מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

מודל הרמזור של ג'ונסון מבחין בין שלושה אזורים: ירוק (סקרנות נורמטיבית כמו משחק 'רופא-חולה' בין בני אותו גיל, שנפסקת כשמבקשים), צהוב/כתום (התנהגות חזרתית ואינטנסיבית המעוררת דאגה ופוגעת בתפקוד), ואדום (כפייה, כוח, איומים, פער כוחות וניסיונות חדירה). · ארבעה מבחנים קובעים את חומרת האירוע: יחסי כוחות (פער גילאי או קוגניטיבי), האפקט הרגשי (הנאה משותפת מול סודיות וכפייה), היכולת להפסיק כשמבקשים, ואופי המגע (שטחי-סקרני מול חיקוי התנהגות מינית של מבוגרים). · התגובה הראשונה של המבוגר קריטית: אסור לחקור פרטים על האירוע או על המעורבים (זה עלול 'לזהם' חקירה עתידית), אסור להבטיח סודיות (בגלל חובת הדיווח והרצון לעזור), ואסור להעניש או להגיב בהענשה שתגרום לרה-טראומטיזציה. · ילד שפוגע אינו 'עבריין מין' - מתחת לגיל 12 מדובר בהתנהגות מינית לא-מותאמת. ההתנהגות כמעט תמיד 'יושבת על משהו' (שחזור של פגיעה שהילד עצמו חווה או חוסר ויסות רגשי), ומטרת הטיפול היא הבנת המקור, פיתוח אמפתיה לנפגע ומניעת הישנות - לא הענשה. · יש הבחנה בין חוק חובת הדיווח (מחייב מטפלים ופסיכולוגים) לבין חוזרי מנכ"ל של משרד החינוך (מחמירים יותר אך אינם מאפשרים הפרת סודיות). כלל הברזל: תמיד להתייעץ (עו"ס לחוק נוער, מרכז הגנה) ולעולם לא להישאר לבד עם ההתלבטות.

תרבות וספרות

הקול בכיתה - פסיכולוגיה בחינוך

ShirutPsychologyJerusalem

10 פרקים

על התוכנית

הפודקאסט בהפקת שפ"ח ירושלים מפגיש אתכם עם פסיכולוגים חינוכיים מהשטח, לשיחות מרתקות על אתגרים, כלים ותובנות מהעולם הבית-ספרי. בכל פרק נעמיק בסוגיות חינוכיות דרך עיניהם של אנשי מקצוע - עבור הורים, מורים, וצוותי חינוך המבקשים להרחיב ידע, לחשוב יחד ולחזק את העשייה החינוכית.

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

מה זה הקול בכיתה - פסיכולוגיה בחינוך?

הקול בכיתה - פסיכולוגיה בחינוך הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת ShirutPsychologyJerusalem. הפודקאסט המגשר בין הקליניקה לבין המציאות החינוכית כדי להעניק לאנשי מקצוע והורים כלים לראות ולהבין את נפש הילד. בארכיון 10 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-33 דקות.

התוכנית במספרים
קטגוריה	תרבות וספרות
פרקים בארכיון	10
תדירות (מהפרקים האחרונים)	פרק חדש בערך פעם בחודש
אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים)	כ-33 דקות
הפרק האחרון	16 באפריל 2026
פרקים עם ניתוח עומק	6

עודכן: 30 ביולי 2026

תובנות

"הסליחה שאני שואלת, אבל זה עובד?"

השאלה הזו, על טיפול בילדים שפגעו, נשאלת בכנות בפרק על פגיעות מיניות, והאורחת עונה באמונה שלמה שאפשר להתגבר על טראומה ולחיות חיים בעלי משמעות, גם הנפגע וגם הפוגע. הפודקאסט של השירות הפסיכולוגי-חינוכי בירושלים לא בורח מהנושאים הקשים.

פרק אחר מפרק את המיתוס שוויסות רגשי הוא רק עצירת התפרצות, ומשווה אותו לתרמוסטט פנימי שבודק מה מתאים למצב. עוד פרק מחבר הפרעות אכילה ודימוי גוף לרצף אחד, מהקצה הפתולוגי ועד הנערה שנראית 'בריאה'.

נועם גרין מנחה כגשר בין הקליניקה לכיתה, עם כבוד לאורחות המומחיות.

פסיכולוגיהחינוךויסות רגשיבריאות הנפשהורות

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI - מאת הקול בכיתה - פסיכולוגיה בחינוך

פרקים אחרונים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

4.7

תובנות לפרק

הפודקאסט המגשר בין הקליניקה לבין המציאות החינוכית כדי להעניק לאנשי מקצוע והורים כלים לראות ולהבין את נפש הילד.

המנחה

נועם גרין מנחה את התוכנית מתוך עמדה מקצועית, אחראית ומעמיקה. היא משמשת כגשר בין השדה החינוכי לבין הידע הטיפולי הקליני, תוך מתן כבוד רב לאורחיה המומחים.

הסגנון

התוכנית מתאפיינת בשיחות מעמיקות, מקצועיות ונטולות רעשים, המשלבות ידע תיאורטי עם יישום מערכתי-מעשי. המבנה מובנה וקצבי, תוך דגש על מתן כלים ברורים לצוותי חינוך והורים בסביבות משתנות.

התמודדות מערכת החינוך עם אתגרים רגשייםויסות רגשי ופיתוח חוסןזיהוי מוקדם של מצוקות נפשיותדימוי גוף והפרעות אכילההתנהגויות סיכון ופגיעותהתמודדות משפחתית וחינוכית במצבי משבר

תובנות הזהב מהארכיון

המערכת החינוכית מהווה את קו ההגנה והאבחון הראשון עבור ילדים ובני נוער עוד לפני הבית
פתולוגיה של הפרט צריכה להיבחן דרך הקשרים חברתיים ומערכתיים רחבים
לכל התנהגות קיצונית יש רצף של התפתחות, וזיהוי מוקדם הוא המפתח למניעה
התערבות אפקטיבית דורשת שילוב בין רגישות אמפתית לבין הצבת גבולות ושימוש בתיאוריות טיפוליות מוכחות

למי זה מתאים

התוכנית מיועדת לאנשי חינוך, מטפלים והורים המבקשים כלים מבוססי-ידע להבנה ולטיפול בילדים ובני נוער בתוך המערכת החינוכית והמשפחתית.

השאלות הבולטות בארכיון

פרק 10 - פגיעות מיניות

המנחה שואלת בכנות את האורחת: 'הסליחה שאני שואלת... אבל זה עובד?' - לגבי הטיפול בילדים פוגעים, והאורחת עונה באמונה שלמה שאפשר להתגבר על טראומה מינית, לטפל גם בילדים שפוגעים ולחיות חיים טובים ובעלי משמעות, גם הנפגע וגם הפוגע.

פרק 9 - מדריך לויסות רגשי בגיל הרך

האם הרגשות המורכבים נוצרים אצל הילד מאליהם, או שמישהו מלמד אותו שקיים רגש מורכב יותר?

הפרעות אכילה ודימוי גוף - מהקצה הפתולוגי ועד הנערה ה"בריאה"

למה הבנות מפסיקות לאכול? - השאלה שמנחה את המעבר מתיאור הסימפטומים אל הדיון בגורמים המורכבים (ביולוגיים, תורשתיים וסביבתיים) של ההפרעה.

פגיעות עצמיות בבני נוער - בין הקליניקה למערכת החינוך

זאת אומרת שיש עלייה בכאב בשנים האחרונות? - שאלה שגיסר מכנה פילוסופית ומקצועית, ועונה עליה בזהירות: בין תרבות של אבחון-יתר לבין השפעות המדיה החברתית והבדידות שהיא מייצרת.

ילדי המילואים: הצד הרגשי של המשפחות המגויסות

אתן מרגישות שהציבור מבין את המורכבות שהמשפחות עוברות?

ילדים שקופים - לראות את מי שמצטמצם בכיתה

אם יש כאן מרחב בחירה, ושילד פשוט נוח לו שלא מסתכלים עליו - אולי בכלל לא צריך להתערב ולמה להלחיץ אותו?

6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של הקול בכיתה - פסיכולוגיה בחינוך זה הפודקאסט שלי - דברו איתי זה הפודקאסט שלך? קבל גישה לדוח

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

מיניות ואינטימיות

פרקים עם ניתוח מלא

סיכום מעמיק · מתוך הפרק

מתי סקרנות מינית של ילד היא נורמלית ומתי היא הופכת לפגיעה - ואיך מבוגר אמור להגיב ברגע שילד מספר, בלי לחקור ובלי להבטיח סודיות.

פרק של הפודקאסט 'הקול בכיתה' של השירות הפסיכולוגי-חינוכי של עיריית ירושלים, בהנחיית נועם גרין ובאורחותה של ד"ר דפנה קציר, פסיכולוגית קלינית-חינוכית ומנהלת המרכז למיניות בריאה ולטיפול בפגיעות מיניות. הפרק מגדיר מהי פגיעה מינית באמצעות 'מודל הרצף' של ג'ונסון (רמזור ירוק-צהוב-אדום) וארבעה מבחני חומרה: יחסי הכוחות, האפקט הרגשי, היכולת להפסיק ואופי המגע. החלק המעשי מתמקד בתגובת המבוגר ברגע שילד מספר - מה אסור לעשות (לחקור, להבטיח סודיות, להעניש) ומה כן (האזנה אמפתית, שאלות פתוחות). הפרק נוגע גם בצד של הילד הפוגע ובחוק חובת הדיווח. מיועד למורים, גננות, יועצים, פסיכולוגים והורים.

מודל הרמזור של ג'ונסון מבחין בין שלושה אזורים: ירוק (סקרנות נורמטיבית כמו משחק 'רופא-חולה' בין בני אותו גיל, שנפסקת כשמבקשים), צהוב/כתום (התנהגות חזרתית ואינטנסיבית המעוררת דאגה ופוגעת בתפקוד), ואדום (כפייה, כוח, איומים, פער כוחות וניסיונות חדירה).
ארבעה מבחנים קובעים את חומרת האירוע: יחסי כוחות (פער גילאי או קוגניטיבי), האפקט הרגשי (הנאה משותפת מול סודיות וכפייה), היכולת להפסיק כשמבקשים, ואופי המגע (שטחי-סקרני מול חיקוי התנהגות מינית של מבוגרים).
התגובה הראשונה של המבוגר קריטית: אסור לחקור פרטים על האירוע או על המעורבים (זה עלול 'לזהם' חקירה עתידית), אסור להבטיח סודיות (בגלל חובת הדיווח והרצון לעזור), ואסור להעניש או להגיב בהענשה שתגרום לרה-טראומטיזציה.
ילד שפוגע אינו 'עבריין מין' - מתחת לגיל 12 מדובר בהתנהגות מינית לא-מותאמת. ההתנהגות כמעט תמיד 'יושבת על משהו' (שחזור של פגיעה שהילד עצמו חווה או חוסר ויסות רגשי), ומטרת הטיפול היא הבנת המקור, פיתוח אמפתיה לנפגע ומניעת הישנות - לא הענשה.
יש הבחנה בין חוק חובת הדיווח (מחייב מטפלים ופסיכולוגים) לבין חוזרי מנכ"ל של משרד החינוך (מחמירים יותר אך אינם מאפשרים הפרת סודיות). כלל הברזל: תמיד להתייעץ (עו"ס לחוק נוער, מרכז הגנה) ולעולם לא להישאר לבד עם ההתלבטות.

השאלה הבולטת בפרק

סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה

סיכום קצר

פסיכולוגים חינוכיים משפ"ח ירושלים מדברים מהשטח - על ויסות רגשי, הפרעות אכילה ופגיעות עצמיות אצל ילדים ונוער.

ויסות רגשי הוא לא עצירת התפרצות אלא 'וסת' פנימי כמו תרמוסטט - ולא נולדים איתו: הילד לומד אותו דרך מבוגר שהוא סומך עליו
בית הספר מזהה הפרעות אכילה ופגיעות עצמיות לעיתים לפני הבית, כשהורים מכחישים ונערות מסתירות - ולכן למערכת החינוך תפקיד קריטי באבחון מוקדם
ציפיות מגדריות סמויות מעצבות את התגובה שלנו: על בת מתפרצת כועסים מהר יותר, ולבן בוכה אומרים 'תהיה בוגר'

"ויסות זה לא רק להרגיע התפרצות" - כך נפתח הפרק הראשון, ובמשפט אחד נשבר אחד המיתוסים הנפוצים בחינוך. נועם גרין ומנהלת היחידה ההתפתחותית מסבירות שוויסות הוא יותר כמו תרמוסטט: מנגנון פנימי שבודק מה מתאים למצב. ולא נולדים איתו - הילד נזקק קודם לוויסות חיצוני ממבוגר שהוא סומך עליו, ורק משם מפנים בהדרגה את היכולת לעצמו.

הפרקים לא חוששים מהנושאים הקשים. בפרק על הפרעות אכילה מסבירה הפסיכולוגית יעל שטיינברג שמדובר בהפרעה הפסיכיאטרית עם שיעור התמותה הגבוה ביותר, ושלעיתים קרובות דווקא בית הספר מזהה את הסימנים לפני הבית - כי ההורים מכחישים והנערות מסתירות.

פרק נוקב במיוחד עוסק בפגיעות עצמיות. ד"ר רות גיסר מסבירה את ה"הדבקה החברתית" בכיתה - מחותכת אחת ביום ראשון לחצי כיתה ביום חמישי - כסיפור של בדידות וכאב, שבו הסימפטום הופך ל"כרטיס כניסה למועדון" שמספק שייכות.

מה שמחזיק את התוכנית הוא הקול של אנשי המקצוע מהשטח. הם לא מדברים בכלליות אלא מתוך מקרים אמיתיים, וגם נוגעים בדברים שאנחנו לא שמים לב אליהם - כמו איך ציפיות מגדריות סמויות משנות את התגובה שלנו לאותה התנהגות עצמה.

פסיכולוגיה חינוך בית ספר הורים מורים ירושלים

נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה

הפרק האחרון16 באפריל 2026

פרק 10 - פגיעות מיניות

אמ;לקסיכום הפרק ב-AI

נועם גרין מארחת את ד"ר דפנה קציר-גולדנבום לשיחה מעמיקה על הנושא הרגיש של פגיעות מיניות. הפרק עוסק בהבחנה בין סקרנות התפתחותית להתנהגויות מדאיגות ומפרק את שלושת המבחנים לקביעת פגיעה. כלים מעשיים לאנשי חינוך ולהורים.

קראו עוד ▾

ד"ר דפנה קציר-גולדנבום על ההבחנה בין סקרנות בריאה להתנהגות מינית מדאיגה.

שלושת המבחנים לקביעת פגיעה: גיל, הסכמה ופערי כוחות
ההבחנה בין סקרנות התפתחותית בריאה להתנהגות מינית מדאיגה

פרקים אחרונים

פרק 10 - פגיעות מיניות
16 באפריל 202632 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
פרק של הפודקאסט 'הקול בכיתה' של השירות הפסיכולוגי-חינוכי של עיריית ירושלים, בהנחיית נועם גרין ובאורחותה של ד"ר דפנה קציר, פסיכולוגית קלינית-חינוכית ומנהלת המרכז למיניות בריאה ולטיפול בפגיעות מיניות. הפרק מגדיר מהי פגיעה מינית באמצעות 'מודל הרצף' של ג'ונסון (רמזור ירוק-צהוב-אדום) וארבעה מבחני חומרה: יחסי הכוחות, האפקט הרגשי, היכולת להפסיק ואופי המגע. החלק המעשי מתמקד בתגובת המבוגר ברגע שילד מספר - מה אסור לעשות (לחקור, להבטיח סודיות, להעניש) ומה כן (האזנה אמפתית, שאלות פתוחות). הפרק נוגע גם בצד של הילד הפוגע ובחוק חובת הדיווח. מיועד למורים, גננות, יועצים, פסיכולוגים והורים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- מודל הרמזור של ג'ונסון מבחין בין שלושה אזורים: ירוק (סקרנות נורמטיבית כמו משחק 'רופא-חולה' בין בני אותו גיל, שנפסקת כשמבקשים), צהוב/כתום (התנהגות חזרתית ואינטנסיבית המעוררת דאגה ופוגעת בתפקוד), ואדום (כפייה, כוח, איומים, פער כוחות וניסיונות חדירה).
- ארבעה מבחנים קובעים את חומרת האירוע: יחסי כוחות (פער גילאי או קוגניטיבי), האפקט הרגשי (הנאה משותפת מול סודיות וכפייה), היכולת להפסיק כשמבקשים, ואופי המגע (שטחי-סקרני מול חיקוי התנהגות מינית של מבוגרים).
- התגובה הראשונה של המבוגר קריטית: אסור לחקור פרטים על האירוע או על המעורבים (זה עלול 'לזהם' חקירה עתידית), אסור להבטיח סודיות (בגלל חובת הדיווח והרצון לעזור), ואסור להעניש או להגיב בהענשה שתגרום לרה-טראומטיזציה.
- ילד שפוגע אינו 'עבריין מין' - מתחת לגיל 12 מדובר בהתנהגות מינית לא-מותאמת. ההתנהגות כמעט תמיד 'יושבת על משהו' (שחזור של פגיעה שהילד עצמו חווה או חוסר ויסות רגשי), ומטרת הטיפול היא הבנת המקור, פיתוח אמפתיה לנפגע ומניעת הישנות - לא הענשה.
- יש הבחנה בין חוק חובת הדיווח (מחייב מטפלים ופסיכולוגים) לבין חוזרי מנכ"ל של משרד החינוך (מחמירים יותר אך אינם מאפשרים הפרת סודיות). כלל הברזל: תמיד להתייעץ (עו"ס לחוק נוער, מרכז הגנה) ולעולם לא להישאר לבד עם ההתלבטות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
פרק של הפודקאסט 'הקול בכיתה' של השירות הפסיכולוגי-חינוכי של עיריית ירושלים, בהנחיית נועם גרין ובאורחותה של ד"ר דפנה קציר, פסיכולוגית קלינית-חינוכית ומנהלת המרכז למיניות בריאה ולטיפול בפגיעות מיניות. הפרק מגדיר מהי פגיעה מינית באמצעות 'מודל הרצף' של ג'ונסון (רמזור ירוק-צהוב-אדום) וארבעה מבחני חומרה: יחסי הכוחות, האפקט הרגשי, היכולת להפסיק ואופי המגע. החלק המעשי מתמקד בתגובת המבוגר ברגע שילד מספר - מה אסור לעשות (לחקור, להבטיח סודיות, להעניש) ומה כן (האזנה אמפתית, שאלות פתוחות). הפרק נוגע גם בצד של הילד הפוגע ובחוק חובת הדיווח. מיועד למורים, גננות, יועצים, פסיכולוגים והורים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מודל הרמזור של ג'ונסון מבחין בין שלושה אזורים: ירוק (סקרנות נורמטיבית כמו משחק 'רופא-חולה' בין בני אותו גיל, שנפסקת כשמבקשים), צהוב/כתום (התנהגות חזרתית ואינטנסיבית המעוררת דאגה ופוגעת בתפקוד), ואדום (כפייה, כוח, איומים, פער כוחות וניסיונות חדירה). · ארבעה מבחנים קובעים את חומרת האירוע: יחסי כוחות (פער גילאי או קוגניטיבי), האפקט הרגשי (הנאה משותפת מול סודיות וכפייה), היכולת להפסיק כשמבקשים, ואופי המגע (שטחי-סקרני מול חיקוי התנהגות מינית של מבוגרים). · התגובה הראשונה של המבוגר קריטית: אסור לחקור פרטים על האירוע או על המעורבים (זה עלול 'לזהם' חקירה עתידית), אסור להבטיח סודיות (בגלל חובת הדיווח והרצון לעזור), ואסור להעניש או להגיב בהענשה שתגרום לרה-טראומטיזציה. · ילד שפוגע אינו 'עבריין מין' - מתחת לגיל 12 מדובר בהתנהגות מינית לא-מותאמת. ההתנהגות כמעט תמיד 'יושבת על משהו' (שחזור של פגיעה שהילד עצמו חווה או חוסר ויסות רגשי), ומטרת הטיפול היא הבנת המקור, פיתוח אמפתיה לנפגע ומניעת הישנות - לא הענשה. · יש הבחנה בין חוק חובת הדיווח (מחייב מטפלים ופסיכולוגים) לבין חוזרי מנכ"ל של משרד החינוך (מחמירים יותר אך אינם מאפשרים הפרת סודיות). כלל הברזל: תמיד להתייעץ (עו"ס לחוק נוער, מרכז הגנה) ולעולם לא להישאר לבד עם ההתלבטות.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 9 - מדריך לויסות רגשי בגיל הרך
25 בפברואר 202625 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
נועם גרין מארחת את מישל מהיחידה ההתפתחותית בשירות הפסיכולוגי-חינוכי בירושלים לשיחה על המנגנון הפנימי של ויסות רגשי. השתיים מסבירות שוויסות אינו תכונה מולדת אלא מיומנות שנרכשת דרך קשר עם מבוגר משמעותי, תוך התחשבות בפרופיל התחושתי הייחודי של כל ילד ובציפיות החברתיות המגדריות שמשפיעות על הדרך שבה אנחנו מגיבים לילדים ולבנות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- ויסות הדדי: ילדים לא נולדים עם יכולת ויסות עצמי, הם צריכים מבוגר שיעזור להם להירגע מבחוץ לפני שהם מפנימים את המיומנות הזו.
- הטיות מגדריות: אנחנו נוטים להגיב בחומרה רבה יותר לבנות שמתפרצות ולדרוש מבנים להתגבר מהר מדי, מה שפוגע ביכולת שלהם לפתח שפה רגשית.
- פרופיל סנסורי: לעיתים תגובות רגשיות של ילדים נובעות מרגישות תחושתית (כמו רעש או מגע) שאנחנו לא תמיד יודעים לקשר למקור התחושתי שלהן.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
נועם גרין מארחת את מישל מהיחידה ההתפתחותית בשירות הפסיכולוגי-חינוכי בירושלים לשיחה על המנגנון הפנימי של ויסות רגשי. השתיים מסבירות שוויסות אינו תכונה מולדת אלא מיומנות שנרכשת דרך קשר עם מבוגר משמעותי, תוך התחשבות בפרופיל התחושתי הייחודי של כל ילד ובציפיות החברתיות המגדריות שמשפיעות על הדרך שבה אנחנו מגיבים לילדים ולבנות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ויסות הדדי: ילדים לא נולדים עם יכולת ויסות עצמי, הם צריכים מבוגר שיעזור להם להירגע מבחוץ לפני שהם מפנימים את המיומנות הזו. · הטיות מגדריות: אנחנו נוטים להגיב בחומרה רבה יותר לבנות שמתפרצות ולדרוש מבנים להתגבר מהר מדי, מה שפוגע ביכולת שלהם לפתח שפה רגשית. · פרופיל סנסורי: לעיתים תגובות רגשיות של ילדים נובעות מרגישות תחושתית (כמו רעש או מגע) שאנחנו לא תמיד יודעים לקשר למקור התחושתי שלהן.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 8 - הפרעות אכילה ודימוי גוף: זיהוי, מניעה ודרכי טיפול
1 בפברואר 202645 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
פרק עם יעל שטיינברג ואוריה ברוכי שצולל לדימוי גוף והפרעות אכילה בקרב מתבגרים, ולרצף שבין גישה נכונה לגוף לפתולוגיה. מנתחות כיצד הפרעת אכילה משמשת כדרך התמודדות. להורים, מורים ואנשי טיפול.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הפרעת אכילה כדרך פתולוגית להתמודדות רגשית
- הקשר בין דימוי גוף שלילי להתפתחות הפרעת אכילה
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
פרק עם יעל שטיינברג ואוריה ברוכי שצולל לדימוי גוף והפרעות אכילה בקרב מתבגרים, ולרצף שבין גישה נכונה לגוף לפתולוגיה. מנתחות כיצד הפרעת אכילה משמשת כדרך התמודדות. להורים, מורים ואנשי טיפול.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הפרעת אכילה כדרך פתולוגית להתמודדות רגשית · הקשר בין דימוי גוף שלילי להתפתחות הפרעת אכילה
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 07 - פגיעה עצמית בנוער: בין המרחב הטיפולי לחצר בית הספר
3 בינואר 202632 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
ד"ר רות גיסר ורות וקשלק עונות על השאלה הבוערת מה עושים כשמזהים פגיעה עצמית במתבגר. מבינים למה לרוב זו לא ניסיון אובדני אלא דרך הישרדותית לבטא כאב, ומדברים על תופעת "ההדבקה החברתית". לצוותי חינוך והורים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- פגיעה עצמית היא לרוב דרך הישרדותית לבטא כאב, לא ניסיון אובדני
- תופעת "ההדבקה החברתית" והקשר שלה לצורך בשייכות
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
ד"ר רות גיסר ורות וקשלק עונות על השאלה הבוערת מה עושים כשמזהים פגיעה עצמית במתבגר. מבינים למה לרוב זו לא ניסיון אובדני אלא דרך הישרדותית לבטא כאב, ומדברים על תופעת "ההדבקה החברתית". לצוותי חינוך והורים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
פגיעה עצמית היא לרוב דרך הישרדותית לבטא כאב, לא ניסיון אובדני · תופעת "ההדבקה החברתית" והקשר שלה לצורך בשייכות
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 6: לב פתוח לילדי המילואים - מחוון לצוותי חינוך והורים
25 בספטמבר 202533 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
נועם גרין מארחת את ליאורה בן יעקב והגר חן ציון, שחיות את מציאות משפחות המילואים. מה קורה לילד שאבא נעדר חודשים, איך נראית אם שמחזיקה בית לבד, ואיך מערכת החינוך יכולה להיות עוגן. הפרק מציע כלים מעשיים. למחנכים ולמשפחות מילואים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- התופעות שרואים אצל ילדי מילואים אחרי שנתיים
- כיצד מערכת החינוך יכולה לשמש עוגן למשפחות המילואים
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
נועם גרין מארחת את ליאורה בן יעקב והגר חן ציון, שחיות את מציאות משפחות המילואים. מה קורה לילד שאבא נעדר חודשים, איך נראית אם שמחזיקה בית לבד, ואיך מערכת החינוך יכולה להיות עוגן. הפרק מציע כלים מעשיים. למחנכים ולמשפחות מילואים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
התופעות שרואים אצל ילדי מילואים אחרי שנתיים · כיצד מערכת החינוך יכולה לשמש עוגן למשפחות המילואים
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 5: לראות את הילדים-השקופים
14 באוגוסט 202531 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
ראיון עם חני עובדיה על "הילדים השקופים" - תלמידים שקטים ולא-יוזמים שנעלמים מתשומת הלב למרות נוכחותם, ולעיתים לא מבקשים עזרה. חני מסבירה איך מתפתחת השקיפות דרך מושג ה"מירורינג" של קוהוט. לצוותי חינוך והורים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- השקיפות נובעת מחוסר התייחסות הסביבה לצרכים הרגשיים
- הקשר בין הצורך ב"מירורינג" (קוהוט) לבין הילדים השקופים
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
ראיון עם חני עובדיה על "הילדים השקופים" - תלמידים שקטים ולא-יוזמים שנעלמים מתשומת הלב למרות נוכחותם, ולעיתים לא מבקשים עזרה. חני מסבירה איך מתפתחת השקיפות דרך מושג ה"מירורינג" של קוהוט. לצוותי חינוך והורים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
השקיפות נובעת מחוסר התייחסות הסביבה לצרכים הרגשיים · הקשר בין הצורך ב"מירורינג" (קוהוט) לבין הילדים השקופים
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 4: מכוכבי משל״ן לכוכבי החוסן - ארבעה מדדים למניעת שחיקה
30 ביולי 202531 דק׳
פרק 3: דרושה מחשב"ה - מודל לעבודה עם הורים
11 ביולי 202534 דק׳
פרק 2: מעגל השכול, מעגל החיים - מדריך לצוותי חינוך
22 ביוני 202529 דק׳
פרק 1: מי מפחד מהפחד? על התמודדות עם חרדה בכיתה
25 במאי 202534 דק׳