כשייגמר המקום בבתי הקברות

/ שאלות נפוצות על הפרק

כמה עולה קבר בירושלים ומה מקבלים בחינם?

בשיחה עם חברה קדישא באזור ירושלים נמסר שהאפשרות החינמית במסגרת ביטוח לאומי היא כוך בקיר בלבד, כלומר קבר שנפתח בתוך הקיר כמו מגירה. האפשרות בתשלום היא קבר מכפלה חפור בעומק שני מטרים במנהרה, בעלות של 68,800 שקל לתושבי ירושלים. קבורת שדה רגילה, לפי אותה שיחה, לא הוצעה שם כלל.

מה אומר המחקר של מרכז טאוב על מקומות הקבורה בישראל?

המחקר של פרופ׳ אלכס ויינרב קובע שעד 2050 ימותו בישראל יותר בני אדם מאשר מתו מקום המדינה ועד 2023. בשורה של בתי עלמין שהיו אמורים לספק מקומות קבורה לעשורים קדימה, המקום צפוי להיגמר כבר בעשור הקרוב. הפרופורציה שרביצקי טור פז מוסיפה חדה עוד יותר: מקום המדינה ועד היום נקברו כשני מיליון אנשים, ובישראל חיים היום עשרה מיליון.

מה זו קבורה רוויה ואיזה סוגים יש?

קבורה רוויה היא הקטגוריה של פתרונות חוסכי שטח שהמדינה החליטה לתעדף ב-2004. היא כוללת קבורת מכפלה, שבה נקברים כמה בני משפחה בקבר אחד בקומות וחוסכת בממוצע פי שניים וחצי שטח, קבורת כוכים במגירות בתוך קיר, וקבורה רמה בקומות, ששתיהן חוסכות עד פי חמישה. בסקרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה קבורה זוגית זוכה לתמיכה של יותר מ-50%, ואילו מגירות או קומות רק בסביבות 30%.

למה אין בישראל גורם אחד שמסדיר את תחום הקבורה?

פועלות בישראל כמעט 500 חברות קבורה, 470 מהן פעילות ממש, רובן דתיות ומיעוטן אזרחיות, ולצדן אגודות של קיבוצים ומושבים. רישיון קבורה קל יחסית לקבל, ולא כולן מדווחות או מבחינות בצורה מסודרת בין קבורה רוויה ללא רוויה. שורה של דוחות מבקר המדינה ודוחות של הכנסת הצביעו לאורך השנים על אותה בעיה, שאין בישראל גוף על שמסדיר את הפעילות.

מה זה ליקוט עצמות והאם זה נעשה היום בישראל?

זו הפרקטיקה שהייתה נהוגה בתקופת המשנה והתלמוד: קוברים קבורת שדה, וכעבור כשנה, כשנשארות רק העצמות, אוספים אותן לארון אבן קטן ומניחים אותו במערת קבורה משפחתית. גודלו של אותו ארון נקבע לפי עצם הירך, העצם הארוכה בגוף, ולכן ממצאים כאלה נחשבו פעם בטעות לקברי ילדים. בקבוצת יבנה חזרו לפרקטיקה הזאת אחרי שרשות מקרקעי ישראל הודיעה שבית העלמין לא יכול לגדול והמקום ייגמר בתוך עשרים שנה, אבל מדובר ברבנים מתנדבים בודדים ולא בשיטה שאימצו חברות קדישא.

מתיאור הפרק

בגלל מאפייני הגילים בישראל, בשני העשורים הקרובים עתידה המדינה לחוות גל תמותה גדול בהרבה ממה שחוותה עד כה. המשמעות היא לא רק יותר אנשים שילכו לעולמם, אלא גם שיהיה צורך בהרבה יותר מקומות קבורה - בזמן שבבתי העלמין בישראל השטח הולך ואוזל. המדינה מנסה כבר שנים להיערך למציאות הזאת, אבל לא נראה שיש פתרון באופק. אז הפעם אנחנו עם עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, מנהלת המרכז לחברה משותפת וראש התכנית לדת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה, על מצוקת מקומות הקבורה בישראל, על הפתרונות שמנסים לקדם - ועל הרגע שבו נצטרך להחליט איך ואיפה אנחנו קוברים את המתים שלנו. See omnystudio.com/listener for privacy information.