רפואה נתמכת ראיותפודקאסט של ד”ר ישי מינצקר
ד”ר ישי מינצקר
296 פרקים
על התוכנית
נצלול לתוך הספרות הרפואית בפרקים קצרים, וננסה להבין מאמרים: האם להאמין למאמר, מה התוצאות אומרות, והאם הן רלוונטיות למטופלים. רפואה נתמכת ראיות היא שיטה לקבל ולהבין מידע- מטרתה ליישם את המידע המחקרי הטוב והחשוב ביותר עבור אבחנה וטיפול, תוך התחשבות במאפייני המטופל וערכיו, ושימוש בכל כישוריה של הרופאה/אשת הצוות הרפואי. הפודקאסט מיועד ללומדים ולעוסקות במקצועות הרפואה והטיפול ולכל מי שמתעניין בקריאת מאמרים רפואיים ובהבנתם. אין להתייחס לתוכן כייעוץ רפואי, אלא כהסבר על השיטה. הספר ”רפואה נתמכת ראיות” מסביר את עקרונות השיטה, החל מהבסיס ועד ניתוח מאמרים מסוגים שונים. קישור לרכישה באתר הפודקאסט - ebm.podbean.com
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה רפואה נתמכת ראיות?
רפואה נתמכת ראיות הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית בריאות ואיכות חיים מאת ד”ר ישי מינצקר. הפודקאסט מנתח באופן ביקורתי ומעמיק סוגיות אפידמיולוגיות ורפואיות, חושף הטיות מחקריות ומלמד לחשוב על בריאות מתוך ראייה מורכבת ומבוססת ראיות. בארכיון 296 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-25 דקות.
| קטגוריה | בריאות ואיכות חיים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 296 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-25 דקות |
| הפרק האחרון | 27 באוקטובר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 4 |
עודכן:
למה גילוי מוקדם של סרטן לא תמיד מציל חיים
ד"ר אישי מינסקר מתאר איך עיתון רפואי מדעי ועיתון ישראלי רציני הציגו את אותה בדיקת MCED בצורה הפוכה - ומסביר למה גילוי מוקדם עלול לגרום נזק: חרדה, פרוצדורות מיותרות ואבחון יתר שלא משפר את הפרוגנוזה.
בפרק אחר הוא מפרק את פרדוקס ברקסון - הטיית התנגשות שיוצרת קשר שלילי מלאכותי בין משתנים שאין ביניהם קשר באוכלוסייה הכללית, ומסביר למה מחקר על עישון וסרטן שלפוחית השתן 'פספס' קשר ידוע.
כלים לחשוב ביקורתית על מידע רפואי, להבדיל בין מדע למיתוס.
הפודקאסט מנתח באופן ביקורתי ומעמיק סוגיות אפידמיולוגיות ורפואיות, חושף הטיות מחקריות ומלמד לחשוב על בריאות מתוך ראייה מורכבת ומבוססת ראיות.
המנחה
ד"ר אישי מינסקר הוא מומחה לאפידמיולוגיה ורפואה מבוססת ראיות, המאתגר תפיסות אינטואיטיביות בתחום הבריאות. הוא מציג ניתוח מעמיק וביקורתי של מחקרים רפואיים וסוגיות בריאות גלובליות.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בהגשה אנליטית, קפדנית ולימודית, המשתמשת בדוגמאות מגוונות (מרפואה ועד דייטים) כדי להמחיש מושגים מורכבים. היא מפרטת סוגיות רפואיות ואפידמיולוגיות תוך הדגשת הצורך בחשיבה ביקורתית והבנה מעמיקה של נתונים.
תובנות הזהב מהארכיון
- האינטואיציה האנושית לגבי התערבויות רפואיות, כמו גילוי מוקדם, אינה מספקת; רק מחקרים אקראיים מבוקרים המודדים הפחתה בתמותה יכולים להוכיח יעילות אמיתית.
- הטיות מחקריות כגון 'הטיית התנגשות' ו'פרדוקס ברקסון' עלולות ליצור קשרי סיבתיות כוזבים או הפוכים במחקרים תצפיתיים, ודורשות ניתוח זהיר ומודעות מתמדת.
- הבנת מחלות ודרכי התמודדות איתן דורשת התייחסות למכלול ההקשר: סביבתי, סוציו-פוליטי ותרבותי, ולא רק לפתוגן או טיפול פרטני.
- כלים כמו תרשימי DAG חיוניים לניתוח קשרים סיבתיים והבחנה בין משתנים מתערבים למתווכים, על מנת למנוע טעויות בפרשנות נתונים רפואיים.
התוכנית מתאימה לחוקרים, רופאים ולכל מי שמתעניין בבריאות גלובלית, אפידמיולוגיה, רפואה מבוססת ראיות ומעוניין לרכוש כלים לניתוח ביקורתי של ספרות מדעית.
השאלות הבולטות בארכיון
כיצד ישלבו רופאים את ההנחיות החדשות במציאות הקלינית הישראלית, שבה נהוג להשתמש בחישובי סיכון אירופאיים ולא אמריקאיים?
האם החלטה על טיפול בעיקר תמנע אירועים מוחיים, או האם היא בעיקר תגביר אירועים קטסטרופליים של דימום?
האם מחקר שלא הוכיח עלייה בסיבוכים הוכיח שאין עלייה בסיבוכים, או רק שלא הוכח שיש?
האם הכלים הכלליים אכן יעילים יותר בכל ההיבטים הקליניים, או שמדובר בהטיות שיטתיות במחקר?
4 פרקים = 4 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
המרשם לשפיות: להחליף את הממשלה הנוכחית
פרקים אחרונים
המרשם לשפיות: להחליף את הממשלה הנוכחית
27 באוקטובר 20260 דק׳אורחים:דוקטור אישי מינסקררופאים טובים נותנים פחות
22 באוקטובר 202624 דק׳מתי לתת נוגדי קרישה בפרפור עליות
15 באוקטובר 202622 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
כ-1,800 מטופלים עם פרפור עליות וציון ביניים, 1 לגבר או 2 לאישה, חולקו אקראית לקבלת DOAC או ללא טיפול, במחקר open label עם מעקב של שנתיים. התוצא המשולב קרה ב-4 מטופלים בקבוצת נוגדי הקרישה לעומת 13 בקבוצת הטיפול הרגיל, הבדל מוחלט של אחוז אחד והזארד רשיו של 0.31, עם רווח בר סמך רחב בין 0.1 ל-0.94. ד״ר ישי מינסקר מצביע על חולשות התקפות: היעדר סמיות, מתן אספירין לחלק מקבוצת הביקורת, הבדלים בין הקבוצות וכ-40 מטופלים בכל קבוצה שאבדו למעקב. מכיוון שנשללו מראש חולים עם אי ספיקת כליה וכבד וציון HAS-BLED הממוצע היה 0.5, התשובה נכונה בעיקר למטופלים בסיכון דמם נמוך, ושם רופאים רבים טיפלו גם קודם.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ערכי סף ברפואה, כמו המוגלובין A1C של 6.5 לאבחון סכרת, נועדו לפשט החלטות, אבל אין הבדל ביולוגי אמיתי בין 6.4 ל-6.6.
- במחקר open label רופא שיודע שהמטופל אינו מקבל נוגדי קרישה עלול לאבחן יותר אירועים מוחיים בקבוצה הזו, וזו הטיה לטובת הטיפול.
- ההפחתה היחסית של 69% מרשימה הרבה יותר מההפחתה המוחלטת של אחוז אחד, שמשמעותה טיפול ב-100 איש במשך שנתיים כדי למנוע אירוע אחד.
- בקבוצת נוגדי הקרישה היו 94 אשפוזים עקב פרפור עליות לעומת 15 בקבוצת הטיפול הרגיל, והחוקרים לא הסבירו את הפער.
- השיפוט של האירועים המוחיים נעשה בידי צוות חוקרים עיוור לשיוך, והרנדומיזציה וניתוח לפי כוונת טיפול בוצעו כראוי.
בטיחות אפידורל לילוד
8 באוקטובר 202624 דק׳אורחים:יעקב ירושלמילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מחקר שהתפרסם ב-BMJ ביולי 2026 השווה כ-115,000 לידות עם אפידורל לכ-380,000 לידות ללא אפידורל, ומצא סיכון יחסי של 0.87 לסיבוכים נוירולוגיים ביילוד, תוצאה לא מובהקת עם רווח בר סמך בין 0.68 ל-1.12. ד״ר ישי מינסקר מצביע על בעיית סיווג: יולדות שהתחילו באפידורל ועברו להרדמה כללית או ספינלית נרשמו בקבוצת הלא-אפידורל, מה שמעביר לידות בסיכון גבוה לקבוצת הביקורת. בנוסף, המצב הסוציו-אקונומי נמדד לפי מקום מגורים בלבד, ולכן נותר ערפול שארי גם אחרי רגרסיה רבת משתנים. התוצאים השניוניים התפזרו לשני הצדדים ללא מובהקות, תופעה שמתיישבת גם עם היעדר השפעה כלשהי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בסקוטלנד נרשמת ההרדמה הגבוהה בהיררכיה, ולכן יולדת שקיבלה אפידורל ועברה להרדמה כללית נספרה כלא-אפידורל, מה שעלול לשפר מלאכותית את הפרוגנוזה של קבוצת האפידורל.
- רק 37% מהלידות בקבוצת האפידורל הסתיימו בלידה נרתיקית ללא עזרים לעומת 75% בקבוצת הלא-אפידורל, פער שמצביע על כך שהקבוצות שונות מאוד זו מזו.
- מדד סוציו-אקונומי שנגזר ממקום מגורים הוא מדידה לא מדויקת של הערפלן, ולכן הניטרול ברגרסיה חלקי ונותר ערפול שארי.
- במחקר של 500,000 לידות עם שיעור סיבוכים של כ-1%, המספרים האבסולוטיים של התוצא קטנים ולכן הדיוק חלקי והרווח בר סמך רחב.
- פיזור של תוצאים שניוניים לשני הצדדים, ספסיס גבוה יותר ושיתוק מוחין נמוך יותר בקבוצת האפידורל, כולם לא מובהקים, מתיישב עם אקראיות בלבד.
LDL הורדה אגרסיבית של
24 בספטמבר 202625 דק׳דלקת ריאות בילדים והטעות שכולם עושים
10 בספטמבר 202625 דק׳פלצבו
27 באוגוסט 202627 דק׳עוורון לעוורון
10 באוגוסט 202625 דק׳שחיקה של מתמחות בהריון ובלידה
23 ביולי 202623 דק׳היהלום שבכתר מזויף
25 ביוני 202625 דק׳גילוי מוקדם של סרטן- למי להאמין
11 ביוני 202638 דק׳בונדיבוגיו פרק א
26 במאי 202631 דק׳הערפל, המתווך וההתנגשות
30 באפריל 202620 דק׳קווים מנחים חדשים לטיפול בכולסטרול
29 ביולי 202626 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הקווים המנחים החדשים של האמריקן הארט אסוסיישן והאמריקן קולג' אוף קרדיולוגי כוללים חישוב סיכון חדש בשם Prevent, שמשלב משתנים נוספים ומקטין את הערכת הסיכון לעומת החישוב הקודם. הסיווג של רמות הסיכון הורד לסף נמוך יותר, מה שמוביל להמלצות לטיפול בסטטינים גם לאנשים שהיו מוגדרים בעבר כבעלי סיכון בינוני או נמוך. מחקר מ-2026 הראה כי בעקבות ההנחיות החדשות, שיעור האנשים המומלצים לטיפול בסטטינים בארצות הברית יגדל משמעותית, עד כדי 60% מהאוכלוסייה ללא מחלה טרוסקלרוטית בגילאי 30-80.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הוספו שתי קטגוריות חדשות עם המלצה לטיפול מיידי ללא חישוב סיכון: מחלת כליות כרונית בשלב 3 ומעלה ונשאות HIV.
- הסף לסיכון גבוה ירד מ-20% ל-10% לעשר שנים, מה שמגדיל את מספר המטופלים המוגדרים בסיכון גבוה.
- ההמלצה לטיפול בסטטינים בסיכון גבולי הועברה מ'המלצה חלשה' ל'המלצה בינונית'.
- המדד החדש כולל פרמטרים כמו המוגלובין A1C, מיקרואלבומין ו-GFR, ומאפשר חישוב סיכון ל-30 שנה קדימה.
- החלטות טיפוליות מומלץ לנהל בשיח משותף בין רופא למטופל, תוך שקיפות לגבי סיכונים ותועלות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾אילו שתי קבוצות חדשות נוספו בקווים המנחים האמריקאיים לטיפול בסטטין בלי צורך בחישוב סיכון?
עד עכשיו, אנשים מעל גיל 40 עם סכרת ואנשים עם LDL מעל 190 קיבלו המלצה לסטטין בלי חישוב סיכון. עכשיו נוספו אליהם חולי מחלת כליות כרונית בשלב 3 ומעלה, כלומר GFR מתחת ל-60, וגם נשאי HIV. לדברי ד"ר ישי מינסקר, בשני המצבים האלה ידוע שהסיכון למחלה טרשתית מוגבר מאוד.
▾איך השתנו ספי הסיכון הגבוה והנמוך בהנחיות החדשות של האמריקן הארט אסוסיישן לעומת 2018?
הסף לסיכון גבוה ירד מ-20% ל-10% לעשר שנים, כך שמטופל עם סיכון של 11% שהוגדר בעבר בסיכון בינוני מוגדר היום בסיכון גבוה. גם סיכון נמוך הוגדר מחדש כפחות מ-3% במקום פחות מ-5%. התוצאה היא שהרבה יותר אנשים יוגדרו בסיכון גבוה והרבה פחות בסיכון נמוך.
▾למה מחשבון PREVENT נותן סיכון נמוך יותר מה-Pooled Cohort Equations הישן?
כשמחשבים לאותם אנשים את הסיכון בשני המחשבונים, PREVENT מקטין את הסיכון בערך בחצי, כך שסיכון של 10% במחשבון הישן יוצא 5%. אחת הסיבות היא ההתקדמות ברפואה מאז שנבנה המחשבון הישן, עם יותר סיכוי למנוע את המחלה בעזרת תרופות ושינוי אורחות חיים. בנוסף PREVENT לא כולל גזע, אלא מעמד סוציו-אקונומי, וגם המוגלובין A1C, מיקרואלבומין ו-GFR.
▾מה מצא המחקר שפורסם ב-JAMA ביולי 2026 על השפעת הקווים המנחים החדשים על מתן סטטינים?
החוקרים לקחו 4,300 משתתפים ממחקר NHANES בגילאי 30 עד 80 בלי מחלה טרשתית, והשליכו את התוצאות על האוכלוסייה בארצות הברית. 14% מאוכלוסיית היעד מקבלים עכשיו המלצה לסטטין שלא הייתה להם לפי ההנחיות הקודמות, כ-21 מיליון איש. בגילאי 70 עד 79 יש המלצה לסטטין אצל 93%, כלומר רק אחד מ-14 לא מומלץ לטיפול.
▾מה זה מחיר ההזדמנות שד"ר ישי מינסקר טוען שכותבי הקווים המנחים מתעלמים ממנו?
לטענתו, כותבי ההנחיות הם ליפידולוגים וקרדיולוגים שהקריירה שלהם מוקדשת לכולסטרול, והם לא חושבים על המרפאה העמוסה. אם שלושת רבעי הביקור יוקדשו לשיחה על כולסטרול, יישאר פחות זמן לדבר על המצב הנפשי, על שיעול חדש או על ירידה במשקל. לדבריו, זה נכון גם ברמת המטופל הבודד וגם ברמת מערכת הבריאות.
מי יחליף אותנו
9 ביולי 202634 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מחקר שפורסם ב-Nature Medicine ביוני 2026 השווה בין שישה כלי בינה מלאכותית שונים בפתרון שאלות קליניות, כולל כלים ייעודיים ורחבי היקף. התוצאות הראו כי הכלים הכלליים כמו GPT, ג'ימינאי וקלוד הציגו ביצועים גבוהים יותר בכל שלוש המשימות שנבדקו: מבחן אמריקאי, Health Bench Score ושאלות קליניות אמיתיות. עם זאת, קיימות הסתייגויות משמעותיות לגבי שיטות המחקר, כמו חשש שהכלים הכלליים אומנו מראש על המבחנים, מדגם קטן בבדיקות הקליניות והבדלים באופן הזנת הנתונים בין הכלים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ג'ימינאי 3.1 פרו השיג 97% תשובות נכונות במבחן אמריקאי, מעל GPT וקלוד.
- Health Bench Score, מבחן מורכב יותר המדמה מצבים רפואיים אמיתיים, העניק ציונים גבוהים יותר לכלים הכלליים לעומת הכלים הייעודיים.
- בבדיקה של שאלות קליניות אמיתיות, הכלים הכלליים קיבלו ציונים גבוהים יותר בנכונות, מלאות, בטיחות ובהירות התשובות.
- הבדיקה השלישית הושפעה מהבדלים באופן הזנת הנתונים: הכלים הכלליים קיבלו קלט דרך API מובנה, בעוד הכלים הייעודיים קיבלו טקסט חופשי, מה שיכול להטות את התוצאות.
- קיים חשש שהכלים הכלליים אומנו מראש על מערכי המבחנים, מה שמטיל ספק באובייקטיביות התוצאות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהן הסיבות לספקנות כלפי תוצאות המחקר שהשווה בין מנועי בינה מלאכותית כלליים לייעודיים ברפואה?
הספקנות נובעת מכך שהכלים הכלליים ייתכן ואומנו על אותם מבחנים שהיו חלק מהבדיקות, כמו מבחן MedQA ו-Health Bench Score, מה שיכול להקנות להם יתרון לא הוגן. בנוסף, בבדיקות נעשה שימוש ב-API למנועים הכלליים לעומת הזנה בטקסט חופשי למנועים הייעודיים, מה שיכול להשפיע על התוצאות. גם המדגם בבדיקה השלישית היה קטן ומוגבל ל-100 שאלות בלבד.
▾כיצד בוצעה הבדיקה השלישית במחקר ומה היו המאפיינים שלה?
הבדיקה השלישית כללה 100 שאלות קליניות אמיתיות שנשאלו על ידי רופאים אמיתיים בבית החולים NYU Lungon Center. תשובות מנועי הבינה נבדקו על ידי 12 רופאים שונים שהעניקו ציונים לנכונות, מלאות, בטיחות ובהירות התשובות. הבדיקה התמקדה במענה לשאלות פתוחות ולא בבחינות אמריקאיות.
▾מהם ההבדלים המרכזיים בין מנועי הבינה הכלליים למנועים הייעודיים לפי המחקר?
מנועי הבינה הכלליים כמו GPT, ג'ימיני וקלוד הציגו ביצועים טובים יותר במבחני הבחינה האמריקאית, Health Bench Score ובבדיקה של שאלות קליניות אמיתיות, בעיקר בתחום הבהירות והשלמות של התשובות. מנועי הבינה הייעודיים, שמתבססים על ספרות רפואית, קיבלו ציונים נמוכים יותר בכל המבחנים.
▾מהם המגבלות של מבחני הבחינה האמריקאית (MedQA) בהערכת יכולות מנועי בינה מלאכותית רפואיים?
מבחני הבחינה האמריקאית בודקים יכולת בחירה בין תשובות מרובות אך אינם מודדים יכולות מורכבות כמו תקשורת עם מטופל, קבלת החלטות מורכבות או שליפת מידע מהזיכרון. כמו כן, ייתכן שמנועי בינה כלליים ראו את השאלות מראש כחלק מהאימון, מה שמטיל ספק בתוקף התוצאות.
▾כיצד משפיע השימוש ב-API לעומת הזנת טקסט חופשי על ביצועי מנועי הבינה במחקר?
מנועי הבינה הכלליים קיבלו את המקרים דרך API שהגדיר מראש פורמט ברור ומסודר לתשובות, מה שאפשר להם להציג מענה ברור, מלא ובטוח יותר. מנועי הבינה הייעודיים קיבלו את המקרים בטקסט חופשי כפי שרופאים שואלים בפועל, מה שיכול להקשות על המענה ולפגוע בביצועים שלהם בהשוואה למנועים הכלליים.
כתבות במגזין על התוכנית
שיווק והכנסות מרפואה נתמכת ראיות: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך רפואה נתמכת ראיות מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של רפואה נתמכת ראיות אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית בריאות ואיכות חיים. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את רפואה נתמכת ראיות היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 296 הפרקים של רפואה נתמכת ראיות הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של רפואה נתמכת ראיות כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-296 הפרקים של רפואה נתמכת ראיות הופכים למגזין?
- 296 פרקים = 296 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של רפואה נתמכת ראיות, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
סקירת עיתונות ברפואה פנימית
פרופ' יהונתן שרעבי, שיבא
בריאות אושר וכושר
סער בויום
המסכת - סדרת פודקאסט לרופאים - מבית מכבי שירותי בריאות
המסכת - מכבי שירותי בריאות
כֹּחַ הַהִיּוּלִי - כשמדע ואינטואיציה נפגשים | נבו פרץ
נבו פרץ
האשטק
קיסר | שיבולת | גרעיני
עסקים על הגל
מועצה אזורית חוף אשקלון