לדבר על ערכי המערב בשפה יהודית פרטיקולרית כדי שהביקורת בכלל תישמע.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מסועה מנסחת את הטענה החזקה נגד המערב: ערכי שלטון החוק וזכויות האדם הם פריבילגיה של מדינות בלי איום ביטחוני שוטף, ולכן מערביות עלולה להיתפס כחולשה.
- המנחה משיב שיש מענה בתוך המערב עצמו - דמוקרטיה מתגוננת ופסק הדין של ברק על הפצצה המתקתקת: אין זכויות אדם בלי קיום המדינה, ולכן הגנה עצמית היא חובה מוסרית.
- לאומנות ופונדמנטליזם דתי יוצרים מוקד נאמנות טוטלי שמפחד מכל נאמנות מתחרה - מוסר, זכויות אדם, שלטון החוק - ולכן השאיפה היא להשתיק כל ביקורת.
- טענת ניסים מזרחי: דווקא האוכלוסיות החלשות שהכי זקוקות לצדק החברתי האוניברסלי מתנגדות לו, כי הוא נתפס כדרישה לוותר על הזהות הפרטיקולרית.
- גם המערב עצמו שוקע בהלקאה עצמית אינסופית על קולוניאליזם, מה שדוחף תומכי מערב פוטנציאליים להירתע, וזה מסביר את עליית טראמפ וכוחות דומים באירופה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
השיחה טוענת שהמחלוקת הישנה של ימין ושמאל התרוקנה, ובמקומה צומח קו שבר חדש: האם ישראל רוצה להיות חלק מהמערב הליברלי או מגוש אנטי-מערבי. מסועה לוקחת ברצינות את הטענה המוסרית שמערביות היא חולשה ופריבילגיה של מדינות בלי איום קיומי שוטף, והמנחה מערער עליה דרך רעיון הדמוקרטיה המתגוננת ורוח צהל, ושואל שוב ושוב מתי בפועל סיכנו חיילים מתוך פחד מהמערב. המתח האמיתי הוא ששני הצדדים מחזיקים במחויבות טוטלית, אחד לחוק ולמוסר האוניברסלי והשני לזהות יהודית פרטיקולרית, וכשהוויכוח ממוסגר כזהות מול זכויות, המערב כמעט תמיד מפסיד. נשארת פתוחה השאלה אם אפשר לדבר על ערכי המערב בשפה יהודית פרטיקולרית כדי שהביקורת בכלל תישמע.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מסועה מנסחת את הטענה החזקה נגד המערב: ערכי שלטון החוק וזכויות האדם הם פריבילגיה של מדינות בלי איום ביטחוני שוטף, ולכן מערביות עלולה להיתפס כחולשה. · המנחה משיב שיש מענה בתוך המערב עצמו - דמוקרטיה מתגוננת ופסק הדין של ברק על הפצצה המתקתקת: אין זכויות אדם בלי קיום המדינה, ולכן הגנה עצמית היא חובה מוסרית. · לאומנות ופונדמנטליזם דתי יוצרים מוקד נאמנות טוטלי שמפחד מכל נאמנות מתחרה - מוסר, זכויות אדם, שלטון החוק - ולכן השאיפה היא להשתיק כל ביקורת. · טענת ניסים מזרחי: דווקא האוכלוסיות החלשות שהכי זקוקות לצדק החברתי האוניברסלי מתנגדות לו, כי הוא נתפס כדרישה לוותר על הזהות הפרטיקולרית. · גם המערב עצמו שוקע בהלקאה עצמית אינסופית על קולוניאליזם, מה שדוחף תומכי מערב פוטנציאליים להירתע, וזה מסביר את עליית טראמפ וכוחות דומים באירופה.
למען השם - פרק 130: האדם מחפש משמעות ב-AI
24 ביוני 202626 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט מארח את עו"ד בתיה כהנה דרור לדיון מעמיק על יחסי דת ומדינה בישראל. השיחה בוחנת את הסתירה בין ערכי הדמוקרטיה הליברלית לבין המשפט ההלכתי, תוך התמקדות בחוסר השוויון בבתי הדין הרבניים ובכוחם הבלתי מרוסן של הדיינים הפועלים ללא חוק כתוב וברור. הדיון חושף את הקושי לשלב בין ריבונות המדינה לבין החזון לניהול משפטי על פי דין תורה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בתי המשפט בישראל אינם מוכרים כלגיטימיים על ידי פוסקים דתיים רבים, הרואים בהם ערכאות גויים.
- קיים מתח בקרב הציונות הדתית, המקדשת את המדינה אך אינה יכולה להכשיר את בתי המשפט הפועלים על פי חוקי הכנסת.
- הדיינים בבתי הדין הרבניים מחזיקים בכוח עצום של אקטיביזם שיפוטי, שכן הם משמשים בו-זמנית כמחוקקים וכשופטים ללא חוק קשיח.
- המערכת הרבנית אינה דמוקרטית ואינה שוויונית, שכן היא מפלה באופן מובנה נשים, חילונים ולהט"בים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט מארח את עו"ד בתיה כהנה דרור לדיון מעמיק על יחסי דת ומדינה בישראל. השיחה בוחנת את הסתירה בין ערכי הדמוקרטיה הליברלית לבין המשפט ההלכתי, תוך התמקדות בחוסר השוויון בבתי הדין הרבניים ובכוחם הבלתי מרוסן של הדיינים הפועלים ללא חוק כתוב וברור. הדיון חושף את הקושי לשלב בין ריבונות המדינה לבין החזון לניהול משפטי על פי דין תורה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
בתי המשפט בישראל אינם מוכרים כלגיטימיים על ידי פוסקים דתיים רבים, הרואים בהם ערכאות גויים. · קיים מתח בקרב הציונות הדתית, המקדשת את המדינה אך אינה יכולה להכשיר את בתי המשפט הפועלים על פי חוקי הכנסת. · הדיינים בבתי הדין הרבניים מחזיקים בכוח עצום של אקטיביזם שיפוטי, שכן הם משמשים בו-זמנית כמחוקקים וכשופטים ללא חוק קשיח. · המערכת הרבנית אינה דמוקרטית ואינה שוויונית, שכן היא מפלה באופן מובנה נשים, חילונים ולהט"בים.
למען השם - פרק 129: ערכים ועסקים - טראמפ וחמינאי מדברים בשפות שונות
17 ביוני 202623 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מסועה סגיב ודוקטור אלון שלב מנתחים שורה של אירועים אקטואליים בישראל, בהם הגבלות לבוש במרתון, הפרדה בבחינות הרבנות והתערבות דתית בצה"ל. הדיון עובר מהמסגור המקובל של אירועים אלו כפגיעה בדמוקרטיה ובשוויון, אל בחינה מעמיקה של שאלת זהות המדינה. המגישים דנים במתח שבין סטנדרט ציבורי ספונטני לבין כפייה מוסדית, ובשאלה מי מוסמך להגדיר מהי יהדות במרחב הציבורי הישראלי. הפרק מיועד למי שמבקש להעמיק בהבנת שורשי המתח החברתי סביב סוגיות דת ומדינה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ישנו מתח מובנה בין המסגור הליברלי של אירועים כפגיעה בזכויות הפרט, לבין המסגור הרואה בהם ביטוי לזהות הקולקטיבית של המדינה.
- קיימת הבחנה קריטית בין 'יהדות' כערך תרבותי שצומח מלמטה, לבין מערכת דתית מוסדית שמכתיבה נורמות מלמעלה.
- הוויכוח על אופי המדינה סובל לעיתים מבלבול בין חוקים דתיים נוקשים לבין היסטוריה ומנהגים תרבותיים, מה שיוצר חוסר בהירות לגבי מהות היהדות במרחב הציבורי.
- אירועים שנראים בעיני הציבור הליברלי כפגיעה בשוויון במישור הפרטי, מפורשים על ידי הגורמים הדתיים כסטנדרט הכרחי לשמירה על אופי המדינה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מסועה סגיב ודוקטור אלון שלב מנתחים שורה של אירועים אקטואליים בישראל, בהם הגבלות לבוש במרתון, הפרדה בבחינות הרבנות והתערבות דתית בצה"ל. הדיון עובר מהמסגור המקובל של אירועים אלו כפגיעה בדמוקרטיה ובשוויון, אל בחינה מעמיקה של שאלת זהות המדינה. המגישים דנים במתח שבין סטנדרט ציבורי ספונטני לבין כפייה מוסדית, ובשאלה מי מוסמך להגדיר מהי יהדות במרחב הציבורי הישראלי. הפרק מיועד למי שמבקש להעמיק בהבנת שורשי המתח החברתי סביב סוגיות דת ומדינה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ישנו מתח מובנה בין המסגור הליברלי של אירועים כפגיעה בזכויות הפרט, לבין המסגור הרואה בהם ביטוי לזהות הקולקטיבית של המדינה. · קיימת הבחנה קריטית בין 'יהדות' כערך תרבותי שצומח מלמטה, לבין מערכת דתית מוסדית שמכתיבה נורמות מלמעלה. · הוויכוח על אופי המדינה סובל לעיתים מבלבול בין חוקים דתיים נוקשים לבין היסטוריה ומנהגים תרבותיים, מה שיוצר חוסר בהירות לגבי מהות היהדות במרחב הציבורי. · אירועים שנראים בעיני הציבור הליברלי כפגיעה בשוויון במישור הפרטי, מפורשים על ידי הגורמים הדתיים כסטנדרט הכרחי לשמירה על אופי המדינה.
למען השם - פרק 128: הקונספציה החסרה - איך יוצאים ממלחמה כתובה מראש?
10 ביוני 202630 דק׳למען השם - פרק 127: החרדים יוצאים למלחמה
3 ביוני 202624 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
הרב ד"ר דניאל הרטמן וד"ר תומר פרסיקו מנתחים את היציאה החרדית האלימה לרחובות נגד הגיוס, ובוחנים אם מדובר בהשלמה עם מעבר ל"אופוזיציה" או בהעמקת הנתק בין השבטים. מתאים למי שמבקש להבין את שורשי המשבר החברתי-דתי בישראל מעבר לכותרות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- השאלה המרכזית: האם אפשר להיבנות מהקרע הזה כחברה מאוחדת, או שזו פרידה מתמשכת בין שבטים
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הרב ד"ר דניאל הרטמן וד"ר תומר פרסיקו מנתחים את היציאה החרדית האלימה לרחובות נגד הגיוס, ובוחנים אם מדובר בהשלמה עם מעבר ל"אופוזיציה" או בהעמקת הנתק בין השבטים. מתאים למי שמבקש להבין את שורשי המשבר החברתי-דתי בישראל מעבר לכותרות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
השאלה המרכזית: האם אפשר להיבנות מהקרע הזה כחברה מאוחדת, או שזו פרידה מתמשכת בין שבטים
למען השם - פרק 126: תוכנית ההתנתקות מהעולם המערבי
27 במאי 202630 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
הרב ד"ר דניאל הרטמן וד"ר משואה שגיב טוענים שהמחלוקת המרכזית אינה ימין-שמאל או אשכנזים-מזרחים, אלא אימוץ או דחייה של התפיסה המערבית. הם בוחנים את הניגודים בין זכויות אדם לזהות, ביקורת לנאמנות וביטחון למוסריות. למתעניינים בפילוסופיה פוליטית של הזהות הישראלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הטענה המאתגרת: ההתנגדות לערכים המערביים היא נקודת המחלוקת שמסבירה את הקיטוב יותר מהחלוקות המוכרות
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הרב ד"ר דניאל הרטמן וד"ר משואה שגיב טוענים שהמחלוקת המרכזית אינה ימין-שמאל או אשכנזים-מזרחים, אלא אימוץ או דחייה של התפיסה המערבית. הם בוחנים את הניגודים בין זכויות אדם לזהות, ביקורת לנאמנות וביטחון למוסריות. למתעניינים בפילוסופיה פוליטית של הזהות הישראלית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הטענה המאתגרת: ההתנגדות לערכים המערביים היא נקודת המחלוקת שמסבירה את הקיטוב יותר מהחלוקות המוכרות
למען השם - פרק 125: ערבים זה לזה
20 במאי 202628 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
ד"ר תומר פרסיקו ואלחנן מילר משוחחים לקראת הבחירות על היחסים בין ערביי ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב. הדיון מבחין בין שלום אמיתי לנורמליזציה ריקה. למאזינים שמבקשים מבט מעמיק על המרחב האזורי והבחירות שעל ישראל לעשות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ההבחנה המרכזית: בין שלום אמיתי לבין נורמליזציה ריקה מתוכן
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
ד"ר תומר פרסיקו ואלחנן מילר משוחחים לקראת הבחירות על היחסים בין ערביי ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב. הדיון מבחין בין שלום אמיתי לנורמליזציה ריקה. למאזינים שמבקשים מבט מעמיק על המרחב האזורי והבחירות שעל ישראל לעשות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ההבחנה המרכזית: בין שלום אמיתי לבין נורמליזציה ריקה מתוכן
