מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

ניר בחר במודע לגור בצפון ולטייל בתל אביב במקום ההפך - לתפיסתו במרכז יש 'דברים קטנים שמעצבנים' (פקקים, חניה, תורים) ובצפון יש רגעי טבע יומיומיים (שלג בחרמון, חסידות, פרה שחוצה כביש). · השם 'IoT Chefs' נולד מתפיסה שפיתוח IoT הוא יצירה ותשוקה כמו של שף - 'כשמשהו עובד יש צהלות שמחה, כשמשהו לא עובד יש עצבים באוויר', בדומה לשף פיצה שהבצק הולך לו או לא. · תחום ה-IoT עבר מ-M2M ל-Internet of Things, וירידת המחירים החדה של הרכיבים יצרה שפע הזדמנויות; היום זה תחום בשל מאוד עם תחרות גדולה ואקוסיסטם שלם מהמוצר הפיזי ועד צד השרת. · המעבר לרמת הגולן התחיל מסרטון יוטיוב שאמר 'אם יש לך רעיון קיצוני תעשה אותו מיד לפני שתתחרט' - מילאו פרטים באתר הקליטה של רמת הגולן באותו רגע, וכל סוף שבוע עלו לטייל בין הקיבוצים ולשאול תושבים איך החיים שם. · אתגר עסקי מרכזי של חברה מהצפון: ליצור אינטגרציות חלקות ('סימלס') ללקוחות שיושבים במרכז, כך שהמיקום הגיאוגרפי לא ירגיש כמכשול - ואף ינוף כיתרון.

מה הניע את האורח לעלות לרמת הגולן בגיל 33 מיד אחרי מלחמת ששת הימים?

הוא מספר שהייתה לו עמדה פוליטית בעניין השטחים, אבל מה שהניע אותו בפועל היה סקרנות ומה שהוא מכנה קצת הרפתקנות, שמתאימות לגיל צעיר. הוא עלה מקיבוץ מנרה עם משפחה ובה שלושה ילדים, והיה ממקימי קיבוץ מרום גולן ומהשותפים להקמת יישובים נוספים בגולן.

למה לדעתו המאבק הפוליטי על הגולן הסתיים?

לדבריו הגולן ניצח ניצחון מוחלט: היה צריך לשכנע לא רק שכדאי לצרף אותו למדינת ישראל, אלא גם לצרף אותו לארץ ישראל, שאליה הוא לא נחשב קודם, והיום זה מובן מאליו. לכן העיסוק בפוליטיקה של הגולן הוא לדעתו תפוקה שלילית שרק מחזירה את הגולן לסימן שאלה, ומה שנשאר הוא לעסוק בחינוך, בחקלאות ובחברה.

למה האורח טוען שהחינוך המערבי תקוע מאתיים שנה?

לטענתו החינוך נבנה לפני כמאתיים שנה כשיצרו לימוד לכל הילדים, ומאז נשאר חינוך תעשייתי בזמן שהעולם התקדם. הוא מדגים דרך ההייטק: בתעשייה מחפשים אנשים יצירתיים שלא מפחדים לטעות, ואילו בבית הספר עדיין מענישים על טעות ומשתילים בילד פחד לכל החיים, והוא יוצא בתחושה עמוקה שללמוד זה דבר לא נעים.

איך נראית כיתת גוונים בקצרין בפועל?

היא נפתחה ככיתה אחת בלבד, מתוך אמונה בצמיחה מלמטה, והיא בנויה כמעין מעבדת הייטק: חמישים ילדים באולם שיש בו פינת אוכל, מטבחון ופינת מנוחה. אין צלצול לשיעור, חצי יום מוקדש לנושא אחד וחצי יום לנושא אחר, ובחדר שניים עד שלושה מנטורים שמלווים עבודת חקר. אחרי שהמחזור הראשון סיים והגיע להישגים גבוהים בלי סלקציה, כל בית הספר עבר לשיטה.

מה לדעתו עוד חסר כדי להשלים את השינוי בבית הספר?

הוא אומר לצוות שעשו רק כחצי מהדרך. חסרות לדעתו כיתות רב גיליות, כי לא נכון לקבץ ילדים לפי שנת הייצור שלהם אלא לפי מה שמעניין אותם, וחסרה שבירה של גדר בית הספר וחיבור שלו לתעסוקה, לקהילה, להורים, למפעלים, למרפאות וליקב, בדגם של שוליאות.

הייטק וסטארטאפים

הייטק בלי פקקים

ארץ הגולן

33 פרקים

על התוכנית

הפודקאסט של קהילת ההייטק בגולן

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

מה זה הייטק בלי פקקים?

הייטק בלי פקקים הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית הייטק וסטארטאפים מאת ארץ הגולן. פודקאסט המחבר בין פסגת הטכנולוגיה לערכי החלוציות המודרנית והעשייה החברתית בישראל. בארכיון 33 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-48 דקות.

התוכנית במספרים
קטגוריה	הייטק וסטארטאפים
פרקים בארכיון	33
תדירות (מהפרקים האחרונים)	פרק חדש בערך פעם בחודש
אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים)	כ-48 דקות
הפרק האחרון	30 במרץ 2025
פרקים עם ניתוח עומק	6

עודכן: 30 ביולי 2026

תובנות

עדיף לגור בצפון ולטייל בתל אביב, או הפוך?

השאלה הזו, שעקיבא טורנהיים מציב לאורח, היא כל הפודקאסט בשורה אחת. ניר קליין, מנכ"ל IoT Chefs, בחר לגור בצפון: במרכז יש 'דברים קטנים שמעצבנים' - פקקים, חניה, תורים - ובגולן יש שלג בחרמון ופרה שחוצה כביש. הוא גם מסביר למה קרא לחברה על שם שף, כי פיתוח IoT הוא תשוקה שבה יש צהלות שמחה כשמשהו עובד ועצבים כשלא.

בועז, מהנדס מהגולן, מתאר את המחיר: ימי עבודה ארוכים וניהול קריירה בכירה במרכז ממרחק, עד שהמלחמה שינתה לו הכול. הקו שחוזר הוא שהתמדה בחברה אחת בונה עומק שקפיצות בין משרות לא נותנות.

מי ששוקל הייטק רחוק מהמרכז יקבל כאן הוכחה חיה שזה אפשרי, על היתרונות והמחיר.

הייטקקריירה ועבודהיזמות וסטארטאפיםחיים בפריפריהמילואים

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI - מאת הייטק בלי פקקים

פרקים אחרונים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

4.8

תובנות לפרק

פודקאסט המחבר בין פסגת הטכנולוגיה לערכי החלוציות המודרנית והעשייה החברתית בישראל.

המנחה

המנחים, עקיבא טורנהיים ובני באור, מביאים נקודת מבט סקרנית ומחוברת לשטח, המשלבת עולם טכנולוגי-עסקי עם אידיאולוגיה ציונית וחלוצית. הם מתפקדים כגשר בין עולם ההייטק והקריירה המרכזי לבין עשייה משמעותית בפריפריה הישראלית, תוך הפגנת ידע רחב ורגישות לנושאי חברה ומדינה.

הסגנון

התוכנית מאופיינת בשיחות עומק מקצועיות ואישיות כאחד, השומרות על טון מכובד, רציני ומעורר מחשבה. המבנה האופייני הוא ראיון אישי המשלב בין נרטיב קריירה לבין תובנות אסטרטגיות על החיים בישראל.

הייטק ופיתוח טכנולוגיחלוציות והתיישבות בפריפריהשילוב בין עסקים לאימפקט חברתיניהול קריירה מאוזןחשיבה אסטרטגית ומדינית

תובנות הזהב מהארכיון

התמדה לאורך זמן בחברה בונה עומק טכנולוגי משמעותי יותר מאשר קפיצות בין משרות
שינוי חברתי אמיתי מגיע מיוזמות מקומיות מלמטה ולא מהחלטות מלמעלה
איכות חיים וחיבור לטבע הם בחירה אסטרטגית שניתן לממשה גם תוך ניהול קריירה תובענית
שילוב בין פרקטיקות עסקיות לפילנתרופיה אסטרטגית הוא המפתח ליצירת השפעה בת-קיימא
המציאות הישראלית מחייבת גמישות ויכולת התאמה מהירה בין העולם הטכנולוגי לבין האתגרים הביטחוניים והחברתיים

למי זה מתאים

התוכנית מתאימה ליזמים, אנשי הייטק ואנשי עשייה המחפשים השראה לשילוב בין קריירה טכנולוגית לערכי חברה וציונות, ומחפשים זוויות עומק על המציאות הישראלית.

השאלות הבולטות בארכיון

ניר קליין, מנכ"ל IoT Chefs - לבנות חברת IoT מקיבוץ אל רום שברמת הגולן

אם אתה צריך לבחור - עדיף לגור בתל אביב ולטייל בצפון, או לגור בצפון ולטייל בתל אביב?

פרק 32 - כמו כדור - למעלה ולמטה עם בועז רוט

איפה? איך הגעת לגולן? באיזה מצב צפירה?

פרק 31 - עתר רזי אורן וקרן ביחד - פילנתרופית הון סיכון בגליל

מתי הפכת להיות יזמת חברתית?

מתוך הארכיון

איך נוצר הקונסנזוס הפוליטי הרחב סביב רמת הגולן, בשונה מנושאים אחרים שנמצאים במחלוקת עזה?

פרק 29 - יהודה הראל, אבי ההתיישבות בגולן

האם בגיל 33 כשעלית לגולן, זו הייתה סקרנות או חלוציות?

פרק 28 - ניסן זאבי ומרגלית סיטי עושים אימפקט בצפון

אימפקט זה תג איכות או פרטרייד או שזה גם מדבר על זה שזה פחות כלכלי?

6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של הייטק בלי פקקים זה הפודקאסט שלי - דברו איתי זה הפודקאסט שלך? קבל גישה לדוח

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

הייטק קבלה וחסידות מיניות ואינטימיות סייבר ואבטחה

פרקים עם ניתוח מלא

סיכום מעמיק · מתוך הפרק

יזם IoT שבחר לעזוב את חזון הסטארט-אפ התל-אביבי, עבר לקיבוץ אל רום ברמת הגולן, ומנהל משם חברה שמשרתת לקוחות במרכז - בלי פקקים, עם הרבה טבע.

פרק פתיחה לעונה החדשה של 'הייטק בלי פקקים' עם המנחה עקיבא טורנהיים (בני באור נעדר מהפרק), שמארח את ניר קליין, מנכ"ל ומייסד IoT Chefs - חברה לפיתוח מוצרי IoT. ניר מספר את הסיפור האישי שלו: ילד שגדל בבת ים, עבר מסלול עתודה אקדמית בהנדסת אלקטרוניקה, שירת ביחידה טכנולוגית, עשה MBA ביזמות, והצטרף כעובד שני לסטארט-אפ קטן לפני שהקים עסק עצמאי משלו ב-2017. עיקר הפרק עוסק בהחלטה הלא-שגרתית להעביר את החיים ואת העסק מהמרכז לקיבוץ אל רום שבצפון רמת הגולן, אחרי שהתלבטו אפילו על מעבר לאוסטרליה. הפרק מתאים למאזינים בהייטק ויזמים שמתעניינים באיכות חיים מחוץ למרכז, בבניית חברת טכנולוגיה מהפריפריה ובסיפורי יזמות אישיים.

ניר בחר במודע לגור בצפון ולטייל בתל אביב במקום ההפך - לתפיסתו במרכז יש 'דברים קטנים שמעצבנים' (פקקים, חניה, תורים) ובצפון יש רגעי טבע יומיומיים (שלג בחרמון, חסידות, פרה שחוצה כביש).
השם 'IoT Chefs' נולד מתפיסה שפיתוח IoT הוא יצירה ותשוקה כמו של שף - 'כשמשהו עובד יש צהלות שמחה, כשמשהו לא עובד יש עצבים באוויר', בדומה לשף פיצה שהבצק הולך לו או לא.
תחום ה-IoT עבר מ-M2M ל-Internet of Things, וירידת המחירים החדה של הרכיבים יצרה שפע הזדמנויות; היום זה תחום בשל מאוד עם תחרות גדולה ואקוסיסטם שלם מהמוצר הפיזי ועד צד השרת.
המעבר לרמת הגולן התחיל מסרטון יוטיוב שאמר 'אם יש לך רעיון קיצוני תעשה אותו מיד לפני שתתחרט' - מילאו פרטים באתר הקליטה של רמת הגולן באותו רגע, וכל סוף שבוע עלו לטייל בין הקיבוצים ולשאול תושבים איך החיים שם.
אתגר עסקי מרכזי של חברה מהצפון: ליצור אינטגרציות חלקות ('סימלס') ללקוחות שיושבים במרכז, כך שהמיקום הגיאוגרפי לא ירגיש כמכשול - ואף ינוף כיתרון.

השאלה הבולטת בפרק

אם אתה צריך לבחור - עדיף לגור בתל אביב ולטייל בצפון, או לגור בצפון ולטייל בתל אביב?

סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה

סיכום קצר

שיחות עם אנשי הייטק שבחרו לחיות בגולן ולנהל קריירה טכנולוגית מהצפון - על הלוגיסטיקה, המחיר והיתרון שבזה.

ניר קליין, מייסד IoT Chefs, ניסח את הבחירה כך: עדיף לגור בצפון ולטייל בתל אביב מאשר ההפך - 'במרכז יש דברים קטנים שמעצבנים, בצפון יש שלג בחרמון ופרה שחוצה כביש'.
המעבר שלו לגולן התחיל מסרטון יוטיוב אחד: 'אם יש לך רעיון קיצוני תעשה אותו מיד לפני שתתחרט' - והם מילאו פרטים באתר הקליטה באותו רגע.
האתגר העסקי האמיתי של חברה מהצפון: ליצור אינטגרציות חלקות ללקוחות במרכז, כך שהמיקום ירגיש יתרון ולא מכשול.

ניר קליין, מייסד IoT Chefs, מנסח את כל הפודקאסט במשפט אחד: עדיף לגור בצפון ולטייל בתל אביב מאשר ההפך. במרכז, הוא אומר, יש 'דברים קטנים שמעצבנים' - פקקים, חניה, תורים - ובגולן יש שלג בחרמון, חסידות, ופרה שחוצה כביש בדרך לעבודה.

ההחלטה שלו לעבור צפונה לא נולדה מתוכנית עסקית מסודרת. היא התחילה מסרטון יוטיוב שאמר 'אם יש לך רעיון קיצוני, תעשה אותו מיד לפני שתתחרט'. הם מילאו פרטים באתר הקליטה של רמת הגולן באותו רגע, ובכל סוף שבוע עלו לטייל בין הקיבוצים ולשאול תושבים איך באמת החיים שם.

אבל הפודקאסט לא מוכר אידיליה. בועז, מהנדס שעבד בסמסונג ובוולנס, מתאר בכנות את המחיר: לנהל תפקיד בכיר במרכז כשאתה גר בפריפריה זה ימי עבודה ארוכים מאוד ומשמעת עצמית שלא מרפה. החלום והלוגיסטיקה יושבים באותו פרק.

והשאלה החוזרת היא עסקית, לא רומנטית: איך חברה שממוקמת בצפון יוצרת אינטגרציות כל כך חלקות עם לקוחות במרכז, שהמרחק לא רק לא יורגש - אלא יהפוך ליתרון.

זה פודקאסט לאנשי הייטק שמשחקים עם המחשבה לעזוב את גוש דן, לתושבי הצפון, ולכל מי שסקרן לשמוע איך נראה באמת קריירה טכנולוגית הרחק מהמרכז.

הייטק טכנולוגיה גולן פריפריה קהילה פודקאסט ישראלי

נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה

הפרק האחרון30 במרץ 2025

פרק 33 - ניר קליין עושה הייטק באהבה. בגולן

אמ;לקסיכום הפרק ב-AI

שיחה עם ניר קליין, מנכ"ל ובעלים של חברת IOT-Chefs, חלוץ מודרני שבונה הייטק בצפון על פי מה שהוא מאמין בו. דיברו על להיות בעל חברה בצפון בשגרה ובמלחמה, ועל לעמוד בדדליינים כשללקוחות מעניינת רק השורה התחתונה. מתאים למתעניינים ביזמות ובפריפריה.

קראו עוד ▾

ניר קליין, יזם חלוצי בגולן: "הייטק עושים באהבה או שלא עושים בכלל".

ניר מאמין ש"הייטק עושים באהבה או שלא עושים בכלל".

פרקים אחרונים

פרק 33 - ניר קליין עושה הייטק באהבה. בגולן
30 במרץ 202539 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
שיחה עם ניר קליין, מנכ"ל ובעלים של חברת IOT-Chefs, חלוץ מודרני שבונה הייטק בצפון על פי מה שהוא מאמין בו. דיברו על להיות בעל חברה בצפון בשגרה ובמלחמה, ועל לעמוד בדדליינים כשללקוחות מעניינת רק השורה התחתונה. מתאים למתעניינים ביזמות ובפריפריה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- ניר מאמין ש"הייטק עושים באהבה או שלא עושים בכלל".
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
שיחה עם ניר קליין, מנכ"ל ובעלים של חברת IOT-Chefs, חלוץ מודרני שבונה הייטק בצפון על פי מה שהוא מאמין בו. דיברו על להיות בעל חברה בצפון בשגרה ובמלחמה, ועל לעמוד בדדליינים כשללקוחות מעניינת רק השורה התחתונה. מתאים למתעניינים ביזמות ובפריפריה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ניר מאמין ש"הייטק עושים באהבה או שלא עושים בכלל".
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 32 - כמו כדור - למעלה ולמטה עם בועז רוט
14 בינואר 202548 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
בועז מתאר את המסלול שעבר מאז שהשתחרר, דרך לימודי הנדסה בטכניון ועד לתפקידי מפתח בחברות כמו סמסונג ווולנס. לאורך שנים הוא ניהל קריירה תובענית תוך מגורים בצפון, כולל נסיעות של 4 בבוקר וניהול צוותים מרחוק. המלחמה טרפה את הקלפים והובילה אותו מהמשרד הישר לפיקוד על גדוד מילואים בלחימה בעזה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- המעבר לעבודה בפריפריה דרש הקרבה יומיומית, כמו היציאה מהבית ב-4 בבוקר כדי להימנע מפקקים.
- פיתוח רכיבים למוצרי צריכה המוניים, כמו המצלמה של גלקסי, מלווה בתחושת סיפוק מהיכולת לראות את התוצר הסופי בידיים.
- התעשייה המסורתית של הרכב עובדת לאט, עם תהליכי הטמעה שיכולים להימשך עד שבע שנים לכל פיצ'ר חדש.
- המעבר החד משגרת עבודה טכנולוגית לפיקוד על גדוד בעזה יצר אצל בועז דיסוננס בין הציפייה המקצועית לזירה הסורית לבין המציאות בשטח בעזה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
בועז מתאר את המסלול שעבר מאז שהשתחרר, דרך לימודי הנדסה בטכניון ועד לתפקידי מפתח בחברות כמו סמסונג ווולנס. לאורך שנים הוא ניהל קריירה תובענית תוך מגורים בצפון, כולל נסיעות של 4 בבוקר וניהול צוותים מרחוק. המלחמה טרפה את הקלפים והובילה אותו מהמשרד הישר לפיקוד על גדוד מילואים בלחימה בעזה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המעבר לעבודה בפריפריה דרש הקרבה יומיומית, כמו היציאה מהבית ב-4 בבוקר כדי להימנע מפקקים. · פיתוח רכיבים למוצרי צריכה המוניים, כמו המצלמה של גלקסי, מלווה בתחושת סיפוק מהיכולת לראות את התוצר הסופי בידיים. · התעשייה המסורתית של הרכב עובדת לאט, עם תהליכי הטמעה שיכולים להימשך עד שבע שנים לכל פיצ'ר חדש. · המעבר החד משגרת עבודה טכנולוגית לפיקוד על גדוד בעזה יצר אצל בועז דיסוננס בין הציפייה המקצועית לזירה הסורית לבין המציאות בשטח בעזה.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 31 - עתר רזי אורן וקרן ביחד - פילנתרופית הון סיכון בגליל
19 ביולי 202354 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
בני ועקיבא מארחים את עתר רזי אורן מכפר ויטקין, שהתחילה כמורה חיילת למתמטיקה בבאר שבע, למדה מחשבת ישראל אצל ליבוביץ, ניהלה ארבע שנים את הפורום להסכמה אזרחית לצד הרב מיכאל מלכיאור, הובילה את הקרן הקהילתית הראשונה בארץ בטירת כרמל והקימה בשיתופים את המרכז הראשון לקידום פילנתרופיה ישראלית. ואז הגיע יואל קרסו, שחגג השנה שמונים במקביל לשמונה שנות הקרן, ואמר לה: יש לי חלום. במקום שמות על בניינים, קרן ביחד של משפחת קרסו פועלת לצמצום פערים ולמוביליות חברתית דרך חינוך מדעי טכנולוגי במעורבות מעסיקים ותמיכה במנועי צמיחה לפיתוח הגליל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- פילנתרופיה אסטרטגית לפי אורן: מגדירים את הבעיה, את הדרך, את המשאבים ואת טווח הזמן, ומלווים את הארגונים מעבר לכסף, במקום פילנתרופיית המחאות שיואל קרסו עשה שנים.
- הקרן בחרה בכוונה מים כחולים: הכשרות מקצועיות, טכנאות והנדסאות מעל גיל 18 במעורבות מעסיקים, תחום עם צורך גדול שכמעט אף גוף לא פעל בו, במקום עולמות התכנות העמוסים.
- מאז קמה הקרן נתמכו 49 יוזמות חדשות, תמיד אחרי שלב מחקר ולמידה שכולל בחינת מה עבד ומה נכשל גם בארץ וגם בחו"ל.
- בקרן הקהילתית בטירת כרמל הוקמו עסקים חברתיים שהקדימו את זמנם: קייטרינג שהפעילו בני נוער בסיכון, קואופרטיב נשים ופאנלים סולריים על גגות העיר כמקור הכנסה.
- חברת שורש של יוקי גיל הגדירה שחמישה אחוז מהרווחים מוקדשים לקהילה, קבעה תקרה ליחס בין השכר הגבוה לנמוך והתעקשה שהייצור יישאר בישראל.
- שורשי הנתינה של משפחת קרסו מגיעים מסלוניקי: כשליוצאי הקהילה היה קשה לקבל הלוואות, סבו של יואל חבר לליאון רקנאטי להקמת גוף הלוואות שממנו קם בנק דיסקונט.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
בני ועקיבא מארחים את עתר רזי אורן מכפר ויטקין, שהתחילה כמורה חיילת למתמטיקה בבאר שבע, למדה מחשבת ישראל אצל ליבוביץ, ניהלה ארבע שנים את הפורום להסכמה אזרחית לצד הרב מיכאל מלכיאור, הובילה את הקרן הקהילתית הראשונה בארץ בטירת כרמל והקימה בשיתופים את המרכז הראשון לקידום פילנתרופיה ישראלית. ואז הגיע יואל קרסו, שחגג השנה שמונים במקביל לשמונה שנות הקרן, ואמר לה: יש לי חלום. במקום שמות על בניינים, קרן ביחד של משפחת קרסו פועלת לצמצום פערים ולמוביליות חברתית דרך חינוך מדעי טכנולוגי במעורבות מעסיקים ותמיכה במנועי צמיחה לפיתוח הגליל.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
פילנתרופיה אסטרטגית לפי אורן: מגדירים את הבעיה, את הדרך, את המשאבים ואת טווח הזמן, ומלווים את הארגונים מעבר לכסף, במקום פילנתרופיית המחאות שיואל קרסו עשה שנים. · הקרן בחרה בכוונה מים כחולים: הכשרות מקצועיות, טכנאות והנדסאות מעל גיל 18 במעורבות מעסיקים, תחום עם צורך גדול שכמעט אף גוף לא פעל בו, במקום עולמות התכנות העמוסים. · מאז קמה הקרן נתמכו 49 יוזמות חדשות, תמיד אחרי שלב מחקר ולמידה שכולל בחינת מה עבד ומה נכשל גם בארץ וגם בחו"ל. · בקרן הקהילתית בטירת כרמל הוקמו עסקים חברתיים שהקדימו את זמנם: קייטרינג שהפעילו בני נוער בסיכון, קואופרטיב נשים ופאנלים סולריים על גגות העיר כמקור הכנסה. · חברת שורש של יוקי גיל הגדירה שחמישה אחוז מהרווחים מוקדשים לקהילה, קבעה תקרה ליחס בין השכר הגבוה לנמוך והתעקשה שהייצור יישאר בישראל. · שורשי הנתינה של משפחת קרסו מגיעים מסלוניקי: כשליוצאי הקהילה היה קשה לקבל הלוואות, סבו של יואל חבר לליאון רקנאטי להקמת גוף הלוואות שממנו קם בנק דיסקונט.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 30 - אסטרטגיה לגולן עם צבי האוזר
2 במאי 202349 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הפרק פותח את העונה השנייה של הפודקאסט עם צביקה האוזר, שמדבר על תפקידו בהובלת רעיונות המשנים את המציאות. האוזר פורס את הדרך להכרה האמריקאית בריבונות הגולן ואת המהלך להכפלת ההתיישבות באזור. הוא משתף בתובנות אסטרטגיות על הניהול המדיני מול סוריה ועל השינוי בתפיסת הממסד הביטחוני בנוגע לגולן. הפרק מיועד למי שמתעניין בהיסטוריה ישראלית, חשיבה אסטרטגית ויוזמות מקומיות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- צריך לעלות בחיים רק על טיסות שאם לא תעלה עליהן, המטוס לא ימריא או ינחת במקום אחר.
- הייעוד של האוזר הוא להיות המקור להנבטת רעיונות שמשכנעים אחרים לשנות את המציאות לטובה.
- ההתנהלות הישראלית מול סוריה השתנתה מעמדה שראתה בגולן פיקדון זמני לעת שלום לעמדה של ריבונות והתיישבות.
- ההכרה האמריקאית בגולן וההחלטה להכפיל את ההתיישבות הן תוצאה של דחיפת רעיונות מול מערכת פוליטית וביטחונית שהייתה ספקנית בתחילה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הפרק פותח את העונה השנייה של הפודקאסט עם צביקה האוזר, שמדבר על תפקידו בהובלת רעיונות המשנים את המציאות. האוזר פורס את הדרך להכרה האמריקאית בריבונות הגולן ואת המהלך להכפלת ההתיישבות באזור. הוא משתף בתובנות אסטרטגיות על הניהול המדיני מול סוריה ועל השינוי בתפיסת הממסד הביטחוני בנוגע לגולן. הפרק מיועד למי שמתעניין בהיסטוריה ישראלית, חשיבה אסטרטגית ויוזמות מקומיות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
צריך לעלות בחיים רק על טיסות שאם לא תעלה עליהן, המטוס לא ימריא או ינחת במקום אחר. · הייעוד של האוזר הוא להיות המקור להנבטת רעיונות שמשכנעים אחרים לשנות את המציאות לטובה. · ההתנהלות הישראלית מול סוריה השתנתה מעמדה שראתה בגולן פיקדון זמני לעת שלום לעמדה של ריבונות והתיישבות. · ההכרה האמריקאית בגולן וההחלטה להכפיל את ההתיישבות הן תוצאה של דחיפת רעיונות מול מערכת פוליטית וביטחונית שהייתה ספקנית בתחילה.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 29 - יהודה הראל, אבי ההתיישבות בגולן
25 באוגוסט 202256 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה מארחים בני בואר ועקיבא תורנהיים את יהודה הראל, מחלוצי ההתיישבות בגולן וחתן פרס ישראל, לשיחה על חלוציות במאה ה-21. הראל מציג את תפיסתו לפיה המאבק הפוליטי על הגולן הסתיים בניצחון, וכעת עליו להתמקד באתגרים חברתיים וחינוכיים. הוא מבקר בחריפות את מערכת החינוך הנוכחית, אותה הוא מגדיר כתעשייתית ומיושנת, ומסביר כיצד יש להוביל שינוי חינוכי מבוסס חקר וחיבור לקהילה מלמטה. הפרק מציע זווית ראייה מרתקת על עשייה חלוצית שאינה פוליטית, ועל הניסיון ליצור מודלים חינוכיים חדשים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- חלוציות כיום אינה מאבק פוליטי, אלא התמקדות באתגרים אסטרטגיים כמו חינוך, חברה וחקלאות.
- מערכת החינוך המודרנית תקועה במודל תעשייתי בן 200 שנה שפוגע בילדים על ידי הענשתם על טעויות, בעוד שהעולם דורש יצירתיות וחוסר פחד מכישלון.
- שינוי מערכתי בחינוך לא יגיע ממשרד החינוך או הסתדרות המורים, אלא מניסיונות נקודתיים מלמטה שיגדלו ויצמחו באופן אבולוציוני.
- הצלחה אמיתית של פרויקט חינוכי או חברתי נמדדת ביכולת שלו להמשיך ולהתנהל גם בלי היוזם המקורי שדחף אותו.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾מה הניע את האורח לעלות לרמת הגולן בגיל 33 מיד אחרי מלחמת ששת הימים?
הוא מספר שהייתה לו עמדה פוליטית בעניין השטחים, אבל מה שהניע אותו בפועל היה סקרנות ומה שהוא מכנה קצת הרפתקנות, שמתאימות לגיל צעיר. הוא עלה מקיבוץ מנרה עם משפחה ובה שלושה ילדים, והיה ממקימי קיבוץ מרום גולן ומהשותפים להקמת יישובים נוספים בגולן.
▾למה לדעתו המאבק הפוליטי על הגולן הסתיים?
לדבריו הגולן ניצח ניצחון מוחלט: היה צריך לשכנע לא רק שכדאי לצרף אותו למדינת ישראל, אלא גם לצרף אותו לארץ ישראל, שאליה הוא לא נחשב קודם, והיום זה מובן מאליו. לכן העיסוק בפוליטיקה של הגולן הוא לדעתו תפוקה שלילית שרק מחזירה את הגולן לסימן שאלה, ומה שנשאר הוא לעסוק בחינוך, בחקלאות ובחברה.
▾למה האורח טוען שהחינוך המערבי תקוע מאתיים שנה?
לטענתו החינוך נבנה לפני כמאתיים שנה כשיצרו לימוד לכל הילדים, ומאז נשאר חינוך תעשייתי בזמן שהעולם התקדם. הוא מדגים דרך ההייטק: בתעשייה מחפשים אנשים יצירתיים שלא מפחדים לטעות, ואילו בבית הספר עדיין מענישים על טעות ומשתילים בילד פחד לכל החיים, והוא יוצא בתחושה עמוקה שללמוד זה דבר לא נעים.
▾איך נראית כיתת גוונים בקצרין בפועל?
היא נפתחה ככיתה אחת בלבד, מתוך אמונה בצמיחה מלמטה, והיא בנויה כמעין מעבדת הייטק: חמישים ילדים באולם שיש בו פינת אוכל, מטבחון ופינת מנוחה. אין צלצול לשיעור, חצי יום מוקדש לנושא אחד וחצי יום לנושא אחר, ובחדר שניים עד שלושה מנטורים שמלווים עבודת חקר. אחרי שהמחזור הראשון סיים והגיע להישגים גבוהים בלי סלקציה, כל בית הספר עבר לשיטה.
▾מה לדעתו עוד חסר כדי להשלים את השינוי בבית הספר?
הוא אומר לצוות שעשו רק כחצי מהדרך. חסרות לדעתו כיתות רב גיליות, כי לא נכון לקבץ ילדים לפי שנת הייצור שלהם אלא לפי מה שמעניין אותם, וחסרה שבירה של גדר בית הספר וחיבור שלו לתעסוקה, לקהילה, להורים, למפעלים, למרפאות וליקב, בדגם של שוליאות.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 28 - ניסן זאבי ומרגלית סיטי עושים אימפקט בצפון
10 באוגוסט 202259 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
אחרי עדכון על פריסת הסיב האופטי בגולן, שעברה מאפס יישובים לפני שנתיים לחמישה-שישה, בני ועקיבא מארחים את ניסן זאבי, בן קיבוץ הגושרים שגדל במטולה, חזר צפונה לפני שש וחצי שנים והבטיח לאשתו שרונית שהם יעשו פה משהו גדול. זאבי מגולל את סיפור JVP: ארל מרגלית בגיל 38, עם מינוס 40 אלף שקל בבנק, גייס 8 מיליון דולר במסגרת פרויקט יוזמה, המדינה הוסיפה 12, והקרן הראשונה החזירה בערך פי 60. מאז: 160 חברות, 1.6 מיליארד דולר, 14 הנפקות בנאסד"ק ו-11 יוניקורנים, כולל סייבר ארק ששווה היום 5.5 מיליארד דולר אחרי שהקרן סירבה להצעת רכישה של 350 מיליון. היום הפוקוס הוא פודטק, אגריטק וקליימט בגליל ובגולן.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- מודל סטודיו גליל בקריית שמונה: ליווי מותאם אישית בלי לקיחת אקוויטי לחברות שמסוגלות לגייס 2 עד 4 מיליון דולר בחצי שנה; אם גייסו מעל מיליון דולר, 3 אחוז חוזרים לסטודיו, ושלוש הצלחות בשנה מקיימות את התוכנית בלי ממשלה.
- אימפקט אצל JVP הוא לא תרומה אלא השפעה כלכלית רווחית: שני מעגלים, פתרון למשבר המזון העולמי ומקומות עבודה בשכר גבוה במרחב שבו תעסוקה קובעת צמיחה דמוגרפית.
- סיפור סייבר ארק: השקעה ראשונית של מיליוני דולרים בודדים ב-2011, סירוב להצעת רכישה של 350 מיליון דולר ב-2014 ורכישת המשקיעים החוצה; היום 1,200 עובדים ואקזיט של 1.5 מיליארד דולר לקרן.
- תעשיית הון הסיכון הישראלית נולדה מפרויקט יוזמה עם קרנות של 20 מיליון דולר, ובהן JVP ופיטנגו; ההצלחה של הקרן הראשונה הזניקה את כל התעשייה.
- בגליל ובגולן יושבים שני מכוני מחקר יישומיים, מיגל בקריית שמונה עם 200 חוקרים ו-90 דוקטורים ומכון שמיר בקצרין, אוצר של ידע שאפשר להפוך לחברות.
- פריסת הסיבים בגולן קפצה מאפס לחמישה-שישה יישובים בשנתיים, אחרי ביקור שני של שר התקשורת הנדל ומכרז שהוציאה החברה הכלכלית עם הקהילות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
אחרי עדכון על פריסת הסיב האופטי בגולן, שעברה מאפס יישובים לפני שנתיים לחמישה-שישה, בני ועקיבא מארחים את ניסן זאבי, בן קיבוץ הגושרים שגדל במטולה, חזר צפונה לפני שש וחצי שנים והבטיח לאשתו שרונית שהם יעשו פה משהו גדול. זאבי מגולל את סיפור JVP: ארל מרגלית בגיל 38, עם מינוס 40 אלף שקל בבנק, גייס 8 מיליון דולר במסגרת פרויקט יוזמה, המדינה הוסיפה 12, והקרן הראשונה החזירה בערך פי 60. מאז: 160 חברות, 1.6 מיליארד דולר, 14 הנפקות בנאסד"ק ו-11 יוניקורנים, כולל סייבר ארק ששווה היום 5.5 מיליארד דולר אחרי שהקרן סירבה להצעת רכישה של 350 מיליון. היום הפוקוס הוא פודטק, אגריטק וקליימט בגליל ובגולן.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מודל סטודיו גליל בקריית שמונה: ליווי מותאם אישית בלי לקיחת אקוויטי לחברות שמסוגלות לגייס 2 עד 4 מיליון דולר בחצי שנה; אם גייסו מעל מיליון דולר, 3 אחוז חוזרים לסטודיו, ושלוש הצלחות בשנה מקיימות את התוכנית בלי ממשלה. · אימפקט אצל JVP הוא לא תרומה אלא השפעה כלכלית רווחית: שני מעגלים, פתרון למשבר המזון העולמי ומקומות עבודה בשכר גבוה במרחב שבו תעסוקה קובעת צמיחה דמוגרפית. · סיפור סייבר ארק: השקעה ראשונית של מיליוני דולרים בודדים ב-2011, סירוב להצעת רכישה של 350 מיליון דולר ב-2014 ורכישת המשקיעים החוצה; היום 1,200 עובדים ואקזיט של 1.5 מיליארד דולר לקרן. · תעשיית הון הסיכון הישראלית נולדה מפרויקט יוזמה עם קרנות של 20 מיליון דולר, ובהן JVP ופיטנגו; ההצלחה של הקרן הראשונה הזניקה את כל התעשייה. · בגליל ובגולן יושבים שני מכוני מחקר יישומיים, מיגל בקריית שמונה עם 200 חוקרים ו-90 דוקטורים ומכון שמיר בקצרין, אוצר של ידע שאפשר להפוך לחברות. · פריסת הסיבים בגולן קפצה מאפס לחמישה-שישה יישובים בשנתיים, אחרי ביקור שני של שר התקשורת הנדל ומכרז שהוציאה החברה הכלכלית עם הקהילות.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק 27 - דימי אפרצב והחזון לקצרין
28 ביולי 20221 שע׳ 8 דק׳
פרק 26 - Cloudinary צומחת בצפון עם רונן בורין-רוגל
14 ביולי 202230 דק׳
פרק 25 - מסכמים שנה לפודקאסט
31 במאי 202231 דק׳
פרק 24 - אליסף שוויקה יזם ומייקר עם MakeWay
26 במאי 202237 דק׳