אנשים ומחשביםפודקאסט

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

פרקים עם ניתוח מלא

• S1E445: ראיון עם ניסים בראל, ממייסדי תעשיית האבטחה בישראל, יזם חברתי ומחבר הספר ערך מוסף
• S1E442: ראיון עם נתי אברהמי, מנכ"ל מחב"א, מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי
• S1E429: ראיון עם עמית רונן, סמנכ"ל לקוחות מגזר פרטי ומנהל סאפ בחברת נס, ורפי הופמן, סמנכ"ל ומנהל חטיבת סאפ בנס
• S1E428: ראיון עם מירי דבש-חרמוני, מנמ"רית "דרך ארץ" מקבוצת דרייב, המפעילה את כביש 6
• S1E427: ראיון עם ד"ר לב טופר, ראש התמחות סייבר, בבית הספר למערכות מידע, המכללה האקדמית ת"א יפו, וחוקר אנטישמיות
• S1E426: ראיון עם ד"ר אושרית הופר, ראש בית הספר להנדסת חשמל במכללה האקדמית, אפקה
• S1E426: ' אל"מ מיל אבנר זיו, יזם ומנכ"ל חברת הסטארט אפ זינץ
• S1E434: עם גיא אלתגר, סמנכ"ל בינה מלאכותית פיזיקלית במטה הלאומי לבינה מלאכותית

פרקים אחרונים

• S1E447: ראיון עם מאיר גבעון מייסד ונשיא קבוצת גיב סולושנס

  25 באוקטובר 2026·36 דק׳

• S1E446: יואל בראל , מנהל המרכז ליזמות בהיי טק

  20 באוקטובר 2026·25 דק׳

• S1E445: ראיון עם ניסים בראל, ממייסדי תעשיית האבטחה בישראל, יזם חברתי ומחבר הספר ערך מוסף

  15 באוקטובר 2026·34 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  ניסים בראל הגיע עם משפחתו ממרוקו בגיל עשר למעברת בת ים, נשלח לפנימיית בויאר בירושלים ונכנס לאבטחת מידע כשהוצמד למומחה האמריקאי אייזיק אורבך בפרויקט של בנק לאומי ואיגוד הבנקים. ב-1986 הקים את קומסק, ניהל אותה עד 2014 ומכר אז את כל החזקותיו כדי לעבור לעשייה חברתית. העמותה שהקים, יוזמות עתיד, ליוותה כ-8,000 נשים עד לבעלות על עסק, וכל שנה מצטרפות כ-1,200 נשים חדשות בלי לשלם אגורה. במכללת ספיר הוביל את תוכנית חי, חדשנות ויזמות בספיר, ובבית הספר יאס״א פתחו בזמן המלחמה שלוחות בקריית שמונה ובנתיבות.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • בראל מתאר את לתת כארגון שמחלק מזון שנים בלי לשנות את מצב המשפחות, ולכן הקים את יוזמות עתיד כדי להוציא נשים לעצמאות כלכלית.
  • בקורס של יוזמות עתיד נאמר לנשים קודם כל שהן שוות את הכסף שעליו הן עובדות, ומראים להן איך ההכנסה תשפיע על הילדים שלהן.
  • ביוזמות עתיד מלמדים נשים להשתמש בכלי AI לבניית תוכנית עסקית ולחקר שוק במקום ללמד אותן טכנולוגיה עצמה.
  • בנק הפועלים וקרן ישראלית תרמו כל אחד עשרה מיליון שקל להרחבת תוכנית היזמות של ספיר אל בוגרים ויזמים מקומיים באזור.
  • לפי בראל, הכסף הפילנתרופי לא גדל, והתרומות מופנות היום לפצועים ולנשות מילואימניקים ופחות לארגונים כמו יוזמות עתיד.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• S1E444: ראיון עם תא"ל (מיל) עומר דגן, יו"ר המועצה הלאומית לחינוך מדעי, לשעבר מפקד לוט"ם

  8 באוקטובר 2026·34 דק׳

• S1E443: ראיון עם גלית מירן, מנכ"לית לשכת המסחר ישראל אמריקה

  4 באוקטובר 2026·27 דק׳

• S1E442: ראיון עם נתי אברהמי, מנכ"ל מחב"א, מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי

  27 בספטמבר 2026·25 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  מחב״א היא עמותה בבעלות עשר האוניברסיטאות הציבוריות בישראל, שפועלת בשלושה תחומים: תשתיות IT ותקשורת בין-אוניברסיטאית ורכש מול ספקים כמו אמזון, גוגל ומייקרוסופט, הסכמי קונסורציום עם למעלה מחמישים מו״לים למאגרי מחקר, ומיט״ל שמגשר בין פדגוגיה לטכנולוגיה עם סל של למעלה מ-40 פתרונות. מחב״א נכנסת לפעולה רק כשלפחות ארבעה מוסדות מביעים עניין, וכל אוניברסיטה נשארת אוטונומית, כולל מערכות מינהל הסטודנטים שלה. לדברי אברהמי, במסגרת מכרז רשות החדשנות עם נביוס הוקם מרכז בינה מלאכותית עם 300 GPUs שכבר משרת חוקרים, והעמותה ביקשה מרשם העמותות לשנות את שמה למרכז המחשוב והחדשנות הבין-אוניברסיטאי.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • לדברי אברהמי, מחב״א היא הגוף שהביא את האינטרנט לישראל בשנות ה-80, ועדיין רוב האנשים לא מכירים אותה.
  • כל הרכש של האוניברסיטאות מול אמזון, גוגל, מייקרוסופט וברודקום עובר דרך מחב״א, אבל ה-ERP ומערכות מינהל הסטודנטים נשארים בכל אוניברסיטה בנפרד.
  • בלי הסכמי המאגרים של מחב״א, לדברי אברהמי, המחקר הישראלי לא יכול להתנהל, כי החוקרים לא יודעים מה פורסם בתחומם בעולם.
  • עולם האקדמיה הוא אחד העולמות הכי מותקפים בארץ ובעולם, ונושא ה-AI עולה בכל דיון חודשי עם המנמ״רים של האוניברסיטאות.
  • אוניברסיטאות הן גופים מאותגרים תקציבית שצריכים לשרת גם סטודנטים צעירים שדורסים את קדמת הטכנולוגיה וגם סגל ותיק שצריך ללמד אותו לא לפחד.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• S1E441: ראיון עם אייל קוט, מנהל הטכנולוגיות הראשי של קבוצת פספורטכארד ויוני איתיאל, סגן נשיא לפיתוח מוצר בקבוצה

  22 בספטמבר 2026·37 דק׳

• S1E440: ראיון עם לימור ליברמן, מייסדת, שותפה וסמנכ"לית בחברת יוניפס

  16 בספטמבר 2026·22 דק׳

• S1E439: ראיון עם עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי

  14 בספטמבר 2026·30 דק׳

• S1E435: ראיון עם דניאל ארנרייך, מומחה בתחום אבטחת הסייבר למערכות תעשיה

  29 באוגוסט 2026·27 דק׳

• S1E438: ראיון עם אבי טראוב, מנכ"ל איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים

  9 בספטמבר 2026·36 דק׳
  אורחים:עמית רונן·רפי הופמן

• S1E437: ראיון עם ינאי מילשטיין, מנהל פעילות אינפורמטיקה בישראל, וסמנכ"ל פתרונות תוכנה בקבוצת אמן

  5 בספטמבר 2026·24 דק׳
  אורחים:מירי דבש חרמוני

• S1E436: ראיון עם חן בן דוד, אחראית על החינוך הטכנולוגי בעמותת "מחשבה טובה" ונריה צוברי, תלמיד י"ב, בוגר מסלול יזמות של העמותה

  2 בספטמבר 2026·33 דק׳
  אורחים:דוקטור לב טופר

• S1E429: ראיון עם עמית רונן, סמנכ"ל לקוחות מגזר פרטי ומנהל סאפ בחברת נס, ורפי הופמן, סמנכ"ל ומנהל חטיבת סאפ בנס

  18 במאי 2026·41 דק׳
  אורחים:דוקטור אושרית הופר
  אמ;לקסיכום הפרק

  SAP עוברת טרנספורמציה דיגיטלית משמעותית עם מעבר לענן ואימוץ S4HANA ומודל הרייס, שמטרתם לייעל תהליכים ולהנגיש ערך עסקי למנמ"רים. בישראל קצב האימוץ איטי יחסית לעולם, אך יש התעוררות בשנים האחרונות, בעיקר בעקבות דרישות טכנולוגיות חדשות ויעדי סיום התמיכה במערכות הישנות עד 2030. AI נכנס במגוון דרכים למערכת SAP, כולל כלי AI פנימיים כמו Juel, ומאפשר אוטומציה, אופטימיזציה ונוחות למשתמשים. חברת נס מובילה הטמעות גדולות בישראל, עם דגש על מינימום הפרעה לעסקים וייעוץ מותאם ללקוח.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • SAP עברה מעבר מ-On-Premise לענן ומפתחת את מודל ה-Clean Core להפחתת התאמות מקומיות במערכת.
  • היעד של SAP לסיים תמיכה במערכות הישנות הוא 2030, מה שיוצר לחץ על ארגונים לעבור ל-S4HANA עד 2027.
  • מודל הרייס מאפשר לארגונים לקבל שירות כולל עם אפשרות בחירה בהייפרסקלר ובמיקום הדאטה סנטר.
  • AI ב-SAP, בדמות Juel, משולב במערכת ומאפשר ניתוח תהליכים, איתור בעיות ואוטומציה, אך אינו מחליף תהליכים קיימים.
  • נס משקיעה בהכשרות עובדים ופיתוח כלים מבוססי AI כדי לשפר את היישום והתחזוקה של מערכות SAP ללקוחותיה.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מהם היתרונות המרכזיים של המעבר למערכת S4HANA בענן על פי רפי הופמן ועמית רונן?

  המעבר ל-S4HANA בענן מאפשר גמישות וסקלביליות, הקמה מהירה של סביבות בדיקה, ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו AI. לדוגמה, בתנובה הצליחו להקים סביבה חדשה במהירות ולשנות תוכניות במהלך הפרויקט ללא עיכובים משמעותיים.

  ▾כיצד חברת נס מסייעת לארגונים במעבר ל-S4HANA ומהם השלבים המרכזיים בתהליך?

  נס מבצעת צילום מצב קיים, בונה ארכיטקטורה מותאמת ללקוח, בוחרת היפרסקלר מתאים ומלווה את הלקוח עד להטמעה מלאה. לדוגמה, בעיריית תל אביב ונתיבי ישראל הם מנהלים את המעבר ל-Rise ומסייעים בבחירת ספקי ענן כמו מייקרוסופט ו-AWS.

  ▾מהם החסמים העיקריים לאימוץ S4HANA בישראל כפי שהוצגו בפרק?

  החסמים כוללים שמרנות ארגונית, חששות לגבי עלויות גבוהות, תסכול מהשקעות קודמות במערכות קיימות, וחוסר מוכנות לשינויים. כמו כן, בישראל יש עיכוב יחסית לאירופה באימוץ טכנולוגיות ענן ו-AI.

  ▾כיצד AI משתלב במערכת SAP ומהם היתרונות שהוא מביא למשתמשים?

  AI ב-SAP, באמצעות הכלי Juel, מאפשר אוטומציה של תהליכים, זיהוי נקודות תקיעה בתהליכים עסקיים ומתן פתרונות מהירים. לדוגמה, משתמש יכול לשאול בצ'אט למה הזמנת רכש תקועה ולקבל תשובה מיידית ללא צורך בדוחות.

  ▾מהם ההבדלים בין מודל Rise לבין מודלים אחרים של SAP בענן, וכיצד זה משפיע על הלקוח?

  מודל Rise הוא מודל עסקי ותשתיתי שבו הלקוח מתקשר עם SAP שמספקת שירות כולל כולל היפרסקלר, עם אפשרות לבחור ספק ענן ומיקום דאטה סנטר. מודלים אחרים כוללים on-premise בקלאוד או פאבליק קלאוד, כאשר Rise מאפשר ניהול כולל ונוחות גבוהה יותר.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• S1E428: ראיון עם מירי דבש-חרמוני, מנמ"רית "דרך ארץ" מקבוצת דרייב, המפעילה את כביש 6

  30 במרץ 2026·40 דק׳
  אורחים:אבנר זיו
  אמ;לקסיכום הפרק

  מירי דבש חרמוני מנהלת מערכות מידע של כביש 6, המופעל על ידי חברת דרך ארץ מקבוצת דרייב. הכביש הוא כביש אגרה אוטומטי ללא תחנות גבייה פיזיות, שבו נעשה שימוש במצלמות ובמכשירי פסקל לזיהוי רכבים. מערכות המידע מתמודדות עם עיבוד של מיליוני נסיעות בחודש, ומאפשרות חיוב מדויק ומהיר ללקוחות, כולל מנויים ולקוחות מזדמנים. בשנים האחרונות החברה ביצעה מהפכה דיגיטלית שהקטינה את מספר נציגי השירות והפחיתה את זמני ההמתנה, וכעת משולב בוט קולי מבוסס בינה מלאכותית שמטרתו לתת מענה מיידי ללקוחות.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • כביש 6 הוא אחד הכבישים הראשונים בעולם שפועל במודל פרי-פלואו ללא תחנות גבייה פיזיות.
  • מערכות האגרה והבילינג מתמודדות עם כמות עצומה של נתונים בזמן אמת ומבוססות על טכנולוגיות כמו אורקל, C++ ולינוקס.
  • המהפכה הדיגיטלית כללה צמצום משמעותי בכוח האדם במוקד השירות לצד שיפור ניכר בזמני המענה.
  • הבוט הקולי מבוסס בינה מלאכותית מיועד לספק מענה מלא ואוטונומי ללקוחות, ללא צורך בהעברה לנציג אנושי.
  • המערכות פועלות תחת דרישות חוק האגרה ותקנות מחמירות, מה שמחייב אמינות ודיוק גבוהים.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כיצד מערכת האגרה בכביש 6 מזהה את הרכבים ומבצעת את החיוב האוטומטי?

  המערכת מזהה רכבים באמצעות צילום קדמי ואחורי של לוחית הרישוי או באמצעות קליטת מכשיר הפסקל שמותקן ברכב, כאשר השערים מזהים את הרכב עם רמת אמינות מעל 99% ומעבירים את הנתונים למערכת הבילינג לבניית תמונת הנסיעה ולחיוב הלקוח.

  ▾מהם האתגרים המרכזיים בניהול מערכות המידע בכביש 6 לאור כמות הנסיעות והלקוחות?

  האתגרים כוללים טיפול בכמות עצומה של נתונים - מעל 8 מיליון נסיעות בחודש ויותר ממיליון לקוחות, דרישה לעיבוד מהיר ואמין של הנתונים בזמן אמת, והתמודדות עם גידול של 60 עד 80 אחוזים בכמות הנסיעות בשמונה השנים האחרונות, תוך עמידה בתקנות וחוקי האגרה.

  ▾כיצד שיפרה דרך ארץ את שירות הלקוחות באמצעות המהפכה הדיגיטלית ומה תפקיד ה-CRM במערכת?

  דרך ארץ ביצעה מהפכה דיגיטלית שהפחיתה את כמות נציגי השירות בשליש והורידה את זמן ההמתנה למענה ל-35 שניות בממוצע, באמצעות מערכת CRM מתקדמת מבוססת מייקרוסופט שמאחדת את כל המידע ל-One Stop Shop, כך שנציג רואה את כל ההיסטוריה והפעולות של הלקוח בשיחה אחת ללא צורך בהעברות.

  ▾מהי המהפכה השנייה בתחום שירות הלקוחות בכביש 6 וכיצד ה-AI משתלב בה?

  המהפכה השנייה היא יישום נציג דיגיטלי מבוסס בינה מלאכותית בשם שוש, שמטרתו לתת מענה מיידי ללקוחות ללא צורך בהעברת השיחה לנציג אנושי, לשפר זמינות השירות ולהתמודד עם מחסור בנציגים, כאשר המערכת יודעת להתחיל, לנהל ולסיים שיחה באופן עצמאי.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• S1E427: ראיון עם ד"ר לב טופר, ראש התמחות סייבר, בבית הספר למערכות מידע, המכללה האקדמית ת"א יפו, וחוקר אנטישמיות

  14 במרץ 2026·46 דק׳
  אורחים:ורד ראובן
  אמ;לקסיכום הפרק

  דוקטור לב טופר מסביר כיצד האינטרנט, שפותח במקור כפרויקט ביטחוני אמריקאי, הפך למרחב מורכב שבו מדינות מנסות לשלוט בתשתיות הפיזיות, הלוגיות, המידע והמשתמשים. מדינות כמו סין, רוסיה ואיראן מפתחות מערכות הפעלה ושרתים עצמאיים, ומטילות רגולציות על פעילות ברשת, כולל חוק הסוכן הזר ברוסיה. השליטה במרחב הסייבר משפיעה על יחסים בינלאומיים ועל דמוקרטיה.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • כ-95% מתעבורת האינטרנט עוברת דרך קבלים תת-ימיים, מה שמעניק חשיבות עליונה לבעלות על התשתית הפיזית.
  • מדינות מפתחות מערכות הפעלה ושרתים עצמאיים כדי להגן על תשתיות קריטיות מפני פריצות ובקדרים במערכות מערביות.
  • טכנולוגיות כמו Deep Packet Inspection מאפשרות למדינות לחסום תכנים לא רצויים על בסיס ניתוח התוכן.
  • חוק הסוכן הזר ברוסיה מחייב בעלי השפעה ברשת להצהיר על קשרים עם גופים זרים ומאפשר שליטה על שכבת המשתמשים.
  • הארה״ב, שפותחה את פרוטוקול ה-TCP/IP והאינטרנט, מנסה לשמר פתיחות ברשת מתוך אמונה שהיא תוביל למשטרים דמוקרטיים, אך רוב העולם אינו מקבל זאת.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כיצד דוקטור לב טופר מסביר את השליטה במדינות על שכבות שונות של האינטרנט?

  דוקטור טופר מחלק את האינטרנט לארבע שכבות: פיזית, לוגית, מידע ואנשים. מדינות יכולות לשלוט בשכבה הפיזית על ידי ניתוק כבלים תת-ימיים או חסימת אותות לוויין, בשכבה הלוגית על ידי חסימת כתובות IP ופורט מסוימים באמצעות טכנולוגיות כמו DPI, בשכבת המידע על ידי סינון דיסאינפורמציה, ובשכבת האנשים על ידי פיקוח על משתמשים, דוגמת חוק הסוכן הזר ברוסיה.

  ▾מה ההבדלים בגישות של מדינות שונות כלפי פתיחות ושליטה באינטרנט לפי דברי דוקטור טופר?

  דוקטור טופר מציין שארה"ב מעדיפה פתיחות באינטרנט מתוך אמונה שזה יוביל למשטרים דמוקרטיים וליברליים, בעוד שמדינות כמו סין, רוסיה ואיראן שואפות לשלוט באינטרנט באופן חלקי או מלא, לחבוט בתשתיות ולפתח מערכות הפעלה ואלטרנטיבות עצמאיות כדי להגן על הריברנות שלהן.

  ▾כיצד מתאר דוקטור טופר את התשתית הפיזית של האינטרנט בישראל ומה המשמעות של כך?

  דוקטור טופר מציין שבישראל יש שני חיבורים עיקריים לאינטרנט, אחד בתל אביב ואחד בחיפה, שהם חלק מהכבלים התת-ימיים שמרבית התקשורת עוברת דרכם. בשל כך, יש פגיעות פיזית אפשרית כמו ניתוק כבלים שעלול להשבית את החיבור לאינטרנט.

  ▾מהן הדוגמאות שמביא דוקטור טופר לגבי מערכות הפעלה ואלטרנטיבות אינטרנטיות שמדינות פיתחו כדי להקטין תלות במערכות מערביות?

  לדוקטור טופר יש דוגמאות כמו מערכת ההפעלה Links של סין ו-Astra Linux של רוסיה, שפותחו כדי להחליף את Windows בשל חשש לבק-דורים. בנוסף, ברוסיה קיימות רשתות חברתיות כמו VK ו-Odnoklassniki במקום פייסבוק, ובסין יש רשתות חלופיות ליוטיוב, כדי לשלוט בתוכן ולהקטין תלות בטכנולוגיות מערביות.

  ▾כיצד דוקטור טופר מתאר את תפקיד ה-DNS באינטרנט ומה חשיבותו?

  דוקטור טופר מסביר שה-DNS הוא מערכת שמתרגמת כתובות IP שקשות לזכירה לשמות דומיין שקל לזכור, כך שהדפדפן פונה לשרת ה-DNS כדי לקבל את הכתובת המדויקת של האתר המבוקש. ה-DNS הוא קריטי לפעילות השוטפת של האינטרנט ולגלישה נוחה.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• S1E426: ראיון עם ד"ר אושרית הופר, ראש בית הספר להנדסת חשמל במכללה האקדמית, אפקה

  7 במרץ 2026·24 דק׳
  אורחים:ורד ראובן·ניר מטרס
  אמ;לקסיכום הפרק

  דוקטור אושרית הופר, ראש בית הספר להנדסת חשמל באפקה, מתארת מחקר שמשתמש בבינה מלאכותית לזיהוי גושים קטנים בדלק רקטי המשפיעים על יעילות השריפה. המחקר נעשה בשיתוף עם הנדסה מכנית ומבוצע עם סטודנטים במסגרת פרויקטים אקדמיים. בנוסף, היא מובילה מחקר לזיהוי דלקות פרקים באמצעות צילום טרמי ומחקר לאיתור פגמים ברכיבים מודפסים תופתיים בעזרת ניתוח אותות אקוסטיים. היא מדגישה את חשיבות השילוב בין ידע בסיסי בהנדסה לבין שימוש בכלי AI, תוך פיתוח קישורים רכים אצל הסטודנטים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • מערכת AI מצליחה לזהות גושים קטנים בדלק רקטי שמשפיעים על יעילות השריפה.
  • צילום טרמי בשילוב AI מאפשר זיהוי מוקדם של דלקות פרקים לפני הופעת סימנים ברורים לעין.
  • ניתוח אותות אקוסטיים של נקישות על רכיבים מודפסים מאפשר גילוי פגמים בצורה פשוטה ויעילה.
  • המחקרים נעשים בשיתוף פעולה בין מחלקות שונות ובשילוב סטודנטים בפרויקטים מעשיים.
  • הכשרת מהנדסים כוללת לימוד AI לצד חשיבה ביקורתית וקישורים רכים כמו עבודה בצוות והצגה.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כיצד מערכת ה-AI שפותחה במחקר של דוקטור אושרית הופר מסייעת בשיפור תכנון דלקים רקטיים?

  המערכת מזהה ומודדת את מספר וגודל האגלומרנטים - גושים קטנים של חלקיקי אלומיניום שנוצרים בתהליך הבעירה של דלק רקטי, מה שמשפיע על יעילות ובטיחות הדלק. הכלי מאפשר למהנדסים לבצע אופטימיזציה של תכנון הדלק ולהפוך אותו ליעיל ובטוח יותר.

  ▾באיזה אופן נעשה שימוש במצלמה טרמית לזיהוי דלקות פרקים במחקר של דוקטור הופר?

  המחקר משתמש במצלמה טרמית לצילום מפרקים ולניתוח טביעת אצבע של התפלגות הטמפרטורה, מה שמאפשר לזהות דלקות פרקים לפני שהן נראות לעין, ואף להבחין בין דלקות אוטואימוניות לשחיקה, עם שיעור גילוי מעל 90%.

  ▾מהו התהליך שבו סטודנטים במחלקה להנדסת חשמל באפקה משתלבים במחקרים יישומיים כמו אלו של דוקטור הופר?

  הסטודנטים מבצעים את המחקרים במסגרת פרויקטי הגמר שלהם, כמו אורי רויצה ואילן הלפרין שעבדו על פרויקט זיהוי האגלומרנטים בדלק הרקטי, והמחקר ממשיך לאחר סיום הפרויקט עם פרסומים והטמעה בגופים ביטחוניים.

  ▾כיצד דוקטור אושרית הופר מתארת את השילוב בין לימודי AI לבין הידע ההנדסי הבסיסי בהכשרת מהנדסים באפקה?

  היא מדגישה ש-AI הוא כלי חיוני שיש להכיר, אך הוא לא מחליף את הידע במתמטיקה, פיזיקה והנדסה בסיסית. הסטודנטים לומדים להשתמש בכלי AI תוך שמירה על חשיבה ביקורתית והבנת המגבלות שלו, לצד פיתוח קישורים רכים כמו עבודה בצוות והצגה בפני קהל.

  ▾איזה מחקר נוסף בתחום התעשייה האווירית נעשה באפקה תחת הנהגתה של דוקטור הופר?

  בוצע מחקר בשיתוף עם תעשייה אווירית לבדיקת פגמים ברכיבים מודפסים מתכתיים באמצעות ניתוח אותות אקוסטיים מנקישות על הרכיב, בשילוב מודל AI לסיווג פגמים, שזכה למימון מהרשות לחדשנות ופורסם בעיתון מוביל בתחום המדידות.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• S1E426: ' אל"מ מיל אבנר זיו, יזם ומנכ"ל חברת הסטארט אפ זינץ

  28 בפברואר 2026·35 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  אבנר זיו, אל״מ במיל׳ ויזם, הקים את חברת זינץ' שמציעה פתרון ליצירת מערכות מידע ארגוניות באמצעות פרומטים בשפה טבעית. הפלטפורמה מאפשרת למיישמי ERP לפתח יכולות חדשות ולהרחיב מערכות קיימות כמו SAP בתוך שעות בודדות, במקום השקעה של חודשים וצוותים גדולים. זיו מדגיש את השינוי הדרמטי בתחום מערכות המידע הארגוניות, המונע על ידי בינה מלאכותית שמפשטת ומאיצה את תהליך הפיתוח.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • יחידת מצפן הוקמה כדי למזג בתי תוכנה שונים בצה״ל ולהגביר יעילות ויכולת ניידות משאבים.
  • פרויקט מאגר נתוני אשראי לאומי בבנק ישראל שינה את תחום דירוג האשראי בישראל והפך לאבן יסוד במערכת הבנקאית.
  • תחום ה-IoT אינו סקלבילי לחברות קטנות, מה שהוביל לאקזיט של החברה שבה זיו שימש כמנכ״ל.
  • הפיתוח של מערכות ERP עבר גל של שינוי עם כניסת AI שמאפשר פיתוח מהיר ויעיל ללא כתיבת קוד ידנית.
  • זינץ' מאפשרת למיישמי ERP לפתח פתרונות חדשים בשפה טבעית בלבד ולשלבם במהירות במערכות קיימות.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מה היו האתגרים המרכזיים שעמדו בפני אבנר זיו בעת הקמת יחידת מצפן בצה״ל?

  האתגרים כללו מיזוג ארבעה בתי תוכנה שונים בחיל הקשר והתקשוב, התמודדות עם גאוות יחידה ותרבויות טכנולוגיות שונות, ויצירת סטאק טכנולוגי חדש על בסיס קוד פתוח כדי להשיג יעילות וניידות משאבים גבוהה יותר.

  ▾כיצד מערכת מאגר נתוני האשראי הלאומי שהוביל אבנר זיו בבנק ישראל משפיעה על הצרכנים במשק?

  המערכת אוספת נתונים על מסגרות והתנהלות האשראי של הצרכנים מכל הגורמים במשק, ומאפשרת חישוב דירוג אשראי שמסייע לצרכנים שומרי חוק לקבל תנאי אשראי טובים יותר, ובכך מהווה אבן יסוד במערכת הבנקאית הישראלית.

  ▾מהו המודל העסקי והטכנולוגי של חברת זינץ' שהקים אבנר זיו, ואיך היא משנה את תחום מערכות ה-ERP?

  זינץ' מפתחת פלטפורמה ליצירת מערכות מידע ארגוניות בשפה טבעית, שמאפשרת למיישמי ERP לפתח יכולות חדשות בתוך שעות בודדות ללא כתיבת קוד ידנית, באמצעות בינה מלאכותית ומודלי שפה גדולים, וכך מאפשרת הרחבה מהירה וגמישה של מערכות ERP קיימות.

  ▾כיצד זינץ' מאפשרת למיישמי ERP בארגונים לפתח פתרונות חדשים ומה היתרון בכך לעומת הפיתוח המסורתי?

  זינץ' מאפשרת למיישמי ERP לתאר בשפה טבעית את הפונקציונליות והלוגיקה העסקית הרצויה, והמערכת מייצרת אוטומטית את הקוד, הממשקים והדאטאבייס הדרושים, תוך שעות בודדות, במקום פיתוח ארוך ויקר שמצריך צוותים גדולים ומומחים חיצוניים.

  ▾מהי התפיסה של אבנר זיו לגבי עתיד הפיתוח של מערכות ERP בעזרת בינה מלאכותית?

  אבנר מציין שעד 2035 משתמשים בארגונים לא ייכנסו ישירות למערכות ERP אלא ישתמשו באייג'נטים מבוססי AI שמתמחים במשימות שונות, ומערכות ERP עצמן משתנות ומאמצות AI, אך המעבר המלא יהיה הדרגתי ולא מיידי.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• S1E434: עם גיא אלתגר, סמנכ"ל בינה מלאכותית פיזיקלית במטה הלאומי לבינה מלאכותית

  1 באוגוסט 2026·28 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  חברות רבות מתמודדות עם דרישות שדרוג יקרות מצד ספקי מערכות ERP, אך קיימת אפשרות לקבל תמיכה חיצונית המאפשרת להמשיך להשתמש במערכות יציבות. שילוב של פתרונות בינה מלאכותית מאפשר לארגונים לייעל תהליכים קיימים ולחסוך משאבים משמעותיים מבלי להחליף את ליבת המערכת. המודל העסקי מציע חיסכון של 50 אחוז בעלויות התמיכה השוטפות.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • ספקי תוכנה דוחפים לשדרוגים כפויים שאינם בהכרח מספקים ערך עסקי מיידי לארגון.
  • תמיכה חיצונית מאפשרת לארגונים להמשיך לעבוד עם גרסאות תוכנה יציבות למשך 15 שנים נוספות.
  • השימוש בבינה מלאכותית מאפשר לקצר תהליכים ארגוניים מורכבים משבועות לשעות ספורות.
  • ארגונים נמנעים מהגירה לענן בשל עלויות גבוהות, סיכונים תפעוליים וחוסר ב-ROI ברור.
  לניתוח המלא של הפרק ←

• S1E430: ראיון עם ורד ראובן, סמנכ"לית מכירות ישראל בחברת רימיני סטריט

  23 במאי 2026·31 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  הפרק עוסק באתגרים הניצבים בפני ארגונים בתחום ה-ERP, וביניהם הדרישות לשדרוגים כפויים ויקרים מהספקים הגלובליים. האורחת, ורד ראובן מסמנכליות רימיני סטריט, מציגה חלופה המבוססת על תמיכה חיצונית בתוכנות ארגוניות המאפשרת חיסכון משמעותי בעלויות ומתן מרחב נשימה לארגון. בנוסף, מוצגת טכנולוגיית AI סוכנותי המולבשת על מערכות קיימות לשיפור תהליכים ללא צורך בהחלפת ליבת ה-ERP. זהו פרק חשוב למנמרים ומנהלי מערכות מידע הבוחנים את המשך דרכם הטכנולוגית.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • ארגונים רבים ניצבים בפני דרישות שדרוג כפוי ויוקרתי מצד ספקי ה-ERP, שאינן בהכרח מתאימות לצרכיהם.
  • שירותי תמיכה צד שלישי יכולים להוזיל את עלויות התחזוקה בכ-50 אחוז לעומת התמיכה הישירה מהספק.
  • תמיכה במערכות legacy מאפשרת לארגונים להמשיך להשתמש במערכות יציבות למשך 15 שנה נוספות ללא תלות בלוח הזמנים של הספק.
  • הטמעת שכבת Agentic AI על מערכות ERP קיימות מאפשרת לבצע תהליכים עסקיים מורכבים בשעות במקום בחודשים.
  • עתיד ה-ERP כליבה מרכזית עשוי להשתנות ככל שארגונים יפתחו פתרונות AI מותאמים אישית לצרכיהם.
  לניתוח המלא של הפרק ←

הסרטון האחרון של אנשים ומחשבים

▶

לפרק S1E446: יואל בראל , מנהל המרכז ליזמות בהיי טק ←

פודקאסטים דומים

בינה לביזנס: עסקים בעידן ה-AI המתחדש

אורי אשר

הייטק וסטארטאפים14 פרקים

תוכנית מנהלים

רועי כ"ץ | Be.po

כלכלה ועסקים10 פרקים

תורה לחיים טובים

הרב יחיאל קוצר

יהדות ודת209 פרקים

רברס עם פלטפורמה

רברס עם פלטפורמה

הייטק וסטארטאפים818 פרקים

דקות או פחות ‎30

אביב פרנקל

הייטק וסטארטאפים504 פרקים

Startup for Startup

מאנדיי.קום

הייטק וסטארטאפים411 פרקים