בריאות אלטרנטיבית

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

פרקים עם ניתוח מלא

• פרק 6 - אלרגיות (האם קיימות בכלל?...)
• פרק 5 - סטרס: מתח וחרדה בעולם המודרני
• פרק 4 - והפעם, נושא שמטריד 80% מאיתנו: אקנה
• פרק 3 - איזון הורמונלי
• פרק 2 - חולמים על שנת לילה איכותית?

פרקים אחרונים

• פרק 7 - בקרת משקל ומגפת ההשמנה של ימינו

  30 ביוני 2022·18 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  פרק שעוסק בבקרת משקל לקראת הקיץ, אך לא בדיאטות או הרזיה אלא במגפת ההשמנה ובשאלה מדוע אחוזי ההצלחה בטיפול בה כה נמוכים. הפרק מציג טעויות נפוצות וטיפים פרקטיים. מתאים למי שמחפש גישה אלטרנטיבית ונגישה לבקרת משקל.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • הטעויות הנפוצות שכולנו עושים במטרה לרדת במשקל, ולמה אחוזי ההצלחה כה נמוכים

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  פרק שעוסק בבקרת משקל לקראת הקיץ, אך לא בדיאטות או הרזיה אלא במגפת ההשמנה ובשאלה מדוע אחוזי ההצלחה בטיפול בה כה נמוכים. הפרק מציג טעויות נפוצות וטיפים פרקטיים. מתאים למי שמחפש גישה אלטרנטיבית ונגישה לבקרת משקל.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  הטעויות הנפוצות שכולנו עושים במטרה לרדת במשקל, ולמה אחוזי ההצלחה כה נמוכים

• פרק 6 - אלרגיות (האם קיימות בכלל?...)

  13 ביוני 2022·21 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפרק ״אלרגיה״ עם אתי נחשון מנתח לעומק את תופעת האלרגיה מנקודת מבט נטורופתית. הוא מכסה את הגורמים הפנימיים לתגובה אלרגית - בלבול במערכת החיסון המושפע מסטרס, מתח נפשי וממצב מערכת העיכול. הפרק מיועד לכל מי שסובל מאלרגיות או תופעות דומות, ומעוניין להבין את שורש הבעיה ולא רק לטפל בסימפטומים. כדאי להאזין כדי ללמוד על הקשר ההדוק בין מצבנו הנפשי, תזונתנו, ובריאות מערכת העיכול לתגובות אלרגיות, ולקבל טיפים מעשיים לטיפול טבעי ושינוי אורח חיים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • אלרגיה כ״טעות בזיהוי״: מערכת החיסון מזהה בטעות חומרים ידידותיים כאויבים ומפעילה נגדם צבא נוגדנים (היסטמינים), מה שמוביל לקריסת מערכות פינוי והצטברות היסטמין.
  • קשר חזק בין סטרס למערכת חיסון תגובתית: מתח נפשי, חרדה וסטרס מתמשך הופכים את מערכת החיסון להיפראקטיבית וגורמים לה לייצר היסטמינים שלא לצורך, ויוצרים מעגל הרסני.
  • חשיבות מערכת העיכול ובקטריות ידידותיות: פגיעה באוכלוסיית חיידקי המעיים הטובים (עקב אנטיביוטיקה, תזונה לקויה) משבשת את שיקול דעתם, גורמת להם לזהות מזונות כאויבים ולעורר תגובה אלרגית.
  • טיפול שורש נטורופתי מול תרופתי: בעוד תרופות אנטי-היסטמיניות מדכאות סימפטומים ויוצרות תלות, הגישה הנטורופתית מתמקדת בזיהוי וטיפול בגורמי השורש ההוליסטיים - נפשיים, עיכוליים והורמונליים.
  • טיפים מעשיים לניהול אלרגיות: כוללים הקפדה על שעות שינה, שתיית מים מרובה, פעילות גופנית קבועה, הימנעות ממזונות ושתייה מעוררים (קפאין, אלכוהול, סוכרים) ותזונה מסודרת ומבושלת.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾על מה הפרק הזה?

  הפרק ״אלרגיה״ עם אתי נחשון מנתח לעומק את תופעת האלרגיה מנקודת מבט נטורופתית. הוא מכסה את הגורמים הפנימיים לתגובה אלרגית - בלבול במערכת החיסון המושפע מסטרס, מתח נפשי וממצב מערכת העיכול. הפרק מיועד לכל מי שסובל מאלרגיות או תופעות דומות, ומעוניין להבין את שורש הבעיה ולא רק לטפל בסימפטומים. כדאי להאזין כדי ללמוד על הקשר ההדוק בין מצבנו הנפשי, תזונתנו, ובריאות מערכת העיכול לתגובות אלרגיות, ולקבל טיפים מעשיים לטיפול טבעי ושינוי אורח חיים.

  ▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

  אלרגיה כ״טעות בזיהוי״: מערכת החיסון מזהה בטעות חומרים ידידותיים כאויבים ומפעילה נגדם צבא נוגדנים (היסטמינים), מה שמוביל לקריסת מערכות פינוי והצטברות היסטמין. · קשר חזק בין סטרס למערכת חיסון תגובתית: מתח נפשי, חרדה וסטרס מתמשך הופכים את מערכת החיסון להיפראקטיבית וגורמים לה לייצר היסטמינים שלא לצורך, ויוצרים מעגל הרסני. · חשיבות מערכת העיכול ובקטריות ידידותיות: פגיעה באוכלוסיית חיידקי המעיים הטובים (עקב אנטיביוטיקה, תזונה לקויה) משבשת את שיקול דעתם, גורמת להם לזהות מזונות כאויבים ולעורר תגובה אלרגית. · טיפול שורש נטורופתי מול תרופתי: בעוד תרופות אנטי-היסטמיניות מדכאות סימפטומים ויוצרות תלות, הגישה הנטורופתית מתמקדת בזיהוי וטיפול בגורמי השורש ההוליסטיים - נפשיים, עיכוליים והורמונליים. · טיפים מעשיים לניהול אלרגיות: כוללים הקפדה על שעות שינה, שתיית מים מרובה, פעילות גופנית קבועה, הימנעות ממזונות ושתייה מעוררים (קפאין, אלכוהול, סוכרים) ותזונה מסודרת ומבושלת.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 5 - סטרס: מתח וחרדה בעולם המודרני

  24 במאי 2022·25 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפרק מסביר את הקשר המורכב בין מערכת העצבים הסימפתטית והפרסימפתטית לאיזון רגשי, ומדגיש את חשיבותן של מערכות העיכול וההורמונלית. הוא מיועד לכל מי שסובל ממתח, חרדה, דיכאון או מצבי רוח משתנים, ובפרט לנשים החוות תנודות הורמונליות. ההאזנה תחשוף כיצד ניתן לשפר את איכות החיים באמצעות תזונה נכונה, הפחתת סטרס, שינה איכותית ותרגילי נשימה, במטרה להשיג רוגע ויציבות ללא כימיקלים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • המערכת הסימפתטית, המופעלת במצבי קיצון, מופעלת יתר על המידה בחיי היומיום המודרניים, מה שגורם למצבי חרדה וחוסר איזון, בניגוד לתפקידה המקורי.
  • נוירוטרנסמיטורים חיוניים לאיזון רגשי, כגון סרוטונין ודופמין, מיוצרים בעיקר במערכת העיכול ולא במוח, המכונה 'המוח השלישי', ומדגישים את חשיבותה של תזונה בריאה.
  • איזון הורמונלי קשור ישירות לאיזון המערכת העצבים, ומושפע מתזונה, רמות מתח, שעות שינה ושימוש בכימיקלים ותרופות.
  • חוסרים תזונתיים נרחבים בתזונה המערבית, בעיקר בויטמיני B, מינרלים כמו מגנזיום וסידן, וחומצות שומן אומגה 3 (המרכיבות שני שליש מהמוח), תורמים משמעותית לבעיות רגשיות ופסיכולוגיות.
  • מצבי דלקת כרוניים בגוף, הנגרמים בין היתר מתזונה לקויה ומחסור בנוגדי חמצון, נמצאו קשורים לדיכאון ופוגעים בתפקוד מערכת העצבים.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מה ההבדל בין מערכת העצבים הסימפתטית לפרסימפתטית לפי אתי נחשון?

  הסימפתטית היא מערכת ההילחם או ברח, שאמורה לפעול רק במצבי קיצון: היא מגבירה את הדופק ואת קצב הנשימה, משפרת את הראייה, עוצרת את היציאות ואפילו מייבשת את הרוק. הפרסימפתטית אחראית על הנשימה, על השינה ועל התנועה, והיא זו שמכבה את הראשונה. הדימוי שנחשון משתמשת בו הוא אש ומים, וכשמדליקים את האש שוב ושוב ואין מספיק מים לכבות אותה מגיעים להתקפי חרדה גם באמצע הלילה, כשאין שום איום.

  ▾איפה מיוצרים לדבריה הסרוטונין והדופמין, ומה נגזר מכך מעשית?

  הטענה שמוצגת בפרק היא שהנוירוטרנסמיטרים שמעבירים את המסרים מהמוח לשאר מערכות הגוף אינם מיוצרים במוח אלא במערכת העיכול. מכאן נגזרות שלוש עדיפויות: הפחתת סטרס וגירויים, שמירה על מערכת עיכול בריאה, ולפחות שבע שעות שינה בלילה בלי מסכים, אורות וקרינה.

  ▾אילו חוסרים תזונתיים קושרת אתי נחשון לחרדה ולדיכאון?

  הראשון הוא ויטמינים מקבוצת B, שנמצאים בעיקר בקליפה של האורז ושל החיטה ולכן חסרים בתזונת מזון לבן של סוכר, קמח ומוצרי חלב. השני הוא מינרלים, בעיקר מגנזיום וסידן, שאחראים על העברת המסרים בין מערכת העצבים לשרירים. השלישי הוא חומצות שומן אומגה 3, והנתון שהיא מציגה הוא ששני שלישים מהמוח מורכבים מחומצות שומן, בעוד רבים אוכלים דגים אחת לשבועיים או בכלל לא.

  ▾איזו השפעה מייחסת הפרק לגלולות למניעת היריון ולמחזור החודשי?

  לדבריה גלולות גורמות למחסור בוויטמינים מקבוצת B, ובעיקר ב-B6. בהרחבה על הקשר בין המערכת ההורמונלית למערכת העצבים היא ממליצה, כשמופיעים חרדה, דכדוך או עייפות קיצונית, לבדוק באיזה תאריך אנחנו ביחס למחזור, לתעד את התאריכים ולעקוב אחרי המחזוריות. השינויים ההורמונליים אצל בנות מתחילים לדבריה כשנתיים לפני קבלת המחזור הראשון.

  ▾למה לפי הפרק מזון "מנחם" מחמיר בסוף את החרדה?

  הטענה היא שהשוקולד מנחם לחמש דקות, ותוך שעתיים נכנסים לחרדה גדולה יותר מזו שהייתה קודם, ולכן צריך לשנות את הקיבעון המחשבתי שאוכל מנחם. ההמלצות המעשיות שניתנו הן מעבר לאורז מלא, שיפון וכוסמין, הפחתה דרמטית של סוכר, הוספת מקרל, טונה, סלמון, פשתן ואגוזי מלך, ותרגול נשימות בבוקר, לפני השינה ותוך כדי הליכה.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 4 - והפעם, נושא שמטריד 80% מאיתנו: אקנה

  13 באפריל 2022·13 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  בפרק מרתק זה, אתי נחשון דנה בהרחבה בבעיית האקנה, המשפיעה על כ-80% מהאוכלוסייה, ומדוע היא פוגעת בביטחון העצמי, במיוחד בגיל ההתבגרות. היא מסבירה את הגורמים הפנימיים כמו הורמונים, גנטיקה ותפקוד לקוי של מערכת העיכול, ומתארת את התהליכים המתרחשים על העור הגורמים לפצעים. הפרק חיוני לכל מי שסובל מאקנה ומחפש פתרונות טבעיים, ומציע טיפים מעשיים לתזונה מותאמת אישית, תוספים וחומרים טבעיים לטיפול חיצוני, תוך התייחסות לשורש הבעיה ולא רק לסימפטומים. האזנה מומלצת לכל המעוניין בגישה הוליסטית לבריאות העור.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • אקנה נגרם בעיקר מגורמים הורמונליים (טסטוסטרון), גנטיקה, ותפקוד לקוי של מערכת העיכול.
  • הטיפול הטבעי באקנה דורש תשאול מעמיק המתייחס להיסטוריית אנטיביוטיקה, מצב מערכת העיכול, איזון הורמונלי ואורח חיים.
  • הפחתה דרסטית בצריכת סוכר (כ-80%) ותזונה עשירה בירקות ירוקים חיונית לטיפול באקנה, שכן חיידקים ניזונים מסוכר.
  • יש להעדיף טיפולים חיצוניים טבעיים (כמו שמנים אתריים אנטיספטיים) ולהימנע מייבוש יתר של העור, מה שעלול לגרום לו להפריש יותר שומן.
  • אקנה הוא לרוב ביטוי חיצוני לבעיה פנימית עמוקה יותר במערכות הגוף, ויש לטפל בשורש הבעיה ולא רק בסימפטום.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כמה אנשים סובלים מאקנה ולמה זה מתפרץ דווקא בגיל ההתבגרות?

  אתי נחשון מציינת כ-80 אחוז מהאוכלוסייה שיסבלו מהבעיה ברמה זו או אחרת באיזשהו שלב. הגורם המרכזי הוא הטסטוסטרון, שרמתו מזנקת בגיל ההתבגרות; כשהוא מגיע לבלוטות החלב בעור הוא הופך לדיהידרוטסטוסטרון, מגדיל את הבלוטה, סותם אותה ומייצר דלקת. ההפרשה מתגברת גם מחשיפה למזונות מהחי, מסטרס מתמשך ומהורמונים כימיים שמגיעים דרך אריזות פלסטיק חזרה למזון.

  ▾מה ההבדל בין קומדון, פפולה ופוסטולה?

  קומדון הוא פצעון בודד לא דלקתי שבתוכו מצבור חלב; ראש שחור מעיד שהוא נחשף לחמצן והצבע השתנה כמו חלודה, וראש לבן מעיד שהוא סגור. כשמתפתח בו זיהום חיידקי נוצרת דלקת: אם יש הפרשה מוגלתית זו פוסטולה, ואם יש רק ראש אדום בלי מוגלה זו פפולה. כל דרגה כזאת דורשת טיפול אחר לגמרי.

  ▾מה גורם לאקנה אצל נשים בוגרות ולא רק אצל נערים?

  אצל נשים הגורם העיקרי הוא אמצעים הורמונליים למניעת היריון, כמו טבעות שמפרישות הורמונים, או מתח מתמשך שמשפיע על בלוטות האדרנל שאחראיות גם הן על הפרשת טסטוסטרון. ברקע יש גם גורם גנטי שמשפיע על עצם ההופעה ועל החומרה, ולצידו מערכת העיכול: הרגלי יציאה, ויטמינים ומינרלים בתזונה ורגישויות למזון.

  ▾מה הטיפול הקונבנציונלי באקנה ומה החששות שמעלה הפרק?

  גלולות למניעת היריון שחוסמות את הפעילות ההורמונלית אצל בנות, Roaccutane שהיא נגזרת של ויטמין A לשני המינים, ולעיתים טיפול אנטיביוטי פנימי וחיצוני. התרופות יעילות ברוב המקרים, אך הבעיה היא תופעות הלוואי וההשלכות ארוכות הטווח, בהן פגיעה בפוריות ופגיעה במערכת החיסונית, ולכן צריך לשקול אותן מול הפגיעה בדימוי העצמי.

  ▾אילו טיפולים טבעיים ושינויי תזונה ממליצה אתי נחשון לאקנה?

  פנימית: אבץ לשיקום העור, שיקום חיידקי המעי הידידותיים וויטמיני B לתמיכה במערכת העצבים, לצד הפחתה של כ-80 אחוז מהסוכר בתזונה, מכיוון שחיידקים ומחוללי דלקת ניזונים ממנו. חיצונית: תכשירים אנטיספטיים כמו פלמרוזה, שמן עץ התה ושמן לבנדר, וניקוי עמוק במסכה פעם או פעמיים בשבוע. הכלל המרכזי הוא לא לייבש את העור, כי ייבוש גורם לו להפריש עוד ועוד שומן.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 3 - איזון הורמונלי

  31 במרץ 2022·15 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  בפרק זה נחשפים המאזינים לעולם המורכב של המערכת ההורמונלית הנשית, הקשרים ההדדיים שלה עם מערכת העצבים, ותפקידם הקריטי של התזונה והמצב הרגשי בשמירה על איזון. הפרק מספק הבנה מעמיקה לגבי בלוטות חיוניות כמו יותרת המוח, בלוטת התריס והאדרנל, ומדוע חוסר איזון בהן משפיע על כל תחומי החיים. מיועד לנשים בכל שלבי החיים המעוניינות לשפר את איכות חייהן באמצעות טיפים מעשיים לשמירה על יציבות הורמונלית.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • ציר ה-HAPA מקשר בין בלוטות במוח למערכת ההורמונלית, מה שמסביר שינויים במצב הרוח ובתגובות לצד שינויים פיזיים.
  • איזון רמות הסוכר בדם חיוני למניעת תסמונת מטבולית, שחלות פוליציסטיות, אקנה ובעיות פוריות.
  • מזונות מסוימים (עתירי יוד, מצליבים, טופו, בטטה) משפיעים באופן דרמטי על תפקוד בלוטת התריס ועל ייצור פיטו-אסטרוגנים על ידי חיידקי המעיים.
  • סטרס ועומס רגשי משבשים את המחזור החודשי, מחמירים תופעות PMS ועלולים להוביל לגיל מעבר קשה.
  • גיל המעבר מתחיל למעשה כבר בסביבות גיל 35 עם ירידה בהפרשת הורמונים, ופעולות הנעשות בשלב זה משפיעות על חווית גיל המעבר.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾אילו בלוטות מרכיבות את המערכת ההורמונלית לפי אתי נחשון?

  בלוטת יותרת המוח, שהיא התחנה המרכזית ומווסתת גם את רמות האינסולין; בלוטת התריס באזור הצוואר; ובלוטות האדרנל, שתי בלוטות קטנות שיושבות על הכליות ומייצרות אדרנלין. כשהתקשורת ביניהן נפגעת מופיעים שינויי משקל, נשירת שיער, עצבנות ודופק מהיר.

  ▾מה משבש את פעילות בלוטת התריס?

  חשיפה לקרינה, ובכלל זה טלפון סלולרי שמונח סמוך לצוואר, זיהומים, תת תזונה ובעיקר מחסור ביוד. לדבריה המחסור ביוד נובע מדלילות הקרקע ומהאינטנסיביות של הגידולים.

  ▾אילו מזונות מגבירים ואילו מעכבים את פעילות בלוטת התריס?

  דגי ים ואצות עתירי יוד מגבירים את פעילותה. מנגד, מזונות ממשפחת המצליבים כמו חרדל, ברוקולי וכרוב מעכבים יוד וממעיטים את פעולתה, ולכן היכרות עם הרשימה הזו היא כלי לוויסות הבלוטה דרך התפריט.

  ▾באיזה גיל מתחיל גיל המעבר בפועל אצל נשים?

  כבר בגיל 35 מתחילה ירידה ברמות הפרשת ההורמונים ומורגשים שינויים קלים, גם אם התסמינים המוכרים מופיעים בגיל 45 עד 50. לכן כל בחירה לטובת הגוף או נגדו בגיל הזה תבוא לידי ביטוי בהמשך.

  ▾מה תפקידם של חיידקי המעיים באיזון ההורמונלי?

  הם ממירים חומרים דמויי הורמונים שמגיעים מהמזון, כמו טופו, אספסת ובטטה, לפיטואסטרוגנים שהגוף יכול לנצל כקולטי הורמונים. אתי נחשון מציגה את זה כפריצת דרך מדעית שעדיין מדוברת פחות.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 2 - חולמים על שנת לילה איכותית?

  21 במרץ 2022·12 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  בפרק זה, אתי נחשון עוסקת בחשיבות שנת הלילה לבריאות הגוף והנפש. היא מסבירה מהי שנת לילה טובה, מפרטת את הגורמים הנפוצים להפרעות שינה כמו מסכים ואוכל כבד, ומתארת את הנזקים הבריאותיים החמורים הנגרמים מחוסר שינה, כולל זירוז הזדקנות ופגיעה בחילוף החומרים. הפרק מיועד לכל מי שחווה קשיי שינה ומעוניין ללמוד כיצד לשפר את איכות שנתו באמצעות טיפים פשוטים ויישומיים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • שנת לילה מלאה וטובה עורכת כשבע עד שמונה שעות, אך בישראל היא התקצרה לשש שעות.
  • מחזור השינה תלוי בבלוטות האדרנל המפרישות אדרנלין וקורטיזול, וסטרס, פעילות גופנית עצימה או אכילת סוכרים משבשים את פעילותן.
  • חשיפה למסכים סמוך לשעות השינה, פעילות גופנית בעצימות גבוהה בערב, וארוחות כבדות מפריעים באופן ניכר לאיכות השינה.
  • חוסר שינה מעצים תהליכי הזדקנות, פוגע ביכולת הקוגניטיבית והחיסונית, ומשבש תהליכים מטבוליים בגוף, מה שמוביל לעלייה ברמות סוכר ומשקל.
  • טיפים לשינה טובה כוללים פינוי מכשירים חשמליים מחדר השינה, תרגול נשימה מודעת, אמבטיה חמה, ארוחה קלה לפחות שעתיים לפני השינה, והשלמת מגנזיום.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כמה שעות שינה נחשבות שנת לילה מלאה לפי אתי נחשון?

  שנת לילה מלאה נמשכת שבע עד שמונה שעות, אך בישראל היא התקצרה בשנים האחרונות לשש שעות בממוצע. נחשון מדגישה שהמדד הוא לא רק כמות אלא מעבר בשלושת שלבי השינה, שינה שטחית, שינה עמוקה ושנת החלום.

  ▾איזה תפקיד ממלאות בלוטות האדרנל במחזור השינה?

  מדובר בשתי בלוטות בגודל שעועית שמפרישות אדרנלין וקורטיזול, והסינכרון ביניהן קובע את איכות השינה, את משכה ואת היקיצה בבוקר. עומס יתר, סטרס, פעילות גופנית בעצימות לא מתאימה ואכילת סוכרים משבשים את פעילותן ופוגעים ישירות בשינה.

  ▾מה אומרת יקיצה בשעות שתיים עד ארבע בבוקר על הגוף?

  לפי הפרק זו אינדיקציה לגוף עמוס ברעלים, מצב שנפוץ אצל מי שצורך הרבה תרופות או אוכל תזונה מקולקלת ואין לו פינוי רעלים תקין. הפרעה נוספת שמוזכרת היא קימה לילית להשתנה שמתחילה בדרך כלל מגיל חמישים ומעלה.

  ▾אילו נזקים גורמת שינה של פחות משש שעות בלילה?

  נמנים האצה של תהליכי ההזדקנות דווקא אצל מי שמשקיע בטיפולי אנטי אייג׳ינג, פגיעה בריכוז וביכולת הלמידה, וירידה ביכולת החיסונית מול חיידקים, וירוסים ופטריות. פגיעה בתהליכים המטבוליים שמתרחשים בלילה מעלה את רמות הסוכר ואת המשקל ומגדילה את הסיכון למחלות לב וכלי דם.

  ▾אילו טיפים מעשיים לשיפור השינה ניתנים בפרק?

  לפנות מחדר השינה כל מכשיר חשמלי בגלל האור הכחול, לתרגל נשימה מודעת בספירה של שבע פעימות בשאיפה ושבע בנשיפה, כשתי דקות בבוקר ובערב, ולעשות מקלחת חמה עם עיסוי קרקפת בשמנים כמו ג׳רניום ולוונדר. בנוסף מומלצת ארוחת ערב קלה של ירקות או דגים לפחות שעתיים לפני השינה, הפסקת שתייה משתנת כמו קפה ותה ירוק, ותוסף מגנזיום כשיש התקפצויות שרירים.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• פרק 1 - לקראת האביב, בואו נדבר על ניקוי רעלים

  7 במרץ 2022·16 דק׳

• ברוכים הבאים

  7 במרץ 2022·0 דק׳

פודקאסטים דומים

פרק 1: מאסקנה, אקנה ומה שבניהם

אוכלות ת'ראש

פסיכולוגיה1 פרקים

רפואה בפיג׳מה

עידן סטרול

בריאות ואיכות חיים1 פרקים

הרבליסט -על צמחי מרפא ,רפואה ומה שבינהם עם יניב מורסיאנו

יניב מורסיאנו

פסיכולוגיה14 פרקים

עושים תזונה. נקודה. הכל על תזונה קטוגנית, דלת פחמימות וצומות לסירוגין

לירז בלומנפלד

בריאות ואיכות חיים142 פרקים

בריאות אושר וכושר

סער בויום

בריאות ואיכות חיים38 פרקים

תזונה טובה עם טובה קראוזה - פודקאסט על תזונה בהריון ולאחר הלידה, ועל ת

Tova Krause

בריאות ואיכות חיים55 פרקים