אוקיי בומר - הפוד מאמריקהפודקאסט של קרן ברל כצנלסון

פרקים עם ניתוח מלא

• כשל שוק - ביידן נגד עובדי הרכבת בארה"ב, ובישראל מקימים ממשלה
• כשל - שוק - נותנים ציונים למחצית הראשונה של כהונת ביידן ולממשלת השינוי
• כשל שוק - מה מספרות לנו תוצאות הבחירות בארה"ב ובישראל מזווית חברתית-כלכלית
• כן בבית ספרנו: על חינוך פוליטי ועל מכינות קד"צ מימין ומשמאל
• שותפות פוליטית תחת אש
• כשהשמאל הופך למיעוט - על השמאל הפוליטי בהונגריה ופולין

פרקים אחרונים

• הביביתון של טראמפ: מה קורה בפוקס ניוז?

  16 בפברואר 2021·50 דק׳

• טייקון אכזר או יהודי יקר? חידת שלדון אדלסון

  4 בפברואר 2021·1 שע׳ 0 דק׳

• עידן חדש נפתח?

  21 בינואר 2021·47 דק׳

• פרק ״מיילבג״ מיוחד: השאלות שלכם - התשובות שלנו

  17 בינואר 2021·57 דק׳

• כשנשיאות נגמרת כמו אקדח טייזר בביצים

  12 בינואר 2021·48 דק׳

• קרקס בגבעת הקפיטול

  7 בינואר 2021·56 דק׳

• כשל שוק - ביידן נגד עובדי הרכבת בארה"ב, ובישראל מקימים ממשלה

  2 בדצמבר 2022·1 שע׳ 0 דק׳
  אורחים:שאול אמסטרדמסקי·בן גביר·ברני סנדרס
  אמ;לקסיכום הפרק

  עובדי הרכבת בארצות הברית מתכוננים לשביתה בעקבות סירוב לקבל ימי מחלה בתשלום, והדמוקרטים בראשות ביידן מפעילים חוק שמונע את השביתה. ההיסטוריה של תנועת הפועלים האמריקאית קשורה לשביתות רכבות, והמצב הנוכחי משקף את המתח בין איגודי העובדים להון ולפוליטיקה. בישראל, הממשלה החדשה מתאפיינת ברוטציות בתפקידים מרכזיים כמו שר האוצר, והפרטה במערכת החינוך החרדית יוצרת פתח לשליטה פוליטית בתכנים. בנוסף, יש דאגה מהתפקיד המורחב שניתן לשר לביטחון לאומי בן גביר והשפעתו על המשטרה.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • עובדי הרכבת בארה"ב אינם זכאים אפילו לימי מחלה ללא תשלום, מצב שהוגדר כ'פסיכי' על ידי המגישים.
  • ברני סנדרס ואלכסנדר אקטזיו קורטז מובילים מאבק פרוגרסיבי נגד החוק שמונע את השביתה ומנסים לקדם חוק שייתן ימי מחלה לעובדים.
  • משרד האוצר בישראל שולט ברמת מיקרו-מנג'מנט בתקציבי המשרדים, ודרעי שואף להחליש את השליטה הזו במשרד הבריאות.
  • הפרטה במערכת החינוך החרדית בישראל מאפשרת שליטה פוליטית בתכנים דרך העברת ניהול לתפקידים פוליטיים כמו אבי מעוז.
  • בן גביר קיבל תיק מורחב לביטחון לאומי הכולל שליטה על יחידות משטרה חצי-צבאיות, מה שמעלה חשש מהתערבות פוליטית במשטרה.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מה הסיבה המרכזית לשביתת עובדי הרכבת בארצות הברית כפי שהוסבר בפרק?

  העובדים לא אישרו את ההסכם שהושג בין ביידן, המעסיקים והאיגודים בגלל דרישתם לקבל ימי מחלה בתשלום, מצב שבו כיום אין להם אפילו ימי מחלה ללא תשלום.

  ▾כיצד הגיב ג'ו ביידן לשביתת עובדי הרכבת ומה הייתה ההשלכה הפוליטית של תגובתו?

  ביידן והנהגת הדמוקרטים בחרו להפעיל חוק משנת 1926 שמונע מעובדי רכבת לשבות, מה שגרם לביקורת קשה מצד השמאל הפרוגרסיבי ולפגיעה בתמיכה של איגודי העובדים במפלגה.

  ▾מהו התפקיד של ברני סנדרס במאבק סביב שביתת הרכבות ומה הצעת החוק שהגישו הוא וחבריו?

  ברני סנדרס וחברי השמאל הפרוגרסיבי ניסו לתקן את המצב באמצעות חוק מקביל שמעניק לעובדים ימי מחלה בתשלום, במטרה למנוע את הצורך בשביתה ולהגן על זכויות העובדים.

  ▾כיצד מתואר היחס בין משרד האוצר למערכת החינוך בישראל בפרק ומה ההשפעה על החינוך החרדי והממלכתי-חרדי?

  משרד האוצר בישראל מתואר כגזבר שאינו תומך בחינוך הציבורי ומנסה להחלישו, מה שגורם להפרטה של שירותים חינוכיים ולמתן שליטה לאבי מעוז על תכנים חינוכיים, כולל סינון ארגונים לפי אידיאולוגיה.

  ▾מהם השינויים הצפויים בממשלה החדשה בישראל בנוגע למשרד האוצר ולמשרד הבריאות כפי שנדונו בפרק?

  סמוטריץ' יהיה שר האוצר בשנתיים הראשונות, דרעי יחליף אותו לאחר מכן ויקבל את תיק הפנים והבריאות, כאשר משרד הבריאות צפוי לקבל עצמאות תקציבית מהאוצר, מה שמהווה שינוי משמעותי בניהול התקציבים.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• כשל - שוק - נותנים ציונים למחצית הראשונה של כהונת ביידן ולממשלת השינוי

  22 בנובמבר 2022·1 שע׳ 1 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  ביידן נכנס לתפקידו במצב פוליטי קשה עם 50 סנאטורים דמוקרטים בלבד, אך קידם חקיקה רחבה הכוללת חוק חירום לקורונה, חוק האקלים הגדול ותוכניות תשתית, עם דגש על סוציאל דמוקרטיה ופנייה שמאלה. עם זאת, חלק מהחוקים כללו סובסידיות לתאגידים ולא תמיד דאגו לזכויות העובדים. בישראל, ממשלת השינוי לא הגדילה את התקציב הציבורי, והמשיכה במדיניות ימנית כלכלית, כשחוק ההסדרים הפך לכלי מרכזי להעברת רפורמות ימניות, למרות התנגדות חלקית של מפלגות השמאל.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • ביידן הוא הנשיא הראשון מזה עשורים שמדבר בגלוי על חשיבות איגודי העובדים ותומך בהם באופן פעיל.
  • חוק האקלים האמריקאי הגדול כולל בעיקר סובסידיות לתאגידים ולא מסים על פליטות פחמן, מה שמעלה ספקות לגבי יעילותו האקולוגית.
  • ממשלת השינוי בישראל לא הגדילה את התקציב הציבורי מעבר למגמה שהייתה לפני הקורונה, למרות הציפיות לשינוי משמעותי.
  • חוק ההסדרים בישראל מאפשר למשרד האוצר לקדם רפורמות משמעותיות בתחומים שונים ללא דיון דמוקרטי מספק, תוך שליטה חזקה של האגף התקציבי.
  • ההסתדרות הישראלית נחלשה בשנים האחרונות ולא הצליחה למנוע הקפאה של עדכון שכר המינימום, מה שמוביל לפגיעה בעובדים בשכר נמוך.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כיצד מתאר אביעד דומינר רוזנבלום את המצב הפוליטי והכלכלי שבו נכנס ביידן לתפקידו כנשיא ארה״ב?

  אביעד מציין שביידן נכנס עם 50 סנאטורים דמוקרטים, לעומת אובמה שהגיע עם 60, מה שהקשה על העברת חוקים משמעותיים. הוא מדגיש שהמצב הפוליטי היה הרבה פחות נוח לביידן, מה שהשפיע על יכולתו לקדם רפורמות.

  ▾מהם היתרונות והחסרונות של חוק האקלים הגדול שהעביר ביידן, לפי התמלול?

  החוק כולל השקעה של כ-750 מיליארד דולר בסובסידיות לחברות גדולות במטרה להחזיר מפעלים לארה״ב ולקדם אנרגיה ירוקה. עם זאת, החוק אינו כולל מסים על פליטת פחמן, מה שמאפשר לחברות נפט גדולות להרוויח, והעובדים צפויים לקבל שכר נמוך ללא הגנות משמעותיות.

  ▾איך מתואר תהליך קבלת חוק ההסדרים בישראל ומה ההשפעה שלו על המדיניות הכלכלית?

  חוק ההסדרים מאפשר למשרד האוצר לקדם רפורמות רבות במקביל לתקציב המדינה, תוך הפעלת לחץ על שרים להעביר את החוקים במהירות, לעיתים ללא זמן לעיון מספק. זה מעניק לאגף התקציבים כוח עצום על פני משרדים אחרים ומקשה על דמוקרטיה תקינה.

  ▾מה הייתה הביקורת על מדיניות שכר המינימום בממשלת השינוי בישראל כפי שהוצגה בפרק?

  הממשלה הקפיאה את מנגנון העדכון האוטומטי של שכר המינימום בטענה לנתוני שכר מעוותים בתקופת הקורונה, והסכימה לעסקת חבילה שהעלתה שכר מינימום בשיעור נמוך מאוד, מה שגרם לקיצוץ ריאלי בשכר העובדים, למרות התנגדות של חברי כנסת מהשמאל.

  ▾כיצד מתארים המנחים את השפעת ממשלת ביידן על איגודי העובדים בארה״ב?

  ביידן נתפס כנשיא הראשון מזה שנים רבות שמדבר רבות על איגודי עובדים, מנסה לעודד אותם ומינה אנשים פרו-איגודים ל-NLRB. עם זאת, החוק האמריקאי מקשה על התאגדות, וההתארגנויות החדשות הן עדיין בשלב ראשוני ולא מובילות להסכמי עבודה מידיים.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• כשל שוק - מה מספרות לנו תוצאות הבחירות בארה"ב ובישראל מזווית חברתית-כלכלית

  16 בנובמבר 2022·1 שע׳ 6 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הבחירות בארצות הברית הפתיעו כשהדמוקרטים שמרו על רוב בסנאט למרות הציפיות להפסד כבד, אך בית הנבחרים צפוי לעבור לרפובליקאים ברוב קטן. המצב הכלכלי בארה״ב מורכב עם אינפלציה מתונה ושכר ריאלי שעולה בקרב מעמדות נמוכים. בישראל התוצאות היו קשות לשמאל, עם עלייה משמעותית בש

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הבחירות בארה״ב לא תאמו את הציפיות של גל אדום דמוקרטי, והדמוקרטים הצליחו לשמור על רוב בסנאט בזכות סגנית הנשיא.
  • נושא ההפלות וטראמפיזם שיחקו תפקיד מרכזי בבחירות האמצע בארה״ב, עם ענישה של מועמדים רפובליקאים קיצוניים.
  • בישראל, המגזריות במדיניות הציבורית מחזקת את הנטייה של הציבור החילוני לזוז ימינה, לצד עלייה באבטלה בקרב גברים צעירים ערבים.
  • סמוטריץ׳ מתמקד בנושאים זהותיים ולא כלכליים, בעוד דרעי נוקט מדיניות מגזרית שמחזקת את קהל מצביעיו אך יוצרת אנטי בקרב אוכלוסיות אחרות.
  • פורום קהלת משפיע על עמדות כלכליות ימניות בממשלה, במיוחד סביב נושאים של איגודי עובדים ומגזר ציבורי.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כיצד תוצאות הבחירות בארה"ב משקפות את המצב החברתי-כלכלי לפי ד"ר אלי קוק ואביעד דומינר?

  הבחירות בארה"ב הראו שמפלגת הדמוקרטים הצליחה לשמור על רוב בסנאט, אך צפוי שהבית הנבחרים יעבור לרפובליקאים ברוב קטן. למרות ציפיות לגל אדום, התוצאה הייתה מפתיעה, כאשר השכר הריאלי של עובדים במעמדות נמוכים עלה והאבטלה נמוכה, מה שמעיד על מצב כלכלי טוב יחסית לעובדים, אך חקיקה חברתית משמעותית לא תעבור בשל הקונפליקט הפוליטי.

  ▾מה התפקיד של נושא ההפלות והשפעת טראמפ בתוצאות הבחירות בארה"ב כפי שנדון בפרק?

  נושא ההפלות שיחק תפקיד משמעותי בבחירות האמצע בארה"ב, בעיקר בקרב מצביעים מהמעמד הבינוני ונשים בפרברים, שגינו את פסיקת בית המשפט בנוגע להפלות. טראמפ והמועמדים הזויים שהביא הובילו להפסדים במפלגה הרפובליקאית, והבחירות היו גם תגובה לאירועי השישי לינואר ולנרטיב של גניבת הבחירות.

  ▾כיצד מתואר המצב הכלכלי בארה"ב בפרק, במיוחד בהקשר לאינפלציה ולשכר העובדים?

  הפרק מציין כי למרות האינפלציה, השכר הריאלי של עובדים במעמדות נמוכים בארה"ב עלה בשנים האחרונות, מה שמצביע על צמצום אי שוויון. האינפלציה אינה היפר-אינפלציה אלא סביב 7-8%, והרווחים של תאגידים גדולים עלו משמעותית, כאשר חלק מהעלייה במחירים מיוחסת לשרשרות אספקה ומלחמה באוקראינה.

  ▾מהם האתגרים החברתיים-כלכליים שישראל מתמודדת איתם בעקבות תוצאות הבחירות, לפי המארחים?

  הבחירות בישראל הובילו לתוצאות לא טובות לשמאל, עם דגש על עליית מפלגות ימניות וחברתיות-כלכליות ימניות. יש חשש מהחמרה במצב האוכלוסיות המוחלשות, כולל פלסטינים, מבקשי מקלט, להט"בים ומיעוטים. כמו כן, קיימת מגמה של מגזריות במדיניות, שמובילה לאי שוויון ולפגיעה באוניברסליות של שירותים חברתיים.

  ▾כיצד מתואר תפקידם של סמוטריץ' ודרעי בממשלה החדשה בהקשר כלכלי וחברתי?

  סמוטריץ' מתואר כמי שמתמקד בעיקר בנושאים זהותיים ולא כלכליים, עם עמדות ימניות כלכלית קיצוניות, כולל פגיעה באיגודי עובדים ובשביתות הזדהות. דרעי, לעומת זאת, מייצג שכבות מוחלשות ופועל להרחבת תקציבים למגזרים מוחלשים, אך גם נוקט מדיניות מגזרית שמקשה על שוויון, כמו חלוקת כרטיסי מזון שמועדפת על חרדים על פני ערבים עניים.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• כן בבית ספרנו: על חינוך פוליטי ועל מכינות קד"צ מימין ומשמאל

  8 ביוני 2021·43 דק׳
  אורחים:אבישי בן אהרון
  אמ;לקסיכום הפרק

  אבישי בן אהרון, מנכ"ל תנועת החלוץ ובוגר מכינת רבין, מתאר את פעילות המכינות הקדם-צבאיות השמאליות-ליברליות שמכשירות מאות צעירים בשנה לערכי סוציאל-דמוקרטיה, ציונות וקהילה. הוא מדגיש את הצורך בבנייה מחודשת של תשתיות חינוכיות רעיוניות ומוסדיות מול עליית המוסדות הימניים והדתיים. כמו כן, הוא מתייחס לאתגר בשילוב זהות יהודית-ישראלית בתוך קהלים חילוניים ולחשיבות החינוך הפוליטי המודע והגלוי.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • רוב המכינות הקדם-צבאיות השמאליות-ליברליות מחזיקות בערכי ליבה של ציונות, סוציאליזם, קהילה ויהדות ישראלית.
  • ישנה ירידה בשפה הפוליטית המובנת בקרב צעירים והורים, מה שמקשה על זיהוי האג'נדות של המכינות.
  • המכינות הימניות והדתיות מחזיקות זהות פוליטית ברורה וחזקה יותר, עם מוסדות חינוך רעיוני יציבים וממומנים.
  • תנועת העבודה ותנועות הקיבוץ מנסות להתעורר מחדש ולבנות תשתיות חינוך רעיוני סוציאל-דמוקרטי לאחר שנים של משבר.
  • שילוב שפה יהודית עם זהות פוליטית סוציאל-דמוקרטית הוא אתגר חינוכי משמעותי, אך הכרחי להתחדשות המחנה.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כיצד אבישי בן אהרון מתאר את הערכים המרכזיים שמכינת רבין והמערך שהוא מוביל מקדמים בחינוך הצעירים?

  אבישי מציין כי בארגון שלהם יש ארבעה ערכי ליבה: ציונות, סוציאליזם, קהילה ויהדות ישראלית, והם מחנכים לסוציאל-דמוקרטיה ולציונות סוציאליסטית בכל תוכנית, תוך דגש על יצירת ארגון ציבורי וולונטרי סביב קהילות.

  ▾מה ההבדלים המרכזיים בין מכינות קדם-צבאיות ימניות לשמאליות כפי שמתואר בפרק?

  המכינות הימניות, כמו מכינת תבור של עמיחי שיקלי, מזוהות במפורש עם ערכים ימניים ופטריוטיים, בעוד שמכינות השמאליות, כגון רבין והחלוץ, מחזיקות באג'נדה פוליטית סוציאל-דמוקרטית ברורה, אך יש מעט מכינות שמזדהות במפורש עם ערכים סוציאל-דמוקרטיים לעומת המכינות הימניות והדתיות.

  ▾כיצד מתמודדת מכינת רבין עם האתגר של חינוך פוליטי בקרב צעירים בעלי רקע ליברלי וחילוני?

  אבישי מסביר שהאתגר הוא ליצור זהות פוליטית ברורה מבלי להרגיש מניפולציה, ומכינת רבין עושה זאת על ידי צוות שמאמין ברעיונות סוציאל-דמוקרטיים ומחנך אותם, תוך מתן מקום לביקורת ושאלת שאלות, ומאפשרת חופש דעה בתוך מסגרת אידיאולוגית.

  ▾באיזו צורה מכינת רבין משלבת את השפה היהודית והזהות היהודית בחינוך שהיא מעניקה לצעירים?

  המכינה משלבת את השפה היהודית דרך לימוד טקסטים יהודיים, אירועים כמו פסח חלוצי, קבלות שבת וחגים, ומקשרת בין ערכים יהודיים למסורת החלוצית-עברית, תוך ניסיון ליצור זהות יהודית-ישראלית לצד הערכים הסוציאל-דמוקרטיים.

  ▾כיצד רואה אבישי בן אהרון את שיתוף הפעולה עם ארגון 'עומדים ביחד' ומה המשמעות הפוליטית של שותפות זו?

  אבישי מתאר את שיתוף הפעולה כברית פוליטית חשובה בין הציבור הפרוגלסיבי היהודי לבין הציבור הערבי בישראל, המבוססת על תפיסות סוציאליסטיות משותפות, ומדגיש שזהו צעד הכרחי להשפעה פוליטית בישראל, למרות האתגרים הזהותיים הכרוכים בכך.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• שותפות פוליטית תחת אש

  1 ביוני 2021·57 דק׳
  אורחים:אמיר פחורי·רון גרליץ
  אמ;לקסיכום הפרק

  השותפות הפוליטית בין יהודים לערבים בישראל מתפתחת בהדרגה מאז 2015, אך עדיין מתמודדת עם אתגרים משמעותיים הן בחברה היהודית והן בחברה הערבית. קיימות שלוש גישות פוליטיות עיקריות בקרב הערבים: פוליטיקה רפובליקנית של איימן עודה, פוליטיקה פלסטינית סוגרת של מנסור עבאס, ופוליטיקה מולדתית פלסטינית. המרכז-שמאל הישראלי מבין כי לא יוכל לחזור לשלטון ללא תמיכה של המפלגות הערביות, אך השותפות מחייבת פשרות ושינוי תפיסתי בשני הצדדים. אירועים אלימים וחברתיים בשנים האחרונות מחדדים את הקושי, אך גם מדגישים את הצורך בשותפות.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • נתניהו ניצל את עליית הפוליטיקה הערבית לצרכיו הפוליטיים באופן ציני, אך לא יזם שינוי אידיאולוגי אמיתי.
  • המרכז-שמאל הישראלי והמשותפת עשו צעדים משמעותיים לקראת שותפות פוליטית, כולל המלצות על יאיר לפיד וגנץ.
  • הפוליטיקה הערבית בישראל מתחלקת בין גישות רפובליקניות, מולדתיות ופלסטיניות סוגרות, מה שמקשה על יצירת שותפות אחידה.
  • הדרישות הערביות במו"מ הפוליטי מתמקדות בעיקר בסוגיות אזרחיות ותקציביות, ולא בהכרח בשינויים אידיאולוגיים רחבים.
  • האלימות החברתית והפשיעה בחברה הערבית מהוות גורם שמשפיע על הפוליטיקה הפנימית ועל עוצמת השותפות הפוליטית.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כיצד מתאר אמיר פחורי את התהליך ההיסטורי של עליית הפוליטיקה הערבית לכוח בישראל מאז 2015?

  אמיר פחורי מתאר את עליית הפוליטיקה הערבית לכוח בישראל כתהליך שהחל עם איחוד הרשימה המשותפת ב-2015, המשיך עם דחיפת איימן עודה לתזת ההשפעה על הפוליטיקה הישראלית, והתחזק עם המעבר לפוליטיקה דו-גושית בישראל. הוא מדגיש שזה תהליך ארוך שדורש אורך רוח וזמן, שכן במשך שבעים שנה כמעט לא היה חלק מהמשחק הפוליטי.

  ▾מה ההבדלים בין סוגי הפוליטיקה הפלסטינית שהוזכרו על ידי אמיר פחורי בפרק?

  אמיר פחורי מתאר שלוש פוליטיקות פלסטיניות שונות: פוליטיקה של מנסור עבאס שמציגה פוליטיקה פלסטינית מסוגרת, פוליטיקה רפובליקנית של איימן עודה שמבקשת שותפות עם היהודים תוך עקיפת המחלוקת על סוגיות לאומיות, ופוליטיקה מולדתית פלסטינית שמדגישה זהות לאומית ולא אזרחית. כל אחת נשענת על משטר הצדקות ואידיאולוגיות שונות.

  ▾כיצד רון גרליץ מתייחס לתפקיד של נתניהו בקידום האפשרות לשותפות פוליטית יהודית-ערבית?

  רון גרליץ טוען שנתניהו פעל בצורה צינית ולא אידיאולוגית, אך למרות זאת המהלך שלו חיזק בקרב הציבור היהודי את האפשרות להקים ממשלה שנתמכת על ידי הערבים. עם זאת, הוא מדגיש שהקרדיט על ההתקרבות הפוליטית צריך להיות ניתן למנהיגי המרכז-שמאל והרשימה המשותפת, שהובילו צעדים משמעותיים לשותפות.

  ▾מה המשמעות של חציית הרוביקון במערכת הפוליטית הישראלית כפי שמתאר רון גרליץ בפרק?

  רון גרליץ מציין כי חציית הרוביקון מתייחסת לכך שהמערכת הפוליטית בישראל קיבלה את ההיתכנות ששלטון בישראל יסתמך על הכוח הפוליטי של האזרחים הערבים, בין אם כחלק מהקואליציה או כתומכים מבחוץ, דבר שלא קרה מאז שנות ה-90. הוא מדגיש שזה שינוי דרמטי שהתרחש בעיקר עם הסכמות פומביות בין הרשימה המשותפת למפלגות המרכז-שמאל.

  ▾מה האתגרים המרכזיים בשותפות הפוליטית בין יהודים לערבים בישראל כפי שמוצגים בפרק?

  האתגרים המרכזיים כוללים את סוג השותפות - האם היא יכולה להיות מבוססת על עקרונות לאומיים או צריכה להיות שותפות פלסטינית-יהודית במובן רפובליקני ולאומני. בנוסף, יש קושי בהתמודדות עם הפוליטיקה הפלסטינית המגוונת, כולל הפוליטיקה המולדתית והסוגרות, והחשש מאכזבה גדולה בשני הצדדים אם לא יימצא נוסח מוסכם.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• כשהשמאל הופך למיעוט - על השמאל הפוליטי בהונגריה ופולין

  17 במאי 2021·49 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  בהונגריה ופולין השמאל הפוליטי הוא מיעוט חלש, כאשר מפלגות הימין הקיצוני שולטות ומחלישות את מערכת המשפט והתקשורת. הונגריה הפכה לדמוקרטיה פגומה עם שליטה כמעט מוחלטת של מפלגת פידס, בעוד בפולין יש אופוזיציה חזקה יותר אך השלטון הקיצוני מצליח לנטרל את בית המשפט החוקתי. השמאל במזרח אירופה סובל מאובדן בוחרים בעקבות מעבר ימינה כלכלי ומהקשר ההיסטורי עם הקומוניזם.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הונגריה מחלישה את מערכת המשפט באמצעות החלפת שופטים והקמת מערכות משפט מקבילות.
  • פידס בהונגריה ריכזה את התקשורת תחת שליטת הממשלה באמצעות מיסוי וחקיקה שמגבילים כלי תקשורת זרים.
  • פולין שונה מהונגריה בכך שהאופוזיציה בה חזקה יותר והתקשורת פחות מרוכזת תחת שלטון אחד.
  • השמאל במזרח אירופה מתקשה להתקיים בגלל הקישור ההיסטורי שלו לקומוניזם והמעבר הימני הכלכלי שעבר.
  • יש ניכור בין הערים הגדולות הליברליות לבין הכפרים השמרניים, בדומה למגמות בישראל ובארה"ב.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כיצד ויקטור אורבן הפך מראש ממשלה ליברלי למנהיג פופוליסטי ימני בהונגריה?

  ויקטור אורבן החל את דרכו כמנהיג סטודנטים ליברלי ב-1989, אך כבר בתחילת שנות ה-90 זז ימינה עם התפרקות מפלגת הימין הגדולה. רק בתחילת שנות האלפיים הפך לפופוליסט, תוך ניצול משבר פוליטי ב-2006 שבו ראש הממשלה הסוציאליסטי הונגר בהקלטה הודיע על הטעיית הציבור. אורבן ומפלגתו פידס נכנסו לשלטון ב-2010 עם רוב מוחץ בפרלמנט והחלו בתהליך החלשת מערכת המשפט והתקשורת.

  ▾מהן הצעדים המרכזיים שנקטה ממשלת פידס בהונגריה כדי להחליש את הדמוקרטיה?

  פידס החלישה את מערכת המשפט על ידי החלפת שופטים, הקמת מערכת משפט מקבילה ושינוי חוקה ב-2012 ללא התערבות האופוזיציה. בתחום התקשורת, הממשלה הטילה מיסוי כבד על כלי תקשורת זרים והביאה לריכוזם תחת שליטתה, כך שכיום אין בהונגריה טלוויזיה, עיתונים או רדיו שאינם תומכים במפלגת השלטון.

  ▾כיצד מצב השמאל הפוליטי בפולין שונה מהמצב בהונגריה?

  בפולין מפלגת השלטון PIS היא קיצונית יותר מבחינה אידיאולוגית, אך פחות מצליחה לרכז את התקשורת ולנטרל את בית המשפט החוקתי במלואו, בשל גודלה הגדול של המדינה וחוזק השוק התקשורתי. בנוסף, האופוזיציה בפולין חזקה יותר, עם ראשי ערים מהאופוזיציה בערים הגדולות, בניגוד להונגריה שבה השלטון חזק יותר.

  ▾מהם האתגרים המרכזיים שעומדים בפני השמאל במזרח אירופה, לפי הדס אהרון?

  השמאל במזרח אירופה הוא חלש מאוד, בעיקר בגלל שהוא הלך ימינה כלכלית אחרי נפילת הקומוניזם, איבד את הבוחרים המסורתיים וקושר לקומוניזם, מה שמקשה על קיומו. בנוסף, השמאל שם לא מצליח להוות אלטרנטיבה משמעותית לשלטון הימין הקיצוני והפופוליסטי, והאופוזיציה מפולגת וקטנה.

  ▾כיצד משפיעה הזהות הלאומית והאירופאית על הפוליטיקה בהונגריה ופולין?

  הזהות הלאומית חזקה מאוד ומושרשת בנרטיבים היסטוריים, מה שמאפשר למנהיגים כמו אורבן להשתמש בסיפור של הגנה על ריבונות מול אויבים חיצוניים. עם זאת, רוב האזרחים במזרח אירופה רואים עצמם גם כאירופאים, ורוצים להישאר חלק מהאיחוד האירופי. הנרטיב הלאומי משמש כלי פוליטי חזק, אך גם יוצר קושי לשמאל ליברלי להציע אלטרנטיבה.

  לניתוח המלא של הפרק ←

פודקאסטים דומים

מצמיחים מנהיגות

מועצת המכינות הקדם צבאיות

תרבות וספרות2 פרקים

הבעיה של השמאל

הבעיה של השמאל

חדשות ואקטואליה19 פרקים

ההסכת מקAM- הסכת של הקולקטיב האזרחי מזרחי

מקAM

תרבות וספרות6 פרקים

SBS Hebrew

SBS

חדשות ואקטואליה738 פרקים

שיווק שקט בעולם רועש

ריעות דיין גז

כלכלה ועסקים10 פרקים

במחשבה שנייה

משפחה פודקאסט

יהדות ודת4 פרקים