האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם.
/ הפרק במספרים
| פורסם | 9 באוגוסט 2026 |
|---|---|
| אורך | 51 דק׳ |
| הנושא המרכזי | צמצום אובדן ובזבוז מזון בישראל |
| אורחים | עדי אפרת |
| קטגוריה | מדע |
על מה הפרק עם עדי אפרת?
צמצום אובדן ובזבוז מזון בישראל דורש מדידה אמינה, תיאום בין משרדי הממשלה וכלי מדיניות מותאמים לתרבות ולמבנה המקומי.
אובדן מזון מתרחש לאורך כל השרשרת, מהחקלאות והייצור ועד לרשתות השיווק ולמשקי הבית, ויותר משליש מהפסולת העירונית בישראל מקורה במזון. המשתתפות מתארות תוכנית לאומית הכוללת 16 או 17 כיווני פעולה, בהם מדידה ומעקב, רגולציה, שינוי התנהגות, הצלת מזון, חדשנות ותיאום בין גופים. בין הרעיונות שנדונו נמצאים תמחור דינמי למוצרים המתקרבים לתאריך התפוגה ומרכזים אזוריים שיחברו עודפי מזון לחקלאים, לעסקים ולקהילה.
הסכמי החזרה בין יצרנים לרשתות מגלמים מראש במחיר גם מזון שלא יימכר וייזרק, כך שהצרכנים נושאים בעלות של הבזבוז בלי שהעלות הסביבתית המלאה משתקפת בהחלטות העסקיות.
/ תובנות מרכזיות
- 54% מהפסולת האורגנית שנבדקה במחקר שהוזכר הייתה פסולת נמנעת, כלומר מזון שלא היה צריך להגיע לפח.
- במשקי בית נזרק בערך רבע מהמזון שנקנה, והעלות הישירה הממוצעת של המזון האבוד הוערכה ביותר מ-4,000 שקלים בשנה למשק בית.
- תמחור דינמי של מוצרים לקראת תאריך התפוגה עשוי לצמצם זריקה, אך רשתות ויצרנים מעלים חששות לגבי מיתוג, התנהגות צרכנים וטכנולוגיה.
- מרכז אזורי למזון אבוד יכול למפות עודפים וצרכים, לחבר חקלאים לעסקים ולקהילה, ולשלב הצלה, מכירה ישירה, חינוך והכשרות.
- התוכנית הלאומית עדיין ממתינה לאימוץ ולעיגון בהחלטת ממשלה ולתקצוב, אך צעדים מסוימים כבר מתחילים להתקדם באמצעות פיילוטים ומדידות.
איך מתרגמים ידע אקדמי ומדיניות ממשלתית לפעולות מקומיות שישנו את ההתנהגות ויצמצמו בפועל את המזון שנזרק?
- 1לבדוק בבית אילו מזונות נזרקים, מה הסיבה לכך ובאיזו כמות, כדי לזהות דפוסים חוזרים.
- 2לתכנן קניות, בישול ואחסון לפי הצריכה בפועל ולא לפי מבצעים או תחושת שפע.
- 3להעדיף מוצרים שעדיין ראויים למאכל גם אם האריזה מעוכה או שהתוצרת אינה במראה פרימיום, כאשר המחיר והסימון מתאימים.
- 4לבקש מרשתות שיווק תמחור מוזל למוצרים המתקרבים לתאריך התפוגה ולשאול על מדיניות תרומת מזון.
- 5לתמוך ביוזמות מקומיות שמחברות עודפי מזון לחקלאים, לעסקים, לרשויות ולקהילה.
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
שאל את הפרק (Chat with Episode)
קבל תשובות מיידיות מתוך תמלול וניתוח ה-AI
שאלות מומלצות בלחיצה אחת:
/ שאלות נפוצות על הפרק
- מה ההבדל בין אובדן מזון, בזבוז מזון ומזון אבוד?
- אובדן מזון מתרחש בתחילת השרשרת, ובזבוז מזון מתרחש בסופה, אצל הצרכן. מזון אבוד הוא השם הכולל לשניהם, והמונח שהמשתתפות מקפידות להשתמש בו בשיחה.
- כמה כסף משק בית ממוצע בישראל זורק על מזון בשנה?
- לפי הנתונים שהוצגו, משק בית יחיד זורק מעל 4,000 שקלים בשנה בעלות הישירה של המזון. כשמחשבים את העלות למשק כולו ומחלקים למשקי הבית, ההערכה עולה למעל 10,000 שקלים בשנה, וזה ממוצע בלבד, כך שיש משפחות שזורקות הרבה יותר.
- למה פרופ' אופירה איילון אומרת שמשקי הבית בישראל הם «טרמפיסטים» בכל הנוגע לפסולת?
- הארנונה נקבעת לפי גודל הדירה ושכונת המגורים, בלי קשר לכמות הפסולת שמשק הבית מייצר. התשלום על הפינוי מוסתר בתוך הארנונה ואין לו קשר לכמות, ולכן אין לתושבים תמריץ לצמצם. לעומת זאת, היא מזכירה את צרפת, שם הרגולציה אוסרת על סופרמרקטים להוציא מזון כאיסור גורף.
- מה גילה המחקר האתנוגרפי של The Natural Step על בזבוז מזון בבתים?
- ב-2012 נכנס הצוות לבתים של אנשים וליווה אותם במשך שבוע בקנייה, בבישול, באחסון וברגעי ההשלכה. המחקר זיהה 17 סיבות שונות לבזבוז מזון בבית, ביניהן התחושה «אני לא רוצה להיות פראייר», ומצא שבזבוז ברמת משק הבית מגיע לרבע ממה שקונים.
- למה בזבוז מזון הוא בעיה סביבתית לפי רותם שמאי מהמשרד להגנת הסביבה?
- לדבריה, מזון שנזרק פוגע בסביבה שלוש פעמים: המשאבים שנוצלו לייצורו, קרקע, מים ואנרגיה, מתבזבזים, המזהמים שנפלטו בתהליך נפלטו לשווא, ונשארת פסולת שצריך לטפל בה. יותר משליש מהפסולת העירונית בישראל מקורה במזון, והמשרד הוא הרגולטור של משק הפסולת.
נתונים מהפרק
אחוזים מהפרק
מתיאור הפרק
למה רשתות השיווק מעודדות אותנו לקנות יותר מדי, ומה המחיר שכולנו משלמים על זה? אובדן המזון מתרחש בכל שרשרת הייצור, בפרק הזה נתמקד בנקודה הקרובה ביותר אלינו: רשתות השיווק והקמעונאות. נחשוף את דפוסי המכירה והשיווק שדוחפים אותנו לבזבז, ננתח את ההשלכות הסביבתיות ההרסניות של תרבות השפע, ונשאל מהו תפקידם של המשרד להגנת הסביבה, הרשויות המקומיות, ושלנו, בשינוי כללי המשחק. אורחות: ד"ר מיכל ביטרמן, מייסדת ומנכ"לית The Natural Step ישראל. פרופ' אופירה אילון, חוקרת ומרצה בבית הספר למדעי הסביבה, ראש המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה. רותם שמאי, מנהלת אגף מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה עורכת
/ נושאים קשורים
איך נוצר העמוד הזה
1,313 פרקים של המעבדה The Lab = 1,313 מאמרים שגוגל מדרג
את התקציר והניתוח בעמוד הזה הפקנו אוטומטית מתוך האודיו של הפרק, בלי שאיש כתב מילה. זה בדיוק מה ש-AuthorityRank עושה לארכיון שלם: כל פרק הופך למאמר עברי איכותי שמדורג בגוגל ומצוטט על ידי ChatGPT ו-Perplexity, ומתפרסם אוטומטית במגזין משלכם.
הארכיון שלכם הוא אודיו מת שמנועי החיפוש לא מוצאים. אנחנו הופכים אותו לנכס שמביא תנועה כל חודש.