פרק #9 - וובינר סקירת מאקרו עם הראל, עופר קליין - כלכלן ראשי

אופר קליין, הכלכלן הראשי של הראל, מסביר למה אחרי שנתיים של עליות חריגות הריבית בישראל תרד בכל מקרה — לא בגלל המצב המקומי, אלא בגלל העולם והשקל המתחזק.

יונתן אוכיון מארח את אופר קליין, סמנכ"ל בכיר וראש אגף כלכלה ומחקר בחברת הראל, לשיחת מקרו על שוק ההון הישראלי בסוף ינואר. הם מנתחים את הריצה יוצאת הדופן של השווקים — מדד ת"א 125 שעלה כ-94% בשנתיים, ותחום הביטחוני שזינק כ-40% בחודש — ומסבירים זאת לאור הורדות ריבית גלובליות חסרות תקדים וגירעונות ממשלתיים גדולים בעולם. קליין צולל לפרמטרים של הכלכלה הישראלית (צמיחה, צריכה, שכר, אבטלה ותעסוקה) ומסביר את הדילמה של בנק ישראל: למרות שהמצב המקומי מצוין, הריבית תרד בגלל הפער מול העולם והשקל המתחזק. הפרק רלוונטי למשקיעים ולכל מי שרוצה להבין איך נקבעת הריבית ואיך מלחמה אפשרית מול איראן עשויה להשפיע על השווקים.

תובנות מרכזיות

• הריבית לא נקבעת בירושלים אלא בעולם: 40 הבנקים המרכזיים הגדולים הורידו ריבית כ-100 פעמים ב-2024 ועוד כ-100 פעמים ב-2025, ולכן בנק ישראל ייאלץ להוריד ריבית כדי לא ליצור פער שמחזק את השקל ופוגע ביצואנים.
• הקפיצה בשווקים נשענת על מצב חריג: צמיחה עולמית סבירה ללא מיתון, לצד מאות הורדות ריבית והזרמת כסף ממשלתית (גירעון אמריקאי של מעל 7% וגירעונות של 5-6% בבריטניה ובצרפת).
• מה שחשוב בריבית הוא הכיוון ולא התזמון המדויק — אין משמעות אם ההפחתה תהיה בפברואר או במרץ, וההשפעה על הכלכלה הריאלית לוקחת כשלושה רבעונים להתממש.
• הכלכלה הישראלית חזקה: צמיחה צפויה של כ-4.6% (בנק ישראל אופטימי יותר), שכר ממוצע שעלה כ-5% — מעל האינפלציה, אבטלה סביב 3% ושיעור תעסוקה של 82% הנחשב גבוה בהשוואה בינלאומית.
• מעורבות צבא ארצות הברית מול איראן דווקא מורידה את פרמיית הסיכון לישראל; התרחיש המסוכן הוא ישראל לבדה. גידור אפשרי מפני מלחמה הוא חוזים על נפט.