האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה הייטק בלי פקקים?
הייטק בלי פקקים הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית הייטק וסטארטאפים מאת ארץ הגולן. פודקאסט המחבר בין פסגת הטכנולוגיה לערכי החלוציות המודרנית והעשייה החברתית בישראל. בארכיון 33 פרקים, אורך פרק ממוצע כ-52 דקות.
| קטגוריה | הייטק וסטארטאפים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 33 |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-52 דקות |
| הפרק האחרון | 30 במרץ 2025 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 4 |
עודכן:
עדיף לגור בצפון ולטייל בתל אביב, או הפוך?
השאלה הזו, שעקיבא טורנהיים מציב לאורח, היא כל הפודקאסט בשורה אחת. ניר קליין, מנכ"ל IoT Chefs, בחר לגור בצפון: במרכז יש 'דברים קטנים שמעצבנים' - פקקים, חניה, תורים - ובגולן יש שלג בחרמון ופרה שחוצה כביש. הוא גם מסביר למה קרא לחברה על שם שף, כי פיתוח IoT הוא תשוקה שבה יש צהלות שמחה כשמשהו עובד ועצבים כשלא.
בועז, מהנדס מהגולן, מתאר את המחיר: ימי עבודה ארוכים וניהול קריירה בכירה במרכז ממרחק, עד שהמלחמה שינתה לו הכול. הקו שחוזר הוא שהתמדה בחברה אחת בונה עומק שקפיצות בין משרות לא נותנות.
מי ששוקל הייטק רחוק מהמרכז יקבל כאן הוכחה חיה שזה אפשרי, על היתרונות והמחיר.
פודקאסט המחבר בין פסגת הטכנולוגיה לערכי החלוציות המודרנית והעשייה החברתית בישראל.
המנחה
המנחים, עקיבא טורנהיים ובני באור, מביאים נקודת מבט סקרנית ומחוברת לשטח, המשלבת עולם טכנולוגי-עסקי עם אידיאולוגיה ציונית וחלוצית. הם מתפקדים כגשר בין עולם ההייטק והקריירה המרכזי לבין עשייה משמעותית בפריפריה הישראלית, תוך הפגנת ידע רחב ורגישות לנושאי חברה ומדינה.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בשיחות עומק מקצועיות ואישיות כאחד, השומרות על טון מכובד, רציני ומעורר מחשבה. המבנה האופייני הוא ראיון אישי המשלב בין נרטיב קריירה לבין תובנות אסטרטגיות על החיים בישראל.
תובנות הזהב מהארכיון
- התמדה לאורך זמן בחברה בונה עומק טכנולוגי משמעותי יותר מאשר קפיצות בין משרות
- שינוי חברתי אמיתי מגיע מיוזמות מקומיות מלמטה ולא מהחלטות מלמעלה
- איכות חיים וחיבור לטבע הם בחירה אסטרטגית שניתן לממשה גם תוך ניהול קריירה תובענית
- שילוב בין פרקטיקות עסקיות לפילנתרופיה אסטרטגית הוא המפתח ליצירת השפעה בת-קיימא
- המציאות הישראלית מחייבת גמישות ויכולת התאמה מהירה בין העולם הטכנולוגי לבין האתגרים הביטחוניים והחברתיים
התוכנית מתאימה ליזמים, אנשי הייטק ואנשי עשייה המחפשים השראה לשילוב בין קריירה טכנולוגית לערכי חברה וציונות, ומחפשים זוויות עומק על המציאות הישראלית.
השאלות הבולטות בארכיון
איך אפשר לשלב בצורה מיטבית בין שירות מילואים אינטנסיבי לבין קריירה תובענית בהייטק?
איך ניתן להבטיח שהפילנתרופיה האסטרטגית תמשיך להישאר רלוונטית ומשפיעה לאורך זמן באזורי פריפריה כמו הגליל?
איך ניתן להרחיב ולשמר את החינוך החדשני בגולן כך שישפיע על כלל מערכת החינוך בישראל?
איך מבטיחים שהשקעות אימפקט יהיו ברות קיימא ורווחיות ולא רק פעילות פילנתרופית?
4 פרקים = 4 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
שיחות עם אנשי הייטק שבחרו לחיות בגולן ולנהל קריירה טכנולוגית מהצפון - על הלוגיסטיקה, המחיר והיתרון שבזה.
- ניר קליין, מייסד IoT Chefs, ניסח את הבחירה כך: עדיף לגור בצפון ולטייל בתל אביב מאשר ההפך - 'במרכז יש דברים קטנים שמעצבנים, בצפון יש שלג בחרמון ופרה שחוצה כביש'.
- המעבר שלו לגולן התחיל מסרטון יוטיוב אחד: 'אם יש לך רעיון קיצוני תעשה אותו מיד לפני שתתחרט' - והם מילאו פרטים באתר הקליטה באותו רגע.
- האתגר העסקי האמיתי של חברה מהצפון: ליצור אינטגרציות חלקות ללקוחות במרכז, כך שהמיקום ירגיש יתרון ולא מכשול.
ניר קליין, מייסד IoT Chefs, מנסח את כל הפודקאסט במשפט אחד: עדיף לגור בצפון ולטייל בתל אביב מאשר ההפך. במרכז, הוא אומר, יש 'דברים קטנים שמעצבנים' - פקקים, חניה, תורים - ובגולן יש שלג בחרמון, חסידות, ופרה שחוצה כביש בדרך לעבודה.
ההחלטה שלו לעבור צפונה לא נולדה מתוכנית עסקית מסודרת. היא התחילה מסרטון יוטיוב שאמר 'אם יש לך רעיון קיצוני, תעשה אותו מיד לפני שתתחרט'. הם מילאו פרטים באתר הקליטה של רמת הגולן באותו רגע, ובכל סוף שבוע עלו לטייל בין הקיבוצים ולשאול תושבים איך באמת החיים שם.
אבל הפודקאסט לא מוכר אידיליה. בועז, מהנדס שעבד בסמסונג ובוולנס, מתאר בכנות את המחיר: לנהל תפקיד בכיר במרכז כשאתה גר בפריפריה זה ימי עבודה ארוכים מאוד ומשמעת עצמית שלא מרפה. החלום והלוגיסטיקה יושבים באותו פרק.
והשאלה החוזרת היא עסקית, לא רומנטית: איך חברה שממוקמת בצפון יוצרת אינטגרציות כל כך חלקות עם לקוחות במרכז, שהמרחק לא רק לא יורגש - אלא יהפוך ליתרון.
זה פודקאסט לאנשי הייטק שמשחקים עם המחשבה לעזוב את גוש דן, לתושבי הצפון, ולכל מי שסקרן לשמוע איך נראה באמת קריירה טכנולוגית הרחק מהמרכז.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
פרק 33 - ניר קליין עושה הייטק באהבה. בגולן
אמ;לקסיכום הפרק ב-AIשיחה עם ניר קליין, מנכ"ל ובעלים של חברת IOT-Chefs, חלוץ מודרני שבונה הייטק בצפון על פי מה שהוא מאמין בו. דיברו על להיות בעל חברה בצפון בשגרה ובמלחמה, ועל לעמוד בדדליינים כשללקוחות מעניינת רק השורה התחתונה. מתאים למתעניינים ביזמות ובפריפריה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
ניר קליין, יזם חלוצי בגולן: "הייטק עושים באהבה או שלא עושים בכלל".
- ניר מאמין ש"הייטק עושים באהבה או שלא עושים בכלל".
פרקים אחרונים
פרק 33 - ניר קליין עושה הייטק באהבה. בגולן
30 במרץ 202539 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
שיחה עם ניר קליין, מנכ"ל ובעלים של חברת IOT-Chefs, חלוץ מודרני שבונה הייטק בצפון על פי מה שהוא מאמין בו. דיברו על להיות בעל חברה בצפון בשגרה ובמלחמה, ועל לעמוד בדדליינים כשללקוחות מעניינת רק השורה התחתונה. מתאים למתעניינים ביזמות ובפריפריה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ניר מאמין ש"הייטק עושים באהבה או שלא עושים בכלל".
פרק 30 - אסטרטגיה לגולן עם צבי האוזר
2 במאי 202349 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
שיחה עם צבי האוזר, יו"ר היחדה למען הגולן ולשעבר ח"כ ויו"ר ועדת חוץ וביטחון, שעמד בצמתים מרכזיים בעיצוב החזון לגולן. דיברו על החשיבות האסטרטגית של הגולן, ההזדמנות הגיאופוליטית, "העשור האבוד" והפער בין החלטת הממשלה לצמיחת הגולן לבין ביצועה. מתאים למתעניינים באסטרטגיה ובפריפריה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- האוזר מצביע על הפער שבין החלטת הממשלה לצמיחת הגולן לבין ביצועה בפועל.
פרק 21 - מוביליות חברתית עם אסיף אלמוזני, סמנכ״ל חינוך במרכז לחינוך סייבר
3 במרץ 202253 דק׳פרק 20 - פרק יוצא דופן - על שילוב והכלה בלימודים
17 בפברואר 202255 דק׳פרק 19 - הצופן לשילוב החברה הערבית בהייטק
3 בפברואר 202250 דק׳פרק 18 - Cymotive מתבססים בצפון
20 בינואר 202250 דק׳פרק 32 - כמו כדור - למעלה ולמטה עם בועז רוט
14 בינואר 202548 דק׳אורחים:בועז רוטלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בועז רוט שירת כמגד במילואים בלחימה בעזה במשך שלושה חודשים, במקביל לפיתוח קריירה בהייטק שכללה עבודה בסמסונג, ויסטרן דיגיטל וחברת סטארט-אפ בצפון. הוא עבר מהעיר למרחב הצפוני, ניהל צוותים טכנולוגיים והקים סייט פיתוח בפריפריה. השירות הצבאי והקריירה ההייטקיסטית השפיעו זה על זה, בעיקר בתחום הניהול והיכולת להתמודד עם לחצים. לאחר קיצוצים בחברה בה עבד, הוא חווה את המעבר בין תפקידים ואת האתגרים האישיים שכרוכים בכך.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הקמת סייט פיתוח בפריפריה היא מהלך משמעותי ומעצים מבחינת הזמינות והאיזון בין עבודה לחיים פרטיים.
- המעבר בין עולם הטכנולוגיה לעולם הצבאי דורש התאמות מחשבתיות ורגשיות משמעותיות.
- העבודה בחברות הייטק גדולות לצד שירות מילואים אינטנסיבי מחייבת גמישות ויכולת תכנון קפדני.
- הכניסה לשוק האוטומוטיב היא אתגר ארוך טווח שדורש סבלנות ועמידה בלחצים.
- קיצוצים בחברות ספאק משפיעים על היציבות התעסוקתית גם בחברות עם טכנולוגיה מתקדמת.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾איך בועז רוט מתאר את המעבר שלו מהדרכת טיולים ללימודים והתחלת קריירה בהייטק?
בועז החל את דרכו כמדריך טיולים בקשת, אך בעקבות משברים כלכליים החליט ללמוד בטכניון, שם למד הנדסת חשמל והתחיל לעבוד בתחום האלקטרוניקה, תחום שהיה לו ידע מוקדם ממנו.
▾מה היו האתגרים של בועז בשילוב בין עבודה בהייטק לבין שירותו הצבאי כמגד במילואים?
במהלך עבודתו בסמסונג ובוויסטרן דיגיטל, בועז נדרש לנסיעות ארוכות בין רמת גן לגולן, התמודד עם פקקים קשים, מילואים תכופים ולחצים לשמור על דיסקרטיות, כל זאת תוך כדי ניהול צוות ופיתוח טכנולוגיות מתקדמות.
▾כיצד חוויית הלחימה במבצע חבות ברזל השפיעה על בועז מבחינה אישית ומקצועית?
בועז שירת שלושה חודשים בלחימה בעזה, שם נדרש להמציא את עצמו מחדש ולהתמודד עם מציאות שונה מהגולן, מה שיצר תחושת נפילה לאחר תפקידים בכירים, אך גם חיזק את יכולות הניהול והעמידה בלחצים.
▾מה הייתה ההשפעה של המעבר לחברת ולנס בצפון על הקריירה של בועז?
בועז הצטרף לולנס, חברה שפיתחה צ'יפים לתחום האודיו-וידאו והאוטומוטיב, שם עבד על טכנולוגיות מתקדמות בשוק מסורתי וקשה לחדירה, אך חווה קיצוצים משמעותיים שהובילו לסיום תפקידו.
▾איך בועז מתאר את הקשר בין היכולות שצבר בצבא לבין הקריירה בהייטק?
הנחישות, היכולת לעמוד בלחצים, ניתוח מצבים ועבודה במסגרת גדולה הן יכולות שבועז הביא מהצבא להייטק ולהפך, מה שתרם להתפתחותו כמנהל פרויקטים ומוביל צוותים.
פרק 31 - עתר רזי אורן וקרן ביחד - פילנתרופית הון סיכון בגליל
19 ביולי 202354 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
אתר רזי אורן מספרת על דרכה כיוזמת חברתית ועל המעבר בין המגזר העסקי לחברתי. קרן ביחד, קרן משפחתית אסטרטגית, פועלת לצמצום פערים ולקידום מוביליות חברתית בגליל באמצעות השקעה בחינוך מדעי-טכנולוגי ופיתוח מנועי צמיחה אזוריים. הקרן פועלת בשיתופי פעולה עם גופים מצוינים במגזר החברתי, תוך דגש על למידה, מחקר ויישום פרקטיקות מוצלחות מהארץ ומהעולם.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- פילנתרופיה אסטרטגית דורשת הגדרת בעיה ברורה, תכנון משאבים לאורך זמן ומעקב מתמשך.
- שיתופי פעולה תלת-מגזריים (עסקי, חברתי וציבורי) הם מפתח לפיתוח אזורי כמו הגליל ותירת כרמל.
- הדגש על חינוך מדעי וטכנולוגי במעורבות מעסיקים הוא כלי מרכזי ליצירת מוביליות חברתית.
- למידה מ-best practices בארץ ובעולם היא חלק בלתי נפרד מתהליך הפיתוח וההשקעה.
- מעורבות משפחתית אישית וערכים משפחתיים הם בסיס חשוב להצלחת הקרן.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד אתר רזי אורן מתארת את המעבר שלה מעולם החינוך והצבא לעולם היזמות החברתית והפילנתרופיה?
אתר התחילה כמורה חיילת למתמטיקה בבאר שבע, המשיכה בתפקידי ניהול במגזר העסקי והחברתי, ובסופו של דבר חיברה בין שני העולמות כדי לפעול כיזמת חברתית ולקדם פילנתרופיה אסטרטגית.
▾מהם העקרונות המרכזיים שמנחים את הפעילות של קרן ביחד כפי שמתארת אתר רזי אורן?
קרן ביחד פועלת לצמצום פערים ולקידום מוביליות חברתית דרך השקעה בחינוך מדעי-טכנולוגי ופיתוח מנועי צמיחה בגליל, תוך תכנון אסטרטגי, מעורבות פעילה ותמיכה בגופים מצוינים במגזר החברתי.
▾כיצד קרן ביחד מתמודדת עם האתגר של יצירת השפעה חברתית משמעותית באזור הגליל?
הקרן בוחרת לאתר ולתמוך בגופים חברתיים מצוינים, לשבת איתם ולזהות חסרים במרחב, תוך למידה מתמדת ממה שעובד בארץ ובעולם, ופיתוח תוכניות בשיתוף עם מעסיקים וקהילות מקומיות.
▾מהם הדגשים של אתר רזי אורן לגבי חשיבות הגיוון והדיברסיטי בפעילות הפילנתרופית והיזמות החברתית?
היא מדגישה שהדיברסיטי הוא ערך אמיתי שמייצר מציאות משתנה, וכי ההקפה בצוות מגוון מאפשרת הבנה עמוקה יותר של הצרכים והאתגרים, ולא סתם טרנד אלא כלי מרכזי לשינוי חברתי.
▾כיצד מתארת אתר את המעורבות המשפחתית והקהילתית בקרן ביחד ומהי ההיסטוריה שמובילה לכך?
הקרן היא משפחתית, נפרדת מעסקי קרסו, ומבוססת על ערכי ציונות, מקצועיות ואהבת אדם שהועברו מדורות קודמים, עם מעורבות פעילה של יואל קרסו, אשתו וילדיהם בתכנון ובביצוע הפעילות הפילנתרופית.
פרק 29 - יהודה הראל, אבי ההתיישבות בגולן
25 באוגוסט 202256 דק׳אורחים:יהודה הראללניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
יהודה הראל עלה בגיל 33 לרמת הגולן והיה בין מייסדי קיבוץ מרון ויישובים רבים נוספים. הוא מדגיש שהציונות לא הסתיימה בהקמת המדינה, אלא המדינה היא אמצעי להקמת תרבות עברית חדשה. הראל פועל לקידום חינוך חדשני בגולן, המדמה מעבדת הייטק עם למידה מבוססת חקר, ומאמין שהשינוי יגיע מלמטה ולא ממוסדות רשמיים. הוא שותף בפרויקטים כמו כיתת גוונים ותוכנית עודם, שמטרתם חינוך חדשני ומנהיגות מדעית-טכנולוגית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הפרויקט הציוני ממשיך מעבר להקמת המדינה, כשהמדינה היא רק אמצעי להקמת תרבות עברית.
- המאבק הפוליטי על הגולן הסתיים וניצחנו בו, ולכן יש לעסוק בפיתוח התחומים החינוכיים, החברתיים והחקלאיים.
- החינוך הקיים גורם לילדים נזק בגלל הפחד לטעות והיעדר יצירתיות.
- החינוך החדש בגולן מתבסס על למידה מבוססת חקר, ללא צלצולים, עם מנטורים ותלמידים העובדים בקבוצות.
- יוזמות כמו כיתת גוונים ותוכנית עודם מנסות להוביל חינוך חדשני שמחבר בין בית הספר, הקהילה והעבודה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד יהודה הראל מתאר את הגישה שלו כלפי החינוך הקיים ומהם הבעיות המרכזיות שהוא מזהה בו?
יהודה הראל מתאר את החינוך במערב כתקוע בערכים מלפני 200 שנה, חינוך תעשייתי שמקשה על יצירתיות ומפחד מטעות, מה שגורם לילדים נזק עמוק ותחושה שלילית כלפי הלמידה.
▾מהי התוכנית 'גוונים' שהוזכרה בפרק וכיצד היא פועלת בשטח?
תוכנית גוונים היא יוזמה חינוכית בקצרין שבה הוקמה כיתה אחת של חמישים תלמידים הלומדים בשיטת חקר ללא צלצולים, עם מנטורים שמלווים את התלמידים, במטרה לייצר חינוך חדשני שמחובר לקהילה ולעולם העבודה.
▾כיצד יהודה הראל מתייחס למאבק הפוליטי סביב רמת הגולן ומהי עמדתו לגבי המשך ההתמקדות בו?
הראל סבור שהמאבק הפוליטי על רמת הגולן הסתיים בניצחון מוחלט, וכי המשך העיסוק בו הוא תפוקה שלילית שמעמידה את הגולן בסימן שאלה, ולכן יש להתמקד בנושאים אחרים כמו חינוך, חקלאות וחברה.
▾מי הוא ערב אגוזי ומה תפקידו בפרויקט החינוכי בגולן שהוזכר בפרק?
ערב אגוזי הוא נשיא מוסדות רוח הגולן וראש הישיבה התיכונית בחספין, שהפך למרכז צוות החינוך החדש בגולן, תומך בחדשנות חינוכית ומוביל את המאמץ לשינוי מערכות החינוך באזור.
▾מהי התפיסה של יהודה הראל לגבי הקמת המדינה והפרויקט הציוני בהקשר להתיישבות בגולן?
הראל רואה בהקמת המדינה לא כמטרה סופית אלא כאמצעי להתחלת הפרויקט הציוני, שמטרתו להקים תרבות עברית ולממש את היכולות של העם היהודי, כאשר ההתיישבות בגולן היא חלק מהמשך הפרויקט הזה.
פרק 28 - ניסן זאבי ומרגלית סיטי עושים אימפקט בצפון
10 באוגוסט 202259 דק׳אורחים:ניסן זאבילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ניסן זאבי, מנכ״ל מרגלית סטארט-אפ סיטי ומנהל תחום השקעות בקרן JVP, מתאר את הצמיחה המרשימה של חברות טכנולוגיה בגליל ובגולן. המרכזים של מרגלית סטארט-אפ סיטי מחברים בין אקדמיה, סטארט-אפים, חברות ייעוץ וגופי השקעה ליצירת מיזמים אינטרדיסציפלינריים. קרן JVP היא מהקרנות הוותיקות בישראל בתחום ההון סיכון, עם השקעות בחברות מצליחות כמו סייבר ארק. הסטודיו בגליל הוא תוכנית אימפקט נון-פרופיטית שמלווה חברות בתחומי הפוטק, אגרוטק וקליימטק, ומקיימת את עצמה דרך אחוזים מהגיוסים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מרגלית סטארט-אפ סיטי פועלת במקומות שונים בעולם, ובקריית שמונה היא מרכזת פעילות משמעותית בגליל ובגולן.
- JVP היא קרן הון סיכון שהוקמה לפני 26 שנים והייתה מהראשונות בישראל, עם הצלחות גדולות כמו חברת סייבר ארק.
- השקעות אימפקט הן לא רק תרומה חברתית אלא חייבות להיות רווחיות כדי להבטיח קיימות עסקית.
- תוכנית הסטודיו בגליל היא תוכנית ייחודית שאינה אקסלרטור או חממה, והיא פועלת ללא לקיחת אקוויטי מהחברות המשתתפות.
- קיימים שני מכוני מחקר יישומיים בגליל ובגולן - מיגל ושמיר - שמספקים בסיס ידע חזק לפיתוח טכנולוגיות וחברות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהו מודל הפעילות של מרגלית סטארט-אפ סיטי וכיצד הוא תורם לפיתוח האזור?
מרגלית סטארט-אפ סיטי הוא רשת מרכזי חדשנות המחברת ארבעה תחומים מרכזיים - אקדמיה ומחקר, סטארט-אפים, חברות ייעוץ וגופי השקעה. המטרה היא ליצור מיזמים אינטרדיסציפלינריים ולחבר בין הגופים השונים כדי לקדם חדשנות ופיתוח באזור קריית שמונה והגליל.
▾כיצד מגדירים את המושג 'אימפקט' לפי ניסן זאבי ומה ההבדל בינו לבין השקעות מסורתיות?
אימפקט מוגדר כהשפעה כלכלית ורווחית שמעודדת משקיעים לעשות טוב, ולא רק תרומה פילנתרופית. מדובר על מודל בר קיימה שבו ההשקעה מייצרת גם השפעה חברתית או סביבתית וגם רווח כלכלי, בניגוד להשקעות מסורתיות שאינן מתמקדות בהשפעה חברתית.
▾מהי תוכנית הסטודיו בגליל העליון וכיצד היא שונה מחממות ואקסלרטורים רגילים?
תוכנית הסטודיו בגליל העליון היא תוכנית נון פרופית המציעה ליווי מותאם אישית לחברות שיכולות לגייס בין 2 ל-4 מיליון דולר תוך חצי שנה עד שמונה חודשים. היא לא לוקחת אקוויטי מהחברות אלא מבוססת על מודל שבו 3% מהגיוסים מעל מיליון דולר חוזרים לסטודיו, מה שמאפשר לה להיות בר קיימה ללא תלות בתקציבי ממשלה.
▾כיצד קרן JVP תורמת לפיתוח תעשיית ההייטק בישראל ומהן דוגמאות להצלחות שלה?
קרן JVP היא קרן הון סיכון ותיקה שהוקמה לפני 26 שנה, שהשקיעה ב-160 חברות, ניהלה 1.6 מיליארד דולר, והביאה ל-14 הנפקות בנסדק ו-11 יוניקורנס. דוגמה בולטת היא חברת סייבר ארק, שהחלה כהשקעה קטנה ב-2011 והיום שווה 5.5 מיליארד דולר עם 1200 עובדים.
▾כיצד משתלב תחום האגריטק והקליימטק בפעילות האימפקט של מרגלית סטארט-אפ סיטי בגליל ובגולן?
תחום האגריטק והקליימטק משלב טכנולוגיה עם ידע חקלאי ומטרתו להתמודד עם אתגרי משבר המזון העולמי. השקעה בחברות הפועלות בתחומים אלו יוצרת אימפקט עולמי על ידי שיפור יבולים ותחליפי חלבון, וכן אימפקט חברתי על ידי יצירת מקומות עבודה בשכר גבוה באזורי הגליל והגולן.
כתבות במגזין על התוכנית
שיווק והכנסות מהייטק בלי פקקים: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך הייטק בלי פקקים מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של הייטק בלי פקקים אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית הייטק וסטארטאפים. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את הייטק בלי פקקים היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 33 הפרקים של הייטק בלי פקקים הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של הייטק בלי פקקים כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-33 הפרקים של הייטק בלי פקקים הופכים למגזין?
- 33 פרקים = 33 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של הייטק בלי פקקים, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
רברס עם פלטפורמה
רברס עם פלטפורמה
דקות או פחות 30
אביב פרנקל
אנשים ומחשבים
אנשים ומחשבים
Startup for Startup
מאנדיי.קום
LowBattery בלי סוללה
בלי סוללה
עדכוני טכנולוגיה
מאיר צבי
