מדריך למשכנתה - חלק שלישי

על מה הפרק?

תמהיל משכנתה נבנה ממסלולים לפי סיכון, פריסה והצמדה, בלי נוסחת קסם, ולפחות שליש חייב בריבית קבועה לפי רגולציית בנק ישראל.

לפי רגולציית בנק ישראל לפחות שליש מהמשכנתה חייב בריבית קבועה, צמודה או לא צמודה, והשאר אפשר לפזר בין פריים לבין ריבית משתנה תקופתית. בסוף יולי 26 ריבית בנק ישראל הייתה 3.5 אחוז וריבית הפריים, שהיא בנק ישראל פלוס 1.5, עמדה על 5 אחוז ויכולה להשתנות תאורטית כל חודשיים. פריסה ארוכה מורידה את ההחזר החודשי ומעלה את סך הריבית כי הקרן נחתכת לאט, ומסלול צמוד מעלה את הקרן ואת התשלום כל חודש ולכן נלקח רק כשאין עמידה ביחס ההחזר. עמלת היוון רלוונטית בעיקר לקבועה כשסוגרים אחרי שהריבית במשק ירדה, והבנק מאזן רווחיות בין המסלולים.

/ תובנות מרכזיות

• לפחות שליש מהמשכנתה חייבים לקחת בריבית קבועה לפי רגולציה של בנק ישראל.
  שמור תובנה
• ריבית הפריים יכולה להשתנות תאורטית כל חודשיים, ובסוף יולי 26 עמדה על 5 אחוז.
  שמור תובנה
• מרווח נמוך מעל העוגן במסלול משתנה מתואר כמעולה, והמרווח הוא נכס שנשאר גם אחרי עדכון התשואות.
  שמור תובנה
• במסלול צמוד לפריסה ארוכה בשנים הראשונות חייבים לבנק יותר ממה שלקחת; בדוגמה של 300 אלף ואינפלציה של 2 אחוז זה סדר גודל של חמש שנים.
  שמור תובנה
• עמלת היוון כמעט לא קיימת בפריים ובמשתנה כי היא נספרת רק עד נקודת השינוי הבאה, והפוטנציאל הגבוה נמצא בקבועה.
  שמור תובנה

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות