אוקיי בומר - הפוד מאמריקה
קרן ברל כצנלסון
84 פרקים
על התוכנית
פודקסט חתרני על קפיטליזם, סוציאליזם, פוליטיקה, ותרבות בארה״ב. עם אלי קוק ונדן פלדמן | פרזנט פרוגרסיב היא רשת פודקאסטים מבית קרן ברל כצנלסון | אלי קוק הוא היסטוריון של הקפיטליזם האמריקאי. גדל בארצות הברית, עשה דוקטורט בהרווארד ומשמש מרצה באוניברסיטת חיפה. פרשן לענייני אמריקה בתכניתו של מואב ורדי "העולם הערב" בערוץ 'כאן' | נדן פלדמן הוא דוקטורנט להיסטוריה באוניברסיטה העברית, החוקר את הקשרים בין תאגידים אמריקאים לגרמניה הנאצית. כותב בדה מרקר מאז 2011 בנושאי כלכלה עולמית, ובעל טור קבוע במגזין דה מרקר על אי שיוויון. | מוזיקה: Solidarity Forever (instrumental) - Salvation Denied
מה זה אוקיי בומר - הפוד מאמריקה?
אוקיי בומר - הפוד מאמריקה הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית חדשות ואקטואליה מאת קרן ברל כצנלסון. מבט אינטלקטואלי וביקורתי על המגמות הכלכליות והפוליטיות המעצבות את החברה בישראל ובארצות הברית. בארכיון 84 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-54 דקות.
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 84 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-54 דקות |
| הפרק האחרון | 2 בדצמבר 2022 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
ביידן באמת הכי פרו-איגודים בהיסטוריה, או תיאטרון פוליטי?
כשהממשל והקונגרס מנעו את שביתת הרכבות למרות שכל מה שהעובדים ביקשו זה ימי מחלה, אלי קוק ואביאד רוזנבלום עצרו לשאול: ביידן נמכר כנשיא שמגבה את האיגודים - אבל מה הוא עושה בפועל ברגע שהאינטרסים הכלכליים של ההון עולים לשולחן?
זה הקו של 'אוקיי בומר' - לקרוא את אמריקה מבפנים, בעברית. שביתות, בחירות אמצע שהפתיעו את כולם, סובסידיות לתאגידי ענק והשאלה אם הן באמת יחזירו מפעלים הביתה. אקטואליה אמריקאית בלי לתרגם רק את הכותרות.
מי שמנסה להבין את ארצות הברית מעבר לדיווח החדשותי הרגיל מקבל כאן פרשנות שמחברת פוליטיקה, כלכלה ומשפט לתמונה אחת.
מבט אינטלקטואלי וביקורתי על המגמות הכלכליות והפוליטיות המעצבות את החברה בישראל ובארצות הברית.
המנחה
המנחים אלי קוק ואביאד רוזנבלום מציגים עמדה ביקורתית-אנליטית המבוססת על ידע היסטורי וכלכלי מעמיק. הם ניגשים לנושאים מתוך תפיסת עולם שמאלית-ליברלית, תוך ניסיון לפענח תהליכים מבניים מורכבים בפוליטיקה ובכלכלה ולא רק להגיב לכותרות.
הסגנון
התוכנית מתאפיינת בשיחות עומק רציניות וניתוחים פוליטיים-כלכליים מורכבים, לרוב במבנה של דיון בין המנחים לאורחים מומחים. הטון הוא אינטלקטואלי וביקורתי, תוך שמירה על קצב המאפשר התעמקות בנושאים.
תובנות הזהב מהארכיון
- תהליכים פוליטיים מושפעים מדפוסים היסטוריים ולא רק מאירועים מבודדים.
- קיים פער מתמיד בין רטוריקה אידיאולוגית לבין התנהלות שלטונית פרגמטית.
- שחיקת הדמוקרטיה מתרחשת לעיתים קרובות באמצעות כלים עקיפים ומערכתיים.
- קיימת חשיבות מכרעת לבניית זהות ערכית מגובשת מול מגמות של דה-פוליטיזציה.
התוכנית מתאימה למאזינים המחפשים ניתוח אינטלקטואלי מעמיק של המציאות הפוליטית והכלכלית העכשווית, ומציעה הבנה מעבר לכותרות החדשותיות.
השאלות הבולטות בארכיון
האם ביידן הוא באמת הנשיא הכי פרו-איגודים בהיסטוריה, או שזהו תיאטרון פוליטי שמתמוסס ברגע שהאינטרסים הכלכליים של ההון עומדים על הפרק?
האם סובסידיות לתאגידי ענק אכן יובילו לשינוי מבני ולהחזרת מפעלים לארצות הברית, או שמדובר בחלוקת כספים ללא תמורה מובטחת?
אילו השלכות פוליטיות וכלכליות יש לרוב הרפובליקאי המצומצם בבית הנבחרים על יכולת התפקוד של הממשל האמריקאי בשנתיים הקרובות?
כמה מכינות כיום אומרות במפורש מהי האג'נדה הפוליטית שלהן, ללא התנצלות, בדומה למכינת רבין?
האם אפשר לפרגן לנתניהו על כך שהוא זה שהוציא את הערבים אל אור הזרקורים הפוליטי, ובזכותו זו אופציה אפשרית מעתה ולתמיד?
האם התחושה של האקדמאים והליברלים בהונגריה היא שהם כבר חצו את השלב של דמוקרטיה, או שזה תהליך איטי שקשה לזהות את נקודת האל-חזור בו?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
- כשל שוק - ביידן נגד עובדי הרכבת בארה"ב, ובישראל מקימים ממשלה
- כשל - שוק - נותנים ציונים למחצית הראשונה של כהונת ביידן ולממשלת השינוי
- כשל שוק - מה מספרות לנו תוצאות הבחירות בארה"ב ובישראל מזווית חברתית-כלכלית
- כן בבית ספרנו: על חינוך פוליטי ועל מכינות קד"צ מימין ומשמאל
- שותפות פוליטית תחת אש
- כשהשמאל הופך למיעוט - על השמאל הפוליטי בהונגריה ופולין
ביקורת חריפה על החלטת ממשל ביידן למנוע שביתת עובדי רכבות בארצות הברית בשל דרישתם לימי מחלה בתשלום.
הפרק עוסק במשבר שביתת הרכבות בארצות הברית, שבו הממשל והקונגרס התערבו כדי למנוע שביתה למרות דרישת העובדים הבסיסית לימי מחלה. המגישים מנתחים את הפער בין תדמיתו של ביידן כנשיא תומך איגודים לבין פעולותיו בפועל, תוך הצגת רקע היסטורי על מאבקי עובדים ותנועות סוציאליסטיות בארה"ב. הפרק מיועד למי שרוצה להבין את יחסי העבודה, הפוליטיקה הפנימית במפלגה הדמוקרטית והשורשים ההיסטוריים של מאבקי הפועלים האמריקאים.
- התערבות הממשל למניעת שביתת הרכבות נתפסת כפגיעה בזכות הבסיסית של העובדים מול המעסיקים.
- קיים פער משמעותי בין הצגתו של ביידן כנשיא תומך איגודים לבין מדיניותו בפועל במקרים שבהם האינטרס העסקי נפגע.
- ההיסטוריה של מאבקי העובדים בארה"ב, ובמיוחד שביתות הרכבות במאה ה-19, מעצבת את תפיסת העולם של השמאל האמריקאי גם היום.
- חוסר הזכאות לימי מחלה לעובדי רכבות בארה"ב מודגש כאבסורד שמעיד על מצב זכויות העובדים במדינה.
האם ביידן הוא באמת הנשיא הכי פרו-איגודים בהיסטוריה, או שזהו תיאטרון פוליטי שמתמוסס ברגע שהאינטרסים הכלכליים של ההון עומדים על הפרק?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
כשל שוק - ביידן נגד עובדי הרכבת בארה"ב, ובישראל מקימים ממשלה
פרקים אחרונים
כשל שוק - ביידן נגד עובדי הרכבת בארה"ב, ובישראל מקימים ממשלה
2 בדצמבר 20221 שע׳ 0 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק במשבר שביתת הרכבות בארצות הברית, שבו הממשל והקונגרס התערבו כדי למנוע שביתה למרות דרישת העובדים הבסיסית לימי מחלה. המגישים מנתחים את הפער בין תדמיתו של ביידן כנשיא תומך איגודים לבין פעולותיו בפועל, תוך הצגת רקע היסטורי על מאבקי עובדים ותנועות סוציאליסטיות בארה"ב. הפרק מיועד למי שרוצה להבין את יחסי העבודה, הפוליטיקה הפנימית במפלגה הדמוקרטית והשורשים ההיסטוריים של מאבקי הפועלים האמריקאים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- התערבות הממשל למניעת שביתת הרכבות נתפסת כפגיעה בזכות הבסיסית של העובדים מול המעסיקים.
- קיים פער משמעותי בין הצגתו של ביידן כנשיא תומך איגודים לבין מדיניותו בפועל במקרים שבהם האינטרס העסקי נפגע.
- ההיסטוריה של מאבקי העובדים בארה"ב, ובמיוחד שביתות הרכבות במאה ה-19, מעצבת את תפיסת העולם של השמאל האמריקאי גם היום.
- חוסר הזכאות לימי מחלה לעובדי רכבות בארה"ב מודגש כאבסורד שמעיד על מצב זכויות העובדים במדינה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק במשבר שביתת הרכבות בארצות הברית, שבו הממשל והקונגרס התערבו כדי למנוע שביתה למרות דרישת העובדים הבסיסית לימי מחלה. המגישים מנתחים את הפער בין תדמיתו של ביידן כנשיא תומך איגודים לבין פעולותיו בפועל, תוך הצגת רקע היסטורי על מאבקי עובדים ותנועות סוציאליסטיות בארה"ב. הפרק מיועד למי שרוצה להבין את יחסי העבודה, הפוליטיקה הפנימית במפלגה הדמוקרטית והשורשים ההיסטוריים של מאבקי הפועלים האמריקאים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
התערבות הממשל למניעת שביתת הרכבות נתפסת כפגיעה בזכות הבסיסית של העובדים מול המעסיקים. · קיים פער משמעותי בין הצגתו של ביידן כנשיא תומך איגודים לבין מדיניותו בפועל במקרים שבהם האינטרס העסקי נפגע. · ההיסטוריה של מאבקי העובדים בארה"ב, ובמיוחד שביתות הרכבות במאה ה-19, מעצבת את תפיסת העולם של השמאל האמריקאי גם היום. · חוסר הזכאות לימי מחלה לעובדי רכבות בארה"ב מודגש כאבסורד שמעיד על מצב זכויות העובדים במדינה.
כשל - שוק - נותנים ציונים למחצית הראשונה של כהונת ביידן ולממשלת השינוי
22 בנובמבר 20221 שע׳ 1 דק׳אורחים:אלילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בניתוח ביקורתי של ממשל ביידן במחצית כהונתו, תוך התמקדות בשינוי האידיאולוגי לעבר מדיניות כלכלית יותר חברתית-דמוקרטית. המשתתפים סוקרים את החקיקה הכלכלית, את תוכניות ההשקעה בתשתיות ואקלים, ואת השימוש בסובסידיות לעידוד ייצור מקומי. הפרק מיועד למאזינים המעוניינים להבין את המהלכים הכלכליים של ארצות הברית והשלכותיהם על החברה והכלכלה המקומית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ביידן מייצג שינוי אידיאולוגי מניאו-ליברליזם למדיניות המדגישה הגדלת הוצאה ציבורית והשקעה חברתית-כלכלית.
- החקיקה הכלכלית של ביידן מתבססת בעיקרה על מתן תמריצים וסובסידיות לחברות ענק, במקום מנגנוני מיסוי או הטלת קנסות על חברות מזהמות.
- קיימת ביקורת על כך שחוקי החירום הכלכלי בתקופת הקורונה היו זמניים ולא יצרו שינוי מבני ארוך טווח בחברה האמריקאית.
- המעבר של ממשל ביידן לעידוד ייצור מקומי (כמו בחוק השבבים) משקף הכרה של ארצות הברית באובדן השליטה הטכנולוגית והתלות במדינות אחרות.
- היעדרם של מנגנוני אכיפה ומקלות מול התאגידים מעורר חשש שמדובר במתן צ'ק פתוח ללא הבטחה לתוצאות ממשיות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בניתוח ביקורתי של ממשל ביידן במחצית כהונתו, תוך התמקדות בשינוי האידיאולוגי לעבר מדיניות כלכלית יותר חברתית-דמוקרטית. המשתתפים סוקרים את החקיקה הכלכלית, את תוכניות ההשקעה בתשתיות ואקלים, ואת השימוש בסובסידיות לעידוד ייצור מקומי. הפרק מיועד למאזינים המעוניינים להבין את המהלכים הכלכליים של ארצות הברית והשלכותיהם על החברה והכלכלה המקומית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ביידן מייצג שינוי אידיאולוגי מניאו-ליברליזם למדיניות המדגישה הגדלת הוצאה ציבורית והשקעה חברתית-כלכלית. · החקיקה הכלכלית של ביידן מתבססת בעיקרה על מתן תמריצים וסובסידיות לחברות ענק, במקום מנגנוני מיסוי או הטלת קנסות על חברות מזהמות. · קיימת ביקורת על כך שחוקי החירום הכלכלי בתקופת הקורונה היו זמניים ולא יצרו שינוי מבני ארוך טווח בחברה האמריקאית. · המעבר של ממשל ביידן לעידוד ייצור מקומי (כמו בחוק השבבים) משקף הכרה של ארצות הברית באובדן השליטה הטכנולוגית והתלות במדינות אחרות. · היעדרם של מנגנוני אכיפה ומקלות מול התאגידים מעורר חשש שמדובר במתן צ'ק פתוח ללא הבטחה לתוצאות ממשיות.
כשל שוק - מה מספרות לנו תוצאות הבחירות בארה"ב ובישראל מזווית חברתית-כלכלית
16 בנובמבר 20221 שע׳ 6 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק הראשון של "כשל שוק", המגישים אלי קוק ואביאד רוזנבלום מנתחים את תוצאות בחירות האמצע בארצות הברית שהפתיעו את המערכת הפוליטית. הם דנים בכישלון ה"גל האדום" המצופה, ביכולתם של הדמוקרטים לשמור על הסנאט ובמשמעויות של הרוב הרפובליקאי הקטן בבית הנבחרים. השיחה בוחנת את השפעת טראמפ על איכות המועמדים הרפובליקאים ואת מגבלות הכוח של ביידן בכהונתו הקרובה. זהו פרק חובה למי שמחפש ניתוח ביקורתי של המציאות הפוליטית והכלכלית העכשווית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תוצאות בחירות האמצע בארה"ב היוו הפתעה פוליטית גדולה, שכן ה"גל האדום" המצופה הצטמצם לרוב דחוק בלבד בבית הנבחרים.
- המפלגה הדמוקרטית הצליחה לשמור על כוחה בסנאט, מה שעשוי להפחית את כוח המיקוח של סנאטורים מתונים כדוגמת ג'ו מנצ'ן.
- הפסיקה בנושא ההפלות והשפעתו השלילית של טראמפ על איכות המועמדים הרפובליקאים היו גורמים מכריעים בהצלחת הדמוקרטים מעבר למצופה.
- גם עם הרוב בסנאט, ביידן צפוי להתמודד עם קשיים משמעותיים בהעברת חקיקה רדיקלית, מה שמותיר אותו במצב של "ברווז צולע".
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק הראשון של "כשל שוק", המגישים אלי קוק ואביאד רוזנבלום מנתחים את תוצאות בחירות האמצע בארצות הברית שהפתיעו את המערכת הפוליטית. הם דנים בכישלון ה"גל האדום" המצופה, ביכולתם של הדמוקרטים לשמור על הסנאט ובמשמעויות של הרוב הרפובליקאי הקטן בבית הנבחרים. השיחה בוחנת את השפעת טראמפ על איכות המועמדים הרפובליקאים ואת מגבלות הכוח של ביידן בכהונתו הקרובה. זהו פרק חובה למי שמחפש ניתוח ביקורתי של המציאות הפוליטית והכלכלית העכשווית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
תוצאות בחירות האמצע בארה"ב היוו הפתעה פוליטית גדולה, שכן ה"גל האדום" המצופה הצטמצם לרוב דחוק בלבד בבית הנבחרים. · המפלגה הדמוקרטית הצליחה לשמור על כוחה בסנאט, מה שעשוי להפחית את כוח המיקוח של סנאטורים מתונים כדוגמת ג'ו מנצ'ן. · הפסיקה בנושא ההפלות והשפעתו השלילית של טראמפ על איכות המועמדים הרפובליקאים היו גורמים מכריעים בהצלחת הדמוקרטים מעבר למצופה. · גם עם הרוב בסנאט, ביידן צפוי להתמודד עם קשיים משמעותיים בהעברת חקיקה רדיקלית, מה שמותיר אותו במצב של "ברווז צולע".
כן בבית ספרנו: על חינוך פוליטי ועל מכינות קד"צ מימין ומשמאל
8 ביוני 202143 דק׳אורחים:אבישי בן אהרוןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק במפת המכינות הקדם צבאיות בישראל דרך השקפתו של אבישי בן אהרון, מנכ"ל תנועת החלוץ. הוא מבקר את הגישה הממלכתית המדוללת של מכינות רבות ומציע מודל של חינוך פוליטי-ערכי מוצהר ברוח הציונות הסוציאלית. השיחה דנה באתגרים של חינוך לזהות אידיאולוגית מגובשת בקרב בני נוער כיום, ללא נפילה למניפולציה או לאינדוקטרינציה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קיימת מגמה גוברת של מכינות בצד השמאלי-ליברלי המאמצות חינוך פוליטי מוצהר במקום ערכים כלליים ומטושטשים.
- החינוך ל'ערכים כלליים' במכינות מתפרש לעיתים קרובות כניסיון לדה-פוליטיזציה, מה שמחליש את היכולת לייצר זהות מגובשת.
- האתגר המרכזי של מחנכים ליברליים הוא היכולת לחנך לעמדה פוליטית ברורה מבלי להרגיש צורך להתנצל או לאזן אותה באופן מלאכותי.
- חניכים רבים כיום מתקשים להגדיר לעצמם עמדה אידיאולוגית מחייבת שנובעת מתוך זהות מוצקה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק במפת המכינות הקדם צבאיות בישראל דרך השקפתו של אבישי בן אהרון, מנכ"ל תנועת החלוץ. הוא מבקר את הגישה הממלכתית המדוללת של מכינות רבות ומציע מודל של חינוך פוליטי-ערכי מוצהר ברוח הציונות הסוציאלית. השיחה דנה באתגרים של חינוך לזהות אידיאולוגית מגובשת בקרב בני נוער כיום, ללא נפילה למניפולציה או לאינדוקטרינציה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
קיימת מגמה גוברת של מכינות בצד השמאלי-ליברלי המאמצות חינוך פוליטי מוצהר במקום ערכים כלליים ומטושטשים. · החינוך ל'ערכים כלליים' במכינות מתפרש לעיתים קרובות כניסיון לדה-פוליטיזציה, מה שמחליש את היכולת לייצר זהות מגובשת. · האתגר המרכזי של מחנכים ליברליים הוא היכולת לחנך לעמדה פוליטית ברורה מבלי להרגיש צורך להתנצל או לאזן אותה באופן מלאכותי. · חניכים רבים כיום מתקשים להגדיר לעצמם עמדה אידיאולוגית מחייבת שנובעת מתוך זהות מוצקה.
שותפות פוליטית תחת אש
1 ביוני 202157 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בניתוח השינויים המבניים והפסיכולוגיים ביחסי יהודים-ערבים בישראל, דרך הפריזמה של שותפות פוליטית. האורחים, ד"ר אמיר פחורי ורון גרליץ, דנים בתהליכים היסטוריים מאז 2015, בהשפעתם של אירועים ביטחוניים ואזרחיים, ובתפקידן של המפלגות הערביות במערכת הקואליציונית. הפרק מיועד למי שמבקש להבין את הדינמיקה המורכבת של הפוליטיקה הישראלית ואת הפוטנציאל לשינוי לטווח ארוך. כדאי להאזין כדי לקבל מבט מעמיק על האתגרים וההזדמנויות בדרך לשותפות אמיתית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המערכת הפוליטית בישראל חצתה את הרוביקון בכל הנוגע להכרה בכוחן הפוליטי של המפלגות הערביות כגורם לגיטימי להישענות קואליציונית.
- המהלכים של בנימין נתניהו כלפי הציבור הערבי נתפסים כציניים ופרגמטיים ולא כמהלך אידיאולוגי עמוק.
- סגירת מרחב פוליטי מובילה באופן עקבי לפתיחת מרחב של אלימות בחברה, דבר המדגיש את חשיבות השותפות.
- התהליך לשותפות פוליטית אינו מיידי ודורש אורך רוח, שכן מדובר בשינוי של דפוסי עומק חברתיים ולא רק פוליטיים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בניתוח השינויים המבניים והפסיכולוגיים ביחסי יהודים-ערבים בישראל, דרך הפריזמה של שותפות פוליטית. האורחים, ד"ר אמיר פחורי ורון גרליץ, דנים בתהליכים היסטוריים מאז 2015, בהשפעתם של אירועים ביטחוניים ואזרחיים, ובתפקידן של המפלגות הערביות במערכת הקואליציונית. הפרק מיועד למי שמבקש להבין את הדינמיקה המורכבת של הפוליטיקה הישראלית ואת הפוטנציאל לשינוי לטווח ארוך. כדאי להאזין כדי לקבל מבט מעמיק על האתגרים וההזדמנויות בדרך לשותפות אמיתית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המערכת הפוליטית בישראל חצתה את הרוביקון בכל הנוגע להכרה בכוחן הפוליטי של המפלגות הערביות כגורם לגיטימי להישענות קואליציונית. · המהלכים של בנימין נתניהו כלפי הציבור הערבי נתפסים כציניים ופרגמטיים ולא כמהלך אידיאולוגי עמוק. · סגירת מרחב פוליטי מובילה באופן עקבי לפתיחת מרחב של אלימות בחברה, דבר המדגיש את חשיבות השותפות. · התהליך לשותפות פוליטית אינו מיידי ודורש אורך רוח, שכן מדובר בשינוי של דפוסי עומק חברתיים ולא רק פוליטיים.
כשהשמאל הופך למיעוט - על השמאל הפוליטי בהונגריה ופולין
17 במאי 202149 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט מארח את דוקטור הדס אהרון לדיון על התרסקות מפלגות השמאל בישראל אל מול מציאות פוליטית דומה במדינות מזרח אירופה. הפרק סוקר את צעדיו של ויקטור אורבן בהונגריה לביצור שלטונו באמצעות החלשת מערכת המשפט, השתלטות על התקשורת ורדיפת מוסדות אקדמיים. המאזינים לומדים על הדמיון המדאיג בין הדינמיקה הפוליטית בהונגריה לזו שבישראל, ועל תחושת הייאוש השוררת בקרב ליברלים מול אובדן הדמוקרטיה. מדובר בשיחה חיונית להבנת תהליכי פופוליזם עולמיים והשפעתם על המרחב הדמוקרטי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- יש דמיון רב בין המסלול הפוליטי של בנימין נתניהו לזה של ויקטור אורבן, הכולל הפסד בשלטון וחזרה עוצמתית עם לקחים פופוליסטיים.
- שחיקת הדמוקרטיה בהונגריה לא נעשתה רק בחקיקה ישירה, אלא דרך כלים עקיפים כמו מיסוי חברות תקשורת זרות כדי להביאן תחת חסות הממשלה.
- התקפת המשטר ההונגרי על ג'ורג' סורוס ועל אוניברסיטת CEU משלבת פופוליזם עם מסרים אנטישמיים מובהקים.
- בקרב הליברלים בהונגריה ובפולין קיימת תחושה עמוקה של אובדן דמוקרטיה, המובילה לעיתים לאדישות או להגירה שלילית שמשנה את המאזן הפוליטי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט מארח את דוקטור הדס אהרון לדיון על התרסקות מפלגות השמאל בישראל אל מול מציאות פוליטית דומה במדינות מזרח אירופה. הפרק סוקר את צעדיו של ויקטור אורבן בהונגריה לביצור שלטונו באמצעות החלשת מערכת המשפט, השתלטות על התקשורת ורדיפת מוסדות אקדמיים. המאזינים לומדים על הדמיון המדאיג בין הדינמיקה הפוליטית בהונגריה לזו שבישראל, ועל תחושת הייאוש השוררת בקרב ליברלים מול אובדן הדמוקרטיה. מדובר בשיחה חיונית להבנת תהליכי פופוליזם עולמיים והשפעתם על המרחב הדמוקרטי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
יש דמיון רב בין המסלול הפוליטי של בנימין נתניהו לזה של ויקטור אורבן, הכולל הפסד בשלטון וחזרה עוצמתית עם לקחים פופוליסטיים. · שחיקת הדמוקרטיה בהונגריה לא נעשתה רק בחקיקה ישירה, אלא דרך כלים עקיפים כמו מיסוי חברות תקשורת זרות כדי להביאן תחת חסות הממשלה. · התקפת המשטר ההונגרי על ג'ורג' סורוס ועל אוניברסיטת CEU משלבת פופוליזם עם מסרים אנטישמיים מובהקים. · בקרב הליברלים בהונגריה ובפולין קיימת תחושה עמוקה של אובדן דמוקרטיה, המובילה לעיתים לאדישות או להגירה שלילית שמשנה את המאזן הפוליטי.
המגן של העובדים - עם נשיאת ביה"ד לעבודה לשעבר, השופטת נילי ארד
3 במאי 20211 שע׳ 2 דק׳פרק מיוחד לאחד במאי: למה כלכך קשה להתאגד בארה״ב?
28 באפריל 202143 דק׳אמריקה שוברת שמאלה - לקראת האחד במאי
21 באפריל 202143 דק׳מיני רוזוולט או ביג אובמה?
8 באפריל 202150 דק׳
פודקאסטים דומים
על הדרך | שיחות עם טובי פולק
tuvib
שינוי כיוון
ערוץ כנסת 99
פודקאסט הערכה חלופית בהיסטוריה - ראיון ניצולת שואה
חורש אברהם פסדר
הבעיה של השמאל
הבעיה של השמאל
מצמיחים מנהיגות
מועצת המכינות הקדם צבאיות
המלשביה
ספורט, אנשים ומה שביניהם