Hard Resetפודקאסט של יובל קוגן, ליאור שרמן
יובל קוגן, ליאור שרמן
100 פרקים
על התוכנית
Hardware Engineering podcast hosted by Yuval Kogan & Lior Schermann
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה Hard Reset?
Hard Reset הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית הייטק וסטארטאפים מאת יובל קוגן, ליאור שרמן. בארכיון 100 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-62 דקות.
| קטגוריה | הייטק וסטארטאפים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 100 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-62 דקות |
| הפרק האחרון | 26 באוקטובר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 4 |
עודכן:
תובנות הזהב מהארכיון
- ההיפוך שהוליד את ויקיפדיה: פעם מעט מומחים ידעו הרבה, והיום הרבה אנשים שכל אחד מהם יודע מעט, זו הדמוקרטיזציה של הידע במקום סמכות אקדמית ריכוזית.
- ויקיפדיה אינה אנרכיה שטוחה אלא ארגון עם תפקידים מוגדרים: כותבים, מנתרים, מפעילים ורק שני בירוקרטים שמכריעים מחלוקות, אבל בלי מנכ'ל ובלי סמכות עליונה.
- ויקיפדיה היא פורטל ולא מקור ראשוני: כוחה בקישור למקורות אמינים מבחוץ, וקישור מעגלי של ערך שמצביע על עצמו נחשב לפסול ומתויג.
- ויקיפדיה האנגלית קפדנית בהרבה, מקור לכל משפט וסף חשיבות מחמיר לאישים חיים, וברקהים אומר שלעברית עוד יש מה ללמוד ממנה.
- מעגל מודפס סטנדרטי בחברות מתקדמות עובד עם מוליכים של 75 עד 100 מיקרון, מצע לצ׳יפים יורד ל-25 מיקרון ועולמות המעבדים והזיכרון מגיעים ל-12 מיקרון מוליך ומרווח.
- במערכות ביטחוניות ולווייניות המוצר נדרש לשרוד 20 עד 30 שנה, ולכן רוב הכשלים מתגלים בצד המכני והתרמי ולא בצד האלקטרוני אחרי הווריפיקציה.
- חברת מערכת מפתחת רכיב לפרויקט ספציפי ומבצעת אופטימיזציה, בעוד חברת רכיבים מעמיסה מקסימום פונקציונליות למדף, וזה ההבדל בין System in Package ל-System on Chip.
- רמת ניקיון של 100,000 חלקיקים מספיקה במפעל מעגלים, בעוד בפאב סיליקון מדובר על 1000, 100 ואפילו 1 בתוך מכונה כמו של ASML.
- קבלים ונגדים שמהנדס FPGA מונחה לשים מתחת לבורד הם דה פקטו חלק מתכנון הצ׳יפ, וכבר היום אפשר להדפיס אותם ברמת המעגל המודפס.
- פאב עולה בסדר גודל של חצי מיליון עד מיליון דולר ליום, ולכן חייבים למלא אותו לפחות ב-80% כדי לא להפסיד.
- ASML עברה מאורך גל של 193 ננומטר ל-13 ננומטר עם מראות במקום עדשות ובוואקום, וזה מה שמונע כיום מסין להתחרות במערב.
- מדידת ממדים קריטיים אחרי הליטוגרפיה ולפני העיקול מאפשרת למחוק ולחזור על השלב, בעוד שאחרי העיקול פרוסה פגומה כבר נזרקת.
- בדיקות ET נעשות בחמישה או תשעה מקומות על הפרוסה, על מבני בדיקה שיושבים ברחובות הניסור ולא גוזלים שטח מהלקוח.
- חוקי תכנון לא מגינים מכל דבר: שני קווי VDD ואדמה במרחק המינימלי לאורך שני סנטימטר עומדים בחוקים אבל רגישים מאוד לקצר ומורידים יילד.
- ה-AI משנה את הדרך שבה מהנדסים פועלים, ומאפשר להם לבדוק מספר רב של פתרונות בו זמנית.
- המעבר לעבודה עם AI דורש שינוי במתודולוגיות הפיתוח וההכשרה של מהנדסים.
- ה-AI יכול להוריד את העלות של חקר פתרונות, אך עדיין יש צורך במעורבות אנושית בקבלת החלטות.
- המהנדסים הצעירים מביאים עימם יתרון טכנולוגי ויכולת להסתגל לשינויים מהירים בעבודה עם AI.
השאלות הבולטות בארכיון
אם כולם משתמשים בויקיפדיה, למה היא בעצם לא מקור שאפשר לצטט ממנו?
אם ניפגש שוב בעוד עשור, האם עדיין נדבר על מהנדס VLSI, מהנדס פקג׳ ובורד דזיינר בשלושה עולמות נפרדים?
אם יש לפאונדרי חורים בתפוסת הייצור, למה לא למלא אותם בצ׳יפים שלה עצמה?
איך ניתן להבטיח שה-AI לא יחליף את המהנדסים, אלא ישפר את עבודתם?
4 פרקים = 4 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
מבט מאחורי הקלעים על איך מאגר הידע הכי מרכזי בעולם באמת נכתב, על ידי מתנדבים, מחלוקות והצבעות דמוקרטיות, ולמה דווקא היום הוא בסכנה.
רובנו בטוחים שוויקיפדיה היא סתם אסופת ערכים שכל אחד עורך, אבל ברקהים חושף ארגון שלם עם היררכיה שטוחה, מפעילים, בירוקרטים והצבעות דמוקרטיות סוערות. מה שמפתיע הוא שדווקא האתר שהמורים אסרו לצטט ממנו נמצא במחקרים כמהימן יותר מהאנציקלופדיות הישנות, וברקהים עצמו תוהה בקול למה האקדמיה ממשיכה לפסול אותו. המתח האמיתי מגיע בסוף: מנועי הבינה המלאכותית שואבים ממנו את המידע באופן חוקי ומורידים את התנועה אליו, והשאלה שנשארת פתוחה היא אם ויקיפדיה תשרוד את העשור הבא או שתיבלע בתוך הצ'טבוטים.
- ההיפוך שהוליד את ויקיפדיה: פעם מעט מומחים ידעו הרבה, והיום הרבה אנשים שכל אחד מהם יודע מעט, זו הדמוקרטיזציה של הידע במקום סמכות אקדמית ריכוזית.
- ויקיפדיה אינה אנרכיה שטוחה אלא ארגון עם תפקידים מוגדרים: כותבים, מנתרים, מפעילים ורק שני בירוקרטים שמכריעים מחלוקות, אבל בלי מנכ'ל ובלי סמכות עליונה.
- ויקיפדיה היא פורטל ולא מקור ראשוני: כוחה בקישור למקורות אמינים מבחוץ, וקישור מעגלי של ערך שמצביע על עצמו נחשב לפסול ומתויג.
- ויקיפדיה האנגלית קפדנית בהרבה, מקור לכל משפט וסף חשיבות מחמיר לאישים חיים, וברקהים אומר שלעברית עוד יש מה ללמוד ממנה.
אם כולם משתמשים בויקיפדיה, למה היא בעצם לא מקור שאפשר לצטט ממנו?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
E102 - PCB Fabrication (Yaniv Maydar)
פרקים אחרונים
E102 - PCB Fabrication (Yaniv Maydar)
26 באוקטובר 20262 שע׳ 23 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
יניב מידר, סמנכ״ל מחקר פיתוח וחדשנות ב-PCB טכנולוגיות ומהנדס מכונות בהכשרתו, מספר איך עבר מזיווד כרטיסים באלתא למיזעור מערכות מכ״ם ומשם לייצור מצעים ברזולוציה של 25 מיקרון ואף 5 ו-4 מיקרון בפאב פנימי. מעגל מודפס הוא אוסף דפים דיאלקטריים עם מוליכי נחושת, מודבקים בפריפרג, נכבשים כשעתיים בפרופיל טמפרטורה ולחץ ואז נקדחים ומצופים, והרגיסטרציה בין השכבות היא הבעיה הקשה ביותר. בקרת הייצור נשענת על AOI, בדיקת פליינג פרוב וקופונים שעוברים 100 מחזורי טמפרטורה בין מינוס 55 ל-125 מעלות בלי שההתנגדות תעלה מעל 10 אחוז. לדבריו, בעוד עשור הייצור יהיה אדיטיבי ולא ידברו על פבריקציה של סיליקון, מצע ומעגל בנפרד אלא על פבריקציה של מוצר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מעגל מודפס סטנדרטי בחברות מתקדמות עובד עם מוליכים של 75 עד 100 מיקרון, מצע לצ׳יפים יורד ל-25 מיקרון ועולמות המעבדים והזיכרון מגיעים ל-12 מיקרון מוליך ומרווח.
- במערכות ביטחוניות ולווייניות המוצר נדרש לשרוד 20 עד 30 שנה, ולכן רוב הכשלים מתגלים בצד המכני והתרמי ולא בצד האלקטרוני אחרי הווריפיקציה.
- חברת מערכת מפתחת רכיב לפרויקט ספציפי ומבצעת אופטימיזציה, בעוד חברת רכיבים מעמיסה מקסימום פונקציונליות למדף, וזה ההבדל בין System in Package ל-System on Chip.
- רמת ניקיון של 100,000 חלקיקים מספיקה במפעל מעגלים, בעוד בפאב סיליקון מדובר על 1000, 100 ואפילו 1 בתוך מכונה כמו של ASML.
- קבלים ונגדים שמהנדס FPGA מונחה לשים מתחת לבורד הם דה פקטו חלק מתכנון הצ׳יפ, וכבר היום אפשר להדפיס אותם ברמת המעגל המודפס.
E101 - Fabrication (Amos Fenigstein)
28 בספטמבר 20261 שע׳ 20 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
תהליך ייצור השבבים במפעל פאונדרי כמו טאוור עובר מקובץ GDS2 שהופך למסכות, דרך פרוסת סיליקון שנקנית מוכנה, ועד שלבי Front End of Line לטרנזיסטורים ו-Back End of Line לקווי הנחושת, שכיום מגיעים לכ-19 שכבות מתכת. לצד הייצור רצה בקרה רציפה: מטרולוגיה עם מיקרוסקופ אלקטרוני למדידת ממדים קריטיים, מערכת FDC שמזהה טרנדים במכונות לפני תקלה, ובדיקות חשמליות (ET) על מבני בדיקה ברחובות הניסור. טאוור מגדירה את עצמה כ-pure foundry שלעולם לא מוכרת צ׳יפ משלה כדי לא להתחרות בלקוחות, ושולחת פרוסות בקופסאות של 25 שהלקוח אוסף בעצמו. ניתוח היילד נעשה במשותף עם הלקוח דרך חלוקת הנפילות לבינים וטיפול קודם כול בגורם הכי חמור.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- פאב עולה בסדר גודל של חצי מיליון עד מיליון דולר ליום, ולכן חייבים למלא אותו לפחות ב-80% כדי לא להפסיד.
- ASML עברה מאורך גל של 193 ננומטר ל-13 ננומטר עם מראות במקום עדשות ובוואקום, וזה מה שמונע כיום מסין להתחרות במערב.
- מדידת ממדים קריטיים אחרי הליטוגרפיה ולפני העיקול מאפשרת למחוק ולחזור על השלב, בעוד שאחרי העיקול פרוסה פגומה כבר נזרקת.
- בדיקות ET נעשות בחמישה או תשעה מקומות על הפרוסה, על מבני בדיקה שיושבים ברחובות הניסור ולא גוזלים שטח מהלקוח.
- חוקי תכנון לא מגינים מכל דבר: שני קווי VDD ואדמה במרחק המינימלי לאורך שני סנטימטר עומדים בחוקים אבל רגישים מאוד לקצר ומורידים יילד.
BE7 - FPGA Hackathon 2026 (Technion)
22 בספטמבר 202638 דק׳BE6 - Spherical Cow in a Vacuum
15 בספטמבר 20261 דק׳אורחים:צביאל למברגרE100 - Vibe RTL (Tzviel Lemberger)
14 בספטמבר 20261 שע׳ 5 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
צביאל למברגר, המוביל את תחום ה-AI בגוגל קלאוד, משתף את מסלולו המקצועי והמעבר שלו מעולמות הנדסת החשמל להנדסת AI. הוא מדגיש את השפעת ה-AI על תהליכי פיתוח החומרה, כולל האוטומציה והיכולת של AI לחקור פתרונות רבים יותר. השיחה נוגעת גם לאתגרים ולשינויים הנדרשים בהכשרת מהנדסים בעידן החדש.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ה-AI משנה את הדרך שבה מהנדסים פועלים, ומאפשר להם לבדוק מספר רב של פתרונות בו זמנית.
- המעבר לעבודה עם AI דורש שינוי במתודולוגיות הפיתוח וההכשרה של מהנדסים.
- ה-AI יכול להוריד את העלות של חקר פתרונות, אך עדיין יש צורך במעורבות אנושית בקבלת החלטות.
- המהנדסים הצעירים מביאים עימם יתרון טכנולוגי ויכולת להסתגל לשינויים מהירים בעבודה עם AI.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד צביאל למברגר מתאר את המעבר שלו מעולם ההנדסה הביו-רפואית לעולם פיתוח השבבים ו-AI?
צביאל החל את דרכו בהנדסת חשמל, עבר ללימודי הנדסה ביו-רפואית מתוך רצון ליזמות בתחום הביו-טק, אך במהלך התואר השני גילה עניין בלמידת מכונה, חזר לתחום הפיתוח בחברות כמו מרוול ואינטל, והמשיך להתמקד ביישומי Machine Learning בפיתוח שבבים עד שהצטרף לגוגל להוביל את תחום ה-AI בפיתוח שבבים.
▾מהם תחומי האחריות המרכזיים של צביאל בגוגל בקבוצת CI2 בפיתוח שבבים?
צביאל אחראי על קידום חדשנות באמצעות כלי AI בארגון, עבודה צמודה עם קבוצת Google Deep Mind להטמעת מחקרים בחומרה, פיתוח והנגשת מוצרי AI פנימיים למהנדסי גוגל, שיתוף פעולה עם קבוצות חומרה אחרות וגופים חיצוניים כמו סטארט-אפים וספקים.
▾איך צביאל מסביר את ההבדלים בין אוטומציה, Machine Learning ו-Agent בפיתוח חומרה?
אוטומציה היא תהליך דטרמיניסטי שעובר שלבים מוגדרים מראש, Machine Learning מבוסס על קבלת החלטות מתוך מידע היסטורי וחיזוי סטטיסטי, ואילו Agent הוא שלב מתקדם שבו ה-AI מבצע תהליכים שלמים, כולל קבלת החלטות, בחינת תוצרים וחזרה על פעולות ללא התערבות ישירה של האדם.
▾מדוע למידת מכונה קלאסית ו-reinforcement learning עדיין רלוונטיים בפיתוח שבבים לעומת מודלים כמו LLM?
למודלים הקלאסיים יש יכולת לשמר קשרים גרפיים מורכבים בדאטה של פיתוח שבבים, בעוד ש-LLM מבצע השטחה של המידע ועלול לגרום ל'לוצינציות' שפוגעות באמון המהנדסים. לדוגמה, reinforcement learning שימש בהצלחה לשיפור תהליכי פלייס אנד ראוט, בעיה שהייתה קשה מאוד ל-LLM להתמודד איתה.
▾כיצד צביאל רואה את השפעת ה-AI על תהליכי הפיתוח המסורתיים של שבבים ומהם האתגרים המרכזיים?
צביאל מתאר תהליך שבו AI עובר מלהיות כלי שמספק תשובות לבן אדם, לכלי שמבצע תהליכים מורכבים באופן עצמאי, כולל קבלת החלטות ואיטרציות. האתגר הוא להטמיע AI בתוך workflow הנדסי אמין, שיאפשר למהנדסים לבחור בין מסלולים שונים ולמצוא פתרונות חדשים שלא היו מובנים קודם לכן.
E98 - Riddles (Prof. Oded Margalit)
17 באוגוסט 20261 שע׳ 1 דק׳E97 - FPGA (Gal)
20 ביולי 202650 דק׳E87 - Dynamic Acceleraion (Nitzan Shaked)
22 בדצמבר 202521 דק׳E86 - ACRC 2025
8 בדצמבר 202555 דק׳E99 - LiDAR (Omer Keilaf)
31 באוגוסט 20261 שע׳ 21 דק׳E96 - Wikipedia (Jonathan Berkheim)
6 ביולי 20261 שע׳ 24 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
רובנו בטוחים שוויקיפדיה היא סתם אסופת ערכים שכל אחד עורך, אבל ברקהים חושף ארגון שלם עם היררכיה שטוחה, מפעילים, בירוקרטים והצבעות דמוקרטיות סוערות. מה שמפתיע הוא שדווקא האתר שהמורים אסרו לצטט ממנו נמצא במחקרים כמהימן יותר מהאנציקלופדיות הישנות, וברקהים עצמו תוהה בקול למה האקדמיה ממשיכה לפסול אותו. המתח האמיתי מגיע בסוף: מנועי הבינה המלאכותית שואבים ממנו את המידע באופן חוקי ומורידים את התנועה אליו, והשאלה שנשארת פתוחה היא אם ויקיפדיה תשרוד את העשור הבא או שתיבלע בתוך הצ'טבוטים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ההיפוך שהוליד את ויקיפדיה: פעם מעט מומחים ידעו הרבה, והיום הרבה אנשים שכל אחד מהם יודע מעט, זו הדמוקרטיזציה של הידע במקום סמכות אקדמית ריכוזית.
- ויקיפדיה אינה אנרכיה שטוחה אלא ארגון עם תפקידים מוגדרים: כותבים, מנתרים, מפעילים ורק שני בירוקרטים שמכריעים מחלוקות, אבל בלי מנכ'ל ובלי סמכות עליונה.
- ויקיפדיה היא פורטל ולא מקור ראשוני: כוחה בקישור למקורות אמינים מבחוץ, וקישור מעגלי של ערך שמצביע על עצמו נחשב לפסול ומתויג.
- ויקיפדיה האנגלית קפדנית בהרבה, מקור לכל משפט וסף חשיבות מחמיר לאישים חיים, וברקהים אומר שלעברית עוד יש מה ללמוד ממנה.
שיווק והכנסות מHard Reset: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך Hard Reset מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של Hard Reset אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית הייטק וסטארטאפים. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את Hard Reset היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 100 הפרקים של Hard Reset הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של Hard Reset כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-100 הפרקים של Hard Reset הופכים למגזין?
- 100 פרקים = 100 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של Hard Reset, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
Early Stage
דיסקונט טק
בינה לביזנס: עסקים בעידן ה-AI המתחדש
אורי אשר
מה בתפקיד
סימונה ולסקי ואביגיל לוין
רברס עם פלטפורמה
רברס עם פלטפורמה
דקות או פחות 30
אביב פרנקל
אנשים ומחשבים
אנשים ומחשבים