בורסה והשקעות
צביקה ברגמן - המוח
241 פרקים
על התוכנית
בורסה והשקעות הינו הפודקאסט הראשון של המשקיעים בישראל ללימוד סודות שוק ההון והשקעות נדל"ן תוך הבנה הפיצוח שיטות משקיעי העל והפסיכולוגיה של המשקיעים
מה זה בורסה והשקעות?
בורסה והשקעות הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית כלכלה ועסקים מאת צביקה ברגמן - המוח. ניתוח רציונלי של הקשר בין היסטוריה, פסיכולוגיה וטכנולוגיה לקבלת החלטות מושכלת בשוק ההון. בארכיון 241 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-37 דקות.
| קטגוריה | כלכלה ועסקים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 241 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בחודש |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-37 דקות |
| הפרק האחרון | 25 בינואר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
איפה 600 מיליארד הדולר שאמורים להצדיק את בועת ה-AI
זה הפודקאסט ששואל את השאלה לא נעימה: ההשקעה העצומה בתשתית AI מזכירה את שיגעון הרכבות ב-1845 ואת בועת הדוט-קום, ובשני המקרים המשקיעים הראשונים הפסידו - אבל המסילות והסיבים האופטיים שנשארו הם שאיפשרו את גוגל ונטפליקס. גם אם תהיה התרסקות, היא תוזיל את כוח המחשוב ותפתח את הדלת לחדשנות.
החוט המקשר הוא חיבור בין היסטוריה, פסיכולוגיה וטכנולוגיה. פרק על ניסויי הקונפורמיות של סולומון אש מסביר למה 75% מהנבדקים שינו תשובה נכונה בגלל לחץ קבוצתי, ולמה זה בדיוק מה שקורה למשקיעים שמתיישרים עם דעת ההמון.
ואפילו סיפור אישי - איך נוכל נייד את מספר הטלפון של המגיש כדי לרוקן לו את הבנק - הופך לשיעור על זהות דיגיטלית ועל מה שמחכה ביום שמחשב קוונטי יפצח כל הצפנה.
ניתוח רציונלי של הקשר בין היסטוריה, פסיכולוגיה וטכנולוגיה לקבלת החלטות מושכלת בשוק ההון.
המנחה
המנחה הוא אנליסט בעל חשיבה אסטרטגית המשלב ידע בהיסטוריה, פסיכולוגיה וטכנולוגיה. הוא משתמש בסיפורים אישיים ובניתוחים היסטוריים כדי להנגיש תהליכים מורכבים בשוק ההון ובאבטחת מידע. דמותו משדרת רציונליות ופרגמטיות, תוך דגש על חשיבות ההיערכות מראש לתרחישי קיצון.
הסגנון
התוכנית מתאפיינת בגישה נרטיבית שמתחילה לרוב בסיפור אישי או היסטורי, ומשם צוללת לניתוח אנליטי מעמיק. הטון רציני וקצבי, המקשר בין תובנות מעולם הכלכלה ההתנהגותית לבין אירועים עכשוויים. המבנה נוטה לעמת מוסכמות חברתיות עם מציאות כלכלית מורכבת.
תובנות הזהב מהארכיון
- הבנת דפוסי העבר היא המפתח לזיהוי בועות בהווה, שכן ההיסטוריה הכלכלית נוטה לחזור על עצמה.
- קטסטרופה היא הזדמנות עבור מי שנערך אליה מראש, ולא עבור מי שנסחף אחרי הפניקה של ההמון.
- בני אדם מושפעים רגשית וחברתית באופן לא מודע בשוק ההון, ולכן אינם פועלים בצורה רציונלית טהורה.
- תשתיות טכנולוגיות משנות עולם נוצרות לעיתים קרובות מתוך קריסת בועות קודמות.
- אדריכלי בחירה מעצבים את ההחלטות שלנו באמצעות נאג'ים סמויים, ולכן נדרשת מודעות גבוהה לכל בחירה.
התוכנית מתאימה למשקיעים, חובבי כלכלה וטכנולוגיה המחפשים להבין את הדינמיקה שמאחורי מגמות השוק ולקבל כלים מעשיים להיערכות לתרחישי קיצון.
השאלות הבולטות בארכיון
איפה 600 מיליארד הדולר שאמורים להצדיק את ההשקעה העצומה בתשתית ה-AI, ומדוע הם עדיין לא קיימים?
איך קורה שקבוצה גדולה של בני אדם מתנהגת בצורה מטורפת ולא הגיונית וגם בטוחה שהיא צודקת?
אם הייתה לכם מכונה שמסוגלת לפתוח כל דלת דיגיטלית בעולם, האם הייתם ממהרים לספר לכולם או שומרים אותה בסוד לעצמכם?
איך מיליוני גברים שינו את הדרך שבה הם מטילים את מימיהם בזכות מדבקת זבוב אחת - ומה זה מלמד על ההחלטות שלנו בשוק ההון?
כיצד אדם יחיד מצליח לזהות שנים מראש אירוע גלובלי שאיש אינו מאמין שיקרה, ולבנות עליו תוכנית רווח כלכלית מדויקת?
איך, איך חלום העושר הזה מתנפץ לנגד עיניהם?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
בעל הפודקאסט טוען שבועת ה-AI אינה תקלה אלא המנגנון שבו השוק מממן תשתית שתשנה את העולם, בדיוק כמו הרכבות של 1845 ובועת הדוט קום.
כדי לענות אם ה-AI הוא בועה, בעל הפודקאסט לוקח אותנו אחורה לשיגעון הרכבות בבריטניה של 1845 ולבועת הדוט קום של שנות התשעים. בשני המקרים המשקיעים הראשונים הפסידו את כספם, אבל התשתית, מסילות וסיבים אופטיים, נשארה ואיפשרה את הדור הבא, מגוגל ופייסבוק ועד נטפליקס. כיום ענקיות כמו מייקרוסופט, גוגל, מטה ואמזון מוציאות יחד כ-200 מיליארד דולר בשנה על שבבים וחוות שרתים, בעוד דיוויד קאן מסקויה שואל את 'שאלת ה-600 מיליארד': מאיפה יגיעו ההכנסות שיצדיקו את ההשקעה. המסקנה היא שגם אם תבוא התרסקות, היא תוזיל את כוח המחשוב ותפתח את הדלת לשלב הפריסה, כפי שתיארה החוקרת קרלוטה פרז.
- התשתית של בועה שהתפוצצה נמכרת בזול, ועליה קם הדור הבא: סיבים אופטיים זולים אחרי קריסת הדוט קום אפשרו את גוגל, פייסבוק ונטפליקס.
- מנכ״ל גוגל סונדר פיצ'אי אמר שהסיכון בתת השקעה גדול בהרבה מהסיכון בהשקעת יתר, ולכן זה מרוץ חימוש קיומי בין הענקיות.
- שאלת ה-600 מיליארד: אם מוציאים 200 מיליארד על שבבים, צריך לייצר כ-600 מיליארד דולר הכנסה שנתית כדי להיות רווחי, וכרגע ה-AI הוא לרוב פיצ'ר נחמד ולא מנוע הכנסות.
- לפי קרלוטה פרז הטכנולוגיה עוברת משלב ההתקנה הספקולטיבי לשלב הפריסה, שבו היא הופכת בלתי נראית ומשנה באמת את החיים, כמו החשמל.
איפה 600 מיליארד הדולר שאמורים להצדיק את ההשקעה העצומה בתשתית ה-AI, ומדוע הם עדיין לא קיימים?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
פרק 226 - יהיה פיצוץ !
פרקים אחרונים
פרק 226 - יהיה פיצוץ !
25 בינואר 202622 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
כדי לענות אם ה-AI הוא בועה, בעל הפודקאסט לוקח אותנו אחורה לשיגעון הרכבות בבריטניה של 1845 ולבועת הדוט קום של שנות התשעים. בשני המקרים המשקיעים הראשונים הפסידו את כספם, אבל התשתית, מסילות וסיבים אופטיים, נשארה ואיפשרה את הדור הבא, מגוגל ופייסבוק ועד נטפליקס. כיום ענקיות כמו מייקרוסופט, גוגל, מטה ואמזון מוציאות יחד כ-200 מיליארד דולר בשנה על שבבים וחוות שרתים, בעוד דיוויד קאן מסקויה שואל את 'שאלת ה-600 מיליארד': מאיפה יגיעו ההכנסות שיצדיקו את ההשקעה. המסקנה היא שגם אם תבוא התרסקות, היא תוזיל את כוח המחשוב ותפתח את הדלת לשלב הפריסה, כפי שתיארה החוקרת קרלוטה פרז.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- התשתית של בועה שהתפוצצה נמכרת בזול, ועליה קם הדור הבא: סיבים אופטיים זולים אחרי קריסת הדוט קום אפשרו את גוגל, פייסבוק ונטפליקס.
- מנכ״ל גוגל סונדר פיצ'אי אמר שהסיכון בתת השקעה גדול בהרבה מהסיכון בהשקעת יתר, ולכן זה מרוץ חימוש קיומי בין הענקיות.
- שאלת ה-600 מיליארד: אם מוציאים 200 מיליארד על שבבים, צריך לייצר כ-600 מיליארד דולר הכנסה שנתית כדי להיות רווחי, וכרגע ה-AI הוא לרוב פיצ'ר נחמד ולא מנוע הכנסות.
- לפי קרלוטה פרז הטכנולוגיה עוברת משלב ההתקנה הספקולטיבי לשלב הפריסה, שבו היא הופכת בלתי נראית ומשנה באמת את החיים, כמו החשמל.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
כדי לענות אם ה-AI הוא בועה, בעל הפודקאסט לוקח אותנו אחורה לשיגעון הרכבות בבריטניה של 1845 ולבועת הדוט קום של שנות התשעים. בשני המקרים המשקיעים הראשונים הפסידו את כספם, אבל התשתית, מסילות וסיבים אופטיים, נשארה ואיפשרה את הדור הבא, מגוגל ופייסבוק ועד נטפליקס. כיום ענקיות כמו מייקרוסופט, גוגל, מטה ואמזון מוציאות יחד כ-200 מיליארד דולר בשנה על שבבים וחוות שרתים, בעוד דיוויד קאן מסקויה שואל את 'שאלת ה-600 מיליארד': מאיפה יגיעו ההכנסות שיצדיקו את ההשקעה. המסקנה היא שגם אם תבוא התרסקות, היא תוזיל את כוח המחשוב ותפתח את הדלת לשלב הפריסה, כפי שתיארה החוקרת קרלוטה פרז.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
התשתית של בועה שהתפוצצה נמכרת בזול, ועליה קם הדור הבא: סיבים אופטיים זולים אחרי קריסת הדוט קום אפשרו את גוגל, פייסבוק ונטפליקס. · מנכ״ל גוגל סונדר פיצ'אי אמר שהסיכון בתת השקעה גדול בהרבה מהסיכון בהשקעת יתר, ולכן זה מרוץ חימוש קיומי בין הענקיות. · שאלת ה-600 מיליארד: אם מוציאים 200 מיליארד על שבבים, צריך לייצר כ-600 מיליארד דולר הכנסה שנתית כדי להיות רווחי, וכרגע ה-AI הוא לרוב פיצ'ר נחמד ולא מנוע הכנסות. · לפי קרלוטה פרז הטכנולוגיה עוברת משלב ההתקנה הספקולטיבי לשלב הפריסה, שבו היא הופכת בלתי נראית ומשנה באמת את החיים, כמו החשמל.
זאב בודד [המנטור בחליפה - פרק 5]
19 בדצמבר 202536 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מה גורם לקבוצה גדולה של בני אדם להתנהג בצורה לא הגיונית ולהיות בטוחה שהיא צודקת? התשובה מתחילה בקונפורמיות, ההליכה בתלם, הנטייה ליישר קו עם הקבוצה גם נגד מה שהעיניים רואות. המנחה משחזר את ניסויי הקווים של סולומון אש מ-1951, שבהם 75% מהנבדקים אימצו תשובה שגויה רק כי כל החדר ענה אחרת, ומחבר את זה למשקיעים של היום. מחקר של ברבר ועודין על 166 מועדוני השקעות בארצות הברית מצא שהם החליפו 65% מהתיק מדי שנה והשיגו פחות מהמדד וגם פחות ממשקיעים בודדים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- בניסוי של אש הדיוק היה קרוב ל-100% כשנבדקים ענו לבד, ופחות מאחוז טעויות בקבוצת הביקורת, כלומר הטעות נבעה כולה מלחץ חברתי
- יש שני מנגנונים נפרדים: השפעה נורמטיבית, הרצון להשתלב, והשפעה אינפורמטיבית, ספק עצמי כששומעים את כולם עונים אחרת
- מועדוני ההשקעות של שנות ה-90 נטו למניות צמיחה קטנות ומסוכנות, סחרו בתדירות גבוהה והניבו פחות מהמדד ומהמשקיעים הבודדים
- לפי נתון שמצוטט בפרק, 90% מסוחרי היום מפסידים את התיק תוך שנתיים, והביטחון הקבוצתי רק מחזק את הטעויות וההטיות
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מה גורם לקבוצה גדולה של בני אדם להתנהג בצורה לא הגיונית ולהיות בטוחה שהיא צודקת? התשובה מתחילה בקונפורמיות, ההליכה בתלם, הנטייה ליישר קו עם הקבוצה גם נגד מה שהעיניים רואות. המנחה משחזר את ניסויי הקווים של סולומון אש מ-1951, שבהם 75% מהנבדקים אימצו תשובה שגויה רק כי כל החדר ענה אחרת, ומחבר את זה למשקיעים של היום. מחקר של ברבר ועודין על 166 מועדוני השקעות בארצות הברית מצא שהם החליפו 65% מהתיק מדי שנה והשיגו פחות מהמדד וגם פחות ממשקיעים בודדים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
בניסוי של אש הדיוק היה קרוב ל-100% כשנבדקים ענו לבד, ופחות מאחוז טעויות בקבוצת הביקורת, כלומר הטעות נבעה כולה מלחץ חברתי · יש שני מנגנונים נפרדים: השפעה נורמטיבית, הרצון להשתלב, והשפעה אינפורמטיבית, ספק עצמי כששומעים את כולם עונים אחרת · מועדוני ההשקעות של שנות ה-90 נטו למניות צמיחה קטנות ומסוכנות, סחרו בתדירות גבוהה והניבו פחות מהמדד ומהמשקיעים הבודדים · לפי נתון שמצוטט בפרק, 90% מסוחרי היום מפסידים את התיק תוך שנתיים, והביטחון הקבוצתי רק מחזק את הטעויות וההטיות
הזדמנות להתעשר [המנטור בחליפה - פרק 4]
7 בנובמבר 202534 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הדובר גילה בוקר אחד שאיבד קליטה סלולרית, מה שהתברר כניסיון נוכלים להשתלט על זהותו הדיגיטלית. דרך ניוד המספר, הם הצליחו לאפס סיסמאות בבנק ולנסות למשוך כספים, מהלך שנעצר רק ברגע האחרון. האירוע הזה, לדבריו, הוא רק הפרומו לאיום הגדול באמת: המחשב הקוונטי. טכנולוגיה זו צפויה בעתיד הקרוב לפצח כל מערכת הצפנה בעולם, מה שישאיר את המידע האישי, הפיננסי והביטחוני של כולנו חשוף לחלוטין.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ניוד מספר טלפון מאפשר לנוכלים להשתלט על כל הזהות הדיגיטלית שנשענת על אימות ב-SMS.
- הגנה בסיסית וקריטית היא הפעלת קוד ניוד מחמיר בחברת הסלולר, שמונע ניוד ללא אימות נוסף.
- ההבדל בין מחשב רגיל לקוונטי הוא היכולת של האחרון לבצע חישובים עצומים במקביל ולפצח הצפנות שכרגע נחשבות בלתי חדירות.
- התאריך המשוער להגעת ה-Q-Day, שבו תיפרץ כל ההצפנה העולמית, מוערך לעיתים עוד לפני 2035.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הדובר גילה בוקר אחד שאיבד קליטה סלולרית, מה שהתברר כניסיון נוכלים להשתלט על זהותו הדיגיטלית. דרך ניוד המספר, הם הצליחו לאפס סיסמאות בבנק ולנסות למשוך כספים, מהלך שנעצר רק ברגע האחרון. האירוע הזה, לדבריו, הוא רק הפרומו לאיום הגדול באמת: המחשב הקוונטי. טכנולוגיה זו צפויה בעתיד הקרוב לפצח כל מערכת הצפנה בעולם, מה שישאיר את המידע האישי, הפיננסי והביטחוני של כולנו חשוף לחלוטין.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ניוד מספר טלפון מאפשר לנוכלים להשתלט על כל הזהות הדיגיטלית שנשענת על אימות ב-SMS. · הגנה בסיסית וקריטית היא הפעלת קוד ניוד מחמיר בחברת הסלולר, שמונע ניוד ללא אימות נוסף. · ההבדל בין מחשב רגיל לקוונטי הוא היכולת של האחרון לבצע חישובים עצומים במקביל ולפצח הצפנות שכרגע נחשבות בלתי חדירות. · התאריך המשוער להגעת ה-Q-Day, שבו תיפרץ כל ההצפנה העולמית, מוערך לעיתים עוד לפני 2035.
תקלה טכנית [המנטור בחליפה - פרק 3]
13 באוקטובר 202536 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
המנחה נזכר איך הוקסם מהניתוח הטכני, מהנרות הירוקים והאדומים ומהתבניות, עד שהבין שבזמן שהוא מדבר עם הגרף, הגרף מדבר אליו ומפעיל אותו בלי ידיעתו. משם עוברים לסיפור על שדה התעופה סחיפול ליד אמסטרדם, שבו פסיכולוג התנהגותי הדביק מדבקה של זבוב במרכז המשתנות והוריד את עלויות הניקיון ביותר מ-80%. זה השער לכלכלה ההתנהגותית של ריצ'רד טאלר, חתן פרס נובל: נאג', ארכיטקטורת בחירה, וברירות מחדל כמו בתרומת איברים, שבהן בצרפת ובאוסטריה כולם תורמים אלא אם התנגדו, בעוד שבישראל חותמים רק כעשרה אחוזים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ברירת מחדל היא הדחיפה החזקה ביותר: במדינות שדורשות חתימה אקטיבית חותמים רק עשרה עד עשרים אחוז, ובצרפת ואוסטריה ההסדר הפוך
- טאלר מבחין בין האקונום, יצור רציונלי ומחושב, לבין בני אדם אמיתיים שפועלים באימפולסיביות ומושפעים עמוקות מההקשר
- כל מי שמציג לנו בחירה הוא אדריכל בחירה, במודע או שלא: סדר המנות בוויטרינה או שלט קלוריות כבר מטים את ההחלטה
- שוק ההון מלא בנאג'ים שאיש לא תכנן בכוונה, הם נובעים מהכלים עצמם ומהדרך שבה המוח מעבד מידע, והמנתח הטכני חשוף להם במיוחד
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
המנחה נזכר איך הוקסם מהניתוח הטכני, מהנרות הירוקים והאדומים ומהתבניות, עד שהבין שבזמן שהוא מדבר עם הגרף, הגרף מדבר אליו ומפעיל אותו בלי ידיעתו. משם עוברים לסיפור על שדה התעופה סחיפול ליד אמסטרדם, שבו פסיכולוג התנהגותי הדביק מדבקה של זבוב במרכז המשתנות והוריד את עלויות הניקיון ביותר מ-80%. זה השער לכלכלה ההתנהגותית של ריצ'רד טאלר, חתן פרס נובל: נאג', ארכיטקטורת בחירה, וברירות מחדל כמו בתרומת איברים, שבהן בצרפת ובאוסטריה כולם תורמים אלא אם התנגדו, בעוד שבישראל חותמים רק כעשרה אחוזים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ברירת מחדל היא הדחיפה החזקה ביותר: במדינות שדורשות חתימה אקטיבית חותמים רק עשרה עד עשרים אחוז, ובצרפת ואוסטריה ההסדר הפוך · טאלר מבחין בין האקונום, יצור רציונלי ומחושב, לבין בני אדם אמיתיים שפועלים באימפולסיביות ומושפעים עמוקות מההקשר · כל מי שמציג לנו בחירה הוא אדריכל בחירה, במודע או שלא: סדר המנות בוויטרינה או שלט קלוריות כבר מטים את ההחלטה · שוק ההון מלא בנאג'ים שאיש לא תכנן בכוונה, הם נובעים מהכלים עצמם ומהדרך שבה המוח מעבד מידע, והמנתח הטכני חשוף להם במיוחד
מכת פתיחה [המנטור בחליפה - פרק 2]
12 בספטמבר 202545 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ברגע שסין פולשת לטיואן בבוקר יולי 2027, המספר פותח קובץ בשם 'מכת פתיחה' ומבצע תוכנית מסחר שהכין שנים מראש: מוכר וקונה ניירות ערך בקור רוח, כמו מכונה משומנת, בלי לחפש מה אחרים חושבים. הוא מתאר את הפלישה לפרטיה: מטחי טילים היפרסוניים, הפצצות אוויר, נחיתות אמפיביות, וניסיון לחסל את נשיאת טיואן, שבכל זאת שורדת ונושאת נאום חירום שמשווה את הרגע לאוקראינה מול רוסיה ב-2022. הוא מסביר למה סין העזה: הלקח מאוקראינה שהמערב נמנע מעימות ישיר עם מעצמה גרעינית, התלות הכלכלית של העולם בסין כ'תרדמת מתוקה', ואדישותו של טראמפ, שאמר שטיואן צריכה לשלם על ההגנה. התזה שלו היא שקטסטרופה היא הזדמנות למי שנערך מראש.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המספר טוען שתכנון מוקדם מאפשר לפעול 'כמו מכונה משומנת' ברגע המשבר, בזמן שההמון נתפס בפניקה ומגיב מאוחר.
- לדבריו ההרגלה ההדרגתית לתוקפנות מרדימה את הערנות, בדיוק כמו האתגרויות על הגדר בעזה לפני השביעי באוקטובר.
- התלות הכלכלית העולמית בסין היא כלי הרתעה: רבים במערב יימנעו מצעדים חריפים נגדה מחשש להרס הכלכלה הגלובלית.
- סין למדה מהמלחמה באוקראינה שרוסיה ממשיכה להילחם למרות הסנקציות, ושהמערב מגיב בעיקר בגינויים ובאספקת נשק ולא בהתערבות ישירה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
ברגע שסין פולשת לטיואן בבוקר יולי 2027, המספר פותח קובץ בשם 'מכת פתיחה' ומבצע תוכנית מסחר שהכין שנים מראש: מוכר וקונה ניירות ערך בקור רוח, כמו מכונה משומנת, בלי לחפש מה אחרים חושבים. הוא מתאר את הפלישה לפרטיה: מטחי טילים היפרסוניים, הפצצות אוויר, נחיתות אמפיביות, וניסיון לחסל את נשיאת טיואן, שבכל זאת שורדת ונושאת נאום חירום שמשווה את הרגע לאוקראינה מול רוסיה ב-2022. הוא מסביר למה סין העזה: הלקח מאוקראינה שהמערב נמנע מעימות ישיר עם מעצמה גרעינית, התלות הכלכלית של העולם בסין כ'תרדמת מתוקה', ואדישותו של טראמפ, שאמר שטיואן צריכה לשלם על ההגנה. התזה שלו היא שקטסטרופה היא הזדמנות למי שנערך מראש.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המספר טוען שתכנון מוקדם מאפשר לפעול 'כמו מכונה משומנת' ברגע המשבר, בזמן שההמון נתפס בפניקה ומגיב מאוחר. · לדבריו ההרגלה ההדרגתית לתוקפנות מרדימה את הערנות, בדיוק כמו האתגרויות על הגדר בעזה לפני השביעי באוקטובר. · התלות הכלכלית העולמית בסין היא כלי הרתעה: רבים במערב יימנעו מצעדים חריפים נגדה מחשש להרס הכלכלה הגלובלית. · סין למדה מהמלחמה באוקראינה שרוסיה ממשיכה להילחם למרות הסנקציות, ושהמערב מגיב בעיקר בגינויים ובאספקת נשק ולא בהתערבות ישירה.
אזהרה היסטורית [המנטור בחליפה - פרק 1]
15 באוגוסט 202536 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ניו יורק של 1928 חיה בתחושה שהכל אפשרי: ג'אז בהרלם, גורדי שחקים, וחוק יובש שרק הגביר את חיי הלילה. שוק המניות טיפס כמעט שמונה שנים ברציפות והפך ל'ספורט לאומי' שבו גם קרות בית ומצחצחי נעליים החזיקו מניות, מתוך אמונה שהמחירים רק יעלו. הנשיא הובר הבטיח שהעוני ייעלם, והכלכלן אירווינג פישר הכריז ימים לפני הקריסה שהמניות הגיעו לרמה גבוהה וקבועה. ואז הגיעו החמישי, השני והשלישי השחורים של אוקטובר 1929: מעל 16 מיליון מניות נמכרו ביום אחד, כ-14 מיליארד דולר נמחקו תוך שבוע, ומי שקנה במרג'ין נותר חייב לבנק, תחילתו של השפל הגדול שבו הדאו איבד עד 1932 כ-89 אחוזים מערכו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קניית מניות במרג'ין הפכה רווח לכאורה לחוב הרסני: עשרת אלפים דולר איפשרו קנייה של מאה אלף, וכשההשקעה נמחקה נותר המשקיע חייב עשרות אלפים לבנק.
- היו אזהרות מוקדמות מכלכלנים ומהבנק הפדרלי על ספקולציה מנותקת מהכלכלה, אבל הציבור והמשקיעים התעלמו מהן.
- בהיעדר ביטוח פדרלי על פיקדונות, קריסת הבנקים מחקה יחד איתם את חסכונות האזרחים, וגררה אפקט דומינו של אבטלה שנגעה לאחד מכל ארבעה עובדים.
- הקריסה לא נעצרה ביום אחד אלא נמשכה עד יולי 1932, אז צנח הדאו מ-381 נקודות ל-41 ומחק כמעט עשור שלם של צמיחה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
ניו יורק של 1928 חיה בתחושה שהכל אפשרי: ג'אז בהרלם, גורדי שחקים, וחוק יובש שרק הגביר את חיי הלילה. שוק המניות טיפס כמעט שמונה שנים ברציפות והפך ל'ספורט לאומי' שבו גם קרות בית ומצחצחי נעליים החזיקו מניות, מתוך אמונה שהמחירים רק יעלו. הנשיא הובר הבטיח שהעוני ייעלם, והכלכלן אירווינג פישר הכריז ימים לפני הקריסה שהמניות הגיעו לרמה גבוהה וקבועה. ואז הגיעו החמישי, השני והשלישי השחורים של אוקטובר 1929: מעל 16 מיליון מניות נמכרו ביום אחד, כ-14 מיליארד דולר נמחקו תוך שבוע, ומי שקנה במרג'ין נותר חייב לבנק, תחילתו של השפל הגדול שבו הדאו איבד עד 1932 כ-89 אחוזים מערכו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
קניית מניות במרג'ין הפכה רווח לכאורה לחוב הרסני: עשרת אלפים דולר איפשרו קנייה של מאה אלף, וכשההשקעה נמחקה נותר המשקיע חייב עשרות אלפים לבנק. · היו אזהרות מוקדמות מכלכלנים ומהבנק הפדרלי על ספקולציה מנותקת מהכלכלה, אבל הציבור והמשקיעים התעלמו מהן. · בהיעדר ביטוח פדרלי על פיקדונות, קריסת הבנקים מחקה יחד איתם את חסכונות האזרחים, וגררה אפקט דומינו של אבטלה שנגעה לאחד מכל ארבעה עובדים. · הקריסה לא נעצרה ביום אחד אלא נמשכה עד יולי 1932, אז צנח הדאו מ-381 נקודות ל-41 ומחק כמעט עשור שלם של צמיחה.
פרק 225 - אחד על אחד עם צביקה ברגמן
13 ביולי 20251 שע׳ 33 דק׳פרק 224 - אמנות הפיתוי
22 ביוני 202521 דק׳פרק 223 - כדי להתעשר צריך............
15 ביוני 202522 דק׳פרק 222 - הגענו לתחתית?
16 במרץ 202519 דק׳
פודקאסטים דומים
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
The Itay Verchik Show
itay verchik
הפודקאסט של גיא קצוביץ'
גיא קצוביץ'
גלובס - להקשיב לכתבות
גלובס - Globes
חיות כיס Hayot Kiss
כאן | Kan