גיקונומי
ראם שרמן ודורון ניר1,000 פרקים
על התוכנית
פודקאסט מאת ראם שרמן ודורון ניר. מדי שבוע נארח אורח שמעניין אותנו לשיחה על החיים עצמם.
מה זה גיקונומי?
גיקונומי הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת ראם שרמן ודורון ניר. שיחות עומק רב-תחומיות המפצחות את המנגנונים המניעים את עולמות הטכנולוגיה, היצירה והפוליטיקה. בארכיון 1,000 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-2 ימים, אורך פרק ממוצע כ-91 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 1,000 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-2 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-91 דקות |
| הפרק האחרון | 16 ביולי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
שיחות עומק רב-תחומיות המפצחות את המנגנונים המניעים את עולמות הטכנולוגיה, היצירה והפוליטיקה.
המנחה
המנחה מפגין סקרנות אינטלקטואלית גבוהה ויכולת לנהל שיחות עומק עם מומחים מתחומי הטכנולוגיה, המוזיקה והגיאופוליטיקה. הוא ניגש לכל נושא בגישה אנליטית ומחפש תמיד את השורשים ההיסטוריים או הטכנולוגיים שעומדים בבסיס התופעות המדוברות.
הסגנון
התוכנית מתאפיינת בפורמט של ראיונות עומק ממושכים, המשלבים בין ידע מקצועי וטכני לבין תובנות אנושיות ותרבותיות. הטון הוא מקצועי, יסודי ורציני, ומטרתו להעניק למאזין הבנה מקיפה ומורכבת של הנושאים הנקרים בדרכו.
תובנות הזהב מהארכיון
- טכנולוגיות פורצות דרך דורשות לרוב תכנון מחדש מאפס, שכן התאמת פתרונות ישנים לפרדיגמות חדשות היא מוגבלת.
- הבנת המציאות המורכבת במזרח התיכון מחייבת ראייה היסטורית ארוכת טווח והתבוננות על תהליכים חברתיים מתמשכים.
- בעידן ה-AI, מודלים עסקיים מסורתיים נבחנים מחדש ומשנים את הציפיות לגבי רווחיות וערך.
- יצירתיות ואמנות דורשות מעת לעת יציאה מאזור הנוחות והתחדשות, גם כאשר הוכחת הצלחה.
התוכנית מיועדת לאנשי מקצוע, יזמים, וחובבי ידע המבקשים להעמיק בחיבורים שבין עולם הטכנולוגיה, הפוליטיקה והיצירה.
השאלות הבולטות בארכיון
איך השימוש המכוון באוטוטיון, ובמשחק עם המהירות שבה הקול מתיישר לגריד, מתחבר לתמה של האלבום?
האנלוגיה של נתנזון בין איון לספריית אלכסנדריה - כיצד מנגנון יצירת העותקים של תלמי השני מכל ספינה שעגנה בנמל הוא בדיוק מה שאיון עושה היום עם הדאטה הארגוני, והפיכתו מ"בלוב" אטום ל-Data Lake חי וניתן לתישאול.
מה גרם להם להישאר, כעם מובחן?
אני יכול להגיד משהו לא נעים? [...] והייתם צופה אז, שאתם תהיו בעמדה הרבה יותר קדימה, בשלב הזה. [...] כן, אבל כאילו לא ברחתם מהתחרות. יחסית למי שהביא את הבשורה, מייקרוסופט לא נראה כאילו ברחה מהתחרות. היא בתחרות.
איך זה שהאיראנים במצוקה כלכלית ובשיא המלחמה מול עיראק בשנות ה-80, עדיין השקיעו בהקמת וביסוס ארגונים בלבנון?
מה השיקולים שלך עכשיו להגיד לו, זאת אומרת, פעם השיקולים היה, with all of the clichés of your business, של אל תכוון על זבוב, תכוון על פיל, ואתה יודע, אתה מסכה על העסקים, ומכפילים, זאת אומרת, אתה לא באמת מסכה רק על, ראיתי אנדריס הנורוויץ, הציעו מאמר, שהם רוצים לראות מעכשיו, לא סתם גידול בהכנסות, הם רוצים לראות ממש, free cash flow positive, דברים כאילו, שלא ציפית לראות מסטארט-אפים, וכל מיני תזה, שמשתנה, ואני קורא את המייל שלהם, אני אומר, כמה מהחברות שהשקעתם, באמת עונות לקריטריון הזה?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
המפיק והמוזיקאי רואי דורון נכנס לאולפן לשיחה עמוקה על מוזיקה, הפקה, אוטוטיון ועל למה הוא בחר להעביר את ההובלה למישהו אחר באלבום הבא.
בפרק מתארח המפיק והמוזיקאי רואי דורון לשיחה פתוחה על תרבות ומוזיקה, סביב האלבום החדש שלו "לצוף". הם מדברים על העבודה שלו כמפיק עם ג'ימבו ג'יי לאורך שלושה אלבומים ברצף, על ההחלטה המודעת שלו לוותר על עמדת המפיק באלבום הבא כי הרגיש שמיצה את האנרגיה והאובייקטיביות שלו, ועל המעבר שלו למדריד בתשעת החודשים האחרונים והעיסוק בלמידת ספרדית. השיחה נוגעת בעומק טכני ורגשי: מקורות האוטוטיון ככלי עבודה מול השימוש בו כצליל רובוטי מכוון, המשמעויות שמתחבאות בביטויי שפה (כמו "breaking bread"), ואיך אלבומים נשמעים אחרת בכל גיל שחוזרים אליהם. מתאים למאזינים שאוהבים מוזיקה ישראלית, יצירה והפקה, ושיחות עומק על תהליך אמנותי.
- רואי דורון בחר ביוזמתו לא להוביל את האלבום הבא של ג'ימבו ג'יי, מתוך תחושה שהשילוב ביניהם הגיע לשיא ושיש מספר מוגבל של אלבומים מהסוג הזה שהוא יכול לעשות בלי לאבד אובייקטיביות ואנרגיה.
- אוטוטיון נוצר במקור ככלי עבודה דיסקרטי לתיקון זיוף; הצליל ה"רובוטי" שאנחנו מזהים היום נובע מהאצת זמן ההתיישרות לגריד עד 0.0, בעוד שהשימוש הסטנדרטי האיכותי מתיישר לאט ובאופן הרבה פחות מורגש.
- האלבום "לצוף" עוסק במוטיב של מוות, ניהיליזם ומשבר אמצע החיים, והשם עצמו נושא דו-משמעות של לצוף פנים למעלה, פנים למטה או לצוף לאורך החיים, כהמשך התפתחותי לאלבום הקודם "שחיית כלב".
- אחרי שיוצר מתמסחר ונכנס למחויבות מסחרית מול לייבל וקהל, קשה לו לשבור ז'אנר ולהמציא את עצמו מחדש; דוגמאות נדירות כמו הביטלס או רדיוהד (החזרה לגיטרות אחרי Kid A ו-Amnesiac) הן היוצא מן הכלל.
- אותו אלבום נשמע אחרת בכל גיל: שורות שנתפסו כמצחיקות או רדודות בילדות מקבלות משמעות אחרת בבגרות, וברגע שהיצירה משוחררת היא כבר לא של היוצר אלא של המאזין.
איך השימוש המכוון באוטוטיון, ובמשחק עם המהירות שבה הקול מתיישר לגריד, מתחבר לתמה של האלבום?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
שיחות שבועיות שקופצות בין ארכיטקטורת ענן בשווי מיליארדים לבין חוקרת שהייתה בשבי בעיראק - מה שמסקרן את המארחים מוביל את הפרק.
- בפרק עם הארכיטקט הראשי של Eon נשמעת אנלוגיה שנשארת: החברה היא "ספריית אלכסנדריה החדשה" - כמו תלמי שהעתיק כל ספר שהגיע לנמל, היא לוקחת את כל הדאטה הארגוני והופכת בלוב גיבוי אטום למאגר חי שאפשר לתשאל.
- פרל אורח מסביר למה משאית אמזון עמוסה בדיסקים שנוסעת ב-100 קמ"ש מעבירה מידע מהר יותר מהקו הכי מהיר באינטרנט - ולמה לארגונים עם פטהבייטים זה שירות ששווה מיליונים.
- השיחה עם חוקרת המזרח התיכון אליזבת צורקוב, שנשבתה בעיראק לכשנתיים וחצי, מביאה פרספקטיבה נדירה על העם הכורדי - הגדול במזרח התיכון ללא מדינה משלו.
- הטווח רחב בכוונה: מ-AI במייקרוסופט ועד גיאופוליטיקה, האורח נבחר כי הוא מסקרן את המארחים, לא כי הוא משרת נושא קבוע.
פרק אחד צולל לשאלה איך חברה שנוסדה רשמית רק בתחילת 2024 כבר שווה מיליארדים, והאורח, ד"ר אסף נתנזון מ-Eon, מנסח לזה דימוי שנדבק: "ספריית אלכסנדריה החדשה". כמו שתלמי השני העתיק כל ספר שעגן בנמל אלכסנדריה ושמר אותו, כך החברה לוקחת את כל הדאטה הארגוני ולא רק מגבה אותו - היא הופכת אותו לבריכה חיה שאפשר לתשאל.
ומשם זה נעשה ממשי. נתנזון מתאר משאית של אמזון עמוסה בדיסקים, כל אחד בערך 30 טרהבייט, שנוסעת ב-100 קמ"ש - ומעבירה מידע מהר יותר מהקו הכי מהיר באינטרנט. לארגונים ברמת ממשלות, עם פטהבייטים של מידע, ההעברה הפיזית הזאת היא שירות אמיתי ששווה מיליונים.
בפרק אחר מתחלף לגמרי הז'אנר. אליזבת צורקוב, חוקרת מזרח תיכון מפרינסטון שהייתה בשבי בעיראק כשנתיים וחצי, מדברת על העם הכורדי - לפחות 30 מיליון איש, העם הגדול במזרח התיכון בלי מדינה משלו, פזורים בין סוריה, טורקיה, איראן ועיראק.
זה בדיוק העניין כאן. אין נושא קבוע ואין נוסחה - יש אורח שמסקרן את המארחים, והשיחה הולכת לאן שהיא צריכה. שבוע אחד זה ארכיטקטורת גיבוי, שבוע אחר זה גיאופוליטיקה או AI במייקרוסופט.
מי שאוהב לשבת בחדר עם אנשים שבאמת יודעים על מה הם מדברים, ולתת לסקרנות להוביל, ימצא כאן שיחות שקשה לחזות מראש לאן יגיעו.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
פרק #1227 - ח״כ גלעד קריב
פרקים אחרונים
פרק #1227 - ח״כ גלעד קריב
16 ביולי 20261 שע׳ 27 דק׳פרק #1226 - אלעד וולך עוזר לרופאים
14 ביולי 20261 שע׳ 20 דק׳פרק #1225 - פרופ׳ הלל כהן ותחילת הסכסוך
12 ביולי 20261 שע׳ 31 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מציג שיחה מרתקת עם חוקרת המזרח התיכון אליזבט צורקוב, הידועה גם כמי שהייתה בשבי בעיראק. היא חושפת את מורכבות המחקר באזור ואת תובנותיה העמוקות על עמים ומדינות, תוך התמקדות נרחבת בעם הכורדי. הפרק מיועד לכל מי שמתעניין בפוליטיקה, היסטוריה וחברה של המזרח התיכון, ומספק פרספקטיבה נדירה ואותנטית ממי שחוותה את האזור באופן אינטימי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אליזבט צורקוב, חוקרת מזרח תיכון מפרינסטון, נשבתה בעיראק למשך כשנתיים וחצי, תקופה שכללה עינויים אך גם אפשרה לה ללמוד על האזור מפרספקטיבה ייחודית.
- הכורדים הם העם הגדול ביותר במזרח התיכון ללא מדינה משלו, עם לפחות 30 מיליון איש הפזורים בסוריה, טורקיה, איראן ועיראק.
- האוטונומיה הכורדית בעיראק הושגה בעקבות הגנה אמריקאית ובריטית לאחר רצח עם שביצע סאדם חוסיין באמצעות נשק כימי.
- ההיסטוריה של הכורדים מורכבת וכוללת מרידות נגד משטרים דכאניים, דיכוי קשה מצד סאדם חוסיין, ואף מעורבותם בטבח בארמנים ובנוצרים בטורקיה.
- קשה להעריך במדויק את מספר הכורדים במדינות השונות בגלל חוסר שחרור נתונים רשמיים ומקרים של עירוב אוכלוסין ואי-אזרחות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מציג שיחה מרתקת עם חוקרת המזרח התיכון אליזבט צורקוב, הידועה גם כמי שהייתה בשבי בעיראק. היא חושפת את מורכבות המחקר באזור ואת תובנותיה העמוקות על עמים ומדינות, תוך התמקדות נרחבת בעם הכורדי. הפרק מיועד לכל מי שמתעניין בפוליטיקה, היסטוריה וחברה של המזרח התיכון, ומספק פרספקטיבה נדירה ואותנטית ממי שחוותה את האזור באופן אינטימי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
אליזבט צורקוב, חוקרת מזרח תיכון מפרינסטון, נשבתה בעיראק למשך כשנתיים וחצי, תקופה שכללה עינויים אך גם אפשרה לה ללמוד על האזור מפרספקטיבה ייחודית. · הכורדים הם העם הגדול ביותר במזרח התיכון ללא מדינה משלו, עם לפחות 30 מיליון איש הפזורים בסוריה, טורקיה, איראן ועיראק. · האוטונומיה הכורדית בעיראק הושגה בעקבות הגנה אמריקאית ובריטית לאחר רצח עם שביצע סאדם חוסיין באמצעות נשק כימי. · ההיסטוריה של הכורדים מורכבת וכוללת מרידות נגד משטרים דכאניים, דיכוי קשה מצד סאדם חוסיין, ואף מעורבותם בטבח בארמנים ובנוצרים בטורקיה. · קשה להעריך במדויק את מספר הכורדים במדינות השונות בגלל חוסר שחרור נתונים רשמיים ומקרים של עירוב אוכלוסין ואי-אזרחות.
פרק #1224 - ננסי וונג, בכירה-משקיעה
10 ביולי 20261 שע׳ 8 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה מתארח איראן יניב, ראש קבוצת ה-AI במייקרוסופט ישראל, לשיחה על התפתחות הבינה המלאכותית בחברה. הוא דן בהיסטוריה של מייקרוסופט בתחום, החל מפרויקט קורטנה, עובר דרך קופיילוט, ומדגיש את התשוקה והאופי הסטארטאפיסטי של העבודה כיום. השיחה מתמקדת באתגרים וההזדמנויות בעולם ה-AI המתפתח, וכוללת גם התייחסות לכנס סייבר ML וקטע על מחשוב קוונטי בשיתוף מכון דוידסון. הפרק מיועד לכל מי שמתעניין בחדשנות טכנולוגית, מנהיגות בתחום ה-AI ובהצטלבות בין טכנולוגיות חוד החנית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- איראן יניב, מוותיקי מייקרוסופט ישראל (25 שנים בחברה), מוביל כיום את קבוצת ה-AI ומעיד על אווירה של התלהבות ויצירתיות הדומה לזו שבסטארטאפים.
- פרויקט 'קופיילוט' מבית גיטהאב הצליח לבסס את עצמו כשם מותג אסטרטגי במייקרוסופט, הממחיש את שיתוף הפעולה בין המשתמש לבינה המלאכותית כ'טייס וטייס משנה'.
- מייקרוסופט הייתה מחלוצות העוזרות האישיות עם השקת 'קורטנה' ב-2009, שנועדה להתחרות בסירי של אפל וקדמה לאלכסה וגוגל נאו.
- הפיתוח של קורטנה דרש עבודה אינטנסיבית על עיבוד שפה טבעית (NLP) כדי להבין ולנהל דיאלוגים אנושיים ב-42 שפות שונות, אתגר משמעותי לתקופתו.
- הפרק מדגיש את החשיבות של חינוך מדעי, ומציע קטע נוסף על מחשוב קוונטי בשיתוף מכון דוידסון, המקשר בין שתי המהפכות הטכנולוגיות המרכזיות כיום: AI ומחשוב קוונטי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה מתארח איראן יניב, ראש קבוצת ה-AI במייקרוסופט ישראל, לשיחה על התפתחות הבינה המלאכותית בחברה. הוא דן בהיסטוריה של מייקרוסופט בתחום, החל מפרויקט קורטנה, עובר דרך קופיילוט, ומדגיש את התשוקה והאופי הסטארטאפיסטי של העבודה כיום. השיחה מתמקדת באתגרים וההזדמנויות בעולם ה-AI המתפתח, וכוללת גם התייחסות לכנס סייבר ML וקטע על מחשוב קוונטי בשיתוף מכון דוידסון. הפרק מיועד לכל מי שמתעניין בחדשנות טכנולוגית, מנהיגות בתחום ה-AI ובהצטלבות בין טכנולוגיות חוד החנית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
איראן יניב, מוותיקי מייקרוסופט ישראל (25 שנים בחברה), מוביל כיום את קבוצת ה-AI ומעיד על אווירה של התלהבות ויצירתיות הדומה לזו שבסטארטאפים. · פרויקט 'קופיילוט' מבית גיטהאב הצליח לבסס את עצמו כשם מותג אסטרטגי במייקרוסופט, הממחיש את שיתוף הפעולה בין המשתמש לבינה המלאכותית כ'טייס וטייס משנה'. · מייקרוסופט הייתה מחלוצות העוזרות האישיות עם השקת 'קורטנה' ב-2009, שנועדה להתחרות בסירי של אפל וקדמה לאלכסה וגוגל נאו. · הפיתוח של קורטנה דרש עבודה אינטנסיבית על עיבוד שפה טבעית (NLP) כדי להבין ולנהל דיאלוגים אנושיים ב-42 שפות שונות, אתגר משמעותי לתקופתו. · הפרק מדגיש את החשיבות של חינוך מדעי, ומציע קטע נוסף על מחשוב קוונטי בשיתוף מכון דוידסון, המקשר בין שתי המהפכות הטכנולוגיות המרכזיות כיום: AI ומחשוב קוונטי.
פרק #1223 - ירון ניסקי והאויבת בקטר
7 ביולי 20261 שע׳ 40 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח את דוקטור אור לוי, חוקר סכסוכים אסימטריים, לשיחה על ארגון חיזבאללה. לוי סוקר את הקשר ההיסטורי והמובהק בין איראן לחיזבאללה החל משנות ה-80, ומסביר את הרקע המורכב של לבנון בתקופת מלחמת האזרחים. המאזינים יקבלו הבנה מעמיקה על תהליכי הקמת הארגון אל מול תנועות אחרות כמו אמל, ועל המבנה החברתי והפוליטי בדרום לבנון. השיחה מומלצת לכל מי שמבקש להבין את השורשים ההיסטוריים של הסכסוך הנוכחי בלבנון.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הקשר בין איראן לחיזבאללה הוא מוחלט ונוצר במטרה לייצא את המהפכה האסלאמית, עוד במהלך המלחמה בין איראן לעיראק.
- ארגון אמל הוקם על ידי איראן בלבנון לפני חיזבאללה כזרוע לפעילות חברתית ופוליטית של האוכלוסייה השיעית.
- השיעים בלבנון היו הקבוצה החלשה ביותר בסולם החברתי לפני שהפכו לכוח דומיננטי.
- הסכסוך בדרום לבנון בשנות ה-70 היה מורכב מאוד, וכלל מתח בין פלסטינים, נוצרים, דרוזים ושיעים, שאינם בהכרח בעלי ברית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מארח את דוקטור אור לוי, חוקר סכסוכים אסימטריים, לשיחה על ארגון חיזבאללה. לוי סוקר את הקשר ההיסטורי והמובהק בין איראן לחיזבאללה החל משנות ה-80, ומסביר את הרקע המורכב של לבנון בתקופת מלחמת האזרחים. המאזינים יקבלו הבנה מעמיקה על תהליכי הקמת הארגון אל מול תנועות אחרות כמו אמל, ועל המבנה החברתי והפוליטי בדרום לבנון. השיחה מומלצת לכל מי שמבקש להבין את השורשים ההיסטוריים של הסכסוך הנוכחי בלבנון.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הקשר בין איראן לחיזבאללה הוא מוחלט ונוצר במטרה לייצא את המהפכה האסלאמית, עוד במהלך המלחמה בין איראן לעיראק. · ארגון אמל הוקם על ידי איראן בלבנון לפני חיזבאללה כזרוע לפעילות חברתית ופוליטית של האוכלוסייה השיעית. · השיעים בלבנון היו הקבוצה החלשה ביותר בסולם החברתי לפני שהפכו לכוח דומיננטי. · הסכסוך בדרום לבנון בשנות ה-70 היה מורכב מאוד, וכלל מתח בין פלסטינים, נוצרים, דרוזים ושיעים, שאינם בהכרח בעלי ברית.
פרק #1222 - ד״ר ערן כ״ץ
5 ביולי 20261 שע׳ 36 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מציג את אדם פישר, שותף בבסמר ונצ׳רס, המשקף על עולם השקעות ה-AI בישראל. הוא מספר על הקצב המהיר של הקמת חברות חדשות על ידי יזמים סדרתיים וחדשים, ועל היעדר מודלים קיימים להערכתן. הדיון מתייחס לאתגרים בהגדרת ״מוצר״ לעומת ״שירות״ ולשינוי בציפיות השוליים הרווחים. כדאי להאזין כדי להבין איך שוק ההון סיכון מסתגל למהפכת ה-AI ולשינויים בפרדיגמות ההשקעה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אין מודל ברור כיצד להעריך ולבנות חברות מבוססות AI, כשהמודלים הישנים אינם תואמים.
- יזמים סדרתיים חוזרים לשוק כדי להקים חברות AI פורצות דרך, לא מתוך צורך פיננסי אלא כדי לבנות משהו חדש לחלוטין.
- קצב הגיוס וההקמה של חברות AI מהיר במיוחד, בגלל תחרות עזה והצורך להוכיח מובילות במהירות באמצעות הון.
- כמעט כל דבר הופך ל״שירות״ בעולם ה-AI, מה שמעלה שאלות לגבי מודלים עסקיים עתידיים ומביא לשולי רווח נמוכים יותר מתוכנה מסורתית.
- ההבחנה בין ״מוצר״, שהינו קשה להחלפה בשל אינטגרציות ודאטה, לבין ״שירות״, שניתן להחליפו בקלות, מיטשטשת עם ההתקדמות הטכנולוגית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מציג את אדם פישר, שותף בבסמר ונצ׳רס, המשקף על עולם השקעות ה-AI בישראל. הוא מספר על הקצב המהיר של הקמת חברות חדשות על ידי יזמים סדרתיים וחדשים, ועל היעדר מודלים קיימים להערכתן. הדיון מתייחס לאתגרים בהגדרת ״מוצר״ לעומת ״שירות״ ולשינוי בציפיות השוליים הרווחים. כדאי להאזין כדי להבין איך שוק ההון סיכון מסתגל למהפכת ה-AI ולשינויים בפרדיגמות ההשקעה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
אין מודל ברור כיצד להעריך ולבנות חברות מבוססות AI, כשהמודלים הישנים אינם תואמים. · יזמים סדרתיים חוזרים לשוק כדי להקים חברות AI פורצות דרך, לא מתוך צורך פיננסי אלא כדי לבנות משהו חדש לחלוטין. · קצב הגיוס וההקמה של חברות AI מהיר במיוחד, בגלל תחרות עזה והצורך להוכיח מובילות במהירות באמצעות הון. · כמעט כל דבר הופך ל״שירות״ בעולם ה-AI, מה שמעלה שאלות לגבי מודלים עסקיים עתידיים ומביא לשולי רווח נמוכים יותר מתוכנה מסורתית. · ההבחנה בין ״מוצר״, שהינו קשה להחלפה בשל אינטגרציות ודאטה, לבין ״שירות״, שניתן להחליפו בקלות, מיטשטשת עם ההתקדמות הטכנולוגית.
פרק #1221 - איל השקס, אסטרטגיה ואנרגיה
2 ביולי 20261 שע׳ 32 דק׳פרק #1220 - ד״ר נועם סולמון ומערכת החיסון
30 ביוני 20262 שע׳ 41 דק׳פרק #1219 - ניר הירשמן
28 ביוני 20261 שע׳ 13 דק׳פרק #1218 - ד״ר מוטי ענברי והאוונגליסטים
26 ביוני 20261 שע׳ 12 דק׳פרק #1217 - אליזבט צורקוב וההסכמים הרעים
23 ביוני 20261 שע׳ 43 דק׳פרק #1216 - אבי כץ ו-SPACים
22 ביוני 20261 שע׳ 40 דק׳פרק #1215 - איל עופר וההסכם עם איראן
18 ביוני 202658 דק׳
